140: סדרת IPO 07 – יום ההנפקה וסיכום חצי שנה כחברה ציבורית

 

ליאור:         הי כולם, אני ליאור קרנחל ואתם הגעתם ל-Startup for start up. הי ערן ורועי.

ערן:            הי ליאור.

רועי:           שלום ליאור.

ליאור:         ושלום לאלירן, סמנכ"ל הכספים שלנו.

אלירן:         שלום.

ליאור:         וזהו, הגענו לפרק האחרון בסדרה שלנו על ההנפקה של Monday. תאמינו או לא, ההנפקה הסתיימה כבר לפני אי אילו ימים.

אלירן:         את דמיינת שיהיו שמונה פרקים בסוף?

ליאור:         לא. אז את סדרה הזו באמת התחלנו ממש בהתחלה, דיברנו על הדברים שכדאי לדעת לפני שנכנסים לתהליך ההנפקה, עברנו לתאר את ציר הזמן, ממש מבחירת הבנקים שמלווים את התהליך ועד היום עצמו, מיפינו שחקנים מרכזיים, דיברנו על שווי, דיברנו על איך עובדים יכולים לקחת חלק, ואת הפרק האחרון בעצם הקדשנו לתהליך ה-Roadshow, אז אם במקרה הגעתם לפרק הזה ולא שמעתם את הפרקים הקודמים, נחנו ממש ממליצים לכם לחזור אחורה ולהתחיל את הסדרה מהתחלה, וזהו, עד כאן הקדמות. בפרק של היום נרצה להתמקד סוף סוף באיך נראה יום ההנפקה עצמו. ערן אתה נראה מאד מתרגש לחזור לאותו יום.

ערן:            כן.

ליאור:         תיכף תספר למה. והדבר השני שנדבר עליו זו התקווה הראשונה שלנו כחברה ציבורית, בדיוק 168 יום אחרי ההנפקה, וגם נעשה רפלקציה על התהליך ועל דברים שאולי היינו עשים שוב ועל דברים שאולי היינו עושים אחרת ברטרו. זהו, יש לנו הרבה להספיק, והבטחנו לעצמנו שזה הפרק האחרון, אז נתחיל.

[פתיח]

ליאור:         אז באמת נתחיל רגע, אני אקח אתכם אחורה בזמן, לערב לפני ההנפקה. זה היה יום מאד עמוס, כמו כל יום שהיה לפניו ב-Roadshow רק שזה היה הערב הראשון שלמחרת בבוקר כולנו אמורים לעלות על איזה וואן ולנסוע לנאסד"ק. איך ישנתם ערב באותו לילה? על מה חשבתם ערב קודם?

ערן:            ישנתי טוב.

רועי:           כן, גם אני, אבל אני אגיד לך ככה, השוני בין שני האירועים האלה זה דיכוטומיה מוחלטת, באמת. יום לפני זה לשבת, להבין איזה משקיעים מקבלים כמה, לחץ על החלטה נכונה, בסדר? יש המון מה להחליט שיש לו החלטות, כן? יום אחרי זה, אפס השלכות. כלומר אין לי שום החלטה לעשות, אין לי שום דבר, זה צריך להיראות יפה. בואי נגיד, יום לפני היה לי הצד היותר חזק שלי,

ליאור:         לחשוב.

רועי:           כן, מהיום של הלהצטלם ולחייך וזה, אבל היה משהו משחרר שהבנתי את זה, שאמרתי טוב, זהו, זה כאילו, המוח המשיך לעבוד רגע, מה אתה צריך להחליט, מה אתה צריך לעשות. לא, רגע, אין לי מה לעשות. זהו, נגמר.

ליאור:         זה קרה.

רועי:           נגמר הסיפור, עכשיו אני צריך כאילו פשוט ללכת ולהיות שם וגם לחייך ושזה יצא טוב, כן? עדיין היה לי חשוב מאד שזה יצא טוב, ויש כתבים שצריך לדבר איתם אחר כך המון וכאלה, אבל בעיקר לחוות את זה ולהיות שם עם האנשים, זה היה מאד מרגש, וזה מה שקמתי איתו בבוקר. כן? זה הרבה לחץ כזה של להצטלם וללכת וזה, אבל גם להוריד את המוח, להירגע, אין לך מה באמת לעשות עכשיו שישפיע על משהו.

ערן:            כן, אני מאד מתחבר לתחושה, כי בצעם זה היה כזה, בערב לפני הרי סגרנו את ה-Price, אני חושב שדיברנו על זה בפרק הקודם,  אז הוצאנו את האפרון החדש ובאמת כאילו בראש שלי אמרתי: "טוב, כאילו זה קורה, יש את ההנפקה". אני זוכר שישנתי יחסית טוב באותה תקופה בערב, ובבוקר היה כזה אווירה מרגשת, כי כאילו התלבשנו להנפקה, אולי זה הזמן לספר שליאור הייתה מאד בלחץ מאיך שאני ורועי ניראה בהנפקה, אז היא הכריחה אותנו ביום שבת לפני זה לעשות לה תצוגת אופנה.

ליאור:         נכון.

ערן:            כמובן זה היה Disaster, החלפנו דברים, שינינו.

ליאור:         רוצים לפתוח את זה? אתם קונים מכנסיים ולא מודדים אותם לפני?

רועי:           אני מדדתי, אבל לא את אלה שהייתי איתם בהנפקה.

ערן:            לא משנה. אז כולם, אז התלבשתי בבוקר וכאילו, בבגדים ה –

ליאור:         היפים.

ערן:            ואני זוכר איזה רגע שכולנו יורדים ללובי וכולם נורא יפים ונורא מרגש, כאילו זה היה כזה רגע כיפי, וגם מה שהיה מאד מאד כיף ברמה האישית שלי זה שיעל אשתי הצטרפה באותו הערב, לא, בערב לפני, ביום לפני, וגם אחיות שלי, אחות של יעל, וזה היה כזה, הם גם באו. זה היה כזה פתאום רגע מחבק כזה, שהמשפחה קצת נמצאת איתך.

ליאור:         אלירן, אתה רוצה להוסיף?

אלירן:         אין לי הרבה מה להוסיף, אני חושב שלי באופן אישי זה היה מאד מרגש, אני הצטרפתי, אני יודע, חמישה חודשים לפני ההנפקה, ארבעה, וזה היה Rollercoaster מטורף, ואני חושב שזה היה הפעם הראשונה שבעצם זה כבר לא היה בשליטה שלנו. זאת אומרת, אנחנו היינו אורחים באירוע מאד גדול שאנחנו חלק ממנו. כל מה שעשינו רגע לפני אותו בוקר זה היה, היה לו איזה שהוא השפעה על המשקיעים, על מחיר המניה, על הדיונים, וביום שהגענו, יום ההנפקה, אז אתה בעצם זהו, עשינו את כל מה שיכולנו, עשינו הכי טוב שאפשר, והתלבשנו יפה, כמו שאמרו רועי וערן, והיה נורא נורא מרגש, ועכשיו מתחיל תהליך של אוטוטו מתכוננים לפתיחת המסחר, אז היה הרבה מאד תכונה, אבל מבחינתי ברמה האישית בטח המקצועית, היום המקצועי הכי מרגש בחיי, ברמה האישית גם אשתי הצטרפה, והיה פנטסטי לראות את כולם, ומאד מאד מאד מרגש.

ליאור:         אולי באמת נדבר רגע על הבחירה של איך לחגוג את האירוע הזה, כן? יש הרבה דרכים לחגוג יום של הנפקה. יש חברות שאפילו לא טסות לנאסד"ק ועושות את זה מאיזה חדר ירוק מרחוק, יש כאלה שרק ההנהלה טסה. אנחנו החלטנו לחגוג בגדול בכל העולם, אני זוכרת שאנחנו קמנו בניו יורק ישראל כבר היו בשיא היום, ואני זוכרת שככה הסתכלתי בסלאק והיו תמונות של כולם חוגגים בארץ עוד לפני שאנחנו בכלל פתחנו עיניים, ובאמת הייתה איזה התרגשות כזאת שאם את התהליך בסוף קומץ של אנשי – יחסית הרבה, עשרות אנשים – הובילו, אז פתאום כל החברה הייתה שם.

אלירן:         אז באמת יש כמה דברים, יש את הנאסד"ק עצמו, שהיה לנו מזל עם הקורונה, שאני חושב שהיינו בין ההנפקות הראשונות שהיו פיזית שם, מאז שפרצה הקורונה, כי השאר היה כזה Green Screen.

ליאור:         כן, אלירן סיפר הרבה בפרק הקודם על הבחירה לטוס.

אלירן:         כן.

ערן:            המנכ"לית של נאסד"ק עוד לא לחצה לנו את הידיים, היא אמרה: "Im not ready yet". היא רק יצאה מאיזה שנה שהיא לא פגשה אנשים, אז היא: "עושה רגע תן לי שניה, יש פה"-

ליאור:         קדה קידה.

ערן:            כן.

אלירן:         אז אנחנו החלטנו, אז כל ההנהלה הגיעה לניו יורק, זה גם היה נורא נורא כיף, וצירפנו בעצם את עשרת העובדים הראשונים מהחברה, זה היה נורא כיף לראות, אנשים שהיו איתנו מההתחלה, הבאנו את המקסימום שיכולנו, ספרנו מהסוף, וזהו, והחלטנו שאנחנו רוצים לחגוג בכל העולם. אז בעצם בתל אביב מתחת למשרד שלנו עשינו מסך ענק ועשינו הפנינג כזה שהכל שודר בלייב, גם בשאר הסייטים שלנו באוסטרליה, בלונדון, וכל החבר'ה מארה"ב בעצם הגיעו לטיימס סקוור. לא יכלו להיכנס לנאסד"ק אבל יכלו להיות בטיימס סקוור.

ערן:            היו שם בקומה למעלה נראה לי בנאסד"ק ואחרי זה בטיימס סקוור, כאילו אבל לא ב-

ליאור:         בחדר מסחר עצמו.

ערן:            כן כן כן, והחברה בנאסד"ק אמרו שהאנרגיות היו מטורפות, הם עפו מזה בטירוף.

אלירן:         כן.

ערן:            אז זה היה מאד משמעותי לבנות את זה בתור רגע שכולם כאילו –

ליאור:         נוכחים בו.

ערן:            חלק ממנו. כן. ואני חושב שבאמת נכון לזמן ההוא עשינו את המקסימום שאפשר.

ליאור:         גם כמו שאלירן אמר, באמת בנאסד"ק עצמה אין לנו הרבה שליטה, זה אחד האירועים היותר מהונדסים שפגשתי, סימלצנו גם את מחיאות הכפיים שלך, הלחיצה על הכפתור זה פשוט-

אלירן:         על הכפתור שהוא לא –

ליאור:         על הכפתור הפיקטיבי.

רועי:           לא, זה היה מרשים, כאילו משהו בתרבות האמריקאית מאד יודע לחגוג ולציין דברים, כאילו זה ממש, הרשים אותי המקצועיות של הדבר הזה.

ערן:            אני גם לקחתי מזה Note איך לעשות סושיאל. הם הביאו לנו איזה פלאק והצטלמנו איתו, ואז הם הביאו אנשים שהצטלמו איתנו, ואז אחרי זה הלכנו והיה את הנו –

ליאור:         בטיימס סקוור.

ערן:            לא, את האירוע, שניה, לפני זה – אחרי זה היה את האירוע של ההנפקה, וצילמו אותנו לכל הרשתות, ואז צילמו אותנו עם הפודיום של נאסד"ק, וכל קומבינציה אפשרית של בני אדם כאילו. אנחנו עם ההנהלה, אנחנו עם הזה, זה וזה. כולם הם עולים לבד, הם עולים, עשו שם מיליון תמונות. אמרתי טוב, מגניב. אחרי יורדים זה לטיימס סקוור, רואים את כל התמונות האלה מוצגות על טיימס סקוור ומצלמים אנשים מצלמים אנשים, כאילו, והכל כדי לעשות אמפליפיקציה לכל הדבר הזה, כן? שזה היה מרשים, כאילו זה דרך טובה לעשות דברים.

אלירן:         גם צריך לזכור שאלה היו ימים מטורפים בכלל לחברות ישראליות. זאת אומרת, אנחנו היה לנו באמת יום מיוחד, אבל היה שם שבועות שב-New York Stock Exchange ובנאסד"ק הנפיקו חברות אחרי השניhה.

ליאור:         גלובאלי שבוע לפנינו, כמה שבועות לפנינו.

אלירן:         כן, Similar web, Globally , Walk me,

ליאור:         Walk me  שבוע אחרינו.

אלירן:         אז היה ווייבים מטורפים, אחרי שאנשים היו בקורונה וכולם מתפרקים, זה כאילו משהו יוצא דופן. גם הכמות וגם החגיגות סביב זה.

ערן:            אז כאילו יש את הטקס עצמו שסיפרנו עליו אני חושב קצת באחד הפרקים, על הלחיצת כפתור וקונפטי, וזה היה נורא נורא נורא מרגש, אמרנו גם ספוילר, אני אחזור עליו, זה לא באמת פותח את המסחר. הכפתור הזה לא עושה כלום.

ליאור:         ערן הסתכן וניסה לסגור את המסחר.

ערן:            סגרנו את המסחר, המסחר לא נסגר. אז מה שממש מעניין, שאני לא ידעתי את זה לפני כן, שהמניה לא באמת מתחילה להיסחר באותו רגע. יש את הטקס, ואחר כך, אני וחשב שזה היה לקראת 12, עמד איזה שהוא אדם ליד הפודיום, והוא כאילו אמר "תקשיבו, אני אחליט מתי לפתוח את המניה." בשיתוף עם גולדמן סקס החתם, ואני לא הבנתי את זה לפני זה, הוא באמת ממש הסביר לכל מי שרצה לשמוע, הוא אמר תראו, אנחנו לא פתוחים את זה ממש על תחילת יום המסחר, אנחנו רוצים לאגור הזמנות בעצם, כדי שתיווצר מספיק מאה כדי שיתייצב המחיר.

ליאור:         ממש כדי לייצר יציבות.

רועי:           הוא אמר שהיא תצא במהירות מהשער מה שנקרא, שהיא לא תצא ואז נראה מה קורה איתה, אלא שהיא תצא בבלאסט כזה וכאילו יתחיל מסחר.

ערן:            כן, אז שאלתי אותו, מה זה לאגור הזמנות, אז הוא פתח חלון כזה והוא הראה לי, הנה אתה רואה? פה יש לך הזמנת מכירה, הזמנת מכירה, הזמנת מכירה, ופה הוא הראה לי "פה יש הזמנת קניה קנייה קנייה. אני מאזן את זה, אני בודק אלת הווליומים וזה קובע איזה שהוא מכיר מניה בעקבות הווליומים האלה, וברגע שאנחנו נרגיש שיש מספיק ווליום ומספיק מניות שמחליפות ידיים והמחיר מתקבע על איזה שהוא אזור, אני ארגיש בנוח לפתוח את המניה." וממש היה לו איזה טלפון חם כזה לגולדמן סאקס להתייעץ איתם. "יש ככה, יש זה". ואז הוא אמר: "טוב חבר'ה, אנחנו הולכים לעשות את זה". אז היה שם חלון –

ליאור:         היה שם גם דשבורד כזה גם עם השווי של המניה וגם עם הווליום.

ערן:            כן, נכון.

ליאור:         וראינו את הווליום עולה, ואת באמת את המניה מתייצבת על איזה שהוא מספר, ומדי פעם עם קפיצות, ולאף אחד מאיתנו עוד אין מושג מה המשמעות של זה.

אלירן:         לא, להזכיר לאנשים, המחיר שהסכמנו עליו היה 155, אבל כבר ראינו שרגע לפני שהמסחר נפתח המחיר היה 170, ואז המסחר נפתח אם אני זוכר נכון ב-170, ואז המניה התחילה לנוע.

ערן:            אני זוכר שהיה לו כזה כפתור גדול של סטארט, ואז כזה קפץ חלון "Are you sure?".

ליאור:         אז באמת אולי היה הרגע המרגש האמיתי באותו יום, כי כל השאר היה מאד טקסי, אבל זה היה לזה משמעות.

ערן:            זה ממש ריגש אותי. כן. זה ממש ריגש אותי.

אלירן:         היה Countdown כזה. 5, 4, והוריד את כולם, כולנו התאספנו סביבו, היה רגע של בום, השתחררות.

ערן:            כן, זה רגע כזה שלא רואים בטלוויזיה אבל הוא מאד פרסומאי למניה שלך.

ליאור:         נכון.

ערן:            וזה גם היה מגניב לראות, פתאום פקודות קניה, פקודות מכירה, ווליומים מאד גבוהים. כאילו זה הופך להיות אמיתי.

ליאור:         נכון, ואז הה אמרת ערן, 12 בצהריים, אנחנו כבר איזה שלוש ארבע שעות בנאסד"ק, נפילת אנרגיה לרובנו, אותם נכנסים לסשן של כמה פגישות –

ערן:            אז אני חייב להודות, אני לא יודע אם זה מתוך הדחקה, שכאילו לא באתי לזה מוכן. כנראה מתוך הדחקה, כי בטח לאה, שמנהלת אצלנו את ה-PR אמרה לי את זה איזה 600 פעם –

ליאור:         בוודאי.

ערן:            אבל אז שהיא אמרה לי את זה באותו רגע, כנראה הרגע הראשון שהייתי קשוב באמת, היא אמרה לי שיש לנו עכשיו 17 ראיונות, אז כאילו אמרתי מה? [צוחק] לא הבנתי.

רועי:           אני כן הייתי מוכן.

ערן:            לא, אז הדחקה, הדחקה מהצד שלי. כן.

רועי:           ובגלל זה אולי הייתי פחות משוחרר לפני זה בכל התהליך. כי ידעתי שזה מגיע.

ליאור:         פחות נהנית.

רועי:           ידעתי שזה מגיע.

ערן:            כנראה נעלתי את זה בקופסא ואמרתי: "אוקיי, זה לא חשוב להנפקה, נתמודד עם זה אחר כך" ואז האחר כך הזה הגיע.

ליאור:         וזה ראיונות לטלוויזיה, ממש ככה אני זוכרת שכמה דקות אחרי שהתראיינת כבר ראינו אותך –

ערן:            אז כן, אותי, אני התראיינתי אני חושב שאחרי זה ל-CNBC, חיברו אותי לאוזנייה, בחיים שלי לא התראיינתי לטלוויזיה באופן כזה, ואלירן בדיוק התראיין, ואתה, ואחד אחרי השני, עד 16:00 בצהריים.

ליאור:         כן. ואז ה-17:00 התחילה מסיבה על גג –

רועי:           אבל לפני זה, שאנחנו יצאנו מנאסד"ק לא היה שם אף אחד, היה שם, זה היה גם ההבדל, בין העובדה שבטיימס סקוור, כל טיימס סקוור היה שלטים ענקיים שלנו, קנינו את זה באיזה מחיר מוקע לשעה, הם יודעים שזה זה, זה מחירים פסיכים שם של הדשבורדים, כל טיימס סקוור הרגיש שלנו, אנחנו יוצאים – כלום.

ליאור:         אבק ברחובות.

ערן:            לא לא לא, זה היה יותר חמור מזה רועי, אתה לא זוכר. כבר אחרי הצהריים, כשסיימנו, אז אחד מנאסד"ק בא, אתה יודע, אתה מרגיש על גג העולם, זה, הוא אומר: "תקשיבו חבר'ה, לא נעים, פשוט יש לנו עוד הנפקה".

רועי:           פשוט בעטו אותנו. סתם, תחושה כזאת ש-

ערן:            תחושה של, כן.

רועי:           זה הגיוני. כאילו אם הכנו את עצמנו טוב ליום הזה אז ידענו שזה יגיע, וזה היה סבבה. ואת האמת היה לי ממש סבבה, היה כיף ללכת חזרה למלון.

ערן:            לא, אתה יודע מנאסד"ק עם הבלייזר המטופש הזה, באמת, הרגשנו הכי מטופשים בעולם. באמת.

ליאור:         כל החנויות כבר סגורות כי באותה תקופה בניו יורק הכל נסגר.

רועי:           הומלסים.

ליאור:         כן, נכון.

אלירן:         זה אנטי קליימקס.

ערן:            קיווצ'צנו את הבלייזרים, שמנו אותם בתיקים, יש לנו תיקים, והלכנו עם הטישרטים הלבנות למלון, והלכנו ברגל, אפילו לא תפסנו מונית, לא זוכר, או שרצינו ללכת ברגל.

רועי:           למה, לי זה זכור דווקא כאחד הרגעים הטובים דווקא. זה היה כייף כזה, הנה סיימנו, זה הנקודה שיכלתי לשחרר. אתה אולי שחררת לפני הראיונות. אני שחררתי בנקודה הזאתי, אמרתי זהו, מאחורינו.

ערן:            וחזרנו למלון. לבד כאילו רק אני ורועי, אז זה היה כזה רגע מגניב. אנחנו אוהבים ללכת ביחד, זה כזה היה הליכה מיוחדת, הליכה ספורלית.

ליאור:         טקסית כזאת, כן.

ערן:            זהו, כאילו כלום.

רועי:           ואז מסיבה מטורפת בערב.

ערן:            אני אגיד לך מה הרגשתי.

ליאור:         כן.

אלירן:         בשעה 16:00 שיצאנו מנאסד"ק נכנסתי לטלפון שלי לאפליקצייה של ה-Stocks, עשיתי Add stock ו-Monday כבר הופיעה, ואז ראיתי את המניה שלנו בטלפון ופעם ראשונה שהבנתי שהנפקנו.

ליאור:         נכון, יש לי צמרמורת כשאתה אומר את זה, אני זוכרת את זה גם.

אלירן:         זה כאילו פעם ראשונה שהבנתי שכאילו אוקיי, זה באמת קרה.

ליאור:         אגב כמו שאלירן אמר אני הוספתי את כל הישראליות באותו יום. אמרתי יאללה, נעקוב אחרי כל ה-Gang כזה מין.

ערן:            לא היה הרבה אז, זה היה בדיוק ההתחלה, כן.

רועי:           and there no going back.

[מוזיקת מעבר 0:15:00]

ליאור:         ואז אנחנו נכנסים למציאות כחברה ציבורית, ואתם יודעים, סדרה על הנפקה לא יכולה להיגמר ביום שבו החברה הונפקה, אז אנחנו כאן היום כמעט 170 ימים אחרי ההנפקה, אחרי הרגע הזה שדיברנו עליו עכשיו, בואו נדבר קצת על מה הבנתם מאז, מה קורה בחברה מאז. זה גם נחמד, כי אנחנו לא חברה, אין לנו שנים של ניסיון בלהיות חברה ציבורית, בטח שתקשיבו לפרק הזה בעוד X אז יהיה לכם מצחיק קצת הדברים שהתרגשתם או לא התרגשתם מהם, אבל ממש אני אשמח ככה להתחיל עם שאלה הכי בסיסית, מה במציאות של החברה.

ערן:            תשמעי, אני אגיד לך את ה-Bottom line לפני שנרד לפרטים, כבר שבעה חודשים אחרי. תכלס לא כזה נורא. כאילו זה ה-Bottom lineכאילו נורא הפחידו אותנו לפני.

ליאור:         איזה שבעה חודשים ערן.

אלירן:         שישה, כמעט שישה.

ליאור:         בקושי.

רועי:           אתה רואה? הוא אפילו סופר יותר, לא פחות.

ליאור:         חששת שזה יהיה נורא וזה לא נורא.

ערן:            תראי, מאד הלחיצו אותנו, אמרו לנו שיש המון ביורוקרטיה, שזה שואב את ה-Attention של המנכ"ל ושל ה-CFO כל הזמן. שהחברה כבר לא תפעל כמו שהיא הייתה, וכל החששות האלה, שוב, בינתיים, יש לי פרספקטיבה של חצי שנה, אולי זה ישתנה בהמשך, אבל לא התממשו. יש שינויים, יש חובות בתוך חברה ציבורית, אבל באמת, אולי זה בגלל שיש לנו מחלקה פיננסית טובה, אני לא מרגיש שזה מכביד עליי בכלל.

רועי:           וליגלים. הרבה Legal. אני חושב שכאילו היו דברים שהשתנו כן? אבל זה לא מעיק עלינו. זה בערך הזה. ה-Legal זה המון שהיא שונה לחלוטין ממה שהיה לפני זה, המון. פתאום דברים שצריך להתייחס אליהם שלפני זה לא היה.

ליאור:         תנו דוגמא.

ערן:            אולי איזה-

רועי:           Complianceהמון המון דברים של חוקים שפתאום, כאילו עד היום ב-board לא Aproved. כאילו לא היה את הקטע הטכני שכאילו כולם מאשרים, ויש לנו פתאום Board members שהם דח"צים והם אמורים לאשר, וכל מיני תהליכים גם ב-Finance  כאילו עם האודיטור שכאילו צריך לעשות, אפרופו השיחה שיש לי היום, כאילו יש עוד הרבה תהליכים שצריכים לקרות פה שלא היו צריכים לקרות לפני.

ערן:            כן, אבל ה-Bottom line בתחושה שלי, החלק היחסי שלהם הוא מאד מאד קטן –

ליאור:         בזמן ובאנרגיה.

ערן:            כן.

ליאור:         אלירן, מה בצד של בתור CFO, מה השתנה?

ערן:            אצלו יש שינוי גדול.

אלירן:         אצלנו היה שינוי מאד מאד משמעותי. אני חושב שלאנשים ההנפקה הייתה אירוע שהוא בעצם, זה אירוע בחייה של חברה שהוא מאד חשוב, אבל הוא מתחיל משהו אחר. לנו ב-Finance הוא מתחיל משהו אחר לגמרי, כי לנו לא בעצם הייתה אפשרות להוריד את הרגל מהגז, מכיוון שאנחנו ב-13.6 מסיימים רבעון ראשון, ובאוגוסט כזה עושים מה שנקרא Earning calls אני אסביר במילה מה זה Earning calls. בעצם כחברה ציבורית אנחנו מחויבים לדיווח רבעוני. חברה ציבורית שנסחרת בנאסד"ק על התוצאות הרבעוניות של החברה. שזה בעצם אומר להוציא PR, החברה מוציאה PR שבו היא מספרת על הביצועים הפיננסים של החברה והיא מדברת גם על ביצועים עסקיים ונותנת נתונים נוספים. היום הזה מתחיל ב-PR ואז יש שיחה, שיחת חברה של רועי ערן ושלי, סליחה, עם שוק ההון – בדרך כלל האנליסטים שמכסים אותנו, האנליסטים של הבנקים שמכסים אותנו, ובעצם אנחנו מקריאים איזה שהוא סקריפט שנקבע מראש שמדבר על הביצועים של החברה ועל התוצאות העסקיות, ואז מתחיל עוד סשן של שאלות שהאנליסטים שואלים אותנו שאלות על התוצאות העסקיות, ולאחר השיחה הזאת שהיא קוראת בפתיחת, או שעה לפני יום המסחר במקרה שלנו, יש אחרי זה שיחות, אוסף של שיחות עם אנליסטים שונים, כל אנליסט מבנק אחר, מהבנקים שמכסים אותנו, בעצם יש לו חצי שעה והוא עושה עם שלושתנו שיחה, וככה אנחנו בעצם עושים, אני חושב באיזור ה-10 שיחות מיד אחרי שמשחררים את ה-PR. ויום אחרי, יום אחרי ה-Earnings יש שיחות עם משקיעים. המשקיעים הגדולים מבקשים זמן איתנו. כלומר יש יומיים מרוכזים שמתחילים ב-PR שמדבר על התוצאות העסקיות. שיחה שלנו על אנליסטים כקבוצה, שיחה עם כל האנליסטים בנפרד, ושיחה עם משקיעים יום אחרי, ולאחר מכן שיחות כאלה ואחרות עם משקיעים נוספים.

רועי:           עכשיו שווה להגיד על האנליסטים, שכאילו לי זה לא היה ברור כל כך לפני זה מה זה אנליסט. אז הוא בעצם מכיר את החברה לעומק, הוא מטעם הבנק, כאילו איזה שהוא בנק, והוא מוציא דו"ח על החברה, שהוא אומר, כדי לפשט את זה, בסוף Buy, hold or sell כזה, וכאילו עם ניתוח נכון.

אלירן:         כן. אולי, רועי ההערה שלך היא מאד חשובה, כי אני אחבר את זה בעצם לתהליך שהיה, ליאור שגם את היית מעורבת בו – בעצם פגשנו סדרה של בנקים ואנליסטים לפני תהליך ההנפקה. התחלת את התהליך הזה ליאור וניהלת אותו, ובסוף בוחרים מה שנקרא קבוצה של אנליסטים –

ליאור:         הסינדיקט.

אלירן:         הסינדיקט, בדיוק, שמכסים את החברה. ואלה האנליסטים שאתה מבצע איתם את השיחות ביום של ה-Earnings. לאורך הזמן יכולים להצטרף בנקים ואנליסיטים נוספים. אז אותם אנליסטים שהיו איתנו, עשרה, הם האנליסטים שניהלנו איתם את השיחות.

ליאור:         אתה מתאר פה יומיים ברבעון. כמה זה משפיע על שאר הימים, על ימות השנה?

אלירן:         מאד מאד משפיע.

ליאור:         אז בוא תספר רגע מה דורש תהליך ההכנה.

אלירן:         ההכנה היא הכנה מאד אינטנסיבית, כי כתיבת סקריפט מערבת גם את ה-IR agency שלנו, מערבת את הפונקציונרים השונים בחברה בהנהלה. אנשי מכירות, מחלקת ה-Partner- כי אנחנו מספרים סיפור. רועי וערן כמובן מאד מעורבים. קובעים את הסקריפט, הסיפור של החברה, מה קרה ברבעון הזה בחברה. זה תהליך שהוא איטרטיבי. צריך להתחיל לעבוד על זה, לוקח חודש. גם לסגור את הדוחות הכספיים מצד אחד, שזה עושים רואי החשבון, וגם לבנות את הסיפור העסקי סביב אותם דוחות כספיים. זה תהליך מאד משמעותי, בין ארבעה לשישה שבועות מתום הרבעון, ומיד אחרי זה, אחרי השיחות מתחילות כל מיני שיחות נוספות. לא רק באותם יומיים, אלא גם שיחות עם משקיעים וגם שוק ההון מגיב על הפרסום. צריך לנהל את זה.

ליאור:         זה מה שרציתי לשאול, מה החשיבות של הדבר הזה? על פניו אתם מספרים סיפור על החברה, מה ההשפעה של זה?

ערן:            יש לזה חשיבות אדירה. אני – כאילו שוב, ה-Earning calls לפחות ככה זה מסודר לי במוח – הוא מורכב בדרך כלל מארבעה חלקים. יש את השיחה עצמה הפורמלית, החצי שעה עם ה-PR, שזה כזה אולד סקול, אתה עונה לטלפון, מדבר. אחרי זה יש את החלק עם האנליסטים שזה יום שלם. באותו יום. אחרי זה חלק שלישי, זה שיחות עם משקיעים, בדרך כלל המשקיעים הגדולים שלך. אלה שהיו בהנפקה, או אלה שהצטרפו לאורך הדרך ומחזיקים חלק גדול מהחברה. החלק הרביעי, שבדרך כלל שהוא אופציונלי אבל בינתיים עשינו אותו כל פעם, זה לנצל את החלון הזה. כי מה זה בסוף החלון הזה? זה כאלו נגמר הרבעון, אתה מדווח באותה נקודת זמן את התוצאות, זה כאילו איזה נקודה עדכנית, אתה נותן לאנשים איזה שהוא חרך ל-

ליאור:         לתוך המציאות.

ערן:            לתוך המציאות של איפה חברה נמצאת כרגע, ומה התוכניות שלה קדימה, מנצלים את זה בדרך כלל לעשות non deal roadshow  או להיפגש עם משקיעים פוטנציאלים עתידיים, כי אתה רוצה גם שיצטרפו עוד אנשים …את האחזקות שלהם. אז אתה בעצם מרכז את כל הדברים האלה, אז מה החשיבות של זה? אחד, זה גורם למשקיעים חדשים להיכנס. משקיעים קיימים זה גורם להם אולי להגדיל את האחזקה. וזה העניין, אני חושב שככל שאנחנו מתבגרים לתוך שוק ההון אני מבין את החשיבות האסטרטגית של משקיעים לטווח הארוך, שהסבירו לנו את זה הבנקאים לאורך הדרך, שגם זה ש-Road show  זה כל פעם כזה קשה להבין את זה עד הסוף, אתה כל הזמן אומר מה האג'נדה, כאילו למה לקחת את הקרנות הגדולות, ואתה מבין בסוף שיש לזה חשיבות עצומה בעיצוב של המניה, ואנשים שמחפשים לטווח הארוך, שרואים את הויז'ן כמו שאתה רואה אותו. אז כל ההזדמנויות של Earning calls זה בעצם גם המשקיעים הקיימים להגדיל את ההחזקות, גם למשקיעים חדשים אסטרטגיים להיכנס. כמובן שגם הציבור וכו', אבל הציבור הוא פחות צפוי, הוא יותר מונע מטרנדים, וולטיליות, איפה השוק נמצא. המשקיעים האלה הם משקיעים שמסתכלים לטווחי זמן של 15-20 שנה, אז יש חשיבות עצומה בלהביא אותם, וכל רבעון כזה זה הזדמנות לייצר עוד כאלה.

רועי:           עכשיו עוד משהו שאני הבנתי במהלך הדרך של הדבר הזה שכאילו ממשיך את מה שערן אומר לגבי משקיעים חדשים, זה שבסיטואציה שלנו המניה עלתה מאד, ואז משקיע חדש טוב שנניח לא נכנס ב-IPO    עכשיו קשה לו. כאילו, קשה לו לבוא ולהיכנס – בהנחה שהוא רוצה עכשיו לפתוח פוזיציה גדולה, זה לא שהוא יקנה עכשיו כמה מניות ויהיה לו טוב, הוא רוצה הרבה – אז הוא אומר אני אקנה, זה גם עוד יעלה, כי אני מאמין שזה יעלה, אם לא אני לא אכנס. אז הוא אומר איזה ווליואציה אני אקבל בסך הכל בקוקטייל? גדולה מדי. היא גבוהה מדי, כאילו למה שאני חושב עכשיו, אז קשה לו להיכנס. אז כלומר, זה גם מביא משמעות לאיזה משקיעים בוחרים בהתחלה ביום לפני, למי להביא מניות.

ליאור:         עוד לפני ההנפקה אתה אומר, כן.

רועי:           כן, עוד לפני ההנפקה, וגם כל מיני סיטואציות אחרות של איך כן מאפשרים להם להיכנס. אז נניח סיטואציות כמו עכשיו, שהשוק חוטף איזה שהיא טלטלה לקראת סוף שנה, המניה יורדת, אז אולי זו הזדמנות, זה נקודה למשקיעים מהסוג הזה ככה להיכנס יותר. וזה מה שהם גם אמרו לנו בתהליך. הם אמרו: תשמעו, אנחנו כאילו מחכים לנקודות האלה שהמניה תהיה יותר נמוכה בגלל כל הטכניקות של שוק ההון כדי דווקא אז להיכנס, ויש כאלה שדווקא אז יוצאים.

ליאור:         זה קצת Mindfuck מה שאתה אומר, אני אגיד את זה רגע בהקצנה – אנחנו רוצים שהחברה תצליח, אנחנו רוצים שילך לנו טוב, אנחנו מבינים שאם המניה באיזה שהוא יום נסחרת קצת פחות טוב יש בזה גם הזדמנות וזה לא רק דבר רע.

אלירן:         ולטיליות זה משהו נורא טבעי בחייה של חברה. אנחנו כל הזמן אומרים שאנחנו בונים את זה לטווח ארוך. מניה יכולה לעלות, יכולה לרדת, בסוף [קיטוע באודיו] מה, כן. השוק יכול להשפיע, כמובן. מדברים כל הזמן על בועות לא בועות – בסוף, אם החברה היא חברה טובה שהביצועים שלה טובים לאורך זמן היא כנראה תצמח ותגדל. אבל יש ימים שהם ימים של ירידות, ולכן אם משקיעים מאמינים בחברה לטווח ארוך, וזה מה שאנחנו עושים בין היתר ב-Earning calls, מספרים את הסיפור של החברה, הם יקנו. זה הזדמנות. וייהנו מה-Upside  בשנים שיבואו.

ערן:            כן. עכשיו צריך להזכיר אולי פעם אחרונה שזה תקופה מאד רגישה, כן? זאת אומרת, מן הסתם הציבור עדיין לא יודע מה התוצאות של הדוחות הכספיים, האם זה יהיה יותר מהתחזית שלנו, האם זה יהיה פחות, האם זה מעבר למה שמצפים. החברה בעצם נכנסת לאיזה שהיא תקופה של Black up period מבחינת מסחר. זה אומר שהעובדים בחברה וגם הדירקטורים שלנו לא יכולים לסחור במניה מסוף הרבעון –

אלירן:         15 יום לפני סוף הרבעון עד יומיים אחרי פרסום הדוחות.

ערן:            זה תקופה של כמעט חודשיים נמצאים ב- Black up period חודש וחצי.

אלירן:         כן, חודש וחצי.

ערן:            חודש וחצי, שאי אפשר לסחור. ובעצם מי שמשפיע על המחיר של המניה באותה תקופה, כאילו לפני ה- Earning calls  אחרי ה- Earning call, זה אך ורק הציבור, ציבור המשקיעים החיצוני, כי באמת יש המון משמעות – Earning call יכול לרסק מניה, יכול להקפיץ מניה, יכול להשאיר אותה כמו שהיא, שוב, זה תלוי בהרבה גורמים. אז יש הרבה מאד רגישות סביב הפרסום של הדברים האלה.

רועי:           ויש עוד נקודה מאד מעניינת, שעם כל האנשים האלה אנחנו יכולים לדבר רק על מה ששחררנו ב- Earning calls. כלומר אנחנו לא יכולים להוסיף מידע. לא פיפס, אלירן חזק בזה, הוא עושה לנו כרטיסיות של כאילו מה, מסמן בקוביות מה ירוק, שאנחנו יכולים, ומה הוא מידע שלא, ואנחנו, אז כאילו יש בזה איזה משהו מוזר, שמישהו שואל שאלה, אני יודע עוד מידע שפשוט לא אמרנו אותו ואני לא יכול להגיד את זה. בסדר? ואנחנו כמובן מה שנקרא מנסים שם, וזה גם עבודה של לפני הנפקה הרבה, הבאנו מספיק מידע שחשבנו שמשקף בצורה מאד מאד טובה את מה שאנחנו רוצים. אני יכול להגיד עכשיו אחרי חצי שנה שהפרמטרים שאנחנו בחרנו, שכיף, משרתים אותנו מאד טוב. בסדר? כדי לשקף את ה-

ליאור:         במה אתה מתכוון בפרמטרים?

אלירן:         KPI's.

רועי:           KPI's. אז בעצם NDR זה גם non-deal road show אבל גם [—] Dollar intention. שמראה איך הקהל לקוחות הקיים שלנו מלפני שנה, מה, כמה הוא שווה אחרי שנה בעצם שהוא עולה, שהלקוחות הקיימים מגדילים ולא מקטינים. אז אצלנו הם מגדילים, והתאוצה או השינוי בכמה שהם מגדילים אומר המון. אנחנו יכולים מאחורי זה, עכשיו למה ערן אומר ואלירן, שה חשוב לדבר עם המשקיעים? כי הם שואלים, רגע זה מזל? זה לא מזל? הם שואלים מה אתם מנסים לעשות? אז אנחנו אומרים תשמעו, בנינו את הצוות Sales כמו שאמרנו לכן ב-IPO, יש פה איזה שהוא שינוי בחברה מסיטואציה כזאת לסיטואציה אחרת. כמו שאמרנו, בסדר? אז בסוף אנחנו, יש לזה המון משמעות כי הם כל הזמן מנסים לחפש מחדש, כאילו זה אותם אנשים שאמרנו להם את אותם דברים בפעם החמישית, הם רק רוצים לראות כאילו שזה באמת זה ולא –

ליאור:         וואלידי ו – Data points על הדבר הזה.

רועי:           כן, זה לקבל ביטחון, לראות לנו מה שנקרא, כי חלקם פותחים פוזיציות של מאות מיליוני דולרים, הם רק רוצים לראות שהמספר הזה תואם את מה שהם חושבים או לא חושבים שזה, והרבה פעמים כזה אומרים להם תסתכלו במספר הזה ששחררנו, כאילו מה המשמעות שלו, תבינו אותה, וכאילו עוזרים להם להבין את אותם דברים שאנחנו כן אמרנו כמה פעמים.

אלירן:         אני חושב שזה גם המון מערכת יחסים. כאילו מה שרועי אמר זה נקודה טובה. אתה אומר אוקיי, שחררתי את ה-PR, כל האינפורמציה כבר שם, אז כאילו למה שנדבר עכשיו?

ליאור:         כן, כאילו בשביל מה השיחות?

אלירן:         ובאמת אנחנו לא יכולים להוסיף, מעבר לאולי קצת צבע, אבל באמת אי אפשר לעשות כלום. אבל תראי, פתאום אתה מבין את החשיבות. ואנשים שפגשנו ב-TTW וב-Road show, כבר יש מערכת יחסים וכבר אנחנו פוגשים אותם, את יודעת, כמו מערכת יחסים כזאת שם Board member, כי חלקם מחזיקים נתח די משמעותי בחברה. הם רוצים לראות את האנשים, אנחנו גם חשוב לנו לראות אותם, ולשמוע את הסיפור, לשמוע שאנחנו ממשיכים כאילו בכל הכוח. אפילו להגיש את התחושה של השותפות הזאתי היא מאד מאד חשובה. אני מאד מבין את זה היום כמה זה חשוב.

ליאור:         זה גם נשמע כמו איזה מקור להקלה, לדעת שיש בן אדם אמיתי מאחורי המספרים האלה. כי כשאתה מסתכל רק על איזה Spread shit זה עלול להיות מפחיד. אנשים שאתה אולי לא יודע מי הם או פחות נגישים לך כמו שאלירן אמר קודם, אי אפשר לפנות אליהם מתי שרוצים, פשוט להרים טלפון ולהגיד "מה שלומך", מחזיקים נתחים מאד מאד גדולים מהחברה. נשמע כמו רגע של הקלה לראות שהבן אדם מחייך, שהוא בסך הכל מבין מה החברה עושה כמו שרועי אמר.

ערן:            מערכת יחסים.

רועי:           כן.

אלירן:         תראי, אנחנו ב-Monday גם בפודקאסטים הקודמים שעשיתם יש מצוינות. אנחנו לא מגיעים ל- Earning calls שאנחנו לא מכירים. אנחנו בסוף נותנים פה טיפים לקהילה. אנחנו עשינו  Q&A פנימי, כלומר אנחנו עושים Prep פנימי. אני באופן אישי שמעתי עשרות שיחות Earnings, הסתכלתי על עשרות סקריפטים. ממש אנחנו רוצים להיות Fine, שהכל יהיה מדויק, ואני שיגעתי את רועי וערן שבאמת אנחנו כל הזמן כל מילה צריך לדייק את זה, ואי אפשר להסביר כמה חשיבות יש למה שאתה משדר ה- Earning calls, כי בסוף בשיחות האלה אנשים רוצים לראות שאתה בטוח מה אתה אומר, שאתה לא מחרטט אותם, סליחה על הזה, אלא אתה גם אותנטי. אנחנו גם הצלחנו בין היתר לבנות איזה מערכות יחסים כאלה שגם צוחקים בשיחות האלה, גם שואלים מה שלומך, מה שלום הילדים, איך אתה מרגיש. יש לזה, זה בסוף אנשים. אנשים עם רגשות. צריך להגיע גם לאנשים, ולא רק לדבר על מספרים, ובימים קשים, כשאתה בונה חברה לאורך זמן – דיברנו על זה בעבר – אתה רוצה שהמשקיעים האלה ילוו אותך בתקופות טובות ושיהיה אתגרים, ואולי חורפים יגיעו, אז כן אנחנו רוצים שהם ידעו שהם יכולים לסמוך עלינו ואנחנו הנהלה חזקה שמדלוורת, ואם היא לא מדלוורת היא אומרת את הדברים כמו שהם. אנחנו לא הולכים סחור סחור, וזה משהו ששלושתנו, זה קריטי. אומרים את הדברים כהווייתם, בגבולות האפשר כמובן.

ליאור:         אמרת כאן משהו חשוב, שזה לא רק המספרים, ורועי, אולי תספר קצת יותר על הסיפור? בעצם מגיעה אחת לרבעון, מגיעה הזדמנות לספר סיפור באופן רשמי. אז חוץ ממספרים, מה אנחנו בוחרים לספר שם? מה חשוב להדגיש? איזה Leverage יש לדבר הזה?

רועי:           אז, זה נקודה ממש טובה. אני חושב שאנחנו, המספרים הם, ומכל מה שקראתי לפני הנפקות, כולם אמרו שזה משחק של מספרים. בסוף פחות אכפת לאנשים מהסיפור, ואני חושב שזה לא נכון בסופו של דבר, כן? כלומר, אני חושב שגם זה משתקף בשאלות ששואלים אותנו. אז יש את המספרים, אבל זה לא מספיק. אולי מספרים זה תנאי הכרחי, אבל זה לא מספיק, בסדר? הם רוצים להבין שאנחנו מתקדמים עם המוצר, שיש לנו ויז'ן, לאן אנחנו הולכים. הם בסופו של דבר חותמים של על ווליואציות של עוד חמש שנים. הם קונים היום בכל מיני מכפילים מסוימים כדי לקבל ווליואציה בעוד חמש שנים. אז ברור שהמספרים של היום לא מספרים את הסיפור של המספרים של עוד חמש שנים. אז מה מספר את זה? איך הם יודעים?

ליאור:         מה ה-Proxy לזה, כן.

רועי:           מה התוכניות שלכם, מה אתם רוצים לעשות? הרבה קשור סתם לרצון שלנו, או של ההנהלה ושל החברה, לאן הם שואפים, בסדר? יש איזה חשיבה דיפולטיבית כזאת של דווקא הרבה מרואיינים שפגשתי שכאילו פתאום אומרים "טוב, אתם רוצים לייצב דברים". לא, לא רוצים לייצב דברים, אנחנו רואים את הפוטנציאל, רוצים להמשיך לגדול. הנה, סתם רק המשפט הזה, לראות שזה מה שנאמר, משנה להם את היכולת להבין שרגע, "אני כן, אני אבנה את המודל הזה של הצמיחה כמו שחשבתי." בסדר? כי רוב מה שהם עושים זה ספקולציות, או לא יודע, משהו מושכל לגבי העתיד. אני חושב שזה מאד חשוב.

אלירן:         אני אגיד לך מעבר, אני חושב שרוב המשקיעים רוצים לשמוע את רועי וערן. אני פחות, אוקיי, אני בא אני נותן להם כמה מספרים, אבל הם רוצים לשמוע והם אומרים את זה, "אנחנו רוצים לשמוע את רועי וערן" כי הם מספרים הסיפור של ה-Product, של הויז'ן, של האסטרטגיה. כי בסוף, זה מה שיעודד צמיחה בעתיד. היה לנו non-deal roadshow עם גולדמן סאקס, וחלק גדול מההערות זה בעצם ההנהלה, ההתרשמות שלהם מרועי וערן, מאיך הדברים עובדים.  זה בעיניי קריטי, כאילו הדינמיקה הזו של מנכ"ל CFO סיפור.

ליאור:         אני חושבת גם במהלך תהליך ההנפקה נחשפנו למונח שאומר Founders land company אז אני חושבת שהרבה מהמשקיעים האלה באמת מחפשים לראות שהיזמות הזאת שהייתה בתחילת הדרך של החברה עוד נמצאת שם, שבאמת לא הבאנו איזה מנכ"ל שבא לייצב את הדברים כמו שאתה אומר רועי, אלא שאתם עדיין ככה עם הכנפיים פרוסות כדי לכבוש את העולם. בוא נחבר את זה בחזרה לחברה, למציאות בחברה. אז נגיד למשל רועי אני ממשיכה את אותו הקו. מספרים סיפור על ההתפתחות של המוצר. איך זה משפיע על התנועה בשטח, בפועל. האם הצוותים זזים אחרת כדי שיהיה לנו דיווח רבעוני מעניין? האם אנחנו פשוט נותנים לכולם לעבוד ומחכים לראות מה ואז מדווחים על זה?

ערן:            אז זה נקודה טובה, כי כאילו אני ורועי דיברנו על זה –

ליאור:         ורגע רק אני אגיד רק באמת לסבר את האוזן – עד הרגע שהפכנו להיות חברה ציבורית מעולם לא מדדנו את עצמנו בכזה דיור על בסיס רבעוני, נכון?

ערן:            תראי, כן היה לנו board meeting כל רבעון שזה תמיד עשה לנו טוב, אבל זה לא ברמה הזאת. כי פה, Board meeting אתה יכול להגיד "שמעו, אני עכשיו עובד על איזה שהוא Product  וזה יכול להיות שלא יצא, אבל כאילו סתם שתדעו".

ליאור:         "או שתראו פירות עוד שני רבעונים."

ערן:            כן, פה זה פחות עובד ככה. כי אתה צריך להיות מאד מדויק במסרים שאתה מעביר. אם אתה לא בטוח לגבי משהו, עדיף שלא תגיד אותו כי אחרי זה צריך להסביר. אז אני חושב שזה כן יצר לנו איזה ריתמיקה רבעונית כזאתי שהיא גם כן מחייבת החוצה, ואנחנו מנסים למנף את זה כאילו מול החברה. [קטיעה באודיו] לא באחרון, אבל באחד לפני האחרון, ברבעון האחד לפני האחרון שדיווחנו, ממש אחרי ההנפקה, אז שחררנו את ה-Work docks בתוך מאנדיי.

ליאור:         שבמילה מה זה?

ערן:            Work docks זה בעצם הוספנו עוד נדבך משמעותי למערכת במקביל ל-Boards, בעצם האפשרות לייצר מסמכים, אבל מסמכים שמחברים את כל ה-Components במערכת – את ה-Boards וה-Views, משהו שבאמת מכפיל כח. כל הצוות של הפיתוח ו-Designers וה-Product, כולם, כל החברה בעצם עבדה בפוקוס על הדבר הזה כדי שנוכל To announce it ב- Earning calls אבל שיהיה ברמת Maturity מסוימת, אוקיי? זה לא כאילו יצא בבטא לשלושה יוזרים, אלא היינו בטוחים לגבי זה, זה כבר הגיע לבשלות מסוימת, הרגשנו גאים בזה, קיבלנו פידבקים טובים. אתה לא יכול להגיד הוצאנו Work docks והשאלה הבאה של המשקיע תהיה "נו ו-? זה טוב?"

ליאור:         ושוב, אני מזכירה שהפעם הבא שאתה הולך לדבר עם המשקיע על זה בעוד רבעון, אתה לא יכול להגיד לו "נדבר על זה בעוד רבעון".

רועי:           ואני אוסיף עוד משהו אחד, זה המשקיעים שאנחנו כן מדברים איתם. יש את המשקיעים שאנחנו לא מדברים איתם, אנחנו עולים ל- Earning calls, מלא אנשים מתקשרים, זה מאד חד צדדי. זה כאילו תקשורת דרך קשית, זה מה שאני מרגיש. אז המחויבות שלנו לדייק אותה היא ענקית. כי הם שומעים משהו אחד, זה מה שנשאר להם בראש, הם לא הולכים לעשות Follow up על זה אחרי זה, הם לא יזכרו את זה, זה נשאר איתם וזהו. אין להם תקשורת איתנו. אין את הדו שיח הזה עם חלק גדול מאד מהמשקיעים. אז אנחנו מחויבים לעשות את זה יותר, הרבה הרבה הרבה יותר מדויק.

[מוזיקת מעבר]

ליאור:         איך זה משפיע על החברה שבעצם לא רק כל עובדי החברה, אלא כל המשפחות של עובדי החברה וכל אדם בעולם בעצם יודע בכמה המניה נסחרת ברגע זה? איך אתם מרגישים שזה משפיע על המציאות של החברה היום?

ערן:            תראי, אני חושב שבהתחלה ראיתי אנשים שבודקים את המניה יותר באובססיביות, גם אני.

ליאור:         ראיתי. חבר עלום שם, אני.

ערן:            כן.

ליאור:         פוגש את עצמך במראה, כן.

ערן:            יש איזה חבר. אבל כאילו, תגידו מה החוויה שלכם, אבל לי ממש זה נרגע עם הזמן. אני ממש קולט שעוברים לפעמים ימים שאני לא מסתכל, כי תראי, בסוף אתה מבין, וזה משהו שהבנתי גם אחרי שהנפקנו, שלמעט אירועים מאד מאד ספציפיים כמו Earning calls או אירועים מאקרו כלכליים, אין קשר בין המחיר של המניה לבין כמה החברה טובה, בואי נגיד במירכאות. בסדר? כי הרבה פעמים זו האסוציאציה שאנשים עושים מזה נכון? המניה יורדת אז משהו לא בסדר, המניה עולה, משהו מעולה. אבל אין באמת שום סיגנאל שמשפיע על זה. אז יש את ה- Earning calls, באמת שווה לראות לאורך זמן איך ה- Earning callsמשפיעים, ואם באמת זה הציפיות. דברים שהם מאקרו כלכליים אין לך שליטה עליהם. אז נגיד עכשיו היה, סתם out of the blue ירד ב-10%. אוקיי, כאילו זה לא משהו שנהיה פחות טוב. ברגע שאתה מנתק את זה, אתה אומר טוב, אז ם פחות מהר נקבל את הסיגנאל הזה ברמה כאילו ברמה היומיומית השבועית, כי זה לא משפיע על שום דבר. אני חושב שאמרת את זה, אבל אחד המשקיעים שלנו הוא ג'ף, אמר משפט שמאד נכון, שמחיר מניה חשוב רק כשאתה מוכר את המניות שלך. וזה נכון, כאילו אז, אז שאתה רוצה לממש אז תנסה לממש באיזה שהיא אופטימה שאתה חושב שהמניה נמצאת.

רועי:           אני אדייק את זה. high stock price is only good when your selling. שזה אומר במקרה שלו כן? זה חברה טובה והמחיר נמוך, אז נהדר, כי אתה יכול גם לקנות. [צוחקים]  אבל כן, אני מסכים לגמרי. אני גם חושב שבגדול לסכם את זה – המחיר מניה לא משקף את החברה בכלל. בטווח הארוך –

אלירן:         הוא כן. בטווח הארוך.

רועי:           אם אתה דוגם את זה בנקודות של שנה, עוד לא הגענו לנקודה אחת בהקשר הזה, כן? אולי יש אחת, וסתם גם קונספטואלית להבין את זה, כן? עשינו Earning call, אמרנו לשוק את כל הנתונים של החברה. יש שלושה חודשים אחרי זה, שלא אמרנו כלום, ובזמן הזה המניה עפה לכל מיני כיוונים. זה לא קשור אלינו. זה לא יכול קשור אלינו, אנחנו לא אמרנו כלום זמן הזה. אבל אנשים, יש אנשים שמסתכלים על זה וקוראים מתוך זה משהו. איך? איך? כאילו אין, לא השתנה כלום.

אלירן:         אני רוצה להוסיף משהו. לי זה יותר משנה, מכיוון שאני כ-CFO  יש לי גם חבות כלפי התקשור הפנימי והחיצוני, ויש לנו גם IR דרך אגב שגייסנו בתהליך שיושב בארה"ב. למה זה חשוב? כי בסוף יש פה אלף עובדים, ויש פה חבר'ה צעירים שקיבלו מניות והם רואים מניה עולה ויורדת והם לא יודעים מה לחשוב על זה. יש פה הרבה חבר'ה שפגשו הרבה מאד כסף, וכן ירבו, אנחנו נרצה שהרבה אנשים בחברה הזאת יעשו כסף וזה יועיל לכולם, וגם לקהילה, אבל צריך לנהל את זה, כי כשיש ירידה של נגיד חלילה 10%  במחיר המניה, אז יש אנשים שמסתובבים עם הראש וכאילו קרה משהו נורא. לא קרה שום דבר נורא, המניה ירדה ב-10%  היא יכולה לעלות יום אחרי ב-10%  אבל צריך לחנך. צריך להסביר לאנשים את כל מה שאנחנו כל הזמן אומרים. טווח ארוך, חברה טובה, אל תסתכלו יומי, וזה משהו שדורש, לפחות בעולמות שלי ב-Finance זה דורש ניהול, וחשוב מאד לעשות את הניהול הה כל כמה חודשים, או אפילו כל חודש, רק להזכיר לאנשים. אנחנו עושים את זה בשיחות חברה, אנחנו עושים את זה בשיחות וואטסאפ, אנחנו עושים את זה בהודעות.

ליאור:         בסלאק, נכון. זה נקודה חשובה, גם רועי וערן, אתם גם.

אלירן:         זה תיאום ציפיות, זה כאילו ניהול של מערכת הציפיות.

רועי:           אבל ברמה הזאתי יש המון המון mindfucks בתוך הדבר הזה. אני יכול להגיד שכשהנפקנו, המחיר מניה היה מאד גבה למה שציפינו, ואז זה עלה ועלה ונחנק. שניה אחרי זה פתאום אנשים התרגלו למקום החדש, וכאילו עכשיו הם כאילו על דלתא של 100%, פתאום 10% משגע אותם. אז מישהו צריך לחשוב, טיפה פרספקטיבה, טיפה, רגע, זה עלה 100, עכשיו זה ירד 10, איך אני מרגיש. למה? אם היה עולה רק ב-90 הם היו מאושרים.

ליאור:         זה פשוט כמו שאלירן אמר, זה המקום האמוציונלי.

רועי:           כן. אז יש אנשים שצריכים לראות גרף שעולה לאט לאט כל הזמן, יש כאלה שלא אכפת להם וולטילית, יש המון סוגים של אנשים, שגם כאילו הולכים להשקעות שואלים אותם את זה כדי להבין, ואני חושב שזה תרגול טוב לכל אחד מהעובדים פה.

ליאור:         הטיות קוגניטיביות קלאסיות.

אלירן:         כולם בני אדם. יש Fear ויש Greed, וזה קורה לכולנו, לטובים ביותר, וצריך לנהל את זה.

ערן:            אולי אפשר להגיד מילה על זה, כי אחד הדברים ש, לא אגיד הטרידו אותי, אבל חשבתי עליהם מה יהיה ביום של אחרי. כמו שאלירן אמר, יש פה הרבה אנשים שפגשו סכומי כסף מאד משמעותיים, ותהיתי לעצמי, מה אולי אנשים ישתגעו פה? אולי מישהו יאבד את הצפון? אולי מישהו יישאר בלי פוקוס? אולי פתאום המניה תרד ואנשים יהיו בבאסה, כאילו ניסיתי לחשוב איך תהיה המציאות אחר כך. ואני חייב להגיד שאני ממש הופתעתי לטובה. כאילו, אנשים פה מתייחסים לזה בבגרות מאד טובה. אנשים פה מאד שקולים, מאד חושבים טווח ארוך. זה ממש יפה לראות את זה, ויש פה המון המון בגרות בחברה לאיך שאנשים מתייחסים לנושא הזה, ולשינוי שעבר עליהם. כאילו, זה ממש יפה לראות את זה.

ליאור:         ואני רוצה להזכיר שממש בשלבים המוקדמים של ההנפקה כבר התחלנו לעבוד זה, בלשאול איך מעבירים את המסרים ואיך עושים את ה-Education, וכמובן שבן אדם לא חייב להקשיב, אבל הייתה, בדיוק מה שאלירן אומר, הייתה ועודנה השקעה מאד גדולה מצד כולם בלהזכיר את המסרים ואיך נכון להסתכל על זה. לפעמים, הייתה לפני שבועיים שלושה איזה התנהגות של המניה וכתבת מיד בסלאק איך אתה בוחר להסתכל על זה ואיך אחד האנליסטים המרכזיים כתב על זה, והמקום הזה של להנגיש את המידע ולעזור לבן אדם להבין שהוא לא לבד בראש שלו עם הרגשות האלה, זה מקום חשוב ש, לחברה יש איזה שהוא אחריות עליו כמו שאלירן אמר.

[מוזיקת מעבר]

ליאור:         האם יש איזה שהיא נפילת מתח? אתם יודעים, בסופו של דבר, אם נסתכל שניה על ציר, אני אגיד לכם שאני הרגשתי את הכובע הזה בראש שלי הרבה זמן – ציר שאומר חברה מגייסת כסף. כן, חברה הולכת ומגייסת syd ומגייסת Round A  ו-B ו-C ו-D. האם זה האוורסט? האם אין עוד הרים לטפס? איך החברה מתנהגת, איך אתם מרגישים לגבי זה? למה אתה צוחק רועי?

רועי:           למה אני צוחק? כי לפני שהנפקנו, חברות אחרות כמו WIX שהנפיקו אמרו לנו: תשמעו, יש נפילת מתח אחרי, אז אמרתי טוב, אנחנו נתכונן, נכין כאילו יעדים, נבין שאנחנו נתקדם, שכאילו אחרי שזה יקרה נהיה מאד מסודרים קדימה כן? אז רק דחינו את הנפילת מתח לשלושה חודשים אחרי זה. אבל יש נפילת מתח, אין ספק, ויש גם הרבה שאלות שעולות, אם כאילו במקרה שלנו ספציפית, שוב, זה שכן המניה עלתה, בסדר? זה האם הגענו לאן שרצינו. אנחנו מה שנקרא שנים כיוונו לאיזה שהוא מקום, זה היה איזה שהוא Milestone מסוים. זה לא היה המטרה, ואמרנו שזה לא המטרה, אבל זה כן. ועכשיו שהגענו אליו אז כאילו What's next? הווליואציה מאד גבוהה, החברה מוצלחת, המספרים, הרבעונים הם טובים, אז גם פנימית, כמו שאמרנו שלמשקיעים צריך להסביר בדיוק לאן הולכים, גם פנימית אני חושב שזו עבודה מאד חשובה להסביר את היעד ואת ההמשך דרך שלנו, שהיא עוד מה שנקרא, רובה המוחלט לפנינו.

ערן:            אז לגמרי הרגשנו את זה בדיליי, ובאיזה שהוא שלב אני ורועי תפסנו את עצמנו כי גם לנו היה איזה שהיא נפילת מתח, אז אמרנו אוקיי, Regroup, בוא נבין מה אנחנו רוצים, בוא נבין מה נכון לחברה, ועכשיו אני ממש מרגיש שאנחנו כאילו כמעט הצלנו את זה לגמרי. יש לנו עכשיו את ה… השנתי שמגיע של החברה וזה, זו תהיה עוד הזדמנות, כי כמו שרועי אמר, זה מצחיק, כי כשאתה חברה קטנה, ושוב, זה לא היה לפני כל כך הרבה זמן, שש חמש שנים, ארבע שנים, תמיד אמרנו יום אחד ננפיק וזה היה נראה כאילו "וואו", זה האוורסט, אבל אז אתה מנפיק ואז מה הלאה? אז אני חושב שמה שעשינו זה אנחנו משתפים את החברה מה הלאה, ואני חושב שמחשבות כאלה יעברו עם כולם. ועכשיו ממה שאני קולט ואני מרגיש מאנשים והווייב הכללי בחברה, תחושת המשמעות, היעד, האמביציה, ההבנה לאן אפשר לצמוח חזרה, היא שונה ממה שהייתה, פתאום יש יעד חדש, יש אמביציה חדשה, תחושת משמעות חדשה, וזה כיף, זה חשמל עוד פעם. כי בסוף, אני חושב שזה מה שגורם לאנשים ליהנות. כאילו, תחושה שיש לאן להתפתח, יש עוד אתגר קדימה, אנחנו יכולים לעשות משהו עוד יותר גדול. אני חושב שהחזרנו את זה, ואני חושב שיש לנו עוד עבודה עוד יותר to double down, אבל אני מרגיש שעברנו איזה שהוא באמפ וחזרנו.

רועי:           כן, וזה לא באמפ שצריך להימנע ממנו.

ליאור:         או לפחד ממנו.

ערן:            כן, נכון.

רועי:           כן, זה נקודת בגרות, אני חושב אני הרבה יותר שמח מהמקום שאנחנו עכשיו מאיפה שהיינו, כי התקדמנו. בסדר? זה כאילו אני מסתכל אחורה ואני רואה שזה היה, אנחנו הקטנים לפני זה. כלומר, כל התהליך הזה, אפשר לנו לבוא ולעשות את הדברים בגודל יותר. מה שהיה פעם פוטנציאל, היום הוא התוכנית, וכאילו אני מניח שזה ככה לא מפסיק, הדבר הזה, ואני שמח לראות שזה בדיוק לא מפסיק.

אלירן:         אצלי, יש ירידת מתח, אבל היא אחרת, כאילו, בסוף אני צריך לשמור על מתח גבוה, כי חלק גדול ממה שדיברנו, על ה-Earnings והרבעון וניהול הציפיות וכו' זו עבודה שדורשת הרבה מאד השקעה. זה לא המתח של תקופת ההנפקה, אבל יש ירידה, אבל באופן עקרוני לא ירידה מאד עמוקה. אני חושב שהדבר החשוב זה תקענו דגל באוורסט או ב-K2, אני לא יודע, אבל צריך לשמר את זה שם. וזה משהו חשוב, השימור והמשך הצמיחה זה בעצם האתגר הבא שלנו. איך אתה עושה סקייל לחברה. הגעת ל-17 מיליארד, אלף עובדים, מה השלב הבא? אנחנו מתעסקים בזה המון, על אסטרטגיה. לא לשנה שנתיים הקרובות, אלא כמה שנים קדימה, כי אנחנו שואפים גבוה, וכולנו מגויסים לזה.

ליאור:         אז נסיים עם איזה שהיא רפלקציה, ככה באמת אוטוטו סוף שנה, סיימנו את התהליך כבר לפני פחות או יותר חצי שנה, ואמרתם את זה עכשיו גם בפרק, היו הרבה דברים שאמרו לנו תוך כדי תנועה, ואת חלקם הבנו, את חלקם לא הבנו, חלקם חשבנו שהם סופר חשובים, דברים אחרים אולי לא הבנו ולכן לא חשבנו שהם חשובים. אלירן, אני מסתכלת עלייך כי ככה אתה מחזיק בכובע התהליך הזה ואתה עוד כמו שאמרת חי את הפירות שלו ביום יום. מה חשוב בסוף? האנליסטים זה חשוב? המשקיעים זה חשוב? הבנקים שמובילים את התהליך זה חשוב? קביעת השווי היא חשובה? שום דבר מזה? הכל חשוב אבל לא נורא?

אלירן:         שאלה מצוינת. את שואלת אותה דרך אגב בתקופה מאד מעניינת. כי, אני אתחיל רגע מאיזה מאקרו ואז אני אכנס לתוך מה שאמרת.

ליאור:         ואני אשאל אותך שוב את השאלה הזאת עוד שנתיים, כי בטוח שהפרספקטיבה תשתנה Over time, אני רק אגיד את זה.

אלירן:         אז דיברנו על הרבה חברות שהנפיקו בחצי שנה, לפני חצי שנה, ועכשיו יוצאים סיכומים של סוף שנה איפה החברות נמצאות, ואני לא מחלק ציונים לאף אחד, אבל אני מניח שעכשיו כולם עושים את החשבון נפש הזה, כאילו מה קרה בחצי שנה האחרונה, יוצאות כתבות, וחברה א' מול חברה ב', וכשאני מסתכל עלינו, אני מסתכל רק על Monday, אני לא מסתכל על האחרות, אני חושב שזה שניגשנו לזה מתוך מקצועיות, גם שלא ידענו, גם שלמדנו תוך כדי תנועה, לא ויתרנו לעצמנו בתהליך. אני זוכר שכל דבר חקרנו ובדקנו. אני זוכר שנכנסתי ל- -Monday ואתם כבר התחלתם לעבוד, הסתכלתם על עשרות תשקיפים, ו-Legal עם שירן –Finance שהיה פה והמחלקות העסקיות, כל הזמן כל מספר נבדק ונבדק ונבדק. אז הרפלקציה שלי היא קודם כל תהיו מקצוענים. תביאו אנשים חזקים מאד, תבדקו את עצמכם כל הזמן, תנהלו תקשורת פתוחה מול הבנקאים ותיקחו את הבנקאים הכי טובים שיעבדו איתכם ואל תפחדו, דיברנו על זה, אל תפחדו לעשות להם challenge. אם אתם מרגישים שמה שעובד נכון מבחינתכם זה הסיפור שלכם, אלה המספרים שלכם, ככה אתם מאמינים, תתעקשו על זה, אל תתנו להם להוליך אותם, אלא שהם יעזרו לכם להוליך את מה שאתם חושבים שהוא הנכון.

ליאור:         ערן, אם אתה היית חוזר עכשיו לתחילת התהליך. אתה לא, אל תדאג. הוציא ממך מבט עייף.

ערן:            לא, קשה to reflect back. לא יודע, הדבר היחידי, כאילו יש לי רק דברים גנריים להגיד, שבאמת תעשה מה שאתה מאמין בו ותעשה מה שאתה שלם איתו, זה תמיד מוכיח את עצמו, ואני חושב שכאילו בפרספקטיבה יותר רחבה קרה פה משהו מדהים בישראל, שהוא לא טריוויאלי. כאילו, יש היום נראה לי למעלה מ-15 חברות ציבוריות בישראל, בשוויים מאד מאד משמעותיים, שזה מספרים שהם פרופורציונאלית לאוכלוסייה unheard of , נוצרה פה במדינה שכבה של מנהלים, סמנכ"לי כספים, משאבי אנוש, פיתוח, חברות גלובליות, מנהלים מאד בכירים, שלא היה בארץ, ואני ממש מרגיש שאנחנו בונים פה יסודות לשלב הבא, וזה מרגש. זה כאילו די מדהים לחשוב על זה בפרספקטיבה כזאתי, לחשוב שאנחנו מייצרים פה חברות שהן בסדר גודל גלובלי מובילות, מנהלים בסדר גודל גלובלי, וזה די מטורף. אני מדמיין את השלב הבא, לא יודע אם מבחינת ווליואציה, מבחינת סדר גודל, וזה מטורף מה שאפשר עוד לבנות מפה.

רועי:           אז אני יש לי טיפים.

ליאור:         לא חייב להיות גנרי כמו ערן.

רועי:           לא, זה –

ערן:            בדרך כלל אני מאד פרקטי אבל.

רועי:           אני אקח את ההמשך של ערן, שהוא ידבר על היסודות. אני חושב שלבנות יסודות טובים מבחינתי יש כמה דברים, ואני רואה שעשינו כמה החלטות שאם אני מסתכל עליהן היום אחורה אני אומר "וואלה, איזה מזל שעשינו את זה." אחד זה עובדים עצמם – שעשינו תכנית אופציות, הסתכלנו מחדש לפני ההנפקה על כל העובדים, לראות איך אנחנו יכולים לבנות תכנית אופציות שאפשר לאשר אותה עם חמישה אנשים, שהיו אז המשקיעים שלנו, ולא אחרי זה, עם תוכניות כאלה ארוכות טווח של Compensation וכאלה. אז עשינו לפני משהו גדול, אני חושב שהרבה חברות עושות את זה פה בארץ, זה דבר נהדר, וככה סידר לנו עם טווח להרבה עובדים פה לשש שנים קדימה. בסדר? מצד אחד. הדבר השני, זה המשקיעים החדשים שנכנסים. גם שם, אני גם מסתכל על המה שאלירן אמר, שמסתכלים כאילו, עכשיו מסתכלים כאילו אחורה ואומרים מה המחיר מההנפקה. עכשיו זה מאד תלוי איך ניהלנו את ההנפקה, אם היינו רוצים להשיג את הווליואציה המקסימלית או לא. אז כאילו זה גם בדיעבד של הרבה אחרי זה, אם אתה לוקח ווליואציה נמוכה יותר, אז אחרי זה כאילו העלייה שלך יותר גבוהה, וזה גם כסף למשקיעים בפועל, החדשים, וזה עוזר להם להיות יותר יציבים. אז אם ממקסמים, זה שאלה שנגענו בה, אם ממקסמים את זה בנקודת ההשקעה או לא, ואני שמח שלא. שאנחנו בחרנו להוריד הילוך אחד אחורה מלמקסם את זה, אני חושב שזה –

ליאור:         אפשר יותר מקום לכולם?

רועי:           כן, וגם בנה מערכת יחסים מאד טובה עם המשקיעים האלה, בסדר? וגם עכשיו בנקודות הקשות יותר זה מייצב אותם טיפה יותר. ולי זה גורם להרגיש טוב, בסדר? והדבר השלישי, שהוא גם היה מאד מאד משמעותי, זה האחריות שראינו לקהילה, ולאיזה חברה אנחנו רוצים להיות בעתיד, וכל מיני דברים כאלה, שאותי טיפה הפחיד, כי כאילו פתאום יש איזה שהוא איבוד שליטה מסוים על היכולת לעשות דברים עם המניות של החברה לפחות, כן? ואז, אז לפני ההנפקה עשינו בעצם הקצינו, בנינו ויז'ן ל-Social fund של Monday, הקצינו 10% מהשווי של החברה שיינתנו over time ל-Fund. זה סכום ענק ומטורף, ברור ש-Post IPO לא היינו מסוגלים לעשות את זה, ואני כמעט כל יום מסתכל על זה ואומר וואלה, איזה טוב שעשינו את הדבר הזה. אז כלומר, זה, כאילו, זה כן נקודה בזמן שאחריה קשה הרבה יותר לעשות דברים עם המניות, obviously, אז זה שלושת האספקטים שצריך לחשוב עליהם.

ליאור:         אז בזאת אנחנו סוגרים את הסדרה שלנו על הנפקה. אנחנו נראה לי כולנו מקווים שלמדתם מזה. לשבת ולא להיזכר כדאי שנוכל לעשות את זה שוב אנחנו יותר טוב, אלא בשביל שאחרים יוכלו ללמוד מהדרך שאנחנו עשינו.

רועי:           אני לא עושה את זה עוד פעם.

ליאור:         זהו, אם יש לכם עוד שאלות, אנחנו כולנו זמינים בקהילה שלנו, או באתר שלנו Startup for startup, תודה רועי, תודה ערן, תודה אלירן.

אלירן:         תודה ליאור.

רועי:           תודה ליאור.

ערן:            תודה ליאור.

ליאור:         תודה שהאזנתם.