״חשוב להאמין בעצמנו וביכולות שלנו, אבל גם כל הזמן לבחון ולעמת אותן עם עובדות ועם דעות אחרות.״

1. איך התחילה הדרך היזמית שלך?

כשהייתי בן 12, עבדתי בחופשת הקיץ שלי בסטארט-אפ שפיתח תוכנה לתרגום אוטומטי, מה שאז היה נראה כמו מדע בדיוני. מאז עבדתי בהמון מקומות, ותמיד חשבתי על מה יהיה המוצר שאני אפתח. חשבתי על הרבה רעיונות ואת רובם גם פסלתי, אבל בסופו של דבר, שנתיים אחרי שהשתחררתי מהצבא הקמתי את צ׳ק פוינט.

מאד האמנתי בכוחו של האינטרנט לשנות את העולם. היום זה נשמע טריוויאלי, אבל ב-93׳ זה היה מאבק גדול לשכנע את העולם שבכלל יש כזה דבר אינטרנט, ולא רק שהוא קיים - אלא הוא גם הולך לשנות לנו את החיים. בתקופה ההיא האינטרנט היה בכלל רשת אקדמית, וכל ארגון שהצטרף אליו ניסה להבין איך הוא יכול לשמור על עצמו מפני סטודנטים שלא חברים בארגון. זה נראה לי כמו התאמה מושלמת בין רעיון שהיה לי כבר שלוש או ארבע שנים בראש של טכנולוגיה של אבטחת רשתות, שהיה מאוד כללי, לבין פתרון מאוד ממוקד - איך לתת לארגונים להתחבר לאינטרנט בצורה בטוחה.

2. איזו עצה היית נותן לעצמך כשהתחלת? מאיזו עצה היית מתעלם?

אני חושב שצריך למצוא את הדבר שמחבר בין טכנולוגיה פשוטה אך ייחודית, שוק יוצא דופן ורעיון שיכול להיות משנה חיים. לא קל למצוא את השילוב הזה - ישנם הרבה רעיונות טובים, ישנן הרבה טכנולוגיות יוצאות דופן, אבל השילוב ביניהם הוא לא טריוויאלי.

באופן כללי, אני חושב שאנחנו כבני אדם ממצים חלק מאוד קטן מהפוטנציאל שלנו. חשוב להאמין בעצמנו וביכולות שלנו, אבל גם כל הזמן לנסות לתקף אותן. כלומר, לא רק להאמין אמונה עיוורת, אלא לנסות לבחון את האמונה הזו כל הזמן ולעמת אותה עם עובדות ועם דעות אחרות. זה נורא קל להאמין שיש לך את הרעיון הכי מדהים ואז להיות מופתע כשאתה נתקע בקיר - אני תמיד נמצא בקונפליקט הזה בין להעלות רעיונות ולהלהיב את עצמי, לבין להבין אם הם בכלל יכולים לעבוד ולמה דווקא לא כדאי ללכת עליהם. רק כשמוצאים את האיזון הזה אפשר להתקדם קדימה.

זה נכון לכל אספקט של ניהול החברה - בין אם אני רוצה להוציא רעיון לפועל, או מחפש מועמד לעבודה. בישראל אנחנו מאוד יודעים לאלתר ולקפוץ קדימה. אני מאמין שככל שנעבור תהליך מסודר יותר, ההתקדמות שלנו תהיה משמעותית הרבה יותר.

עצה שהייתי מתעלם ממנה, ובאמת התעלמתי ממנה, כנראה הייתה לא לפתח את הטכנולוגיה שלנו לאינטרנט. כשרק התחלנו, האנשים שהכי האמינו בטכנולוגיה שלנו והשקיעו בנו ניסו לשכנע אותנו לפתח אותה לא לרשת ה-IP (לאינטרנט) אלא לרשת ה-IPX, שבשנות ה-90 הייתה רשת מאוד פופולרית. קיבלנו מאותם אנשים גם כמה עצות מאוד טובות, אבל ספציפית בהקשר הזה היה לנו מאבק מאוד גדול להוכיח שהאינטרנט הוא הדבר הגדול הבא, ולמזלי התגלה שצדקנו.

3. מה התוכן (ספר / פודקאסט / Ted Talk) המועדף עליך או שהכי השפיע על חייך?

בתור ילד, מאוד השפיעו עליי הספרים הבסיסיים שלימדו אותי לתכנת בשפת C ו++C ופתחו לי עולם מקצועי חדש לגמרי. בגיל 17, כשהתבגרתי קצת, קראתי ספר בשם ׳נשמתה של המכונה החדשה׳ שכתב טרייסי קידר. זה ספר שתיאר את עולם הסטארט-אפ מבפנים ואיך עובדים מסביב לשעון או מתמודדים עם חברות הענק שקיימות כבר. זה לא כמו היום, שיש הרבה מידע בנושא הזה - זה כל מה שהיה והוא ריתק אותי, כי הוא סיפק לי הצצה לעולם הזה. הוא מאוד השפיע עליי כשהייתי צעיר והרבה מהדברים שקראתי בו נשארו איתי עד היום. 

אם אני קופץ מספר שנים קדימה, אז יש ספר בשם ׳אחוזת דג׳אני׳ שמאוד אהבתי ומדבר על ארץ ישראל של לפני מאה שנה. ספר נוסף נקרא 'The Undoing Project׳ שכתב מייקל לואיס ומספר את סיפורם של זוכי פרס נובל דניאל כהנמן ועמוס טברסקי. בעיניי, זה ספר חובה כי הוא מספק תיאוריות של כלכלה התנהגותית מצד אחד, ומצד שני מתאר את תולדות ארץ ישראל בצורה מאוד יפה. אני גם מאוד אוהב פודקאסטים ומקשיב להרבה - סיפור ישראלי, עושים היסטוריה ועוד הרבה אחרים. 

4. מהי ההשקעה הכי בעלת הערך (מבחינת זמן, כסף, אנרגיה וכו') שביצעת אי פעם?

כנראה שללמוד לתכנת וללמוד באוניברסיטה. התחלתי להתעסק במחשבים בגיל עשר, ובגיל 14 הגעתי לשלב שהרגשתי שלמדתי את כל מה שיכולתי לבד וחיפשתי את השלב הבא, מה שהוביל אותי ללמוד באוניברסיטה. אמנם לא עשיתי מעולם תואר אקדמי, אבל התקופה שלי שם בתור נער פתחה לי את הראש לשני דברים - ראשית למדתי הרבה מאוד דברים חדשים, ושנית למדתי שאנחנו תמיד יכולים ללמוד עוד. אף פעם אל תגיד לעצמך ׳אני יודע מספיק׳. אני חושב שהאלגוריתמים שלמדתי בשנה א׳ במדעי המחשב משרתים אותי עד היום. די מדהים שעם כמה שתחום המחשבים מתפתח מהר, הדברים הבסיסיים שלמדתי כשהייתי צעיר רלוונטיים גם היום.

5. מה הכלי הכי חשוב בעינייך ליזם?

הכלי הכי חשוב בעיניי הוא הגיון בריא, היכולת להשתנות, היכולת ללמוד, וההבנה שאתה יכול לעשות הכל. כשאתה יזם אתה צריך להיות איש אשכולות - אי אפשר להבין רק בדיסציפלינה אחת. בהתחלה, כשרק פיתחתי את המוצר של צ׳ק פוינט, הייתי בתוך הדומיין שלי. אבל תוך חצי שנה הייתי צריך להבין איך משווקים את זה, וזה כבר היה משהו שמעולם לא עסקתי בו. מעולם לא עסקתי במכירות, בשיווק, באינטראקציה עם לקוחות, בעניינים משפטיים או אפילו בבנייה של עסק, והייתי צריך ללמוד איך לעשות הכל. נכון שיש מערכות תמיכה להיעזר בהן, אבל צריך לזכור שגם כשאתה מביא מומחים, אתה צריך להיות מסוגל לחשוב על מי הם, למה דווקא הם האנשים הנכונים, והאם הם נותנים לך את העצות הנכונות. בסופו של יום כשאתה יזם ואתה מנהל את העסק שלך אתה צריך ללמוד כל הזמן את כל הדומיינים שקשורים אליו.

6. מה מניע אותך בימים טובים ובימים קשים?

יש שני דברים שמניעים אותי. הראשון זו התחושה שיש לנו מטרה. המטרה הזו היא גם המטרה של החברה - להפוך את האינטרנט למאובטח, וגם עצם קיום החברה עצמה. אני מתייחס לחברה כארגון חי שאני צריך לגרום לו לחיות, לעזור לו לרוץ, להצליח, ולהחזיק אותו מעל המים ברגעים קשים. זו תחושה שמלווה אותי כבר הרבה שנים, והשנה האחרונה המחישה את זה אפילו יותר - גם כשאתה נמצא במקום שנראה לך נוח ומוכר, כל תנאי העבודה והנחות היסוד שלך יכולים להשתנות ברגע.

זה מוביל אותי לדבר השני, שהוא האמונה שאנחנו יכולים להסתגל ללא נודע. לא הייתה שום דרך לצפות את השנה האחרונה, וההבנה שאנחנו כבני אדם יכולים להסתגל למצב כל כך לא נודע ומפתיע מאוד מדרבנת אותי.

7. מה עוד אתה אוהב לעשות, מלבד ניהול החברה שלך? 

   אני אוהב לעשות המון דברים. אני מאוד אוהב בישול ואוכל, ונהנה מלחקור בישול מולקולרי ודברים מעניינים דומים. חוץ מזה, אני גם מצלם הרבה מאוד, ובשנים האחרונות עברתי לצילום רחפנים. בחודשים האחרונים אני משלב את האהבה לצילום עם רכיבה על אופניים. במגבלות הסגר, גיליתי כמה עדיין אפשר להסתובב ולגלות מקומות חדשים בטווח נסיעה מהבית, וזה מדהים אותי כל פעם מחדש. לא מזמן נסעתי את אותו מסלול שנסעתי בו כבר כמה פעמים, רק שהפעם המשכתי עוד 200 מטר מזרחה ופתאום גיליתי שדה מדהים שלא ידעתי שקיים שם קודם.

   8. מה היה הרגע הכי מאתגר במסע היזמות שלך?

   הרגע הכי מאתגר היה בשנת 94׳. היה לנו מוצר טוב שכבר הרצנו בעשרה או עשרים מקומות שנתנו לנו פידבקים טובים והיינו כבר שנה לתוך הקמת צ׳ק פוינט, אבל עדיין לא היה ברור אם יש שוק או אין שוק. הקמתי את צ׳ק פוינט עם שני שותפים מדהימים. הם שלחו אותי לארה״ב לנסיעה של עשרה ימים, ואמרו לי ׳אל תחזור בלי מיליון דולר׳. סוף הסיפור הוא שעשרת הימים האלו הפכו למאה ימים, שהיו הימים הכי מאתגרים ומלמדים בחיים שלי, אבל בסופו של דבר הצלחתי לחזור עם חוזה ענק של הרבה יותר ממיליון דולר.

   למדתי במסע הזה אין סוף דברים כמו איך להקים trade show, איך לזכות בפרסים, איך לעשות מרקטינג ואיך לשכנע חברות ענק להיכנס לחוזה איתנו ולנהל על החוזה הזה מו״מ. היו שם לילות שלמים שנחתתי בערים באמצע הלילה כשהכל גשום וחשוך, וארבע פעמים בדרך שכבר הגעתי לשדה תעופה ואז החלטתי להאריך את השהות שלי כי הייתי צריך עוד זמן, אבל הזמן הזה היווה את היסודות למה שמאוחר יותר הפך להיות ההצלחה שלנו.

   9. שתף כישלון שחווית ומה למדת ממנו.

   קודם כל, אנחנו חווים כשלונות כל יום. את רובם אנחנו מדחיקים, כי אני חושב שחלק מההצלחה זה להבין שכשלונות קורים והכי חשוב להתקדם הלאה, לנסות עוד פעם ולא להתעכב עליהם. 

   בצ׳ק פוינט כבר עבדו אלפי אנשים, וגם עזבו המון אנשים שהיו יקרים לי ולא רציתי שיעזבו, גם כאלו שניסיתי להשאיר ולא הצלחתי. כשאנשים שאתה מאוד מעריך ועברו איתך דרך ארוכה עוזבים ולא נשארים לחלוק את הדרך שאנחנו עושים - זה תמיד קשה. מצד שני, זה חלק מהלמידה להבין שהעולם זז ומשתנה ואנחנו צריכים להתקדם ולהמשיך הלאה. זה לא אומר שלכל אדם יש תחליף, כי יש אנשים שהחיסרון שלהם מורגש גם שנים אחרי - אבל העבודה והאתגרים עדיין ממשיכים.

   10. שתף רגע שאתה מאוד גאה בו בנוגע אליך ולחברה?

   יש לא מעט רגעים כאלה, אבל רגע  מיוחד מאד שקשור לדרך היזמית שלי היה ב- 94׳. רק התחלנו את Checkpoint, והיינו ב-Trade Show בלאס ווגאס. בזמנו, התערוכות האלו היו הדבר הכי נחשב בתעשייה, כי הן היו המקום שמגיעים אליו כדי להיחשף לדברים חדשים ובעיקר כדי לגרום לאנשים להכיר אותך. הציעו לנו להציג בכנס בהתראה של שבוע והחלטנו לקחת את הסיכון, ובסוף הפרזנטציה שלי ניגש אליי מישהו והציע לי להגיש את המוצר שלנו לפרס של Best of the show.