logo

137: איך למצוא את התפקיד שהכי מתאים לנו. אורחת: אביגיל לוין, ׳מה בתפקיד׳

Startup For Startup

ליאור: היי כולם. אני ליאור קרנכל ואתם הגעתם ל-Startup for Startup. אנחנו בחודש מיוחד, חודש שכולו מוקדש ל-Job-Person Fit. שזה אומר שכל החודש אנחנו מדברים בפודקאסט על נושאים שמדברים על חיפוש עבודה וגיוס עובדים ועל ההתאמה בין חברה לעובד פוטנציאלי. תוכלו למצוא שורה של אירועים וכתבות מעולות באתר שלנו וגם בקהילה שלנו בפייסבוק. היום אנחנו נדון בשאלה איך אפשר למצוא תפקיד שמתאים לי במקום להתאים את עצמי לתפקידים השונים. זה גם פרק מרגש כי האורחת שלנו היום היא אביגיל לוין, שהיא מנהלת ecosystem ומשקיעה בקרן Samson Next. והסיבה העיקרית שהיא כאן איתנו היום זה כי בשנה האחרונה אביגיל ממש חיה את השאלה הזו. היא מגישה את הפודקאסט "מה בתפקיד?" שבו היא מדברת בכל פרק עם אדם אחר שעשה איזשהו מעבר בין תעשיות והצליח למצוא תפקיד שמתאים בדיוק לניסיון שלו, וגם מנהלת את קהילת "מה בתפקיד?" בפייסבוק שעוסקת באותם הנושאים. אז היי אביגיל.
אביגיל: היי, איזה כיף להתארח, להיות בצד המרואיין, קצת מלחיץ.
ליאור: ממש מרגש שאת פה.
אשרת: היי.
ליאור: תודה שהאזנתם. [מוזיקה]. איזה מרגש שאת פה. ובהמשך אולי נספר קצת על כמה סמלי זה שאנחנו מקליטות פרק על איך יוצרים תפקידים שמתאימים לעצמנו. עשינו דרך ארוכה בעשור האחרון ביחד סביב הדבר הזה. אבל לפני זה תספרי קצת אולי למה את כאן כדי לדבר על מציאת תפקיד שמתאים לי?
אביגיל: טוב, הכול בעצם מתחיל בסיפור האישי שלי. אני למדתי משפטים ומזרח תיכון, הייתי עורכת דין כמה שנים. לא מצאתי את עצמי שם, וניסיתי לחפש תפקידים אחרים, אבל לא הכרתי תפקידים אחרים, כי כל החברים שלי היו עורכי דין או יועצים משפטיים בחברות. מצאתי את עצמי מתבחבשת במשך כמעט שנתיים על איך אני יוצאת מהלופ הזה. התמזל מזלי וכמה חברים שהכרתי שהיו מהנדסים סיפרו לי על תפקיד בקרן הון סיכון בשם אלף, שרק הוקמה בשעתו. התפקיד שלי היה להיות עוזרת אישית של אחד מהשותפים, עדן שוחט. הם שלחו לי את המשרה הזאת, וזו הייתה עוד אחת מיני משרות שהגשתי להן מועמדות. ומפה לשם התקבלתי, ככה בצורה שנורא הפתיעה אותי. ידעתי מה זה קרנות הון סיכון. לא ממש ידעתי לאיזה תפקיד אני נכנסת. וברגע שנכנסתי לתפקיד, פתאום נפתח לי עולם על הזדמנויות תעסוקתיות שלא ידעתי על קיומן. ואמרתי מה, בזבזתי עכשיו שנתיים מהחיים שלי לנסות למצוא כל-מיני עבודות. הגשתי, באמת, ישבתי על … [00:02:32] כל היום, הגשתי לכל תפקיד אפשרי. ופתאום ראיתי מלא מלא תפקידים מאוד מעניינים שמאוד התחברתי אליהם ברמה האישית ובאופי שלי. והתחלתי ככה רשימת תפוצה לכל חבריי עורכי הדין שרצו לעשות הסבה, התחלתי רשימת תפוצה של משרות. והתחלתי לעזור לאנשים ככה למצוא תפקידים חדשים. בין השאר יצא לי אפילו לעזור לך להיכנס לקרן מאוד מוצלחת. ואז הרגשתי שיש פה, קורה פה משהו, שצריך לדבר עליו, על ההזדמנות האלו הלא-טכנולוגיות בהייטק. התחברתי לסימונה ולסקי שעבדה בשעתו באקסלרטור של מייקרוסופט, וביחד אמרתי לה בואי נתחיל לדבר על זה, בואי נתחיל לעשות הרצאות, נסביר לאנשים איך להכניס להייטק. ואף אחד לא דיבר על איך להיכנס להייטק, בכלל, זה היה כאילו ממש blue ocean. והתחלנו לעשות פה ושם הרצאות בכל-מיני הזדמנויות. ובקורונה אמרתי לה "יאללה, בוא נעשה פודקאסטים. כבר אנחנו לא מצליחות לעשות את ההרצאות, כי נורא נורא קשה והזמן שלנו לחוץ, בואי נעשה פודקאסט ונגיע ליותר אנשים ולא כל פעם 20-30 אנשים. והתחלנו את הפודקאסט, קראנו לו "מה בתפקיד?" שהמטרה שלו הייתה באמת להיכנס כל פעם לתפקיד אחר שהוא לא טכנולוגי בתעשיית ההייטק ולראיין אנשים בתפקידים האלה, כי בסוף, לא משנה כמה אני אסביר מה התפקיד, אם אני לא עשיתי את התפקיד אני לא עשיתי את זה כמו שצריך. ולכן אמרנו, בוא ניקח את בעלי התפקידים, שהם יסבירו איך נראה בדיוק ה-day to day. אז בהתחלה חשבנו שזה יתאים לאנשים שמגיעים מחוץ לתעשייה. אבל אנחנו מוצאים שמי שמאזין לנו זה הרבה אנשים שכבר בתעשייה ורוצים לתכנן את [04:00:00] התפקיד הבא והם לא יודעים גם-כן איך נראה היומיום, מה התפקיד, מה המשכורות, מה האתגרים, מה הם צריכים להביא מעצמם לתפקיד, איך להתכונן לראיון עבודה – ואנחנו עכשיו מנגישות את כל התכנים האלה.
ליאור: אז את ממש מרימה לי לפרק של היום. באמת יש משהו בתהליך גיוס עבודה שיכול להיות מאוד מבלבל, נכון? אני זוכרת תקופה, לפני עשור פחות או יותר, ששלחתי לאיזה 50 משרות שונות, יריתי לכל הכיוונים. ולפעמים זאת באמת הדרך. אני באותה תקופה הייתי במקום שהיה הרבה יותר התחלתי. דיברנו על זה שזה לא הפרק הזה. ולפעמים אנחנו גם צריכות עבודה כאן ועכשיו כדי לסגור את החודש ואנחנו פחות פריווילגיות להיות בשאלות הגשמה ואיפה יהיה לי כיף, אלא נטו יש לי ילדה לפרנס ואני צריכה להביא כסף הביתה. ואני אומרת את זה כי זה שם.
אביגיל: כן.
ליאור: אבל, כמועמדים ומועמדות עם ניסיון, הדינמיקה באמת משתנה. נכון? יש הרבה פעמים יותר כוח למועמדת ממה שהיא מבינה או למועמד ממה שהוא מבין, ואנחנו יכולים להשתמש בכוח הזה כדי לייצר הזדמנות שמתאימה לנו ולא רק לקרוא תיאורי משרות ו-to tick the boxes. אז על זה אנחנו רוצות לדבר היום. על איך באמת אנחנו יכולות, בלי להנגיש את קורות החיים שלנו, למצוא תפקיד שמתאים לנו. או להמציא תפקיד שמתאים לנו. בואי רגע נבין מה ההזדמנות, בסדר? לפני שאנחנו נצלול למה האתגר וזה. אבל מה ההזדמנות? מה קורה כשכן מוצאים תפקיד שמתאים לנו? למה לנו בכלל להשקיע בזה זמן?
אביגיל: אני חושבת שאם אנשים עושים שיפט בראש שלהם, במקום לחפש את ההזדמנויות שככה נקרות על דרכם בצורה שהיא נורה רנדומלית ולא ממלאת, זה טוב אבל זה מחזיק מעמד מעט מאוד זמן. כי אתה לא מרגיש שאתה ממצה באמת את היכולות שלך. ואם שנייה עושים שיפט בראש ואומרים איזה יכולות מיוחדות יש לי ואיזה תפקידים אני מזהה שיכולים להתאים למיומנויות האלה ובהם אני בעצם, I'll shine, אני אבלוט ואני אצליח כי כבר אני מגיע עם skills שאין לאנשים אחרים, כי זה הדברים המיוחדים שיש רק לי. גם תחזיק אחר-כך יותר מעמד זמן בתפקיד, וגם תהיה יותר טוב במה שאתה עושה ויעריכו אותך יותר, כי אתה מביא את עצמך ולא התאמת את עצמך לתפקיד מסוים שהיו צריכים, you checked the boxes על כל-מיני דברים אבל זה לא באמת מה שאתה רוצה או מה שאתה יכול to maximize on.
ליאור: וזה נכון גם מהצד של הארגון. שוב, אולי זה נשמע ברור מאליו, אולי ממש לא, אולי כקלישאה, אבל ארגון רוצה שאנשים ייקלטו ויישארו לאורך זמן. כל ה-cycle הזה של גיוס עובדת חדשה ו-onboarding ועד כניסה לתפקיד הוא מאוד מאוד יקר לארגון, הוא מאוד מאוד ארוך. ובסופו של דבר נרצה להשקיע במציאת האנשים הנכונים שיישארו איתנו לכמה שיותר זמן. אז גם לארגון זה טוב שהאנשים שנכנסים ייכנסו עם passion אמיתי ועם רצון לעשות את התפקיד ולא רק לחכות למשכורת בעשירי לחודש או בשני לחודש.
אביגיל: ופה בדיוק ההזדמנות לאנשים שמגיעים מידע ב-industry מסוים. אז אם דיברנו על וטרינרים, דיברנו על רופאים – אני רואה המון רופאים שרוצים להשתלב בהייטק. יש להם שבע שנות לימודים, שמונה שנות לימודים, התמחות, טה טה טה – יש להם ידע שאין למתכנת שיצא הרגע מ-8200. ואת הידע הזה גם לא תוכל ללמד בשום תוכנית לימודים, אלא אם כן עכשיו יעשה שמונה שנים רפואה. ולכן צריך את הידע הייחודי הזה, של העורכי דין, של אנשי השיווק שיודעים לעבוד ב-industry ספציפי. אם אנחנו מדברים על עולמות ה-food tech שעכשיו הולכים ומתרחבים. עבדת שמונה שנים כמנהלת מותג בתנובה? וואלה, יכול להיות שזה ממש מעניין לחברת food tech חדשה שעכשיו מגדלת בשר סינטטי במעבדה. היא יכולה להביא את העולמות … [00:07:33], וכאן ההזדמנות המדהימה לקחת את היתרונות היחסיים שיש לנו ולהגיע עם הדבר הזה לראיון העבודה, להגיע עם הידע הייחודי והדגשים הייחודיים ולהגיד זה מה שיש לי לתת, ואף אחד אחר פה בחדר או בכל התעשייה לא יכול לתת את הידע הזה.
ליאור: אני רוצה ללכת איתך צעד אחד אחורה וכן קצת להיות בכאב של מה האתגר? מה כן קורה היום בדרך-כלל? איך נראים התהליכים בדרך-[00:08:00] כלל? ולמה זה כזה לא מובן מאליו כל מה שאנחנו אוצרות כאן כרגע, ולמה צריך פודקאסט שמדבר על מה בתפקיד? מה האתגר? למה זה לא כזה מובן מאליו?
אביגיל: אני חושבת שאיך שאנשים מנהלים את חיפוש העבודה שלהם, באופן נורא טבעי זה כאילו פותחים את העיתון, פותחים את האינטרנט, פותחים את הלינקד-אין ורואים איזה משרות מתפרסמות, במקום איזה משרות אני רוצה לייצר לעצמי. זאת אומרת, השיח הוא נורא עדיין "רגע, ראיתי את התפקיד הזה פה, ראיתי את התפקיד הזה פה." עכשיו, אני מרחמת על המנהלות גיוס היום, על תפקיד אחד שנשמע אטרקטיבי מגישים 250-300 איש קורות חיים. אני יכולה להבין למה הם לא יכולים לענות לכולם, למה הם לא יכולים לנהל תהליך שהוא ככה מכבד לכולם. אני יכולה להבין את הקושי שלהם. אבל אני חושבת שאנשים צריכים שנייה לעצור ולהגיד "אוקיי, רגע, אם הולכים להגיש 250 אנשים דרך הלינקד-אין מועמדות לתפקיד הזה – איך מישהו יסתכל עליי? מה אני צריך לעשות כדי שהתפקיד יגיע אליי ולא שאני אגיע אליו?" זה קצת לשנות את צורת המחשבה שלנו כעובדים. וגם כמעסיקים, אני חושבת שגם המעסיקים, בשביל לנצל את הזמן שלהם נכון יותר הם צריכים גם לחשוב איך את התהליך. אני שומעת על הרבה מעסיקים שאפילו לא מפרסמים משרות, כי הם אומרים "once אני מפרסם את המשרה הזאת אני כל-כך אוצף שאין טעם, אני מעדיף לטרגט אנשים ספציפית." אז הבעיה הראשונה היא שבאמת אנשים מנהלים את התהליך בצורה שהיא כבר לא מתאימה לתקופה. הדבר הנוסף זה באמת הרבה פעמים ראיונות העבודה. אתה מגיע לראיון עבודה, עוד פעם, מקום של יותר נצרך, מקום של אני נבחן. אבל אני חושבת שאם מועמדים יגיעו ממקום יותר מאמין בעצמם ויותר בטוח בעצמם של "אני לא צריך להתנצל על מאיפה שאני מגיע, ואני מגיע מאיזשהו תרמיל של המון ניסיון והמון יכולות" – השיח יהיה אחרת. אז זה לא רק המעסיק שצריך … [00:09:45] אני חושבת שגם יש אחריות עלינו כמועמדים לשנות את השיח.
ליאור: ואת ההתנהגות, את יודעת, אפילו כשאנחנו מסתכלות על כל התגובות האלה בקהילה, אז, וככה ממש בקטנה לסבר את האוזן, אז היו סיפורים על אנשים שעברו פוליגרף כחלק מתהליך שממש לא ברור למה צריך לעבור שם פוליגרף. ואנשים שהבהירו בשלב הראשון של התהליך, עשו איזשהו דיסקליימר על היכולות שלהם או על הצרכים שלהם, אמרו להם "כן כן כן", וחודשיים אחרי זה אמרו בדיוק על הדבר הזה שהם נפסלים. ואני אומרת שאחד הדברים שהיה מעניין גם לראות זה לא רק מה באמת מעסיק או מראיין או מה הייתה הדינמיקה של החברה, אלא איך אנשים קופאים במקום, משתפים פעולה עם משהו שנראה להם מאוד הזוי. אבל המקום הזה שרוצה לרצות ובכל-זאת לזכות בפרס בסוף התהליך. גם אם, את יודעת, גם אם באופן רציונלי היינו עוצרות כל אחד כזה שחווה חוויה כזאת, שואלים אותו "רגע, עכשיו שאתה יודע את זה, אתה עדיין רוצה לעבוד כאן?" והרבה פעמים התשובה תהיה "לא", הרבה פעמים אדם יגיד לא. אחרי שאיחרו לי לראיון ולא קראו את הקורות חיים שלי אני לא רוצה להיטות חלק מהארגון הזה. And yet אדם יושב ומשלים את כל התהליך באיזה קיפאון כזה שאומר "זה התהליך ואני חייב לכבד אותו." אז אני חושבת שבאמת הדינמיקה יכולה גם להשתנות מהצד השני. שכמו שאת אומרת, אוקיי, לא סיפקו לי מידע על טווח שכר. אני יכולה לדרוש אותו. אני יכולה לדרוש אותו כי היי, by the way, אני הולכת לקום בבוקר ולהרוויח כסף. אז זה לא פרט שולי.
אביגיל: והכול יכול להיעשות גם בצורה מאוד יפה, מאוד מכבדת. זאת אומרת, אני חושבת שצריך להוציא את המילה עימות מכל הסיטואציה. גם הראיון, זה ראיון הדדי. יש לי משהו ממש חשוב להגיד למועמדים. הזמן שלנו זה הדבר הכי יקר שיש לנו בחיים. ואנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו משתמשים בו ולמה אנחנו מנצלים אותו. ואם אנחנו עכשיו הולכים לחברה, אנחנו צריכים להסתכל כמו משקיע: האם זה המקום ששווה לי להשקיע, האם הייתי משקיעה פה את הכסף שלי. וכמו שמשקיע בוחן, מסתכל על הפוטנציאל של החברה ועל האנשים שהחברה והדינמיקה בין האנשים של החברה: ככה אני חושבת שגם עובדים צריכים להסתכל ולבחון. ואמנם הם לא שמים את הכסף שלהם אבל הזמן שלהם זה הכי יקר שיש, יותר יקר מכסף. ולהסתכל על החברה, כשמגיעים לראיון עבודה, להסתכל בעיניים האלה. זאת אומרת, האם זה מקום שהייתי משקיע את הכסף שלי, להלן את הזמן שלי, ולא רק שיבחנו אותנו האם אני [00:12:00] רוצה את העובד הזה. זה ממש חשוב, ואני חושבת שמעט מאוד אנשים ככה ניגשים לחיפוש עבודה.
ליאור: כמה זה פריבילגי? הפרק הזה כל הזמן מתנוסס סביבו "כמה זה פריבילגי". אם עכשיו אני ממש סובלת בעבודה, או חלילה פיטרו אותי ועכשיו אין לי עבודה, the clock is ticking, אני מרגישה שהזמן נגמר-
אביגיל: ברור שזה פריבילגי. אבל אנחנו, השאיפה היא שנחפש עבודה ממקום פריבילגי ולא ממקום של need. ובהקשר הזה יש לי גם משהו שכזה אני מפתחת לעצמי. תנסו לייצר לעצמכם מקורות הכנסה שהם לא רק העבודה שלכם. זה יכול להיות לפתוח איזה עוסק מורשה ולהתחיל לתת שיעורים פרטיים, זה יכול להיות mentoring לאנשים מעולם התוכן, זה יכול להיות להיות ייעוץ לחברות, זה יכול להיות השקעות בבורסה – זה יכול להיות המון המון דברים. שיהיה לכם את הביטחון הכלכלי הזה, שלא תגיעו למקום של חיפוש עבודה ממקום שהוא לא פריבילגי. אני שמחה אם מישהו היה אומר לי את זה, בשלב יותר מוקדם של הקריירה שלי. כי אם אתה מחפש עבודה ממקום של לחץ – אז א' זה מה שאתה משדר, וב', אתה תתפשר על מקום עבודה. וזה מקום שאנחנו משקיעים את רוב היום שלנו במשך תקופה מאוד ארוכה מהחיים שלנו, וכדאי שזה יהיה מקום שנעים לנו להיות בו. אז אני לא אומרת למצוא את מקום העבודה המושלם, אין דבר כזה, תמיד יש חסרונות ותצמיד יש, אנשים משתנים גם לאורך הזמן, מה שהתאים לי לפני שנה וחצי זה לא מה שמתאים לי עכשיו וזה בסדר. אבל כן לנסות לכוון למשהו שאתה מרגיש שכיף לך לבלות את הזמן במקום הזה ושאתה מביא את עצמך לידי ביטוי. [מוזיקה]
ליאור: את ממש מכניסה אותי לשלב הבא, שבו בעצם רצינו לדבר על מה אני צריכה לעשות עם עצמי? נגיד ששכנעת אותי עכשיו אביגיל, אני מקשיבה לך ואני אומרת "יאללה, אני רוצה לצאת לחיפוש, ולהגדרה יותר מדויקת עבור עצמי של איזה משרות", לא לשבת בלינקד-אין ולהגיד "זה כן, זה לא", אלא ממש רגע לשאול את עצמי אקטיבית מה אני רוצה, מה אני יכולה. איפה התהליך הזה מתחיל ואיך אני מתחילה להכין את עצמי לדבר הזה?
אביגיל: אוקיי, אז אני חושבת שדבר ראשון שצריך לעשות זה בחינה עצמית. של מה מתאים לי, מה נכון לי, מה אנשים אומרים עליי. כאילו, מתי פעם אחרונה הלכתם למעסיק קודם שלכם ושאלתם אותו מה… כאילו, מה אתה אומר עליי היום? או, מה חשבת עליי כשעבדתי פה? כאילו, מה אומרים עליכם כשאתם יוצאים מהדלת, מה אתם לא יודעים. אפשר לגלות מזה הרבה דברים. אפשר לגלות באמת חולשות, שאפשר לטפל בהן, ואפשר גם לגלות המון חוזקות שלא ידעתם שהן חוזקות, לקחתם אותן כמובן מאליו, וזה הדבר, אני סופר-טקטקנית, לא היה לי דבר כזה. וואלה, אני כאילו טקטקנית כי לא חשבתי שזה דבר, חשבתי שכולם ככה. ופתאום אתם מגלים שיש כל-מיני יכולות, ואותן אפשר להדגיש, גם בלינקד-אין, גם בקורות חיים, גם בראיונות עבודה. ולכתוב את זה. זאת אומרת, לנהל את התהליך הזה בצורה מסודרת שכותבים את כל התובנות שלכם על עצמכם. אז מצד אחד מה אתם מסוגלים ומה אומרים עליכם. מצד שני מה אתם רוצים.
ליאור: רגע, אז את אומרת פעם אחת ללכת בעצם לאנשים שעבדו איתי בעבר, זה יכול להיות מעסיקים קודמים, זה יכול להיות גם קולגות-
אביגיל: זה יכול להיות גם עובדים.
ליאור: יכול להיות עובדים שהיו לנו. ולשאול אותם כמה שאלות על מה הכי אהבתם בעבודה איתי, איפה היה יותר קשה, מה אתם אומרים עליי כשאני לא בחדר – כמה שאלות שיביאו גם את החוזקות שלי וגם את המקומות שאני פחות טובה בהם. אולי כדי לשרטט לי גבולות אדומים ולהגיד "רגע, באזורים האלה פחות עדיף שאני אתמקד, או שאני יכולה לפתח את האזורים האלה."
אביגיל: אפשר גם לשאול "מה אתה חושב שמתאים לי להתעסק בו?" לא צריך לקחת את זה כמחייב.
ליאור: כלי ייעוץ.
אביגיל: כן. הרבה פעמים אנשים יגידו, הם נורא מצומצמים במחשבה שלהם, הם יגידו משהו נורא מצומצם, את בכלל יכולה לעשות, מי דמיין את התפקיד שאת עושה היום במאנדיי, כאילו, לא היה דבר כזה.
ליאור: נכון. אבל מנגד אני אגיד, כן לחזק בדיוק את מה שאת אומרת, כשאני הייתי בספרייה של עיריית ת"א, ששם את ואני הכרנו, ובעצם ליוויתי יזמים אבל גם הפקתי אירועים וגם ניהלתי חשבונות ועשיתי מיני דברים בתוך העירייה. פשוט אחד היזמים יום אחד אמר לי "וואו, כאילו, התפקיד הבא שלך צריך להיות כמשקיעה, כ-VC." אני זוכרת שהייתי בת 25-26 והסתכלתי, אמרתי לו "מה זה VC?" והלכתי ועשיתי גוגל. פתאום אמרתי "המממ, מעניין." זה באמת כל מה שאני אוהבת בתפקיד שלי היום, המקומות שאני משקיעה את הזמן. וכשאת באת ושלחת יום אחד משרת חלומות בקרן הון סיכון בשם מנגרוב, ידעתי לזהות שזה רלוונטי לי בעקבות השיחה עם אותו יזם. אז כן יש משהו בזה שאחרים אומרים מהזווית והפרספקטיבה שלהם מה הם רואים [00:16:00] עלינו, ששווה לפתוח אוזניים עבורו. כאילו, שוב, זה לא בשביל להגיד "אוקיי, זה המסלול שלי בחיים", אבל האם מישהו רואה משהו שאני לא רואה על עצמי באותו הרגע? האם מישהו מכיר משרות שאני לא מכירה באותו הרגע?
אביגיל: נכון. לגמרי. בגלל זה אני ממש ממליצה על זה לאנשים. אבל הדבר הדבר השני זה באמת לנסות לזהות מה עושה לך טוב, ממה אתה נהנה. וממש לפרוט את זה. איזה אינטראקציות… את אמרת שאת פחות אוהבת להתעסק עם פיננסים ודוחות ודברים כאלה. אז את יודעת לזהות לעצמך, "אוקיי, אני לא רוצה להיות בעולמות התוכן האלה אבל אני כן רוצה להיות בעולמות תוכן אחרים." אז כן, אז קודם-כל ה-assessment העצמי הזה הוא מאוד מאוד חשוב, זה דבר ראשון. ואחר-כך assessment של השוק. מה ההזדמנויות שיש out there. גם ברמת תחומים, זאת אומרת איזה תחומים, את אומרת לי סייבר, אני קצת כזה מתקפלת. את אומרת לי food tech אני זורחת. אז אני מזהה לעצמי את גבולות הגזרה. ואחר-כך יש כל-מיני פרמטרים של עבודה שאני חושבת שכל בן אדם צריך לכתוב לעצמו ואז לבחור מתוכם שלושה ולהגיד אוקיי, איזה דברים הכי חשובים לי. יש אנשים שמשכורת זה כזה deal breaker מבחינתם. יש אנשים שגודל חברה, לא יכולים לעבוד בחברות גדולות, זה משגע אותם. או ההיפך, חברות קטנות. אז לרשום ברשימה את הדברים האלה ואז לנסות לדרג אותם, את השלושה הכי חשובים ש … [00:17:17] בצד ואז את הדברים האחרים שאפשר לעשות עליהם משא ומתן. ככה אני עשיתי, ככה אני ניהלתי את החיפוש שלי. ובאמת הגדרתי לעצמי, היה לי נורא חשוב מרחק גיאוגרפי, היה לי חשוב … [00:17:28], רציתי מקום שעובדים מהבית – זה היה הרבה לפני הקורונה. היה חשוב לי תחומים של התעסקות. וגם היה חשוב לי הדומיננטיות שלי בתוך החברה, לא רציתי חברה גדולה, רציתי מקום שאני ככה אוכל לצמוח ולגדול ולבלוט בו, שהעשייה שלי תיראה. אבל כל אחד מהתחומים שחשובים, וזה אני חושבת שהשלב השני שצריך לעשות, באמת assessment של השוק.
ליאור: שוק ביחס לצרכים שלנו.
אביגיל: בדיוק, ביחס לצרכים שלנו, ואז assessment של השוק של איפה יש את ההזדמנויות האלה. אז ראיתי שמעניין אותי עולם של בריאות דיגיטלית, שאני רוצה משהו שהוא בציר של הרכבת, ושאני רוצה חברה שהיא לא מאוד גדולה, נגיד עד 50 עובדים. וואלה, צמצמתי לעצמי את כל מרחב ההזדמנויות, עכשיו אני הולכת לחפש את ה-10-15 חברות האלה. אני כבר יודעת במה אני טובה, אז אני יכולה להגיד הנה, אני פונה אליכם כי זה מה שאני טובה בו, ועכשיו אם תיווצר הזדמנות אני אשמח להגיש את המועמדות. לא תמיד יש את ההזדמנות בדיוק בזמן שמחפשים, זה משהו שצריך להיות בו ongoing. ובכלל, אני חושבת שניהול קריירה זה משהו שצריך להיות בו ongoing. לא רק כשאני מחפשת עכשיו עבודה, אלא כל הזמן עכשיו לייצר את ההזדמנויות עוד לפני שאתה מחפש את העבודה, עוד פעם, מהמקום הפריבילגי, אבל זה כן, זה משהו שצריך להיות top of mind.
ליאור: רגע, שני דברים שאני רוצה להוסיף. אחד אז באמת אמרת, אוקיי, בוא נזהה את החוזקות שלנו, בוא נזהה את היכולות שלנו. דיברת בקטנה – ואני רק רוצה להוסיף על זה משהו – דיברת ממש בקטנה על לזהות איפה היה לי טוב. ואני ממש ממליצה תמיד כשבאים להתייעץ איתי על חיפושי עבודה, אני אומרת קחו את הקורות חיים שלכם, קחו כל משרה, ותיזכרו ברגעים שהיה לכם ממש כיף ורגעים שממש סבלתם. כי יכול להיות שעשינו דברים במשך הרבה זמן ולא נהנינו מהם. ויכול להיות שעשינו משהו, פרויקט של רבעון, פרויקט של חודש, שהיה מאוד שולי בתפקיד שעשינו אבל זה היה הרגע שממש זרחנו וקמנו כל בוקר עם תשוקה. וצריך לזהות את הדברים האלה, והם לא באים לידי ביטוי בטייטלים, זה פשוט לא בא לידי ביטוי בטייטל של מה שעשיתם בארגון מסוים שלוש שנים.
אביגיל: לגמרי.
ליאור: אנשים תמיד חושבים שהקורות חיים הם לקחת מהלינקד-אין את הטייטל של התפקיד ושזה ידבר את עצמו, אבל גם זה משתנה מארגון לארגון, וגם שוב, יכול להיות שתרצו להבליט דברים שאהבתם יותר בתפקיד הזה ולהקטין את המקום של דברים שאתם פשוט לא רוצים להתגלגל ולעשות אותם שוב.
אביגיל: אז זה משהו שבאמת מתאים לפרק שהוא לא ל-juniors. זאת אומרת, כשאתה בתחילת הקריירה אתה לא יודע מה עשה לך טוב ומה לא עשה לך טוב. אבל אם אתה כבר בן 30 וצפונה, כבר צברת איזשהו ארסנל של חוויות, אז באמת אפשר להגיד, לזקק את זה ולהגיד "זה עשה לי טוב", אני ממש מתחברת לטיפ הזה. ואני אוסיף על זה עוד משהו, הדבר הזה שאת אומרת שאנשים באים להתייעץ איתך ולשאול אותך שאלות – תמצאו מישהו שתומך בכם בתהליך. כי זה תהליך שהוא נורא בודד, הוא נורא מוריד את הביטחון העצמי, הוא נורא מערער. כאילו, בכל דרך שלא תסתכלו [00:20:00] על זה, לא משנה אם אתם פעם ראשונה מחפשים עבודה או אם אתם כבר 40 שנה, כאילו, עם 40 שנות ניסיון והייתם executives הכי בכירים, זה תהליך שהוא מערער. וברגע שמקיפים את עצמנו באנשים שיכולים לתמוך בנו ולהגיד לנו "אתם שווים, אתם טובים", זה נשמע דבילי, אבל זה כל-כך חשוב, אני ראיתי את זה בפועל איך זה משפיע על אנשים שאני ליוויתי בתהליכים של חיפוש עבודה. זה… א' לא מתפשרים, ולא הולכים על הדבר הראשון שמגיע, כי אתם יודעים שאתם מסוגלים ליותר. וב', לא נשברים כל-כך מהר. זאת אומרת, תהליך חיפוש עבודה יכול גם לקחת שנה, עכשיו בתקופת הקורונה. ואני במקרה גם מלווה כמה אנשים שמחפשים כבר תקופה מאוד מאוד ארוכה. ואם אין לך מישהו שמחזק אותך לאורך הדרך, באמת נשברים. נשברים נפשית ממש. אז זה עוד טיפ כזה, קחו לעצמכם.
ליאור: אז רגע, אז פה אני רגע רוצה להרים לקבוצה שלך, כי סיפרת לי בהכנה שאתם עושים א תזה גם בצורה קצת יותר פורמלית.
אביגיל: אמרנו בקבוצה שלנו, למדנו את הפיד, אמרנו בוא ננסה לעשות פה פיילוט של אנשים שיחפשו עבודה ביחד ויתמכו אחד בשני בעצם. עוד פעם, זה להרחיב את המעגל החברתי – שזה משהו שלא דיברנו עליו. כשאתה מחפש עבודה להתכנס בבית זה הדבר הלא נכון לעשות, צריך להיות out there, צריך לספר את זה לעולם, מה שסיפרת קודם. וצריך לעשות הרבה mingling, הרבה networking עם אנשים כדי להיחשף להזדמנויות שלא נמצאות ב-proximity שלך. ואני חושבת שקראתי על זה פעם איזה מאמר, שכאילו רוב ההזדמנויות המעניינות שאנשים מקבלים, בין אם זה ככה בשידוכים או בעבודה, זה לא מאנשים הכי קרובים לו. זה מה-second and third circles, כי הם חשופים לדברים שאתה לא חשוף אליהם, והם גם לא מתייגים אותך באיזה box מסוים. כי נגיד המעסיקים שלך שמים אותך באיזה box מסוים. או ה-peers שלך אומרים-
ליאור: כן, היכרות טובה מדי, קרובה מדי, כן.
אביגיל: זה מה שליאור יודעת לעשות. הם לא חושבים "וואי, היא יכולה לעשות גם משהו אחר." אבל מישהו שמרחוק אז כאילו אין לו את המגבלה הזאת בראש. אז זה עוד משהו.
ליאור: ועוד שתי תובנות שיש לי על זה מהתקופה האחרונה, מאוד מעניין לדבר עם מישהו שעושה משהו שמאוד שונה מאיתנו. למשל לא מזמן התייעצתי ככה על כל-מיני דברים עם חברה שהיא עצמאית שנים. ופשוט ההסתכלות מעצם זה שהיא עצמאית ואני כל חיי שכירה, היא פשוט שונה בתכלית. והיו כל-מיני דברים שאני לא זיהיתי כהזדמנויות בדרך שהיא אמרה "אבל את הדבר הזה את יכולה להפוך למוצר, ואת זה אפשר לעשות ככה. ופתאום כזה מין וואו, היא בסך הכול הסתכלה על זה דרך המשקפיים של עצמה, היא אפילו לא דיברה עליי, היא פשוט הקשיבה למה שאני אומרת וארזה את זה דרך הדרך שהיא חיה את החיים שלה. אז לחפש מישהו שהוא דווקא קצת שונה מאיתנו-
אביגיל: ואם אנחנו מדברים על לחפש מישהו שהוא מחוץ לרשת שלנו, הרבה פעמים אנחנו לא יודעים מה יש בתפקיד, ואיך נראה היומיום, וכאילו זה נשמע לנו תפקיד מגניב אבל אנחנו לא יודעים איך לעשות אותו. אז לפנות לאנשים בלינקד-אין שעושים את התפקיד הזה ולשאול אותם איך נראה היומיום, מה הקשיים, מה האתגרים, מה אני צריך לכתוב בקורות חיים כדי שבכלל יזמינו אותי לראיון – זה, אנשים ממש שמחים לשתף ולעזור. [מוזיקה]
ליאור: אז אמרנו מה אנחנו צריכות לעשות עם עצמנו מבחינת הכנה. דיברנו על בעצם את הקורות חיים לפרק לטייטלים, תוצאות, נכון? לדברים שהם יותר-
אביגיל: זה לא דיברנו עדיין. את רוצה שנדבר על זה?
ליאור: דברי על זה, בטח.
אביגיל: טוב, אני לא מומחית קורות חיים, אבל מה שאני כן יודעת להגיד זה שאנחנו נוטים בקורות חיים לכתוב מה עשינו. "ארגנתי אירועים, הבאתי משקיעים", נורא כזה, נורא עובדתי, אנחנו לא מדברים על תוצאתי. סבבה, למה ארגנת אירועים, מה הייתה המטרה שלהם, ולאיזו תוצאה זה הביא? ההייטק הוא נורא כזה, הכול מודדים, הנה מאנדיי, הכול פה מודדים. אז לנסות למדוד את העשייה שלנו ולאיזה תוצאות היא הביאה כדי שזה ילמד על איזשהו thought process ולא רק אני מקבלת משימות ואני עושה להן execution אלא אני owner של הדבר הזה ואני מייצרת לו איזשהם תוצרים ולא סתם עוד… לא משימתית, אלא יותר אסטרטגית.
ליאור: ומה ה-impact שנוצר בעולם בעקבות הפעולות שלי בעצם.
אביגיל: כן. מעסיקים מחפשים לראות ראש גדול ולא רק באתי ועשיתי צ'ק על כל המשימות שלי.
ליאור: אוקיי. עוד דבר זה שאמרנו שקורות חיים זה לא מספיק. ממש היום לפני שנה נועה, שהיא מנהלת הקהילה שלנו ב-Startup for Startup הצטרפה אלינו. ונועה לא בהכרח הגיעה עם הכי הרבה [00:24:00] ניסיון או הניסיון הכי מדויק לדבר הזה. אבל, היא הוסיפה לקורות לחיים שלה תוכנית שהיא כבר בנתה מראש, היא ממש שלחה אותה עם קורות החיים, של מה היא תעשה אם היא תנהל את הקהילה. עכשיו, הדבר הזה גם היה מאוד מעוצב יפה גרפית, עם הלוגו שלנו וככה דיבר את השפה. וגם פשוט נחשפנו למוח שלה. כאילו, עוד לפני שבכלל היינו צריכות לדבר איתה, לפני שמנהלת גיוס התקשרה אליה. ראינו, ראינו הצצה פנימה, אמרנו "מגניב, זה רלוונטי. זה רלוונטי כי היא חושבת נכון, כי היא חושבת בכיוון." עכשיו, אף אחד לא אמר לה לעשות את זה, כן? אולי היא יכולה לספר שמישהו אמר לה, אבל זה לגמרי האקסטרה לקורות חיים, ונתן את כל ה… בואי, הנה, היום היא כאן והיא עושה עבודה מטורפת.
אביגיל: כן, זה לגמרי להגדיל ראש. ולא נתקלים בהרבה מקרים כאלה. וכן, קורות חיים זה לא מספיק. עוד פעם, כי דיברנו על זה שיש הצפה של קורות חיים, והם גם לא באמת מייצגים, הם נורא כזה נקודות כאלה שחורות על נייר לבן. אני חושבת שבאמת, מנהלות גיוס נמצאות בתקופה הכי קשה בהיסטוריה בערך. וצריך למצוא דרכים אחרות לבלוט. בין אם זה לעשות mentoring לחברות. עוד פעם, בעולמות תוכן שאתם מבינים בהם, לא ללכת ולקשקש להם. בין אם זה לזהות חברות שמעניינות אתכם ולהציע להתמחות שם, להציע לעזור. אפילו לשאול האם יש תפקיד רלוונטי, כי הנה מה שאני עשיתי וזה נורא רלוונטי, אני עוקבת אחריכם כבר המון המון זמן, אני יכולה להגיד שאני מקבלת הרבה פניות מאנשים, אני יושבת בקרן הון סיכון, אני מקבלת הרבה פניות מאנשים שמחפשים עבודה בחברות פורטפוליו שלנו, ואני פתאום, מפעם אחת עשיתי השמות לחברות, אז גם לא צריך להתבייש, אפשר גם לפנות למשקיעים, כי בסוף המשקיעים רוצים לעזור לחברות ולעזור להם לגייס. אז צריך להיות קריאיטיביים אבל ממש לא להתמקד רק בלינקד-אין או רק בקורות חיים, להיות אקטיביים ב-Social, לפתוח פודקאסט, כאילו, לא חסרות דרכים באמת היום לבלוט ולהביא את ה"אני" שלכם.
ליאור: ובחיבור למה שדיברנו על תוצאות, אם נגיד הפקתם כנס ענק ויש אתר שקיים עוד מאותם הימים – תצטרפו אותו. תצטרפו אותו, כדי שנוכל לראות את הדברים שעשיתם, לא רק לקרוא אותם כמו שאמרת שחור על גבי לבן. אם כתבתם כתבה והיא פורסמה איפשהו תצטרפו לינק. אם יש לכם פודקאסט אז תשלחו פרק. כאילו, כל דבר שיכול להוסיף את הצבעוניות הזאת – אני מתחברת מאוד למה שאמרת על שחור-לבן – תכניסו אותו, אל תחכו שיבקשו אותו אקטיבית. להזיק זה לא יכול.
אביגיל: אני יש לי כמה לינקים בקורות חיים שמפנים לכל-מיני עשייה שלי. האמת היא שאני צריכה לשים על זה ביקי ולראות כמה באמת מקליקים. כי אני לא יודעת אם באמת הולכים ומסתכלים על מה שעשיתי או לא. אבל כן, לפחות לי זה יותר מעניין, אני נזכרת במה שעשיתי, זה נחמד.
ליאור: אני יכולה להגיד לך שבכל המשרות האחרונות שגייסנו, שהן באמת גם לפודקאסט וגם לקהילה וגם לכתיבת תוכן – עוד לפני שקיבלתי קורות חיים הקלקתי על הלינקים כדי לראות רגע, האם אני מתחברת לדרך שבה הבן אדם מגיש, אורז, כותב. ורק אחר-כך הלכתי לראות מי עומד מאחורי הדבר הזה. זה כאילו, התוצרים שלנו הם… שוב, בסוף זה מה שנרצה לעשות בתוך ארגון, להביא עוד מעצמנו. אז חוץ מהנייר הזה שבסוף נרמלנו את עצמנו לטובתו, יש דרך אותנטית להביא את עצמנו.
אביגיל: אבל האמת זה המון עבודה. זאת אומרת, כאילו, עוד פעם-
ליאור: לחפש עבודה זה המון עבודה.
אביגיל: כן. אני לא מסתכלת על זה כעל חיפוש עבודה אלא כעל ניהול קריירה. כי באמת כל הדבר הזה הוא המון עבודה לתחזק ולנהל את זה, ולכן כשאתה מגיע לשלב שאתה באמת מחפש עבודה, במקום להתחיל הכול עכשיו מחדש כבר הדברים מוכנים לך. נועה אוחיון מדברת על זה הרבה, על לנהל פורטפוליו. ככה שאפשר להציג, כמו מעצבים, ששולחים תיק עבודות. כזה לנהל את התיק עבודות של עצמנו ב-ongoing. אני יודעת שאני כל הזמן מקבלת את הפידבקים על דברים שאני עושה טוב בעבודה או על הפודקאסט או על הקהילה – אני ישר כאילו שמה את זה, יש לי כזה PowerPoint עם מלא פידבקים. שיהיה לי אחר-כך, כי אני לא אזכור.
ליאור: וואו. זה אחלה טיפ.
אביגיל: כן, מה. זה basic כאילו, לא? שמרו. חבל, אתם עובדים כל-כך קשה. [מוזיקה]
ליאור: אז אמרנו קורות חיים. אמרנו לעשות רשת, ליצור לעצמנו רשת תומכת של אנשים שמלווים אותנו ולזהות את ההצלחות שלנו. [00:28:00] אחר-כך פרקטית בעולם, איך מחפשים? איך את מציעה לגשת לתהליך החיפוש עצמו?
אביגיל: אז אחרי שזיהינו את החברות שמעניינות אותנו, א' אפשר בהחלט לפנות לחברות עצמן. להיכנס לעמוד משרות שלהן ולראות אם הם מגייסים. וגם אם הם לא מגייסים, לכתוב להם "ראיתי, עקבתי, מעניין אותי, אני אשמח לשמוע כשכן יש הזדמנות." לפנות למשקיעים שמשקיעים באותן חברות ולהגיד… המשקיעים ממש מתחרים במי עוזר בהשמה לחברות, אז עוד פעם, בהנחה שאתם מצליחים להבליט את עצמכם ואת הרקע שלכם ולמה מעניין להשקיע את הזמן בלנסות לעשות לכם השמה, אז לספר על מה אתם מחפשים. לפנות גם לחברים וגם לחברים של חברים, אמרנו ככה רשת יותר רחבה. וגם יש היום המון המון קבוצות בפייסבוק, וגם לא בפייסבוק, מיט-אפים, לא חסרות קהילות שבהן… בין אם זה לפי סקטורים או לפי תחומי עניין של עיסוק, שיכולים לבוא וללמוד על התפקידים, וככה להכיר אנשים שעושים את התפקידים האלה, וברגע שההזדמנויות מגיעות הן כבר יגיעו אליכם.
ליאור: אמרת משהו קודם וככה אני כן רגע רוצה לצלוח לתוך, כאילו גם שתרחיבי עליו וגם, אוקיי, אני מחפשת עבודה, עשיתי את כל מה שאמרנו כאן בפרק וזה לא הולך לי כל-כך טוב, בסדר? ואני כן פוגשת את ה"לא" וכן מסבירים לי שחסרים לי המון דברים כדי לעמוד בקריטריונים בסיסיים למשרה. מה אני עושה שם? הרבה פעמים, שוב, זה בסדר שאני חושבת שיש לי יכולות והקולגות שלי לשעבר רואים בי משהו שאני ככה הולכת איתו, אבל אין, מנהלת הגיוס של אותה משרה אמרה לי "שמעי, זה פשוט לא מספיק טוב."
אביגיל: אז אני חושבת שקודם-כל צריכים להיות ריאליים לגבי היכולות שלנו. זאת אומרת זה משהו שגם ראינו בפרקים, שיש תפקידים שאם לא עשית את המסלול אתה כנראה לעולם לא תעשה אותם. את לא תהיי יועצת משפטית בחברה אם לא למדת משפטים. ואת לא תהיי head of finance אם אין לך תואר בראיית חשבון או בכלכלה, זה לא יקרה. אז צריכים לחזור לאקדמיה ולעשות את המסלול הזה. יש מעט תפקידים בכאלה בלא-טכנולוגיים, אבל יש. אז קודם-כל בואו נשים את הקלפים על השולחן ויל שבאמת החלום שלך אולי צריך לשים לו איזשהו shift. ואם זה לא בדומיין הזה ואין לך איזשהם בעיות אישיות ספציפיות שגם בהם אפשר לטפל ולפעמים גם זה משהו שצריך כאילו לעבוד עליו וזה בסדר, גם נדבר על זה – יש היום המון הזדמנויות ללמוד ולהעשיר את עצמך ב-skills שבעבר לא יכולת. בין אם זה לקחת קורס בקורסרה, או בלידה, בכל הפלטפורמות האונלייניות או אופלייניות, לא חסרות היום מלא אקדמיות שמכשירות לכל-מיני תפקידים. ואולי לא דרכן תמצא עבודה אבל בהכרח תלמד גם את הז'רגון, את המילים החשובות, את המושגים וגם תלמד את ה-know how, איך הדברים נעשים, וגם תבנה network רלוונטי לעולם התוכן שאליו אתה רוצה להיכנס.
ליאור: נגענו פה בהרבה דברים. נכון? גם במה ההזדמנות וגם באיך נראה השוק היום ובעצם מה אפשר לעשות כדי להכין את עצמנו יותר טוב לתהליכים האלה, ואיך להסתכל על משרות אחרת. אם את רוצה רגע להראות את זה למישהו ככה, מישהו או מישהי שעכשיו יוצאים לדרך הזאת ורוצים למצוא… איך אמרת? אמרת, תיארת את הסיפור של החברה הזאת שלך ואמרת זה דינאמי, את לא אומרת שזה happily ever after ושעכשיו היא תהיה לנצח שמחה בארגון הזה. אבל נקודת הזמן הזאת בחייה בהתאם לקריטריונים שהיא הגדירה, היא ממש מאושרת והולכת לבטא את עצמה במיטבה בארגון. אמן. מה את מציעה לעשות למי שככה ממש רוצה לעשות את הצעד הראשון שלו בדרך הזאתי? איפה מתחילים?
אביגיל: אני חושבת להתכנס בעצמך ולנסות להבין מי אתה. אני חושבת ששם הכול מתחיל. באמת ההבנה הזאת של מה עושה לי טוב, ברגע הנתון הזה, זאת אומרת לא לכל החיים כמו שאמרת. בתקופה הקרובה מה מעניין אותי להתעסק איתו ומה עושה לי טוב. ואז לצאת כאילו לצוד אחרי ההזדמנויות האלה. זה, אני חושבת שאנשים יותר מדי מהר רצים לחיפוש ולא עוצרים רגע לחשוב. אז נראה לי שהרבה טמון בזה. זה יוריד הרבה רעש. כאילו, תחשבו במקום לשלוח 400 קורות חיים אתם תשלחו 20, וזה באמת לחברות שאתם רוצים לעבוד בהן. וזה כל-כך משנה, שאתם מגיעים [00:32:00] לחברה ואתם אומרים כבר קראתי על החברה, אני מכיר את החברה, אני רוצה לעבוד פה ולא במקום אחר כי זה מאוד מתחבר לא-ב-ג באישיות שלי ובניסיון שלי – זה נראה אחרת לגמרי. מאשר "אה, זה קפץ לי בלינקד-אין, זה היה נשמע לי מעניין."
ליאור: אז נתחיל בלהכיר את עצמנו יותר טוב.
אביגיל: כן. וזה גם – טיפ אחרון – נראה לי שהחוויה בחיפוש הופכת להיות אחרת. כי לא מסתכלים על זה כ"לא התקבלתי, לא התקבלתי, לא התקבלתי"… יש לי חברה שפעם סיפרה – היא יצאה מלא לדייטים – והיא סיפרה שהיא כבר הפסיקה להסתכל על זה כדייט, אלא הזדמנות לפגוש עוד בן אדם מעניין ולשמוע על עוד תפקיד או מסלול חיים שהיא לא הכירה. ופתאום הדייטים שלה הפכו להיות נורא נורא מעניינים, כי פתאום… יום אחד היא יצאה עם יינן, יום אחד היא יצאה עם טייס ולמדה על זה – זאת אומרת, פתאום כאילו היא, היא שינתה את ה-mindset בראש שלה ופתאום החוויה נהפכה להיות מסבל בלתי נסבל לחוויה שהיא אפילו נחמדה. ואני חושבת שאם אנחנו נאמץ את זה לעניין הזה של החיפוש עבודה, של אנחנו לא מגיעים לראיון, אנחנו לא נמצאים על המוקד ויורים עלינו חצים של שאלות אלא אנחנו מנהלים את זה בתור "אוי, יש לי הזדמנות להכיר חברה ממש מגניבה שעושה דברים שהולכים לשנות את העולם ובוא נראה אם זה יכול להתאים לי או שפשוט אני אכיר אותה וזהו" – אז אני חושבת שהשיח הפנימי שלנו ישתנה וזה ישפיע מאוד על החיפוש שלנו.
ליאור: מעולה. אני אוסיף לזה עוד משהו אחד שלא כל-כך נגענו בו. וזאת ההזמנה לזנוח קצת את המירוץ אחר הטייטלים. בטח כשאנחנו כבר מחפשים או מחפשות עבודה ואולי לפעמים גם נתקעות. שווה לנו להסתכל ימינה ושמאלה, נגיד באמת כמו שאת אומרת אביגיל, מצאתם חברה שאתם אוהבים את החזון שלה וחושבים שיהיה לכם כיף לעבוד בה – תיכנסו שנייה לגוגל משרות ותסתכלו על דברים, ותסתכלו למשרות עצמן ותראו מה עומדים לעשות ביומיום ומה הקריטריונים והאם יש איזשהו משהו שלא חשבתם שאתם אמורים או יכולים לעשות ותוכלו לעשות עם עצמכם. כי המקום הזה שמבין שטייטל זה לא לנצח ולפעמים זה רק כרטיס כניסה לאן שהוא ושמשם אתם תמשיכו להתפתח – הוא מקום ש… אני מזהה שפותח הרבה מאוד הזדמנויות. ומאפשר הרבה תנועה שבסוף מדייקת את עצמה למקום שנכון לנו ממילא. לא פעם אנשים שאני מכירה שהתעקשו "אני רק בבכירות הזאת, רק דירקטור, רק BizDev." רגע, אבל אולי Sales בארגון אחר עושה בדיוק את ה-BizDev הזה שאתה מדמיין ופשוט קוראים לזה Sales במקרה? ואולי יש איזה תפקיד אחר שיכול לתת את הביטוי לאותן יכולות שלכם? אז קצת לשמוט את מה הטייטל שלי אומר עליי ולחפש רגע מה היומיום יאפשר לכם לעשות. זה הטיפ שלי.
אביגיל: וואי ליאור, תודה רבה על ההזדמנות ככה לשתף בכל תפיסת העולם שלי על עולמות חיפוש העבודה.
ליאור: אני חושבת שעשינו את זה פה ב-150 קמ"ש.
אביגיל: מקווה שזה יעזור למאזינים.
ליאור: אנחנו נשמח לשמוע. אם זה עזר לכם, אם יש עוד שאלות, אם אתם ממש לא מסכימים איתנו. תכתבו לנו – דרך האתר, דרך הקהילה, Startup for Startup. תפנו לאביגיל ב"מה בתפקיד?", תדפקו על דלתות הארגונים שבהם אנחנו עובדות [צוחקת], אתם יודעים איך למצוא אותנו. תודה שהסכמת לבוא.
אביגיל: בכיף.
ליאור: לפעמים לדבר על דברים שהם ככה בליבנו אבל את יודעת, אין פה איזו תורה סדורה, ויש פה יותר אפילו נסתר על הגלוי, וזו מהפכה שקורית בימים אלה.
אביגיל: ממש מהפיכה.
ליאור: זה לא מובן מאליו. אז האומץ והתושייה, וגם שאת פועלת כדי לשנות את המציאות הזאת בדרכך. זה מעורר הרבה הרבה הערכה. אז כיף שבאת.
אביגיל: תודה רבה.
ליאור: תודה לכם שהאזנתם. [מוזיקה]

סוף הקלטה
תומלל ע"י
WETEXTשירותי תמלול

הניוזלטר שלנו

הירשמו וקבלו עדכונים על פרקים חדשים, כתבות, אירועים ועוד הפתעות!

רוצים לקחת חלק בשיתוף ידע?

אם גם אתם רוצים להצטרף למשימה שלנו להעשיר את האקוסיסטם בידע ותובנות, אם אתם רוצים לשאול אותנו משהו, אם אתם מרגישים שיש משהו שעזר לכם וכולם צריכים לדעת, נשמח לשמוע. 

iconתשאלו אותנו הכל