סטארטאפים הפסידו מאות אלפי שקלים בתקופת המלחמה, בגלל הירידה החדה בדולר, בלי שאף נזק חיצוני נגרם להן.
המלחמה באיראן לימדה את כולנו לקחים רבים. גם לסטארטאפים שקיבלו הכנסות בדולרים, ופועלים בישראל עם הוצאות בשקלים יש הרבה מה ללמוד ממנה.
ביום פתיחת המלחמה שער הדולר עמד על 3.65 שקל, ואילו פחות משבועיים לאחר מכן, לאחר הפסקת האש, הוא כבר ירד ל-3.40 שקל. המשמעות לחברות ההייטק היא אדירה - הפסד של 250 אלף שקל על כל מיליון דולר שהם החזיקו.
בשנתיים האחרונות הדולר כבר היה בטריטוריות אחרות, ואפילו מעל ל-4 שקלים לתקופה מסוימת, כך שההפסדים המצטברים הם אדירים בהרבה למי שקיבל תקבולים דולריים באותה עת - מעל לחצי מיליון שקל. אף אחד מאיתנו לא יודע מה יביא איתו העתיד, אבל ככל שהאופטימיות לגבי עתידה של ישראל תגבר, כך גם הדולר יכול לחזור לשערים שהיה בהם בעבר. יש לו עדין לאן לרדת.
שינויי המטבעות הם קריטיים לסטארטאפים בתחילת דרכם שמבוססים על צוות שעובד בישראל עם תשלומי משכורות ושכירויות שקליים. מרבית היזמים הטכנולוגיים לא נותנים את דעתם על ההיבט הקריטי הזה. חלקם חושבים בטעות ששינוי של "כמה אגורות" לכאן או לכאן לא ישפיע מהותית. לרוב אין להם עדין מנהל כספים מנוסה שיזהיר וידריך אותם. נדמה לי שכעת הם מבינים את הטעות, וכבר אי אפשר לחזור לאחור.
המשמעות של מאות אלפי שקלים הם מספר חודשי פעילות של סטארטאפ והארכת ה-runway, שכר שנתי של מפתח והאובדן שלהם מחייב הקדמת הגיוס הבא עם כל המשמעויות של דילול היזמים, שעלול להביא להשלכות כלכליות כבדות בהרבה בעתיד.
הדרך להתגונן מהבלתי צפוי היא פשוטה באמצעות גידור. רבים ששומעים את המושג הזה מדמיינים מסחר אגרסיבי, הימורים ואופציות אקזוטיות, אבל בפועל, גידור זה לא הימור. זה פשוט ניהול סיכונים. בדיוק כמו שאיש לא מחכה שהחשבונית של תשתיות הענן תתפוצץ כדי לעשות אופטימיזציה, גם כאן, צריך לפעול לפני שמפסידים.
מהרגע שחברה שמרכזה בישראל מקבלת דולרים, או כל מטבע זר אחר, לחשבונה נוצר לה סיכון. לסטארטאפים בתחילת דרכם שמתנהלים בצורה רזה הסיכון גבוה בהרבה, מאחר ואין מרווחי טעות. ירידה של 5% בדולר עלולה להיגמר בפיטורים, עיכובים בפיתוח, צורך בגיוס כספים ואפילו לכישלון ללא שום סיבה אמיתית.
הדרך הפשוטה, השקופה והזולה ביותר לגדר חשיפת מט"ח היא פשוט להמיר דולרים לשקלים. אבל לא סתם להמיר, אלא ביחס לצרכים שלכם ולתוכנית ההוצאות. למשל, להמיר מראש את הסכום שאתם יודעים שתוציאו בשקלים ב־3–6 החודשים הקרובים, או אפילו לשנה - תלוי באופי החברה ובתחושת הביטחון לגבי השער. אם השער הנוכחי נוח ביחס לתקציב או לגיוס – זו לא רק הזדמנות, זו דרך לנטרל אי-ודאות.
אם לא נוח להמיר את הכל אפשר פשוט למצע - להמיר חלק מהסכום עכשיו ואת השאר בשלבים. כך יוצרים איזון בין הגנה לגמישות - אם השער ירד חלק מהתקציב מוגן ואם יעלה לא הכל כבר הומר בשער נמוך. אף אחד לא יכול לחזות את השוק, אלא רק לנהל את הסיכון. זה לא חיסכון אישי שאפשר לקחת עליו סיכון אלא כסף של הסטארטאפ שלרוב שייך גם לאחרים ואנשים נוספים תלויים בו.
ההתעסקות במטבעות היא הרבה פחות "סקסית" מאשר בפיתוח המוצר. סטארטאפים עובדים קשה מאוד כדי למקסם כל שעה, כל פיצ'ר וכל שורת קוד. אבל לפעמים, דווקא מה שנראה "לא דחוף כרגע" ומשעמם, כמו שער החליפין, הוא זה שיקבע אם השנה תסתיים עם מוצר, עם צוות, ועם מספיק runway להמשך.
מטבע הדברים, ככל שהחברה גדלה וצומחת, גם צרכי גידור החשיפה המטבעית יכולים להתפתח, מוצרים מתוחכמים יותר כמו עסקת Forward, אופציות put ואסטרטגיות מתוחכמות יותר להגנה על שער התקציב יכולים להתאים לחברות שונות בשלבים שונים.
האזנה לפרק 
קריאת הבלוג 
צפייה בוידאו 
תשאלו אותנו הכל
