איך יוצרים תקשורת נכונה בין מעצבים למפתחים?

בתחילת דרכי במאנדיי מצאתי את עצמי מאוד מתוסכלת מהעבודה. הייתי משקיעה מלא זמן בלפצח פיתרון לבעיה מסוימת במוצר, מעצבת כיוון שמרגיש לי בינגו, ו…

כלום. נאדה. הפיתרון ההיפותטי שלי היה מחכה לפיתוח, ומחכה, ומחכה, והיו יכולים לעבור שבועות ארוכים בלי שאף מפתח לא עשה עם זה משהו. לא הבנתי בשביל מה אני עובדת בכלל. אם לרכב על המונדיאל שקורה ברקע כתיבת שורות אלה – לא הבנתי למה זה מרגיש כאילו המעצבים והמפתחים לא באותה נבחרת.

בעיניי, התקשורת בין מעצב ומפתח שעובדים על אותו פיצ׳ר, צריכה להתנהל כמו פינג-פונג. זה ערוץ תקשורת שצריך להיות הכי פתוח שיש – אני רוצה לשמוע מהמפתחים מה הם חושבים, ולדעת שהם מרגישים בנוח להביע את דעתם, ומה ההיתכנות בכלל לייצר את הדבר הזה. כשהבנו שזה מה שקריטי בתהליך – שכולם יהיו מעורבים בו לאורך כל הדרך – היה לנו ברור יותר איך צריכה להיראות העבודה הצוותית על פיצ׳ר כזה או אחר שאנחנו רוצים לגעת בו.

אחת הנקודות המהותיות בתהליך העבודה שגיבשנו נוגעת לשיתוף המפתחים בתהליך. לא צריך לחכות עד שמגיעים לפרודקשן כדי לשתף את המפתחים בתהליך. להפך. המעצב צריך להציג את הפתרונות האפשריים, להסביר למפתח מה עומד מאחורי העיצוב, למה דווקא העיצוב הזה נכון, ולמה היוזר צריך אותו. זה השלב שבו מסכימים על הפתרון הנכון ביותר, ואז מפרקים את זה ובודקים את ההיתכנות. זה אף פעם לא אני מגיעה ואומרת ׳עיצבתי את זה, תראו איזה יופי׳. בכלל, המילה ׳יפה׳ לא נמצאת אצלי בלקסיקון והכל צריך להיות מאוד מנומק. המוקאפ יגיע רק אחרי שכולנו יישרנו קו לגבי ההתנהגות הרצויה, הבנו את הבעיה ואת היוזרים שאנחנו רוצים לפתור את הבעיה עבורם.

בוידאו החדש של Startup for Startup, שמבוסס על פרק פודקאסט שעשינו בנושא, פירקנו את התהליך שיצרנו לגורמים והסברתי מה הרציונל מאחורי כל שלב – ולאן הוא צריך להביא אותנו. אם יש לכם.ן שאלות – היט מי בתגובות!