#תובנה _מהדרך שלי

כשהתחלתי לכתוב את הספר שלי, "השיעורים שלא תלמדו בבית הספר" החלטתי לראיין אנשים מומחים ואנשים מצליחים ממגוון תחומים. הייתי עדיין תלמידה בתיכון וידעתי שהידע והניסיון שיש לי לא מספיקים.
התחלתי למפות את הנושאים שאני רוצה לכתוב עליהם ולחפש את המומחים מכל תחום. לאחר מכן התחלתי לשלוח להם הודעות, חלק בפייסבוק וחלק במייל (לא היה לי לינקדאין בתיכון😅).
קרה משהו מעניין, חלק גדול מהאנשים המוצלחים והעסוקים ביותר ענו לי ואף שמחו להיפגש ולחלוק מהתובנות שלהם.
לעומתם מספר אנשים קצת פחות מוכרים, חלקם לא ענו ואחד מהם אף ביקש תשלום עבור הפגישה.
באחת הפגישות עם איש עסקים מצליח ומוכר מאוד בישראל, כששאלתי אותו למה הוא הסכים להיפגש איתי, הוא ענה שהוא בחיים לא קיבל הודעה מתלמידה בתיכון שרוצה ללמוד ממנו ולכתוב על זה ספר והוא אהב את האומץ שלי.
הבנתי כמה אנשים לא מעזים לפנות לשמות הגדולים ביותר, וזה יכול ליצור אשליה ש-"בטח יש להם המון פניות" או "מי אני שאשלח לו הודעה?".
אבל בפועל, אנשים פחות מוכרים שמצטיירים כיותר נגישים, מקבלים המון המון פניות ומוצפים. לפעמים יותר מאנשים שלא הייתם מצפים שיענו לכם בכלל.
והתובנה העיקרית שלי היא תמיד להעז ולפנות גם לאנשים המצליחים ביותר! בזכות זה שהעזתי, הכרתי אנשים כמו זוהר לבקוביץ, אלי וורטמן ואבישי אברהמי.
והנה כמה שנים אחר כך הקשרים האלה הצטלבו גם לעשייה בעולם הסטארטאפים 🙂.
אז בפעם הבאה שאתם מתלבטים אם לשלוח למישהו הודעה, פשוט תעשו את זה 🙂