4 תובנות שכדאי לארוז בתרמיל כאשר יוצאים למסע הקריירה

כפסיכולוגית של עולם העבודה, אני לפעמים מרגישה כמו בחנות למטייל. אני מלווה א/נשים בשלבים שונים של מעגל העבודה (הטיול): אני פוגשת עובדים ומנהלים, יזמים ושכירים, אנשים בתחילת דרכם וכאלו שכבר עשו קילומטראז' מכובד.כל אחד צריך משהו אחר למסע שלו, אבל עם הזמן שמתי לב ל-4 תובנות שרלוונטיות כמעט תמיד.

התובנות הללו רלוונטיות למחפש עבודה, לזו ששוקלת הסבה, למגייסת שמחפשת את "האחד", ולמנהל או המנהלת שמנסים לייצר תשתית ארגונית בה תוצאות מתאפשרות אם א/נשים יוכלו להביא לידי ביטוי את המיטב שלהם בעבודה. מקווה כי תמצאו בהן ערך, ולא משנה באיזו נקודה על מפת המסע שלכם אתם מצויים.

1) להתיידד עם אי הוודאות

לא חייבים לדעת בגיל 21 מה תהיה כאשר תהיה גדול. גם בגיל 51 דברים שנראו לנו ברורים, יכולים לדרוש מאיתנו חישוב מסלול מחדש. עולם העבודה משתנה בקצב מהיר וגם אנו משתנים. כל החלטה שאנו עושים בעולם העבודה היא תמיד החלטה בתנאי אי-ודאות. הבחירות שאנו עושים היום הן תמיד חלקיות. חשוב להכיר את התחום, המקצוע, התפקיד אליו אנו הולכים: לקרוא, לשאול בקהילה, להיפגש עם אנשים, להקשיב לראיונות עם בעלי מקצוע ולהבין מה כולל התחום, מה עושים בתפקיד, מה החלופות. אם אפשר לבוא ולצפות ביום בחיי עובד – מה טוב. אם אפשר לעשות פרוייקט צד קטן בתחום – עוד יותר טוב. לצד זה, זכרו, כי המידע הזה עדיין לא מעלים את חוסר הוודאות לחלוטין. אינכם יודעים כיצד התחום יחווה על ידיכם, ואינכם צריכים או יכולים להגיע לביטחון של 100%. אפשר לצמצמם סיכונים, אך לא להעלימם. למדו לפעול ולהחליט גם מתוך תנאי הערפל. אי הוודאות היא חלק מתנאי הדרך.

הלכה למעשה: ללמוד, לחקור, לשאול על תפקיד וארגון לפני,  ולהסכים לקבל החלטות גם אם לא יודעים את התמונה כולה.

2) ללמוד ולהתפתח באופן קבוע

עולם עבודה שמשתנה מחייב אותנו להשתנות מתמדת, להסתגלות וללמידה. חשבו על כך,אנחנו לומדים מקצוע אחד, ועוסקים בתפקיד אחר, שכלל לא היה קיים בתקופת לימודינו. חלקינו עובדים ומפתחים מקצועיות עוד לפני שלמדו לתואר. היכולת לפתח Growth mindset שם את הדגש על עקומת הלמידה ולא על עקומת הביצוע.  ההזמנה להיות במיינדסט של גדילה היא הזדמנות לעובדים ולמעסיקים גם יחד. מיינדסט של גדילה משמעו להסכים לא לדעת ועשות את המאמץ על מנת לדעת. מיינדסט של גדילה משמעות להיות מוכן להירטב מן הגלים, ולהסכים לעלות שוב על הגלשן כדי לשפר את העשיה.

הלכה למעשה: דאגו תמיד להיות במצב של למידה: קורסים, פודקסטים, MOOC, למידת עמיתים, ללמד אחרים, לחלוק ידע, לקרוא, ובעיקר..לפתוח עיניים ולהקשיב היטב לסיפורים וידע שנמצאים בסביבתכם.

3) איכות היחסים קובעת את איכות החיים בעבודה

חשבו על מקום עבודה כגן הילדים של הגדולים: שם אנחנו מתחרים, יוצרים, משתפים פעולה, מקנאים ועוד. כל אחד מאיתנו, זוטר או בכיר, בעל ניסיון או טירון, יכול להיות בעל אימפקט על מארג היחסים בארגון. מחקרים מראים, שמספיק שיהיה לעובד קולגה אחד שהוא מגדיר כחבר, כבר רמת המחוברות שלו לארגון ולמשימה עולה. לאנשים שונים יש צרכים חברתיים שונים. זכרו, כי גם אם זו עבודה, זה אף פעם לא רק עבודה. תמיד יש כאן יחסים שצריך לדעת כיצד לבנות אותם וכיצד להפרד, כאשר אתם עוברים לתחנה הבאה במסע שלכם.

הלכה למעשה:  הקפידו לגוון ולהכיר עוד אנשים מן הארגון, גם אם אתם לא עובדים על אותו פרוייקט ובאותה מחלקה. בכל מהלך (כניסה לארגון, עזיבה, קידום, מעבר בין צוותים) תנו תשומת לב וקשב גם לממד היחסים ולא רק לממד המשימה.

4) יש דרכים רבות להגיע לרומא, וגם לתפקיד הבא

עבודה משרתת צרכם אנושיים שונים: צורך בפרנסה, צורך במסגרת, צורך בקשר חברתי וצורך בזהות. יש תקופות בחיים (קורונה, משבר אישי, אחרי חופשת לידה ועוד) שבהם העבודה עונה על צורך מסוים אך לא על אחר. למשל, בקורונה, חלק מאנשים שיצאו לחל"ת מצאו עצמם עובדים בתפקידים שאינן בהלימה לכישוריהם ואינם מהווים את השורה הבאה אותה קיוו לכתוב בקורות החיים. למגייסים ולמגייסות שביננו: במסע הקריירה יש שבילים צדדיים. לא כל קריירה מתפתחת רק בדרך הראשית והסלולה. תנו את הדעת לאופן בו האדם עבד, לאופן בו התמודד עם משימות, מה למד על עצמו ועל התחום כאשר צעד "בדרך הצדדית" .

הלכה למעשה: למדו איך למסגר מחדש את השורות הריקות בקורות החיים ואת העבודות שלכאורה אינן בהלימה לכיוון המקצועי אליו אתם חותרים כעת.

אז לא משנה היכן אתם על השביל, מקווה כי לפחות אחת מן התובנות תביא לכם ערך במהלך הדרך.