הדחיפה של כל אחת ואחד מאיתנו ליזמות מתחילה ממקום שונה וממוטיבציות שונות.
שלי היתה לאחר אסון אישי, כשאיבדתי את אבי בתאונת דרכים. זו הייתה חוויה ששינתה את חיי ודחפה אותי לנתיב שלא תכננתי - הקמת מיזם טכנולוגי למניעת תאונות דרכים. ביחד עם קבוצת חברים, הקמנו מיזם טכנולוגי מציל חיים. הדלק העיקרי היה המחשבה שאבא לא מת לחינם, והתמונה שהיתה לי בראש בימים הקשים שבהם דברים לא הולכים, היא המחשבה על ילדים אחרים שהתאונה שלהם תימנע. עם תמונה כזו בראש, איך אפשר לנוח, או להישבר כשבדיוק עוד מישהו שכבר ממש עוד רגע היה אמור לקבל את ההחלטה על התחלת הפיילוט בדיוק התחלף, שוב.
אני מאמין שבלי המשמעות העמוקה, הייתי יכול, בשלב מסוים, להגיד לעצמי שזה לא שווה את האתגרים היומיומיים של היזמות: בהתחלה, לא לדעת אם זה יקרה; אז, להתמודד עם כל משבר אחר במעין תדירות יומיומית.
עם הזמן, ואחרי שהצלחנו לייצר אימפקט משמעותי, רציתי לפנות לנתיב אחר. עולם המניעת תאונות דרכים היה בלתי נתפס בערך שלו, אבל לא רציתי שהקריירה שלי תהיה רק סביב תאונות. לאור זאת, ומתוך הבנה שלפחות עבורי, בלתי אפשרי לבנות מיזם על כל אתגרי היום יום בלי להביא איתו משמעות עמוקה, ניסיתי להבין איך לבחור את הדבר הבא בלי סיפור אישי עמוק וכואב.
כיום, אני מוביל סטארטאפ שהמשימה שלו היא לסייע לסטודנטים לא לנשור מהלימודים, ואנו עוזרים להם ברמות הלחץ הבלתי נתפס של הדור החרד ביותר בהיסטוריה, שמביאות לסחרור, אי תפקוד ופרישה. אכפת לי, מאוד, אבל איך זה בכלל יכול להשתוות לכאב "ההוא". ניסיתי להבין איך אני יכול להתחבר לכאב החדש, או איך אני מייצר תמונות אחרות בראש. החיבור הבסיסי הגיע מאחד הפחדים האישיים העמוקים שלי, ואני מאמין של עוד יזמים.ות, של חוסר מימוש עצמי. אבל זה לא הספיק. אז הלכתי והבאתי "תמונות" חדשות: מאות פנים ומאות סיפורים של סטודנטים מתמודדים, שואפים, ומתמידים. זה סוג שונה של מוטיבציה, אבל מייצר מספיק דלק במיכל.
מניסיון אישי לעקרונות מנחים
אחד הדברים החשובים בעולם היזמי הוא למידה מהירה מטעויות, בעיקר של עצמנו ולפעמים של אחרים, ובעשור של יזמות, עם מיזמים שהצליחו יותר, הצליחו פחות (וכאלה שעוד נראה (: ), ראיתי שלפחות עבורי איפה שהיתה משמעות עמוקה, היתה גם עמידות גבוהה לקשיים. ובהתבוננות על המסע הזה, ניסיתי להסתכל רגע החוצה ולהבין מה עבד לאחרים ואחרות בכל מה שקשור להסתכלות הפנימית שלהם ושלהן, שיכול לתת השראה לכולנו.
מה היו העקרונות המנחים שאפשר ללמוד בבחינה של מיזם חדש, וגם בהסתכלות על מיזם קיים, בהקשר של חיבור אישי אליו:
- התאמה לערכים אישיים: וויטני וולף הרד, מייסדת Bumble, אפליקציה להכרויות שבה הנשים הן אלה שעושות את הצעד הראשון, בנתה את החברה שלה על הערכים של חיזוק מעמד הנשים ואתגור הנורמות המגדריות המסורתיות. הניסיון האישי שלה והתשוקה ליצור סביבה בטוחה יותר להכרויות אינטרנט הובילו אותה ואת האפליקציה.
קשה שלא להזדהות. המיזם הראשון שלי היה מאוד אישי, ונוצר מערכים של אחריות, צדק ואמפתיה, והחיבור הזה הכרחי בעיניי. בלי החיבור העמוק העמידות הדרושה חלשה יותר.
2. מוטיבציה פנימית ותשוקה: אחד הפסיכולוגים המוכרים בעולם, מיהאי צ'יקסנטמיהאיי, הוא עדות לכוח של מוטיבציה פנימית. הוא הוביל את המחקרים על Flow מתוך תשוקה עמוקה ורצון לפתחו. בעוד שלא בכל נושא אפשר לפתח תשוקה עמוקה (היי כל הסטרטאפים של Devops!), זה בהחלט עוזר.
4. אימפקט: קיראן מזומדר שאו, מייסדת Biocon, חברת ביוטק גדולה בהודו, מוכרת בעקבות עבודתה בתעשיית הבריאות ותרומתה להפיכת שירותי הבריאות לנגישים וזמינים יותר בהודו, מה שמשקף את המחויבות העמוקה שלה ליצירת השפעה חיובית. בעוד שרובנו לא בהכרח נעסוק בפעילות חברתית, יש ערך לאימפקט חברתי, כל אחד באתגר שלו.ה. זה בעיניי לא חייב להיות משהו גדול מהחיים, כמו בריאות נגישה לכולם, גם אימפקט קטן יותר יכול לייצר משמעות.
5. אותנטיות ואוטונומיה: ריצ'רד ברנסון, שמוכר ברוח היזמית הנועזת והלא מתפשרת שלו, הוא דמות מרתקת. הוא מכניס משהו מעצמו בכל מה שהוא עושה, החל מסרטונים לא שגרתיים בחברת הטיסות ועד טיסה לחלל, וזה מעורר השראה. בעולם יצירתי עם כללי משחק יחסית ברורים, אני תמיד מנסה לחשוב כמה אותנטי אני, וכמה החברה שאנחנו בונים יצירתית ולא מפחדת לחדש ולחשוב מחוץ לקופסה.
מסקנה
המסע שלנו יכול להיות עדות לכוח של הסיפורים האישיים שלנו בהכוונת הנתיב היזמי. זה עניין של התאמת העבודה שלנו לערכים שלנו, טיפוח התשוקות שלנו, השאיפה לאימפקט ולצמיחה אישית, ולאותנטיות. בעיניי, קשה מאוד לצלוח את כל אתגרי היום יום בלי זה. אני יודע שלפחות בשבילי, זה בלתי אפשרי להתמודד עם צעדים של יזמות יומיומית בלי למצוא משמעות עמוקה במטרה.
ומה עובד לכן.ם? ספרו לי בתגובות