פיתוח למובייל – על אתגרים והזדמנויות

 

ליאור:            היי ערן.

ערן זינמן:       היי ליאור.

ליאור:            היי כולם. הגעתם ל-Startup for Startup, הפודקאסט שבו אנחנו חולקים מהניסיון, מהידע ומהתובנות שלנו כאן במאנדיי.קום וגם מחברות אחרות. הוא מיועד לכל מי שסטארט-אפ מדבר אליו, לא משנה באיזה כיסא הוא יושב ברגעים אלו. [מוזיקה]. מובייל ב-2019 הוא עובדה מוגמרת, נכון? אין מישהו שאין לו… נראה לי נעמי בת שנתיים, בקרוב יהיה לה פלאפון. וגם היא כבר יודעת להבדיל בין אייפון ללא אייפון. יפה, אה? חינכתי טוב. ולא רק שהוא שכן כדי להישאר, אנחנו גם רואים תנועה מאוד ברורה של אנשים, של עובדים, מהדסקטופ למובייל. יש אנשים שעובדים גם עם הדסקטופ וגם עם המובייל, ויש הרבה מאוד עובדים שכבר עוברים לעבודה בלעדית דרך המובייל. אז כל הטרנד הזה הוא מהמם, והוא מייצר כמובן הזדמנות עבורנו כאן במאנדיי. ועם כל הזדמנות גם מגיעים אתגרים. אז האתגרים הם סביב השאלה של מה בעצם התפקיד של המובייל, האם הוא אמור להיות זהה לדסקטופ, איך מייצרים משהו שהוא חי בפני עצמו, איך מקבלים החלטות מסביב לזה בסביבת הפיתוח למובייל. ולטובת העניין איתנו כאן היום שני פרנקל. שהיא מעצבת מוות המובייל שלנו כאן במאנדיי.קום. כבר למעלה משנה. היי שני, זה השלב שבו את אומרת היי [צוחקת].

שני:               היי ליאור, היי ערן. מה נשמע?

ליאור:            אני אתחיל עם דיסקליימר, שאת הפרק על המובייל אני מתכננת בערך מהיום שהתחלנו לעשות פודקאסט לפני שנה. אז לרגל חגיגות השנה לפודקאסט את כאן איתנו. ותיארתי קודם ממש בקצרה בעצם את הטרנדים היום בעולם המובייל. את יכולה קצת לפרט על, זה להסביר יותר לעומק על מה דיברתי?

שני:               על מה דיברת? אז טרדנים, נראה לי שהרבה אנשים בעולם של הטק מכירים, אבל כל שנה בעצם יש כנס גדול, בנפרד של גוגל כמובן ובנפרד של אייפון, שמציגים את כל הדברים החדשים, את כל החידושים שיועצים. אז זה גם באמת מוצרים שמתקיימים כאילו טכנית, נכון? יש את השלב הזה של מה, אם המצלמה היא יותר טובה וכו'. וגם יש כל-מיני דברים נגיד באייפון, שהצטרף ה-notch, נכון? פתאום המסך שלי הוא לא מרובע, יש לי בו dent קטן. ועוד מלא מלא דברים שמשפיעים על איך המוצר הזה נראה ומתנהג.

ליאור:            זינמן, אתה רוצה לתת קצת קונטקסט על מובייל במאנדיי?

ערן זינמן:       כן, בכיף. אז, בעצם המוצר שלנו התחיל בתור מוצר וובי. זאת אומרת, ממש כשהתחלנו את הגרסה הראשונית של מאנדיי, אז בנינו אותה אך ורק לווב.

ליאור:            אנחנו מדברים על שש שנים אחורה פחות או יותר, נכון?

ערן זינמן:       כן, שש שנים אחורה. אני לא זוכר בדיוק מתי הוצאנו את הגרסה הראשונה של מובייל, אבל בגדול היינו מאוד מרוכזים בווב. משתי סיבות. אחת היא כי הבנו שלמוצר יש רמה של complexity מסוימת. ואין מה לעשות, ברגע שיש לך מסך מחשב יותר קל להכניס יותר פונקציות ולהכניס יותר complexity. והיה לנו גם יותר קל לעשות איטרציות מהירות כאילו בווב. אחד הדברים שהם שונים במובייל מול הווב, שמובייל בעצם כדי לעשות שינוי אני צריך לעדכן גרסה לאפליקציה כל הזמן, בווב אתה יכול להעלות עשרות שינויים ביום, ויותר קל לעשות איטרציות. אז בוא נתחיל בתחילת החברה זה היה לנו הרבה יתר נוח. יש עוד סיבה, שהיא יותר אישית שלי ושל רועי, שאנחנו שנינו מגיעים מהעולם של הווב, פחות מהעולם של המובייל. היה לנו יותר קל לכתוב לעולם של הווב וזה בא לנו יותר בטבעיות, ואני חושב שזה הוביל אותנו למקום הזה, שני הדברים האלה.

ליאור:            הייתה איזו שהיא חשיבה על השוק עצמו ועל התפקיד שהפלטפורמה אמורה לשמש בחיים של עובד? כי זה גם, אני חושבת שכשחושבים על זה פשוט זה די אינטואיטיבי לחשוב שאתה הולך לדסקטופ.

ערן זינמן:       כן-

ליאור:            כשאתה מדבר על ניהול ועל-

ערן זינמן:       כן, שמעי, העולם של B to B כאילו הוא חברות sas שמוכרות ל-businesses, הוא כאילו, הוא די heavy על הדסקטופ. אם נסתכל על חברות sas כאילו אחרות. אבל הטרנד הוא ברור. כאילו, אתה רואה יותר ויותר חברות כאילו שמפתחות אפליקציות למובייל. אני לא חושב שזה יגיע לרמה שחברה שמ-day one כאילו היא mobile only, mobile first לחלוטין. נגיד כמו אפליקציות שהן יותר consumer, כמו אינסטגרם או סנאפצ'ט וכו', שאפילו אין להן נוכחות כמעט בווב. אבל הטרנד הוא ברור, זאת אומרת המגמה היא ברורה, שהמובייל הופך להיות יותר ויותר דומיננטי. גם בחברות B to B. אבל כשאנחנו התחלנו זה היה, לא הקדשנו לזה המון מחשבה, אבל זה היה לנו מאוד ברור שאנחנו נתחיל כאילו עם פוקוס על הווב.

ליאור:            באיזו שנה התחלנו בעצם לפתח את המובייל בחברה?

ערן זינמן:       אני לא זוכר את התאריך המדויק, אבל זה היה מתישהו ב-2016 כשהתחלנו. ובעצם, האמת שזה מצחיק, ישבנו עם-

ליאור:            ערן התחיל לחייך פה [צוחקת].

ערן זינמן:       לא, נזכרתי. ישבנו עם אבי, אחד המשקיעים שלנו, ובדיוק גייסנו round A, או היינו בדרך לגייס round A. ודיברנו איתו, ודיברנו על מובייל, הוא אמר יאללה חבר'ה, בואו תעשו משהו. ואמרנו כן, בוא, נחכה שנגייס את הכסף, וכזה דיברנו ואמרנו יאללה, fuck it, בוא נעשה את זה. ואז התחלנו. האמת שהתחלנו, ואני לא סופר-גאה בזה, עם חברת outsource. בשביל לעשות את זה. כי פשוט לא היו לנו מפתחים in house, ואמרנו בוא נעשה את זה.

ליאור:            מי היה מאמין.

ערן זינמן:       כן, אני יש לי, אפשר לעשות על זה פרק בפני עצמו. אני לא, לא חובב outsource מושבע, בטח לא של דברים כל-כך אסטרטגיים לחברה. אבל זה התניע איזשהו תהליך. והתחלנו לעבוד עם חברת outsource, ובעצם אחרי כמה חודשים הגיע המפתח הראשון לחברה, אריאל, שעובד איתנו היום, בחור אדיר, שבעצם לקח את ה-IOS קדימה. זהו, ואז בעצם התחלנו עם, אריאל בעצם התחיל, והוא התחיל לפתח את האפליקציה, ולא ידענו איך לאכול את זה בהתחלה. כי כאילו, רוב ה-growth שלנו עדיין היה לפנינו. גם עדיין זה נכון. אבל בעצם הווב תפס מקום מאוד דומיננטי. המובייל היה מין דבר כזה בהתחלה שפשוט היה שם באיזו שהיא רמה. זאת אומרת, עבדנו על האפליקציה, אבל, בוא נגיד ברמה האישית שלי רוב ה-mindshare שלי הלך לווב. כאילו, ואת כל הטסטים עשינו בווב. ואת ההתקדמויות במוצר הווב הוביל בעצם. והמובייל היה בעצם מין משהו כזה שאנחנו מבינים את החשיבות שלו, מבינים שאנחנו רוצים להשקיע בו אבל הוא היה כזה על אש קטנה. אבל ייאמר לזכות אריאל שהוא נתן שם בראש, כאילו, הוא לא ויתר והוא כאילו, נתן שם בראש וניסה מאוד לקדם את האפליקציה. ואני ממש יכול לראות – אני לא רוצה להקדים את המאוחר בפרק – אבל כאילו, את השינוי מגמה גם אצלנו, בתוך החברה. כאילו, שיש את השינוי מגמה שקורה בשוק אבל יש גם את השינוי מגמה שקורה אצלנו בחברה. ושוב, אני לא רוצה להקדים, אבל בעצם המובייל היום תופס חלק מאוד משמעותי בחברה, בטראפיק, בשימוש של היוזרים שלנו.

ליאור:            אז בואי ספרי שנייה באמת מבחינת ההתנהגות של המשתמשים שלנו מה את רואה.

שני:               אוקיי.

ליאור:            איך הם משתמשים היום בפלטפורמה.

שני:               אז אנחנו יודעים שמתוך ה-100 אחוז של היוזרים שמשתמשים במובייל 15 אחוז משתמשים רק במובייל, זה המפגש היחיד שלהם עם מאנדיי. אז אני חושבת שהרבה פעמים כשאנחנו מדמיינים יוזרים משתמשים במאנדיי, אז אנחנו מדמיינים באמת כלי דסקטופ, ואנחנו מדמיינים שרק כשהם בדרך לעבודה, שנייה לפני, הם רק רוצים לדעת על מה הם צריכים לעבוד היום, הם נכנסים לאפליקציה ותופרים שם כמה דברים. או שהם עושים את זה בסוף היום. אז זה סנריו אחד, של אנשים שזה משלים להם את החוויה שהם בעצם מחכים אליה בדסקטופ.

ליאור:            מה שאנחנו קוראות לזה on the go.

שני:               נכון. ואז יש לנו גם את המשתמשים שבאמת, ה-15 אחוז האלה שרואים את מאנדיי רק במובייל. והאנשים האלה זה כל-מיני דברים. זה מחברה שבונה שכונות ענקיות בארה"ב וכל הבנייה נעשית בשטח, והם צריכים לעדכן אנשי צוותים שונים, והם מסתובבים עם הטלפונים שלהם ודרך זה הם עובדים. דרך צוות של גננים, שעוברים בין גן לגן, והם גם, מעדכנים את האנשים במשרד מה קורה. וגם הייתה לי שיחה, לפני שבוע וחצי בערך, עם HR מנמיביה, ופשוט אין לה גישה למחשב. לצוות שלה, למנהל, ל-CTO יש מחשבים, אבל לה אין. וכל מה שהיא יכולה לעשות היא עושה במובייל.

ליאור:            וואו.

שני:               אז יש היום סנריואים. אז יש המון סנריואים כאלה. אבל זה הרבה אנשי שטח שעובדים בחוץ.

ליאור:            שהיום מהווים 15 אחוז ממשתמשי המובייל שלנו.

שני:               כן.

ליאור:            איזה ציפיות יש לאנשים האלה כשהם מגיעים למובייל?

שני:               אוקיי, אז אם אנחנו מדברים על האנשים של on the go, אז הם מדמיינים חוויה מאוד שלמה. כלומר מבחינתם הם משתמשים במוצר שנקרא מאנדיי והם מצפים שהחוויה השלמה הזאת תתחיל מהשלב שהם בדסקטופ, תעבור למובייל ותחזור, הם לא מדמיינים אנחנו עובדים במחלקות. ומצד שני יש את האנשים שמשתמשים רק במאנדיי במובייל, שנגיד אם ליוזר יש מספר טלפון הוא מצפה פשוט לחייג אליו. זו חוויה שהיא ספציפית למובייל, והיא מאוד מוביילית.

ערן זינמן:       אני חושב שבאמת יש פה, כשאומרים מובייל אז כאילו מדברים על אפליקציה אחת. אבל יש קהלים מאוד מאוד שונים, עם ציפיות שונות, מבחינתנו. אז המחשבה הראשונית שלנו כשחשבנו על מובייל למאנדיי הייתה באמת איזשהו מוצר משלים לווב. זאת אומרת, יש איזו שהיא חוויה שעוברים בווב. ויש אנשים שפשוט לא נמצאים כרגע במשרד, בדרך לעבודה, סוף שבוע, לא יודע מה הסיבה, והם רוצים בעצם לחוות את מאנדיי כמו שהם חווים אותה ווב, במובייל. ואני חושב שהרבה מאוד מההתקדמות שעשינו ואיפה שהאפליקציה נמצאת היום הוא במקום הזה. אחד הדברים אני חושב שהכי מרתקים וברורים לנו וגם זה מדגים מאוד את הטרנד הזה של למה מובייל הוא אחד הדברים הכי אסטרטגיים שיש לנו בתור חברה לעשות, הוא שרוב ה-acquisition שלנו היום נעשה באמצעות performance marketing. בערוצים כמו פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב וכו'. ואם אתה מסתכל על החברות האלו, רוב הטראפיק שלהן היום זה מובייל. זה לא להאמין, כן? אני כאילו, אני מרגיש כמו זקן, כן? אבל אני זוכר את פייסבוק, פייסבוק היה רק בווב. כאילו, זה היה ברור לכולם שאם אתה רוצה להיכנס לפייסבוק אתה נכנס לווב. והיום זה רק מובייל. כאילו, כמות האנשים שמשתמשים בפייסבוק בווב, אני לא זוכר מתי אני נכנסתי פעם אחרונה בווב, אבל אף אחד לא נכנס בווב. זה shift מטורף תוך כמה שנים כאילו לשם. אבל מה זה אומר? זה אומר שגם הקהל שיכול להקליק על פרסומות, שיכול לגלות אותנו דרך performance marketing, רובו ככולו נמצא במובייל. ואז בעצם הוא חווה… אם אנחנו רוצים לפרסם לקהל הזה, שזה שוב, 80 אחוז מהאוכלוסייה, אנחנו צריכים שהקהל הזה יבוא ויתקין את האפליקציה ויתחיל להשתמש במאנדיי דרך המובייל. שזו חוויה שונה לחלוטין. זו כבר לא אותה חוויה של מאנדיי בתור companion לווב. או איזשהו תרגום של החוויה בווב למובייל.

ליאור:            כלומר זו כבר סיטואציה ששמה הרבה יותר אחריות על המובייל. כי אתה בא ואומר, היום הם חווים את זה דרך הדסקטופ, אני יודע איזה funnel הם עוברים, אני יודע שהם בהכרח מקבלים את כל סט היכולות שיש לנו להציע להם. אגב, גם כמות העבודה וה-AB טסטים והזמן שהשקענו בלוודא שהדסקטופ עובד בצורה הכי מיטבית שאפשר היום, היא הרבה יותר גדולה מאשר במובייל.

ערן זינמן:       כן, זה אפילו עוד יותר מזה.

ליאור:            ופתאום יגיע מישהו ישר למובייל-

ערן זינמן:       כן, זה אפילו עוד יותר מזה. תחשבי, בן אדם שלוחץ על פרסומת בווב הוא מגיע לדף נחיתה, או ל-homepage. אתה מסביר לו מה ה-value. הוא נרשם. אתה חוזר אליו באימייל. במובייל אין לך את כל הדברים האלה. זאת אומרת, אתה מקליק על מודעה, אתה מגיע לאפליקציה, איך אתה מסביר value, איך אתה מעביר את ה-on boarding? כל הדברים האלה, זה עולם אחר לגמרי.

ליאור:            איך זה נראה במובייל שני?

שני:               אז זה גם משתנה, כי יכול להיות שהוא עבר באמת דרך עמוד נחיתה, ואז הוא כן למד קצת יותר. אבל גם אם שוב חושבים על הסיפור של הנדל"ן, יש הרבה פחות נדל"ן לספר בו את הסיפור של מאנדיי. ואם הוא התחיל signup באפליקציה, זה אומר שהוא נכנס לחנות אפליקציות של גוגל או IOS, והוא אולי עבר על התמונות, אבל רובנו נראה לי כשאנחנו מורידים אפליקציות פשוט מתחילים להוריד אותן, ואז הוא מוריד-

ליאור:            בחיים שלי לא עברתי על התמונות [צוחקת].

שני:               כן. את כמו הרבה אנשים, לא-

ערן זינמן:       אבל כשנכנסת לאפליקציה ראית מסך ראשון, שאמר לך משהו.

ליאור:            נכון. נכון.

שני:               כן. ושם מתחיל הסיפור שלנו.

ליאור:            כן, אבל זה נכון, החוויה, המפגש עם האפליקציה הוא הרבה יותר מהיר.

שני:               וזה גם מוביל אותי לסיפור הבא, שבעצם, כשהתחלנו לדבר עם יוזרים ראשונים, יוזרים שפעם ראשונה, עושים signup, לא מכירים את מאנדיי, לא מכירים את הדסקטופ, וראינו שהם לא כל-כך מבינים את המבנה של הבורד. עכשיו, הבורד זה ה-core של המערכת של מאנדיי, זה ממש לב-ליבה. והמבנה היה שבכל בורד שלנו יש לנו groups, יש לנו קבוצות. והקבוצות היו מסודרות לרוחב. ראינו שיוזרים ראשונים לא מצליחים להבין מה קורה בין הטאבים, בין הקבוצות האלו. וזה משהו ששמענו המון גם בתוך החברה, כלומר שראינו שאנשים אפילו בתוך החברה לא מבינים את המבנה במובייל, הם לא יודעים שהם יכולים לעבור בין קבוצות ככה-

ליאור:            זה יתרון שיש לכם אגב, נכון? שיש לכם פה 250 משתמשים מתחת לאף.

שני:               נכון. ואז גם כשראיינו יוזרים משתמשים וקיימים, הם כל פעם היו אומרים על הבורד "טוב, כאילו, זה לא כל-כך יכול לעבוד במובייל", או ש"זה עובד וזה בסדר." וזה תמיד היה נאמר בכאילו אין כל-כך מה לעשות עם זה. והיה בזה אמירה נורא מבאסת.

ליאור:            למה?

שני:               כי הייתה בזה אווירה של השלמה. כאילו, הם לא חשבו שאפשר לדמיין משהו שיכול לעזור או שיהיה יותר טוב. ואחד הדברים הראשונים שרצינו לעשות, אמרנו אוקיי, הטאבים האלה, המבנה הזה לרוחב לא עובד לנו. אז בואו נשים את הבורד כ-list. וכשרצינו לעשות את הדבר הזה, הבנו שזו הולכת להיות משימה מאוד מאוד ארוכה. וזה-

ליאור:            למה?

שני:               שזה גם היה העניין, שפתאום הבנו שטכנית זה לא פשוט. הרגשנו שכל דבר שאנחנו עושים עם הבורד לוקח לנו המון המון זמן.

ליאור:            בגלל התשתית, בגלל מה?

שני:               הרגשנו שלהפוך את המבנה היה פשוט לוקח לנו המון המון זמן ואתגר טכני נורא גדול.  ומצד אחד קצת פחדנו מזה, כי זה השקעה של המון זמן. ומצד שני, זה הגיע מכל-כך הרבה כיוונים שזה הרגיש כל-כך obvious, כאילו, פשוט הכתובת על הקיר, זה ברור מה שצריך לעשות. ויצאנו למשימה של חודש, שסער הוביל באנדרואיד ואחר-כך הצטרפו אליו רונן ועמית, ואריאל הוביל את זה ב-IOS. וחלק מהסיפור הזה גם ליצור תשתית שתעזור לנו מעכשיו, שכל משימה שאנחנו רוצים לעשות בבורד לא תיקח לנו שבועיים, לא תיקח לנו חודש, מעכשיו כל משימה תהיה פחות מכמה ימים. שזה נורא נורא כיף. עכשיו, כששחררנו את זה, השינוי היה מטורף. מטורף, באמת. כאילו, באנדרואיד הצלחנו, הדלתא הייתה 21 אחוז. כלומר יוזרים הגיעו יותר ימים לאפליקציה. הם היו מגיעים לפני, יום נקודה 6 בערך, והם התחילו להגיע יום נקודה 9. ב-IOS הצלחנו להביא אותם ליומיים למערכת. כשהם היו מגיעים לקצת פחות מיומיים לפני-כן. זה שינוי כל-כך מרגש, כי הוא כל-כך קטן מבחינת מה שעשינו, נכון? לשרטט את זה על נייר עכשיו לוקח שתי דקות. ולעבוד על זה זה גם, זה חתיכת אומץ, להגיד "אין, עכשיו הצוות זה מה שאנחנו עושים עכשיו חודש."

ערן זינמן:       אני יכול להגיד לך בתור אחד ממשתמשי האנדרואיד שלכם, שהרגשתי את זה על עצמי, וממש הלכתי לצוות לדבר איתם על זה, כאילו בהתלהבות, כי היינו בחו"ל, בסן פרנסיסקו, והשתמשנו בכמה בורדים, ואני זוכר את עצמי פותח את הגרסה החדשה, שממש השקתם אותה, ומשתמש ו… פתאום אתה מבין כמה חשיבות יש ל… כאילו, עכשיו זה ברור, כן? אבל המהירות שזה נטען, זה שזה מוצג בצורה כאילו נוחה לקריאה, והקטע הוא שאתה מתיישב על הווב וכאילו פותח איזשהו אתר מסוים, אז יש לך יותר סבלנות. אתה כאילו בא באיזשהו intention. כשאתה במובייל, אם אתה לא מקבל response מהיר ואם אתה לא יכול לצרוך את המידע בצורה מאוד מאוד ברורה, אתה לא תחזור. וזה היה מאוד-

ליאור:            גם התנהגותית בווב אם משהו לוקח לו זמן להיטען אתה מקסימום פותח טאב אחר, אתה עושה משהו אחר בינתיים. יש יותר מולטי-טאסקינג בווב.

ערן זינמן:       כן. למרות שאוי ואבוי אם זה מגיע למצב כזה, כן?

ליאור:            במובייל אתה יושב ואתה מול מסך אחד ואין לך שום כוונה עכשיו להתחיל לחפש דברים אחרים לעשות במובייל ואז לחזור למסך הזה. זה כאילו יש לך, כאילו ממש אפס זמן-

ערן זינמן:       כן, אני אפילו חושב שיש לכם בצוות, לא יודע מי טבע את זה, אבל כאילו איזשהו KPI כזה או הגדרה של כמה זמן לוקח מהזמן שאני פותח את האפליקציה עד הזמן שאני בעצם ניגש לבורד שלי. שאני עף על זה. כי זה בדיוק העניין הזה, של-

ליאור:            חוויה מיידית.

ערן זינמן:       יש את הכלי הזה בכיס ואתה רוצה להגיע כמה שיותר מהר לתוצאה.

ליאור:            עוד אנקדוטה קטנה על הסיפור שסיפרת עכשיו על המעבר של הבורדים. אני בתקופה ישבתי לידכם, פיזית, בקומה 11. ואני זוכרת שרונן תפס גל על פיצ'ר אחר חדש ששחררנו בווב. וזה היה חוות לאמות, שתיכף תספרי מהי בדיוק. ויוני כל בוקר בעקבות המהלך הזה היה נותן שם בגונג והייתם חוגגים לאמה שהפכה לירוקה-

שני:               לגמרי.

ליאור:            עכשיו אני מספרת סיפור לא ברור, אז תסבירי על מה אני מדברת.

ערן זינמן:       ממש לא ברור.

ליאור:            כן כן, אני אגיד את ה-bottom line first ואז תספרי את הסיפור. נורא נורא שמחתם, כמה פעמים ביום, ממש חגגתם את המעבר הזה. זו הייתה תקופה מאוד כיפית.

שני:               כן.

ליאור:            ברגע שסיימתם את כל המהלך הזה אגב עזבתי אתכם, כי הפסיק להיות כל-כך כיף וחזרתם לעבוד [צוחקת].

שני:               אז חזרנו לעוד חוות לאמות, את יכולה להצטרף שוב. אבל מה שקרה זה שהמשימה הזאת היא באמת משימה מאוד גדולה, והיה בה המון המון המון חלקים נעים. אז היה יכול להיות בה גם צד אולי קצת כאילו, קצת אפרורי. כאילו, יש כל-כך הרבה משימות, ואיך רואים את הסוף. והחוות לאמות הגיעה בדיוק בזמן. כי רונן פשוט ערב אחד סידר את כל המשימות בתור לאמות, אז אנחנו פשוט ראינו מולנו  מלא לאמות, אוכלות דשא-

ליאור:            על הדשבורד, על הקיר.

שני:               על הדשבורד. ב-IOS ואנדרואיד בנפרד. ולאט לאט ראינו אותן הפוכות מאפורות מבאסות לכתומות, כי אנחנו עובדים עליהן. ולאט לאט כל הבורד נהיה ירוק. וזה היה פשוט כיף, כי ידענו להגיד שעוד שנייה משחררים את הבורד החדש, עוד שנייה אנחנו מגיעים כזה למה שרצינו להגיע אליו. אז זה היה מאוד מאוד כיף וזה גרם לכל החוויה הזאת להיות הרבה יותר קלילה, כי באמת היה בה הרבה בעיניי לחץ או stress על איך תצא התוצאה והאם זה יהיה טוב.

ליאור:            זה גם חיבר את כולכם.

שני:               לגמרי.

ליאור:            אני זוכרת שככה חגגתם באמת ביחד כל אחד מהריליסים האלה.

שני:               ואנחנו עדיין ממשיכים לעבוד על זה. כלומר, יש לזה longtail ואנחנו עוד רק נשפר את זה. [מוזיקה]

ליאור:            כל מי שעוקב אחרינו יודע שבחצי שנה האחרונה שחררנו המון המון פיצ'רים חדשים לווב. ממש, בקצב מסחרר. איך אתם במובייל מקבלים החלטות ביחס לפיצ'רים האלה? מה, מה אתם עושים עם זה? [צוחקת].

שני:               טוב, אני לא אציין, אבל זו שאלה מעולה, כי זו דילמה יומיומית שלנו. אז יש נראה לי החלטות שמאוד קל לי ללכת איתן לישון בלילה. נגיד האוטומציות, שזה פיצ'ר מדהים, שמאפשר לכל משתמש, אם סטטוס הפך ל-done לשלוח מייל. אין לי שום בעיה שיוזר לא יוכל לעשות משהו שהוא מאוד מתקדם במובייל. אבל כמובן שאני ארצה לתמוך בזה.

ליאור:            למה?

שני:               למה? כי צריך איזשהו ידע של המוצר. זה משהו שהוא, אתה עושה אותו אולי פעם אחת או פעמיים, או שלוש. זה לרוב יהיה מישהו ספציפי בחברה שנוגע בזה, זה לא נוגע בכל המשתמשים. אז במובייל זה פחות כואב לי שאני לא מאפשרת לך לעשות לזה setup. ומצד שני-

ליאור:            אבל כן אני  אוכל לצרוך את אותה אוטומציה במובייל.

שני:               זה בטוח. זה חובה. וזה באמת ציר כזה, נכון? בין המקום הזה שבו אני רק תומכת, רק מראה את הדבר וזה מתנהג כמו, לבין זה שיוזר יכול לשנות או לעדכן, לבין ממש לעשות setup, לארגן את הדבר הזה ולתמוך בזה מאל"ף עד ת"ו. זה כאילו הציר. אז לדוגמה, אם דיברנו על הבורד, יש לכל בורד גרופים. ולכל קבוצה כזאת יש לה צבע אחר, שזה ויזואלי וזה מאוד עוזר להבין איפה הדברים עומדים. ולפני נראה לי שלושה שבועות הייתה מפתחת, אופיר שהגיעה, והיא הוסיפה עוד מלא צבעים לגרופים האלה, כי יוזרים ביקשו. והוספנו אותם. ואני רואה את ה-update הזה, ומה שעובר לי בלב זה "שיט, כאילו, אנחנו הולכים לתמוך בזה?" והאם זה יהיה שבור ליוזרים שלנו? וזה stress, וזה דבר שהוא, כאילו מצד אחד אני אומרת אוקיי, בוא נלך מהר לבדוק שאנחנו בכלל תומכים בזה, שזה אפשרי. אחר-כך בוא נראה איך אנחנו מוסיפים את הצבעים האלה. אז בעצם כל פעם שיוצא איזשהו update או משהו שהווב עובדים עליו אנחנו חייבים להבין איפה אנחנו עומדים ביחס לזה, האם אנחנו שוברים ליוזרים את החוויה או האם אנחנו בעצם תומכים בו. וזו איזו שהיא מערכת יחסים-

ליאור:            מה הכוונה שוברים ליוזרים את החוויה?

שני:               אז נגיד אם זה היה קורה, אבל זה לא קרה, שאופיר הייתה מוסיפה צבעים, והצבעים האלה לא היו רואים אותם בגרופים במובייל, אז היוזר היה אומר "אבל הקבוצה הזאת הייתה סגולה, אז למה עכשיו היא באיזה אפור?" וככה החוויה-

ליאור:            שזה נורא ואיום מה שאת מתארת.

שני:               ממש. אז זה לא מה שקרה.

ליאור:            סליחה [צוחקת].

ערן זינמן:       נראה לי הגזמת, אבל כן, יש פה כמה רמות של complexity, בסדר? דבר ראשון, לך קח צעד אחד אחורה. דיברנו על זה שהמובייל בעצם מהווה, היום לפחות, companion לווב, זאת אומרת שהוא-

ליאור:            מוצר משלים.

ערן זינמן:       כן, מוצר משלים בעצם לווב. אבל, אנחנו אסטרטגית רוצים שאנשים יוכלו לאמץ את המוצר דרך המובייל. זאת אומרת, לראות פרסומת, או להגיע אלינו דרך ה-app store, להתחיל להשתמש באפליקציה ולאמץ את המוצר. זאת אומרת, להבין את הערך ולקסטן את המוצר וכו' דרך המובייל. אז דבר ראשון ברמה האסטרטגית יש לנו תמיד את המתח הזה בין האם אנחנו עכשיו משקיעים אנרגיה בלהפוך את המוצר להיות יותר compatible עם הווב או האם אנחנו משקיעים עכשיו אנרגיה בלאפשר ליוזרים חדשים לעשות on boarding בתוך המוצר. שני הדברים חשובים, ה-

ליאור:            והם לא בהכרח באים יד ביד?

ערן זינמן:       הם בהכרח לא. כאילו, בהכרח לא.

ליאור:            תסביר למה.

ערן זינמן:       כי ליוזר שמשתמש בווב והוא משתמש בכל-מיני פיצ'רים מורכבים כמו ה-views שלנו, אוטומציות או דשבורדים, אז-

ליאור:            אחרי שהוא כבר עשה adoption ואחרי שהוא כבר אוהב.

ערן זינמן:       אחרי שהוא כבר עשה את זה בווב ורוצה לצרוך אותם או לערוך אותם, אז זה usage שהוא מאוד advanced, זה לא משהו שאתה חווה בימים הראשונים. בטח זה לא איך שאתה בעצם תופס את הערך של מה זה נותן לך בהתחלה. ליוזר חדש שמגיע, לא מעניין אותו כל הדברים האלה. הוא מעניין אותו להבין מה הערך, איך הוא מתחיל להשתמש. אנחנו רוצים לייצר איזשהו adoption loop, שהוא ישתמש ויחזור לאפליקציה.

ליאור:            שהוא יזמין עוד אנשים לאפליקציה.

ערן זינמן:       כן. וכל הדברים האלה לא מעניינים אותו. אז זה בהכרח דברים שונים. אולי יש איזו שהיא חפיפה אבל היא מינורית. החשיבה היא שונה וכו'. אחרי זה, ספציפית לגבי הצד של הלהיות companion כאילו, או מוצר משלים בעצם לווב, יש מתח מאוד מאוד גדול, ואני אסביר מאיפה הוא מגיע. הדבר האחרון שאני רוצה זה שכדי שהווב יוכלו להתקדם הם יצטרכו להגיד "טוב, בוא נחכה שהחבר'ה של המובייל יסיימו את הגרסה ויוציאו את זה." למה?

שני:               לגמרי.

ערן זינמן:       כי זה פשוט מאט אותנו בתור חברה. האינטרוולים שהאפליקציות של מובייל יוצרת היא אחת לשבוע מקרה הטוב. כי ככה מובייל עובד, הוא צריך לעבור-

שני:               אנחנו תמיד, כאילו, זה cadence שאנחנו שומרים עליו.

ערן זינמן:       כן, אתם שומרים על ה-cadence הזה אחת לשבוע, אבל זה, רוב החברות לא עושות את זה. כל גרסה צריכה לעבור QA, צריכה לעבור בדיקות. כי once אתה עושה submit אתה, לוקח יום-יומיים בשביל לקבל אישור. בווב אנחנו מעלים 30-40 שינויים ביום.

ליאור:            ביום?

ערן זינמן:       ביום.

שני:               ועוד משהו זה שבווב כשמוציאים גרסה, הגרסה הזאת יש אותה לכל המשתמשים וזו הגרסה האחרונה. במובייל יש longtail מטורף, שבו יש יוזרים, כאילו, הרבה מאיתנו לאו דווקא מעדכנים כל אפליקציה, אין לנו את הגרסה האחרונה. במובייל כל גרסה שהוצאנו ויש בה משהו שפחות עובד או איזשהו באג, זה נשאר עם היוזר הרבה יותר זמן. לכל גרסה יש משקל הרבה יותר כבד מבחינת המשתמשים שלנו.

ערן זינמן:       ואז יש המון המון סיטואציות, גם של פיצ'רים שיוצאים בווב ולא קיימים במובייל. יותר מזה, יש AB טסטים. כאילו, עכשיו העליתי AB טסט ל-20 אחוז מהאוכלוסייה, בווב. והדבר הזה לא מתקיים במובייל. ואנחנו כן משקיעים מחשבה על הדבר הזה, אבל אנחנו כל הזמן חיים בעולם של טרייד-אופים, והרבה מאוד מהדברים שאנחנו בונים במובייל עם מתוך מחשבה של איך אנחנו יכולים … [00:23:29] gracefully. זאת אומרת, שהאפליקציה הזאת תמשיך לעבוד, היא לא תקרוס, החוויה לא תהיה מהותית שונה מהווב, אבל אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלא הכול ייתמך. וזה לא יוצג אחד לאחד כמו שזה מוצג בווב. וזה מאוד מאוד מאתגר.

ליאור:            שוב, אתה אומר את זה עכשיו ברמה האסטרטגית, אני מנסה לדמיין את שני והצוות ברמה היומיומית מסתכלים על, כמו שתיארת את הצבעים האלה, אני בטוחה שיש לכם, כמות הצמתים שאתם עומדים בפניהן היא באמת הזויה.

שני:               נכון, אבל אני חושבת שבאמת, זה באמת כל פעם לקחת את השיקולים האלה ולחשוב גם אם יש לנו משימות שאנחנו חושבים שהן ממש חשובות ושהם הדברים הבאים שיצילו אותנו, מול דברים שאנחנו חושבים אוקיי, אז כאן תהיה חוויה שטיפה פחות נתמכת. ואז, זה כל הזמן מערכת של איזונים.

ליאור:            איך מקבלים את ההחלטות האלה? איך מתכננים את זה?

שני:               אז אני חושבת שבהקשר למה שערן אמר, זה בדיוק זה. כלומר, כל הצוות חייב להבין את כל מערך השיקולים האלה כל היום. אנחנו, כל מפתח שעובד על משהו אז הוא מבין את כל המערכת הזאת. זה ממש הלחם והחמאה שלנו ביומיום. ואני אקצין את זה אפילו, בדיוק שבוע שעבר וסיימנו offsite, שבאמת ישבנו כל הצוות, כולל ניר שהצטרף לפני שבועיים-שלושה, ועשינו offsite. וכולנו רשמנו מה אנחנו חושבים שהדברים שאנחנו חייבים לעשות בשלושת החודשים הקרובים. מה אם אנחנו לא נעשה אנחנו נתבאס על עצמנו. ומה אנחנו חושבים שיזיז את המחט בצורה אמיתית.  ועלו שם מלא מאל מלא רעיונות. וכל אחד, כאילו, עשינו לזה כמובן clustering, וסידרנו את זה לכמה נושאים. וכל מפתח וכל אחד מאיתנו לקח שניים-שלושה נושאים והתחיל לחקור אותם ולהיכנס אליהם, ולהבין מה ההזדמנות פה.

ליאור:            תני דוגמה.

שני:               אז לדוגמה, עמית, באנדרואיד2, אז הוא התחיל לחקור את הנושא הזה של המשתמש הראשון. איך החוויה שלו במערכת. כי אנחנו מאמינים שאם אנחנו נצליח לעזור ליוזר האשון להבין איך המובייל עובד, אנחנו נצליח גם לפתור ליוזר ה-200 שמצטרף גם מתוך הדסקטופ איך המובייל עובד. ואז עמית הלך וחקר את זה. חיברנו לזה המון usability testing שעשינו ושראיינו יוזרים וראינו איפה הם מתקשים. כל אחד חקר, ישבנו יום אחר-כך עם ה-check product, ועם עוד אנשי פיתוח, ועם רותם מ-design, והצגנו להם מה אנחנו חושבים, על מה אנחנו רוצים לעבוד.

ליאור:            וכל זה לשלושה חודשים?

שני:               וכל זה לשלושה חודשים. ומשם הלכנו וצמצמנו את זה, כלומר, קיבלנו מהם פידבקים, הבנו שעיש דברים שאנחנו לאו דווקא יודעים מה יהיו ההשלכות שלהם, אז אולי כרגע אנחנו לאו דווקא רוצים לגעת בזה, אנחנו רוצים לגעת בדברים שהם core. אם דיברת על ה-200 milliseconds, נכון? שבמובייל אין לאנשים סבלנות. אז boom performance זה נושא עצום שאנחנו רוצים להמשיך לעבוד עליו.

ליאור:            בטח, אני דיברתי על 200 milliseconds. אני זוכרת את עצמי אומרת את זה [צוחקת].

שני:               דיברת על מהירות. אז זה 200 milliseconds. ואז יום אחר-כך באמת ישבנו עם רועי ועשינו brainstorming על KPIs. וזו חוויה בעיניי שהייתה מדהימה לנו כצוות. ישבנו אנחנו, עם רועי, שהוא כאילו המנכ"ל והוא הבן אדם הכי נגיש, אבל עדיין, ישבנו איתו וקיבלנו שלוש שעות שהוא עזר לנו לחדד לאן אנחנו רוצים להגיע, איך אנחנו בודקים את הדברים, אין אנחנו מודדים אותם. אז יש לנו עוד עבודה על זה.

ליאור:            רגע, ומה התוצר בעצם של offsite כזה?

שני:               אז יש לנו באמת שישה נושאים שאנחנו הולכים לעבוד עליהם ב-Q הנוכחי. ואנחנו, כאילו עוד שנייה, כי הוא מתחיל עוד שבועיים, הקדמנו את הווב, שזה נורא כיף. ואנחנו נצא לדרך ונתחיל לעבוד על הנושאים האלה, כשכל אחד מאיתנו יהיה לו אחריות, יהיה לו אזור שלו ועליו הוא עובד.

ערן זינמן:       כן, חייבים לפתח את הצירים האלה במקביל. כאילו, גם את הציר של adoption של יוזרים חדשים, שבעצם חווים את מאנדיי פעם ראשונה במובייל, וגם את הציר הזה שבעצם המובייל הוא מוצר משלים בעצם לווב וצריך להיות כמה שיותר מהחוויה בעצם שיש בווב. מה שהגיוני בעצם שיהיה במובייל. וזה תמיד יהיה ככה.

ליאור:            אני גם חושבת שמה שתיארת כרגע מאזן יפה את זה שבהרבה מוקמות אתם באמת רספונסיביים לדברים שקורים בדסקטופ, וזה מה שאתם צריכים לעשות, לבין מקומות שאתם אומרים "רגע, פרואקטיבית חייבים לתכנן קדימה." וקצת כמו שערן אמר קודם, לחתור להפוך להיות משהו שכיום אנחנו עדיין לא במובייל עבור אנשים. ואיך אתם מחזיקים את שני הדברים האלה בצוות קטין, באינטנסיביות, זה נשמע לי מעניין ומאתגר.

ערן זינמן:       ואגב, זה לא משהו שהוא נכון לגבי מובייל. אני חושב שאם אני מסתכל קדימה המגמה הזאת כנראה תתהפך. אני אתן שוב את הדוגמה של פייסבוק, כי זו חברה מרתקת בעיניי, שעברה ממש שינוי משמעותי.

ליאור:            בעשור, כן.

ערן זינמן:       בעשור. והיום רוב ככל הטראפיק שלהם מגיע ממובייל. ואז אתה רואה כל-מיני תופעות, שאם אני זוכר נגיד בהתחלה – פשוט חוויתי את כל המהלך הזה איתם – אז המובייל היה גרסה מנוונת של ווב, היום הווב הוא גרסה מנוונת של המובייל. כי פייסבוק באה והוציאה את הסטוריז, שראו שזה עובד טוב בסנאפצ'ט, ואז אתה קולט שאין את זה בווב. אז אתה יכול לחוות את זה רק במובייל. וכאילו לוקח חודשים עד שזה יגיע לווב. אתה פתאום מבין שהחברה הזאתי-

ליאור:            שכבת engagement שלמה וחשובה בכלל לא קיימת בדסקטופ.

ערן זינמן:       כן. ואז אתה מבין שהחבר'ה של הווב באים ואומרים "כן, אנחנו צריכים להתמודד עם כל מה שקורה במובייל ולעקוב אחריהם." ואני חושב שלא מן הנמנע, ואני אפילו יכול לראות שזה קורה אצלנו גם, אני לא יודע מתי בדיוק זה יקרה וכו', אבל אין לי ספק שהמובייל יהפוך להיות חלק יותר ויורת משמעותי מהחברה, מהשימושיות של היוזרים שלנו, והוא יהפוך להיות חוד החנית. ותמיד יהיה את הפלטפורמה שהיא יותר מובילה והשנייה צריכה להסתגל בעצם לשינויים שקורים. [מוזיקה]

ליאור:            בעצם התחלנו את הפרק עם האמירה שאנחנו רואים טרנד מאוד ברור היום בעולם ותנועה של אנשים מהדסקטופ למובייל. הדוגמאות שאתה נתת ערן עד עכשיו הן כולן סביב פייסבוק. שזה באמת מוצר מאוד קונסיומרי. יש לנו משהו בראש שהוא כן יותר B to B, שמראה לנו בבירור שהמגמה היא לשם?

ערן זינמן:       כן, אז תראי, אני חושב שהמגמה היא לשם מכמה סיבות. אחת, כאילו, אנחנו נגיד בתור מאנדיי אנחנו רוצים להגיע לכל information workers בעולם. כל מי שבעצם עובד מול מחשב בהגדרה, לצורך העבודה בשלו. אבל יש ממש טרנד הולך וגובר שאנשים, א' הרבה מאוד מה-information workers נמצאים מחוץ למשרד. בין אם זה סוכני real estate, אנשים שעושים packaging ו-shipping, רופאים שנמצאים עם החולים שלהם וכו', שהם פשוט, אולי הם במשרד אבל הם לא מול מחשב. בסדר? ויש להם את הטלפון הנייד זמין להם כל הזמן. וזה מייצר לנו המון המון יוז-קייסים חדשים שלא היו יכולים להתקיים לפני-כן בווב. אנשים שרוצים להתעדכן בזמן אמת, אינפוטים שאנחנו רוצים לקבל. יותר מזה, אני חושב שאנשים היום, המכשיר שהם נולדים איתו, ואם נסתכל על הדור הבא של ה-information workers שיגיע, רוב ה-usage שלהם יהיה מול מובייל. והם יצפו בעצם לחוות את החוויה הזאתי במובייל, ולא בדסקטופ. זה המכשיר שהם רוב הזמן משתמשים בו. ואני ממש רואה כאילו מגמה של, כמו שה-consumer גם עבר למקום הזה, גם חברות B to B, יותר חברות גדולות, יעברו למקום הזה שבעצם אנשים יצפו שהמוצר הזה יעבוד במובייל בהתחלה.

שני:               אני חושבת שדוגמה טובה זו סלאק. שזו חברה ש, בעצם זה צ'ט של עבודה. ואני מתכתבת איתו במובייל כי כל-כך נוח לי היום להתכתב דרך מובייל.

ערן זינמן:       אגב, אני מוצא את עצמי יושב מול הלפטופ ומשתמש בסלאק נגיד במובייל.

ליאור:            במובייל, גם אני, כן. נכון. אני חושבת שעוד משהו שדומה במאנדיי אל מול סלאק זה גם העניין שבכל account, בכל חשבון, יש אנשים עם תפקידים שונים. זאת אומרת, גם בסלאק יהיה את האדם שהתפקיד שלו זה לוודא שיש אוטומציות ואינטגרציות ושדברים שונים מדברים אחד עם השני, אבל יהיו על כל אחד כזה איזה חמישה אנשים – סתם המצאתי עכשיו נתון – שהם באמת רק מתכתבים.

ערן זינמן:       אחד לעשרים, ויותר.

ליאור:            אחד לעשרים, אחד למאה. וגם במאנדיי זה ככה. יש את הצ'מפיון או מישהו שהוא בעצם אחראי כל הזמן לוודא שהבורד מתפקד בצורה הכי מיטבת לפרויקט. שאר האנשים או מתעדכנים על הפרויקט או מזינים נתונים אל תוך המבנה הזה שהוא יצר. אז באמת יש גם בתוך כבר ארגון אחד אנשים עם צרכים שונים ועם ציפיות שונות.

שני:               לגמרי. ואני חושבת שכשאנחנו לוקחים את זה עוד צעד קדימה אז אנחנו יכולים לראות שאנחנו יכולים to enhance it, נכון? אני יכולה, אם דיברנו אז על היכולת של יוזר לראות טלפון ופשוט להתקשר אליו או לשלוח לו אס.אם.אס, או היכולת שלי מהר לשלוח את הפולס, את המשימה הספציפית הזאת מחוץ לאפליקציה, לשתף אותה לאנשים בחוץ, זה דברים שהם מאוד מובייליים. אם זה מפה, שאני מצפה שאני אוכל לראות מפה ושהיא תתחבר לי ל-Google Maps ואני אוכל להשתמש בדברים האלה ולסנכרן בהם ביחד – כל זה זה הזדמנויות מטורפות שהן ספציפית למובייל.

ליאור:            הזדמנויות למה?

ערן זינמן:       או אפילו, אני נגיד, אם אני רוצה להתקשר למישהו מהחברה, ואין לי את הטלפון שלו ב-contacts, אני נכנס לאפליקציה של מאנדיי, כי יש שמה user list. כי זה זמין לי בטלפון. אני מחפש את השם של הבן אדם ולוחץ על להתקשר. אין לי interface אחר בעצם לעשות את זה. זה נגיד משהו שלא, פחות רלוונטי לי בווב, אבל במובייל זה יהיה killer use case שאולי בווב הוא פחות דומיננטי.

ליאור:            שבוא נבין שוב, שניכם אומרים, את אומרת הזדמנויות ואתה אומר killer use case, זה בעצם המשמעות של זה היא שיש לנו הזדמנויות לגרום לאנשים להתאהב במוצר שאין לנו אותן בווב.

ערן זינמן:       מזוויות אחרות גם.

ליאור:            בדיוק.

ערן זינמן:       כן.

ליאור:            להפוך את החוויה לאינטגרטיבית יותר, לחוויה שהיא הרבה יותר ברורה וטבעית להם.

שני:               וזו גם חוויה אישית המובייל, צריך לזכור שרוב האנשים הטלפון הוא הטלפון שלהם, הם חווים אותו כל היום דרך התכתבות עם המשפחה שלהם בוואטסאפ או דרך stories באינסטגרם. והם עוברים למאנדיי וזה פשוט נהיה חלק מהרצף. אני מקבלת נוטיפיקציה ממאנדיי, אני מקבלת נוטיפיקציה מאינסטגרם על לייק שעשו לי על story. זה אותו עולם, זה-

ליאור:            זה נכנס ללב את אומרת. לא רק ל-

שני:               זה חלק מהשגרה שלי, כן.

ליאור:            לא, זה חשוב. [מוזיקה]. נראה לי שדיברנו הרבה על אתגרים בפרק הזה. לפחות אני חוויתי אותך [צוחקת] מאותגרת ברגעים מסוימים. אבל בכל זאת, אם נסתכל ככה קדימה, ברור שהדרך עוד ארוכה. מה ככה הכי מעסיק אתכם היום?

שני:               אני חושבת שמה שמעסיק אותנו היום זה כמה דברים. אחד, אנחנו מאוד מאוד רוצים באמת ליצור חוויה אופטימלית כרגע. כלומר, אנחנו יודעים להגיד ש-boom performance זה נושא מאוד חזק. אנחנו רוצים שהאפליקציה תהיה יותר מהירה. הרבה דברים כאלה, שהם כאילו על הגבול הטכני, ומצד שני אנחנו גם מבינים שאנחנו צריכים להבין מה הזהות הזאת של הדבר הזה שהוא מובייל, איך אנחנו באמת מתרגמים את החוויה למשהו שהוא שלם. היום במאנדיי יש כל-כך הרבה מוצרים שונים שנמצאים, איזה מוצרים צריכים להיכנס למובייל? מה ייתן את ה-added value על זה? אז סבבה, אז נגיד אוטומציות, אמרנו יוזרים לא יוכלו לעשות את זה. אבל דשבורדים שיצאו, ואנחנו יודעים שיוזרים מאוהבים בהם. אולי אנחנו צריכים למצוא להם איזשהו תרגום. ואני חושבת שהאתגר שלנו עכשיו זה להבין מה אנחנו צריכים להכניס למובייל, מה אנחנו צריכים לחבק, ומה יגרום למוצר הזה להיות הדבר הבא שהם ירצו להשתמש בו. ואם ערן דיבר על החוויה שלו בסלאק שהוא משתמש בזה במובייל ולא בווב, הלוואי ואנחנו נגיע למקום הזה. שיוזרים מגיעים למאנדיי, "אני מעדיף לעשות את זה במובייל שנייה, ולא בווב."

ערן זינמן:       אגב, אני מתחיל [צוחק].

שני:               ייאיי.

ערן זינמן:       באמת, אני רואה את עצמי יותר ויותר צורך בורדים דרך המובייל. כי זה ממש נגיש. כאילו, אני ממש מרגיש את זה על עצמי. גם כשאני נמצא בתוך המשרד. אם בעבר היה לי יותר קל ללכת למחשב לפתוח אותו, היום המובייל זה נהיה יותר ויותר קל.

ליאור:            לי יש use case אחד ברור שקורה דרך המובייל, וזה באמת כשאני  מקבלת נוטיפיקציה על עדכון, אני כבר אקרא את העדכון במובייל. ואני גם יכולה להגיב עליו, וזאת עבורי חוויה שלמה. ושוב, קצת כמו שאמרת בעצמך, גם באינסטגרם אני קוראת את העדכון במובייל וגם בפייסבוק אני קוראת את העדכון במובייל, וגם בוואטסאפ. זה כאילו עוד עדכון ש… קריאה של תוכן וצריכה של תוכן מהמובייל היא משהו מאוד טבעי. אז אני יכולה להגיד שבמאנדיי גם אם אני יושבת מול הדסקטופ, אם יש נוטיפיקציה אני אקרא אותה כנראה במובייל.

שני:               וזה גם בדיוק החוויה הזאת של לפתור משהו בשנייה, נכון? הרבה פעמים יש לנו משימות נורא נורא גדולות, ואם קיבלנו שנייה נוטיפיקציה מהמובייל אז אני רק אתעסק במה שאני צריכה ואני משחררת את זה הלאה.

ליאור:            אתנחתא קומית.

שני:               כן, במקום להצטרך עכשיו לזכור שיש לי משימה שאני צריכה לעשות, ללכת למחשב ולעשות אותה. זה נורא מסרבל.

ליאור:            נכון, וזה quick win כזה מבחינת היומיום. זה נכון.

שני:               לגמרי.

ערן זינמן:       דיברת הרבה על האתגרים וכו', שהם רבים. אבל אחד הדברים שמדהימים בעיניי זה הצוות, בהובלת יוני, בחצי שנה האחרונה עשה קפיצת דרך מדהימה. כאילו, האפליקציה היום נמצאת במקום אחר. מאיפה שהיא הייתה. האיכות והוורסטיליות וכל מה שאפשר לעשות, זה, כאילו, בעיניי זה אחד המקומות הכי מדליקים להיות בהם בחברה. כי הכמות innovations שאפשר לעשות, היכולת להתקדם ולפרוץ קדימה, היא אדירה. וזה ממש סטארט-אפ. כי מצד אחד צריך לעשות דברים שהם תמיכה ביוזרים קיימים. מצד שני צריך לייצר ערך ליוזרים חדשים. זו סימולציה הכי מדהימה של סטארט-אפ שקיימת, שהוא גדל בתוך החברה. ואין לי ספק ש-going forward הממשק של המובייל יתפוס נפח יותר ויותר משמעותי. זה מבחינתי הגדרה של הצלחה. ואולי יום אחד היוצרות יתהפכו, כן? אבל אני לגמרי רואה את זה קורה. אבל בעיניי זה פשוט מטורף כאילו, הדברים שהם עושים שמה. זה מדהים לראות את זה.

ליאור:            שני, אם יש מישהו שיושב כרגע ומאזין לנו, והוא בעצמו עובד באיזו שהיא חברה שכרגע מתמודדת עם האתגר של איך נותנים למובייל יותר נוכחות, קוטפים את הפירות שנמצאים שם כרגע מבחינת הטרנד העולמי, מה, איזה טיפ היית נותנת לו?

שני:               שאני חושבת שזה כמו בני אדם, כאילו, צריך להסתכל על המוצר ולהגיד מה הקול שלו, הייחודי שלו. איך הוא יכול להיות הדבר השלם הזה. ולהבין מה אנשים צריכים בכלל מהמוצר הזה. כלומר נכון, יש את המוצר בדסקטופ, אבל זה לאו דווקא מה שהם מדמיינים במובייל. וזה השאלות שצריך לשאול, וצריך לפגוש אנשים ומשתמשים ולדייק את המוצר הזה שבונים.

ערן זינמן:       כן, אני חושב שיש פה אחד מישור תודעתי שצריך להשתנות. וכבר אני רואה… לדוגמה עשינו לפני כמה חודשים redesign למערכת. וכשיבגני עבד על ה-redesign הוא חשב לא רק על ווב אלא גם על מובייל, והוא בנה את זה בדרך כזאתי שתתאים אחר-כך גם לאפליקציה וגם לאייפד. ואני חושב שאנחנו עושים פה transition של החברה, שאנשים חושבים בשני הממדים האלה. גם של מובייל וגם של ווב. וכשכבר עובדים על דברים חדשים חושבים בכל הממדים. זה איזשהו שינוי כאילו תפיסתי שאנחנו עושים.

ליאור:            ברמת החברה כולה.

ערן זינמן:       ברמת החברה. עכשיו, ברמה עוד יותר עמוקה אני חייב להגיד שכאילו בשביל להצליח להביא value ליוזרים חדשים ושיוזרים יאמצו את האפליקציה מהמובייל, זה אתגר עוד יותר קשה. למה? אנחנו צריכים לחזור למקורות שלנו. לאיך להסביר לאנשים את ה-value. דברים שהם היום כבר מובן מאליו בווב, אפילו אולי אנחנו כבר לא מבינים אותם עד הסוף כמו שהבנו אז, והם כבר משהו חמקמק כזה, אנחנו צריכים עוד פעם לחזור למקום הזה בשביל להצליח עם המובייל. כאילו, שיוזרים חדשים יבינו מה הערך. וזה מתחבר מחדש לשאלה של מה ה-value שאנחנו נותנים, מה הבעיה שאנחנו פותרים ולפתור אותה בצורה אחרת. אם אנחנו פשוט ננסה לדפוק על אותו מסמר דרך המובייל אנחנו ניכשל. ניסינו. זה לא עובד. אתה צריך לחזור, back to the basics, לנסות לפתור את זה, וזה יהיה אתגר. וזה פאקינג אתגר כאילו לעשות את זה מחדש-

ליאור:            זה קצת התנתק מכל מה שיודעים על הווב.

ערן זינמן:       ולהפסיק להתאהב בדברים שאתה מאוהב בהם בווב ו… שוב, לפתור את הראש כאילו, מאוד. וזה הדבר היחידי שיעבוד. שום דבר אחר לא יעבוד. וניסינו. אז אני חושב שזה אתגר מאוד גדול. אבל אנחנו , ברור לנו שכדי שאנחנו נוכל להצליח ולהגיע לקהל עצום של יוזרים שמגיע למובייל ולרכב על הגל הזה, אנחנו חייבים לעשות את זה.

ליאור:            אני זוכרת שני שכשהיית מבקשת בחברה לראיין אנשים שהם יוזרים של מובייל היה לך מאוד חשוב תמיד שזה יהיה מובייל Only, שזה מישהו שעוד לא מכיר את מאנדיי. בדיוק בגלל מה שערן אומר, כדי שלא יהיה bias ושלא יהיה שום חוויה, שום השוואה, אלא משהו מאוד מאוד נקי כזה. אם בעקבות האזנה לפרק הזה למישהו יש שאלות, אז שני ממש תהיה זמינה לכם בקבוצת פייסבוק שלנו, ב-Start up for Start up. נכון?

שני:               בכיף, אני פה.

ליאור:            את פה. במובייל.

שני:               במובייל.

ליאור:            תודה שני.

שני:               תודה לכם.

ליאור:            תודה ערן.

ערן זינמן:       תודה ליאור.

ליאור:            תודה שהאזנתם. [מוזיקה]