עד לפני חודשים ספורים פיטורים בהייטק היו מאורע נדיר, ומלבד כמה סנוניות ראשונות, ברפרוף במדורי הטכנולוגיה קראנו בעיקר על גיוסי כספים, התרחבות, גיוסי עובדים ומינויים. גל הפיטורים שהחל בקיץ האחרון, יצא לפגרת חגים וחזר אלינו בכל הכוח, ולצערנו נראה שימשיך ויתעצם בתקופה הקרובה. מניסיוני, גם סיקור על צמצומים בחברה יכול להיות הזדמנות לחיזוק מערכת היחסים עם התקשורת. על כן, אנסה לתת מספר כלים שיעזרו לכם להתמודד עם סיקור הפיטורים בחברה בתקשורת הישראלית.

ראשית, נקודת המוצא היא שהפיטורים יגיעו לכלי התקשורת בין אם תרצו בכך ובין אם לא. מעטים הם בני המזל שמצליחים למנוע ממידע כזה להגיע לאחד מכתבי הטק או לעמוד האינטרנט שמדווח על פיטורים בהייטק. שלא כמו פוסט באחת הרשתות החברתיות, אייטם בתקשורת (גם כאשר מדובר באייטם שתרצו שיפורסם) הוא לא תוכנית כבקשתכם. אפשר להשפיע על התוכן, אך לא לקבוע מילה במילה, ובטח שלא לדרוש שאייטם כמו פיטורים בחברה לא יפורסם.

ומתוך ההבנה שזה המצב והפרסום יקרה איתכם או בלעדיכם, כדי להשפיע אפילו במעט על תוכן הכתבה, מופרך ככל שהדבר יישמע, כדאי ליזום פנייה לכתב או לכתבת שיש לכם מערכת יחסים כלשהי איתם ולעדכן אותם על הפיטורים בחברה. תוכלו לבקש לשלב בכתבה גם תוכן ומידע חיובי על החברה, שתרצו שיפורסם, למשל על צמיחתה עד היום, התוכניות לעתיד, ומה עשיתם כדי להקל על כאבם של המפוטרים, כמו מתן חבילות פרישה מפנקות וסיוע במציאת עבודה. אל תתביישו להגיד שאלו הדברים שחשוב לכם שיופיעו בכתבה. במקביל, אתם תרוויחו חיזוק או התחלה של מערכת יחסים עם כותב האייטם, כי מצידו נתתם לו אייטם, הצטיירתם כאנשים הוגנים ואפילו חסכתם לו עבודה. הוא כנראה ישמח יותר להקשיב לכם גם כאשר תהיו מעוניינים לפרסם חדשות טובות עבורכם.

אפשר לעשות זאת גם אוף רקורד, כלומר שהמידע לא יצוטט מכם באופן ישיר אלא יפורסם בקולו של הכתב או מטעם החברה. אך המלצתי היא לדבר און רקורד, גם בזמנים קשים.

העובדים, וגם העובדים שפוטרו, מצפים הרבה פעמים למערכת יחסים גם בימים הפחות יפים של החברה, מה שנקרא ״In sickness and in health״. גם מצידם של כלי התקשורת, מנכ״לים שרוצים להתראיין בכל מקום על גיוס כספים לחברה שלהם ועל הצלחות אחרות, מן הראוי שידברו און רקורד גם בזמנים קשים ובתקופת משבר. בשעה כזו, זה לא חייב להיות המנכ״ל או המנכ"לית שידברו. אני ממליצה לבחור גורם אחד שיהיה ״הפנים של המהלך״, זה יכול להיות גם אחד ממנהלי ומנהלות משאבי האנוש, הדובר/ת של החברה או כל בכיר רלוונטי אחר. מומלץ ללכת על אדם אחד כדי להימנע ממסרים סותרים וכדי לשמור על קו תקשורתי אחיד. כמובן, שזו לא בושה להיעזר באנשי מקצוע, גם נקודתית לטיפול במשבר. 

חשוב לזכור - לטיימינג יש השפעה. סטארטאפ של מאה עובדים שפיטר עשרה מהם ביום פיטורי הענק בפייסבוק, כנראה לא יככב בכותרות הראשיות. עם זאת, פיטורים זה אייטם, ויש בין הכתבים מהמערכות השונות מעין מרוץ בדרך לדיווח הראשוני גם בנושא זה.

לסיום, יש נטייה לחשוב שהתקשורת הישראלית לא אוהדת את תעשיית ההייטק ואוהבת לסקר משברים ולהציג את החברות כ״בחורים הרעים״. בפועל, כתבי הטק בישראל מכירים היטב את התעשייה, ברוב המוחלט של המקרים הם שומרים על דיווח אינפורמטיבי ומכבד, ויש להם מניע לסקר את הנעשה בהייטק הישראלי בזמנים היפים יותר והיפים פחות. חשוב לשמור על שקיפות  מול התקשורת באלו ובאלו.