pexels-nataliya-vaitkevich-6863191
נועם קייזר

נועם קייזר,

Director, intel capital

מה זה PFIC ו- CFC, והקשר שלהם להשקעה של משקיעים אמריקאים בסטארטאפ

2022-11-08

4 דקות קריאה

עלתה בקהילת Startup for Startup שאלה שנתנה לי הזדמנות להסביר מה זה PFIC (וגם מה זה CFC, כבר נגיע לזה) ואיך זה קשור למשקיעים אמריקאים שמשקיעים בסטארטאפ, ומכאן, החל משלב מסוים, לסטארטאפ.

דיסקליימר, אני לא יועץ מס.

דיסקליימר 2, לשון זכר אבל, וכיוב'.

אז ככה.

ה-PFIC הן קובץ הוראות משנת 1986 שנוספו לחוקי המס האמריקאים כדי למנוע התחמקויות מתשלום מס של משקיעים אמריקאיים באמצעות השקעות בחברות זרות (קרי, לא אמריקאיות).

זה לא היה כל כך קשור לסטארטאפים, עד שבכמה שנים האחרונות התחילה מסה של השקעות הון ישירות גדולות ממשקיעים אמריקאיים בחברות ישראליות, שיצרו מצב שבו בהחלט ייתכן, שבשלב מתקדם רוב המניות בחברה ישראלית, נמצא בידי בעלי מניות אמריקאיים.

אם זה קורה , זה קורה כשמשהו כמו ארבע, חמש קרנות אמריקאיות כבר בתוך חברה, בשלבי הgrowth.

לפני שאני רץ קדימה, מה אומר ה-PFIC.

PFIC - PASSIVE FOREIGN INVESTMENT COMPANIES

הוא קביעת שיעור מס גבוה יותר מהמס הרגיל על רווחי הון, למשקיע אמריקאי שמחזיק מניות בחברה זרה, שרוב ההכנסה שלה פאסיבית :

כלומר, רוב ההכנסה של החברה מגיע מתשואה על מניות, דיבידנדים, ריבית, דמי שכירות מנכס, רווחי מסחר בסחורות , רווחי החזקות מט"ח וכדומה.

כלומר לא מכירות של טכנולוגיה, למשל ("אז מה הקשר אלינו?" אני יודע, חכו).

למה זה חשוב לרשויות המס בארה"ב?

כי הרבה פעמים משקיעים אמריקאים מסויימים מנסים "להבריח" החוצה מארה"ב רווחי מס על ידי העברת נכסים או אחזקות לחברות לא אמריקאיות שהם בעצם שולטים בהן.

חברות הקש האלה הן חברות שרוב ההכנסה שלהן - פאסיבית.

היא בעצם נובעת רק מאחזקה במניות.

אז המס הנוסף על אחזקה ב-PFIC הוא מנגנון שנועד לעודד משקיעים אמריקאים לא לעשות את זה.

זו הייתה כוונת המשורר. אבל עכשיו, כשפתאום יש סטארטאפים ישראליים שבהם יש רוב מניות אמריקאי, גם הם נכנסים לרדאר של רשויות המס בארה"ב.

אגב, בקרב הסטארטאפים זה קורה כמעט רק לסטארטאפים ישראליים, פחות סטארטאפים לא אמריקאיים אחרים מושכים כזה אחוז של השקעה אמריקאית ולסטארטאפים אמריקאיים זה לא קשור.

(אני מבין שחמישה אחוז מכם ויתרו על הפוסט כאן. חבל, החלק הטוב מגיע)

אז איך אני בכלל יודע אם אני PFIC?

המבחן שהופך חברה ל-PFIC, הוא אם קורה אחד משניים:

  1. מבחן ההכנסה -  75 אחוז או יותר מהכנסות החברה הן הכנסות פאסיביות.
  2. מבחן הנכסים - 50 אחוז או יותר מנכסי החברה משמשים לייצור הכנסות פאסיביות.

אם אתם אומרים לעצמכם אינטואיטיבית:

"רגע, זה אפילו לא קרוב למצב בסטארטאפ, אז מה הסיפור?" אתם... חצי צודקים.

אתה יודעים מה? 51 אחוז צודקים אבל כדאי להתייחס ל49 אחוז האחרים.

כבר נגיע לשם.

(אגב, בשלב הזה כבר איבדתי בערך 10 אחוז ממי ששרד עד כאן, אבל אם אתם מתכננים להיות חברה גדולה? תשארו אתי).

אוקיי, אז מה זה קשור לסטארטאפים בישראל? אנחנו לא חברות קש.

רשויות המס האמריקאיות היום מתחילות לחפש מצב של PFIC, ברגע שחברה הופכת ל, או מתקרבת למצב שבו היא הופכת לCFC.

(אני יודע שכרגע איבדתי 30 אחוז ממי מכם שנשאר, אבל תחזיקו מעמד, כדאי).

" מה זה CFC? מאיפה הבאת את זה עכשיו?"

CFC - CONTROLLED FOREIGN CORPORATIONS

כלומר, חברה זרה, לא אמריקאית, שבעלי רוב זכויות ההצבעה שלה הם אמריקאים.

או במלים אחרות, חברה שבה אם בעלי המניות האמריקאיים בחברה מחליטים לשלב כוחות - הם יכולים להחליט מה החברה תעשה.

שרירותית, בלי לדעת מה החברה עושה, זה מגדיל מאד בעיני רשויות המס האמריקאיות את הסבירות שחברה כזו יכולה להיות תרגיל מס.

"איך בכלל רשויות המס יודעות כמה אחוזים בחברה שלי שייכים לאמריקאים?"

לרשויות המס האמריקאיות יש את ה-cap table שלכם, אם אתם חברה אמריקאית, ,או אם יש לכם חברת בת אמריקאית, או אם חברה אמריקאית השקיעה בכם.

כשזה מתקרב ל50% אחזקה אמריקאית, לא משנה מה אתם, מישהו ברשויות המס האמריקאיות ירצה לבדוק שאתם לא PFIC, כדי לוודא שהמשקיע האמריקאי שלכם לא מנסה להסתיר רווחים ולהתחמק ממס.

אז אם אתם כבר CFC או ממש קרובים, נגיד 40% מזכויות ההצבעה כבר אמריקאי, בסוף שנת המס, המשקיעים האמריקאים שלכם יתבקשו לתת הצהרה לרשויות המס האמריקאיות, שמגדירה אם החברה שלכם היא PFIC - כלומר מייצרת בעיקר הכנסה פאסיבית או נועדה לייצר בעיקר הכנסה פאסיבית - או לא.

את ההצהרה הזו אתם תצטרכו למלא עבור המשקיעים האמריקאיים שלכם, באמצעות יועץ מס, דוגמת KPMG או E&Y.

"טוב, לא נורא. אנחנו לא PFIC, אז נמלא ונגמר הסיפור נכון?"

לא ממש נכון.

מרגע שהופעתם ברדאר ה"CFC ואולי PFIC" של רשויות המס בארה"ב אתם תתבקשו למלא את ההצהרה הזו כל שנה.

מסר מרגיע: זה לא נורא כל כך.

פשוט התעסקות טכנית שאנשי הצוות הפיננסי והמשפטי יצטרכו להערך אליה מאיזשהו שלב, מדי שנה.

נקודה אחרונה.

זוכרים את ה49% סיכוי שגם סטארטאפ ישראלי יכול להפוך ל-PFIC?

הגענו אליו.

זה יכול לקרות כשהחברה שלכם מפסיקה להיות פרטית, מגיעה לנאסד"ק ומבצעת הנפקה.

בבת אחת רוב הנכסים של החברה עשויים להיות... מניות שנסחרות בנאסד"ק.

כלומר, הכנסה פאסיבית.

מה שאומר, שגם אם לא עלה נושא ה-PFIC וה-CFC עד כה (לא סביר, אבל) לקראת הנפקה צריך לתכנן נכון איך להערך להנפקה, כדי לא ליפול בהגדרה הזו ולא להשיא על בעלי מניות אמריקאיים שלכם מס נוסף שיגרום להם לא לרצות להיות בעלי מניות.

ה-IP, הקניין הרוחני, לא יספיק בתור נכס. יעזור אבל לא יספיק.

למי שעברו לצד השני של האטלנטי - אם אם אתם לא משקיעים, אבל אתם כן בעלי מניות שמדווחים בארה"ב (תושב/אזרח), הכלל הזה יחול עליכם כבעלי מניות וגם אתם תצטרכו לדווח בדיווח המס השנתי על סטטוס PFIC מרגע שהחברה עולה ברדאר הזה.

זהו.

מקווה שהעשיר אתכם.

אם אתם בתחילת הדרך זה עוד לא מעבר לפינה ,אבל תכירו ואל תבהלו.

או תבהלו אבל תזכרו שזה לא מועיל.

מוסיף שוב את הדיסקליימר שאני משקיע, לא מומחה מס וכשיגיע הרגע  - אם בכלל - תשתמשו במומחה מס.

ככל שהאקוסיסטם שלנו מתבגר, צריכים לדעת יותר.

בהצלחה.

Onward.

שתפו את הבלוג:

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on linkedin
Share on email

עוד תוכן בנושא:

הניוזלטר שלנו

הירשמו וקבלו עדכונים על פרקים חדשים, כתבות, אירועים ועוד הפתעות!

רוצים לקחת חלק בשיתוף ידע?

אם גם אתם רוצים להצטרף למשימה שלנו להעשיר את האקוסיסטם בידע ותובנות, אם אתם רוצים לשאול אותנו משהו, אם אתם מרגישים שיש משהו שעזר לכם וכולם צריכים לדעת, נשמח לשמוע.