עבודה עם אנג'לים (Angel Investors) היא לא רק גיוס כסף, היא בניית קשרים עם משקיעים מקצועיים בעלי הון סיכון שמחליטים לנתב את כספם האישי בסטארטאפים בשלבים מוקדמים. ברוב המקרים הם לא מביאים רק הון, אלא גם ליווי, קשרים בתעשייה ותובנות אסטרטגיות.
המפתח הוא למצוא אנג'לים שיש להם ניסיון רלוונטי בתחום שלכם ויכולים לתרום ערך מעבר לכסף. אמון הוא קריטי - אנג'לים משקיעים באנשים בהם הם מאמינים ביכולתם, לא פחות מבסטארטאפים. לכן חשוב להראות מחויבות, הבנה עמוקה ויכולת ביצוע אמיתית.
אז איך מספרים סיפור רזה – lean – שעדיין בונה אמון?
האמת היא שהצגת מיזם בשלבים מוקדמים, עם מעט טרקשן והרבה חוסר ודאות, זה כלל וכלל לא פשוט. לספר את זה בצורה רזה זה אפילו מאתגר יותר. כמו שאמר מארק טוויין: "לא היה לי זמן לכתוב מכתב קצר, אז כתבתי מכתב ארוך." ובכל זאת, אם מתמקדים בדברים הנכונים, אפשר לספר סיפור רזה שבונה אמון, בדיוק כמו שאנג'לים אוהבים, ישר ולעניין.
ספרו מי אתם
בניגוד למה שחושבים, אל תשאירו את הצגת הצוות לשקף האחרון. אנג'לים לא מחפשים רק השקעה אלא גם חיבור. חלקם רואים את עצמם כמנטורים. לכן, התחילו מהסיפור האנושי אישי שלכם: מי אתם? איך הכרתם? אילו פרויקטים עשיתם יחדיו? הדגישו את הניסיון הרלוונטי שלכם למיזם ולמה אתם בדיוק הצוות שיכול לפתור את הבעיה הזו.
בעבודה עם אחד הסטארטאפים באקסלרטור של מטא, עבדתי עם יזם שפיתח מוצר מרשים המעניק תכנון פיננסי מבוסס בינה מלאכותית. היזם, בוגר יחידת מחשוב בצה״ל, התמקד בטכנולוגיה והמעיט לספר למה דווקא הוא והצוות שלו הם האנשים המתאימים לפתח ולהפיץ את המוצר. רק אחרי שחזרנו לסיפור האישי, איך המייסד והשותף שלו חוו את הבעיה בעצמם בעסק הקודם שהקימו ונכשל, האנג'לים התחברו. זה שינה לגמרי את הדינמיקה של הפגישה.
בנוסף, אנג'לים מחפשים ערך מעבר לתשואה כספית. התובנה הייחודית שלכם לגבי הבעיה שאתם פותרים מעניינת אותם מאוד. מה אתם רואים שאחרים מפספסים? נסו לשלב ידע מעבר לטכנולוגיה, זה יכול להיות פרט היסטורי, תחרותי, גיאופוליטי או אפילו עתידני. זה בדיוק המקום שבו מותר (ורצוי) להתלהב ולחלום.
טרקשן נמוך - אמון גבוה
כדי לבנות אמון, אחד הדברים הכי חשובים הוא להציג באופן ברור מה תעשו עם ההשקעה. מה בדיוק הכסף הזה יאפשר? אילו אבני דרך הוא יעזור לכם להשיג? זה מראה שאתם מחוברים לקרקע ויודעים לאן אתם הולכים.
אולי נשמע כאילו אני טוענת שמספיק למצוא חן, אבל אנג'לים כמובן מחפשים גם תשואה. ולכן חשוב להראות התחלה של טרקשן של עשייה. גם אם אין לכם עדיין הכנסות משמעותיות, הציגו אינדיקציות מוקדמות: מעורבות משתמשים, פיילוטים, שיתופי פעולה, או כל מדד אחר שמראה התקדמות ריצופה בשטח, תעוררו סקרנות בקרב האנג'לים.
לפני כמה שבועות, עבדתי עם סטארטאפ מתחום המלהיב של מיוזיטק. עוד לא היו להם הכנסות או לקוחות משלמים. במקום להתמקד במה שחסר, הם הציגו עשרות מוזיקאים שכבר השתמשו בפלטפורמה וסדרה של מפיצים שביקשו פיילוט. זה הראה לאנג'לים שיש ביקוש אמיתי, גם ללא מכירות.
היו כנים לגבי מה שיש, אבל גם לגבי מה שחסר. המטרה היא לא ליפות, אלא לשדר תנועה וכיוון ברור.
מצאו את האנג'ל שנכון לכם
לפעמים טוב יותר לפגוש פחות אנג'לים, אבל את אלה שמתאימים לכם. אנג'ל שמתחבר לבעיה באופן אישי יביא לא רק כסף, אלא גם תשוקה לראות אתכם מצליחים. המחקר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות הוא לא על השוק, אלא על האנג'לים עצמם.
דוגמה נוספת מהתקופה האחרונה, עם תחילת המלחמה, עבדתי עם סטארטאפ בתחום בריאות הנפש שהיו להם רק כמה לקוחות. אחרי כמה סבבים פחות מוצלחים, החלטנו למצוא אנג'לים ספציפיים שתחום בריאות הנפש חשוב להם במיוחד. אחרי שהם מצאו אחד כזה, בזמן הפיצ׳, במקום לנסות להרשים עם מספרים, היזמית עשתה דמו לאנג'ל שהכיר את התחום מקרוב. אחרי הדמו, הוא לא שאל על הפצה או תחרות - הוא שאל איך הוא יכול לעזור להם להגיע ליותר משפחות. זה שינה את כל הפגישה.
סיפור רזה זה לא סיפור דל. זה סיפור חד, מדויק, וחכם. כשעושים את זה נכון – הוא לא רק מעניין. הוא מעורר אמון. ואמון הוא הצעד הראשון בדרך להשקעה. לכן, לפני הפגישה הבאה, חשבו לא רק על מה שתגידו, אלא על מי יקבל את המסר.