הפרק הזה תומלל באמצעות שירות AI – אם מצאת טעות, נשמח לקבל עדכון כאן

דריה: [00:00:00] 

היי כולם, אני דריה ורטהיים ואתם הגעתם לסטארט אפ פור סטארט אפ. והיום אנחנו מתחילים בסדרה חדשה ומרגשת שנקראת על הספה ונמצאת איתי כאן מי שתגיש את הסדרה הזאת נועה מץ. היי נועה.

 

[00:00:13] 

היי דריה. 

 

[00:00:15] 

אז אני רגע אציג אותך בעצם התפקיד שלך זה פסיכולוגית סטארטאפים, שזה כזה. טייטל אולי לא הכי ברור בעולם, נכון? אז אולי תספרי לנו רגע מה זה אומר לפני שאנחנו מדברים על הסדרה עצמה?

 

נועה: [00:00:30] 

באמת, [00:00:30] לצערנו זה טייטל לא? לא נפוץ כמה שהוא נדרש ונראה לאנשים רובי אס זה די נדיר. אין הרבה פסיכולוגיות ופסיכולוגים של סטארטאפים. אנחנו מבינים היום שהפסיכולוגיה של היזמים ושל יזמות היא פסיכולוגיה ייחודית, ושהיא ממש משפיעה באופן ישיר על ההצלחה העסקית, על הפרפורמנס של החברה, ולכן אסור לנו להתעלם נקודה [00:01:00] מהאספקט המרכזי הזה בתוך העבודה על החברה וכל הנושא הזה של פסיכולוגיית סטארטאפים. ובכלל, העולם הרגשי של יזמים, הוא די נושא שהוא עדיין טאבו, נכון? בהכשרה שלי אני פסיכולוגית חברתית ועד לפני שנה הייתי שותפה בקרן הון סיכון, והיום אני בעצם משמשת כפסיכולוגית יועצת לסטארטאפים בחברות סטארט אפ, בעיקר למייסדים. היזמים פונים אלי בדרך כלל כשהם בשיא המורכבות בשיא האתגר [00:01:30] של הבנייה של החברה, בדרך כלל משלבי Seed עד איזור ה B, כשהמטרה שלנו היא למקסם את הביצועים של החברה דרך העבודה הפסיכולוגית. זאת אומרת, דרך העבודה על האזורים הרגשיים יותר, על מערכות היחסים שלנו עם אנשים. בדיוק. בדיוק. וזה תמיד מתחבר לביזנס וזה תמיד מתחבר לארגון. אבל השיחה היא שיחה שהיא גם שיחה רגשית, אולי בעיקרה רגשית אפילו. זה קורה בשיחות אחד על אחד עם המייסדים, [00:02:00] וגם סשנים של טיפול זוגי עם המייסדים, שזה באמת בעיניי כלי עוצמתי מאוד.

 

דריה: [00:02:08] 

בין היתר אני גם מלווה קרנות בתהליכי דיוויד ג'נס, אבל זה קצת מחוץ למה שאנחנו עושות היום. נכון? אז באמת נגיד שאולי השם מרמז על הספה. זה באמת קצת לוקח אותנו לעולמות הפסיכולוגיה. ותכף תגידי איך את רואה את הסדרה ומה את רצית להביע? אני חושבת שלי מאוד היה חשוב להביא את הקול הזה, כי זה משהו [00:02:30] שהוא תמיד. אולי הוא נכנס כזה בין השורות בפרקים שאנחנו עושים או אנחנו רואים יזמים ויזמות שכותבים על זה בקהילה, על המקומות, הקשיים, גם הרגשיים. להקים ולהוביל חברה. אבל זה באמת משהו שכמעט אף פעם לא פשוט באים ומדברים עליו בגלוי. זה תמיד. זה גם נושאים שהם כזה נורא רגישים ואינטימיים, ואני ממש מבינה את הקושי להיחשף. אבל אני חושבת שיש גם המון המון ערך בלהביא [00:03:00] את זה כלפי חוץ, וקצת לנרמל גם את הקושי של התהליכים האלה. אז אולי באמת את תספרי גם בכמה מילים מה? מה הולך להיות פה בסדרה? מה נעשה כאן?

 

נועה: [00:03:11] 

אז עשינו ביחד כבר כמה דברים, כמה פרויקטים, נכון? אני יחד איתכן סטארט אפ פור סטארט אפ ומזה זמן יש לי את המיני חלום הזה להושיב יזמים ויזמות ולדבר איתם בצורה פתוחה ככל הניתן. אנחנו מבינים שבסוף יש פה מגבלות כי זה פודקאסט מוקלט [00:03:30] והתכנים הם רגשיים אישיים אינטימיים ביותר. יחד עם זאת, תמיד היה לי את החלום הזה להביא את זה החוצה. אנחנו יודעים. היום זה די ידוע ופתוח לכל שהדרך היזמית היא דרך מאוד מטלטלת. נכון, יש ליזמים ויזמות הרבה מאוד אתגרים וכישלונות, וגם כל החוויה הארוכה הזאת מביאה ליזמים תחושת בדידות נוראית, שזה בעיקר מה שאני חווה. מיזמים, בעיקר מנכלים, [00:04:00] זה פשוט תחושת בדידות תהומית. זה נשמע דרמטי, אך זה דרמטי.

 

דריה: [00:04:05] 

כן, נכון, זה באמת מה שזה. גם צריך להגיד זה נכון שהעולם הזה של להקים סטארט אפ זה זה תמיד כזה, נשמע זוהר וזה תמיד. תמיד אנחנו שמים על הדברים הטובים שקורה עם זה, אבל באמת יש המון קשיים,

 

נועה: [00:04:20] 

בעיקר קשיים. כן, ואנחנו שומעות בעיקר על מה שנוצץ. נכון שזה אחוז כל כך מזערי ממה [00:04:30] שעובר עליהם במהלך היום במהלך הדרך. ומה שאני חווה זה שיזמים בעצם מפנימים את הציפייה החברתית מהם, וזו ציפייה של להחזיק פרסונה, להחזיק פסאדה של הכל טוב אצלנו. אני קוראת לזה האפי טוק. שהם מבינים שבתכלס אסור להם לדבר על מה לא עובד להם, על מה קשה להם? על מה מתסכל? על מה שבור בעצם? לא להפגין חולשה מול העולם וזה לצערי זה [00:05:00] לא רק מול לקוחות עובדים, משקיעים זה גם הרבה פעמים בתוך הבית פנימה. אז לחוסר האותנטיות הזאת, שאני כמובן לא אומרת את זה בביקורתיות זה אין להם ברירה במידה מסוימת. לחוסר אוטנטיות הזאת יש מחיר וזה מחיר נפשי ורגשי מאוד כבד על היזמים. וכשאני יושבת מול יזם ומספרת לו עולה שהמצוקה שהיא חווה והקושי הזה לישון בלילה ומורכבויות האנושיות והעסקיות שיש לה בתוך החברה הכל. [00:05:30] אלה דברים שאני רואה כל יום כמעט בכל החברות שליוויתי לאורך השנים. זה כל כך נפוץ וטבעי. היא לא תאמין לי, הם לא מאמינים לי כשאני אומרת שזה קורה גם לאחרים שזה ככה. כן הם, הם בעצם הם מרגישים לבד. אין להם כל כך עם מי לחלוק גם את מה שעובר עליהם וגם דרך זה שאת חולקת את בעצם לומדת שאת חלק מהסטטיסטיקה.הכל פה ממש נורמלי.

 

דריה: [00:05:55] 

נכון, יש בזה משהו מנחם מאוד מנחם.

 

דריה: [00:06:00] 

ולא [00:06:00] זוכרת את מי שמעתי אומר את זה. והאמת שיותר בהקשר של פוליטיקה שכשאת מאירה משהו את נותנת לו תוקף, את הופכת אותו לאמיתי. אנחנו רוצות לשפוך על זה אור. זה קיים וזה שם וזה בסדר והשיט שואו שיש בחברה שלך. יש לכולם שיט שואו מאוד מאוד דומה להרבה שיט שואו אחרים. בדיוק. זה כל מיני מכל מיני טוויקים קטנים, אבל אצל כולם זה שיט שואו,

 

דריה: [00:06:25] 

נכון? אז הנה עוד שם לסדרה.

 

נועה: [00:06:27] 

יואו ממש שיט שואו. וואי אולי [00:06:30] נחליף?

 

דריה: [00:06:33] 

אז מעולה! נראה לי שזה שזה די נותן טעימה. למה הולך להיות פה? את רוצה לספר קצת מה הולך לקרות בפרק הראשון?

 

נועה: [00:06:43] 

בטח. אז בפרק הראשון דיברתי עם רן רבנזפט, שותף מייסד וסמנכל טכנולוגיות של חברת אפסגון, שנמכרה ל Cisco תמורת 500 מיליון דולר בעסקה איקונית, ואנחנו בחרנו לפתוח את הסדרה בנושא שאולי הוא הכי חשוב בעיניי לפחות, והוא מערכות יחסים [00:07:00] מהניסיון שלי בשטח עם יזמים ויזמות. קשרים משמעותיים ועמוקים הם לא רק יתרון, הם ממש תנאי הכרחי ליזמים כדי לשמור על שפיות כדי להצליח להוביל לאורך זמן כדי להישאר יצירתיים, להישאר ממוקדים. ובשיחה עם רן התמקדנו בשתי מערכות התמיכה המשמעותיות ביותר בחיים של יזם וגם בחיים של כל אדם. בעצם היחסים ממקור Founder והיחסים מבן או בת הזוג. מערכת היחסים של רן עם ניצן, מי שהיה אז מנכל אפסגון, היא בעיניי דוגמה נדירה [00:07:30] לשותפות שהיא לא רק שרדה את האתגרים, היא אפילו התחזקה לאורך הדרך והיא כל כך התחזקה שאני אגלה לכם סוד. הם ממש כבר חולמים על הסיבוב היזמי השני שלהם ביחד. כאמור, זה ממש לא מובן מאליו. לרוב שותפויות מהסוג שלנו נשחקות עם הזמן עד כדי כך שנוצר תחום חדש של טיפול זוגי ליזמים, ממש כמו לזוגות רומנטיים. אני אנצל את הבמה ואפתח פה סוגריים שאומר שטיפול זוגי ליזמים יכול להיות [00:08:00] מאוד יעיל. אני ממש ממליצה ליזמים שחווים משבר בשותפות שלהם. אל תהססו ותפנו לעזרה. אנחנו לא תמיד נצליח לאחות את השברים בטיפול מהסוג הזה, והיו מקרים שאני באופן אישי נאלצתי להמליץ על פירוק השותפות, אבל זה ממש מקרים נדירים. ובכל מקרה, גם אם הולכים לפרידה, כדאי מאוד לעשות את זה בליווי של איש או אשת מקצוע. נסגור את הסוגריים ונחזור לרן. במקביל לקשר המיוחד שלו עם ניצן, רן מטפח זוגיות עמוקה עם אשתו האהובה נטע, ובשיחה על מערכת היחסים [00:08:30] הזו עם נטע העמקנו בשאלה שמלווה אותי המון בעבודה שלי עם יזמים ויזמות, והיא איך מונעים את השחיקה של בני הזוג. בני הזוג הם אלו שבעצם נושאים על הכתפיים שלהם לבד את המחיר הכבד הזה של חיים לצד יזם, כשהם אפילו לא זוכים לחלוק בתהילה אז איך אנחנו מצליחים להפוך אותם לשותפים אמיתיים למסע? בהינתן שהמסע הזה הוא די ארוך?

 

דריה: [00:08:54] 

מעולה, אז אנחנו מיד נתחיל בפרק. אני מקווה שזה באמת [00:09:00] יעורר. שאנשים יזדהו אולי עם מה שהם שומעים וירגישו. באמת שהם קצת פחות לבד. אני אגיד, כמו שאנחנו רואים בתחילתה של כל סדרה שזו ההתחלה שלה, ואנחנו ממש ממש נשמח לקבל כל פידבק או שאלה או מחשבה שיש לכם נושאים שתרצו שנתעסק בהם. בבקשה תכתבו לנו. אפשר לכתוב לנו לקהילה או למייל סטארט אפ פור סטארט אפ את מאנדיי נקודה. Com ובזאת נתחיל. אז האזנה [00:09:30] נעימה!

 

נועה: [00:09:45] 

היי רן.

 

רן: [00:09:45] 

אני חושב שמין הראוי שאם קוראים לו סדרה על הספה, נשב על ספה.

 

נועה: [00:09:49] 

על ספה נוחה.

 

רן: [00:09:50] 

על ספה נוחה כזאת ספה כיפית.

 

נועה: [00:09:52] 

ולא על.

 

רן: [00:09:54] 

כיסא.

 

רן: [00:09:55] 

בסדר, חצי כוח. כן כן, כבר ביקשנו שיקנו חדש.

 

רן: [00:10:01] 

חוץ [00:10:00] מזה אני אחלה.

 

נועה: [00:10:02] 

יופי, אני מקווה שנצליח להתגבר על החוסר הנוחיות בישבן.

 

רן: [00:10:06] 

כן.

 

נועה: [00:10:07] 

אז כיף שבאת. תודה רבה. בשיחה שלנו היום אני ארצה שניגע במערכות היחסים המשמעותיות של יזמים ויזמות כמו שאנחנו מכירים אותן. בעצם, ליזמים יש שני סוגים של זוגיות. יש את הזוגיות המקצועית עם השותף השותפה עם הקור Founder, ויש את הזוגיות הרומנטית עם בן או בת הזוג, ולאורך הדרך שניהם שותפים שלך לחיים, ועם [00:10:30] שניהם יש לך ילדים, סוג של ילדים, ולכל מערכת יחסים כזאת יש את המורכבויות שלה. ובעבודה שלי עם יזמים אני רואה עד כמה שתי המערכות האלה משמעותיות ליזם ומשמעותיות להצלחת החברה. במידה מסוימת, היזם והחברה באיזשהו שלב הופכים להיות אחד איזושהי ישות אחת וכמה מערכות יחסים משמעותיות ומשמעותיות לה. סימביוזה שבין היזם לחברה ולהצלחה של החברה.

 

רן: [00:10:57] 

אפילו אידיאלית ששני העולמות האלה מתחברים. [00:11:00] זאת אומרת, זה שנטע אשתי אוהבת את ניצן הבן זוג סטארט אפ שלי ומסתדרים ביחד, וגם שאשתו של ניצן מסתדרת איתי וכן הלאה. זה העולמות האלה מתחברים וזה עובד טוב, זה אפילו מכפיל כוח.

 

נועה: [00:11:14] 

זה תמיד היה ככה שנטע וניצן היו מחוברים. זה משהו שעבדתם עליו.

 

רן: [00:11:20] 

לא עבדנו על זה באופן מובהק. אני חושב שזה כן תמיד עבד טוב מההתחלה, כאילו שהקמנו את הסטארט אפ הראשון. ישבנו אצלנו בבית ואני זוכר נטע [00:11:30] הייתה חותכת לנו אבטיח והייתה אומרת כזה. אם זה יצליח אז תדעו שאני הייתי פה מההתחלה, תמיד אהבה את ניצן. תמיד ניצן אהב אותה. שניהם אנשים מאוד טובים, אז זה תמיד הסתדר. וגם עם אילנה, אשתו של ניצן. כלומר זה זה למזלנו תמיד עבד טוב. אני רואה מקרים שבהם יש איזשהו נתק בין חיי העבודה לחיי המשפחה, כאילו בין העולמות המקבילים הם לא משיקים אחד לשני. אולי זה לא סוף העולם, אבל אני חושב שיש יתרון ששני העולמות מכירים, שאני יכול [00:12:00] לדבר עם ניצן על נטע ועם נטע, על ניצן וייס Versa.

 

נועה: [00:12:04] 

אז בואו נתחיל לדבר על שתי המערכות האלה בנפרד. נתחיל קצת לדבר על המערכת שלך עם ניצן ועל איך אתה רואה שותפות באופן כללי ועל המערכת שלך עם נטע, ואיך אתה רואה שותפות מהסוג הזה באופן כללי? נתחיל עם ניצן. דיברת לא מעט בעבר בראיונות על מערכת היחסים שלך איתו. ניצן היה המנכל של אפסון, ובאחד הראיונות אמרת אני מצטטת אפשר לעבור כל דבר אם עושים את זה ביחד, נכון? ואני [00:12:30] באמת כשמדברים עם יזמים ומראיינים יזמים על שותפויות, זה בדרך כלל נשאר ברמה כזאת שטחית, לא כמובן באשמת היזמים. בדרך כלל לא מאוד יורדים לעומק. על מה זה אומר בפועל ביומיום של מערכת היחסים? מה זה אומר לעשות את זה נכון?

 

רן: [00:12:46] 

אם אני מנסה לחשוב על זה, או יותר נכון כשחשבתי על זה בזמנו, אז הייתי מנסה לחשוב עם מי אני עובר יותר אתגרים ברמת היום יום בסוף עם נטע, נניח אני 12 שעות ביום, ואם ניצן אני 12 שעות ביום. אני מחלק [00:13:00] את זה בערך בהערכה גסה ממוצעת לאורך כל התקופה. רק שאם נטע אני ישן 8 שעות אז אין שם הרבה משברים וכמובן שהדינמיקה מאוד משתנה כשיש ילדים. כי כשהתחלתי את הסטארט אפ אני ונטע עוד לא היינו נשואים וכשסיימתי היינו פלוס אחד, אז כמובן שהדינמיקה מאוד השתנתה. בסטארט אפ זה מדי וואן. מהרגע שאומרים כן, אנחנו מקימים סטארט אפ עד היום שבו זה נגמר ולפעמים גם הרבה אחרי זה כל היום יש אתגרים, כל היום יש מה לעשות. אז ה 12 שעות עם ניצן זה 12 שעות מלאות בבעיות [00:13:30] אתגרים, דברים שצריך לפצח, דברים שצריך לעזור, כיבוי שריפות וזה פשוט קשה. אז זה שיש שותף להתמודד איתו בזה ולעשות את זה ביחד איתו ולתקשר איתו, וגם להגיד לו מי לא יודע ויפי מרקטינג לא מתפקד טוב? מה אנחנו עושים ועד לעובד רוצה? לא יודע מה לעזוב, איך נשאיר אותו ואם בכלל אנחנו רוצים להשאיר אותו. כל הספקטרום הזה יש מישהו שאפשר תמיד לפנות אליו ולדבר [00:14:00] איתו. והחוזק זה באמת לתקשר את הקושי הזה בצורה פתוחה. היינו מדברים פעם בשבוע אני וניצן ופעם.

 

נועה: [00:14:09] 

בשבוע הייתם מדברים.

 

רן: [00:14:10] 

רק פעם בשבוע. רשמית היה לנו בלוז לדבר. היינו מדברים בתכלס הרבה יותר מזה. כן, פשוט דברים אד הוק כזה לפתור.

 

נועה: [00:14:18] 

כן, אני רואה סליחה שאני קוטעת אותך. אני רואה שככל שהחברה גדלה יש יותר עובדים, יש יותר מורכבויות. אני כן רואה ששותפים קצת בהקשר הזה מתרחקים. הם היו רגילים לשבת סביב אותו [00:14:30] שולחן ולדבר המון. לפעמים עוברים ימים שלמים שהם לא מדברים נכון.

 

רן: [00:14:35] 

אז אפשר גם לדבר ספציפית על המעבר של ניצן לארצות שזה עוד איזשהו אתגר. לא יודע מה זה שלוש שנים שממש ישבנו או שנתיים ומשהו שישבנו ממש אחד ביחד עם השני. במקרה הזה השעה השבועית הייתה השעה הרשמית. הרבה דברים שצריך לפתור היו קורים פשוט on demand. הייתי מרים שיחה. רגע, ניצן צריך לסגור ככה? מה מחליטים עם הלקוח הזה? וכן הלאה. אבל כן [00:15:00] היינו שומרים שיחות יותר קשות או יותר. נקרא לזה שמצריכות לחשוב ביחד, מצריכות לפתוח, מצריכות לפתור אתגר מסוים. היינו משאירים ופותחים את זה. כן, לא היינו. לא היה לנו איזשהו טאבו של על זה לא מדברים או זה לא רלוונטי. פשוט היינו פותחים את מה שקשה ויש שוב. יש באמת הרבה דברים קשים. כל פעם זה משתנה מרבעון ממש קשה ללא הצלחנו לגייס כסף. לא יודע מה לעובדים שלא מסתדרים איתם אפילו [00:15:30] קצר. בינינו, אם יש כאילו פותחים את זה, מדברים על זה שזה לא עובד טוב.

 

נועה: [00:15:34] 

אז נניח והיה קצר ביניכם את הנקודה שבה אמרת לעצמך אני חייב לדבר על זה עם ניצן. משהו שהוא עשה מפריע לך? אם אתה יכול אפילו לתת דוגמא? זה יהיה מצוין אם משהו עולה לך לראש. אז היית מחכה לאותו לאותה שעה בשבוע שאני מניחה שהיא הייתה באנקר. זאת אומרת לא נוגעים בה, לא דורסים אותה. כן אחלה זה חשוב. נקודה חשובה כי יש נטייה כן לדרוס כאלה אירועים, אבל לא היית עושה את זה באותו רגע. זאת אומרת, לא היית מעלה איזשהו קושי [00:16:00] או אתגר באותו רגע שהוא קורא היית מחכה לה שעה בשבוע הזאת, נכון?

 

רן: [00:16:04] 

תראי, אם זה היה אירוע ממש ממש חשוב שהוא company changing events, אז כמובן שהיינו מקדימים והופכים יוצרים פגישה חדשה עבור הנושא הזה, אבל בסוף אין לי איזו דוגמה ספציפית, אבל זה יכול להיות ממחשבה על מה קורה ב product ועד ל delivery של Rand ועד ל. לא יודע, מרקטינג לא עובד טוב, לא משנה כל אחד מהגזרה שלו ועד לרמה אפילו שלא יודע איזה תקלה. [00:16:30] בפגישה ששנינו היינו עושים דברים אחרים זה היה קורה. כן. כאילו לטס פייס איט זה אין. כאילו לא הכל ורוד. אז גם אם קצת לא מסכימים באותה פגישה עצמה, נניח על משהו באיזשהו נושא אני רושם לעצמי אוקיי, בואו נדבר על זה רגע, בוא נבין. ניצן ואני מאוד פרגמטיים, וגם ניצן מאוד מאוד אנליטי, אז אנחנו פשוט מקלפים רגע אחורה. עזוב רגע את הריב, עזוב את הוויכוח, בוא ניקח רגע צעד אחורה. למה בכלל? לכל אחד יש דעה שונה [00:17:00] למה אנחנו חושבים בצורה כזו או אחרת? מה יותר נכון לחברה? ושוב, בגלל ששנינו מאוד רציונלים, מאוד אנליטיים, מאוד פרגמטיים, כאילו אנחנו מנסים לקלף את כל השכבות אחורה, להגיע לפוצץ The common truth. כאילו למה אנחנו רוצים את מה שאנחנו רוצים ולבנות מחדש את הסיפור ולהגיע להסכמות? וגם כאילו דרך להתחבק. הכל טוב, בסדר, קורה כאילו יותר חשוב לדבר על זה לפעמים מאשר לפתור את הדילמה הספציפית, כי גם הרבה פעמים לא היינו מסכימים, ואז אני [00:17:30] חושב שהגענו באיזשהו שלב אחרי שעבר לארצות הברית לכזה איזשהו זן? בזוגיות כזאת של יש את תחומי האחריות שלך. יש את תחומי האחריות שלי. אנחנו נעזור ונרצה לדעת מה קורה וננסה להשפיע. אבל בסוף יש החלטה ומקבלים את ההחלטה, לא? לא היה קורה הרבה פעמים שבאמת היינו מגיעים לתא של שנינו בטוחים שההחלטה מנוגדת ולא היינו צריכים להגיע לאיזושהי פשרה. אבל גם אם זה היה קורה למיטב זכרוני זה היה מאוד. אוקיי, [00:18:00] זה הציע ראונר. כאילו קיבלת החלטה ועכשיו אתה Account אבל אליה?

 

נועה: [00:18:04] 

אז נגעת פה בנקודה חשובה הנקודה של תחומי האחריות, שזה דבר שאני רואה שהרבה מהכעס אחים קורים על רקע כניסה שקצת נכנסים אחד לשני לתחומי האחריות, או שבכלל זה לא מספיק מוגדר, או שלצורך העניין במשהו שקורה הרבה בישראל שני יזמים טכנולוגיים בבסיס שלהם. ואז למנכל תמיד יש את ה על המוצר, את [00:18:30] הקלף הזה? כן, אני גם טכנולוג. אני גם יודע מצוין ואולי אפילו יודע יותר מדי והוא היה עדיף שהוא יהיה אפילו שהוא פחות יבין כדי לאפשר לה CTO שלו ככה כן להוביל ולקבל החלטות. אז הנושא של תחומי האחריות הוא עניין משמעותי. זה משהו שלמדתם לאורך הדרך, שצריך להקפיד על הפרדה בתחומי האחריות מאוד.

 

רן: [00:18:51] 

גם אנחנו. הדוגמה הקלאסית של שני חבר'ה טכנולוגיים. אני זוכר שחצי שנה ראשונה הייתה לפעמים אירועים מעצבנים כזה של מה אכפת לך מה התעדוף של המשימה או אם אנחנו [00:19:00] עושים ככה ואם זה בתוך וי. פי סי או לא. כל מיני דברים שכאילו מה אכפת לך.

 

נועה: [00:19:04] 

מה אתה מתערב.

 

רן: [00:19:05] 

בדיוק? מה אתה מתערב זה תן לי כאילו הכל טוב. ואני זוכר איזו משימה ספציפית של וי. פי סי של משהו צריך להיות בוי פי סי. ואני אומר אוקיי, אני אדאג לזה כרגע זה לא דחוף כל כך. יש דברים אחרים. אני חושב שבסוף כן היה שחרור. זאת אומרת, אוקיי, יש רצון מהצד השני שמשהו יקרה. דרך אגב זה גם הפוך. לא יודע דברים שאני הייתי נכנס אליהם בסטילס או ב marketing וכאילו זה של ניצן. בדיעבד [00:19:30] לא ידענו לעשות את זה. לא עשינו את זה מלכתחילה. לא עשינו את הטיעון. הציפיות הזה של מה זה אומר להיות מנכל, מה זה אומר להיות CTO? איפה עובר הגבול בין האחריות לבין הרצון שלי להשפיע? אבל זה כן התעצב לנקודה מאוד מאוד טובה, שהיום אני אומר לעצמי אנחנו יודעים איך לעבוד ביחד. אנחנו מבינים שגם ככה זה דינמי. השנה הראשונה של סטארטאפ זה לא כמו השנה האחרונה שלו, וכל שנה זה יכול להשתנות. אבל גם שיש את המקום הזה של אוקיי, marketing [00:20:00] זה באחריות ניצן. אז זה יכול מאוד לעצבן אותי שאני נותן דוגמה מאוד קונקרטית. יכול להיות מאוד מעצבן אותי שמגיע טראפיק זבל למוצר כי אני אחראי על המוצר. אבל זה מה שיש. אני ארים את הדגל. אני אגיד לו שצריך מאוד לעבוד על זה ושאני אשמח. לא יודע בלידר משפטים הבא בפגישה כאילו נעלה את זה. לא רק אני וניצן, אלא עם עם האופי הרלוונטי. מה עושים כדי לפתור את זה ושידע שזה מפריע לי, אבל הוא צריך לפתור את זה.

 

נועה: [00:20:29] 

ובעצם [00:20:30] אתה תלוי בו שיפתור את זה ואתה סומך עליו שכשזה יגיע הרגע הנכון לטפל בזה. מבחינתו, מבחינת התעדוף של המשימות בצד שלו הוא ייגע בזה, ועד אז אתה מוכן לספוג את כן.

 

רן: [00:20:43] 

הטראפיק זבל מעצבן והכל, אבל בסוף התלות היא אינסופית. זה כמו מעגל אינסופי של תלויות. הסלבס תלויים ב Engineering שתלויים ב product שתלוי באיזה משהו של marketing שתלוי ב Business Development בשיתוף פעולה עם חברת ענן שתלוי בזה כאילו זה כמו מעגל אינסופי [00:21:00] של תלויות וקשה, כאילו אין מה לעשות, את מחייכת, אבל זה כאילו זו המציאות.

 

נועה: [00:21:05] 

מה עומד בבסיס? כי זה באמת נשמע. אני מחייכת כי יש בזה משהו אוטופי, כאילו זה מאוד מאוד קשה ביומיום זה מאוד מאתגר. גם בזוגיות רגילה לשים בראש ולהגיד אני סומכת על השותף שלי שהוא ייגע בזה בזמן הנכון, שהוא יטפל בזה בזמן הנכון, ובינתיים אני סופגת את הריקושטים [00:21:30] זה. זה מאוד מאתגר והשאלה היא בעיניי מה יש בבסיס של זה. איך הצלחתם להגיע לנקודה שבה באופן כללי אתם סומכים אחד על השני שבנקודה הנכונה ברגע הנכון, השני יטפל בבעיה או השני יקבל את ההחלטה הכי נכונה. למרות שאתם חושבים שאולי אתם מבינים יותר.

 

רן: [00:21:47] 

הרבה לדבר והרבה לשחרר. כאילו כשהיינו מדברים אז היינו מדברים על זה והייתי אומר תשמע, זה מפריע כאילו באמת מפריע לי. יש פה איזה אתגר ובאמת חייב לפתור אותו שוב. הרבה פעמים הוא היה מבין. זה לא שאומר לי תשמע, אני לא [00:22:00] מאמין שיש פה אתגר, אבל יכול להיות שפשוט יש כרגע אתגרים יותר גדולים. לא יודע. סבבה שיש, לא יודע. Sign אפים לא כל כך טובים למוצר, אבל כרגע אנחנו לא מצליחים למכור ברבעון הזה, אז אין הרבה מה לעשות עם זה כרגע. ובצד השני לשחרר להגיד אוקיי, הוא בסוף. לכל אחד מאיתנו יש כמה כובעים שאנחנו מתעסקים בהם, וגם הזמן שלנו מוגבל ולהגיד אוקיי, אני מבין שכרגע אין את זה. אני עושה תיאום ציפיות עם ניצן שבכלל לא. הרבעון הקרוב זה לא. [00:22:30] לא יפתרו את זה. ולחשוב ביחד מה נכון לעשות? האם אולי נכון לשנות משהו במאמץ המוצרי כדי שלא נהיה תלויים בזה? כן. אבל שוב, הרבה פעמים השיחה הזאת עוזרת לקלף אחורה, או יותר נכון לשורש של למה בכלל אתה רוצה Signup? כי אנחנו רוצים חברה שהיא Self service grow forever. אבל ניצן בכלל מסתכל על המטריקה הזאת של אני רוצה חברה עם Error מאוד גבוה. ואז אנחנו מתחילים לקלף את זה אחורה ולבנות שוב. אז יכול [00:23:00] להיות שבכלל sales הדבר המאוד מעניין ואז זה קצת מרגיע. כן, שוב, זה לא שאני יוצא מהשיחה בטוב. כל המאמץ הזה הוא מיותר, אלא פשוט. אוקיי, אנחנו עושים תיאום ציפיות, מתפקדים מחדש וממשיכים.

 

נועה: [00:23:14] 

מלכתחילה כשבחרתי לצאת לדרך עם ניצן והוא בחר לצאת לדרך איתך. מה אתה חושב? מה אתה מרגיש? ישב בבסיס של החיבור הזה? זה היה כזה חיבור משמיים, אהבה ממבט ראשון, כי זה נשמע שאתן פחות.

 

רן: [00:23:28] 

באזורים האלה אנחנו מאוד שונים. [00:23:30] זה לא היה חיבור משמיים.

 

נועה: [00:23:31] 

אז על מה זה היה מבוסס החיבור הזה?

 

רן: [00:23:33] 

אני לא מוצא את המילה הנכונה, אבל. לא הפתעה. גם אני וגם הוא באותו זמן חשבנו לצאת ונפגשנו קצת עם חברים וזה. ואז אני זוכר שנפגשתי איתו איפשהו באמצע 2017. בשין פרישמן פינת. אני לא זוכר מה זה היה.

 

נועה: [00:23:52] 

כבר נסגר.

 

רן: [00:23:53] 

כבר נסגר. כן, ודיברנו קצת על כיוונים. ואני זוכר שכל מי שדיברתי איתו עד אותה נקודה [00:24:00] כן זה באוויר. לא, לא התקדם משהו. ואז ישבתי איתו. סתם ישבנו Gdpr. היה איזשהו שם חם באותו באותה שנה והוא חזר אלי. אחרי איזה יומיים שלושה שנפגשנו שוב חקר ועשה, ופתאום אמרתי אוקיי, יש פה מישהו. הוא מפתיע אותי לטובה. שוב, אני לא יודע מה המילה הנכונה. כאילו לא מת מהאקס, אלא excited Expectations במובן החיובי.

 

נועה: [00:24:25] 

מבחינה מקצועית ראית שם מקצועית זה בעיקר.

 

רן: [00:24:29] 

זה [00:24:30] פחות בפן המקצועי של לחקור את Gdpr, את הנושא עצמו. זה בפן המקצועי של כן אני רוצה להיות יזם והוא באמת עשה עבודה ממש מרשימה ואז זה כאילו התגלגל. ובאמת היה פינג פונג כזה של כל אחד מחזיר ומעלה וחושב והתקשורת גם הייתה טובה.

 

נועה: [00:24:48] 

לי נשמע שהיא משלב יחסית מוקדם ותקן אותי אם זה לא מדויק. בשלב יחסית מוקדם ביססתי את ההערכה. המילה מקצועית הכי טובה שעולה לי. תן לי מילה [00:25:00] אחרת. אם יש לך, ביססתי את ההערכה המקצועית אחד לשני.

 

רן: [00:25:03] 

כן, הערכה ואמון אחד בשני, כאילו ברצון לעשות את זה כי האתגר הכי גדול בלהיות יזם. עזבי רגע, יש הרבה אתגרים מקצועיים, אבל זה הרצון באמת להיות יזם. הרצון באמת לעשות את זה, לצאת מהקונספט זון וראיתי אותו עושה את זה. ושוב פעם אחרי פעם זה הפתיע אותי לטובה. אני אגיד שוב שנינו אנשים מאוד מאוד שונים. כל מי שמכיר את שנינו יודע שאנחנו אנשים דרמטית, שונים בכל כך הרבה פרמטרים וגם היה על זה אתגרים, אבל כן הצלחנו. הצלחנו לעבוד [00:25:30] על זה. אני לא יודע מה המכנה המשותף הכי. זה אולי הערכה או אמון או מקצועיות, מקצועיות או מקצוענות. אני חושב ששנינו טובים, אבל זה לא מה שעמד בבסיס הקשר שלנו בוודאות.

 

נועה: [00:25:42] 

באמת. אחד הדברים שאני רואה זה שיזמים שותפים הופכים להיות מאוד מתוסכלים מהפערים ביניהם מהשוני ביניהם. בסוף בעיניי השוני בין יזמים זה שהם משלימים אחד את השני זה זה. זאת העוצמה של השותפות להשלים אחד [00:26:00] את השני איפה שאתה חלש הוא חזק, איפה שאתה חזק הוא חלש. התסכול נובע מזה שמתקשים לתקשר את הפערים האלה נכון ולא מצליחים להבין אחד את השני לפעמים בתקשורת.

 

רן: [00:26:12] 

דרך אגב בעיות של זוגיות כאילו רגילה מחיי היומיום, תיאום ציפיות.

 

נועה: [00:26:18] 

ותכף נגיע.

 

רן: [00:26:18] 

גם אליה. נקפוץ אליה.

 

נועה: [00:26:19] 

תכף נגיע גם לנטע. אז אתה אומר שאם ניצן זה לא בהכרח היה חיבור משמיים, אבל כן הייתה הבנה שיש פה מישהו שאפשר לעבוד איתו, שאפשר לסמוך עליו, נכון? איפה אתה יכול? [00:26:30] איפה אתה זוכר? איפה אתה יכול לציין שהיו ביניכם חיכוכים או איזושהי נקודת חיכוך ספציפית שחזרה על עצמה איזשהו אזור שהתקשה אתם בו ביניכם?

 

רן: [00:26:42] 

אני אתן כהגדרה כללית בגלל שאנחנו מאוד שונים, אז אופי התקשורת שלנו מאוד שונה.

 

נועה: [00:26:50] 

תסביר.

 

רן: [00:26:52] 

אני אומר משהו שלמדתי בדיעבד. כן, באיזשהו שלב הבאנו כזה. אני לא בטוח אפילו איך לקרוא לטייטל הזה סוג של יועצת [00:27:00] ארגונית, יועצת תקשורת ל Leadership Team, שעזרה למפות את האופי של כל אחד, כי באמת באיזשהו שלב היו נניח אני וניצן ועוד איזה חמישה, שישה Vp או אנשים שמנהלים את האזורים שלהם.

 

רן: [00:27:12] 

אני אביא לכם את מודל הדיסק. כן, אני רק אגדיר בשביל המאזינים שלנו. מודל הדיסק הוא מודל לחקר האישיות. הוא נמצא בשימוש נרחב בעולם העסקי ארגוני בכל מיני וריאציות שלו. המודל בעצם מגדיר ארבע נטיות אישיות, כשכל אחד מאיתנו יש נטייה [00:27:30] אחת דומיננטית והיא מלמדת אותנו על סגנון התקשורת שלנו מול העולם.

 

רן: [00:27:35] 

אז אני וניצן בדיוק הפוכים אחד לשני בסגנונות תקשורת. אני יותר סיפורי אמוציונלי כזה. שלא ישתמע שאני זה מגה רגשן או משהו. כן, אני מאוד לא, אבל פשוט אני יותר מתחבר לזה לספר את הסיפור והנרטיב והכל. וניצן הוא מאוד דאטה. למה אתה מבזבז לי את הזמן? כאילו גט טו דה פוינט. 

 

רן: [00:27:56] 

יעילות?

 

נועה: [00:27:57] 

להיות קצר בדברים.

 

רן: [00:27:58] 

להיות מאוד מדויק, בדברים. [00:28:00]

 

נועה: [00:28:00] 

מאוד מדויק.

 

רן: [00:28:01] 

עם ניצן צריך להיות מאוד מאוד מדויק ברגע.

 

נועה: [00:28:03] 

אגב, זה סגנון תקשורת מאוד נפוץ למנכלים. נכון ומאוד מקשה על אנשים מסביב, ואני חושבת שכשהם מבינים שזה בעיניי מאוד חכם שהבאתם את אותה אשת מקצוע, לעזור לכם להבין את סגנון התקשורת, כי כשמבינים שככה צריך לדבר איתו בדיוק, הסיכוי שלך להצליח להעביר מסר אליו או להצליח לקבל ממנו מה שאתה רוצה. פשוט עולה כי דיברת אליו כמו שהוא מסוגל להקשיב בדיוק.

 

רן: [00:28:28] 

וברגע שאתה מבין את זה [00:28:30] זה יותר קל. עד שהבנתי את זה באיזשהו שלב הבנתי את זה כבר אינטואיטיבית. אחרי שאתה הבאנו אותה, נניח אחרי שנתיים שנתיים וחצי בסטארט אפ, אתה כבר מבין את זה. ובדיעבד זה היה טוב, כי אז שאר חברי הנהלה שלא מכירים את ניצן כבר לא יודע מעשור. אז זה היה איזשהו שורט. קאט ל להבין את זה מהר מאוד, אבל עד שלקח לי זמן לפצח את זה, אז באמת התקשורת לא הייתה טובה משני הכיוונים. כאילו אני אומר גם אני לניצן וגם ניצן אליי. אבל דוגמאות שהייתי רוצה לבוא ולקדם אצלו איזה רעיון או משהו, והייתי [00:29:00] חופר על סיפורים. ולמה ככה ודיברתי עם ההוא וזה וזה בכלל לא הדרך הנכונה. כן, כאילו הייתי צריך לבוא to the point. ניצן יש פה הזדמנות, חקרתי פה ויש ככה אני רוצה. אם זה בסדר לבוא להציג לך שבוע הבא את כל הנתונים בצורה מלאה ולא לנסות כאילו לגנוב עכשיו איזה חצי שעה על הדרך. בזמן שניצן מרוכז במשהו אחר.

 

נועה: [00:29:22] 

שניצן תן לי לנחש, עדיף לבוא אליו עם פתרונות, פחות עם בעיות.

 

רן: [00:29:28] 

גם אם נכון, גם [00:29:30] עדיף לבוא אליו עם פתרונות ועם הדאטה שמגבה את הסיבה. כאילו זאת אומרת ניצן ממש TLC בקטע טוב תהיה דיעה של ניצן. אני חושב שצריך להקים צוות Plug. למה? כי יש לנו ככה וככה Signup ואני חושב שאפשר לייצר מזה ככה וככה. Revenue ואני אצטרך שלושה אנשים להתחלה וזה ה budget וזה המשימות הראשונות שהם יתעסקו. מה אתה אומר? זו הפגישה הכי פרודוקטיבית עם ניצן ואיתך.

 

נועה: [00:29:58] 

מה אתה למדת על הסגנון התקשורת [00:30:00] שלך?

 

נועה: [00:30:01] 

אני לא יודע אם אני הכי מסכים איתו, כי אני כן באופי שלי מאוד פרגמטי ומאוד אנליטי, אבל כן, יש לי יותר כזה חיבור ואמפתיה לאנשים ויותר הסיפור ואני זוכר שהיא, אמרה היועצת הזאת. פגישות עם רן צריכות להתחיל. במה שלומך? איך אתה? איך זה שאני לא כל כך מתחבר לזה? כן. אחרי שאנשים הבינו את זה כאילו זה היה כבר פיוז כזה של די נו, בוא נתחיל לדבר. אני לא כזה אכפת לי בדיוק.

 

נועה: [00:30:29] 

הוציאה לך מוניטין [00:30:30] לא טוב, לא.

 

רן: [00:30:31] 

טוב, לא טוב. ואז הייתי צריך להיות הרבה יותר אגרסיבי כדי.

 

נועה: [00:30:34] 

אבוי.

 

רן: [00:30:35] 

כן, סתם, אבל זה לא היה הדבר שהכי התחברתי. אבל אני כן מבין שאני יותר על הצד האמוציונלי סיפורי, לפחות בהתחלה. בתחילת הזה, בסוף אני ארצה דאטה ואני רוצה להבין למה זה טוב ואיך זה טוב. אני מאוד אגש to the point, אבל אצלי זה עובר דרך יותר ארוכה.

 

נועה: [00:30:52] 

וזה נשמע שנתתם מקום אחד לשני. זאת אומרת, גם כשאתה מתאר את ניצן אתה אומר ככה הוא. זה היה אחלה. זה היה חשוב לנו. [00:31:00] אני אחר ונתתם מקום לחוזקות שמגיעות מהסגנונות תקשורות האלה. כן, בראייה לאחור, איזה? על איזה טקסים? על איזה מנגנונים היית יותר מקפיד עם ניצן בזוגיות עם ניצן בשביל לשמור על הקשר שלכם בריא? בשביל לאפשר Flow של עבודה משותפת אם יש? זה אפילו מנסה למצוא כזה כפפה בטיפים כאלה. על [00:31:30] איזה מנגנונים הייתם שומרים יותר? על מה היית מגן יותר בקשר שלכם?

 

רן: [00:31:34] 

זמן אחד על אחד מחוץ לעבודה?

 

נועה: [00:31:37] 

שזה מה למשל?

 

רן: [00:31:39] 

כמובן שתמיד מדברים על עבודה. כן, אבל טוב זה מלישון עם ניצן בצרפת לפני כנס כאילו באותו חדר. אבל זו איזושהי בעיה שלי שכולם מכירים שאני. אם יש הזדמנות לטוס עם ניצן, אני אישן עם ניצן באותו חדר. אני לא יודע אם זה עדיין תופס. כאילו.

 

נועה: [00:31:56] 

למה? כאילו

 

רן: [00:31:56] 

לא. אני לא אוהב לישון לבד. ב. [00:32:00] זה כאילו קצת כמו מימי הצבא שישנים כזה באותו חדר. ויש את כל הצחוקים ואן פאקינג של אותו יום כזה. על מה היה ומה קרה? ועד לדברים יותר פרקטיים הפרקטיים לצאת ביחד, לדבר ביחד כל דבר. כן, כאילו לצאת למסעדה ביחד, לאכול צהריים ביחד בחוץ. בעיקר זמנים שהם מחוץ לזמן העבודה. אז צהריים זה לא דוגמה טובה, כי צהריים אתה כאילו אתה לא מצליח לשנות קונטקסט. אבל אם יוצאים, נניח בשמונה בערב [00:32:30] לאיזו מסעדה, רק אני וניצן, אפילו עם בנות הזוג לצורך העניין, וזה כן משנה את האווירה וכן פותחים קצת יותר. להיות ביחד כן, ממש להיות ביחד.

 

נועה: [00:32:42] 

זה משהו שההיכרות שלי עם הזמן, ככל שנהיה יותר עמוס, ככל שיש לכל אחד את האיזור מקפידים כל אחד על האזורים שלו, אתם בעצם יוצא לכם לבלות פחות ביחד. נכון? ואתה אומר ההפך, אנחנו צריכים לבסס את הקשר שלנו החברי כן, הזוגי [00:33:00] כן, מחוץ לעבודה כדי שכשאנחנו בעבודה.

 

רן: [00:33:05] 

כן. לא מזמן ביקרתי את ניצן בניו יורק והדבר הכי ערכי לדעתי שיצא משם. זה פשוט שבילינו מלא ביחד. הלכנו להצגה ביחד והלכנו לאיזה בריכות סאונות כזה ביחד והלכנו למסעדות ביחד. פשוט היה כיף, כאילו עשינו חוויות ביחד שהן מאוד משמעותיות עבורנו, יותר מאשר לא יודע מה. לשבת עכשיו ולחשוב [00:33:30] אחד עם השני, מה עושים או מה יהיה או מה. כאילו הפן המקצועי לא מעניין פה.

 

נועה: [00:33:34] 

זה בעצם הרחבה של אני לא בטוחה שאני אוהבת שאני נותנת את הדוגמא הזאת. אני אתן אותו בכל מקרה כי זה קל לאנשים להתחבר. זו הרחבה של מבחן הבירה.

 

רן: [00:33:42] 

כן, בדיוק.

 

נועה: [00:33:43] 

זאת אומרת, אתם ממש אוהבים לשבת ביחד לבירה, ובעצם אתה מספר לי שאתם חושבים בעתיד לצאת לדרך משותפת שוב.

 

רן: [00:33:54] 

כן, אני ארצה לבלות עם ניצן את שארית חיי. I do

 

נועה: [00:33:57] 

גדול. אתם [00:34:00] עושים את זה כשאתם מכירים כבר את האתגרים בעבודה המשותפת, את הפלוסים אחד של השני, את החוזקות אחד של השני, שיש איזושהי תיאום, ציפיות, איזשהו תיאום, ציפיות שאתם עושים גם עכשיו, איזשהו שיחות של לפני שאתם עושים כבר. גם כבר. גם עכשיו.

 

רן: [00:34:23] 

כשנתחיל אני בטוח שנעשה שיחת תיאום ציפיות מאוד מסודרת על במה זה יהיה שונה [00:34:30] ומה אנחנו רוצים שיהיה הפעם ומה לא יודע מה יהיו גבולות האחריות של כל אחד מאיתנו ומה לא עבד טוב בסטארטאפ הקודם, וזה יהיה גם שוב זה יהיה דינאמי, כי הרבה מהנושאים האלה משתנים לאורך חיי הסטארט אפ, אבל אנחנו כבר במקום שבו אנחנו יודעים שצריך לדבר על זה ולפתוח את זה לפני שעושים משהו.

 

נועה: [00:34:53] 

אז אתם מתחקרים? אפשר לקחת את את אומנות התחקור פוסט מורטם גם [00:35:00] למשימות קטנות. זאת אומרת, אני מניחה שאם אתה אומר שבאופן טבעי באופן טבעי אתם תשבו ותטעמו ציפיות ותחקרו מה שהיה ותלמדו מה לקחת ומה לא לקחת לסיבוב הבא שלכם ביחד. אני מניחה שגם ביום יום המשותף שלכם בעבודה, כשאתם כבר עובדים גם על משימות קטנות, הייתם עושים פוסט מורטוריום, למשל, יושבים מול משקיעים ויוצאים מהפגישה, ובאופן טבעי מתחקרים את מה שהיה בפגישה, מה עבד יותר [00:35:30] ומה פחות טוב.

 

רן: [00:35:31] 

כן, זה זה היה קורה תמיד. אפילו אני זוכר בסבבי גיוס. אם הייתי שואל איזו שאלה הייתה משקיעים לפעמים מתמימות. לפעמים כדי לבחון אותו, היה אומר לי נניח אחרי הפגישה תראה, אני חושב שלא כדאי לשאול שאלה כזאת, כי זה יכול להעיד על לא יודע חוסר ביטחון או לא משנה מה כן. או בפגישות. אם הייתה פגישה שלא יודע, ניצן היה אומר משהו לא מתאים, אז לא הייתי פותח את זה בפגישה. הייתי אומר לך קצת תשמע, אני חושב שזה לא מתאים שאתה נכנס להחלטות שאני אומר או [00:36:00] יכול להיות שגם במקרה זה היה הפוך. כן, אבל לא משנה. אז כן, יש הרבה פוסט מורטם עם קטנים כאלה שנכנסים שוב. מה שאמרתי on demand כאילו אני אתפוס אותו לא בהכרח אחרי הפגישה. אבל בוא נגיד בסוף סשן ששנינו פנויים. אני אתפוס אותו לאיזה רבע שעה ונדבר על זה ונסגור את זה.

 

נועה: [00:36:16] 

אז גם בחיבור לתחקור יש גם את הפידבק. זאת אומרת אתם הייתם נותנים אחד לשני פידבק? כן, בצורה נשמע גם די בטוחה, פתוחה, טבעית, בלי [00:36:30] תחושת אשמה והייתם מקבלים מקבלים אחד מהשני פידבק בצורה טובה.

 

רן: [00:36:36] 

באופן כללי כן.

 

נועה: [00:36:37] 

שזו גם נקודה חשובה.

 

רן: [00:36:38] 

כן.

 

נועה: [00:36:39] 

אז אני מרגישה שאנחנו בשלים לעבור לשוחח על מערכת היחסים שלך עם זוגתך. נטע.

 

רן: [00:36:46] 

נטע, אני אוהב אותך. 

 

נועה: [00:36:48] 

הכרחי. אני מקווה שכל מה שיאמר פה ימצא חן בעיניך בעיניה. 

 

רן: [00:36:52] 

ישמש כנגדי.

 

נועה: [00:36:53] 

בדיוק. אז בקונטקסט הזה של סטארטאפים וזוגיות, אחד מהמשפטים שאני שומעת בשכיחות הכי גבוהה [00:37:00] מיזמים ויזמות הוא בת הזוג שלי. לא תבין, היא לא תבין. זה מה שאני שומעת הכי הרבה. ואז בעצם מההתחלה קורה דבר עצוב שהם נמנעים מלשתף אותה אותו בחיי הסטארט אפ שלהם, ואז בעצם הם לא מאפשרים לה להוות מערכת תמיכה כי הם משדרים אותה. זה בעצם מידור מההתחלה. והשידור הזה לא רק שהוא לא רק שהיזם בכך [00:37:30] מונע מעצמו מערכת תמיכה, הוא גם מקשה על בת הזוג שלו. על בן הזוג לשלם את המחירים, כי אם אני לא מחוברת לחברה של בן הזוג שלי, אז זה לא שלי. ואם זה לא שלי אז למה שאני אשלם את המחירים? למה שאני אלך לישון לבד? למה שנטפל בילדים לבד? למה שאני אבלה סופשים ואלך לאירועים לבד? למה? למה לי? אין לי שום חיבור, אין שום פיניתי לדבר הזה.

 

רן: [00:37:56] 

זה נכון. אני לא הייתי טוב בזה. כן, בטוח לא בתחילת [00:38:00] הדרך גם כנראה שהייתי באותו מיינדסט של כזה. כשאני בעבודה אני בעבודה וכשאני בבית אני בבית וזה שני עולמות. קצת כמו הסדרה הזאת של אפל סברס. הניתוק של יש שני חיים מקבילים שונים שלא לא מתחברים אחד לשני באיזושהי צורה, אולי לא בצורה כזאת קיצונית, לפחות למה שהתחלתי איתו, ועם הזמן למדתי שדווקא לשתף ולא מעניין הפן המקצועי זה שעשינו Monitoring [00:38:30] ל cloud וזה בסדר. זה באמת נטע. לא מעניין אותה ולא מתחברת למרות שידעה לעשות sales pitch בצורה מאוד מאוד טובה. כפי שאמרתי מאות פעמים עושה את זה. לא מעניין אותה הפן הזה, אבל כן, תמיד אפשר להתחבר ל. קשיים כלליים בעבודה. היום דיברתי עם העובד על זה והוא שיגע אותי על ככה וככה. ולמה הוא רוצה ככה? והיום היה לי יום קשה עם ניצן והיום היה לי גם יום טוב עם ניצן. תשמעי עלינו על הגל ועשינו משהו מגניב, וזה שאפשר לדבר זה זה מאוד תלוי [00:39:00] זוגיות, כי גם אני ונטע יחסית שונים. ולדבר אחד עם השני, להעלות את הדברים האלה, להעלות קושי באופן כללי לצד השני זה משהו שלדעתי עובד טוב. כן, כי בסוף בעיות אתגרים של אתגרים בין אישיים ואתגרים במשברים אישיים כלליים. וזה ולא, לא הפן המקצועי. כן, כולם יכולים. טורי לייטס זה בסדר. נטע לא יודעת לפתור בעיות Cloud, אבל היא כן יודעת לחשוב מה עושים כשיש [00:39:30] קצר בתקשורת או דיכאון או קושי או דברים אחרים. אז כן, חשוב לשתף את הצד השני ולהשאיר אותם מחוברים ליום יום. אני אומר את זה עכשיו כאילו אני גיבור גדול. כן, אבל גם אם זה אפילו דברים קטנים טובים. כן, לעשות את השיתוף הזה.

 

נועה: [00:39:50] 

היית מוצא את עצמך מתקשר אליי באמצע היום לספר על משהו שהיה לך קשה?

 

רן: [00:39:57] 

זה לא מספיק טוב. זה למשל היה משהו שלדעתי [00:40:00] בשנה הראשונה ממש ממש עשיתי לא טוב, כאילו לא הייתי מתקשר באמצע היום הייתי אומר אפילו משפטים כמו אני עובד עכשיו כאילו אני אדבר איתך בערב. וזה אפילו מעבר לשיתוף שאני חושב על זה. זה לזכור אחד את השני כאילו שאני אזכור שהיום היה לה. לא יודע מה, איזה הצגה מעניינת בעבודה ולשאול אותה על זה, והיא תזכור שהיום אני לא יודע, מציג [00:40:30] באיזו תחרות ואיך היה עם זה. מספיק שאני אני אלך אפילו לקיצון. אני לא אדבר איתה כל היום, אבל כשאני אפגוש אותה אני אגיד יואו נטע, איך הייתה בהצגה שעשית בעבודה שלך או לא משנה מה ואיך הרגשת ואיך זה היה ומה את אומרת? וזה יכול להיות חמש דקות ששוות שבוע שאני לא אדבר איתה אחרי זה, או כאילו לא נצא או לא נעשה דייט או לא זה ככה. שווה את זה. כן, זה לפחות בתקשורת שלי עם נטע שלמדתי שגם [00:41:00] לי חשוב וגם לה חשוב שנזכור אחד את השני, גם אם זה לא כאילו לא הרבה שעות. עדיף קוואליטי טיים מאוד קצר מאשר סתם להגיד אוקיי, שנינו בוהים מול הטלוויזיה ולא מדברים ושותקים. וזה כאילו ואפילו אוכלים לא משנה מה. זה לא ערב טוב. כן למדנו את זה לאורך השנים, דרך אגב גם הרבה אחרי הסטארט אפ, כי שוב, אני לא אני. גם עכשיו אני בטוח שאני לא בנקודה מושלמת, אבל זו נקודה שהולכת ומשתפרת ולמזלי שנינו פתוחים [00:41:30] ויש לנו את הקיבולת לקבל גם מצב לא טוב, כל עוד הוא במגמה טובה או יש רצון מהצד השני להשתפר.

 

נועה: [00:41:40] 

אני שומעת שאתה מדבר על נוכחות. יש את הנוכחות הפיזית בבית בדיוק.

 

רן: [00:41:45] 

אז לא הנוכחות הפיזית.

 

נועה: [00:41:46] 

אז זה לא הנוכחות הפיזית זה, אבל זו נוכחות אחרת.

 

רן: [00:41:49] 

אפילו מעבר לזה. זו הייתה תקופת הקורונה שבפוסט מורטם אמרת לה, אבל מה, אני כל הזמן איתך? אני אשכרה פה, אני לידך היינו עובדים שולחן כזה גב אל גב? [00:42:00] מה? מה את רוצה? גם אנחנו אוכלים צהריים ביחד, והיא אומרת לי זה היה הזמן הכי גרוע של איתך. הנוכחות הרגשית, הנפשית הייתה אפס, כאילו.

 

נועה: [00:42:13] 

אתה פשוט לא היית שם.

 

רן: [00:42:14] 

בדיוק לא הייתי שם. פיזית הייתי שם, אבל ליבי היה בשיחת זום או לא יודע בפגישת Sales או לא משנה מה.

 

נועה: [00:42:22] 

כן, עיניים כאלה.

 

רן: [00:42:23] 

בדיוק חלולות.

 

נועה: [00:42:25] 

חלולות. אז אפשר לקחת את זה גם להפוך אפשר. ואני רואה [00:42:30] את זה קורה. לא הרבה, אבל אני רואה את זה. קורה שיזמים ויזמות לא נוכחים. לא יכולים להיות פיזית מספיק נוכחים עם החצי השני שלהם. אבל יש נוכחות במערכת כמו שאמרת. לזכור דברים חשובים במהלך היום, לזכור שלא הרגישה טוב בבוקר. כן בדיוק ואז הנוכחות הפיזית, העובדה שהיא היא היא פחותה או כמעט ולא קיימת, מתגמדת לאור זה שבן או בת הזוג מרגישים שיש נוכחות כן של שותף במערכת. [00:43:00] נכון, למרות שהוא לא איטי פיזית ואז עדיין ככה לא מרגישים לבד.

 

רן: [00:43:05] 

נכון, וזה תהליך ההתבגרות, כזה שלמדנו את זה והבנו את זה. יכול להיות שזה גם אולי יהיה שונה בזוגיות אחרות שלא יודע כן, אולי רוצים יותר את הקשר הפיזי או אבל זה בדיעבד אני אומר מה שלמדנו והבנו ושוב זה לקח הרבה. זה גם לא זה לא איזה אינסייט שאני יכול להגיד שלמדתי במהלך הסטארטאפ. זה משהו שלמדתי כנראה הרבה אחרי הסטארט אפ.

 

נועה: [00:43:29] 

עד כמה הרגשת [00:43:30] בנוכחותה של נטע עם נטע? אתה צריך לעטות את המסכה הזאת? את הסופר הירו מאסק. כמה הרגשת שאתה יכול באמת כשקשה להגיד שקשה? שהיא כמה היא מסוגלת להיות איתך ולא נלחצת או חוששת כי זה כן משהו שאני שומעת, שלפעמים מעדיפים שלא לשתף בבית גם את ההורים אפילו מה קורה או כשדברים. Goes דאון היל כדי לא להלחיץ [00:44:00] את המערכת.

 

רן: [00:44:01] 

כן, ההורים שלי עד היום עדיין מעדיפים את אחי כי הוא רופא אורתופד בכיר, אז זה כאילו יותר מוצלח מבין סטארטאפיסט. אולי עוד כמה שנים זה ישתנה, אבל אז איתם אני עדיין פחות מתייעץ. טוב, אולי זה גם הבדל של דור, או.

 

נועה: [00:44:15] 

גם אחרי שכבר יש את הסטמפה שלה הצלחתי.

 

רן: [00:44:18] 

כן, אני מדבר על אחרי הסטמפה שלה הצלחתי. ועם נטע אני חושב שבהתחלה מאוד נמנעתי מלשתף כי אמרתי באמת את אותה גישה של מה עכשיו היא תבין מה אני אכניס אותה, לאיזה [00:44:30] מה? למה היא צריכה את הסרט הזה של לא יודע. עובד על זה, החליט בסוף לא לחתום או ההוא ככה. ו. ולקראת הסוף כן הייתי משתף נקודות, בוא נגיד, לא מאוד כואבות נקודות, שכן היא הייתה יכולה יותר להתחבר אליהם, בין אם זה לא יודע או היא בסוף מן הסתם מכירה את רוב העובדים בחברה כי היא הייתה רואה אותם. ואז למשל נושא שהייתי אוהב לדבר איתה זה על קושי עם אנשים, קושי בתקשורת, קושי בעובד. רוצה לעזוב? קושי בעובד לא מסתדר בעבודה. זה נושא שמאוד הייתי [00:45:00] אוהב לדבר איתה כי גם היא היתה קצת מכירה את האנשים אז היא הייתה יודעת על מי אני מדבר, וברגע שיש שזה לא סתם שם אז כן, יש יותר אמפתיה או היכרות. אבל מעבר לזה אתגרים אולי יותר קשים. עדיין לא הייתי משתף. אני. אני לא יודע למה, אולי באמת כי זה כזה. להגיד לך עכשיו שהיה רבעון, סליחה, היה רבעון חרא שלא סגרנו את המכירות, כאילו היינו 20 אחוז ביד של המכירות ושני ויפית עזבו [00:45:30] וניסינו לגייס כסף וזה לא עבד טוב.

 

נועה: [00:45:32] 

אאוץ.

 

רן: [00:45:33] 

כן. מה עכשיו?

 

נועה: [00:45:34] 

זה לא זה. לא שיתפת.

 

רן: [00:45:36] 

אותה? מאיפה אני מתחיל אפילו לספר על זה?

 

נועה: [00:45:38] 

אבל זה סוג של אירוע מתגלגל. זה לא. יום בהיר אחד אתה מגלה שהרעיון מסריח שוב.

 

רן: [00:45:42] 

אולי ויפי עוזב, אז זרקתי איזו מילה. אבל זה שניסינו לצאת לסבב גיוס וזה לא הצליח. אז אמרתי טוב, אני פשוט אדייק את זה גם אבסולוטית כדי שזה גם לא ידלוף אולי לעובדים כי עכשיו התחילו לדבר. ניסו לגייס לא הצליחו. פאוזה ושר. אתה לא חושב על מי לשתף את זה? אתה חושב קודם כל.

 

נועה: [00:45:59] 

איך להסתיר את.

 

רן: [00:45:59] 

זה בדיוק, [00:46:00] איך להסתיר את זה. מה האמיתי? Plans? לזה שאנשים לא יעזבו ולא כאילו. אוקיי, מי אני אתייעץ עכשיו כדי להיות פחות לחוץ?

 

נועה: [00:46:09] 

אז זה נשמע ש. סליחה שאני נותנת לך ציונים, אני שמה שאת זה לא.

 

רן: [00:46:16] 

לא הייתי הכי טוב בזה. לא לא.

 

נועה: [00:46:18] 

וזה משהו שהיית רוצה? שהיית מאחל לעצמך? אולי כן, קצת יותר להקל על עצמך באמצעות.

 

רן: [00:46:30] 

חד [00:46:30] משמעית.

 

נועה: [00:46:30] 

העברת.

 

רן: [00:46:32] 

אני חושב שאני אשתמש בזה פחות בשביל עצמי ויותר בשביל הזוגיות. אני אני עצמי מסתדר.

 

נועה: [00:46:41] 

אז איך בכל זאת? איך יש עומס? יש מתח גם כן. דיברנו בשיחת ההכנה שלנו ועכשיו ככה נתת לנו טיזר לאותה לאותו רבעון, חצי שנה לפני המכירה של רבעון מאוד גרוע. נכון, בכל זאת זה רבעון שלם. איך? איך בכל זאת אתה מתנהל עם [00:47:00] הלחץ, עם החשש מכישלון? אולי החברה צריך להיסגר? איך בכל זאת?

 

רן: [00:47:07] 

אני כנראה לא דוגמה טובה ואני לא אתן תשובה טובה, אבל זה פשוט זה אני. כאילו ככה אני מסתדר עם הדברים האלה. יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות. דברים יותר ספציפיים שהיו זרים לי כנראה זה ריצה, ריצה סלאש הליכה כאילו מאוד היה עוזר לי. אני חושב שכבר מאז הייתי הולך כל יום הלוך חזור למשרד, [00:47:30] אז היה לי זה שלושת רבעי שעה בכל כיוון, כאילו בבוקר ואחרי צהריים, ערב שהייתי מנקה את המחשבות ואת הראש וחושב על זה.

 

נועה: [00:47:39] 

לבד.

 

נועה: [00:47:40] 

לבד, לרוב לבד, לפעמים עם שיחה או משהו, אבל לא משנה כאילו זה הזמן שלי לנקות את זה והייתי מסתדר. אין לי כאילו אני לא יודע. אולי לך בתור אשת מקצוע יש איזה מונח כזה לתאר? לא יודע אופי כזה או או אדם כזה.

 

נועה: [00:47:55] 

אבל זה באמת אנשים שהם יותר רובוטיים שהם יותר זקוקים לעצמם. [00:48:00] נכון, בשביל להתגבר בשביל לווסת את עצמם.

 

רן: [00:48:05] 

אני הכי טוב, הכי כיף לדבר עם עצמי.

 

נועה: [00:48:06] 

חד משמעית זה קודם כל זה כלי מדהים וכלי מדהים. זה זה או זה. עוצמה זה עוצמה מדהימה. אני פשוט בסטטיסטיקה שלי יש לאנשים זה פחות נגיש. זאת אומרת היכולת שלהם ככה להרגיע את עצמם, להביא את עצמם לנקודת איזון, לחזור להיות יצירתיים, לחזור להיות, [00:48:30] לתת תפוקה טובה רק בזכות עצמם. זה זה לא. זה לא פשוט. אני חושבת מהניסיון שלי רוב האוכלוסייה היא לא כזאת ואני שמחה בשבילך. באמת. זה פשוט פשוט. אתה מבין? אני פסיכולוגית ובסוף אתה הייתי צריכה לדחוף את האג'נדה שלי על כיסא. יש כלי אחד שאני מכירה. ואיתו אני רצה. אני באמת שמחה בשבילך, ואני גם מבינה שאתה כן רואה בשיתוף [00:49:00] של החוויה ככלי בשביל להעצים את המערכת. נכון שאתה עושה את זה כדי לוודא שהמערכת לא מתפרקת, שאתם לא בסוף מתרחקים אחד מהשני כל כך שכבר לא מוצאים. לא מוצאים את הנקודות חיבור כי כל כך התרחקתי. אז אתה כן מכניס את נטע פנימה ולצורך העניין גם את ניצן פנימה כדי לשמור על המערכת חזקה. אז. טוב, אני מניחה שטוב היינו יכולים לדבר עוד שעתיים. אנחנו מתחילים להגיע לסיום כי אנחנו רוצים לשחרר אותך ליום שלך. יש [00:49:30] איזה דבר אחד בהקשר של מערכת יחסים עם ניצן ממה שלמדתם במערכת יחסים עם נטע במהלך הסטארט אפ. יש דבר אחד שהיית רוצה לתת למי שמקשיב לנו עכשיו ונמצא בשיא של השיט.שואו. 

 

רן: [00:49:49] 

בשני האופנים, גם מול השותפים וגם מול בני או בנות הזוג זה לדבר פתוח. תעשו תרגיל [00:50:00] כזה עם עצמכם של האם דיברתם באמת בשבוע האחרון עם השותפים ובני בנות הזוג שלכם, בתקווה שלדבר באמת זה לחשוף חולשה או בעיה או לשתף אירוע מאוד מאוד משמח, כאילו משהו לא היה סתם סטנדרטי סתם. כן, השבוע עשינו ככה והיה ככה. באמת דיברתם? אתגר מסוים בעבודה, הצלחה מאוד גדולה שסבבה [00:50:30] אולי לכם היא לא מאוד גדולה, אבל שווה לשתף אותה כי זה באמת שימח אתכם אפילו לרגע קטן. וזה יפתח כאילו זה יתחיל שריר שימשיך להתאמן ויעזור. פשוט יעזור. כן. בין אם זה להוריד את מפלס הלחץ לבין אם זה מערכתית שהתקשורת תהיה יותר טובה.

 

נועה: [00:50:54] 

אז בעצם אתה אומר גם לאלו מבינינו שהשיתוף הוא פחות נגיש להם ופחות [00:51:00] אוטומטי אצלם? אנחנו יכולים להגדיר למשל שתי שאלות שאנחנו עונים עליהן במהלך השיחה השבועית שלנו. אתגר שאני מתמודדת איתו כרגע וההצלחה שחוויתי. וזה הבסיס לשיחה שלנו ואנחנו מוודאים שאנחנו נוגעים בקצוות גם בשיחות מעולה. אחלה. אוקיי, זה? זה באמת יכול להיות טיפ מצוין בהקשר של מערכת היחסים הזוגית. יש משהו שאתה חושב שלא נגענו בו, וחשוב שהמאזינים [00:51:30] שלנו ישמעו.

 

רן: [00:51:32] 

שאחד מהצדדים, שני הצדדים בעצם מקריבים הרבה דברים, אבל אחד הצדדים צריך להיות מודע שהוא מקריב את עצמו כדי שהשני יעשה את זה. אני לא בחלום אוטופי כזה של יש work life balance ויהיה בסדר ופשוט צריך לדעת שצד אחד הולך להקריב את עצמו יותר, בין אם זה להיות עם הילדים לבין לראות פחות את הבן זוג לבין. זה [00:52:00] פחות טוב מכל סיטואציה אחרת. אז כאילו לעשות תיאום ציפיות כזה זה משמעותי.

 

נועה: [00:52:08] 

לפני שיוצאים לדרך. זו צריכה להיות במידה מסוימת החלטה משותפת שאנחנו מקבלים ביחד. כן, אתה יודע שאתה יוצא להקים חברה, הוא או היא יודעים שהאחריות על הבית, על הלבד היות היא שלהם ואנחנו בזה ביחד. יצאנו לדרך ביחד וכל אחד יודע מה התפקיד שלו במירכאות.

 

רן: [00:52:28] 

נכון.

 

נועה: [00:52:29] 

ולתת [00:52:30] אולי גם מקום לקושי.

 

רן: [00:52:32] 

לקושי, לתסכול. לא עובד טוב.

 

נועה: [00:52:35] 

תודה רבה רן. תודה על שיתוף למרות שהוא לא נגיש לך, דווקא נגיש לך מצוין.

 

רן: [00:52:43] 

נגיש, נגיש.

 

נועה: [00:52:44] 

אז עם זה אנחנו נסיים. ואני רוצה להגיד לך שוב תודה רבה שבאתם ששיתפת אותנו. אני אגיד למאזינים שלנו שאם יש לכם נושא שהייתם רוצים שנדבר עליו, או אם יש לכם שאלות אליי או לרן, נידבנו אותך.

 

רן: [00:52:57] 

אני מאוד זמין. מי שרוצה לשאול אותי כל שאלה [00:53:00] אני בכיף דרך הלינקדאין דרך הקבוצת פייסבוק של סטארט אפ פור סטארט אפ. דרך הטוויטר איפה שתרצו אותי אני מחובתי לעזור ליזמים.

 

נועה: [00:53:12] 

נפלא. אז אתם מוזמנים לכתוב לנו באתר של סטארט אפ פרו סטארט אפ או בקהילה בפייסבוק כמו שרן אמר. אז שוב תודה רן.

 

רן: [00:53:21] 

באהבה.

 

נועה: [00:53:21] 

ואנחנו נתראה בפרק הבא.