התמלול לפרק זה נעשה באמצעות שירות AI, אם מצאת טעות, נשמח לקבל עדכון כאן

רוני הרניב: היי כולם, אני רוני הרניב ואתם הגעתם לסטארט אפ פור סטארט אפ? וואו, איזה פרק יש לנו היום? אם אתם יזמים היזמות ואתם נמצאים ברכבת הרים רגשית. תדעו שאתם לא לבד בכלל לא לבד. החל מיזם שעכשיו נמצא לפני מצגת משקיעים ראשונה וחייב לראות כסף ראשון ועד ליזמות שמובילה חברה של מאות אנשים. כולם מתמודדים עם אתגרים מנטליים לא קטנים, בלשון המעטה. והיום אנחנו הולכים למפות את האתגרים האלה ולנסות לתת כלים להתמודדות איתם, ומי שיעזור לנו בזה הוא דר אלדד רום, פסיכולוג, בעל חברת ייעוץ ושותף בקבוצת Team Mate. נדבר איתו על דפוסים שהרבה יזמים נמצאים בהם. איך אפשר לעבוד עליהם ולמה זה חשוב שנתחיל עם זה כמה שיותר מוקדם? וגם מה הקשר בין יזמות לבין אופנועים, קרפצ'יו שמרים, ליבת כדור הארץ ו פדרר. פתיח ומתחילים.

רוני הרניב: היי אלדד.

אלדד רום : שלום שלום.

רוני הרניב: מה נשמע?

אלדד רום : בסדר גמור.

רוני הרניב: מעולה! אז אולי אם תוכל לספר כזה בכמה מילים על עצמך ומה אתה עושה ואיפה אתה עושה את זה?

אלדד רום : בשמחה, בשמחה רבה. אז אני פסיכולוג בהכשרה שלי. דונג לוק. Nobody perfect. זה זה מוציא מאנשים כל מיני תגובות. פסיכולוג, פסיכולוג בהכשרה. יש לי חברת ייעוץ. המון המון שנים מסורתית. ככה אנחנו באמת סביב עולמות ההייטק. בעיקר באמת חברות תוכנה, ובעשור פלוס האחרונים בעיקר חברות סטארט אפ. אני נכנסתי לעבודה אינטימית כשבעצם הייתה בטן רכה בטיפול בפאונד קרים, כשיש לנו המון ידע באיך למשל לבנות אסטרטגיית Go to market. אבל לטפל בכל הדבר העדין הזה שנקרא פאונדרס ינג גם כל פאונדרס לעצמו וגם כצוות של פאונדרס היה חסר Know how to make, וזה בעצם הריבוע שאני התבקשתי למלא. אגב, הסטטיסטיקה היא נוראית. כלומר אנחנו. יש היום הרבה מאוד מטא אנליזות שמסתכלות על מה הגורמים שגורמים לסטארט אפים להיכשל, וממש בראש הרשימה נמצאים פאונדרס והיחסים ביניהם מדברים על בין 35 ל 65 אחוזים. סטארטאפים שנכשלים נכשלים בגלל פאונדרס או יחסים בין פאונדרס.

רוני הרניב: אם היחסים בין פאונדרס ומזה פאונדרס.

אלדד רום : וגם וגם פאונדרס הבודד, כלומר גם היכולת פאונדרס להחזיק בחום המאוד מאוד גבוה שנוצר כתוצאה מבנייה של סטארט אפ כמובן ב Resilience בחוסן שיש לו ביכולת שלו להתמודד בצורה אפקטיבית עם. זה משהו שכאילו הכינו אותנו כל השנים לעשות את זה, אבל בעצם אף פעם לא הכינו אותנו לזה, וזה מרוץ מאוד מאוד מאתגר ומאוד מאוד קשה, וזה הרבה פעמים קוראים לזה סוג של רולר קוסטר, אבל עם המון המון מימדים וזה דורש איזשהו סוג של אי יציבות נפשית. איזשהו סוג של אסתר מינה, כזה שלא תמיד אנחנו מה שנקרא, באים עם זה מהבית וחלק מהעבודה שלי זה לעזור להם לפתח את החוסן הזה, לפתח מנגנונים מנטליים ורגשיים שיאפשרו להם להתמודד בצורה יותר טובה עם המציאות המאוד מאוד מורכבת שלהם.

רוני הרניב: כן, זה כאילו באמת ה go to market וולידציה וזה זה דברים שזה היה המקצועי שברור שברור מאליו שצריך לטפל בו כדי שזה הסטארטאפ יעוף, נכון? אבל אתה אומר שגם לפן המנטלי, הנפשי, החברתי, הסביבתי יש משקל מאוד גדול שמסתכם בסוף גם בשורת הרווח. בהצלחה של הסטארט אפ. אז עם איזה סוג של סוגיות בעיות. יזמים באים אליך אם תוכל לתת קצת דוגמאות.

אלדד רום : כן כן, בטח. אז אז אפשר להתחיל מהטווח הקיצוני יותר שנקרא לו. במקצוע שלי קוראים לזה סוגיות שהן אינטרה פסיכיות, כלומר הן מאוד מאוד פנימיות. לדוגמא פאניקה, טקס שיש לפעמים לאנשים אחרים תופסים למשל אירועים כמו גיוס כספים, פרזנטציה מורכבת, אפילו לפעמים שיחת חברה ראשונה. בכלל, דיבור בפומבי הוא משהו שמלחיץ הרבה מאוד אנשים. אני כבר המון המון שנים אומר שרוב האנשים כנראה היו מעדיפים להיפגש עם נחש מאשר לדבר מול קבוצה. זה משהו שהוא מאוד מאוד מלחיץ ולתת לו את הכלים בשביל הרגיעה הפנימית. ובאמת, בשביל להביא את עצמם בצורה הכי אפקטיבית לתוך האירועים האלה, זה משהו שאנחנו עושים הרבה מאוד עבודה. אז פאניקה, טקס והפרעות שינה שיש המון פעמים פאונדים. בסוף החלק המנטלי, אלופי המנטליים של פאונדים מכניסים את עצמם הוא משהו שאנחנו רואים. קו הביצורים הראשון שנפגע זה באמת השינה, ואז הפרטנרים נלחצים, ובכלל, אנשים נלחצים עוד יותר, כי עכשיו אני גם לחוץ ממה שמחכה לי מחר, ואני גם לחוץ מזה שעכשיו אני לא נרדם ואני לא אהיה אפקטיבי. והדברים האלה בוודאי לא עוזרים לשנת לילה בריאה וטובה, וכולנו יודעים כמה הדבר הזה הוא כל כך פונדמנטלי וחשוב, ולכן אני מנסה לסייע להם גם בסוגיות האלה של קשיים בהירדמות או איזה שהן בעיות תפקוד שהן יותר באמת מהגזרה היותר אינטרה פסיכית שאנחנו קוראים לה. יש כמובן גם תהליכים של עצב מאוד גדול או אפילו דיכאון. כתוצאה מזה, הרבה מהם היה ריברס. הם לא היו רגילים להיכשל. הקריירה שלהם וכל החיים הבוגרים שהם החיים המקצועיים, הם הצלחה אחרי הצלחה ופתאום הם מגרדים את קצה גבולות המעטפת והם לא כל כך חזקים כמו שהם חושבים. וגם העולם נורא נורא מורכב והם מאבדים הרבה פעמים ביטחון. הם מאבדים גם מערכות תמיכה וכתוצאה מזה הם נכנסים ל אם זה אסטמה או ממש סוג של כמעט דיכאון. אני לא אגיד מז'ורי, אבל תהליכים שכדאי להוציא אותם מהם בצורה מאוד מאוד מהירה אז זה פן אחד.

רוני הרניב: אוקיי, אז זה בעולמות אינטרה פסיכי. עם איזה עוד בעיות יזמים מגיעים אליך ברצף הזה של הסוגיות?

אלדד רום : כן, על הקו רצף. אחר כך אנחנו מסתכלים באמת על הדברים שקשורים לאורח החיים של ה Founder. ההרגלים שלנו בא לידי ביטוי בפעילות הגופנית שאתה עושה באיזה תזונה? כמה אתה באמת מזין את עצמך ונותן לעצמך תנאים טובים להצליח?

רוני הרניב: מה זה? מה זה תנאים טובים להצליח?

אלדד רום : אז המון פעמים אנחנו רואים שאנשים ברגע שיש להם משימה מאוד מאוד גדולה הם מזניחים את כל היתר. אוקיי, ואנחנו מערכת שלמה ואנחנו צריכים להיות מאוד מאוד לכבד את הדבר הזה שנקרא מערכת ההפעלה האנושית. סתם, אני קראתי אתמול איזשהו מחקר מעניין שדיבר על הקשר בין תזונה לבין דיכאון. אוקיי, אנשים לא ערים לזה, אבל מה שנקרא משהו עם מזון בתוך שקית.

רוני הרניב: מה זה מזון מתוך שקית?

אלדד רום : אתה יודע, כל האוכל המעובד?

רוני הרניב: אוקיי.

אלדד רום : יש איזה מחקרים מדהימים, כמה הדבר הזה מייצר נטייה לדיכאון? אז תשים לב גם מה אתה אוכל ותשים לב לפעילות הגופנית שלך. אנחנו יודעים להגיד כמה אנדרופינים ואדרנלין בכלל יכולים מאוד מאוד לעזור. אגב, גם למצבי לחץ. כמה ההורמונים האלה יודעים לתת סטירת לחי לאלה קורטיזול למשל, שהוא הורמון לחץ שבסופו של יום יכול לייצר נזקים. אז תשים לב, אני כן מדבר עם הפאונד ואני שואל אותם המון פעמים איך אתה אוכל? אתה מתאמן? איך אתה ישן? כלומר לבוא ולשים לב שאנחנו עוטפים אותם מכל הכיוונים ונותנים להם באמת להבין מה הם צריכים לעשות בשביל עצמם, קודם כל ברמת הרגלי חיים, בשביל להצליח.

רוני הרניב: כן, אני תוהה, אנשים באים אליך בפגישה כזאת. אומרים לך אני לא מצליח להירדם או שזה מתחיל מזה ממשהו אחר. זאת אומרת מה הבעיה שהוא מציג לך לצורך העניין שמשם מגיעים ל.

אלדד רום : שאלה נהדרת. אני. אני תמיד אומר לאנשים אני אוהב לטפל. כשאין דלקת. אני מעדיף להתחיל את התהליך מאוד מאוד מוקדם ואני גם הרבה פעמים אומר להם שייקחו את התהליך היזמי שלהם או את הבנייה של הסטארט אפ, גם כתהליך של התפתחות וצמיחה אישית. כלומר, סתם דוגמה לצורך העניין, אם אתה היית רגיל להיות אדם מאוד מאוד אימפולסיבי וזה מאוד מאפיין Founder. אם הם רוצים הכל כאן ועכשיו מאוד מאוד demand גם כלפי עצמם וגם כלפי אחרים, עובדים בהיי פייס וכולי וכולי. אבל Comes with the price tag ולפעמים האימפולסיביות גורמת לך לקבלת החלטות שהיא לא מספיק טובה או אפילו להתפרצויות. ולכן Conduct שהוא לא Executive והוא לא מספיק משרה דוגמה אישית טובה. אז בוא נעבוד גם על הבאגים האלה ובוא לא נשאיר אותם בצד בגלל שעכשיו אתה עסוק בתהליך בניית הסטארטאפ. להיפך, תבנה את הסטארטאפ ותוך כדי זה גם תבנה את עצמך ואת Leadership שלך.

רוני הרניב: אז דיברנו כזה על אימפולסיביות שמאפיינת יזמים, על נטייה לחוסר שינה. אולי איזה עוד דפוסים אתה מזהה אצל יזמים?

אלדד רום : כן, אז קצת ככה קשור לנקודה הקודמת. המון המון הזנחה, הזנחה. כן, בעיקר הזנחה של מערכות יחסים. אנחנו רואים. יש איזשהו אתוס מאוד מאוד גדול בגלל שזה סטארט אפ זה נתפס כאירוע מאוד אינטנסיבי, אבל גם תחום בזמן.

רוני הרניב: לכאורה, לכאורה.

אלדד רום : מה זה? הרבה פעמים הם מוצאים את עצמם אומרים גם לעצמם וגם לסביבה שלהם. אני חייב להיות מרוכז בדבר הזה ואחר כך נטפל בזה. זה לא עובד ככה. כלומר, אתה לא יכול לבוא ולהגיד לבת הזוג שלך או לבן הזוג שלך או לילדים שלך או לחברים שלך. חבר'ה, נתראה עוד שנתיים שלוש כשאני אסיים את המסע היזמי שלי. זה פשוט לא עובד ככה. וזה לא רק זה, זה גם כן. גם פה אנחנו יודעים כמה מערכות יחסים קרובות הן חשובות בשביל הרווחה הנפשית. כלומר, שכשאתה מזניח את מערכות היחסים שלך, אתה פשוט גם כאן לא נותן לעצמך תנאים טובים להצליח. אני הרבה פעמים אומר לפרטנרים תקשיב, אתה חזק כמו הבית שלך, ואם לא תמשיך להזין את הבית שלך ואת מערכות היחסים שיש לך, גם לך יהיה מאוד מאוד קשה. זה חלק מהיכולת שלך לבנות לעצמך גם בגזרה ביתית, איזשהו סוג של אקוסיסטם שאני תמיד אומר כל המשפחה עושה סטארט אפ, לא רק ה Founder.

רוני הרניב: כן. אני חושבת שאולי גם אולי זה סוג של אנשים כאלה שקצת אוהבים לסבול או חושבים שהם יכולים מאוד לשאת סבל, מין סגפנות כזאת. כן.

אלדד רום : זה גם סגפנות וגם באמת ככה זה נתפס. ככה אני גיבור. יש למשל Founder שאני מלווה הם קבוצה של Founder מאוד מאוד מאוד מוצלחת. הם מדברים בגדול. הם עושים תחרות מי ישן פחות, מי נרדם על המקלדת בשעה יותר מאוחרת. מי בגיל יחסית כן, אבל לא לא לא, לא יותר צעיר מבדרך כלל ונהיה אבל מין אתוס ומין תרבות לפעמים בתוך הסטארט אפ שצריכים לעבוד מאוד מאוד קשה. עכשיו אני בעד. בסדר, אני גם דוגמה מאוד מאוד טובה. אני עובד המון, אבל צריכים לשים לב ובאמת לשים איזה שהם גבולות. ולא, לא לקדש את העבודה הקשה כעבודה. קשה לקדש באמת את התוצאות, לקדש תפוקות ולשים לב. זה נכון עובדים קשה כי יש המון המון המון כדורים באוויר וצריכים לשים לב. אבל יש למשל בעיה מאוד קשה שפתאום חדרים ובכלל מנהיגים הרבה פעמים לא כל כך טובים בטלביזיה, והם נוטים להעמיס על עצמם המון, כי הם חושבים שאם אני לא אעשה את זה, זה לא יהיה פשוט לא טוב. אגב, הם לא בהכרח טועים, לפחות לא בתחילת הדרך, ואז הם גורמים לעצמם להיות עסוקים בפני עם המון המון דברים. אני תמיד צוחק עם פאונדרס בשעתם. אני אומר לו תקשיב, אתה כמו קרפצ'יו, אתה פשוט פרוס דק דק, דק, דק דק על פני מלא מלא מלא מלא דברים. יואו ואז יש דברים שאתה. פשוט כמה דברים אתה יכול להכיל בבת אחת גם ברמת הקיבולת שלך. כמה אתה עסוק בלבנות לעצמך ארגון, כי בסוף עם ה capacity של הסטארטאפ זה ה capacity של ה Founder. לא עשינו בזה שום דבר.

רוני הרניב: ועד כמה זה בר שינוי? זאת אומרת איך אתה מציע, נגיד לה קרפצ'ו? לא להיות קרפצ'יו.

אלדד רום : זה גם ממש, אלא שנשאלת המון פעמים לגבי היכולת של אנשים להשתנות. אז אני פשוט חושב. וגם אם שואלים את זה המון פעמים הוא אומר ככה אני. יש את המשפט האלמותי שעושה לי לפעמים פריחה. אנשים אומרים מה אני אעשה? זה האופי שלי. גם אם תגיד לי מה אני אעשה. אף פעם זה לא מה אני אעשה.

רוני הרניב: מה אני אעשה.

אלדד רום : מה אני אעשה? זה האופי שלי, שבגדול שני דברים חשובים אחד אני חושב שאני נמצא במקום יותר קל מרוב האנשים, כי העבודה שלי בעשרים השנים האחרונות היתה עבודה עם אנשים, ואני פשוט ראיתי בעיניים שלי שינויים משוגעים. אני היום חי בצורה מאוד מאוד חזקה עם אמונה. אין גבול ליכולת של אנשים להשתנות. מה כן אני צריך מאוד לרצות, כי חלק מהסיפור פה בתהליכי השתנות של אנשים זה יש לנו מין בלאנס כזה בין מחירים שאני משלם על התנהגות מסוימת לבין הטבות שיש לי, וכל עוד המאזניים האלה מאוזנים, כלומר יש לי פחות או יותר אותם מחירים כמו הטבות, אנחנו לא עושים שינוי. מתי בני אדם משתנים בתהליך? בחלקים האלה? כשיש איזה שהיא הפרה של האיזון, אני תמיד נותן את הדוגמה של כל מיני התמכרויות שיש נגיד סיגריות.

רוני הרניב: אז בוא, בוא ניקח את זה לעולם היזמות, כאילו.

אלדד רום : אותו דבר מה קורה לי? הייתי אדם עם צורכי שליטה מאוד מאוד גבוהים. זה חלק מהאופי שלי והיו לי גם הטבות לא נורמליות מזה. תמיד הייתי על הדברים, סמכו עליי. אני הראיתי לעצמי שאם אני אעבוד בצורה קשה אני אשיג. זה מייצר לי שליטה טובה יותר בסיטואציה ואני זוכה למחיאות כפיים מהעולם. בהקשרים האלה פגשתי עכשיו את הסטארט אפ שלי. אני ממשיך באותו מוד פעולה של צורכי שליטה מאוד מאוד גבוהים. הכל עובר דרכי. אני נהיה בוטן בתוך הארגון וזה מתחיל לקרוס לי. עכשיו אני מגיע ואני אותו. אבל תקשיב, זה האופי שלי, ככה תמיד הייתי. זה הביא אותי עד לכאן, ופה נכנס באמת מה שאני קורא לתהליך הדיאלקטי. כלומר התהליך הדיאלקטי הוא בעצם אומר המון פעמים מה שהביא אותך עד לכאן. אם תמשיך לעשות אותו זה גם כן מה שיהרוס אותך, וחלק גדול מן ההשתנות וההתפתחות שלך כשאתה הופך להיות Founder הוא לשים לב האם הדפוסים שיש לי שבאמת שירתו אותי והביא אותי עד הלום. אם אני ממשיך לעשות אותם, מה יקרה?

רוני הרניב: עלו לי כמה דברים במהלך הזה. אחד זה כאילו למי יש כוח לזה? סתם, אפרופו כזה, מה אני אעשה? ככה אני? כן, זאת אומרת מה עכשיו? אני יש לי סטארט אפ על הראש. זה טוב, התפתחות אישית. התפתחות אישית אחר כך, אבל עכשיו זה זה. רומי און פייר?

אלדד רום : אז מצד אחד יש את האימרה אני חושב שהיא מצוטטת של אברהם לינקולן, שהיה נשיא ארצות הברית. הווי דן מה שנקרא שהוא אמר בגדול. אני לא מצטט את זה מדויק, אבל הרעיון הכללי אם הייתי חוטב עצים אז 90 אחוז אחוזים מהזמן הייתי משחיז את הגרזן. כי בעצם אני חוטב עצים עם גרזן שהוא כהה, שהוא לא מושחז. אני פשוט עובד מאוד מאוד קשה וזה בדיוק אותו הדבר. למי יש כוח לפתח את עצמי? למי יש כוח לבנות תשתיות? אתה פשוט תעבוד הרבה יותר קשה ויש סיכוי שזה לא ילך. כלומר, אני מנסה לדבר עם פאונדרס לא מעט על האין ברירה. בגלל שזה סטארט אפ זה אירוע כל כך מורכב, כל כך אינטנסיבי, כל כך תחום. הרבה פעמים בזמן אתה חייב את כל המשאבים הקיימים בשביל להצליח. ואם אתה מרכז את הדברים אצלך או אתה לא נהיה הגרסה הכי טובה של עצמך. יש סיכוי שזה לא ילך ולכן העבודה חייבת להיות מקבילית.

רוני הרניב: כן, לא.

אלדד רום : יכול להיות שאתה תבנה את הסטארטאפ ואז תעבוד על מערכת ההפעלה שלך. לא תבנה את הסטארט אפ ואז תפנה לטיפוח הבית שלך. זה חייב לעבוד באופן מקביל וזה כן מייצר מורכבות, אבל אפשר לעבוד איתה. ואחד מהדברים שאנחנו רואים אני המון פעמים מדבר עם עם האנשים על ההבדל בין הוצאה לבין השקעה. כשאתה מוציא אז הוצאת. כשאתה משקיע זה חוזר אליך. אז ההשקעה שלך במערכות היחסים, למשל, היא השקעה שתחזיר את עצמה בריבית דריבית, ולכן אל תיקח את זה ממקום של עול וממקום של הוצאה אבודה, אלא הפוך.

רוני הרניב: וגם אם זה לטווח הטווח הקצר אולי.

אלדד רום : נכון, נכון נכון? ובסוף הטיול בית. את יודעת איפה.

רוני הרניב: כן תגיד ודיברת על הארבעה פאונדים שנרדמים על המקלדת. אז נגיד שאיכפת להם את זה. ומה התגובה במצב כזה?

אלדד רום : לי המון פעמים חשוב לא להיות הפסיכולוג הזה שמשקף ואומר אחר כך ללקוח שלו בוא תגיד איפה זה פוגש אותך. לי מאוד מאוד חשוב ללוות. אז זה אומר שאני לפעמים יכול להיות קרצייה. אני לפעמים יכול לבוא ולשבת עם הדבר הזה, ואני אומר אני רוצה שתשלח לי screen שוט של הדאטה שלך, של השינה כל בוקר אני רוצה שנעבור על זה. יואו כן. ספורט שלח לי תמונה שלך עם נעלי ספורט. They do it! הם עושים את זה, הם עושים את זה וזה נהיה גם כן אני. אני מתייחס לזה בצורה מאוד מאוד משחקית. כן, אני שולח להם גם את התמונה עם נעלי ספורט שלי. אני אשלח להם אולי לילה שאני ישנתי פחות מוקדם. אנחנו עובדים בדבר הזה ומאוד חשוב לי להיות איתם בתוך העסק הזה, להיות ביחד. אני לא רוצה להיות זה שיושב שם מרחוק ואומר להם תקשיב, אתה לא בסדר, אתה לא ישן מספיק טוב או אתה לא בסדר, אתה מזניח את זה, אבל.

רוני הרניב: אם הם נרתמים לזה הם משקפים.

אלדד רום : פשוט צריך כמו שאני עושה איתך עכשיו צריך קצת למכור את זה. צריך לתת להם להבין שזה נורא נורא חשוב וכמו שאתה מתעסק. בהמון המון דברים בסטארטאפ אתה צריך גם להתעסק בעצמך. באקוסיסטם שמקיף אותך ואתה לא יכול להזניח את עצמך. ולצפות שייצא מזה משהו שהוא משהו שהוא מוצלח וטוב. כן.

רוני הרניב: אז דיברנו בשיחת הכנה על עוד אחד כזה, דפוסים של יזמים שזה. ביקורת עצמית מאוד קשה ותסמונת המתחזה כן. מה אתה רואה שם?

אלדד רום : כן, קודם כל זה מאוד מאוד מאוד שכיח. אנחנו רואים זה בכלל לשחרר את זה. אנשים שהם מצוינים. אנשים שהם high performance. הרבה פעמים אנחנו נראה אצלם ביקורת עצמית מאוד מאוד חזקה. זה כאילו יש להם כמו מין מאמן פנימי כזה שדוחף אותם. תנסי לדמיין את המאמן הקשוח הזה שאומר כל הזמן זה לא מספיק טוב, זה לא מספיק טוב. זה הרבה פעמים מה שיש להרבה מאיתנו, אגב, בקולות הפנימיים שלנו. אחד מהדברים עוד פעם הדיאלקטיקה? האם הקולות האלה של הביקורת העצמית, הקולות השליליים האלה שאתה מאוד רגיל אליהם? אני הרבה פעמים אומר לאנשים כשאנחנו מדברים על הקולות האלה תקשיב, זה כמו חבר טוב שיש לך. אתה מאוד מכיר אותו. הנה הוא בא עוד פעם לבקר. עוד פעם מגיע האדון מבקר הזה שמספר לך כמה אתה לא מוצלח והאדון הזה היה מאוד טוב אליך כל השנים. הוא גרם לך ללכת ליחידה מאוד מאוד טובה בצבא או להצטיין בלימודים או ללכת למקומות עבודה מאוד מאוד שווים וכולי וכולי. והשאלה האם אנחנו חייבים להמשיך לחיות ככה? האם אני חייב להמשיך לדקור לעצמי בצלעות ולעשות עם עצמי דיאלוגים שליליים מחלישים בשביל להצליח?

רוני הרניב: כאילו התשובה שלי היא כן. אם אם אני צריכה לשלוף אז.

אלדד רום : אני אגיד לך מה רוב האנשים. רוב האנשים חושבים את זה.

רוני הרניב: לא, כי כאילו אני אומרת ככה זה כאילו הדקירה הזאת. זה מה שדוחף אותך קדימה. אבל אני מסתכלת על לא יודעת. תומאס שלבי. מפיקי בליינד זה כאילו זה אנשים כזה שהדבר הזה, הביקורת העצמית מובילה אותם.

אלדד רום : נכון, אבל אם אני אתן לך עכשיו גלולת קסם, שאם גלולת קסם תהיי ברמת ביצועים זהה לזה שיש לך עכשיו אבל לא יהיו קולות שליליים, את קונה?

רוני הרניב: קונה. והנה עכשיו השאלה אם זה קיים אז כנראה גלולה.

אלדד רום : אז בוא נראה אז בוא נראה. אני אגב לא בעד להעלים את זה לגמרי. אני לא רוצה שתהיה סלב איש. אני חושב שנשמע את עצמי. זה דבר נורא חשוב.

רוני הרניב: המשמעת.

אלדד רום : המשמעת היא חשובה, אבל אני אתן לך דוגמה. זה אפילו קרה לי היום יצאתי לרוץ. אני רץ כבר מיליון שנה. אני זוכר שהתחלתי לרוץ, עשיתי חימום היום בגלל שאני רץ קבוע במשך הרבה מאוד שנים. אני פשוט קם בבוקר ואני מתחיל לרוץ. זה אותו דבר. האם אני חייב לעשות לעצמי מין תהליכים כאלה? לספר לעצמי כמה אני לא בסדר בשביל לבוא כמו שצריך? ואולי הדבר הזה זה פשוט הרגל שיש לי שהתרגלתי לעשות אותו ואני יכול. אולי זה טיפה אחרת.

רוני הרניב: אז איך עובדים על זה?

אלדד רום : אז בוא נראה, בוא ניקח למשל עכשיו תהליך שיש לך, בוא תעשה עם עצמך איזשהו סוג של במירכאות לוג של המחשבות שלך. ואין בעיה, תגיד לעצמך כל מיני דברים שליליים עליך, כמה אתה לא מוצלח וכמה עוד רגע יעלו עליך וכמה בעצם כל הדבר הזה? זה חתיכת זיוף אחד גדול. אבל בוא תשים ליד הקולות האלה גם קולות שהם טיפה'לה אחרים. בעצם כבר הבקעתי מיליון מצגות מהסוג הזה. בעצם, כל כך הרבה אנשים כבר נותנים בי אמון, וזה לא סתם. יש כל מיני הישגים ממש אובייקטיביים שהגעתי אליהם במהלך כל השנים שאי אפשר לקחת לי אותם. עכשיו מה העניין פה? הרבה פעמים אנשים אומרים טוב, אז זה דיבור חיובי כזה. זה positive psychology זה בולשיט. אני אומר יכול להיות. אבל רמת האמת שיש לדיבור החיובי הזה היא זהה לגמרי לרמת האמת של הדיבור השלילי. למה הדיבור השלילי אתה מאמין וצריך להתחיל להזיז את הנדנדה הזאת? המון פעמים אני שואל, מבקש מאנשים, תתרגל לשאול את עצמך את השאלה איזה Useful? האם זה שימושי? האם זה Useful? דקה ורבע לפני הפרזנטציה לשאול את עצמי שאלות בסגנון של האם אני באמת יכול לעשות את הדבר הזה? אולי זה גדול עלי, אולי לא התכוננתי מספיק? הייתי צריך להתכונן לזה עוד קצת. איזה טעות עשיתי ש. ועכשיו תשאל את עצמך את השאלה הזאת Useful. אתה נמצא לרגע דקה ורבע לפני הפרזנטציה. זה באמת מה שאתה רוצה להזין את המוח שלך בדיבור שלילי. זה שימושי הדבר הזה.

רוני הרניב: ועל המחשבות האלה בדקה ורבע לפני אפשר לעבוד. זאת אומרת זה בטח זה מוח.

אלדד רום : בטח, אבל עוד פעם המקום של. אני מאוד מאמין שאם אני מתרגל לעשות משהו ברמה של שיגרה, כשאני אהיה בחירום זה יקפוץ לי באופן אוטומטי. בסדר, אני תמיד נותן את הדוגמה. אני רוכב על אופנוע באופנוע. כדאי ללחוץ בדרך כלל על הברקס הקדמי וכדי לעשות את זה בשגרה, כי בשעת חירום, אם תלחץ על הברקס האחורי, יש סיכוי שאתה לא תצא מזה. אבל אם הרגלת את המוח שלך והרגעת את השרירים שלך כל הזמן ללחוץ על הברקס הקדמי גם בשעת חירום ילחץ על הברקס הקדמי. ולכן אני מבקש ממך אל תחכה למאני טיים ברמת שיגרה. כל פעם כשאתה מרגיש שיש לך את הקולות השליליים האלה, שאל את עצמך את השאלה Is it useful ושם לעצמך עכשיו אלטרנטיבה של איזשהו סוג של קול חיובי. ואז כשאתה תגיע כבר למאני טיים, גם המוח שחייה מתורגל בזה. ואגב, אנחנו רואים על זה המון המון מחקרים פשוט על חיזוק מעגלים עצביים. זה כמו שריר שאני עובד עליו. ככל שאני עובד עליו יותר הוא הרבה יותר מפותח ולצאת מהפוזיציה שזה גזירת גורל לצאת מהפוזיציה שכזה אני כי זה באמת לא עוזר.

רוני הרניב: כן עלתה לי שאלה. דיברתי לא מזמן עם יזם שהוא אמר שהוא וואו, שרכבת הרים הזאת גומרת אותו ושהוא ממש קשה לו. והוא אמר מתי? איך יודעים מתי להפסיק? מתי נשברתי? יש לך איזה מחשבה על זה?

אלדד רום : כן, יש לי אמונה מאוד גדולה באנשים. אני חושב שהיכולת שלך היא עם אם יש לך עוצמת מטרה ברורה מול העיניים. ואחריות על האנשים שנתנו לך כסף על אנשים שנתנו את הזמן שלהם בשבילך. זה בעיניי כוחות מאוד חזקים שצריכים לגרום לך להמשיך. מתי כדאי לעצור? בעיניי, בהרבה מאוד מהמקרים אתה צריך לשים לב ויכול מאוד להיות שהכיוון שבחרתם הוא פחות מוצלח. צריכים לחשוב על כיוון אחר. יכול להיות שהסט אפ שיש לך הוא פחות מוצלח? יכול להיות שהשותפים שבחרת או המנהלים שיש לך, אבל המקום הזה של לפטר.

רוני הרניב: המקום הזה של להיות עמיד לרכבת הרים, לפתח עמידות או חוסן לטלטלות. אתה חושב שעל זה הוא כן יכול? לא. הוא ספציפי, אבל בכלליות שכן אפשר לפתח אותו.

אלדד רום : אני אומר ללא טלטלות לא תפתח את החוסן. כשאני שותל עץ ואני מגן עליו מפני רוחות, הוא יגדל מאוד דק ומאוד שביר. העץ חייב להיות חשוף לרוחות כדי שהוא יפתח גזע כמו שצריך. זו הדרך שבה אנחנו בונים חוסן. זה כמו המערכת החיסונית שלנו. כשאני נמצא בבידוד ואני לא חשוף לחיידקים ובקטריות אני מאוד מאוד חלש. להפך, אני אומר לו אל תירתע מהקשיים גידעון, אל תפחד מהקושי. מה כן? אני המון המון עובד איתם. יש לנו הרי אלטרנטיבה. אני יכול לתפוס את הקושי הזה כמשהו שמאיים עליי, ואני יכול לתפוס אותו כמשהו שמאתגר אותי. מה אני יכול ללמוד מהדבר הזה לעומת? האם זה יהרוס אותי? הפחד שהרבה פעמים הוא באמת לא רציונאלי הוא פחד מאוד מאוד רגשי ומאוד מאוד ממש קמאי, משהו מאוד מאוד פנימי וכמעט פרימיטיבי שיש לנו. הוא נוצר הרבה פעמים כתוצאה מזה שאני חווה את המציאות באופן מאיים. וכשאני חווה את המציאות באופן מאיים אז כל המנגנונים שיש לנו מקבלים את הסיטואציה. אז האמיגדלה שלי פתאום מתחילה לשלוח את כל האותות שלה. יש פה, יהיו מאוד מאוד גדול ואתה צריך. Fight flight free וזה מה שקורה. אז אני כופל לפני שאני עושה פרזנטציה או שאני בורח ממנה נמנע מלעשות אותה. והבעיה הגדולה כשאני מתחיל את כל מנגנוני הימנעות האלה זה שזה לא מגדיל את המסוגלות. בהתחלה אני נמנע לצורך העניין. אנחנו רואים את זה מאוד יפה. למה שאני אתן לך דוגמה. זוג Founders שניהם אגב אמריקאים שניהם נהדרים. באנגלית אין בעיה אנגלית. האנגלית שלהם נהדרת אבל מעלה אחד. גם לאמריקאים יש פחד קהל והוא פנה למקור Founder שלו וביקש ממנו סביב איזשהו כנס שיש להם בוא אתה תציג את הרוב והוא אמר לו בסדר גמור. הוא מכיר את החשש שיש לו וכולי. כשהגענו לנקודה שבה Founder שביקש שיציגו בשבילו כבר נמנע לגמרי מלעשות מצגות, אז כבר נכנסנו לבעיה. כן, כי הבעיה היא הימנעות. אני תמיד אומר שזה כמו שמרים, זה מטפח את עצמו וככל שאתה נמנע יותר אתה תימנע עוד יותר ובסוף תהיה לך באמת מורכבות מאוד גדולה לצאת מזה. ולכן אני, כמו אפרופו שמרים מדי פעם לתת בוקס לבצק ולהוריד אותו למטה, וזה הרבה פעמים על ידי חשיפה. לא להיכנע לה הימנעויות כי ההימנעות בהתחלה באמת משחיתות חרדה, אבל אם אנחנו מאפשרים לה הימנעויות להמשיך זה מתהפך עלינו. ועכשיו אני עובד בשביל ההימנעות במקום ההימנעות תעבוד בשבילי.

רוני הרניב: תגיד, איפה מערכת היחסים בין הסאונדים באה לידי ביטוי בעולם הנפשי של היזם?

אלדד רום : אני אגיד ככה כמה דברים. קודם כל, אני תמיד אומר לפאונד אם אתם כמו הצוות פאונד עם הזוג או השלישיה או הרביעייה, אתם כמו ליבת כדור הארץ. זאת ליבת כדור הארץ חמה. היא פשוט מזיזה את כל הלוחות הטקטוניים ומאפשרת לכל הדבר הזה להמשיך לחיות. אני מאוד מאוד מאוד לוחץ על ה Founder. שיעבדו ושיתפו ויפתחו את מערכות היחסים ביניהם. זה יכול להיות מקור נהדר להזנה ולהעצמה וזה גם מקור נהדר להורדת אנרגיה.

רוני הרניב: אוקיי.

אלדד רום : וצריכים מאוד מאוד לשים לב לזה. עכשיו זה אומר מה שנקרא on the go. אנחנו תמיד נעדיף לעבוד עם צוותים שהם צוותים אורגניים, כלומר צוותים שמכירים אחד את השני מספיק טוב. עבדו. אגב, אחד לא סתם מכירים. זה שהייתם חברים לא אומר שאתם יכולים לעבוד ביחד. עבדו אחד עם השני בארץ זה טיפל'ה יותר קל באמת בגלל הצבא. אבל אני כן רואה גם אצל הצוותים האלה ובוודאי אצל צוותים שהם מה שנקרא שידוך. המון המון מורכבויות. אני אתן אולי דוגמה, משהו שמאוד מאוד שכיח שעולה בנושא של השוואתיות. מי עובד יותר קשה? הרבה פעמים אנחנו רואים שפונדרה מתחילים ממש לספור אחד לשני. אפרופו שעות, כמה אתה ישן? כמה אני ישן, כמה אני עובד קשה, כמה אתה עובד קשה, כמה אתה טסטה, כמה אני טסתי. לפעמים זה ממש מגלם בתוכו או מחביא בעיית אמון, כי אני לא סומך עליך שאתה סוחב את האלונקה ביחד איתי עד הסוף. אתה לא מתאמץ כמוני. המון פעמים אנשים באופן כללי אנחנו חושבים שאנשים נמצאים אצלנו בראש. את אמורה לנחש מה אני מצפה ואתה אמורה להבין. כשעשיתי לך פרצוף אז עשית משהו לא בסדר. זה מדהים לראות. רואים את זה גם כמנהגה בטיפולים זוגיים. מתי שהוא אחד מהפרמטרים יגיד מה זאת אומרת? לא אמרת לי את זה אף פעם ואף נדרשים מזה עוד. אני אומר לך את זה כל הזמן. עכשיו שניהם צודקים. כלומר, אף אחד מהם לא מבלף בראש שלו. הוא לא ראה, לא שמע את זה אף פעם. בראש שלו הוא כבר אמר את זה. עכשיו מה זה? אמר? אולי הוא גילגל עיניים? אולי הוא היה טיפה יותר קר. באותם ימים הוא היה קצת יותר קצר איתו, והשותף, שאמור להבין שזה בגלל שאני תמיד מבקש, תבהיר בצורה ברורה וגם תעשו את זה בצורה רציפה ושגרתית. מה אתם מצפים מפרטנר שלכם? זה לא אומר אגב שהוא יעשה את זה וכו תוכלו לדבר על זה. תשמע, מפריע לי מאוד שאני מרגיש שאני נושא הרבה מאוד מהעול מהשיחות שלנו בסופי שבוע ואתה לא שם. תן פידבק ובוא נדבר על זה רגע. יש המון פעמים שזוגות פשוט לא נמצאים באותו שלב של החיים.

רוני הרניב: כן.

אלדד רום : אחד צעיר, רווק, ללא ילדים, ללא בן או בת זוג והשני כבר עם שני ילדים. הם חיים בעולם שהוא מאוד מאוד אחר. בוא נעשה כל ויברציה בציפיות שלכם עכשיו. למה זה חשוב? כי הסיפור של תקשורת פתוחה. שוב פעם המאצ'ו הישראלי הטיפוסי. אנחנו לא מאוד מאוד טובים בדבר הזה. היכולת שלי לפעמים אני לפעמים מדבר עם פרטנרים. תגיד לי רגע, אתה, מה אתה מצפה? כי אני חושב שלפני שאני משדר את זה לפרטנר, שאני צריך להבין בעצמי מה אני מצפה והאם מה שאני מצפה הוא בכלל ריאלי. האם הוא בכלל נחוץ? יש עכשיו שני פרמטרים שאני עובד איתם. מדהים. אחד מהם, בחור מלח הארץ, היה ביחידה מובחרת והוא עבר המון המון דברים והוא קול באמת קול שהוא מקבל מהשותפים שלו. אגב, גם מהמשקיעים תחושה של תקשיב, אתה לא, אתה לא שם. עכשיו מה זה? אתה לא שם? זה נראה שאתה לא מתאמץ מספיק. זה לא מספיק מפריע לך? אמרתי לו זו בעיה, כי המשקיעים חושבים שאתה זורק שאתה לא. זה לא מספיק אכפת לך. עכשיו הוא עובד המון, הוא מתאמץ המון, הוא פשוט. זה לא נראה ככה.

רוני הרניב: הוא פשוט רגוע בסך הכול. כן.

אלדד רום : ונתתי לו ציטוט ששמעתי פעם על פדרר הטניסאי שפדרר לא מזיע.

רוני הרניב: וואללה.

אלדד רום : גם במשחקים מאוד מאוד גדולים פדרר לא מזיע. אנחנו יש לו מין יעילות כזאת לשדר את הדבר הזה גם לשותף שלך וגם למשקיעים שלך. תקשיבו, אכפת לי 100 ואני עובד מיליון והכל נכון. ואני גם מבין את הרושם שאני מייצר שנראה לכם שאני אבל זה לא ממקום של חוסר אכפתיות. זה קצת ככה, מאוד פעולה שלי ואני לא רוצה. וגם אתם לא רוצים שאני אשקיע עכשיו אנרגיה ב hand washing במקום לעשות את העבודה המשמעותית, אבל גם פה תהיה גלוי, תהיה תקשורתי, תבהיר, תבהיר לסביבה איך אתה נראה ולמה הדבר הזה קורה. ואז כתוצאה מזה אפשר לנהל איזשהו סוג של דיאלוג.

רוני הרניב: אוקיי, אז אתה באמת ראית המון יזמים? אספתם ממש דאטא, ראית אותם בטוב וברע. אתה חושב שיש כזה אוסף תכונות שהיית אומר שיש ליזם או יזמת? טובים?

אלדד רום : יש המון המון עבודות שנעשות בשביל לבוא ולראות האם יש איזה שהוא סוג של Blueprint שיודע לבוא ולהגיד מה זה Founder אידיאלי.

רוני הרניב: מעניין.

אלדד רום : כן, ויש לזה המון המון תכונות ומדברים על אופטימיות וכמובן על חוסן ועל אינטליגנציה, מערכות יחסים, בנייה של תקשורת בין אישית וכן הלאה וכן הלאה. אני לפעמים אני כן חושב שנגיד יש שתי תכונות שאני מאוד מאוד מחפש אצל Founders, שזה ממש ככה מהניסיון. זה לא מהספרים אחד זה שהם יהיו Customer Success כאילו בסוף להיות אובססיבי לדבר הזה שנקרא לקוחות זה משהו שהוא נורא נורא חשוב. ישראל גרינברג, שהוא אחד השותפים באמת יש לו משפט קבוע. אני אימצתי אותו כבר לפני שנים, הוא אומר. התרופה הכי טובה לסטארט אפ זה לקוחות. יש לקוחות, אין בעיות וזה כל כך הגיוני. כל כך נכון. וכשאין לקוחות יש בעיות וזה לא משנה אם הצוות נהדר ויש בעיות. אז להיות אובססיבי לדבר הזה שנקרא לקוחות זה מאוד מאוד חשוב. והדבר השני שבאמת חשוב וגם הוא פחות כתוב בספרים זה להיות ממש אובססיבי לגבי פרטים. זה אירוע עם המון פרטים ומאוד מאוד מורכב. על שני הדברים האלה שאני ממש מחפש אותם כשאני עושה screening לפרטנרים אני חושב שיש רמה מסוימת. זה לא יפה להגיד אבל נראה לי קצת נכון. טיפה מגלומניה ואולי אפילו קצת נרקיסיזם שיש לך כשאתה נהיה Founder. אני חושב שזה כמעט נדרש לפעמים, כי צריך לשים לב שבסוף אתה צריך להיות עם מספיק חשיבות עצמית בשביל אחד. לקחת כסף מאנשים אחרים ולחשוב שיש לך איזושהי בשורה להגיד לעולם ומילא כסף לקחת את הזמן. קח את הזמן של האנשים שעובדים איתך, כי באמת אתה חושב שיש לך משהו משמעותי לתת לעולם, וזה דורש איזושהי גדלות, כי זה בעצם בריאה של יש מאין. כי כשאתה בונה חברה אתה לא יודע להגיד האם האירוע הזה יהיה אירוע מוצלח בשביל האנשים שעובדים איתך, אתה מבקש מהם שהם יאמינו בך ורמת הביטחון שאתה צריך לשדר כשאין כלום? על מה להתבסס כרגע? אולי פרט להצלחות עבר שיש לך, היא דורשת איזשהו סוג של כמעט מגלומניה. מגלומניה זו מילה שהיא קצת קשה, אבל היכולת שלך באמת לבוא ולהסתכל על המציאות ולהגיד אני יכול לעשות את זה. כן, ולפעמים, אפרופו הקולות המחלישים וכו זה דברים שצריכים לעבוד עם הפרטנרים גם כן לצד השני.

רוני הרניב: דווקא להגביר את זה אפילו אובר על המידה.

אלדד רום : בדיוק תשים לב לעניין הזה, והיכולת שלך לייצר ביטחון אצל אנשים אחרים שאתה תוכל להוביל את הספינה הזו. זה משהו שבאמת איזה שהוא מימד מאוד חשוב ברמה של מנהיגות, של Founder.

רוני הרניב: טוב, אז אנחנו ממש ככה לקראת סיום. יש טיפים שהיית רוצה שאנשים ייקחו מהפרק הזה?

אלדד רום : סתם משהו שקפץ לי עכשיו לראש. אם יש בעיניי משהו שחשוב לעשות זה את. את זוכרת שכשהיינו ילדים היה את המשחק של הכיסאות המוזיקליים?

רוני הרניב: בטח.

אלדד רום : מתישהו המוזיקה נעצרת וצריך למצוא מקום לשבת. סטארט אפ בעיניי מאוד עובד ככה. סטארט אפ נורא נורא משתנה. נהיה לקוח אחד, נהייה לקוח אחר. משקיעים, נכנסים, עובדים, באים, מנהלים, הולכים וכולי. והסטארט אפ כל כמה זמן המוזיקה נעצרת ואתה צריך למצוא לעצמך מה המקום שבו אתה יושב כרגע. עכשיו זה לא ההגדרה הפורמלית שלך, אבל מה הסטארט אפ צריך ממך? היום? ומה הסטארט אפ צריך ממך היום זה לא בהכרח וכמעט בטוח שלא. מה שהיה צריך ממך לפני חודש, חודשיים או רבעון או חציון ולעשות את ההשתנות הזו זה אולי אחד הדברים הכי חשובים שיש לך לעשות כסף, וזה באמת קאונטר אינטואיטיבי. וזה מאוד קשה למערכת ההפעלה האנושית. אנחנו סטודנטים, אנחנו אוהבים לעשות את מה שאנחנו אוהבים לעשות ולהיות בתוך אזורי הנוחות. זה נוח לנו, והדבר הזה של הדימוי של הכיסאות המוזיקליים הוא בעיניי חשוב. שים לב, המוזיקה נעצרה. אתה צריך להיות אחרת עד רמה שלפעמים אתה צריך להיות אחרת. אתה צריך לצאת מהמשחק. אנחנו מכירים את הדבר הזה שהביא אותנו מ 0 ל 1 או מ 0. ל5 הוא לא זה שהביא אותנו מ 5 ל 20 או מ 20 ל 100. אז תשים לב מה הסטארט אפ צריך ממך ותהיה שם. קשה היה פאונדרס לפני המון המון המון שנים. הוא אמר משפט נהדר. הוא אמר אני צריך לעשות כל רבעון שינוי במצב הצבירה שלי וזה ממש נכון. אפרופו יציאה, בסדר לעשות רילוקיישן, לשנות לקוחות, לשנות שוק, לשנות פוזיציה בתוך הסטארט אפ זה תהליכים שהם באמת לא טבעיים לנו כבני אדם וחשוב מאוד לעשות אותם.

רוני הרניב: אוקיי, טוב, אז עם זה אנחנו נסיים. מהמם מהמם! אלדד. הייתה לי שיחה באמת מרתקת. אז ממש ממש תודה.

אלדד רום : בשמחה.

רוני הרניב: ואם גם אתם אהבתם את הפרק אתם יכולים לשתף אותו עם הקו שלכם, עם המשפחה או עם חברים וחברות. ממש נודה לכם אם תכתבו לנו מה חשבתם על הפרק, אם זה הסגנון של הפרקים שאתם אוהבים בתגובות בספוטיפיי, בפייסבוק או בלינקדאין. אז אלדד תודה רבה רבה שבאת ותודה לכם שהזמנתם.