בעת האחרונה יש יותר ויותר חברות שמשתמשות בכלי בינה מלאכותית. יחד עם השימוש עולות השאלות לגבי ההיבטים המשפטיים של השימוש בכלי בינה מלאכותית דוגמת Chat GPT של Open AI, כCo-Pilot של GitHub, ו-Vertex AI של Google.

לצד הזדמנויות רבות, ובוודאי עבור סטארטאפים שצריכים לעבוד "מהר ומלוכלך" ולחסוך בהוצאות כח אדם, הטכנולוגיה הזו מביאה עמה גם חוסר וודאות ביחס להשלכות המשפטיות של השימוש בה. היות שהתחום עדיין בראשיתו ומתפתח בקצב מסחרר, גם הרגולציה והפסיקה משתנות ומתאימות את עצמן, וחשוב לעקוב אחר ההתפתחויות הרלוונטיות כדי לוודא השימוש נעשה באופן מושכל ותוך הימנעות מחשיפות משפטיות.

להלן מספר המלצות הנועדו לסייע לחברות לצמצם סיכונים מסוימים בשימוש בכלי בינה מלאכותית, אך הן לא ימנעו את הסיכונים הללו לחלוטין. יישום מוקדם של מדיניות הפחתת סיכונים הכוללת את כל ההיבטים הללו תהיה נקודת התחלה טובה.

המסגרת המשפטית: אילו דינים חלים?

הבינה המלאכותית מערבת סוגיות רבות בכל תחומי המשפט, ובין היתר סביב סיטואציות חדשות שנובעות מהטכנולוגיה ומעלות סוגיות משפטיות בלתי מוכרות. רכבים אוטונומיים, אומנות פרי אלגוריתם, סרטוני Deepfake – כל אלה ועוד לא מקבלים כמעט ביטוי בחקיקה הקיימת. לאחרונה אישר הפרלמנט האירופי טיוטת הצעת חוק שעתידה אולי להפוך למסגרת משפטית נפרדת סביב בינה מלאכותית, ה-AI Act, שמנסה מחד להסדיר את התחום ולפקח עליו, למשל ביחס לשימושים רגישים שנוגעים לזכויות אדם, ומאידך להתחשב בשיקולים כמו עידוד חדשנות ומחקר. מאמצים ליצירת מסגרת משפטית מקיפה עבור תחום הבינה המלאכותית מתקיימים במקביל גם במדינות נוספות, ונדרש לעקוב אחר ההתפתחויות האלה.

לצד המסגרות המתהוות הללו, לכל כלי ופלטפורמה יש תנאי שימוש משלהם אשר חשוב מאוד לקרוא בעיון במטרה להבין מה החשיפות ומה ההגנות המשפטיות העומדות לרשות המשתמשים. תנאי השימוש עשויים להיראות דומים אחד לשני, אבל יש ניואנסים שחשוב לקחת בחשבון, ולמשל ביחס לפרטיות ולקניין רוחני. חשוב לזכור שתנאי השימוש מתעדכנים לעתים בכל פלטפורמה, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בטכנולוגיה מתפתחת, ומשתמשים לא בהכרח מקבלים עדכון על שינויים כאלה. לכן, יש לחזור ולבדוק את תנאי השימוש מפעם לפעם, ולשים לב לשינויים.

בחינם או בתשלום: באילו כלים להשתמש?

יש בשוק כלי AI המוצעים בחינם, וקיימות גם גרסאות המוצעות כשירות בתשלום. כלל אצבע אפקטיבי הוא שההגנות המשפטיות הניתנות למשתמשים משלמים הן רחבות יותר בהשוואה למשתמשים בכלים חינמיים. למשל, סביר יותר שמי שמפעיל כלי חינמי ישתמש בנתונים שהוזנו על ידי המשתמשים כקלט עבור אימון האלגוריתמים שלו. זאת בהשוואה לכלים בתשלום, שמפעיליהם פחות נוטים, או מתחייבים שלא לעשות זאת, מה שמצמצם סיכוני קניין רוחני, פרטיות והגנת נתונים. חינם עולה כסף לעתים, ובמקרה הזה – דאטה.

הקלט: מה להזין ומה לא?

מומלץ לוודא שמותר להזין את הנתונים לכלי, ולמשל בהיבטי קניין רוחני ופרטיות, ולהבין אילו זכויות יש למפעילי הכלי על הקלט שמוזן לכלי, כמו הזכות להשתמש בקלט כדי לאמן את האלגוריתמים של המערכת. ככלל, לא מומלץ להזין סודות מסחריים מכל סוג, מידע אישי או מידע סודי ורגיש.

היבט חשוב נוסף, שעשוי להוות חשיפה משמעותית, הוא פרטיות והגנה על נתונים. החברות המפעילות כלי AI לא  תמיד משקפות נאמנה את השימוש שלהן במידע אישי, ולכן, בין היתר, יש לצמצם ככל הניתן הזנה של מידע אישי כקלט. אם העברת מידע אישי לכלי AI היא הכרחית עבורך, עליך לוודא שיש לך זכות לעשות זאת על פי החוק שחל עליך. יש לנקוט, במידת האפשר, באמצעי אבטחה מתאימים כדי להגן על כל מידע אישי שנעשה בו שימוש בכלי AI, כגון הצפנה, בקרת גישה וניטור. ככלל, שימוש על שרתים לוקאליים הינו בטוח יותר מאשר שימוש בכלים מבוססי Cloud.

הפלט: של מי התוצרים?

יש לבדוק האם המשתמש הוא הבעלים של התוצרים שהתקבלו מהכלי בעקבות ה-Prompt שהזין, והאם הגורם שעומד מאחורי הכלי שומר על זכויות כלשהן ביחס לתוצרים כאמור. חשוב לוודא שזכויות הבעלות תואמות את השימוש המיועד בכלי: לדוגמה, אם את/ה מתכנן/ת למכור את התוצרים שנוצרו באמצעות כלי AI, עליך להיות בעל/ת זכויות שמאפשרות את זה. אידיאלית, כדאי להיות הבעלים הבלעדי של התוצרים. הדבר עשוי להיות גם קריטי לחברות העומדות בפני סבבי מימון או מיזוגים ורכישות, כאשר המשקיע או הרוכש דורשים מהחברה להצהיר שהיא הבעלים של כל הקניין הרוחני שלה.

גם אם תנאי השימוש מבטיחים שהמשתמש הוא הבעלים החוקי של התוצרים, הדבר לא מבטיח הגנה, משום שכלי ה-AI לרוב לא מספקים שום ערבות או הגנה משפטית ביחס לתוכן עצמו שמרכיב את התוצרים, לרבות בקשר לאיכות שלו, מידת הנכונות של המידע בו, או זכויותיהם של צדדים שלישיים בנוגע אליו. משמעות הדבר היא שקיים סיכון מסוים שצד שלישי יטען לבעלות על התוצרים כאמור. אפשר להתגונן במידה מסוימת מפני חשיפה כזאת באמצעות עריכת שינויים בתוצרים של כלי ה-AI לפני השימוש בהם. במקרים מסוימים, ובמיוחד אם השימוש בחומרים שנוצרו הוא בהיקף רחב, מומלץ לחפש אקטיבית אחר פטנטים או זכויות יוצרים כלשהם שעשויים להיות מעורבים בתוצרים.

ריבוי הכלים: איך להיערך ברמת הארגון לשימוש ההולך וגובר בכלי AI?

כבר כיום אנו רואים שימוש נרחב בקרב צוותי מו"פ, אנשי פיתוח עסקי, אנשי שיווק, כלכלנים ומשפטנים, וככל שהטכנולוגיה מתפתחת אנחנו צפויים לראות את האימוץ של כלי AI הולך ומתרחב למגזרים שונים. הדבר מצריך מעקב ותיעוד אחרי השימוש בכלי AI ברמת הארגון: תעדו את השימוש בכלים אלו בין חוליות הארגון, עקבו אחר הכלים בהם נעשה שימוש בארגון, ובדקו מה היו מטרות השימוש והאם מטרות אלה הושגו. ניטור כזה עשוי לאפשר להנהלה ולצוות המשפטי להעריך את סיכוני השימוש באופן שוטף, ולהיערך לנקיטת הצעדים הדרושים כאשר יש התפתחויות רגולטוריות או משפטיות. הדבר מהותי, מפני שהמשתמש או הארגון העושים שימוש בכלי AI הם מי שכנראה יהיו אחראים לתוצאות השימוש שלהם בכלי.

הארגון כמשתמש ב-AI: שקיפות ואחריות

על ארגונים המשתמשים בכלי AI לשקול לכלול דיסקליימרים מתאימים בהסכמים המסחריים שלהם. כאשר כלי ה-AI מסירים מעצמם אחריות, על הארגון לכלול Back to back disclaimers בהסכמים המסחריים שהוא צד להם. בנוסף, יש לוודא הגנות חוזיות מתאימות מול לקוחות בקשר לסוגיות שעשויות להתעורר בעניין הפרת זכויות קניין רוחני של צדדים שלישיים.

יש גם לנקוט בשקיפות ביחס לשימוש בכלי AI, הן מול משקיעים והן מול לקוחות. השימוש ההולך ומתרחב, יחד עם הרגולציה המתפתחת, מצריכים ניהול סיכונים: על הארגון לאמץ מדיניות הפחתת סיכונים המבוססת על הערכה של הסיכונים הטמונים בכלי ה-AI המשמשים את הארגון. מבחינה משפטית, עצם העובדה שנעשתה הערכה של חשיפות ושננקטו צעדים סבירים כדי להתמודד עם החשיפות הללו, היא בעלת חשיבות בעת התמודדות עם תביעות והליכים, גם לאור המסגרת המשפטית המשתנה.

יד על הדופק

הרגולציה המתפתחת עשויה להביא עמה דרישות חדשות לא רק עבור ספקים של כלי AI, אלא גם על שימושים שונים בכלי AI, ובהיקף תחולה משתנה בהתאם למדינת הפעילות. לצד זאת, המסגרת המשפטית משתנה גם לאור פריצות דרך טכנולוגיות: למשל, קונספטים כמו Watermarking לסימון תוצרי בינה מלאכותית באופן שמוטמע בתוצרים עצמם נמצאים בפיתוח, וכבר במקביל מתפתחים כלים לשבירה ועקיפה של Watermarking. כלים כאמור יכולים לשמש לזיהוי תוכן ככזה שנוצר על ידי AI, ויש להם גם שימושים לאיתור הפרות קניין רוחני. בנוסף, ניתן רק לשער כיצד ייראה עולם שבו כלי AI מייצרים את מרבית התוכן באינטרנט, כך שהבינה המלאכותית לומדת בעיקר מתוכן שבינה מלאכותית אחרת יצרה.

יש להניח גם ששאלות מהותיות של קניין רוחני, זכויות יוצרים, גבולות אחריות ועוד יוכרעו בפסיקה באופן משתנה בהקשרים שונים ובמדינות שונות. מהירות השינויים היא גדולה והאכיפה קרובה מתמיד. בשל כך, אנחנו ממליצים להיות קשובים למתרחש ולהתאים את פעולות הארגון תוך כדי תנועה.