לאחרונה רשמנו בדמוסטאק מספר פטנטים על טכנולוגיה ייחודית וחדשנית המאפשרת לחברות ענן עם מוצרי SaaS ליצור העתקים חיים ומדוייקים של המוצרים שלהן - סביבות דמו, ללא צורך בכתיבת קוד או ידע טכני. אנו רואים חשיבות רבה בפעילות המחקר שלנו וכפועל יוצא את הצורך בהגנה על תוצרי המחקר ומימוש הפוטנציאל הגלום בהם. רוב חברות הטכנולוגיה מבצעות פעילויות מחקר ופיתוח כדבר שבשגרה, אך לא בוחנות את הכדאיות בהגשת פטנט בגין הפעילויות הללו. בפוסט זה אציג מדוע חברות סטארט אפ, כמו גם העובדים עצמם, יכולים להרוויח רבות מגיבוש אסטרטגיית פטנטים בארגון - בין אם מדובר בסטארט אפ בתחילת דרכו ובין אם מדובר ביוניקורן משופשף.

מה הוא למעשה פטנט?

פטנט (ומנגנוני ההגדרה והאכיפה סביב קניין רוחני בכלל) הינו בבסיסו מנגנון המאפשר לבעליו (יחיד או ארגון) לשלוט בשימוש שניתן לעשות בחידוש/המצאה משמעותית שעמדה ברף קריטריונים מסוים כדי להתקבל כפטנט - וזאת לתקופה מוגדרת וקצובה. ברוב המדינות חוק הפטנטים קובע תקופת הגנה של 20 שנה. תמריץ זה ניתן בתמורה לכך שבעל הפטנט למעשה חושף לעולם את סודות ההמצאה/החידוש. הרציונל העומד בבסיס מנגנון הפטנטים הינו שהמצאות וחידושים מיטיבים עם העולם והאנושות; לא רק בכך שההמצאה הספציפית יכולה לשפר את חייהם של אנשים, אלא במובן שעצם חשיפת מהות ופרטי הפטנט מאפשרים לקדם חשיבה ומחקר נוספים שמתבססים על המידע הסודי שהפך ציבורי, ובכך להביא לעוד ועוד חידושים והמצאות המיטיבות עם האנושות בהמשך וחוזר חלילה במעגל קסמים שכזה. 

״פטנטבילי״ - כן/לא? על קצה המזלג

אם אתם שואלים את עצמכם מהם התנאים להגשת פטנט, היריעה קצרה מלהרחיב, אך אלו כללי האצבע: Novel — האם אנחנו מחדשים משהו אמיתי לעומת המצב הנוכחי; Non Obvious — האם החידוש שלנו לא ברור מאליו לאדם המתמצא בתחום (לדוגמא: המצאת גיטרה בעלת שישה מיתרים במקום חמישה, אינה בהכרח מהווה ״קפיצת מדרגה״ כחידוש, אלא אם יש פה משהו מהותי שכולם פספסו עד כה); ו-Utilitarian — האם החידוש שלנו שימושי בעולם האמיתי, כל פטנט חייב להביא ערך ולהיות שמיש בצורה ריאלית ולייצר ערך עבור מישהו. 

על תופעות טבע כמו גם חומרים טבעיים למשל, ברור מאליו כי לא ניתן לתבוע פטנט ובעלות. גם על חוקים ופעולות מתמטיות לא ניתן. כפועל יוצא, גם קוד מחשב ושפות תכנות, תוכנות, ואלגוריתמים נופלים תחת מטריה שלא מאפשרת, לרוב, לדרוש פטנט בעבורם. 

הטכנולוגיה הפכה גורם מהפכני, מרכזי ושולט באבולוציה שלנו כחברה אנושית. ועל כן, מנגנוני הפטנט עברו התאמה ומאפשרים היום לדרוש פטנט על סט מסויים של אלגוריתמים ותוכנות, ואף שירותים ומוצרים טכנולוגיים כל עוד אלו - למשל אלגוריתמים - עומדים בקריטריונים שהוזכרו מעלה ובאופן מצרפי וסינרגי מתבדלים מהקיים ומייצרים ערך וחדשנות. כמובן, שכמו ברוב הדברים, אין שחור ולבן, ותחום הקניין הרוחני נמצא בהתפתחות מתמדת, ומקרי בוחן מגיעים באופן שוטף לבתי המשפט. הללו, במיוחד בארה״ב, מהווים הגורם שמניע שינוי במדיניות, בחוקים ובאכיפה של פטנטים בפרט ובקניין רוחני בכלל. יש לעקוב ולהישאר מעודכנים בהתפתחויות והמשמעויות לעולם הטכנולוגי, למוצרים שאנו בונים ולשירותים שאנו מציעים.

אז מה הפוטנציאל? מה יכול לצאת מזה? 

מעבר ליכולת הברורה לייצר הכנסות על-בסיס פטנטים - בין אם בגביית תמלוגים על שימוש בפטנט, או בפיתוח מוצר ייחודי לחברה שמעניק לה יתרון בשוק וכו׳ - כיום כבר ברור שמדובר בנכסים סחירים לכל דבר ועניין, המהווים חלק מהערכות שווי של חברות. לראייה עסקאות בולטות שהתפרסמו בעיתונות עם השנים, וככל הנראה רבות ונוספות שלא פורסמו. למשל מיקרוסופט שמכרה לפייסבוק פורטפוליו של 650 פטנטים בעבור 550 מיליון דולר בשנת 2012, וגם באותה שנה AOL מכרה פטנטים למיקרוסופט בשווי של מיליארד דולר.

ההשקעה הנדרשת מארגון להגשת בקשה ראשונית לפטנט, הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת הון, הינה זניחה יחסית, ואילו פוטנציאל ההחזר על השקעה גבוה בהרבה. רשם הפטנטים האמריקאי (השוק האמריקאי רלוונטי במיוחד בהקשר של חברות סטארטאפ ישראליות) אף מאפשר ליחידים/חברות קטנות העומדים בתנאי רף, לקבל הנחה משמעותית בתעריפי התשלומים. לחילופין, ניתן ללכת במסלול חסכוני וזריז יותר של הגשת מסמך ״הצהרת כוונות״ ראשוני (Provisional Application), כדי לקנות זמן לבחינת כדאיות של גיבוש והגשת בקשת פטנט מלא תוך 12 חודשים.

מעבר לערך הכלכלי הברור, לפטנטים יש אפקט של יצירת ערך מוסף. מבחינה מיתוגית, ארגון העוסק בחדשנות ובמחקר יוכל למצב את עצמו בצורה ייחודית מעל מתחרים באמצעות בעלות על פטנטים שונים ואף להקל בגיוס עובדים וטאלנטים אשר רוצים לקחת חלק בארגון בעל אופי כזה. מחקר ורישום פטנטים מאפשרים לעובדים התפתחות מקצועית ואישית וזאת בעידן בו חברות נלחמות לא רק על מקומן בשוק, אלא גם על גיוס והשארת עובדים לאורך זמן. מדובר בהחלט בנשק נוסף לארסנל העומד לרשות חברות וארגונים. 

חברות שלא ירשמו פטנטים עבור חידושים פטנטביליים, עלולות לאבד רווחים עתידיים ואף את הבכורה לגוף אחר אשר עשוי למנוע את מימוש פוטנציאל ההמצאה, ואף, באופן אבסורדי, לדרוש פיצויים על הפרה. כמו כן, במקרים מסוימים חברה עשויה למצוא עצמה ללא היכולת לקבל פטנט עבור פעילות/המצאה במידה שזו כבר פורסמה בציבור ו/או נמצאת בשימוש (נושא מורכב לדיון במסגרת אחרת). 

לסיכום, לעיתים קשה להצביע בצורה אינטואיטיבית על קשר ישיר בין פעילות הפטנטים בחברה לבין התרומה ״בשורה התחתונה״ — גידול בהכנסות החברה, או השאת ערך החברה בעבור בעלי המניות. אך לרוב, מדובר בפני השטח בלבד, והיתרונות נהירים לעין המיומנת במבט מקרוב במגוון אספקטים. גיבוש אסטרטגית פטנטים הינה פעילות חשובה לכל חברת הייטק, גדולה כקטנה, אפילו לסטארטאפים קטנים המצויים עדיין בשלב ״הוכחת זכות הקיום״. יש לקיים חשיבה ודיון תוך שיתוף שכבות הניהול השונות (ולא רק בעלי תפקידים טכניים-טכנולוגיים) ואף הדרג הביצועי — לרוב משם צומחים הרעיונות החדשניים הבאים.