305: אתגרים בסגירת סטארטאפ, ותובנות שאספנו בדרך

האזינו דרך האפליקציה האהובה עליכם ולחצו "Follow" או "Subscribe"

קצת על הפרק:

מה עובר על יזם שמחליט לסגור את החברה שהקים? איך מתנהלים מול השותף, העובדים, הלקוחות והמשקיעים? ומה יכול לעזור עם תחושת הכישלון?

בפרק השבוע מתארח גבריאל עמרם, קו-פאונדר של הסטארטאפ "Brew", שסגר את החברה אחרי 4 שנות פעילות, עשרות עובדים, והשקעות של יותר מ-13 מיליון דולר. יחד עם אדוה שיסגל, הוא משתף ברגע שבו הבין שהגיע הזמן לעצור את החברה ואת החלום סביבה.

גבריאל משתף על קבלת ההחלטות הכואבות: מתי מבינים שזה כבר לא הולך לקרות, איך מתנהלים מול גורמי הלחץ השונים כשיודעים שהסוף מתקרב, וגם על לילות ללא שינה, והמאמצים למכור את ה-IP כדי להציל משהו מהחברה.

הסיפור של גבריאל הוא לא יוצא דופן, למעשה הוא הכלל של הסטטיסטיקה שבה 9 מתוך 10 סטארטאפים נסגרים. אז אם אתם נמצאים לקראת סגירת החברה שלכם, או יש לכם מחשבות בכיוון ואתם נמצאים כרגע בעין הסערה, הפרספקטיבה של גבריאל שנתיים אחרי סגירת החברה שלו וכשהוא נמצא בתוך הפרק שלאחר מכן, אולי יכולה להועיל לכם.

—

מוזמנים להצטרף אל קבוצת הפייסבוק שלנו ולהמשיך את השיח –

www.facebook.com/groups/startupforstartup/

ניתן למצוא את כל הפרקים ותכנים נוספים באתר שלנו –

https://www.startupforstartup.com/

שתפו את הפודקאסט:

5 תובנות מרכזיות מהפרק:

החלטה על סגירה היא תהליך מתמשך לא רגע – ההבנה שצריך לסגור את החברה לא מגיעה ברגע אחד. זה תהליך הדרגתי שמתחיל בסימנים של שחיקה, ירידה בקצב ההכנסות, קשיים בגיוס, ואז גם בשיחות אישיות בין הפאונדרים. ההכרזה על סגירה היא רק נקודת השיא של תהליך רגשי ואסטרטגי ארוך.
שקיפות מול שותפים, עובדים ומשקיעים היא קריטית – גבריאל מדגיש את החשיבות בשיתוף הדרגתי ומתואם של גורמים שונים – משקיעים היו בתמונה כבר מהניסיון לגייס את הסבב הבא, ההנהלה קיבלה עדכונים בהדרגה, והעובדים עודכנו כשהיה ברור שכבר לא תהיה השקעה חדשה. הדרך שבה משתפים, משפיעה על האמון לאורך כל הדרך – גם אחרי הסגירה.
אי אפשר לסגור סטארטאפ ברגע שנגמר הכסף – סגירה היא תהליך מורכב משפטית, לוגיסטית ורגשית. צריך להשאיר תקציב ייעודי לסיום הפעילות בצורה מסודרת: לשלם לספקים, לעובדים, לסיים חוזים. גבריאל ממליץ לתכנן אחורה מהתאריך שבו רוצים לסגור ולהתייעץ עם אנשי מקצוע כדי לעשות את זה נכון.
גם כשסוגרים, אפשר לעשות את זה נכון – הפרידה מהעובדים נעשתה בהדרגה, בשקיפות, ועם כוונה לשמור על קשרים ותחושת כבוד הדדי. גם הלקוחות קיבלו זמן להיערך, להוציא דאטה, ולקבל המלצות לאלטרנטיבות. גם כשהסוף כואב, אפשר לשים לב לחוויה של כל מי שהיה חלק מהדרך.
זה מרגיש כמו כישלון אבל זו רק תחנה בדרך – בזמן אמת, גבריאל הרגיש צורך "להתחפר מתחת לאדמה", אבל עם הזמן הגיעו פרספקטיבה ותחושת שלמות. לדבריו, החיים לא נגמרים כשסוגרים סטארטאפ, ולפעמים זה דווקא השלב שמפנה מקום לדברים חדשים, מקצועית ואישית. במבט לאחור, הדרך שבה הסגירה נעשתה השאירה אותו שלם עם ההחלטה.