חוזה השקעה הוא מסמך מורכב, שכמו רוב המסמכים המשפטיים, ניתן לתמצת אותו בכמה משפטים, וכל השאר זה עיסוק בדקויות משפטיות שככל הנראה לעולם לא תהיה להן משמעות, וגם אם כן- ניתן לפרש אותן ולהגות בהן בכל כך הרבה דרכים והקשרים, שמה שנכתב בהן כמעט לא משנה- מען דהו / דהו מען, קשקושים שעורכי דין גובים עליהם חמש מאות דולר לשעה ואף אחד חוץ מהם לא מבין…

התימצות הזה, שכולל רק את סעיפי החוזה העיקריים, נקרא מזכר הבנות, או בלעז טרם שיט. בפועל, החתימה על הטרם שיט מאפשרת לסכם את עיקרי הדברים לפני שנכנסים לפלפולים המשפטיים הארוכים, ומכילה את מהות ההתקשרות בין הצדדים.

במקרה של חוזה השקעה זה אומר גובה ההשקעה, מחיר המנייה, הזכויות העודפות של בעלי המניות, הגבלות מהותיות שחלות על היזמים (איסור מכירה, וכו׳) ועוד כמה סעיפים עיקריים ומהותיים. המשא ומתן לקראת הטרם שיט יהיה בדרך כלל קצר (נגיד- כמה ימים עד חודש וחצי לכל היותר), ואחר כך יבואו כמה חודשים לסגירת החוזה הארוך. כך שבפועל, כבר בשלב המקדמי הזה, אתה בעצם מקבל את ההחלטות המהותיות הנוגעות להשקעה ולעתיד החברה והשאר אמור להיות יותר טכני (תיכף ניגע גם בזה- גם בשלב ההסכם עוד יהיו הפתעות, שאת חלקן ניתן למנוע עם עבודה קפדנית בשלב הטרם שיט). כך שבפועל, המשא ומתן על מזכר ההבנות הוא החלק הקריטי בתהליך ההשקעה. המסמך שבדרך כלל נלווה אל הטרם שיט הוא הקאפ טייבל, טבלת האחזקות, המפרט את גובה האחזקות לכל סוג מנייה עבור כל אחד מבעלי המניות לפני ואחרי הסכם ההשקעה. בטבלת אקסל זו בדרך כלל נענות רוב השאלות המהותיות, והיא נספח מתבקש על מנת למנוע אי הבנות בניסוחים משפטיים.

אז מה חשוב לדעת במהלך המשא ומתן לטרם שיט ואיך יודעים שהוא כולל את כל מה שצריך?

הרשימה הבסיסית:

• גובה ההשקעה וזהות המשקיעים השונים
• שווי החברה או המחיר למנייה (האחד נגזר מהשני)
• הרכב מועצת המנהלים- בדרך כלל חלק מהמשקיעים מקבלים נציגות בבורד

זכויות עודפות והגנה על המשקיעים- בעולם אידיאלי המשקיעים רוכשים מניות רגילות שזכויותיהן זהות לאלו של בעלי המניות הנכוחיים, אבל מי מאיתנו חי בעולם אידיאלי (במיוחד בימים אלו)? בדרך כלל משקיעים ידרשו מיני הגנות, הבסיסית והמקובלת שבהן היא קדימות בזמן מכירה (Liquidation Preference) המעניקה להם אפשרות למכור את המניות שלהם ראשונים ובמקרה בו סך המכירה נמוך או שווה לסך ההשקעה הם יהיו הראשונים להציל את השקעתם.

במקרים רבים תעלה דרישה גם ל- Participation, מנגנון קדימות מועדף שבפועל טורף את הקלפים משווי החברה ומעניק למשקיע העדפה גם מעבר לסכום ההשקעה שלו. מנגנון זה נחשב דורסני יותר ופחות מקובל, אם כי בהתאם למצב השוק ואטרקטיביות העסקה, במקרים מסוימים הוא עשוי להיות מתבקש. בנוסף לכך משקיעים לפעמים יבקשו זכויות וטו והגנות נוספות, ככל שידם יותר על העליונה במשא ומתן, כך יבואו יותר דרישות כאלה.

פיצוי כספי- בדרך כלל המשקיעים דורשים שהחברה תפצה אותם בסכום קבוע מראש עבור השירותים המשפטיים שיזדקקו להם עבור סגירת חוזה ההשקעה.

בלעדיות- תקופה של 30-90 יום (בדרך כלל) לסגירת החוזה הארוך והמחייב, במהלכה החברה מתחייבת שלא לשאת ולתת עם משקיעים אחרים על מנת לאפשר למשקיעים החותמים על הטרם שיט למצות את המהלך ולקבל זכות ראשונים.

הטרם שיט הוא מסמך משפטי, אבל אינו מחייב. כלומר- שני הצדדים יכולים עדיין לסגת מההבנות המגולמות בו, אם כי נסיגה כזו חריגה ונחשבת לבעלת טעם מר שרק במקרים חריגים (למשל: בעלי החברה לא חשפו בפני המשקיעים מידע שיש בו כדי לשנות מהותית את הכדאיות להסכמות ביניהם), יש בה משום תחושה של היעדר תום לב.

אז אחרי שנשאנו ונתנו על המחיר, הרכב מועצת המנהלים, זכויות היתר וכל השאר- פחות או יותר סגרנו את העסקה ופרטיה מגולמים במסמך בן עמוד או שניים המכונה טרם שיט. השאלה היא פחות מה נכלל בו ויותר מה לא נכלל בו. יש עדיין הרבה נושאים נוספים שצריכים להיכלל במסמך הארוך, והסכנה היא שדברים שלא נסגרו מראש יפתיעו אותנו בהמשך במסמך הארוך, כשאנחנו כבר תחת בלעדיות ובמצב בו פחות קל לנו לסגת מההסכם. את המצב הזה אנחנו רוצים למנוע בדרכים הבאות:

א. במו״מ עם משקיע / קרן מנוסים ובעלי מוניטין, ההנחה היא שלא טומנים לנו פחים ולכן הבהרה ג׳נטלמנית שתנאי ההסכם הארוך לא יכילו עזים לא צפויות היא בדרך כלל הגנה מספקת. עם אנחנו חוששים שאולי המשקיע שלנו פחות אמין אנחנו צריכים קודם כל לשאול את עצמנו אם אנחנו רוצים להיכנס לשותפות עם מישהו פחות אמין, ואחר כך לוודא בצורה שיטתית יותר שנגענו ברוב המכריע של הנושאים מראש כדי שלא יחכו לנו הפתעות בהמשך. 

ב. נושאים שחשוב לוודא שלא יצוצו בשלב ההסכם הארוך מבלי שהובנו באופן כללי קודם לכן יכולים להיות הגבלה/היתר על מכירת מניות על ידי יזמים, הגנות על היזמים/ משקיעים במקרה שבו יזם אחד או יותר עוזבים את החברה ועוד. לא את הכל אפשר לסכם מראש, אבל חשוב לוודא שהרוב המכריע של הנושאים (עורכי דין יכולים לייעץ ולתת עוד דוגמאות) מוסכמים כבר בשלב הטרם שיט.

ג. להימנע מניסוחים כלליים תחת ההבנה, בקריצת עין, ש ״נסכם את זה כבר בחוזה״. עדיף לדעת כמה שיותר מראש ולא להשאיר מקום להפתעות.

זיכרו שגם אם נשאנו ונתנו ארוכות בשלב הטרם שיט, תמיד נגיע לסעיפים ותתי סעיפים שידרשו דיון ומו״מ גם בשלב החוזה המלא. מטרתינו היא לצמצם את מספרם והיקפם ככל האפשר. כך ייקטן הסיכוי לאי הבנות, וחלילה נסיגה מטרם שיט חתום שהיא אירוע לא בלתי שכיח, אבל נחשב לקיצוני וכזה שעלול להותיר ״דם רע״ בין הצדדים, למרות שהטרם שיט אינו מחייב (למעט סעיף הבלעדיות) מבחינה משפטית.

אז תכלס- אם חתמתם על טרם שיט זה אומר שאפשר לקרר את בקבוקי השמפניה, אבל אל תאבדו את הקבלה כי עדיין יש סיכוי שתיאלצו להחזיר אותם לחנות. הכסף עדיין לא בבנק, אבל אם עשיתם עבודה יסודית ואתם עובדים מול שותף רציני, אמין ומקצועי- כנראה שאתם בדרך אל הסכם השקעה מחייב בקרוב. דרך אגב, גם אז החגיגות צריכות להיות קצרות כי בפועל זה רק אומר שהעבודה הקשה באמת עוד לפניכם, אבל זה כבר נושא לבלוג אחר. בינתיים מזל טוב!