#תובנה _מהדרך שלי

מזל טוב לקהילה, ואיזה כיף שהגענו ל-20K! מיילסטונים מרגשים אותי 🤩
לא אשקר שהתרגשתי לקבל מנועה את הכבוד להיות בשלישיית המאותגרים הראשונה לאתגר החדש, לצד שני הענקים Avishai Abrahami ו- Zohar Levkovitz. כבוד גדול 😇
אז יותר מאשמח לשתף אתכם ב- #תובנה_מהדרך שלי:
היכולת לקבל ולתת פידבק, ועד כמה בעיני זה מנגנון קריטי וחשוב בעבודה.
למי שלא מכיר, אני חלק מצוות המרקטינג של מאנדיי בשנתיים האחרונות. יש כאן תרבות עבודה די ייחודית ושונה בנוף, בהמון היבטים, אבל אחד הדברים היפים שאימצתי הוא היכולת לקבל ולתת פידבק באופן שוטף, כחלק מהשגרה, בלי שום צורך בטקסים או בפגישות מסודרות. (זה כמובן בנוסף לשיחות פידבק מסודרות, לא במקום).
באופן אישי יצא לי לסיים פגישות או שיחות עשרות פעמים בחברה, וכבר במסדרון קולגות אמרו לי ״אפשר לתת לך פידבק רגע על מה שהיה עכשיו?״, ומנגד – גם אני בעצמי ישבתי מול קולגות ואפילו מנהלים בכירים בארגון ופתחתי שיחה ב-״אפשר לתת פידבק לפני שאנחנו מתחילים?״ – וזה מתקבל, בכל הצדדים, בכל הרמות, כאילו שאלנו מה השעה עכשיו.
למה פידבק זה כל כך חשוב?
התחושה שלי היא שזה מאפשר תרבות שיח ברמה הגבוהה ביותר, זה מוריד חסמים ומגננות בתוך שיחות בין אנשים, זה מפקס אותנו כעובדים על המטרות שאנחנו מנסים להשיג, במקום על האגו שלנו, וזה בעיקר מייתר את האויב הגדול ביותר שלנו בקונפליקטים בעבודה, אויב ה-״לא נעים לי״. כשזה חלק מהשגרה, זה פשוט הופך את זה להרבה פחות דרמטי.
לא הייתי רגילה לזה בעבר, אבל היום – כשמתן וקבלה של פידבקים, קרוס לבל, בכל רגע נתון הוא דבר שמקובל, ואפילו מצופה, אני מרגישה שזה שומר עליי צנועה, קשובה למי שמסביבי, ופתוחה לשינויים (בעצמי ועל עצמי) בכל רגע נתון.
התובנה המרכזית שלי היא שלאמץ פידבק דו כיווני כחלק שוטף מהעבודה שלנו, פשוט הופך אותנו לטובים יותר. אף אחד מאיתנו לא מושלם, אנחנו עושים המון טעויות (לרוב, בלי לשים לב), ובין אם זה ברמה המקצועית, אבל בעיקר כשזה נוגע לרמה האישית ולממשקים בין אנשים – שיח פתוח הוא מה שיהפוך קבוצת אנשים, לצוות שרץ ביחד.
אז אם אין לכם תרבות פידבק על 300 קמ״ש – ממליצה לנסות 😊 זה כנראה נושא שיחה הרבה יותר חשוב, רלוונטי ומצמיח לכל צוות מכל שיחה שתהיה לכם על משימות, אימיילים או אפילו על מזג אוויר, פוליטיקה או הדרמה האחרונה באוסקר.