165: חוגגים 4 שנים לסטארטאפ פור סטארטאפ!

ליאור: הי כולם, אני ליאור קרנכל ואתם הגעתם ל – Startup for Startup, והיום יש לנו פרק מרגיש במיוחד. אנחנו חוגגים בעצם 4 שנים ליוזמה, היוזמה שנקראת Startup for Startup, לכבוד החגיגות נמצאים איתי מי אם לא, רועי וערן.

רועי: שלום.

ליאור: שלום.

רועי: שלום ליאור.

ערן: הי ליאור.

ליאור: כן, מה, גם נגיד להם שזה פרק אחרון שאנחנו מקליטים ביחד לתקופה?

ערן: למה אחרון? אה, כי – 

ליאור: למה אחרון? 

ערן: לא, זה נשמע מלחיץ שאת אומרת אחרון.

ליאור: כי אולי אני אלד במהלך ההקלטה הזאת.

ערן: אבל נמשיך לעשות פרקים.

ליאור: בטח, אדווה ודריה כאן, ואתם.

ערן: גם אנחנו.

ליאור: לכבוד ציון הדרך הזה רצינו לעצור רגע, להסתכל על המסע שעברנו עם היוזמה בשנים האחרונות, שבהרבה מובנים משקף גם את המסע שעברנו כחברה, וגם את המסע שאתם עוברים ועברתם כיזמים. אז בפרק היום אנחנו בעצם נראה מה השתנה לאורך הזמן, מה היו הנקודות המשמעותיות במסע שלנו. חלק מהשאלות שנענה עליהן עלו בקהילה שלנו, בקהילת הפייסבוק, שהיא בעצם חלק בלתי נפרד וחשוב מהיוזמה. זהו, אין יותר הקדמות, פשוט נתחיל.

ערן: יאללה.

רועי: יאללה.

[מוזיקת פתיח]

ליאור: אז כשהתחלנו את Startup for Startup בקיץ 2018, היינו 100 איש בחברה, ורוב הידע ששיתפנו היה יותר קשור לתהליכי עבודה ולדברים שעברנו. לא יודעת אם אתם זוכרים, הפרק הראשון היה על AB Testing, דיברנו על דברים יותר כזה טכניים. והתחלנו ממקום של אנחנו לא מתיימרים לעשות דברים יותר טוב מאף אחד, ואנחנו בעצמנו מבררים את הדרך, נכון? זוכרים את זה?

רועי: עדיין שם.

ליאור: אבל נושאים דגל של שקיפות ומאמינים ששיתוף ידע הופך את כולם – גם אותנו וגם את אחרים – לטובים יותר. זה היה הקו. עכשיו קצת נתעלל בכם, ובוא נשמע רגע את זה כמו שאמרת את זה ערן, בפרק 0,  בפרק הראשון שהקלטנו, שזה היה ממש, שחררנו אותו ביולי 2018,

ערן: מטורף.

הקלטה

ערן: אני מנסה לדמיין את המסע שעברנו פה בתור חברה, שלי אישי בתור יזם, ובכלל בתור חברה, ושאני חושב על כל האתגרים שהיו לנו בדרך וכל מיני תפיסות שגויות שהיו לנו לגבי דברים, ודברים שיכולנו לעשות יותר טוב – אם רק מישהו היה משתף ומלמד אותנו. עכשיו זה לא שהיה לי יותר מדי מאיפה לבקש את העזרה או ממי, כאילו, זה תמיד נורא Awkward, ובכלל, יש איזה מנטרה שכשאתה נפגש עם יזמים אחרים אז כולם עסוקים בלספר לך כמה טוב להם וכמה הולך להם מדהים ואין להם שום בעיות, זה רק, בדרך לצמיחה מטורפת. ואני, אני חושב שמאד מעניין להבין את הקשיים, ואיזה דילמות יש בדרך, מה אתה מתמודד איתו ביום יום. אז אני חושב שהרבה נושאים שככה שברנו את הראש והיינו צריכים ללמוד בדרך הקשה ולהגיע לתובנות לבד, הייתי שמח לשתף אותם גם עם יזמים אחרים, גם עם אנשים מחברות אחרות, כי אני ראיתי את האפקט של הדבר הזה שאנחנו נפגשים פה עם אנשים ואנחנו מדברים איתם על נושאים מגוונים, וזה פשוט מדהים לראות את האימפקט שאנחנו יכולים לעשות.

סוף הקלטה

ליאור: זוכר את התקופה הזאת?

ערן: מה, כלום לא השתנה. אני עדיין מרגיש שאנחנו, יש מלא מלא דברים שאנחנו לומדים על בשרנו וחשוב לשתף אותם עפ אנשים במסע הזה, לא השתנה.

רועי: כן, זה עדיין הגישה. אנחנו עדיין, אני פוגש, יוצא לי דווקא לאחרונה לפגוש יותר סטארטאפים, ואני עדיין, ברמה האישית שלי, מחובר מאד לקשיים של ההתחלה. שכאילו, אף אחד לא מבין אותך כשקשה, אתה מנסה להבין מה נכון ואף אחד לא בצד שלך.

ערן: זה קשיים שלנו גם היום.

רועי: כן, תשמע, היום גם הרבה יותר אנשים כן בצד שלנו וכן מבינים את זה, כי קשה להתווכח עם המקומות שכן הצלחנו להגיע אליהם. כשמסתכלים לעתיד אתה צודק, אבל, כלומר, זה לדעתי הפוקוס שהיה לנו בהתחלה, כן? הדברים הטכניים זה הדברים שאפשרו לנו להתקדם. נניח, פרק 12 עדיין אני דוחף אליו הרבה אנשים, להבין את הפרספקטיבה של איך להסתכל על צמיחה של חברה, וזה עדיין מלווה אותנו היום, בסדר? אז יש דברים שלא השתנו, ואני חושב שמהצד השני, יש דברים שאנחנו עכשיו מנסים להיכנס יותר לעומק שלהם. כן? כלומר, יש לנו דברים כמו הפרק נניח על ההעסקה ישירה עם המנקות, שאפשר להסביר עליהם רק אחרי פרספקטיבה של הרבה זמן. כלומר, היה לנו 4 שנים של ניסיון עם הדבר הזה וקשיים וכאלה, בסוף זה פרק אחד. אז – 

ליאור: אבל עוד לפני המה, רגע חזרה ללמה, כי זה כזה קטע ששמענו שמאד מדבר על על הסיבה שהשקעתים המון המון שעות וזמן ומחשבה בשנים האחרונות באיך באמת לתת לסטארטאפים בישראל משהו שאתם הרגשתם שעבורכם לא היה כשהייתם בנקודה ההיא. אז מה בחזון אתם מחזיקים היום?

ערן: בערך אותו דבר. זאת אומרת, שבאת לפה… תראי, בדרך כלל, זה קצת שונה, בסדר? כי בדרך כלל כל הדברים שאנחנו עושים בחברה אנחנו עושים אותם למטרה מאד מאד מסוימת. אז זה להקים צוות מכירות כי זה יעלה את המכירות, נעלה את ה – Marketing, נגייס אנשים, אז נוכל להגיע ליותר קהל. כשהבאנו אותך, וכאילו החשיבה מאחורי זה, ועוד אפילו לא ידענו מה אנחנו עושים, כן? שזה עוד יותר אחורה, אז זה היה כזה קצת חשיבה אחרת, כי זה לא היה למטרה, זאת אומרת, ידענו מה אנחנו רוצים לעשות, לעזור ליזמים אחרים ולאנשים שעובדים בחברות ולמנהלים ולעובדים, אבל לא למטרה מסוימת, בסדר? לא – 

רועי: ה – KPI לא היה ברור, בוא נגיד את זה ככה.

ערן: כן. הוא היה ברור, הוא לא היה עסקי. רצינו לעשות טוב וכאילו לשתף, אבל הוא לא היה משהו עסקי ברור כזה שאתה עושה בחברה.

רועי: בוא נגיד התחלנו הרי מלפגוש יזמים, לא מהפודקאסט. בסדר?

ליאור: נכון.

רועי: עשינו מלא פגישות וניסינו להבין וניסינו איך להבין לעשות לזה סקייל, ואז כאילו הגענו לפודקאסט מתוך המקום של הסקייל, ושלנו נמאס, לי אישית נמאס להיות תקליט, כן? בגלל שבגדול כל פגישה היא אותה פגישה.

ליאור: כן, אפילו כדי לתעל את הפגישות, כי אמרנו טוב, הם ישמעו את הפרק, ואז בפגישה אפשר לעבוד ולא צריך לתת תורה כאילו.

ערן: כן, כן. אבל זה מסוג הדברים האלה שנורא האמנו בהם, ומה שנקרא, דברים מאד השתנו מאז, בסדר? אני מרגיש שזה, מעבר לתרומה שזה עושה לקהילה ולשאר היזמים ולשאר העובדים בחברות, זה גם לנו עשה טוב, בתוך החברה, וגם לי ולרועי, ו – 

רועי: בדיוק דיברנו על זה שה – Internal Communication אחד הטובים שיש לנו זה הפודקאסט.

ערן: כן.

רועי: כי הוא בחוץ.

ליאור: כן. וזה לא נולד משם וזה מעולם לא הייתה המטרה, ושווה להגיד על זה משהו רגע, אתם יודעים, לקרוא לפיל בחדר, כי דיברנו על זה הרבה בשנים האחרונות. הר ה אנשים שואלים אם זו יוזמה גאונית למיתוג מעסיק, מה זה התחפושת שהדבר הזה לובש ומה באמת קורה מתחת, ואנחנו בצוות שלי, אנחנו היום שמונה תשעה אנשים כבר, תמיד צוחקים שאם נעשה טעות אחת כולם יגידו "או, סוף סוף אנחנו יודעים למה אתם עושים את זה כבר 4 שנים". כי כאילו, סיפרתם לנו שזה כדי שזה יהיה לנו טוב, א בל בטח יש פה איזה מטרה עסקית או שיתופית, משהו שכאילו אמור בסוף לחזור לביזנס.

רועי: אז, אני חושב שאנחנו, יש לנו המון Value, בוא נשים גם את זה על השולחן – אנחנו מקבלים מזה המון ערך בתחום המיתוג מעסיק, כי אין, זה קארמה, אבל אני יכול בוודאות להגיד שמאה אחוז מהפרקים שאנחנו יושבים לשבת ולעשות אותם מנסים להבין איך אנחנו עוזרים למישהו. לא מעניין אם זה פופולרי או לא פופולרי, או שזה יחזור אלינו או שלא, ואנחנו עושים דווקא עכשיו דברים שהם קשים, שהם לא, בסדר? אם נגענו ב-, נניח סתם, שוב, אני אחזור, יש לנו סדרת [ל.ב.]עכשיו –

ליאור: נגיע לזה, נגיע לזה.

רועי: בסדר, אז הפרקים שכאילו כן לנסות להוביל איזה שהוא כאילו שינוי שאנחנו מובילים בחברה ולפתוח אותו החוצה, זה פרקים שקשה לגעת בהם. הם לא פופולריים, הם לא זה, אנחנו דורכים שם על ביצים, קשה, הקלטנו אותו לא יודע כמה פעמים, וכאילו, העשייה הזאתי היא לגמרי נובעת מהרצון שהתעשייה תהיה טובה יותר, אחרת זה לא היה טוב, בסדר? אם זה לא היה אמיתי זה לא היה מצליח.

ערן: כן, כאילו, אני חושב שזה, שזה תורם לנו מאד פנימה, כמו שאמרנו. אנשים, לא חשבתי על זה כשהתחלנו את היוזמה הזאת, כי היינו 100 אנשים,  אבל עכשיו כשאנחנו 1,300 איש בחברה, יש פה אנשים שפשוט אני ורועי לא יוצא לנו לפגוש, שזה מטורף. כאילו כן יוצא ב – Onboarding ופגישות חברה וכו' וכו', אבל לא one on one, לא בעצם לשמוע איך אני חובש או איך רועי חושב, ופתאום יש את הכלי ההז שמאפשר להם, בפורמט שהוא מאד ארוך ומאד אישי, להבין את צורת החשיבה שלנו לגבי המון דברים, אז באמת, אז [ל.ב.] אני מרגיש. אז יש פה איזה שהוא יתרון.

רועי: תראה, על זה לא חשבנו, זה מטרה שקיבלנו בדרך.

ליאור: זהו, רציתי להגיד על מה ששניכם אומרים, שכמו שאמרת ערן, התחלנו, היינו 100 איש, יש פה הרבה מתנות והרבה פירות שנקצרים עכשיו, אבל כשהתחלנו לפני 4 שנים הייתי יושבת עם כל אחד מכם בחדר בערך פעם בשבוע ואומרת סבבה, אבל למה אנחנו עושים את זה? כאילו, ואתה רועי היית אומר לי, קארמה, קארמה בעולם. תעשי את זה ותראי שזה יחזור בטוב. את עושה משהו טוב, אז זה בטוח יחזיר טוב. זה נשמע היום חמוד כי זה הצליח, אבל איך באמת משקיעים כל כך הרבה במשהו, מה החזקתם אז? מה זה היה הדבר האחד הזה? כי את הפירות היום אנחנו יודעים לתאר, אבל מה גרם לכם בהתחלה, שבוע אחרי שבוע, ובהתחלה היו לנו 200 האזנות – 

רועי: למה את לא מקבלת את מה שאני אמרתי לך? זה מה שאני חושב גם עכשיו.

ערן: סבבה, כאילו תשמעי, אין ספק שקארמה הייתה פה חלק מאד מאד משמעותי, אבל כן צריך להגיד שהרבה זמן גם חיפשנו את עצמנו. כאילו, לא ידענו בדיו איך לעשות לזה Execution, וכשעשינו את הפודקאסט אז התחלנו לקבל פידבק חזרה מעובדים בעיקר, ומאנשים מבחוץ, אני אגיד לכם ברמה האישית שלי – נהניתי מזה, כי זה אפשרות פתאום לסדר את המחשבות, לפרוק דברים, זה הייתה חוויה חיובית מבחינתי ברמה האישית, בסדר? לא סתם יש לנו פה בדיחה שקוראים לזה פודקאסתרפיה, נכון? אז אני חושב שבשביל שנינו, אנחנו, תראי, אנחנו כל הזמן בתוך המסע המטורף הזה, אין שניה לנשום, מה קשור פתאום לשבת בחדר, לדבר שעה למיקרופון? זה עושה משהו, זה עוזר לך לסדר את המחשבות, להביע את מה שאתה חושב, לתקשר את זה החוצה, גם נהנינו מזה.

ליאור: זהו, לא, אבל זה נקודה חשובה, כי אתה אומר, ברמה האישית המיידית הרווחתי מזה.

ערן: כן.

ליאור: קודם כל. כאילו, אתה אומר גם אם היו מאזינים לזה 0 איש, כנראה שלא היינו ממשיכים כל כך הרבה זמן – 

רועי: כן, אבל בוא נגיד ככה, זה לקח זמן. גם אני ככה, עכשיו אני נכנס לחדר, כיף לי – 

ערן: ישר להירגע.

רועי: כיף לי זה, ישר להירגע – 

ליאור: יצרנו התניה חיובית אתה אומר.

רועי: כן, זה כמו ריכוז במשהו אחר, טוב, אני צריך לעשות סוויצ' במוח, זה כבר –

ליאור: קצב אחר, כן.

רועי: אבל לקח זמן להגיע לשם, בסדר? זה לא Obvious. לשבת פעם ראשונה מול מיקרופון זה כאילו חוויה מפחידה, בסדר? זה היה גם לך, לך, גם לי, ולכל מי שמתראיין פה בפעם הראשונה זה קשה. אז זה גם תהליך, אבל האמנו בו. כאילו, ופשוט המשכנו, לא יודע איך. בהתחלה היה הרבה אי וודאות.

ערן: כן. זה התחיל מהמון אמונה וכוונה, והמשיך וקיבל תנופה בגלל הפידבקים, בגלל הקהילה, האנשים – האנשים שמאזינים, כאילו תשמעי, התגובות שאנחנו מקבלים עדיין, כאילו מאנשים שאומרים לך שינית לי את החשיבה, שינית תהליכים בחברה, שיניתי את איך שאני מתייחס לדברים, אז זה מכניס המון אנרגיה, המון המון המון. זה גם ברמה האישית שלי, כאילו, לדעת שאתה תורם, זה גם תורם לתחושת המשמעות האישית, כן? זה כיף, הפידבקים מוסיפים המון.

רועי: ואני מרגיש שאנחנו מייצרים פה Over Time Data Base. כאילו, אנשים שולפים דברים שהם צריכים מתי שהם צריכים, ולראות איך אנחנו חושבים, אפילו זה קרה גם בחברה, שאנשים, ששירלי לקחה פרק של עצמה שהיא הקליטה לפני זה, ואמרה רגע, למה אני לא עושה דברים ככה? זה היה נשמע טוב.

ליאור: נכון.

רועי: אז הם מייצרים פה באמת את מה שרצינו לעשות. כלומר, איזה שהוא Source of knowledge שמשרת אותנו ועכשיו אנחנו לוקחים את זה לצעדים הבאים. לבוא ולקטלג אותו, ולאפשר לאנשים גישה אליו, ולמיין אותו בצורה נכונה, כמו שהתחלנו לעשות עם ה – IPO. שם זה היה מאד מוכוון מראש, כן? כל הידע שיש לנו על IPO לשפוך אותו על – 

ערן: עשינו את זה על כמה, ב – IPO, ב – SUS, ב – Marketing, כן.

ליאור: נכון. ובאמת שאלו אותנו ככה איך אנחנו מוצאים ומחליטים על התוכן שאנחנו יוצרים ביוזמה, ואיך פיתחנו את התהליך עם השנים, אז אני אספר שבהתחלה, לפחות בשנה הראשונה, אני החזקתי נוסחה בראש שכל מה שלא נכנס לתוכה, אמרתי זה לא פרק. זה התחיל במה האתגר ב – X, מה ההזדמנות ב – X, איך אנחנו ניגשים ל – X הזה, איך אנחנו מודדים את הדר הזה, איפה הצלחנו עם זה, איפה נכשלנו, ומה יאתגר קדימה? וכאילו, כל מה שלא נפל לתוך הסכימה הזאת, אמרתי, אולי סתם בא לנו לדבר על זה? אולי לא הוספנו על זה מספיק Data. וככה רועי, כמו שאתה אומר, זה באמת הקישוש הזה, זה כאילו הוכיח, יש מתודה שנבנתה מתוך ה – Pain שלנו, בגלל זה אנחנו מדברים על זה, זה מספיק חשוב – כאילו זה היה לי איזה סוג של Sanity Check שאנחנו לא מברברים על משהו שהוא סתם נוח לנו, האגו שלנו ככה – 

רועי: היו לנו הרבה הקלטות שגנזנו ככה לפני זה.

ליאור: נכון, ממש. זה באמת אחד הדברים שרציתי שנדבר עליהם. היו פרקים – קודם כל, על כל פרק שמקליטים יש איזה עשרה שמדברים עליהם ולא מקליטים, נכון? כאילו, כמה פעמים – 

ערן: לא, לא שמקליטים, אבל שחושבים לעשות –

ליאור: כן כן, אני אומרת, על כל פרק שבסוף אנחנו נכנסים לחדר לעשות אותו, יש עוד איזה עשרה שנשארים על שולחן הרעיונות. רק בין שניכם, לא מדברת על החברה היום, שלכל אדם במסדרון יש רעיון לפרק, ובאמת גנזנו פרקים. למה גנזנו פרקים? אתם זוכרים בחוויה?

רועי: כן, כי שאלנו Whats in it for the listener ולא הייתה תשובה טובה.

ליאור: נכון, אני חושבת שסביב ההנפקה, ותיכף ערן תשמע את עצמך שוב – 

ערן: אוי ואבוי.

ליאור: זה היה אחד המקומות שהייתה לנו ממש דילמה. כי אמרנו רגע, אנחנו יודעים המון, אבל כמה אנשים היום בישראל, פודקאסט בעברית, רוצים להקשיב עכשיו על המסע שלנו בהנפקה וירוויחו מזה משהו?

ערן: כן.

ליאור: אתה ממש כאילו ככה עד הרגע האחרון התנגדת.

ערן: כן, כי חשוב לי שזה ידבר לאנשים. אחד הדברים שפספסתי אולי אז כשהתנגדתי, היה שפחדתי שזה יתאים רק לאנשים שמנפיקים, ואז אמרתי טוב, כמה אנשים זה? מה אנחנו עכשיו אוכלים להם את הראש? ואני חושב שיש המון המון דברים סביב ההתמודדות עם לחצים, סביב חוסר וודאות, סביב איך מנהלים תהליכים, שהיו רלוונטיים לכולם – 

רועי: וסביב השקיפות, סביב התהליך של ה – IPO, שמעניין הרבבה יותר ממי שעושה את זה.

ערן: כן, אבל בתור משהו שמוביל אליך.

ליאור: בואו נשמע רגע את זה.

[הקלטה]

ערן: בהתחלה כשחשבנו להקליט את הסדרה הזאת, אז התלבטנו נורא כן להקליט, לא להקליט. למה לא? למה כן – כי אנחנו מרגישים שזה ידע שחסר לאנשים, מצד שני, הרבה מהמאזינים שלנו לא מנפיקים כרגע חברה. אז שני דברים הנחו אותנו, אחד, גם אם לא מנפיקים כרגע, אולי בעתיד, או שיהיו שותפים לחלק הזה בחברה שהם נמצאים בה, אבל יש המון המון עובדים עכשיו שנמצאים בכל החברות האלה שגם מנפיקות, יש עכשיו גל הנפקות בישראל, חשוב שגם העובדים יבינו מה קורה אצל היזמים, אצל ההנהלה והחברה – 

רועי: מצד שני, אני כן, אחרי שאנחנו הנפקנו, דיברתי עם מנכ"ל של אחת החברות האחרות, הוא אמר לי תשמע, אני מרגיש כמו בדרום אמריקה, שאתה הולך שבועיים לפניי, אתה אומר לי מה אני צריך לצפות. אז זה מאד משמעותי, רק ההבנה של מה השלבים השונים, מי השחקנים השונים, מה לצפות מכל אחד מהם, כי לנו זה היה עושה חיים הרבה יותר קלים רק לדעת מה הגיוני.

סוף הקלטה

ליאור: אתם יודעים, זה באמת רגע, קודם כל, אנשים שומעים בסוף את הפרק המוגמר – 

ערן: כן.

ליאור: אנחנו עושים פה תהליכים מאד מאד ארוכים לפעמים בלפצח את הזוויות, בלהבין איך לספר משהו, בלהבין למה לספר אותו, כילו עכשיו תיארתם את זה פה ב – 40 שניות, אבל ערן, השאלה הזאת של רגע, זה לעובדים של חברות שמנפיקות? זה ליזמים? זה בכלל לשאר התעשייה? יש באקו סיסטם הזה עורכי דין, רואי חשבון – ישבנו לא מעט דקות בחדרים ודנו בזה – 

ערן: ברור.

ליאור: לך זה ברור. אולי תספרו רגע על זה, על התהליך של איך נוצר פרק, מהזווית שלכם. אני מחזיקה את זה מהמקום שלי, אבל – 

ערן: כאילו, א', זה מאד רנדומלי, בסדר? לפעמים, התהליך של למצוא נושא הוא מאד רנדומלי. הרבה פעמים זה דברים שעוברים עלינו, ואז אנחנו רוצים לשתף. או איזה שהוא רעיון של מישהו – 

רועי: או שאלות, שמגיות הרבה שאלות מאותו סוג כל הזמן, אז כאילו אנחנו אומרים טוב, זה מעניין, כי אם לא, לא היו שואלים אותנו שאלות כאלה.

ערן: כן. אבל אני חושב ש – Once החלטנו מה עושים, התהליך הוא יותר מתודי. שאנחנו כן עושים איזה שהיא פגישת הכנה לרוב, ומנסים להבין באמת מהזווית של השומע מה הוא רוצה לשמוע. הרבה פעמים זה לא מדויק, כי לספר סתם דברים כדי לספר אותם, זה מעניין מהזווית שלך, אבל לתרגם את זה לערך דורש הרב מאד דיוק, וניסינו גם המון שיטות בשביל לעשות את זה. כמו, בוא ננסה להבין מה תהיה הכותרת של הפרק, בוא ננסה לדייק מה אנחנו רוצים שמאזין, אם הוא יספר למישהו מה הערך שהוא קיבל, מה הוא היה אומר? זה עזר לנו מאד מאד להתפקס.

ליאור: מה השורה התחתונה כל פעם, כשעולים.

רועי: כן. עלה לי עכשיו הדילמות שיש לנו, שכאילו, יש לנו דילמות פה שאוכלות לי את הראש, ואז אחרי שמגיעים למשהו, הוא הרבה פעמים מובנה, הוא הרבה פעמים, אנחנו עוברים תהליך גם בתוך החברה שמאפשר לנו להסביר לאחרים כדי שהם יבינו ויהיו Align. זה כאילו, זה התהליך פה. זה לא שיש איזה שהיא החלטה, מישהו החליט, טוב עכשיו צריך להתקבע אליה. צריך בסוף להסביר את זה לכולם. וכשהצלחנו להסביר, אני אומר וואי, זה זהב, אם היה לי את זה, זה היה חוסך לי כל כך הרבה לפני זה, אז הנה, זה אולי יכול להיות פרק.  תהליך של הבשלה של חשיבה מסוימת למשהו שהוא ברור.

ליאור: בתוך מסע כזה. וזה אני חושבת סוג של פרקים שהם יותר בוגרים שהתחלנו לעשות איזה שהוא שלב. אני חושבת שאם דיברנו באמת על דברים מאד טכניים בהתחלה, ותהליכים פורמליים, שאפילו אפשר היה כזה אובייקטיבית להסתכל עליהם, כמו איך הקמנו מחלקת Sales. אוקיי, יש מחלקה, כולם רואים אותה – פתאום באיזה שהוא שלב נכנסנו לפרקים רכים יותר. אני חושבת סביב הקורונה היו לנו כמה התנסויות, היה מכתב שפרסמתם לעובדים, ממש שבועיים שלושה אחרי שהבנו שהקורונה כאן ועובדים מהבית, ואני זוכרת ששם לא היה את הדבר הזה, לא קוששתם מידע ואפילו לא השוויתם עם חברים, אלא אמרתם זה מה שאנחנו עושים, ולא ידעתם אם זה טו או לא טוב. זה שלב קצת אחר כבר של התבגרות, ממקום שבאת עובר מסע ומזקק משהו רועי, למקום שאומר טוב, אנחנו גם לא יודעים, אבל אפשר לשתף את האי ידיעה הזאתי החוצה.

ערן: כן. שני דברים אני אגיד, דבר ראשון נתת לי רעיון, שאולי נוציא גם עכשיו מכתב, כי גם עכשיו יש המון המון חוסר וודאות, ואולי אנחנו צריכים לעשות גם מכתב עכשיו, זה אחלה פורמט, סביב השווקים וכו'. אבל כן, תראי, בסוף אנחנו כן מסתכלים על נושאים שאנחנו מעבירים בתור איזה שהוא מבט על, של היה לנו דילמה, זו צורת החשיבה שלנו הייתה, ככה פתרנו את זה. כי זה עושה קלוז'ר. יותר קשה לשתף כשאתה בתוך התהליך, כי מה אני אגיד? אני לא יודע ואני לא יודע ואני בלחץ, ואין לי מושג, ולמחרת אני קם ובכלל כל החשיבה שלי היא אחרת – 

רועי: הגבול [ל.ב.] – 

ערן: מבחינת הערך זה פחות. אוקיי, אז ישמעו אותי, כאילו מה עובר לי בראש, אבל כאילו מה אתה רוצה? מה ה – Bottom line?

ליאור: כאילו יש משהו כזה, אם אתה ברפלקציה, אתה לא בתו הסיטואציה, וכשאתה נדרש, כאילו קשה לעשות את התזוזה הזאתי. אני זוכרת בהנפקה, כל פעם שבאת ואמרת מקליטים פרק, הסתכלנו אחד על השנייה, ואמרנו, מי יכול עכשיו לצאת החוצה? אנחנו כל כך צריכים להיות בתוך זה, העיבוד המינימלי שנדרש כדי שתדבר על זה במטא, הוא כאילו, יכולת אנושית אחרת.

רועי: לא, אני אומר, לא הצלחנו.

ליאור: לא הצלחנו, ורגע כן נחזור לפגיעות, כי ערן, היה פרק אחד שכן הקלטנו בקורונה, שגנזנו אותו, כי ממש דיברת על זה שאתה מרגיש שזה כאילו, שאתה באיזה פגיעות ושאתה לא יכול לעמוד מאחורי מה שאמרת שם, ושאתה מדוכא מלשמוע את זה.

ערן: כן, לא זוכר מה אמרתי שם בכלל.

ליאור: גם אני לא, גם כזה – 

ערן: לא, אני מניח שזה היה משהו בסגנון של אין לי מושג, אמרו לנו להישאר בבתים, אני לא יודע מה יהיה, אוקיי. כאילו, ככה הרגשתי, כן? למחרת קמתי, שוב, לא יודע אם פיזית למחרת, אבל פתאום אמרתי טוב יאללה, הכל חיובי, ואולי אחרי יומיים שוב הייתי שלילי. אבל כאילו, באמת יש את הדילמה הזאתי של מאזין עכשיו או מאזינה יקשיבו לזה, מי שמסתכל על החברה מבחוץ, או ששומע איזה שהוא פרק, אתה אומר וואו, איזה תהליך חשיבה ואיפה יופי, איזה זה, איך הם פתרו את זה, אבל וואלה, אנחנו מתמודדים במרחב חוסר וודאות עצום ביום יום, והמון פעמים אני ורועי לא יודעים.

ליאור: אבל כן, אתם יודעים, קודם כל אני אספר שלאורך השנים היה לנו חשוב באמת לשמוע מהעובדים של החברה שבאמת מה שקורה בפודקאסט מייצג את המציאות, אפרופו עוד דרך לוודא שאנחנו מחוברים ולא יושבים פה ושניה מספרים לעצמנו סיפורים על המציאות, אז עשינו כמה פעמים סקרים, וכן איזה שהיא אמירה שקיבלנו, גם מהבית מה שנקרא וגם מבחוץ, היא שבאמת, בסוף זה נשמע טוב. גם אגב, גם אם זה לא הצליח – כשסיפרנו על פיצ'רים שלא הצליחו, על Pricing של הצליח, משהו במקום הזה שאתה כבר בהשלמה עם זה ובעיבוד, אז זה נשמע כאילו זה אפילו גם קרה לטובה.

רועי: אנחנו חיוביים כלפי הסיטואציה – 

ליאור: כן.

ערן: אבל זה גם האופי שלנו. תשמעי, זה האופי שלי ושל רועי. כאילו, זה מה שמחזיק אותנו, אנחנו כל דבר מסתכלים עליו בתור דבר חיובי, גם כשהוא שלילי. באמת.

רועי: אני יכול לתת עכשיו דוגמא, כן? שפתאום מראים איזה טעות שהייתה לנו כמה חודשים עם איך שהלידים נכנסים למערכת. בסדר? כשגילינו את זה, אז יש לי שתי שניות שכאילו אני עוצם את העיניים ואני אומר וואו, כמה החלטות קיבלנו על בסיס החוסר ידע הזה, כמה מיילים הלכנו לכיוון הלא נכון, ואז, אה, וואי, זה הזדמנות מדהימה עכשיו לתקן את זה, זה כאילו, מצאנו בוננזה.

ליאור: מצאת זהב אתה אומר.

רועי: כן, זה זהב, אז עכשיו לתקן את זה, מעניין מה יהיה עכשיו. אז הסוויצ' הזה הוא כאילו קיים, אבל הוא קורה מאד מהר.

ערן: אבל כאילו באמת, באמת אני חושב שזה מאד האופי שלנו, שלי ושל רועי, ואני חושב שזה גם חלחל פה לחברה, וקרה סיטואציות וגם מתוך קושי, להסתכל על הפן החיובי, מתוך מבט של בוא לא ננתח אובר ננתח את מה שעשינו, בוא נסתכל קדימה מה ההזדמנויות שלנו, אני חושב שסך הכל זה גישה בריאה, בסדר? קשה לנתק את זה מאיתנו, כי זה מאד אנחנו.

רועי: אם לחבר את זה לזמן הזה ולמה שאמרת על המחיר מניה, שעכשיו כל השוק צונח, אז אנחנו לקחנו אני חושב כמה זמן בסדר, רגע, השוק צונח, מה זה אומר על כל התכניות שהיו לנו? ועכשיו אנחנו אני חושב שבסוויץ' של מה זה אומר קדימה? איזה הדמנויות יש?

ערן: איזה הזדמנויות יש.

רועי: מה קורה, איך לחשוב כן חיובי. אז שוב, זה קשה, זה לא לא כואב, בסדר? יש פתאום המון דברים שתכננו שכאילו הדבר הזה כן משפיע עליהם, ומצד שני יש דברים שלא תכננו כי לא היו הזדמנויות ועכשיו אנחנו עושים את הסוויץ' החשיבתי הזה וזה. אז בסוף ברור שזה יהיה חיובי.

ליאור: לא, אני אומרת, זה ממש מסביר למה גם אולי ערן קשה לך לשהות במקום הזה שכאילו מדבר קושי, אתה אומר, זה לא רק מול המיקרופון קשה לי, זה מול עצמי אני לא אוהב להיות במקום הזה, או לא מאמין שאני צריך להיות במקום הזה.

ערן: לא, אני לא חושב שזה קשה להיות במקום הזה, זה פשוט, זה לא עוזר לי, בסדר? זה כאילו, זה לא, עכשיו אני, אולי זה מעורר כאילו, אנשים אומרים, טוב, בוא שניה נתבוסס בקושי, אבל זה באמת משהו ש-, אני חושב שגם למדתי את זה הרבה בתקופה פה ב – Monday, אני לא חושב שהייתי ככה תמיד בתור בן אדם בעבר, אבל משהו בחיבור ביני ובי רועי, הזוגיות שלנו אולי אפילו בואי נגיד, ישר שלאחד קשה, השני, ממש כמו בני זוג אני חושב, נותן זווית חיובית. אם זה בן זוג תומך, בסדר? אז עם השנים אנחנו כל הזמן עושים את זה אחד לשני, עם הזמן התחלתי לעשות את זה על עצמי, כאילו, את יודעת, מה רועי היה אומר? איך הוא היה מסובב את זה חיובי? אה, טוב, בואי נעשה את זה כבר, מה אני אחכה למחר בבוקר? כאילו, אני אעשה את זה עכשיו.

רועי: זה יכולת מדהימה, לקחת מחשבה שלילית, להגיד אה, זה מחשבה שלילית, כאילו בוא – 

ליאור: זאת רק המחשבה שהיא שלילית.

רועי: זו המחשבה, המחשבה היא שלילית. הסיטואציה היא אובייקטיבית כל שהיא.

ערן: כן.

רועי: בואי נמצא דרך אחרת לחשוב על הסיטואציה, ואז יהיה טוב.

ליאור: אתם יודעים, אמרנו עוד פעם, אמרנו על פגיעות, ועוד סוג פרקים שהתחלנו לעשות זה פרקים על כלים ניהוליים, שאני חושבת שנגיד זה ממש עולם שאם היינו מדברים עליו לפני 4 שנים, נראה לי שהיה לכם אולי אפס ביטחון במנהלים שהייתם.

ערן: כן.

ליאור: כאילו, באיזה שהוא שלב צברתם ביטחון ביזמים שאתם? כי דברים הצליחו? עוד פעם, המציאות בסוף מפדבקת. אז אני חושבת שבניהול אתם במקום יותר צעיר, עכשיו יותר מתפתח ממה שאתם לפני 4 שנים, וגם שם לקח זמן לדבר על פידבק, לדבר על שיטות ניהול, לדבר על תקשורת.

רועי: בואי נגיד שיש דברים שאם הם לא יקרו עכשיו אנחנו נגיד שזה כאילו מאד לא טוב, אנחנו יודעים מה זה טוב בהרבה מובנים, איך היינו רוצים שהניהול ייראה בחברה.

ליאור: למה אתה מתכוון?

רועי: נניח עכשיו אנחנו עושים תהליך מסוים, של לא עד עכשיו אפשר להגיד, לא לכל ה – Values של החברה, ולכל הערכים ואיך שאנחנו מאמינים שדברים יקרו כמו אימפקט, כמו ספיד, כמו שקיפות, כל הדברים האלה – לא כתבנו את זה בשום מקום. כאילו, גם לא הרגשנו שאנחנו מסוגלים לעשות את זה- 

ליאור: לחתום על זה.

רועי: כאילו, כי זה איפה שהוא דינמי, כי זה צריך להיות בתוך החברה ולא על איזה הוא דף, בסדר? ועכשיו אנחנו מגלים שבהמון מקומות, העומק של ההבנה הזאת – כלומר, יש את המילים, כמו Ownership, אבל זה לא מיושר לכולם, לא כולם מבינים את זה. זה מילה שקשה להבין אותה, בסדר? אז איך אנחנו מייצרים תשתית שכאילו כן מאפשרת לכולם גם להבין איך זה רלוונטי אליהם, אבל גם להבין מה הכוונה הבסיסית הייתה מאחורי הדבר הזה. אני חושב שזה מקום של המון בגרות מסוימת, גם על זה שהדברים כבר מספיק כבר מספיק זמן פה כדי שנדע להגיד אותם, וגם שיש לנו ביטחון בזה, וזה חשוב.

ליאור: אני רוצה שתשמעו את ה – Insert על החוסר וודאות, כי נראה הוא יעודד את עצמכם על עצמכם היום.

ערן: יאללה.

[הקלטה]

רועי: חוסר וודאות, זה נקרא חוסר וודאות. הופעה של המון המון חוסר וודאות שאנחנו כאילו צריכים לבוא ולייצר איזה שהוא Sense of  וודאות כדי שנוכל להתקדם, כאילו, שנוכל להחליט החלטות.

ערן: אבל הרגשנו אחרי כמה ימים שפתאום צצות המון המון שאלות, מהמון אנשים. תהיות, חששות, שאלות, חוסר וודאות, בהמון מישורים. אתה גם שומע, אתה קורא במדיה כל מיני דברים על חברה X שפיטרה וחברה Y שהוציאה אנשים לחל"ת, ומה זה אומר, וישר אנשים מנסים להבין איך זה פוגש אותם. ו – 

רועי: בוא נגיד גם, גם בישראל וגם בניו יורק, שיש לנו Site עם 100 אנשים, אז זה קולות שונים עם בעיות שונות ואתגרים שונים.

ערן: כן. והיה חשוב לנו דבר ראשון לתת לאנשים את, כאילו מה החברה, איפה החברה נמצאת מהבחינה הזאתי. מה אנחנו חושבים ומה חשוב לנו שהם יידעו.

[סיום הקלטה]

ליאור: זה מעניין, זה הוקלט באפריל 2020, לא ב -, לא במאי 2022.  

ערן: אפשר לעשות לזה קופי פייסט לעכשיו. כן, כן. אותן תחושות.

רועי: whats your point

ליאור: שאולי גם אתה יכול כמו שירלי לחזור ולהקשיב לפרקים כדי לצבור מהם – 

ערן: כן, מה, אני מרגיש שאנחנו שם. שאלת מקודם על השיפור בניהול וכו', ז אני חושב שהשתפרנו, אבל בטח יש לנו עוד מלא להשתפר. אני חושב שמה שכן השתפרנו בו, וגם, יש לנו עוד דרך ארוכה, זה היכולת להתמודד עם קשיים. כאילו היכולת לנתח קשיים, להסתכל קדימה, לקבל פרספקטיבה, זה משהו שנדרש ככל שאתה עושה Scale, ושם אני כן מרגיש שאנחנו משתפרים עם הזמן.

[מוזיקת מעבר] 

ליאור: תיארתם, רועי, אמרת בהתחלה שהתחלנו את היוזמה עם פגישות עם יזמים, ובעצם היום אתם פוגשים יזמים גם די עם כשיוצא לכם, אבל בעיקר דרך הקהילה. כל אחד מכם בשנה האחרונה התבקש להעלות פוסטים, שעל כל אחד מהפוסטים האלה קיבלתם הרבה שאלות, והרבה פעמים מהדינמיקות האלה גם נולדו רעיונות ופרקים וחידדנו לעצמנו דברים – איך, איך האינטראקציה הזאת מרגישה? שפתאום אתם כותבים One to many? אבל זה בכתיבה, לא בפודקאסט.

רועי: אני דווקא מהפידבקים שהיו שם, אני קיבלתי – ואני קורא, אני קורא הרבה יותר ממה שאני כותב, בואי נגיד ככה, בקהילה – המנעד הוא עצום. אנשים שרק חושבים על להתחיל לבין אנשים שכבר עשו כמה דברים – 

ערן: לבין משקיעים, לבין – 

רועי: כן, לבין פרספקטיבות של אנשים שונות, לגבי המטרות שלהם מדבר הזה, אז כלומר, אני קיבלתי מזה המון להבין כמה אנחנו באמת כל אחד בתוך הסיפור הזה, כן? כלומר, יש הרבה מטרות שהן שונות ואנחנו רק מייצגים את מה שאנחנו עושים.

ערן: כן, אני גם נכנס יחסית הרבה וקורא, זה גם סופר מעניין, ואני מרגיש שלומדים הרבה דברים, כאילו ממה שאנשים כותבים ו-, זה מדהים לראות את השיתוף, שזה כבר מעבר ל – Monday, כן? זה כאילו אנשים משתפים אחד עם השני, ואפילו בפודקאסט אגב, כאילו, אני ממש נהנה להקשיב לפרקים עם יזמים אחרים. כאילו – 

ליאור: זה אדיר, כי אם מרימים לי בדיוק לדבר הבא, הרי הרבה פעמים שואלים אותנו למה קראנו לזה Startup for Startup, ואני תמיד חוזרת שמההתחלה ידענו שאנחנו לא יודעים הכל, מההתחלה האמנו שכולם יכולים ללמוד וללמד, שאנחנו לא רק בפוזיציה של בוא ניתן, אלא גם נרצה לקבל, ותניד רצינו שזו תהיה פלטפורמה שעוד אנשים משתפים דרכה. כאילו, אף פעם לא הייתה פה מטרה שזה יהיה רק Monday for Startups, אחרת זה מה שזה היה נקרא. אני תמיד מאד גאה שמישהו אומר לי, מה, זה קשור ל – Monday? הקהילה הזאת קשורה ל – Monday? לא ידעתי. ואני כזה "יואו, הוא לא ידע, איזה יופי". כי אנחנו לא מחזיקים שם את הקול של אלה שיודעים ומתווים את השיח באופן בלעדי, אז זה מגניב שגם אתם ככה מתחברים לזה, ובאמת האבולוציה של בוא נביא פרקים של אנשים מבחוץ, בוא נספר על מסעות שונים בתכלית, באמת דברים, אקזיטים, שזה משהו שלא עשינו, לא נקנינו אף פעם, או קנייה של חברות, שזה משהו שלא עשינו – זה גם לקח הרבה זמן לשחרר את המקום הזה ולהבין שיש למידה מעוד מסעות.

ערן: כן כן. תשמעי, בדיוק עכשיו יצא לי לשמוע את הפרק עם עינת לפני כמה ימים, ממש נהניתי, הפרק עם אסף רפפורט גם – כאילו ממש מעניין לשמוע את הפרספקטיבות למסע – שונה. כאילו, וסופר מעניין להקשיב, זה הפרקים היחידים שאני מקשיב להם.  כאילו, ה[—] של החברה ו – 

רועי: גם אתה לא, לא שומע את הפרקים של עצמך.

ערן: כן.

רועי: זה עדיין קשה.

ערן: לא מסוגל לשמוע את הקול של עצמי בפודקאסט.

ליאור: בגלל זה השמעתי לך את עצמך.

ערן: כן תודה, תודה.

ליאור: אמרתי לך, התעללות. שאלו אותנו אם יש דברים שניסינו לעשות ולא הצלחנו. אני חושבת שאחד הדברים הכי מובהקים שככה אנחנו הרבה הרבה זמן רוצים ורק לאחרונה מודים שאולי אנחנו לא צריכים לעשות אותו או באמת לא יודעים איך לעשות אותו זה התרחבות עם היוזמה למקומות אחרים בעולם. עכשיו, המקום הקלאסי הראשון היה ניו יורק, יש לנו שם משרד מאד גדול, אמרנו יאללה, בוא ננגיש את התוכן. ואגב, המצפן פה בהתחלה באמת היה קצת מטעה כי זה התחיל מזה שאפילו היו עובדים בחברה שאמרו לנו רגע, אני רוצה שקולגה שלי שהוא דובר אנגלית יקשיב לזה, בואו תעשו את התוכן גם באנגלית. ממש רצינו, ובואו, עשינו צעדים, הקלטנו חדש, Startup for Startup Global, ו-וואלה, לא הצלחנו להבין את הזווית שלנו שם. נשמח רגע לשמוע למה אתם חושבים שלא הצלחנו, כי אתם מאד מעורבים בהכל.

ערן: תראי, בסוף אני חושב שמה שעובד מאד מאד טוב זה שזה אישי, כן? אנחנו כן נפתחים פה, אני כן מרגיש, תראי, אני לא יודע מה אני הולך להגיד בפרק, אנחנו מאד זורמים עם התחושות שלנו והרגשות, ואני חושב שזה משהו שהוא מאד מאפיין את הפודקאסט פה, כן? הוא מאד פרסונלי, ואיך שהוא כשאנחנו עוברים ל – Mode אנגלית, כאילו מעבר לזה שאנחנו נשמעים פחות טוב, כאילו זה קצת טכני. זה קצת אני מורחק טיפה יותר מהסיטואציה.

רועי: [—] יפה, אני לא מסכים איתו לגמרי.

ערן: בסדר, זה התחושות שלי, זה כאילו  – 

רועי: לא לא, בסדר, אני לא מסכים איתך, אתה יודע, אפשר לראות תוצאות בסוף ולראות מי צדק, אבל צריך בזה, ולדעתי בסופו של דבר זה יתפוס את הזווית שלו, אבל אני חושב שהסיבה שכאילו וויתרנו אחרי כמה זמן, א', בגלל הדברים האלה, ניסינו לשנות את הפורמט לגמרי וזה כאלו לא עבד, בסדר? יש משהו בפורמט הזה שהוא טוב, משהו בפורמט של כאילו להקליט מלא אנשים מדברים, לחבר אותם, שפחות עובד. ו – ב', שרצינו להשקיע בארץ, ולבוא ולבנות פה את הצעדים הבאים של הקהילה הזאתי, ואמרנו זה מקום הרבה יותר טוב להשקיע את האנרגיה שלנו מאשר לעשות לפודקאסט Scale. בואו נעשה ל – Startup for Startup סקייל.

ליאור: אני, אם אתם שואלים אותי, ושאלתם, זה באמת יושב סביב המוטיבציה שלנו מלכתחילה לעשות את זה. כי בסוף אנחנו כן כל אחד מאיתנו, זה נשמע קלישאתי, אבל מחזיק בראש את החברים, את היזמים, את היזמת או יזם שפגשתם לפני שבוע ושאלו שאלה, ואנחנו רואים אנשים מול העיניים ואנחנו מדברים אליהם, כאילו מדברים אחד על השנייה פה, אבל מדברים אליהם, ומקבלים מהם את הפידבק, וזה משהו הרבה יותר אינטימי ואמיתי, ובגלל שזאת יוזמה של לב, אז כאילו לקחת את הלב, להוציא אותו מהמשוואה ולהמשיך לעשות את זה, זה באמת נהיה טכני. לא הצלחנו לדמיין את היזם האמריקאי הזה שיושב, מה יוצא לו מזה, אנחנו לא מבינים מה הוא צריך עד הסוף.

רועי: האנגלי היה לפני, היה גם אנגלי בדרך.

ליאור: היה אוסטרלי, היה אנגלי, עברנו את כל ה – 

רועי: את כל האנגלים, את כל האנגלית.

ליאור: את המהגרים. אמרנו כן, הסתכלנו על שווקים שיותר דומים לישראל, אמרנו אולי אותם – לא מצליחים לדמיין את הבן אדם הזה. אז כאילו, לעשות משהו שעושים אותו מהלב בלי להחזיק את הלב זה כאילו פשוט רוקן את זה, ואני זוכרת רועי אתה עזרת, אז אמרת, אם אין בזה את הכיף אז זאת לא אותה יוזמה כבר, אז באמת עכשיו למה אנחנו עושים את זה? איך את זה נמדוד? אז כן, זה משהו שממש זנחנו בגאווה, ובאמת, את האנרגיה הזזנו, הסטנו ללשאול מה עוד אפשר לתת לתעשייה בארץ.

רועי: מה שניסיתי להגיד לפני זה שזה לא טכני. כלומר לא היה איזה סיבה טכנית שאנחנו מקליטים ככה או מקליטים ככה, זה פשוט לא – 

ליאור: הלב שלנו לא שם.

רועי: סיכום טוב.

ליאור: השאלה הבאה מהקהילה היא, האם היו לכם דברים שהיה לכם קשה לספר ובכל זאת החלטתם לשתף?

ערן: כן, אני יכול לשתף שנגיד היה לי המון המון דילמות סביב הפרק של ההעסקה ישירה. אני מאד מאד גאה ביוזמה הזאתי, והתחלנו אותה לפני המון המון שנים, ותחשבי, התחלנו אותה לפני 5 שנים בערך?

ליאור: כן.

ערן: ורק אחרי 4 שנים בפודקאסט, סיפרנו על זה.

ליאור: ואחרי תשעה חודשים שאמרנו שצריך לעשות על זה פרק ולא הצלחנו להבין איך, ועוד פרק שזנחנו על זה. כאילו, זה כל התהליך.

ערן: נכון. כי מה היה הפחד שלי? שוב, על אותו אלגוריתם שם, אמרתי אוקיי, מה הערך פה? מה אנשים ילמדו? האם זה לא נראה כאילו אנחנו משוויצים במשהו? אובר גאים במשהו? מנסים לחנך מישהו? נורא נורא פחדתי מזה, כי אנחנו ממש לא במקום הזה של להיות פטרונים כאלה ולכפות איזה שהיא דעה או מגמה, אבל בסוף מה שאותי שכנע, לפחות איך שאני מסביר את זה לעצמי, אמרתי לעצמי, אם זה יגרום לחברה אחת לשנות את מודל ההעסקה, וואו, עשינו פה שינוי. וגם הרגשתי ש-, איזה שהיא תחושה שמתגברת ככל שהחברה גדלה, שיש עלינו המון אחריות, כאילו בתור אנשים, בתור חברה, על הכתפיים. חלק מהאחריות זה להעביר את הידע ולעזור ל סטארטאפים אחרים, וחלק מהאחריות זה גם לעשות דברים טובים בעולם הזה. אז כאילו, זה מה שבסוף גרם לנו, לפחות ברמה האישית שלי, להגיד יאללה, בוא נלך על זה.

רועי: לי היה דוגמא מאד פשוטה של דווקא אחרי שהחלטנו לעשות את זה וזה כבר בא לידי ביטוי, אז הלכתי לספר את זה לאיזה נו, יזם חברה אחרת, שהוא אמר לי, מה, אתם מעסיקים את כולם ישירות? טוב יאללה, אני גם עושה את זה. התחלתי להסביר לו את ה – Details, הוא אומר לי "לא לא, עזוב עזוב, כולם מכרו לי לוקשים עד עכשיו" יאללה, אני כאילו לא האמנתי – 

ערן: חשבת שאתה מוכר.

רועי: ברור, אבל הוא לא צריך את זה, זה בדיוק הקטע, הוא רק היה צריך להבין שאפשר, כן? כאילו, כי אמרו לו למה אי אפשר עד עכשיו – 

ליאור: שיש כזה, כן.

רועי: עכשיו הוא אומר, הוא כעס על עצמנו שהוא קנה את מה שמכרו לו. אמרתי, זה כל כך, זה לא רק אצלנו, הרצון, בסדר? גם יש עוד הרבה חברות אחרות שעשו את זה, כמו שאמרנו בפרק, אבל זה לא ברור לכולם שכן, כי ה – Default הוא לא. אז כאילו, אם אנחנו יכולים מתוך המקום הזה של האחריות לבוא ולשנות את ה – Default, או להגיד לאנשים תשמעו, זה לא כזה  Obvious, כאילו, למרות שזה Obvious, זה לא. יש עוד אופציה, כאילו, לפתוח להם את האופציה הזו דווקא בהתחלה, אז כאילו זה בדיוק המקום של מה שאנחנו מנסים לעשות פה, ואם זה קשה אז בוא נתמודד עם הקושי, נאכל את כל הזה, זה היה הפרק שאולי היה הכי קשה להפיק אותו עד היום.

ליאור: זה פרק, וגם הפרק על הקליניקה הטיפולית – 

ערן: כן, זה גם היה קשה.

ליאור: ואני חושבת שזה באמת אולי, אם דיברנו על תוכן וההתפתחות שלו, אז ממקומות יותר טכניים ומקצועיים לחוויות סגורות ובטיימליין, הנה משהו הצליח או נכשל וקל לדבר עליו, לאי וודאות ודברים קצת יותר רכים ואפילו ניהוליים, אז הגל החדש של הפרקים שאתם גדלים לתוכו, זה פרקים שכן יש אג'נדה, כן? שאי אפשר להגיד יותר רק על עצמי לספר ידעתי. אתם כן רגע באין ואומרים משהו שהוא טיפה יותר נחרץ, וכן רגע לוקחים אחריות על השיח.

ערן: כן, אבל זה לא ששינינו. עדיין רוב הפרקים הם לא כאלה, אבל אנחנו מרשים לעצמנו יותר גם לשלב פרקים כאלה – 

ליאור: למה? מה בכם השתנה?

רועי: הנה, אני אתן דוגמא לפרק שעוד לא עשינו, שלי חופר במוח, על כל נושא הפנסיה, ב – Tech ובכלל כאילו, שהוא נושא פרוץ בהרבה מקומות. אף עובד לא רוצה להתעסק עם זה, חברות, גם אלה שעובדות מאד קשה בדבר הזה, וצריך לעבוד בצורה מפתיעה מאד מאד קשה כדי שלא ייקחו סתם כסף לעובדים. את יודעת, הגיע הזמן שנעשה עם זה משהו.

ליאור: אז שוב, רועי, זה כמה פרקים שבאמת מה שמשותף בהם זה שזזתם ממקום של אוקיי, רק נהיה שקופים, לגבי השאלה של על מה חשוב להיות שקופים, על מה חשוב לדבר, מה תופס את הבמה בפודקאסט – 

ערן: כן, אבל אני חושב שזה גם קשור לאבולוציה שלנו, כי אני יכול לשתף, בנט שיתף את זה בעצמו, אבל הייתה איזה שהיא פגישה לפני שנה אני חושב, עם כל מיני חברות הייטק בירושלים, וכאילו במשרד ראש הממשלה. הם רצו לדבר על כל מיני דברים אסטרטגיים לגבי איך גורמים לעוד אנשים להיכנס להייטק, ואיך מנגישים את ההייטק לעוד אוכלוסיות, וזה היה פגישה באמת מדהימה וחיובית, ואני זוכר שיצאנו ורועי מהפגישה ואמרתי לו "מה זה, אחי, פתאום אני מרגיש כל המשקל של מדינת ישראל על הכתפיים שלי". כי יש לנו כן נטייה לקחת אחריות על דברים, ואני אוהב את זה, אני מאמין בזה, אבל אני חושב שככל שחברה גדלה, אז כאילו האחריות שלה גדלה. אני חושב שהציפייה ממנה גדלה, וגם אני ורועי כאילו מרגישים חלק מהאחריות הזאתי, כן? על הכתפיים שלנו. כאילו, גם הקרן הזאת שהקמנו, גם, כאילו, אנחנו מרגישים אחריות, בסדר? שהיא מן הסתם מאד מאד להצלחה של החברה, אחריות לעזור ליזמים אחרים, וגם אחריות לעשות דברים חיוביים בעולם.

[מוזיקת מעבר]

ליאור: איך לא נסיים עם העתיד, שאלו בקהילה – מה הוויז'ן להמשך?

ערן: מכוניות מעופפות.

ליאור: קריפטו.

רועי: כן, לא, אבל לקונטקסט של Startup for Startup.

ליאור: Startup for Startup, אה.

ערן: כולנו נשלם בביטקוין.

ליאור: קודם כל – 

ערן: איפה זה פוגש אותך?

ליאור: כן. אז עוד פעם, יש את הפן הטכני, שאנחנו עכשיו מתרחבים לוידאו, אומרים איפה נפגוש אנשים? בכלל, לאורך הדבר שאלנו את עצמנו, אנחנו טוב לנו פודקאסט, אבל אולי יש אנשים שאוהבים רק לקרוא? אז עכשיו אנחנו שואלים איך נהיה, איך נעשה וידאו טוב, אבל זה ממש ברמה הטכנית. אני חושבת ששתי הבשורות הוודאיות, הראשונה היא שבאמת אנחנו רוצים להיות יותר פלטפורמה, ולייצר מרחבים שבהם אנשים משתפים אחד את השני, ופחות נשענים עלינו, ואנחנו רק ה – Enablers, המאפשרים של הדבר הזה. והמקום השני זאת קומה שאנחנו ככה, היא ממש בבנייה כבר אפשר לספר, שבעצם אפרופו השיח על האחריות החברתית שיש לנו בישראל מעבר לתעשייה, בעצם באה לחבר בין יזמים ויזמות ואנשים שעובדים בסטארטאפים והם מחזיקים איזה שהוא ידע מקצועי, לאנשים שעוברים הכשרות כרגע ובעצם מחפשים את המקצועי שלהם ובעצם קצת יותר במקום בוסרי או אחר בקריירה שלהם, ואנחנו רוצים שם לייצר איזה שהוא סוג של מפגש, ובעיניי הוא, כשאמרתי קודם ש – Startup for Startup זה נתינה כזאתי אין סופית, ושכולם מקבלים וכולם נותנים, אז זה לקחת את זה צעד אחד קדימה. הרבה פעמים בקהילה שואלים אותנו – אז הבאתם את כל האנשים האלה לכאן, כולנו כאן, מה אנחנו עושים עם הכוח הזה? אז אני ממש רואה בזה הזדמנות לקחת את כל האנשים שהיום נמצאים בקהילת פייסבוק שלנו ולהגיד להם, הנה יש קומה, בואו, בואו תשתפו מהידע, בואו תקשיבו לאחרים, בואו נתרגם את זה למעשים ולא רק לפוסטים. אז זה העתיד המאד מיידי, רועי נורא רוצה להגיד על זה משהו.

רועי: סתם את הטכני, כן? כאילו, לקחנו קומה בבניין ליד, 1,400 מטר, גבוהה, שבע מטר גובה, מאד יפה, והיא הולכת להיות גם ל – Startup for Startup וגם ל – Monday U. והשילוב שדיברת עליו זה איפה אחד פוגש את השני. ול – Startup for  Startup כאילו אין תכניות, כאילו יש המון רעיונות, אנחנו גם נשים שם המון Facilities, כיתות לימוד, מרחבים שסטארטאפים יוכלו להיות בהם, וגם את כל מה שצריך ל – Monday U בתור גם הכיתות לימוד והכל וזה, ואז יהיה את הפגש בין השניים שם, שכל, לכל האירועים שנעשה.

ליאור: שמעצים את שני הצדדים.

רועי: כן, כן. זה יהיה מאד מרגש. קומת קהילה.

ליאור: מה ערן, ומה החזון שלך?

רועי: לא, תראי, אני חושב שבסוף זה מה שיפה – החזון שלנו הוא אותו דבר מהיום הראשון. בסדר? אנחנו רוצים לעזור ליזמים ועובדים בחברות אחרות, לשתף ידע, אני חושב שזה אין סופי, ואפשר להתרחב בהמון המון מישורים, ואני מאד מאמין בלהתרחב, ושכל אחד יצרוך את המדיה איך שמתאים לו, כמו שאמרת. אז יש פודקאסט שזה פורמט אחד, יש קהילה, אבל יש לנו המון מה לעשות בתוכן שהוא כתוב, יש לנו מה לעשות בתוכן שהוא וידאו, וידאו קצר, וידאו ארוך, המון המון דרכים, בסוף אנחנו רוצים שזה יגיע לכמה שיותר אנשים, וגם במישור הפיזי, מבחינתי עוד ערוץ, בסדר? יש אנשים שמאד נהנים מהאינטראקציה האישית, מאד צריכים כאילו לראות בן אדם מולם, ואני גם רוצה ש – Startup for Startup יהפוך להיות באמת  איזה שהוא Knowledge Base יותר מסודר. כאילו אני, אני שאני מדמיין את האתר, אז אני ממש מדמיין שם תכנים שהם יותר Structured, של הנה כל מה שאתה צריך לעשות בשביל לפתוח סטארטאפ, הנה כל מה שאתה צריך בשביל לעשות, לא יודע, לגייס כסף ממשקיעים. ממש כתוב, מתודולוגי, תנ"ך כזה. ושאנשים יתרמו לזה שהם לא אנחנו. כי אני חושב שיש המון המון משמעות בלשמוע את הדברים האישיים והחוויות, אבל יש גם המון משמעות בלפרמל את הדברים ולהנגיש אותם. אז גם זה, אני מאד אשמח שנרתחב אליהם.

רועי: מהצד שלי אני מתרגש בנוסף למה שערן אמר, מהקהילה. שהקהילה בשבילי זה, זה משהו שקורה בלי שתכננו. שקורים שם דברים שלא קשורים אלינו נכון? בכלל.

ערן: אני לא יודע אם זה הזמן להגיד, אבל כאילו אנחנו בתור חברה מאד Committed לזה,  בסדר? כאילו, ליוזמה הזאתי, אנחנו עושים לזה Scale, יש לנו צוות גדול, גם אני רוצה לקחת את ההזדמנות להגיד להם טובה, כאילו, זה צוות מדהם.

רועי: וגם לך ליאור, שאת מובילה שם את כל הדבר הזה.

ערן: כן.

ליאור: מה אנחנו רוצים, כמו כל פרק, להגיד לאיזה יזם או יזמת או עובד או עובדת בחברה, ששואלים את עצמם אם הם גם יכולים להרים משהו שיכול לעשות טוב למישהו אחר בתעשייה, מה הייתם אומרים להם?

רועי: להתחיל לדבר עם אנשים. כלומר, אני חושב שאנחנו לא ניסינו לעשות את הפודקאסט קודם, זה היה פשוט אחרי מאות גישות עם מלא אנשים. אז כאילו, קודם כל לנסות לעזור איפה שאנשים צריכים עזרה, אחרי זה כאילו –

ליאור: לפרמל את זה, לא ההיפך.

רועי: כן.

ערן: לא תראי, בסוף, אני חושב שבתור יזמים אנחנו מאד Oriented ללעשות דברים שמקדמים את החברה, ושוב, לא ניכנס פה לבודהיזם, כן? אבל אני חושב שכן יש המון ערך בלעשות דברים שעושים טוב, ומה שנקרא מניסיון שנינו, שלי ושל רועי, שאתה עושה טוב אז חוזר אלייך טוב, גם אם אתה לא רואה את זה בהתחלה, גם אם זה לוקח המון המון שנים. ויש פה המון יזמים שעושים המון המון דברים טובים. אז אני רק מעודד את ההתנהגות הזאתי ואני חושב שיש פה המון אנשים מדהימים בארץ שנותנים המון, ואין לי ספק שזה עושה המון המון דברים חיוביים.

רועי: עוד נושא שאולי אנחנו נוכל לעשות עליו איזה שהוא פרק, שהוא מאד מעסיק אותנו, זה איך לשלב את זה בחיים של החברה, כלומר, שזה לא יהיה משהו שהוא נפרד, שזה, אני חושב שהוא, שוב, זה לא משהו שאנחנו המצאנו, זה טרנד עולמי שכאילו קורה עכשיו לדעתי, שהמודעות עולה ואנשים רוצים לעשות את הדברים האלה, ואני חושב שזה חברות מסוג חדש, שהעשייה החוצה, שהיא לא אחד לאחד מה שהמטרה של החברה עושה – 

ליאור: החברה, העסקית, כן.

רועי: תהיה משולבת בתוך המהות שלנו. זה שאלה איך מגיעים לשם.

ליאור: אני, אני אסכם עם משהו שמתחבר ערן למה שאמרת בהתחלה, שכדי לעשות טוב החוצה, אז תשאלו, בעיניי בהגדרה, אני צריכה להיות בטוב עם עצמי, זה צריך להיות לי טוב, זה צריך להיות לי נעים, זה צריך להיות לי כיף, אז אם מישהו שואל איך לעשות טוב או איפה לעזור, אז פשוט תשאלו קודם את עצמכם איפה לכם, איפה אתם מרגישים בטוב כשאתם עבור מישהו אחר, וזה מצפן מעולה לחקירה, ושם אפשר להשקיע את האנרגיה הבוודאות גבוהה שמשהו טוב יחזור אליכם מזה. תודה לכם.

ערן: תודה.

ליאור: תודה שהאזנתם.

[מוזיקת סיום]

 

תומלל ע"י

WETEXTשירותי תמלול