אני מניח שרובכם מכירים בקיומם של אנג’לים וקרנות השקעה, ויודעים את ההבדלים העיקריים בין שני גופי ההשקעה המאוד שונים הללו. אני בטוח ששמעתן פעם את המונח קרן אסטרטגית או קרן תאגידית (להלן CVC) ויתכן ואתן אפילו מכירות קרן אחת כזו או שתיים, אבל אני תוהה כמה מכן יודעות שקרנות תאגידיות מעורבות כיום בכ-50% מסיבובי ההשקעה בארץ ובעולם, וכן שלמעלה מ-50% מסך הכסף המושקע בסטארטאפים בעולם מגיע מהשקעות של CVC. הכתבה הזו נועדה כדי לעזור לכן להכיר טוב יותר את החיה הזאת, את יתרונותיה וחסרונותיה, איך לגשת אליה ומתי.
עכשיו לעסק. ההגדרה הכללית ביותר לקרן תאגידית (CVC) היא קרן שכל כספה מגיע מתאגיד יחיד. להבדיל מקרנות פיננסיות (VC) המשקיעות לשם מטרה אחת ויחידה, שהיא להשיא תשואה למשקיעים שלה (LPs – Limited Partners), הרי שהקרנות התאגידיות ישקיעו בחברות וקרנות אחרות בצורה שתשרת את האינטרס של התאגיד שמימן אותן. האינטרס המייסד הזה, הוא זה שיכתיב את צורת פעילות הקרן, ולכן חשוב שתבחינו בסוגי הקרנות ואיזו מטרה הקרן באה לשרת, כי זה ישפיע על הרלוונטיות של הפנייה, התזמון והגישה בה תנקטו אתם היזמים.
ה-CVC הקלאסי
קרן אסטרטגית קלאסית היא כזו שההחזר הפיננסי לתאגיד הוא מטרה משנית בלבד, ואילו האינטרס המנחה אותה הוא “אסטרטגי”. בדרך כלל ההשקעה תתבצע כחלק מתהליך שת”פ עמוק בו מוטמעת הטכנולוגיה של החברה בתוך מוצר של התאגיד. מטרות אפשריות נוספות של ההשקעה יהיו כנראה כמה מהבאות:
• חיזוק הקשר בין החברה המשקיעה ובין הסטארטאפ.
• שינוי סדרי עדיפויות בפיתוח של הסטארטאפ והקצאת משאבים לטובת פיתוחים ספציפיים.
• מעין מקדמה לסטארטאפ לטובת כיסוי עלויות פיתוח ואינטגרציה של הטכנולוגיה של הסטארטאפ במוצר של התאגיד – הליך שלעיתים קרובות מתברר כארוך ומסובך.
• הנאה מפוטנציאל הערך (שווי חברה) שיגדל כתוצאה מהשת”פ.
• גישה למידע והשפעה על הליך קבלת ההחלטות – מכיוון שהטכנולוגיה של הסטארטאפ, שאמורה להיות חלק אינטגרלי מפיתוח של מוצר, היא חשובה, ולכן התאגיד קונה הלכה למעשה גישה להנהלה ולקבלת ההחלטות שלה דרך הבורד.
בתהליך השקעה עם קרן אסטרטגית קלאסית ה-Due Diligence (בדיקת נאותות) תיערך בעיקר על ידי היחידה העסקית בתאגיד, על מנת לאשר שהחברה היא זו שתתממשק עם המוצר של התאגיד. זה יהיה בדרך כלל תהליך ארוך יחסית (שיכול להגיע גם ל-6 עד 9 חודשים). בתהליך הזה, צוות ההשקעה של הקרן בעיקר מתווך עם היחידה העסקית, וה-DD הפיננסי שהוא עורך הוא בדרך כלל כדי לוודא את בריאות החברה. לקרן כזו עדיף להגיע כאשר המוצר של הסטארטאפ הינו בוגר ועבר ולידציית פרודקשן מרשימה. הסיבה לכך היא שלצד התועלת המרובה מהשקעה כזו, התהליכים הינם ארוכים מאוד בשל התלות ביחידות העסקיות הפנימיות של התאגיד, שעסוקות בדרך כלל בפיתוחים השוטפים (כלומר, בעבודה אמיתית…). דוגמאות לקרנות אסטרטגיות קלאסיות:
Qualcomm Ventures, Samsung Ventures, Sony Innovation Fund ועוד.
הפיננסית
ישנן מספר קרנות תאגידיות הנמדדות על-ידי התאגיד רק על ההחזר הפיננסי של החברות בהן הן משקיעות. אלה בעיקר קרנות המשקיעות בשלבים מאוחרים יותר (אבל לא בהכרח), והן בדרך כלל צמחו מתוך קרנות אסטרטגיות קלאסיות. הקרנות הללו יכולות לחבור ליחידות העסקיות ולהעניק ערך רב מעבר לכסף, אך ההצלחה שלהן נמדדת בהחזר הפיננסי ולא במספר השת”פים. אינטל קפיטל ו-Sapphire Ventures הן דוגמאות לקרנות שהתחילו כקרנות אסטרטגיות עם מטרות אסטרטגיות, והפכו כאלו המרוכזות בהחזרים פיננסים (ועושות את זה היטב!).
ההיברידית
כמו בהרבה תחומים, יש קרנות שהן גם וגם – סמסונג נקסט היא דוגמא מצוינת לכך. מצד אחד, אנחנו קרן תאגידית כי כל כספנו מגיע מסמסונג, ואנחנו נמצאים בקשר עם היחידות העסקיות של התאגיד. מצד שני, אנחנו לא תלויים בהן לצורך אישור על השקעה. מטרתנו היא להשקיע בשלבים מוקדמים, כדי להיות קרובים לחברות שאנחנו מאמינים שיובילו את השינויים בעולם, ומשקיעים באלו שלדעתנו יהיה להן פוטנציאל אסטרטגי לשיתוף פעולה עתידי עם סמסונג. לכן, אנחנו חוקרים גם את סמסונג וגם את השוק בתחומים שאנחנו חושבים שתוכנה הולכת לשנות דרמטית את התמונה.
לסיכום, לכל סוג קרן תאגידית תהיה נקודת מבט מאוד שונה על הסטארטאפ שלכן וההתאמה שלכן להיות השקעה פוטנציאלית עבורה,
בעיקר בשל המטרות השונות שכל קרן באה לממש. כמו כן, לקרנות השונות יהיו תהליכי השקעה שונים מאוד (בהיקף, בעומק, ובמשך הזמן של בדיקת הנאותות ושל התהליך), ולעיתים בקשות לזכויות מסוימות, כמו זכות גישה למידע כמו דוחות כספיים, בקשה להתראה על עסקאות רכישה או אפילו זכות לתת הצעה שכנגד.
קרנות תאגידיות חיות בשיתוף פעולה עם הקרנות הפיננסיות ומשלימות אותן. הן תופסות תפקיד משמעותי ולוקחות נתח גדל והולך מסך ההשקעות בסטארטאפים ולכן כדאי להכיר אותן. כדי לבדוק האם יש התאמה ביניכן לבין הקרן התאגידית יש לברר מה המטרות שלה, מהו תהליך ההשקעה, והאם יש לה דרישות מיוחדות ושונות משל משקיע פיננסי.
-------------
אייל הוא המנכ”ל של Samsung Next TLV והדירקטור המנהל בקרן ההשקעות של סמסונג נקסט (Samsung Next Ventures). סמסונג נקסט היא זרוע החדשנות של סמסונג העולמית. הם מתמקדים בחדשנות במוצרי ושירותי תוכנה בצורה המתממשקת או משלימה למוצרים של סמסונג, ומשקיעים בסטארטאפים כל שלב.
קריאת הבלוג 
האזנה לפרק 
צפייה בוידאו 
שאלות / פידבק
