logo

סרטוני ויז׳ן – להמחיש את עתיד המוצר

Startup For Startup

 

ליאור:            היי רועי.

רועי:              שלום ליאור.

ליאור:            היי כולם. הגעתם ל-Startup for Startup, הפודקאסט שבו אנחנו חולקים מהניסיון, מהידע והתובנות שלנו כאן במאנדיי.קום וגם מחברות אחרות, והוא מיועד לכל מי שסטארט-אפ מדבר אליו, לא משנה באיזה כיסא הוא יושב ברגעים אלו. [מוזיקה]. אז לפני שנצלול לנושא של היום רק נזכיר לכם שיש לנו קבוצת פייסבוק, שנקראת Startup for Startup, ואתם תוכלו למצוא אותנו שם, ואת האורחים שלנו ונשמח לענות על כל שאלה שתעלה. בימי חמישי אחר הצהריים אנחנו עורכים מדי שבוע company meeting עבור כל החברה. כאשר בכל שבוע צוות אחר מציג פרויקט מעניין או חשוב שעובדים עליו כרגע. עדכוני מוצר על פיצ'רים או אזורים חדשים מלווים תמיד בסרטון vision, סרטון חזון, שהוא למעשה סרטון של דקה וחצי שמסביר על אזור מסוים במוצר, בדרך-כלל תוך-כדי שהוא מספר סיפור כלשהו. ובעצם עוזר לאנשים להבין מה יהיה הערך שלא ותו הפיצ'ר או אותה יכולת חדשה עוד לפני שפיתחנו אותה בפועל. עכשיו, כדי שתבינו בדיוק על מה אנחנו מדברים צירפנו לכם לינקים לכמה סרטונים שנתייחס אליהם לאורך כל הפרק. והסרטונים הללו התגלו כדרך נהדרת ליישר קו עם כל החברה מבחינת אסטרטגיה מוצרית בדרך מאוד מוחשית. אבל למעשה הם נוצרים היום גם כחלק בלתי נפרד מתהליך העבודה של מפתחים ומעצבים על ה-roadmap –  יחד עם אנשי המוצר כמובן – ומאפשרים רמת סנכרון ותיאום מאוד גבוהה בין כולם. אז בפרק של היום נארח את שגיא יוברמן, מעצב Motion בחברה. שיספר לנו איך לקחנו כלי שנראה מאוד נישתי והפכנו אותו לחלק משמעותי ובלתי נפרד מההתנהלות של החברה סביב יצירת פיצ'רים חדשים.

שגיא:             נכון. בדיוק.

ליאור:            נכון? הכול נכון? [צוחקת]

שגיא:             כן, ממש מדויק, כן.

ליאור:            היי שגיא.

שגיא:             היי ליאור.

ליאור:            איזה כיף שאתה פה.

שגיא:             שמח להיות פה.

ליאור:            לפני שנצלול, קצת בכמה מילים עליך. על התפקיד במאנדיי. כמה זמן אתה פה.

שגיא:             אז אני פה כמעט שנתיים. אני בעצם הראשון שעושה את התפקיד הזה, לפני זה לא ממש היה את התפקיד הזה במאנדיי.

ליאור:            שמה זה התפקיד הזה?

שגיא:             התפקיד הוא מעצב motion במאנדיי. כשהגעתי פשוט ניסינו לבנות את התפקיד ומה בדיוק אנחנו עושים. זה מתחלק לכמה חלקים, אנחנו עובדים גם על האנימציות של ה-UI בתוך המערכת, גם על marketing. ולאחרונה גם על סרטוני vision, שזה מה שאנחנו נדבר עליו היום בעצם.

ליאור:            באמת תיארתי פה לפני-כן איזושהי מתודה, אבל כמו כל דבר שדיברנו עליו עד היום בפודקאסט זה בעצם התחיל מאיזשהו אתגר מאוד משמעותי שזיהינו. שנראה לי שרועי פה כדי לתת לנו את הקונטקסט עליו.

רועי:              כן, אז אני… אז האתגר שתמיד היה מבחינתי, הרקע האישי שלי הוא כזה גם עיצוב וגם פיתוח, כן? ככה  נגעתי בשני האזורים האלה כל החיים, ויש, זה קטע די נחמד שיש גם מעצב וגם מתכנת במוח. שאפשר לדבר איתם.

ליאור:            איזה כיף בתוך המוח של רועי.

רועי:              וזה חוסך המון דילמות. אני די מסכים עם עצמי על הרבה דברים. וזה שיתוף פעולה שאנחנו תמיד ניסינו, ומי שעובד בתחום של לעבוד עם פיתוח ועיצוב תמיד יש שם אתגרים. כלומר תמיד במקום של העיצוב רוצים לקחת דברים שצריך את המתכנת שיגיד "רגע, אפשר, אי אפשר", תמיד זה קשה. בסדר? תמיד כאילו-

ליאור:            יש פער בין מה שמעצב רוצה-

רועי:              כן, וזה. ואז לאט לאט המעצבים לומדים מה שהטכנולוגיה מאפשרת מה שנקרא. אפשר to push the envelope על זה ואפשר לעשות דברים. אבל בסופו של דבר נוצרת איזושהי מערכת יחסים מסוימת בין מעצב למפתח, שהיא לא סימטרית כל-כך, כן? כלומר שהמתכנת יכול ללכת, אם בא לו לעשות משהו, הוא הולך הביתה, עושה משהו ממש מכוער, או לא מכוער, אבל הוא עשה אותו, וזה live, ואפשר לבחון את זה ולהסתכל על זה. והמעצב לא. אז היום יש אני חושב כבר תקופה ארוכה תנועה מאוד ענקית שבאה לידי ביטוי במלא מקומות, של כוח למעצבים. בסדר? זה לעשות מוק-אפים זה לגרום לדברים להיראות יותר-

ליאור:            מוחשיים.

רועי:              יותר מוחשיים ויותר טובים. אבל איפשהו עדיין – אני כשדיברתי עם רותם, Head of Design במאנדיי-

ליאור:            Head of Design שלנו, כן.

רועי:              שתמיד יש את הפער הזה. כלומר, המתכנת גורם למשהו להיות מוחשי עד הסוף, ומרגישים את זה, ואפשר להוציא את זה ל-production, לקבל סיגנל. והמעצב מגיע עד-כדי. ה-mock-up מגיע עד-כדי. ואז ניסינו לחשוב רגע, מה יכול להיות הפוך בדיוק? איפה המעצב יכול לעשות משהו שהמפתח לא יכול בכלל? וזה, לא יודע, מהרקע האישי שלי הוביל אותי ישר לסרטי מדע בדיוני, בסדר? שהם מראים את העתיד, אנחנו מנסים להתאים אותם, ויש גם כמה סרטים שכאילו ממש גרמו לזה לקרות, למציאות לקרות, כמו Minority Report הוא ההכי מפורסם של טום קרוז שהוא עשה שם בעצם UI באוויר כזה וזה הוליד, או לפחות אומרים הביא המון vision לאנשים להגיד רגע, איך מגיעים ל-UI כזה שאני מזיז אותו באוויר? עכשיו, הקטע שספילברג בסרט הזה ניסה לייצג את העתיד כמו שהוא באמת יהיה.

[00:05:00]

נניח מכוניות לא עפו, הן היו על מסילות. כל-מיני דברים שכאילו היו מאוד חדשניים. לא יודע, מכונות שעבדו ביחד. אז ה-UI הזה מאוד תפס, הוא בסוף נהיה אייפון. וכל ה-touch screens. שזה היה פתרון שהוא שונה לחלוטין ממה שהוא מוצג בסרט, שזה באוויר, בהולוגרמה וזה, אבל הוא הביא המון vision, שאנשים אמרו "רגע, למה UI הוא לא באמת ככה?" עכשיו, התפיסה שלנו הייתה לסרט של vision, ובגלל זה קוראים לסרט הזה vision, שזה יציג משהו כזה. משהו שהוא לא לגמרי אפשרי, אבל הוא פותח את הראש, הוא מביא לנו משהו שרק מעצבים יכולים לעשות, שזה דמיון. לא reality, זה לא bound לבעיות שיש במציאות. וזה יוביל את כולם ללרצות לעשות את זה. אז משם הכול נולד.

ליאור:            זה הרציונל.

רועי:              כן.

ליאור:            שגיא, בחזרה אליך.

שגיא:             כן, אז רק, אם Minority Report זה היה איזה vision של איזה 10 או 20 שנה קדימה, אז אנחנו מכוונים בדרך-כלל חצי שנה או שנה קדימה ב-vision שלנו, בשביל שזה באמת גם יהיה אפשרי ולא משהו שיגידו טוב, זה כבר ממש-

רועי:              זה אם אני יכול להוסיף, זה רק משיקולי זמן. כי אם היית שואל אותי אנחנו צריכים לעשות גם סרטים שהם שנה, שהם דברים הרבה  יותר הזויים. שאנחנו לא מגיעים לשם. אבל הכלי ככלי אמור לשרת אותנו לדמיין-

ליאור:            לא רק ברבעון הקרוב, כן. מה זה אומר בפועל? אוקיי, אז דיברנו על מה זה אמור ליצור ומה זה אמור לאפשר. איך זה נראה… איך ניגשים לזה?

שגיא:             אז אני חושב שאפשר לתת כדוגמה את איך שזה התחיל, והסרטונים הראשונים שעשינו. שזה פשוט היה לפני board meeting, שרועי וערן ואת טסתם לניו יורק להציג כמה דברים, והיה פשוט כמה פיצ'רים שעבדנו עליהם ל-Q הקרוב או לשנה הקרובה שהם היו מאוד אמורפיים ומאוד היה קשה להסביר אותם.

ליאור:            מה הכוונה?

שגיא:             שנגיד האוטומציות, זה משהו שנכנס מאוד חזק בתקופה ההיא למאנדיי, ואוטומציות זה בעצם, זה כל-מיני תהליכים שקורים מאחורה של המערכת, שאתה עושה משהו ומתכנת ואז הרבה תגובות שרשרת של זה מוביל לזה וכל-מיני דברים שמאוד קשה להמחיש אותם ויזואלית. וגם אז היה-

ליאור:            סטטית. או בכלל ויזואלית?

שגיא:             בכלל ויזואלית אני חושב. וגם אז היה מאוד קשה, אני זוכר שדיברנו על זה ולאנשים היה מאוד קשה להבין את ה… בעיקר לאנשים שהם לא מפתחים. למעצבים ולאנשים, העובדים האחרים כאן במאנדיי, להבין מה זה בדיוק, למה זה טוב, מה נעשה עם זה, לאן זה יתפתח. ואז בעצם יצרנו סרטון ראשון שחשבנו על סיפור ועל איך, נתנו דוגמה לכמה פיצ'רים, שאוטומציות זה ביניהם, לאיך זה ישרת אותנו ולמה זה טוב ולמה זה חשוב למאנדיי, ובעצם עטפנו את זה בסרטון אחד שימחיש את כל הדברים האלה. ואני חושב שזה מאוד עזר לאנשים להבין את המהות וגם לתת כיוון קדימה לאיך הדברים האלה הולכים להיראות ולקרות.

ליאור:            עוד פעם, אני מנסה להבין קונקרטית את התהליך. יש מפתחים בתהליך הזה או שזה לא בשיח מול מפתחים?

שגיא:             לא, בשלב הזה פחות מול מפתחים. זה בעיקר עבודה של מעצבים ואנשי product. הסרטון הראשון ספציפית זה היה בעיקר עבודה שלי ושל רותם ה-Head of Design.

ליאור:            ומה אתם עושים, איך זה נראה? מה, אתם יושבים אתה והיא בחדר ומנסים לדמיין… מה? להתבסס על דברים שקיימים?

שגיא:             כן, מהשיחות עם רועי וערן, על מה הדברים שחשובים לנו ל-Q הקרוב או לשנה הקרובה. והיא באה אליי עם המסקנות מהשיחות האלה, וישבנו והתחלנו פשוט לבנות תסריט, כמו שבונים תסריט לכל סרטון. של איך זה מתחיל, התחלה, אמצע, סוף, מה הנקודות שאנחנו רוצים להעביר, ממש בנינו סיפור. במקרה הזה בחרנו חנות, מפעל לטי-שרטים, שהוא גם חנות, וניסינו לבנות flow שלם על איך הוא מנהל את כל העסק שלו עם מאנדיי. גם פנימה, גם החוצה, איך הוא שולט בכל העסק שלו.

רועי:              שווה טיפה להסביר מה זה אוטומציות וכאילו מה הפער שהיה פה. אנחנו בעצם, ה-vision של האוטומציות היה קוד. כן? כאילו, לאפשר לאנשים במאנדיי, למשתמשים, לעשות דברים שהם עד מורכבות של קוד, לא כזה ליד או נחמד. וזה לא ברור. כן? כאילו, איך לוקחים את הדבר הזה, כמה זה עמוק, כמה זה… זה נשמע מורכב. בסוף זה כל-כך פשוט, כמו לדבר אנגלית. בסוף עשינו איזה משפט באנגלית, שאפשר להרכיב אותו ו… יש לנו מלא לקוחות שהם non-tech לגמרי שמשתמשים בו ו… הקלות הזאת, כאילו, היום כשאני מסתכל על המוצר זה כאילו כל-כך ברור. אבל אז, לפני זה, זה אמרנו רגע, זה לא יעבוד, כל-כך הרבה ניסו, ויש Zapier ויש Shift ויש מיליון דברים שמנסים לעשות את זה פשוט.

[00:10:00]    והאמנו שכאילו מה שאנחנו רוצים לעשות זה פי כמה יותר טוב מהם. ויותר פשוט אפילו, ויותר ברור, ויותר מובנה, ויותר עם עוצמה. כי יש להם המון מגבלות למה שהם מאפשרים, בגלל הקלות הזאת. ולא אהבנו את זה. עכשיו, לכי תיקחי שיחה כזאתי ו… איך עושים alignment לצוות שיחסית גדול שעבד בסופו של דבר על הדברים האלה, ואיך מחברים את כולם, ולאן זה יכול ללכת ו… זה היה מאוד קשה. כן? כאילו, בלי הסרט, הסרט הזה היה בסוף מה שנקרא-

ליאור:            מה שפתח לכולם את הראש.

רועי:              כן, האור… אמרו, כאילו, בסוף מה שהיה זה היה, הוא היה הסרט vision הראשון והוא קיים את עצמו בצורה מוחלטת, כי גרמנו להכול לקרות. כאילו, היום מסתכלים על הסרט אז אומרים-

ליאור:            ככה זה.

רועי:              זה כאילו בול, זה כאילו, זה אפילו לא vision, זה כאילו, זה מה שהלכנו לעשות. אבל זה היה הפוך. ובגלל זה זה היה כל-כך מוצלח.

ליאור:            נגיד למשל כשעבדתם על הסרטון הזה כבר ידעתם שקוראים לזה אוטומציות?

שגיא:             לא, אני חושב שהמילה שהשתמשנו היא flows בכלל. זה מה שמופיע בסרטון בכל ה-UI, זה flows.

ליאור:            איך הגעתם ל-flows? כי זה, הנה, פה אנחנו נכנסים כבר לעבודה של סרטונים. זה-

רועי:              אני אגיד לך איך ירדנו מה-flows. זה מוצר של מייקרוסופט שקוראים לו flow שאמור לעשות בערך אותו דבר. אז מראש ידענו שזזה לא, כל ה-naming שם היה גרוע בהתחלה, אבל בסוף זה הסתדר.

ליאור:            הנקודה שלי היא אחרת, הנקודה היא שבאמת, עוד פעם, בגלל שזה כל-כך מוקדם בתהליך חשיבה על משהו, זה אפילו לא משויים בחלק מהמקרים. זאת אומרת, היום אנחנו אומרים שזה אוטומציות, אבל באותה תקופה לא ידעת לקרוא לזה אוטומציות כי גם לא ידעת בדיוק מה-

רועי:              גם לא הפרדנו אותם, בין אוטומציות לאינטגרציות, כי זה היה הבנה שיווקית-מוצרית מאוחרת יותר.

ליאור:            מתקדמת יותר.

רועי:              כן.

שגיא:             כן. גם, זה מצחיק, רועי אומר שממש הגשמנו את זה אחד לאחד, אבל אם מישהו מסתכל על זה מהצד כאילו, מעבר לשם הוא לא קשור, גם כל ה-UI וכל המוצר עצמו הוא לא קרוב בכלל לאיך שזה נראה היום. זה השתנה 180 מעלות. אבל כן המהות נשארה ממש זהה. כאילו-

רועי:              אבל נניח משהו אחד שברור לי שקרה בגלל הסרט זה כאילו היה שם SMS ששולחים, וכאילו הלקוח מקבל אותו וזה היה פשוט חלק מהתסריט שלכם, בגלל זה הכנסנו את זה כחלק מהדברים הראשונים, כדי לקיים את התסריט.

שגיא:             נראה לי שגם ממש קצת אחרי זה אז טל רמתי, המפתח כאן, הוא ממש הלך ועשה את זה וכאילו אז באיזו ישיבה ממש הדגים לכולם איך זה יעבוד ו-

ליאור:            נכון.

שגיא:             ממש דרבן את זה. זה אחד הדברים הראשונים שקרו באוטומציה.

רועי:              דרך אגב, ככה אנחנו גם מציגים את המערכת ב-demo של המערכת, ליאור ראתה את זה איזה 200 פעם, שאנחנו תמעיד מראים את ה-SMS כי זה כזה wow factor. אז כנראה גם זו הסיבה שזה נכנס לסרט, כי זה מסביר את זה מאוד טוב.

ליאור:            שגיא, איזו אחריות אבל. כאילו, אנחנו מדברים פה על משהו וזו חתיכת אחריות. אתה יושב שם ועושה סרטון שהוא עאלק vision, אבל בוא, עכשיו אתה שומע כאן, כאילו שלא ידעת, אבל דברים נעשים לאחר הסרטון ברוח הסרטון.

שגיא:             כן. זה אחריות, אבל אני מוריד מעצמי את האחריות שאני אומר טוב, אם דברים לא יהיו טובים אז פשוט יתעלמו מהם ו… ולא יעשו אותם, וייקחו רק את הדברים הטובים.

רועי:              זה הקסם של הדבר הזה. זה מוריד ממך את הלחץ.

שגיא:             אני אומר טוב, אני עושה מלא דברים שחלק מהם מוגזמים מדי, חלק לא הגיוניים וחלק לא טובים, ואז הם פשוט יתפיידו ולא יגעו בהם, ואת הדברים הטובים אז הם כן יקרו ואז נסתכל ונגיד וואי, זה קרה אחד לאחד, איזה יופי.

רועי:              אז אני יכול להביא עוד דוגמה, עכשיו עדכנית. נניח בסרט vision האחרון ל-mobile, הם עשו שמצלמים דברים והם הופכים להיות בתוך המערכת. שעושים איזשהו-

ליאור:            מצלמים עם ה-mobile משהו.

רועי:              מצלמים עם ה-mobile תמונה וזה הופל להיות ה-data של המערכת. Update מצולם ונכנס, או ממש עושים, מציירים grid כזה והוא-

ליאור:            הופך ל-grid אמיתי. בתוך הפלטפורמה.

רועי:              והוא הופך ל-grid אמיתי ו-

ליאור:            בתוך הפלטפורמה.

רועי:              ול-data של הפלטפורמה. כלומר, את מציירת את ה-UI של הפלטפורמה, בום זה קורה. עכשיו, ערן, כשהוא הראה לי את זה, הוא אומר "שמע, הם עשו שם כמה דברים ממש הזויים ב-mobile, זה לא הולך לקרות, אבל בסדר" וזה, ושם את הדיסקליימר הזה גם בבורד, זה הולך לקרות [צוחק]. זה כאילו, כולם עכשיו רוצים שזה יקרה וזה יקרה כנראה.

שגיא:             כן, אני גם כשהם דיברו איתי על זה, אמרתי "וואי, זה ממש הזוי, אבל זה בטוח הולך… כאילו, כל מי שיראה את הסרטון זה הדבר הראשון שהוא יזכור." כאילו, גם התחלנו את הסרטון בזה וסיימנו אותו בזה.

ליאור:            כן, גם ביום חמישי האחרון הראיתם את הסרטון וזה באמת היה שני רגעים שכולם עושים "וואו". כל החדר כזה "וואו".

שגיא:             אז באמת, זה מהדברים האלה שיש סיכוי שאנשים ראו איזה מגניב זה וזה יקרה באמת. [מוזיקה]

ליאור:            כשהתכוננו לפרק שגיא אז היו באמת כמה עקרונות שככה ציינת שהם באמת צריכים להתקיים כדי שהסרטון יעבוד. העיקרון הראשון שככה דיברנו עליו והדגשת אותו מאוד הוא השימוש בסאונד, וקראת לזה הנפשה רדיקלית. אז בוא רגע תסביר מה זה אומר. כי באמת המטרה בסוף של הפרק הזה היא שאנשים אחרים בחברות אחרות יוכלו לקחת את הכלי ולשחזר ולעבוד איתו בעצמם. אז מה זה אומר שימוש בסאונד ולמה יש לו כזאת חשיבות בסרטוני vision?

שגיא:             כן, אז זה באמת ביחד. הסאונד וההנפשה הרדיקלית, זה מונח חמוד, אני לא יודע אם אני המצאתי אותו או את.

ליאור:            מילים שלך.

שגיא:             כן? אז באמת, אנחנו מראים כאן UI, ואנחנו מראים flow של UI שמישהו לחץ כאן, נפתח חלון. כשאתה זה ששולט ב-UI ואתה לוחץ, אז אתה יודע איפשהו למה לצפות.

[00:15:00]     אתה לוחץ כאן, אתה מצפה… אם ה-UI הוא סביר ולא ממש גרוע, אז אתה יודע מאיפה ייפתחו לך הדברים, אתה יודע שלחצת אז אתה מצפה שיקרה משהו. וכשאתה רואה סרטון, אז אין לך את השליטה הזאת. ואתה לא יודע מה הולך לקרות, וצריך להכווין אותך. אז אנחנו עושים את האנימציה מאוד מוגזמת הרבה פעמים, שמשהו שלא יכול לקרות ב-UI אמיתי במציאות אבל כאן הוא מאוד נחוץ בשביל להעביר את המסר ובשביל להמחיש שאוקיי, כאן נלחץ כפתור וכאן נפתח התפריט מהמקום הזה, וזה שלח אותנו למסך הבא. אז אנחנו עושים את זה הרבה יותר מוגזם והרבה יותר, גם לתת אוריינטציה וגם להסביר את מה שאנחנו רוצים, ושימוש בסאונד זה חלק מזה, של להדגיש תנועות, להדגיש לחיצות. [סאונד ברקע]. כן, בדיוק. זה מאוד עוזר למי שצופה בסרטון להבין מה קורה, כי זו משימה לא כזאת פשוטה באמת לראות דקה וחצי של סרטון UI ולהישאר מרוכז ולהבין מה הוביל למה ולמה המסכים האלה קפצו לי כאן ו… וכל העניינים האלה. אז באמת אנחנו הרבה פעמים מגזימים את זה ומקצינים את כל התנועות ואת כל הסאונדים.

רועי:              כן, הנקודה של ברור היא נקודה מאוד חשובה לסרט. כי אפשר להישאר עם מגניב, בסדר? ולצלם את התמונה עם ה-mobile וכשהיא נכנסת זה די ברור, בסדר? כי ברור שזה זה, וה-details לא מעניינים, וכאילו יאללה, בוא נעשה משהו באזור. אבל-

ליאור:            יש מקומות עם ניואנסים יותר חשובים.

רועי:              כן, שאתה מחביא properties או עושה… נניח האוטומציה, בסדר? אם נחזור לדוגמה הקודמת. לחצתי על משהו שמוסיף, פתאום נהיה פופ-אפ. אז כאילו, נעלם לי המסך הקודם, מופיע המסך הזה, זה מה ש… פתאום אני out of context, איך הגענו לפה? מה זה הדבר הזה? אם איבדתי את הקליק הזה ועכשיו זה מה שמעסיק אותי, ואז הסרט רץ וממשיך לרוץ ואז פתאום הפופ-אפ נעלם והוא אמור להגיד משהו ואני, אני כל הזמן רודף אחרי זה. אז אני חושב שמשהו שהם עושים שם מאוד טוב מבחינת ה-motion של זה זה נותנים אוויר גם לדברים לקרות בצורה אפילו איטית יותר או קראת לזה מוגזמת, אבל גם איטית, גם ברורה. זה נהיה מאוד מאוד ברור. יש דברים ש, נניח בסרט על ה-pricing, שעשיתם את הבקטים עולים ויש שם סמיילי שנהיה שמח, נהיה עצוב, זה יותר ברור מאשר שישבנו בחדר והסברנו את זה. בסדר? אם היינו לפני זה עושים את הפליי על הסרט זה כאילו מסביר את זה פי כמה יותר טוב. זה המון עבודה. זה המון המון עבודה, של לשבת, להבין את הסנריו, להבין משהו שמתאים לכל הדברים האלה. וזה קשה.

ליאור:            תיכף נצלול לתהליך העבודה עצמו. עוד עיקרון שדיברת עליו ואולי באמת כאילו זה קצת נותן מענה למה שרועי אומר עכשיו, זה החשיבות של יצירת flow סיפורי בעצם. נכון? כי בעצם הסרטונים שגם תוכלו לראות, והרוב המוחלט של הסיפורים של הסרטונים מספרים סיפור. למה?

שגיא:             כי, זה גם, קודם-כל זה הרבה יותר קל להבין את הדברים ככה. ודבר שני, זה, אם אנחנו פשוט מדברים על פיצ'ר… מה שאנחנו מנסים לעשות בסרטונים זה מעבר ללהראות את הפיצ'ר גם לתת ערך ולהסביר מה טוב בו ולמה זה חשוב ומה ה-value שהוא נותן בעצם. ובזה שאנחנו מספרים סיפור, אז זה גם נותן אוקיי, אנחנו ממש נותנים, זה לא סתם אוטומציה, אפשר להעביר אייטם מבורד אחד לבורד אחר בצורה אוטומטית. אוקיי, למה, בוא ניתן use case שמסביר איפה זה טוב, בוא נראה מתי משתמשים בזה. ואז בוא נראה תהליך הרבה יותר מורכב של איך הוא קורה וזה לא סתם דברים עם placeholders בשמות של האייטמים, אלא באמת סיפורים אמיתיים ומשהו שאפשר להבין. וככה גם אנחנו תופרים סיפור שלם וזה הרבה יותר קל להבין את כל הסרטון ולהישאר ולתת איזשהו value להכול ביחד.

ליאור:            זאת גם הסיבה שזה אף פעם לא רק פיצ'ר אחד?

שגיא:             נכון. שאנחנו מנסים להראות שילוב של כמה פיצ'רים ביחד. הסרטון… זה קצת משתנה, אבל נגיד הסרטון עם הטי-שרטים שדיברנו עליו, אז שם זה בכלל לא ממוקד פיצ'ר אחד, זה פשוט אמרנו אוקיי, התחלנו מבוא ניקח עסק ונראה איך הוא מנהל את כל העסק שלו דרך מאנדיי. ואז פשוט איזה פיצ'רים אנחנו נכניס לסרטון שיעזרו לו. אז היה שם אוטומציות, היה שם את ה-forms, שנותן לקבל הזמנות דרך מאנדיי-

ליאור:            טופס, כן.

שגיא:             טופס, שנותן לקבל הזמנות. וזה בעצם עוזר להבין את כל הפיצ'רים האלה ביחד ואיך הם משתלבים ואיזה value הם נותנים הרבה יותר בקלות.

רועי:              המטרה זה לייצר איזה a-ha moment כזה. כלומר, והוא לא, זה לא טכני. כאילו "טוב, זה מה שאנחנו צריכים טכנית לעשות." נניח אפילו רק ה-SMS. שזו דוגמה כזאת טריוויאלית, וכולנו קיבלנו מיליון אס.אם.אסים, וכבר אס.אם.אסים זה דבר שהוא כאילו, לא משהו שמישהו מקבל-

ליאור:            רגע, אתה חוזר על זה פעם שלישית, אולי פספסתי בדרך. אז רק כדי שכולם יבינו את הפואנטה של ה-SMS, בעצם מה שיצרנו זה אוטומציה שאומרת שכמשנים סטטוס בתוך בורד אז מקבלים על זה נוטיפיקציה ב-SMS. לצורך העניין.

רועי:              כן. או כל דבר אחר.

ליאור:            או כל דבר אחר.

[00:20:00]

רועי:              ואז נגיד סתם, הדוגמה שאת נתת עכשיו זה בדיוק, נוטיפיקציה בתוך בורד, מקבלים SMS, זה משהו ש-

ליאור:            הכי טכני שיש.

שגיא:             הכי טכני שיש. בסרטון פשוט הראינו אוקיי, החנות טי-שרטים סיימה את כל התהליך של ההזמנה וזה, החולצה שלך מוכנה. הוא סימן שההזמנה מוכנה בעל החנות, ואוטומטית רואים את הלקוח מקבל SMS, "החולצה שלך מוכנה, השליח בדרך אליך."

רועי:              אם אפשר את אז, אז אפשר עוד מיליון דברים אחרים. וכאילו הנה אני עושה done, אפשר לעשות את כל שאר האינטגרציות. ומצד שני, אוי אני יכול לערב אנשים שהם לא בתוך המערכת. יש פה כל-כך הרבה values שהם מסביב, שבלי סיפור-

ליאור:            כן, המערכת לא עובדת רק עבורי, היא גם עובדת עבור הלקוח שלי. נכון.

רועי:              כן, ובלי סיפור אי אפשר לעכל את זה. ופה יש כל-כך הרבה דברים שהם אינטואיטיבית בתוך הסיפור שאנשים מבינים את זה.

ליאור:            איך ניגשים לזה? איך אתם יודעים להתחיל לתפור סיפור, כאילו, מה תהליך העבודה, כמה אנשים מעורבים בזה? בוא נצלול, תן לנו ככה איזו הצצה פנימה.

שגיא:             יש את הסרטון שעשינו ממש לאחרונה. שבעצם מציג את ה-vision של הדשבורדים.

רועי:              ה-vision לדשבורדים היה קיים הרבה זמן, דיברנו עליו.

ליאור:            שהוא?

רועי:              שהוא היכולת לבוא ולקחת כל מידע מכל מקום במערבת, אבל גם… דשבורד זה נשמע משהו פסיבי, אבל הדשבורדים שלנו הם אקטיביים, עם יכולת לעשות zoom-in לתוך המידע. ובסופו של דבר אנחנו רואים את זה כאיזשהו UI שיאפשר לכל אחד לבנות את המערכת שלו בעצמו. זה בעצם איזה UI system מאוד, עם המון המון יכולות. בסדר? עכשיו, הגרסה הראשונית שעשינו היא הייתה מה שנכון לעשות כגרסה ראשונית. הוא היה כזה טסט. הוא היה מאוד מאוד מוצלח. הוא מכיל בערך איזה 5 אחוז מסט היכולות שצריך, או מאיפה-

ליאור:            מאוד בסיסי.

רועי:              בסיסי וטיפה לא לכיוון. עכשיו, באנו לעשות את הסרט דשבורד במטרה להחזיר אותנו on track, להביא את ה-vision של הדבר הזה, להגיד מה אנחנו … וגם לייצר סיטואציה שזה מה שאנחנו רוצים לעשות, שאומרים "וואו, זה כאילו מגניב" וכאלה, זה גם במקרה הזה היה על ה-board meeting, שתמיד משאיר אותנו עם הלשון בחוץ.

שגיא:             ה-vision הזה של הדשבורד הוא גם התקשר ל-taskforce של ה-2K, של איך אנחנו פונים לחשבונות, ל-enterprise ענקיים. ואז גם ה-use case שבחרנו שם בהתאם לזה זה איך אנחנו נותנים, איך משתמשים בדשבורדז בשביל לתת למנהלים בכירים מבט הרבה יותר היי-לוולי על כל מה שקורה במאנדיי. שזה משהו שפחות התעסקנו איתו עד עכשיו כשפנינו לחשבונות יותר קטנים, וזה כאילו מה שאנחנו מצפים, שהפיתוח של הדשבורדז ייתן לנו דריסת רגל בחשבונות ענקיים ובלפנות להנהלה הרבה יותר בכירה. ובאיזה value זה נותן להם.

ליאור:            הם מראים את זה ה-consultancy את הסרט הזה ל, זה?

שגיא:             כן, לגמרי.

רועי:              כי זה כאילו הקטע של ה"טוב, הנה זה, זה יקרה, אבל כאילו עכשיו אנחנו מחויבים-"

ליאור:            זה גם, באמת, אתה מתייחס פה לעוד יישומים שמצאנו לסרטונים האלה. שנייה לפני זה אבל שגיא, כי אני לא אוותר לך. איך הגעתם ל-use case הזה? מי… אתה מעצב motion, מה, אתה יושב עם עצמך בחדר, עושה מדיטציה ואומר "זה זה"? מה תהליך העבודה?

שגיא:             לא, אז תמיד אנחנו מתחילים מלשבת עם איש ה-Product או המעצב שאחראי על  ה-taskforce הזה. במקרה הזה זה עם שניהם, עם שי ושירלי. שירלי שהיא ה-Product שם ב-taskforce ושי שהוא המעצב. וביחד עם רועי, כי הדשבורדים הם ממש חשובים לרועי והוא לא שחרר. אז ישבנו ארבעתנו ו-

רועי:              אמת.

שגיא:             ופשוט התחלנו לדבר על זה. ורועי שרטט סטורי-בורדים משוגעים, שהיה לוקח לנו שלושה חודשים לעשות סרטון ב-scale הזה. ואז לאט-לאט הורדנו וצמצמנו באמת לדברים החשובים.

ליאור:            כשבאמת שירלי נגיד מביאה את הצד של מה הלקוחות היו רוצים ב-product-

שגיא:             בדיוק, כן.

ליאור:            ושי מה הוא מביא?

שגיא:             ושי בסופו של דבר מעצב את הפיצ'רים האלה וחושב על איך הם ייראו ואיך לעשות אותם קצת יותר פרקטיים. ושוב, זה עיצוב מאוד מאוד מהיר, זה עיצוב לא מתחייב. אנחנו בדרך-כלל מה שקורה זה שהמעצב מעצב איזה משהו מהיר בשביל להעביר את המסר ואז אני לוקח את העיצוב שלו ומנקה בערך 50 אחוז ממנו, כי יש שם הרבה דברים לא רלוונטיים, שהמעצבים תמיד, אני תמיד מבקש את זה מהם מראש, אבל תמיד זה קשה להם, והם משאירים עוד כל-מיני כפתורים ועוד כל-מיני טקסטים שלא רלוונטיים לסרטון, ואז אני פשוט מוחק להם אותם ו-

ליאור:            כדי לפקס.

שגיא:             בשביל לפקס ובשביל להתרכז רק בחלק החשוב. כי אם עכשיו זה סרטון והמסך עובר… אפילו אם אנחנו נמצאים על המסך הזה 10 שניות, יש ממש מעט מידע שאנחנו יכולים לקרוא ב-10 שניות האלה ולקלוט. אז כל כפתור שהוא לא רלוונטי לחלק הזה אני פשוט אוריד אותו ואשאיר רק את החלקים הרלוונטיים בשביל שיהיה אפשר להתפקס, וגם כמה שפחות להתחייב לכפתור הזה נמצא כאן והאופציות האלה נמצאות בתוך drop down או מחוץ ל-drop down, זה פחות מעניין אותנו בשלב הזה. אנחנו רוצים רק להעביר באמת את המסרים ולקבל את ה-high level של ה-

ליאור:            של היכולות.

[00:25:00]

שגיא:             של כל פיצ'ר ושל היכולות, כן.

ליאור:            ומה בעצם הקווים המנחים? אז נתת ככה, רמזת על זה שרועי נתן איזה סטורי שאתה אומר את זה ייקח לי שלושה חודשים-

רועי:              שדרך אגב כואב לי שלא עשינו. כי יש שם כמה חתיכות שכאילו אם היינו עושים זה היה גם מתוכנת בטוח, כי-

ליאור:            בגלל זה שאלתי את שגיא רועי [צוחקת].

רועי:              לא, בגלל זה התפרצתי.

ליאור:            מה ה-guidelines להגענו לזה ומה הדברים שאתה אומר זה לא אפשרי?

שגיא:             אז החלק באמת זה קודם-כל להוריד קצת, כאן באמת היה גם לחץ של זמן. כי זה היה שבועיים מטורפים שעד שטסתם ל-board meeting אז היה גם הרבה לחץ של זמן.

רועי:              חשוב גם להגיד משהו לגבי ה-board meeting, כן? כשאנחנו עושים board meeting פה אז החשיבה שלנו תמיד היא דבר ראשון הרבה אנשים מעורבים במצגת הזאת. האחרונה הייתה עם איזה 160 שקפים, משהו כזה. והמון סרטים. אבל החשיבה העיקרית שלנו היא לחברה. כי אחרי ה-board meeting אנחנו הולכים ועושים את כל המצגת הזאת לחברה.

ליאור:            והם מיישמים את זה כ-roadmap גם, נכון.

רועי:              וזה alignment מוחלט מבחינתנו כשקיפות לכולם. כלומר, מה שהבורד רואה ומה שאנשים רואים ומה שאנחנו זה זה אותו דבר. והסרטים האלה… זה משעשע תמיד בפגישות בורד שהם מביאים לי פידבק "אבל תראה, זה ככה, וזה". אני אומר להם "שמעו, עשינו את זה בשבילכם." זה כאילו מעיף להם את המוח, הם לא מאמינים שזה נעשה לפגישה, זה כאילו איזה סרט שנמצא באתר או משהו ולא…

ליאור:            כן, באמת פגישת הבורד היא סוג של תהליך אקסלרציה למשהו שכנראה שהיינו עושים אותו ממילא. במובן הזה.

שגיא:             כן. עשינו גם כמה סרטונים כאלה בלי קשר לבורד. אבל תמיד זה מגיע-

ליאור:            אבל כל פעם הוא מביא את הגל החדש.

שגיא:             כן. נגיד גם עכשיו לפני ה-board meeting אז עשינו בכלל ל-kickoff של האוטומציות, שהם התחילו את השלב השני שלהם, אז עשינו סרטון, ואז פשוט השתמשנו בו לבורד וזה חסך לנו עבודה והיה פחות סרטון אחד שהיינו צריכים להספיק ל-board meeting, כי הוא כבר היה מוכן.

ליאור:            רגע, אז guidelines.

שגיא:             אז guidelines.

ליאור:            בתוך הפגישה. אז עוד פעם, על מה אתה אומר זה בשום אופן לא? כי, למה אני שואלת את השאלה הזאת? אמרנו שאנחנו רוצים חזון. ודיברו על סרטי מדע בדיוני, וזה הקו. אז זה צריך להיות מופרך. צריך להיות משוגע. ומצד שני יש לך גבולות של זמן.

שגיא:             אז יש מופרך של חלליות עולות מבחוץ עם green screen ודברים כאלה שלשם רועי תמיד דוחף. ויש-

ליאור:            על-אמת חלליות?

שגיא:             היה חלליות, בזה.

רועי:              ברור.

שגיא:             כן.

רועי:              למה לא?

ליאור:            איפה, באיזה הקשר היו חלליות?

רועי:              לא יודע, היה לנו איזה רעיון אחד של לעשות חלליות-

ליאור:            תן לי דוגמה ל-story-board על הדשבורדים שהיה מופרך ששגיא אמר "שמע, אין מצב."

רועי:              זה הכמות, לא הזה. נניח היה לנו משהו אחד רציני שם שאנחנו מאוד רוצים, זה לשלב בין ה-edit mode, שאני עורך משהו, לבין זה שאחרי זה אני משתמש בדשבורד, שהוא שונה לחלוטין. וב-edit mode אני כאילו, אני משתמש במשהו, אני עובר ל-edit mode, משנה איזה משהו בתשתית שהוא כאילו, בוא נגיד בתפיסה הרגילה של דבר כזה לוקח איזה חודשיים של פיתוח. מזיז, עושה איזה שני drag and drop, חוזר ל-preview ופתאום זה תוכנה אחרת. וזה מעיף את המוח. אז הוא היה צריך לעשות design ל-edit mode, ולעשות את ה-edit עצמו, ולבנות את התשתית, כאילו, את הדשבורד שמתאים לדבר הזה. זה כאילו בוא נבנה את כל ה-product ב, יש יומיים לעשות את זה, בוא נבנה את כל ה-product, כל הזה, ויש עוד איזה שלושה כאלה דברים.

ליאור:            וזה רק use case אחד, כן.

רועי:              יש עוד איזה שלושה כאלה. אז כאילו, לא הגענו לשם.

שגיא:             כן, edit mode זה באמת משהו שנפל רק מקוצר זמן. בסרטון הזה. מה שכן חשוב לנו-

רועי:              אבל היה יכול להיות מגניב.

שגיא:             כן.

ליאור:            נראה לי שאחרי הפרק הזה זה עוד יהיה בסוף, ככל שנדבר על זה יותר.

רועי:              אני יכול להגיד משהו שכן קרה, בצורה הפוכה, זה… תמיד שגיא עושה motion מהמם כזה. שאחרי זה את מסתכלת על המערכת ואת אומרת "רגע, למה הבורד לא נכנס לי באנימציה כזאת מגניבה שהכול קפץ ונכנס לי מגניב?" ולמה אין את ה … האלה, אבל-

ליאור:            והמוזיקה המגניבה.

רועי:              הכול, אבל-

ליאור:            אם מישהו עד עכשיו לא ראה את הסרטונים שילך רגע להקשיב למוזיקה.

רועי:              אבל האנימציה היא כאילו-

ליאור:            אתה בוחר אותה?

רועי:              כל-כך מגניבה עכשיו-

ליאור:            אני נאלצת להפריע לרועי רגע.

שגיא:             כן, זה תמיד… זה אני או רותם. אני תמיד בוחר ואז רותם אומרת לי שהטעם שלי גרוע ו…

ליאור:            ב-company meeting של שבוע שעבר רותם לחשה לי שגם אשתך עשתה פה עבודה יפה.

שגיא:             כן, נכון. אז עכשיו רתמנו את נטע, כי היה באמת לחץ של זמן. והיא בחרה את רוב המוזיקות.

רועי:              מוזיקות מהממות. זה…

שגיא:             כל הדברים המוצלחים זה היא בחרה, ואז אחרים ניסו להתאים את עצמם ל-

ליאור:            לקו.

שגיא:             לטעם שלה, כן.

ליאור:            כן רועי. בחזרה אליך.

רועי:              אז היה… אז תמיד האנימציות שלו מהממות כאלה, והמוצר, אנחנו לא יושבים ועושים אנימציות לכל כפתור וכל דבר שקורה בצורה הזאתי. הפעם אמרתי די, אני יש לדשבורדים, יש לנו vision שם. מבחינה יו-איקסית, שזה יהיה מגניב טילים. כמו מדע בדיוני. נכון תמיד ה-UI בסרטי מדע בדיוני הוא מגניב? את יודעת למה? כי מישהו עם motion עושה אותו ו… כן.

[00:30:00]      ויש שם זום. אז אנחנו רוצים להשקיע, וזה תמיד מאוד קשה לפתח את זה, מאוד מאוד מאוד קשה. זה אולי פי עשר complexity לפתח פיצ'ר שיהיה בו את האנימציה הזאתי. ועכשיו דווקא לדשבורדים רצינו להביא vision, של אנימציה, שאנחנו כן נעשה אותה. כי זה חשוב לנו מבחינה מוצרית. אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו נשקיע את הפי עשר זמן הזה כדי שדברים זוזו ויהיו מגניבים ויהיו חלקים ויהיו desirable במוצר. אז ישבנו בצורה מיוחדת לתכנן אנימציה לאיזו חתיכה אחת, שאמרנו את זה אני רוצה שכאילו, ה-vision פה יהיה כזה שנגיד לפיתוח את זה אנחנו עושים. וזה צעד אחד קדימה כאילו גם לכיוון מאוד מסוים ב-vision.

שגיא:             כן, שזה ברמה שממש ישבנו, אני, שי ורועי, ותכננו את האנימציה ורועי ממש אמר לנו "לא, זה…" כאילו, בדקנו איזה משהו ורועיי אמר "לא, זה בפיתוח אי אפשר לעשות את זה, זה ייקח להם זה, זה לא הגיוני." ואז ניסינו משהו אחר והוא "כן, זה נגיד מאוד קל, אפשר גם לעשות ככה וככה", וממש חלק אנחנו פסלנו כי אמרנו זה לא ייראה טוב, חלק רועי פסל כי הוא אמר זה לא ישים מבחינת המפתח, ואז הגענו לאיזשהו-

ליאור:            שנייה קונקרטית באמת. אמרת ששירלי מה-taskforce שם ושי מה-taskforce שם, אני בטוחה שיש גם מפתחים ב-taskforce הזה. למה הם לא נוכחים בשיחה? מה הרציונל?

שגיא:             לא, במקרה הזה זה לא היה.

ליאור:            לפעמים יש?

שגיא:             לפעמים יש. אנחנו בשלב הזה פשוט, עד עכשיו, בסרטון הזה רועי שם ברקס ואמר לא, אנחנו רוצים שזה יהיה ספציפית הדשבורדז, אני רוצה שזה יהיה אנימציות שבאמת יוכלו לפתח, לפני זה אנחנו פחות התעסקנו בזה, יותר היינו בקטע של בוא נלהיב אותם ואז הם ירצו שזה ייראה ככה.

ליאור:            שזה חוזר גם ל-empowerment שרועי דיבר עליו בהתחלה באמת.

רועי:              לאותה נקודה בדיוק, כל האנימציות המגניבות שהיו, זה היה משהו שתמיד התעלמו ממנו. אמרו בסדר, זה כאילו, זה שגיא עשה מגניב, אבל זה כאילו לא נתפס לדבר הזה. אז רצינו לקחת אזור מסוים שאומרים רגע, זה זה.

ליאור:            ככה זה.

רועי:              זה זה.

ליאור:            לוקח את זה עוד שלב קדימה.

רועי:              כי כאילו זה משהו שבאמת הם אמרו בסדר, אבל אי אפשר, זה כאילו מגניב כאילו באנימציה אבל אי אפשר. אז רצינו לשבור את זה. אז המטרה זה כאילו לייצר איזושהי סיטואציה שעל זה מתפרקים.

שגיא:             כן, אבל כן קרה בנקודות גם לפני זה, נגיד בסרטון של ה-mobile שעשינו הקודם, אז יש את הפיצ'ר של ה-zoom in ו-zoom out, שמגדילים את הבורד ומקטינים אותו בגלל המסך של ה-mobile שהוא קטן, אז בשביל כן לקבל אופציה של לקבל כמה שיותר מידע ואז גם לצלול פנימה. אז בפינץ' כזה עם האצבעות אפשר להגדיל ולהקטין, אז זה כן משהו שישבנו גם אני ושני, המעצבת של ה-mobile, ישבנו גם עם המפתחים ותכננו את זה שבאמת איך שאני עושה את זה זה גם איך שהם יפתחו את זה, וזה יצא לא רחוק מזה לדעתי. אז כן גם אנחנו מערבים את המפתחים בזה.

ליאור:            רמזנו קצת קודם, שאוקיי, זה התחיל מסרטונים בעצם ל-board, ומאז אבל, זאת הנקודה שניסיתי ככה לבטא רגע, שגילינו שיש לזה עוד הרבה יישומים, נכון? כשהתכוננו לפרק שגיא ככה תיארת שבתהליכי מכירות ואפילו ב-Customer Success משתמשים בזה לעוד, ממש מול הלקוחות כבר.

שגיא:             כן, אז את האמת שזה די הפתיע אותי כמה שזה צבר תאוצה כאן במאנדיי וכאילו שהאנשים מסתכלים על זה ו… מעבר לזה שזה עוזר לעשות align לכולם, לאנשים שפחות מעורבים כרגע בפיצ'ר הספציפי הזה, הרי במאנדיי כל-כך הרבה אנשים עובדים על כל-כך הרבה דברים שונים בכל רגע, אז אני, זה מה שאני הכי נהנה ממנו בסרטים האלה, שאני פתאום יש לי איזה שבועיים שאני עובד על הסרטים האלה, אז אני פתאום מרגיש שאני קולט את כל הדברים החשובים שקורים במאנדיי באותו רגע. אני פתאום מרגיש שאני ממש מבין על מה כולם עובדים ואיך הכול מסתנכרן ובאמת מה הצפי לעתיד הקרוב. ואז זה גם נותן את זה לעובדים האחרים שעובדים כאן, פתאום לקבל איזשהו כמה דקות מרוכזות של מה עושים עכשיו, על מה כולם עובדים, למה, איך זה מתחבר, זה ממש עוזר לכולם להתיישר על זה. ובאמת נקודה שהפתיעה אותי, ששמתי לב שכל פעם ששחררנו סרטון כזה אז ישר כל החבר'ה, האנשים מה-Sales, הם הראשונים שישר ביקשו ממני לינקים לסרטונים ושאלו אם אפשר להוציא את זה הלאה. ואז תמיד היינו נותנים להם את הלינקים ולא ממש הבנתי למה הם רוצים את זה. חשבתי שהם פשוט מאוד אוהבים את הסרטונים וזה מגניב אותם.

רועי:              תמים שכמוך.

ליאור:            כן, רציתי להגיד אתה לא איש Sales [צוחקת].

שגיא:             ואז, לפני כמה זמן דיברתי על זה במקרה עם אנטוני, הבחור מ-

ליאור:            להראות לילדים שלהם בחופש, זה מה שהם רצו שגיא.

שגיא:             תראו איזה יופי המעצבי motion אצלנו עובדים.

ליאור:            איזה מזל שאתה מעצב.

רועי:              בסדר, אז התשובה היא שזה טוב שאנחנו עושים alignment ללקוחות גם עם הדבר הזה, וזה עוזר להבין.

ליאור:            לדעתי זה יותר מ-alignment, זה עוזר גם במכירות עצמן.

שגיא:             אז אנטוני ממש נתן לי דוגמה, על זה ש, בגלל שמאנדיי זה מוצר שמתפתח כל-כך מהר וכל הזמן יש דברים חדשים, וגם הלקוחות שאנחנו פונים אליהם הם כל הזמן לקוחות יותר ויותר גדולים ויותר רציניים.

[00:35:00]     אז יש הרבה פעמים ש… זה מה שאנטוני הסביר לי, שהוא עכשיו עומד לסגור עסקה עם מישהו ויש כל-מיני דברים שחסרים לבן אדם הזה במוצר. והוא אומר "אני יכול להשתמש בזה, אבל אם לא יהיה לכם 1-2-3 אני לא באמת אוכל להשתמש במוצר." ואז יש הבדל בין אם ה-salesman אומר לו "כן כן, אנחנו מפתחים את זה, אנחנו נעשה 1-2-3, זה ממש יקרה בחצי שנה הקרובה", לבין אם הוא מראה לו סרטון שממש מראה את הדברים שהוא דיבר עליהם. אומר לו "הנה, תראה, זה הולך לקרות, יש סרטון ממש מושקע שהכנו לזה וזה ממש כאילו…"

ליאור:            זה ב-roadmap. על אמת.

שגיא:             כן, זה ב-roadmap וזה ממש גורם לזה להיראות כאילו "אה, אוקיי, הם עובדים על זה, יש לי מה להתחיל להשתמש במוצר וזה יתפתח", וממש שמעתי מכמה מהם שזה, מכמה אנשי Sales, שזה ממש סגר להם עסקאות. הלהראות, כאילו, להראות וידיאו כזה שהנה, זה בדיוק הדברים שדיברת עליהם, אנחנו על זה, זה בדיוק הכיוון שלנו, זה הולך לקרות בזמן הקרוב." כמובן עם דיסקליימרים, ו"אני לא יכול להתחייב מתי בדיוק זה יקרה", אבל זה כן עוזר מאוד להתקדם וזה.

רועי:              הנקודה הקודמת של ה-alignment ושל כמה זה דוחף המון מידע ביחד לצורה… כי שוב, מה שאמרתי ב-board, שיש לנו 160 שקפים? זה כאילו התחושה, אני אחרי שאני מעביר את זה עם ערן אני יוצא מעולף. מכמות הדברים שקורים פה. עכשיו, סרט אחד מכיל כל-כך הרבה דברים, בצורה שהיא כל-כך ברורה, זה פשוט כלי ענק שיש לנו להכיל בכלל, שאנשים יוכלו להכיל מה קורה פה. זה שאתה עובד על זה שבועיים ואתה קולט את כל מה שיש במאנדיי, אני חושב שזה קורה אחרי זה לכל מי שצופה בסרטים האלה ומבין, וזה כל-כך דחוס וכל-כך איכות וכל-כך טוב, ותמיד אמרנו שאנחנו צריכים לשלם פה מחיר של אופרציה – בשביל ה-alignment, בשביל השקיפות-

ליאור:            מה הכוונה מחיר של אופרציה?

רועי:              כלומר, שקיפות וסנכרון זה כאילו highly aligned loosely coupled. אז ה-highly aligned הזה, ככל שאנחנו יותר אנשים, יותר זה, צריך הנגשה, צריך השקעה אמיתית, כי לא רוצים לבזבז לאנשים את הזמן. ויש יותר ויותר דברים, איך עושים את זה? אני חושב שהדבר הזה העלה אותנו בסדר גודל של סנכרון, מבחינת ההשקעה בו-

ליאור:            כן, זה פחות [ל.ב] במובן הזה, כי זה דקה וחצי שמייצרת אפקט של שעות. [מוזיקה]. שגיא, אם התחלנו את הפרק ככה עם שאלה על איך אפשר לשנות טיפה את הדינמיקה, את יחסי הכוחות, את תהליך העבודה בין מעצבים למפתחים, אז מההסתכלות שלך על הדבר הזה אתה רואה שמשהו זז? זה מצליח?

שגיא:             תראי, זה לא ישנה את זה ברמה של עדיין אין לנו את הכלים שלמפתחים יש, ואנחנו עדיין צריכים אותם. זה כן משנה בנקודה הזאת של, כמו שבמאנדיי אז התחלנו כבר מזמן לדבר על העניין של product lead by design, ואיך קודם הדברים יוצאים מהעיצוב ואיך אנחנו מעצבים ומדליקים אנשים אחרים כאן על הדברים ואז מעבירים אותם לפיתוח. אז אני חושב שזה שלב עוד יותר מתקדם בזה, זה של product lead by design and motion. כאילו, שאנחנו ממש מראים לאנשים כבר איך הדברים עובדים, תראו איך הם נראים, תראו איזה מגניב זה, וזה מאוד עוזר לרתום אותם ולהדליק אותם ולרתום את המפתחים ל"וואי, אני רוצה לפתח את זה ככה ואני רוצה לעשות שזה יהיה מגניב באמת שזה באיך שהראיתם את זה, וזה מאוד עוזר לקדם את התהליכים בזה. שאתה בא למפתח וכבר הוא יודע איך הפיצ'ר מתנהג ואיך הוא נראה.

ליאור:            ולא צריך לחקור את זה מאפס.

שגיא:             כן. וזה גם עוזר מאוד להלהיב ולהדליק. ברגע שעשינו משהו כזה ונוצר דיבור בחברה על "וואי, ראיתם איזה מגניב זה וחייבים לעשות את זה", אז זה מאוד-

ליאור:            יש עוד מוטיבציה לגרום לזה לעבוד.

שגיא:             זה מאוד נותן מוטיבציה לגרום לזה לעבוד.

ליאור:            מהפרספקטיבה שלי זה השיג את המטרה שלו. כלומר, אם למתכנת היה את הכוח לבוא ולהגיד "רגע, אף אחד לא מבין אותי, אני אלך אעשה משהו ואז הם יראו את זה ויבינו את זה" – אז היום יש את הכוח הזה בצורה מאוד מאוד חזקה גם בעיצוב. כלומר למישהו לבוא ולהגיד "רגע, אני שנייה אעשה על זה סרט ואז הם יבינו מה, איך אנחנו רואים את זה בעתיד, אפילו בצורה שהיא הרבה יותר חופשייה מהמגבלות שיש לפיתוח." אז הכלי הזה שהוספנו ל-toolbox של ה-Design פה אני חושב שהוא הצלחה אדירה מהבחינה הזאת.

ליאור:            שגיא ככה לסיום, אם יש מישהו שעכשיו רוצה לעשות סרטון vision טוב, עם כל מה שאתה כבר יודע וכל הניסיון שצברת. מה ככה הטיפים לאיך עושים סרטון vision טוב?

שגיא:             אז אני חושב שבאמת הנקודה הראשונה היא לבחור במה מתמקדים. למצוא את הנקודה הזאת, את הפיצ'ר הזה או איזשהו אספקט במוצר שאותו כדאי לתקוף ולהסביר. שהוא לא ברור, שהוא כן יש דיבור עליו אבל שהוא לא מספיק ברור לאנשים, וכל אחד בראש שלו זה טיפה שונה, ועכשיו אנחנו רוצים להראות אותו ולעשות לכולם סדר ולהסביר מה הכיוון ולאן אנחנו הולכים, מה ה-vision של הדבר הזה.

[00:40:00]      אצלנו זה היה אוטומציות שמאוד עזר לפצח את זה, אבל זה יכול להיות הרבה דברים אחרים גם. והנקודה השנייה זה באמת למצוא איזשהו use case שמאוד קל להסביר איתו את הפיצ'ר הספציפי, שאנשים יכולים להבין בקלות ולהתחבר אליו, ושזה גם מאוד הגיוני גם אחרי שאנחנו רואים אותו להגיד "אה, אוקיי, זה עכשיו הם הראו חנות טי-שרטים, זה גם יכול בקלות להיות על רשת מרפאות או כנסיות או סטארט-אפ אחר שהשתמש זה." אבל משהו אחד שיעזור להבהיר את הנקודה ולהעביר את המסר.

רועי:              הטיפ שלי לתוך הדבר הזה, שזה כלי. כן? כמו כל דבר יש לו שלבים, והאבולוציה שלו פה היא משתנה. ומה שצריך לעשות זה לקחת אוויר שנייה. לקחת צעד אחורה, זה לא, יש לנו פה המון execution שהיא מאוד קשה, ואני חושב שגם אנחנו חוטאים ב"טוב, בוא נדחוף איזה 4-5-6 כאלה ב-board meeting, ואין לנו את הזמן הזה יותר מדי, אבל עדיין אנחנו, אני חושב שזה קריטי לכל הסרטים המוצלחים שעשינו, שלקחנו צעד אחורה, לוקחים כמה אנשים מאוד יצירתיים כאילו שכן חושבים רחוק, חושבים טיפה, רואים איזה סרט מדע בדיוני לפני זה. שנייה מדמיינים את העתיד ואומרים "רגע, איך זה יהיה בעתיד, איך זה יהיה עוד שנה, איך זה יהיה עוד שנתיים, איך זה יכול להיות. מה זה יכול להיות, אם זה היה כאילו מסע בזמן ל-Star Trek, איך הפיצ'ר הזה היה נראה?" כאילו, to go wild, כן? ואחרי זה להצטמצם טיפה למשהו שהוא אולי פחות הזייתי אבל, כאילו, אם אתם מגיעים למקום הזה זה כבר טוב, אבל… אבל by no means להשאיר את זה במקום קונקרטי. כלומר, זה צריך להיות לא קונקרטי, זה צריך להיות משהו שהוא מצד אחד נראה מחובר למציאות ומצד שני הוא מאוד visionary, מאוד העתיד. וזה לא שלעשות UI מורכב כאילו בצבע שחור כזה כמו מדע בדיוני שזה ממש הופך את הכול להיות מורכב ולא ברור, כן? אלא באמת לחשוב על מה מעיף את המוח. אז משם הדברים האלה מקבלים את ה-value של להשקיע את כל הזמן והאנרגיה שצריך כדי לעשות את זה, כי אחרת אנחנו בעצם עושים spec בצורה של סרט? אז המטרה זה להראות איזה 3-4 צעדים קדימה ושלא כולם בהכרח יקרו.

ליאור:            אני רוצה לסיים ככה להדגיש משהו שעלה מאוד ברור מהדברים של שניכם כל הפרק, וזה ההיבט הזה של ה-playfulness. זה כאילו פתאום אזור, לא משנה כמה שאלתי אתכם ולא משנה כמה ניסיתי לקחת אתכם לשם, אזור שהוא לא מחייב במובן הטוב של המילה. שאפשר שנייה לחזור למקום משחקי יותר, גם כשאנחנו כבר חברה יחסית גדולה, עם מוצר ש, שמעו, יש לו מספיק משתמשים, אז אין מה לעשות, אי אפשר to go wild עם production. והנה יש הזדמנות כן, ללכת-

רועי:              באמת, את מדברת לחברה שהביאה את הדשבורד של הלאמות. We go wild in production.

ליאור:            לאמות זה מאוד קונקרטי [צוחקת].

רועי:              אמרנו, לא רוצים pie chart. מה כן? לאמות. טוב, יאללה.

ליאור:            ברבעון הבא חלליות. אבל באמת שנייה אני אומרת, ללכת… תבין כמה רחוק אנחנו הולכים ב-vision אם אנחנו בסוף בקונקרטיזציה של העניינים יש לאמות, כן? זה, הנקודה היא שבאמת… כמה כיף שאפשר עוד לשחק איפשהו ושאפשר שנייה להיות לא מחויבים ולא רציניים, ועוד בסוף לחבר את זה לתהליכים שהם כן קונקרטיים, ולחפש את המקומות האלה בעוד מקומות. זה יכול להיות בסרטון vision, אבל כל הזמן שאתם מדברים אני חושבת איפה עוד אפשר לעשות את זה, להשאיר אנשים במקום שיש בו הרבה התרגשות. כי כל האפקט שזה מייצר הוא של התרגשות. איזה כיף לך שגיא, שמה שאתה עושה זה גורם לאנשים להגיד "בוא הנה, העפת לי את המוח." שגיא, ממש כיף שהצטרפת אלינו. אני אסיים באמירה שאם יש למישהו שאלות שקשורות לסרטונים או ל-motion באופן כללי אז גם שגיא יהיה זמין בקבוצת הפייסבוק שלנו וגם רועי. וזהו, תודה רבה שהצטרפת אלינו.

שגיא:             תודה רבה לכם.

רועי:              תודה.

ליאור:            תודה רועי.

רועי:              תודה ליאור.

ליאור:            תודה שהאזנתם [מוזיקה].

 

 

 

הניוזלטר שלנו

הירשמו וקבלו עדכונים על פרקים חדשים, כתבות, אירועים ועוד הפתעות!

רוצים לקחת חלק בשיתוף ידע?

אם גם אתם רוצים להצטרף למשימה שלנו להעשיר את האקוסיסטם בידע ותובנות, אם אתם רוצים לשאול אותנו משהו, אם אתם מרגישים שיש משהו שעזר לכם וכולם צריכים לדעת, נשמח לשמוע. 

iconתשאלו אותנו הכל