135: איך משתמשים בהאקאתונים ככלי לפיתוח המוצר

Startup For Startup

 

דריה:          היי, הגעתם ל-Startup for Startup. היי טל.

טל:             היי דריה.

דריה:          היי בן.

בן:             הי, מה העניינים?

דריה:          אז אני עוד מעט אציג אתכם ואני אגיד איך אתם קשורים לכאן. אבל לפני זה אני אגיד שאנחנו הולכים לדבר על האקתונים היום. שזה כלי שאנחנו משתמשים בו במחלקות ה-Product והפיתוח, כדי לעשות קפיצות משמעותיות במוצר. אם בעצם מסתכלים על גרף שמציג את ההיסטוריה של מאנדיי אז אפשר לראות כמה נקודות קריטיות של קפיצה, שמה שמשותף לכולן זה שהיה שם hackathon. זה כלי עבודה מאוד משמעותי עבורנו, ובפרק אנחנו בעצם נדבר על איך הפכנו אותו לכזה. נתחיל?

בן:             יאללה. [מוזיקה]

דריה:          טוב, אז אני רק אגיד שלא הקלטתי פרק כבר מעל חודש. ואנחנו במשרדים חדשים, אז אני קצת מרגישה התרגשות של פעם ראשונה שוב.

טל:             כמה פרקים אתה הקלטת? אני הקלטתי לפני שנה בערך נראה לי, אז…

בן:             אחד בחודש זה טוב. אחד אני חושב, כן.

דריה:          טל כבר אתה מהוותיקים.

טל:             נראה לי זה השלישי או הרביעי אולי.

דריה:          שלישי-רביעי זה שלושה-ארבעה יותר מרוב העובדים במאנדיי [צוחקת]. אוקיי, אז טל, אני רצה להתחיל איתך. אתה Tech Lead כאן במאנדיי ואתה גם היית בעצתם המפתח הראשון, נכון? והאקתונים זה איזשהו משהו שליווה אותנו ממש מההתחלה.

טל:             אני אתחיל ואגיד שאנחנו לא הולכים לדבר כאן באופן כללי על האקתונים, אנחנו הולכים לדבר על האקתונים מסוג מסוים שאצלנו במאנדיי הפכו להיות כזה אבני דרך לאורך השנים ובאמת בהסתכלות אחורה הרבה מהדברים המשמעותיים שעשינו לאורך השנים האקתונים מאוד עזרו לנו להשיג אותם. עזרו לנו להצליח בהם. ואנחנו הולכים לדבר היום על הסוג המסוים הזה של ההאקתונים.

דריה:          ויש לך איזה סיפור על זה, נכון? אולי נתחיל בסיפור? שממחיש מה זה האקתון בשבילנו.

טל:             כן, הסיפור שאולי לחלק מכם, למאזינים האדוקים ירגיש מוכר, כי בטוח כבר דיברנו עליו, לא זוכר באיזה פרקים-

דריה:          כן, חרשנו עליו בלא מעט פרקים, כן.

טל:             אבל באמת הסיפור הוא סביב ההאקתון שעשינו סביב הקולומים. בעצם הבורד של מאנדיי, היישות הכי מרכזית במאנדיי, מורכבת מעמודות. מאז שהבורד יצא לאור היו לנו שש או שבע עמודות מרכזיות. ולפתח עמודה במאנדיי תמיד היה דבר שהוא גדול, קשה, מורכב יחסית, גם לוקח הרבה זמן, גם הרבה מחשבה. ומתישהו – זה גם היה בתקופה שבאופן כללי הרגשנו קצת שקשה לנו להתקדם, שקשה לנו לזוז, שדברים קצת עובדים יותר לאט. ובאותו זמן גם צצו מתחרים בשוק, שפתאום הסתכלנו עליהם ואמרנו “וואי, הם הצליחו לעשות את זה.” פתאום אמרנו, הבנו שאנחנו צריכים לעשות משהו קיצוני, משהו שישנה את התמונה. וכבר ברבעון לפני זה עבדנו על עמודה חדשה שרצינו, עמודת tags, ולקח לנו רבעון שלם לעבוד על עמודה. ואז אנחנו מסתכלים על איזה מוצר שיצא לא מזמן, ויש לו 30 עמודות, עמודות שאנחנו מתלהבים מהן, ואומרים גם אנחנו היינו רוצים, ואז אנחנו מתחילים לעשות את המכפלות ואומרים, בוא הנה, 30 עמודות כפול 30 רבעוני עבודה-

דריה:          כמה זה זה הולך לקחת לנו, אלוהים.

טל:             כן. כאילו, אוקיי, זה מה שאנחנו הולכים לעשות בחיים.

דריה:          [צוחקת]

טל:             ואז כאילו הבנו שאנחנו צריכים איזשהו שינוי תמונה, שינוי, לחשוב על הכול אחרת. מכל הבחינות של איך שאנחנו עושים דברים. אני ממש זוכר את ה, היה איזה offsite כזה של ה-management שישבנו ואמרנו בואו עוד שבועיים, בהאקתון, נוסיף 20 עמודות חדשות. באותה שנייה זה היה בלתי נתפס. רגע, עמודה אחת לקח לנו רבעון, 20 עמודות בהאקתון אחד עוד שבועיים, כאילו, מה שהיה ברור אבל [00:04:00] באותו רגע זה שלעשות את אותו דבר קשה יותר, מהר יותר, לעבוד קשה יותר בשביל להצליח – זה כבר לא אופציה. צריך לחשוב על הכול from scratch.

דריה:          אתה לא יכול לעבוד פי 20 ממה שעשית עד עכשיו רק כדי לנסות [מדברים ביחד – לא ברור].

טל:             נכון, לא חיפשנו שיפורים של 20 אחוז, של 40 אחוז, של 60 אחוז. חיפשנו שינויים של מאות, אלפי אחוזים באיך אנחנו מצליחים לדלוור מוצר. ועוד משהו שהיה לנו ברור זה שגם עמודות זה היה בעצם ה-building block הראשון של המערכת. והיה לנו ברור שאנחנו לאורך השנים נרצה להוסיף עוד, לשפר אותן כל הזמן, והיה לנו מאוד חשוב גם באמת להשקיע בתשתית הזאת שאחר-כך אנחנו הולכים לשחק עליה הרבה מאוד בעתיד.

דריה:          זאת אומרת זה משהו שהוא ב-core של הפלטפורמה ואנחנו תמיד נרצה להתעסק בו באיזושהי צורה.

טל:             הוא גם ב-core והוא גם מכיל איזשהו ריפוי, של מוצרים שיש ביניהם מצד אחד הרבה במשותף, מצד שני הרבה ייחודי לכל סוג עמודה. ואנחנו נתמקד באמת ב… אני חושב שבאופן כללי בפרק הזה אנחנו נתמקד בהאקתונים שהם מהסוג הזה. האקתונים שהם באמת נועדו לקחת איזשהו אזור במוצר שברור לכם שהוא ריבוי של מוצרים שהולכים להיות עליו, ריבוי של-

בן:             וריאנטים.

טל:             כן. הרבה וריאנטים מאותו סוג. וכל מוצר זה יכול להיות משהו אחר. אצלנו במאנדיי באמת יש הרבה מאוד כאלה, הם גם ב-core של המוצר, כל ה-building blocks שלנו, בגלל זה גם היה לנו הרבה האקתונים מהסוג הזה. אבל כל מוצר שתחשבו עליו, בטוח שגם המוצר שלכם שאתם בונים, יש בו איזשהו מרכיב כזה. יש משהו שאתה בונה ממנו עוד ועוד ועוד ועוד. וזה סוג המקומות שההאקתון שאנחנו הולכים לדבר עליהם באו אצלנו לידי ביטוי בצורה הכי טובה.

דריה:          כן, נקודה טובה. כי ישר כשאומרים לי האקתון אני חושבת גם על עולמות של – נגיד כשהייתי סטודנטית אז היה האקתונים של 48 שעות, שצריך לבנות איזה מוצר מאפס. אבל זה לא המצב, אנחנו מדברים פה על סוג מסוים של האקתון שממש משרת אותנו בחברה, להתפתח נכון. ואני רק לפני שנמשיך לדבר על בכלל איך אנחנו עושים את זה, אני מחזירה אותך לסיפור. אז היינו צריכים לבנות 20 קולומים בשבועיים.

טל:             כן, אז לאורך השבועיים האלה שבהם בנינו בעצם תשתית חדשה שעליה נבנה אחר-כך את הקולומים, זה שבסוף השבועיים האלה הולכים לבוא ליום או יומיים – לא זוכר כבר – 20 מפתחים, כל המפתחים שהיו אז בחברה, וכל אחד מהם הולך לצאת מהיומיים האלה עם column חדש לגמרי ב-production. אני חושב שזו הנקודה הראשונה שהיה לי חשוב כאן להדגיש – שההאקתון לא מתחיל בהאקתון. ההאקתון מתחיל ברגע שקבעת את ההאקתון. כי מאותו רגע כל מה שאתה בונה לקראת ההאקתון זה מה שמעניין, זה מה שחשוב. וזה שהיה לנו מאותו רגע בראש את המחשבה על זה ש-20 אנשים הולכים ביום כל אחד לבנות עמודה חדשה, משהו שלקח עד לפני רגע רבעון, גרם לנו לבנות את התשתית בצורה שתגרום להם להצליח לעשות את זה ובאופן הרבה יותר עמוק מזה, בצורה שתצליח לגרום לנו לייצר עוד ועוד מוצרים באותו ממד של המוצר שלנו, going forward שנים. וזו אותה תשתית אגב שעד היום אנחנו בונים עליה את העמודות שלנו ומשתמשים בה.

דריה:          אז רציתי לשאול, רציתי שתעשה ספוילר, לשאול אם זה הצליח. אז אני מאמינה שכן.

טל:             כן, לא היינו מדברים על זה עכשיו אם זה לא היה מצלח. אז באמת, זו אחת מהנקודות הכי מרגשות והכי mind-blowing שאני זוכר מהשנים שלי במאנדיי. כי באמת הגענו לאיזה יום-יומיים, כולם, למשרד, במטרה שכל אחד יצא עם column. משהו שאף אחד לא היה [00:08:00] מאמין שבועיים לפני שזה יכול לקרות. ויצאנו יומיים אחרי עם 20 עמודות עובדות ב-production, בלי שתכננו מראש מה בדיוק יהיו העמודות האלה, בלי שידענו, זה לא שעשינו 99 אחוז מהעבודה ואז באיזה יום-יומיים חיווטנו את הכול. אלא השתמשנו ב-mind של אנשים, אנשים כל אחד הגיע עם הרעיון שלו לעמודה, כל אחד הגיע עם מעט מעוד עבודה שהוא עשה עבור אותו רעיון, והוא הצליח לממש ביומיים עמודה חדשה במערכת. וזה משהו, באותה תקופה שהרגשנו שאנחנו לא זזים מספיק מהר, פתאום לאנשים חזר הצבע לעיניים, חזרה ההתרגשות לעיניים, אנשי Sales פתאום “וואי, כמה value יש לנו לתת, כמה אנחנו יכולים”, תחושת המסוגלות הפנימית שלנו, של לקחת משהו שהרגיש לנו בלתי אפשרי ובשבועיים לגרום לו להיות אפשרי, זה לדעתי היה פיבוטלי בתחושת המסוגלות שלנו כבילדרים, כצוותי פיתוח, עוד הרבה זמן אחרי.

דריה:          מעולה. אז אנחנו באמת נפרק עכשיו בפרק את כל התהליך סביב ההאקתון, באמת את ההיערכות ומה אנחנו עושים באותו יום. לפני זה בן, אני רוצה לשאול אותך. אתה בעצם senior product manager, נכון? פה במאנדיי. וטל עכשיו סיפר סיפור שלם על ההאקתונים שהיה מיועד למפתחים. אז למה אתה יושב כאן איתנו בכלל?

בן:             כן, אז זה באמת לא הכי קלאסי לניהול מוצר, אבל יצא לי גם לארגן בעצמי וגם להשתתף פה בהמון המון האקתונים. ואני חושב שבאמת הדבר הכי משמעותי הוא כמה אנחנו משתמשים בדבר הזה ככלי לעשות קפיצה במוצר. ותמיד אני כאילו נזכר בגרף הזה שפרסמנו לקראת ה-F1 שבאמת רואים את כל ה-milestones במוצר ואת כל הנקודות הכי משמעותיות, ובאמת מאחורי כולן היה איזה האקתון שעשה את הקפיצה הזאת. אז זה באמת משהו שבאמת מאז אותו מקרה של הקולומים למדנו להשתמש בו ככלי. אמרנו “אוקיי, הדבר הזה עובד. בואו רגע נשים את ההאקתון כמטרה להגיע אליה על-מנת לבנות תשתית, וזה ממש שינה את כל הדרך שבה אנחנו חשובים על מוצר. ואני חושב שהדבר הזה הוא סופר סופר משמעותי. ובאמת ההאקתון הוא רק בסוף תצוגת התכלית של זה, הרגע שבו כולם מבינים את הכוח של כל העבודה שהתרחשה. אבל באמת הדבר הזה הוא כלי מאוד מאוד חזק לעשות קפיצות שאחרי זה נותנות לנו רוח במפרשים לתקופה ארוכה מאוד לקצור מהם את הפירות.

דריה:          זהו, זו נקודה חשובה. מה שאמרת, שבעצם זו תצוגת התכלית ההאקתון, אבל יש פה איזושהי הנחה של תשתית הרבה הרבה לפני שהיא חשובה לא פחות.

בן:             כן, קודם-כל אני אגיד גם בהאקתונים עצמם, אנשי Product ומעצבים הם חלק בלית נפרד מההאקתון. למעשה ההאקתונים אצלנו הם קצת מיקרוקוסמוס של איך אנחנו עובדים באופן כללי. בצוותי הפיתוח שלנו, Product ו-Design, שלצוות יש את כל מה שצריך בשבי לנצח, הוא לא תלוי באף אחד אחר. יש לו את האיש Product שלו, יש לו את המעצבים שלו, יש לו את המפתחים לו. ככה גם את ההאקתונים שלנו הרצנו, לכל… לא תמיד היה לנו, היו 20 מפתחים שכל אחד מהם עשה column, אז לא היה לנו איש Product ומעצב פר מפתח, אז היה לנו מעצב על כל ארבעה ו-Product על כל ארבעה, אבל היה ברור שיש צוות לכל אחד מה… כאילו, האקתון מחולק לצוותים וכל צוות יש לו את מה שהוא צריך בשביל להצליח.

בן:             שזה לא רק מנהלי מוצר, זה גם מעצבים, ובאמת הצוות הזה זה צוות שהוא עובד ביחד והמטרה שלו היא כמו בעולם האמיתי, אבל הדבר הזה קורה ביומיים. וזה מטורף כאילו לראות.

דריה:          אז כמו שאנחנו עובדים ביומיום כצוותים של בילדרים, גם כאן זה פשוט בטורבו.

בן:             בדיוק, ההאקתון זה תמיד בילדרים ומורכב מקבוצה של בילדרים. אנחנו מגוונים רק כי באמת אנחנו חושבים שזה נחמד וגם מעורר יצירתיות. אבל מעבר לזה בסוף זו אותה קבוצה של אנשים. וזה [00:12:00] באמת מדהים מה הם מסוגלים לעשות. כלומר, גם שם, כמו בכלל בתהליכים אחרים, אנחנו לא מגדירים משהו בדיוק מה … והם רק המבצעים. אנחנו רק נותנים להם איזשהו רעיון ומשם הם באמת לוקחים ומפתחים את זה למוצר, פשוט ביומיים.

דריה:          אמרתם חלוקה לקבוצות. יש איזשהם טיפים לגבי זה? כמה אנשים צריכים להיות בכל קבוצה, מי צריך להיות שם? אז אמרתם שבאמת הם מורכבים מ-Product, Design ומפתחים. יש איזשהו תמהיל בתוך הדבר הזה שהוא נכון?

בן:             מאוד תלוי מה בונים. כאילו, אי אפשר, אין כאן איזה recipe לדעתי לדבר הזה. היה לנו האקתונים שהיה לנו הגיוני שמפתח עובד לבד ובונה את זה מאפס, היה לנו כאלה שדווקא רצינו שלושה-ארבעה מפחתים שעובדים ביחד. היה לנו האקתונים אגב שבכלל לא היו להם מפתחים. היה האקתון שעשינו לממאמרי SCO, רצינו להגיע ולעשות, רצינו לצאת בבת אחת עם הרבה מאוד כמות תוכן שאנחנו נכתוב בחברה. בנינו בשביל זה את התשתית שהפכה להיות אגב התשתית שלנו ל-landing pages שעד היום אנחנו מריצים עליה, בונים עליה ומריצים את כל ה-landing pages של החברה. ובעצם בנינו איזשהו מוצר קטן שמאפשר לכל בן אדם לבנות את עמודי נחיתה בעצמו, וככה כל החברה ביום אחד – לא מפתחים, דווקא בעיקר לא מפתחים – כתבו אז ביום אחד מאמרי SCO, כל אחד על תחום אחר. א’ זה דוגמה לדעתי לאיך אפשר לקחת את הקונספט הזה של האקתון לעוד עולמות. וב’ גם שזה לא… מאוד תלוי מה אתה בונה, בשביל לדעת מה מרכיב צוות בהאקתון.

דריה:          כן, אין פה פורמט אחד נכון.

טל:             מאוד תלוי מה עושים.

דריה:          אחלה, אז אנחנו נגיע באמת גם לאיך זה נראה בפועל. אבל לפני זה אני רוצה לשאול מתי בכלל אנחנו צריכים לעשות האקתון. כי דיברתם על זה שהאקתונים בעצם היוו איזשהם מיילסטונים משמעותיים בחברה. אבל בעצם זה לא משהו שאני יכולה לעשות עכשיו כל שבוע כדי לעשות את הקפיצה הזאת, נכון?

טל:             כן, זה היה מצחיק, כשסיימנו את ההאקתון של ה-columns אז החברה של ה-CS אמרו “בוא הנה, תעשו גם מחר, תעשו גם מחרתיים. כאילו מה, אז כל יום אפשר לעשות?”

דריה:          שבוע הבא תנו לי 200 קולומים.

טל:             כן. אני חושב שא’, באמת כמו שאמרנו גם קצת קודם, העבודה האמיתית להאקתון כי כל מה שקורה לפני. דיברנו קצת בהכנה על הפרק, האנלוגיה שנתנו זה ש… מה גורם לך להצליח במבחן, איך אתה מתפקד ביום של המבחן? כאילו, גם, אולי, אבל זה 10 אחוז, כאילו, מה שגורם לך להצליח זה זה שהתכוננת כמו שצריך. אני חושב שהאקתונים, לפחות סוג ההאקתונים שאנחנו מדברים עליהם היום, זה האקתונים שבשביל להצליח בהם נדרש מאיתנו לבנות עוד לפני משהו מאוד חזק ומאוד עוצמתי שהולך לשרת אותנו גם הרבה קדימה. וההאקתון עצמו היה רק איזשהו מבחן למה שאנחנו בונים. בגלל זה גם רובם הצליחו, כי כאילו… זה לא שהיה איזה יום שבו אתה יכול… יכול להיות לי יום טוב, יכול להיות לי יום לא טוב – לא, מה שגרם להאקתונים להצליח זה זה שהיה לנו, שבנינו שבועיים, או חודש, או לפעמים גם עם ה-apps שתיכף נדבר עליו, בנינו גם במשך שני רבעונים איזושהי תשתית שהאקתון היה איזשהו מבחן ראשון של אותה תשתית שבנינו.

בן:             אני רוצה להוסיף על זה, שבאמת ההאקתון הוא הרבה פעמים נקודת התחלה שלנו. כי יש את כל הבנייה של התשתית, וזה פעם ראשונה שאנחנו מתנסים ורואים מה אפשר לעשות עם הדבר הזה. אז הרבה פעמים גם אחרי יש עוד הרבה דברים שאנחנו רוצים להשתמש בתשתית הזאת בשבילם. כלומר, גם אם יש איזה column שלא יצרנו בהאקתון או אפליקציה, אחרי זה יש הרבה הבנה של היכולת הזאת ורצון להשתמש בה ולפתח איתה המון המון דברים. אז זה נמשך כאילו באמת לפני ואחרי. עד לדבר הגדול הבא.

טל:             יותר מזה, אם לא היה צריך להמשיך לפתח על אותה תשתית going forward לאינסוף, אז לא היתה סיבה בכלל להניע את כל הסיפור הזה. מה, זה משנה לי אם זה ייקח לי יומיים או ייקח לי שבועיים לפתח את [00:16:00] מה שאני כבר יודע? לא, זה מעניין איפה שאנחנו ברור לנו שהולך עוד להיות המון.

דריה:          זאת אומרת זה באמת פחות הזמן שמקדישים לזה, זה יותר לשים את זה כאיזשהו דדליין, להגיד אוקיי, אנחנו עכשיו שמים את הפוקוס שלנו סביב איזשהו פרויקט מאוד גדול, אחר-כך ברור שממשיכים איתו, אבל זה גם כדי למקד את כולם בעצם סביב איזושהי מטרה אחת.

טל:             כן, למקד את כולם. זה גם להוריד מהשולחן את מה שלא מעניין. כאילו, מה, היה לנו שבועיים, אמרנו עוד שבועיים הולך להיות האקתון, אם היינו עכשיו יוצאים לפרויקט של בואו נבנה תשתית חדשה לקולומים בלי היעד הזה, יכול להיות שהיינו עושים מאה דברים שלא מעניינים. אבל מה שהיה לנו בראש זה רק מה שחשוב כדי שביומיים האלה אנחנו נצליח להיות set עם 20 קולומים ב-production. אז זה הוריד המון דברים שהם לא מספיק מעניינים מהשולחן – להרבה מהם הגענו בהמשך. אבל הדדליין כאן היה גם באמת… שהוא אגב לא ספציפי להאקתונים, גם באופן כללי אני חושב שזה טוב לשים איזשהו דדליין שמאפשר לך להעיף מהשולחן פשוט את מה שלא מעניין.

דריה:          מעולה, אז אמרנו שזה באמת, אנחנו מתמקדים בפרויקטים שיכולים, שאנחנו, הם משמעותיים ואנחנו רוצים לעשות אותם ב-scale בהמשך. נכון? זה מה שעוזר לנו להגדיר סביב מה אנחנו עושים האקתון וסביב מה לא. מה עוד, אני יכולה לעשות את זה על בעיות אנג’יניריות פשוט, מורכבות? אני יכולה להחליט שאני לא מצליחה לפתור איזו בעיה אז אני מחליטה לעשות סביב זה האקתון?

טל:             היו לנו גם כאלה בואי נגיד. אני לא חושב שזה לא טוב לעשות את זה לחלוטין. אני חושב שיש עוד הרבה סוגים של האקתונים שיכולים לשרת. זה לא סוג ההאקתונים שמעניין אותנו לדבר עליהם היום. אבל בואי נגיד לא היינו יכולים לעשות האקתון שבו היינו בונים את התשתית הזאת של הקולומים עבור ה… יש דברים שזה כזה… לא יודע, זה שנשים לא יכולות ללדת תינוק בחודש, אז כאילו יש דברים שלוקח להם זמן להבשיל, שלוקח להם זמן לקרום עור וגידים, שאתה צריך לחשוב עליהם מספיק, שצריך להתייעץ עליהם מספיק, שצריך לחקור אותם מספיק. לנו זה עבד הכי טוב במקומות שבאמת העבודה העמוקה כבר קרתה לפי ההאקתון וההאקתון שימש יותר כאיזשהו test flight לכל העבודה העמוקה הזאת שקרתה לפני.

דריה:          וגם זה משהו שאנחנו לא רוצים לעשות לו abuse, נכון? בסופו של דבר כן מושקע פה מאמץ של הרבה אנשים ולא רצינו לעשות over של הדבר הזה.

בן:             כן, ובאמת אנחנו רואים בהאקתון ככלי. אז לכן השאלה, אין איזו מטרה לעשות האקתונים בתדירות כזאת או אחרת, אלא באמת בסוף המטרה היא לשפר את המוצר ולבנות אותו קדימה. אז באמת ה-follow-up אחרי ההאקתון ולעבוד על הדברים ולהמשיך לפתח אותם זה חלק מהמטרה. אז אם אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לעשות האקתון מיד אחרי האקתון, כנראה שזה-

דריה:          משהו לא עבד פה.

בן:             משהו לא עבד. [מוזיקה]

דריה:          בואו נדבר על ההכנה. איך מתכוננים. בעצם הזכרתם את זה המון. להניח את התשתית הזאת. מה זה אומר?

בן:             אז באמת, כמו שטל ציין מקודם, אנחנו מחפשים את המקומות שבהם יש הרבה מן המשותף. צריך להניח איזושהי תשתית שמאפשרת לך לקחת את המשותף הזה. כלומר, איזושהי תשתית שנותנת לך את הבסיס הנה כ-given, ומשם אתה יכול להתחיל לבנות ולהוסיף את הדברים שהם באמת המשתנים בין כל מוצר למוצר. אז אני אתן כמה דוגמאות מהאקתונים שהיו לנו בעבר. היה באמת את הקולומים, שגם להם יש המון במשותף אבל כל אחד את הדברים שלו. היה לנו האקתון שעשינו ל-dashboard widget, אז גם שם זה וויג’טים שכולם מקבלים מידע ומציגים אותו בצורה שונה. אז הרבה מאוד במשותף. צריך לדאוג שיהיה לך תשתית שאתה יכול לקבל את המידע, לעשות איזשהו תשתית של settings נגיד שכל אחד מהם צריך. ואז אתה נשאר ברק הבנייה של המוצר עצמו.

דריה:          רגע, אז לאט יותר. רציתם לבנות בעצם אופציה של יצירת דשבורדים על גבי מאנדיי, נכון?

בן:             [00:20:00] כן, דשבורדים על גבי מאנדיי. ובעצם בהתחלה לא היו לנו וויג’טים, שזה מה שמאכלס את הדשבורד. אז באמת כדי לייצר את ה-increment הראשון כבר מלכתחילה במקום רגע לבנות כל וויג’ט וויג’ט בפני עצמו בננו תשתית כזאת ועל גביה עשינו האקתון שבו כל אחד בונה את הוויג’ט הספציפי. בצורה דומה עשינו אחד לאפליקציות. שבהן, פה אפילו היה לזה שתי מטרות, כי אפליקציות זה גם משהו שאנחנו בונים פנימית אבל גם חיצונית. אז להאקתון היה פה איזושהי מטרה של לראות כמה קל זה בכלל לבנות על המערכת גם למפתחים החיצוניים לפני שחשפנו את זה אליהם. אבל בכל המקרים האלה יש באמת איזושהי תשתית משותפת, וצריך לאפשר כלים מאוד מאוד נוחים א’ כל להשתמש, צריך איזושהי דוקומנטציה והסברים לאיך לעבוד עם הכלי החדש הזה שנתנו להם. בסוף יש לך פתאום – וזה חלק מהיתרונות בדבר הזה – כמות גדולה של מפתחים שצריך להתמודד איתה. הפתרונות של “אני אסביר להם רגע בסלאק” לא יתפסו. אתה כבר צריך להיות מוכן ל-scale מסוים.

דריה:          זאת אומרת זה האתגר שלך כמנהל מוצר, שאתה עכשיו בעצם צריך להבין איך אתה עובד סביב הדבר הזה עם מפתחים.

בן:             ממש, זה כאילו שלב אחד לפני ה-alpha testing כזה, אתה ממש עושה רגע לראות את כל הפנימית, אנשים בחברה שיודעים מה זה apps ומכירים, עדיין מצליחים להתמודד עם זה עם כל הכלים. אז זה מצד אחד מאוד מאוד רף יחסית נמוך. כלומר זה מפתחים בחברה, אפשר מאוד לפקס את מה שאנחנו צריכים לעשות ולרדד חלק מהדברים. מצד שני זה עדיין מבחן מאוד מאוד טוב. כאילו, מעבר להבנה הראשונית בסוף אתה מקבל פה כמות של אנשים שרצה על המערכת ומנסה לבנות ואתה מקבל מזה גם המון.

דריה:          אוקיי, זו גם דרך בשבילנו לבחון את מה שעשינו עד עכשיו ולראות אם צריך לעשות שינויים בהמשך.

בן:             כן. תמיד יוצאות המון המון מסקנות מההאקתון עצמו, זה גם משהו שאנחנו מנסים במהלך ההאקתון, לקבל פידבקים מאנשים, לאסוף אחרי, להבין מה עבד טוב, מה לא עבד טוב. השאיפה שלי בתור מנהל מוצר, שיהיה לי את הזמן לא לכבות שריפות אלא לבוא ולשבת עם אנשים ולראות איפה הם נתקעים ולהבין, זאת השאיפה. בדרך-כלל זה מיקס [צוחק].

דריה:          אבל איך אתה מתכונן לזה באמת? איך אתה מנסה למנוע מצב שאתה באמת רק מכבה שריפות כל היום בהאקתון?

בן:             אז קצת בדומה לכל מוצר אחר. כלומר, אנחנו לא רוצים שהבן אדם הראשון שיבנה אפליקציה יהיה בהאקתון. אנחנו עושים את זה כבר לפני פנימית ועם אנשים ומנסים לראות שה-flow עובד וה-flow טוב. אתה צריך להגיע לאיזושהי רמה מסוימת של בשלות עדיין לפני שאתה יוצא לחברה. אז אנחנו מקבלים ודאות בדרך-כלל על-ידי באמת ניסויים פנימיים, להריץ את ה-flow הזה, לראות שהכול הגיוני. ובתקווה אפילו ממש לנסות לספק את כל התוכן ולנסות לעשות את זה עם מישהו לפני ההאקתון אם זה מאפשר.

דריה:          זה מתחבר לי ממש לדברים שאנחנו עושים בצוות. אנחנו לא עובדים עם האקתונים, אצלנו זה לא כל-כך קשור למה שאנחנו עושים. אבל יש פה איזו נקודה שאמרת שמתחברת לי ל, יש איזה מונח כזה של big reveal, נכון? אנשים קצת לפעמים אוהבים לעשות big reveal על משהו. אוהבים להכין, עכשיו אני צריכה לכתוב בלוג אז אני אכתוב את כל הבלוג ואני אכתוב שבעה עמודים ואז אני אציג את זה לכל הצוות. כשבפועל הדבר ההרבה יותר נכון לעשות זה לשתף אותם מהתחלת המסמך, ברגע שיש לי משפט כתוב שאנשים כבר יוכלו לראות, להגיב תוך-כדי, ואז כשמגיעים לפגישה שצריך לעבור על הדברים אז כולם גם באים הרבה יותר בשלים לתת פידבק או שהם כבר באו עם פידבק מראש ואנחנו יכולים להעמיק בו יותר. אז זה מזכיר לי גם את זה, שגם ההאקתון זה לא צריך לחכות לרגע שיש האקתון ואז להתחיל לעבוד על דברים, כאילו, אפשר להתכונן לזה עוד הרבה לפני.

טל:             לגמרי.

בן:             לגמרי. משהו שכן אני זוכר שהיה לנו סביב ה-apps זה שניסינו, היינו כל הזמן ב-tradeoff כזה, בניסיון לא… מצד אחד לא לבוא על עיוור כי היה לנו חשוב כאילו שאם יש דברים שאנחנו יכולים לעשות טוב יותר מראש אז כבר נעשה אותם, שאנשים יצליחו לפתח ושאנחנו נבנה את התשתית הנכונה באמת, אז להתכונן קצת מראש. מצד שני היה לנו מאוד חשוב גם לא להתכונן יותר מדי מראש, זאת אומרת [00:24:00] לא לתכנן לפרטי-פרטים מה כל אחת מהאפליקציות שהצוותים הולכים לעשות יהיו. מכמה סיבות, גם כי, כמו שאמרנו, האקתון זה השימוש הראשון באותה תשתית, אבל – ב-apps זה הכי ברור – הולכים להיות עשרות אלפי מפתחים שמפתחים על גבי אותה תשתית אפליקציות. אז היה לנו מאוד חשוב לא לעשות over fit. לא כזה להתאים את התשתית למה שהיה לנו בראש שאנחנו ידענו שאנשים שלנו רוצים והולכים לעשות בהאקתון. אלא חלק מהקסם וחלק מהיופי, וחלק מה-value שקיבלנו מההאקתון, זה לראות איך בן אדם לוקח רעיון שאנחנו קצת לא ידענו מה הוא הולך בדיוק להיות ומצליח לממש אותו על גבי מה שאנחנו בנינו. ובהאקתונים מהסוג הזה אז באמת אנשים הגיעו והרגישו שהם, היה להם משהו שהם חשבו עליו היום, יום אחר-כך הם באו להאקתון וגרמו לו לקרות, ביום. יום אחר-כך זה ב-production ולקוחות מתחילים לחוות את זה, וזו היתה באמת, מעבר לתחושת מסוגלות שלנו והאמונה שלנו ביכולות שלנו כמאנדיי, זה גם נתן לכל אחד כזה איזושהי תחושה של “איזה כיף זה” ו”איזה מרגש זה” להביא מעצמך לשולחן, לגרום, ליצור יש מאין. זה כזה כמו לקחת קנבס ולצייר. זה ממש תחושה כזאתי, של משהו שלא היה בכלל, לא דיברנו עליו בכלל, אני הבאתי אותו, אני גמרתי לו לקרות, והוא בחוץ, ואני חושב שאחר-כך הרבה מאיך שעשינו דברים גם ביומיום ובתחושות שניסינו ליצור ב-R&D הם בדיוק התחושות האלה שבהאקתונים אתה היית, אנשים היו מקבלים אותם כזה בקפסולה.

דריה:          יש פה שתי נקודות חשובות. א’, זה שבאמת צריך להבחין בין האקתון ל-focus time. נכון זה אולי 24 שעות או 48 שעות שכולם מתכנסים בחדר, זה לא אומר שאנחנו צריכים לבוא ולהגיד “טוב, יש לנו פה…” ניקח את זה לעולמות של Sales – “יש לנו פה רשימה של אלפיים לידים, בואו נעבור על כולם, נסנן.” לא. הנקודה השנייה זה שזה צריך להיות באמת גם כיף. זאת אומרת זה גם משהו שמאפשר יצירתיות, זה המטרה של זה, ובסוף גם צריך ליצור משהו שכולם יהיו גאים בו כזה, נכון? יש לזה איזה פיק.

בן:             לגמרי. וזה באמת הכוח, כאילו אני חושב הבלנס הזה שאתה כן נותן לאנשים משהו שהוא יחסית תחום ומוכוון, שזה לא יהיה לגמרי משהו מנותק מצורך ומהמוצר. אבל מצד שני אתה נותן להם את החופש הזה כן לבוא ולקדם את הרעיונות שלהם. באמת הרבה מהדברים קיבלו טוויסט אחר לגמרי מהרעיון המקורי, הרבה הרבה יותר טוב. אז בסוף אני חושב שזה מה שעושה את הפי 20 כאילו מאשר מה שהיה לנו בראש, שזה נחמד ויפה, אבל באמת זה המפתח. אז צריך למצוא את המקומות האלה. ובגלל זה סוג הפיצ’רים האלה או המקומות האלה שבהם יש הרבה משותף וקצת שונה מאוד מושלמים להאקתון מבחינתנו. כי זה תמיד מאפשר את זה … [00:26:59] אבל יש לך את המקום לבוא עם יצירתיות ולקדם את הרעיונות ודברים שאתה חושב.

דריה:          אולי באמת נתאר איך נראה האקתון. בפועל. זאת אומרת, מה זה כולל – האם יש לנו פורמט קבוע, כמה ימים זה? ספרו לי קצת איך זה נראה.

בן:             אז אין לנו פורמט קבוע, זה משנה. את ההאקתון לצורך העניין של ה-apps שעשינו אז עשינו אותו בזום. זה היה ממש נראה לי איזה שבועיים אחרי שהקורונה התחילה כזה, כל הזמן התחלנו “טוב, נעשה במשרד, או אולי בקבוצות. טוב, אולי חלק בזום…” ובסוף הבנו שזה יהיה בזום. אבל עדיין הוא היה מאוד מאוד מוצלח.

דריה:          זה מעניין, כי-

בן:             שהוא עדיין… לא הורגש שהוא פחות מאשר אף האקתון שהיה במשרד.

טל:             הוא היה אפילו אולי קצת יותר. הוא היה מוצלח במיוחד, כי אנשים כזה היו קצת בדיכאון של הכניסה לקורונה, עכשיו אנחנו כבר מרגישים-

בן:             כן, פתאום לעבוד בצוותים שוב, זה כיף היה.

טל:             אנשים הרגישו לבד, אנשים הרגישו, כל אחד עבד על המשימות שלו, עם עצמון, בבית, פתאום צוות, עובדים ביחד, הזום פתוח 24 שעות. [00:28:00] כאילו כל היום, וכאילו, זה נתן הרבה, זה ממש החזיר לאנשים את הצבע לפנים באותו זמן. אני זוכר שהתלבטנו האם לעשות אותו, כי תכננו אותו עוד למשרד, ואמרנו ברור שלעשות אותו. כאילו, עוד יותר לעשות אותו, אנשים צריכים את זה. וזה היה אולי אחד ההאקתונים הכי מרגשים שהיו לנו.

דריה:          זו נקודה ממש מעניינת. כי לי לפחות הדבר הראשון שיש בראש כשאומרים האקתון זה מלא אוכל, וחולצות לכולם, וטירוף כזה וקישוטים. ואתם היום אומרים בכלל זה לא קשור לזה. לא צריך-

טל:             בטח שלחנו הביתה משהו.

בן:             כן, אני מניח ששלחנו הביתה משהו.

דריה:          [צוחקת]

בן:             אז אני לא חושב שאין מקום לדברים האלה, כן ניסינו לעשות, אבל אני לא חושב שזה הלב של הדבר. אני חושב שהלב של הדבר הוא באמת לעבוד בקבוצות, עם מטרה מוגדרת בראש, שאתה עושה את ה-impossible, כאילו, משהו שלא האמנת. זה הלב של ההצלחה בהאקתון. אני חושב שהדברים מסביב הם nice to have. ואם יש לך את כל ה-setup הזה, שזה מה שאני חושב שהרגשנו שיש לנו, כלומר, יש לנו פה משהו שאנשים יכולים לעבוד עליו ביחד במקביל ולהתקדם בצורה מטורפת – זה יכול לעבוד. כן היה כמה דברים, אלמנטים שלקחנו מהעולם הפיזי וניסינו להעביר. לדוגמה משהו שאנחנו מאוד מקפידים עליו זה להראות התקדמות במהלך ההאקתון. אני חושב שזה יוצר דרייב מטורף שאתה תוך-כדי רואה ש”וואו, כאילו, עבר כמה שעות ואנשים כבר יש להם משהו כאילו”. זה גם מאתגר אותך, זה גם נותן לך כאילו איזה אמונה בדבר הזה שתוך יומיים הולכים להיות פה מלא דברים מטורפים. ואז זה ככה הולך ונבנה. ואני חושב שבהאקתון הזה של ה-apps אנחנו כבר ב-builders ידענו שזה הולך להתפוצץ, ידענו שיש לנו פה משהו גדול, אבל שאר החברה לא ידעה. ודיברת על ה-wow effect הזה – אז עדיין היה לנו אותו. לא פנימית, אבל ידענו שבמופע הזה בסוף של show, שנציג הכול, אנחנו הולכים, כאילו, הולך להיות פה משהו מיוחד. אז כאילו הבנו את זה תוך-כדי וזה מאוד מאוד חשוב אני חושב. והדבר השני באמת ה-show off בסוף. כלומר לא רק תוך-כדי show off, גם לעוד אנשים שלא היו חלק בהאקתון, להראות את ההתקדמות, להראות מה הצלחנו לעשות ובאמת לפתוח את הראש. ה-show off הזה היה אחד מרגעי השיא שלי פה במאנדיי, זה היה ממש מרגש כאילו ומטורף. אז זה-

טל:             גם למי שהשתתף בהאקתון, אמרנו הרגע שאנשים מביאים… מה כיף בהאתקון זה שאנשים מביאים את עצמם לשולחן, אז כאילו יש להם את הבמה בסוף להראות מה הם עשו וכאילו הם התגאו בזה והתרגשו מזה וזה היה, באמת זה היה mind-blowing.

דריה:          למי מראים את זה?

בן:             הם הציגו את זה בעצמם. אנחנו בדרך-כלל מזמינים את כל החברה אבל כאופציונלי, כלומר רק מי שרוצה. הרבה מגיעים. בסוף זה מעניין, פיצ’רים חדשים זה תמיד סקסי.

דריה:          אני הייתי בהצגה הזאת של הסיום של ההאקתון של ה-apps, וזה באמת היה mind-blowing. באמת אני יכולה להגיד שאני לא ידעתי כמעט כלום על הדבר הזה ופתאום ראיתי לכמה תוצאות הגעלם, וזה… גם מהצד זה כיף לראות. כאילו, בתור מישהי שלא לקחה בזה חלק זה מאוד מלהיב, יש בזה משהו מאוד מדרבן.

בן:             באמת זה היה כיף. עוד משהו שלא דיברנו עליו זה עניין של ה-props. דיברת על חולצות ודברים כאלה. בדרך-כלל האקתון הוא סופר-תחרותי, יש פרס אחד. הייתי בהאקתון, בתואר שלי כאילו היינו יושבים, מסתכלים על כל אחד, בטח זה לא עובד, פה הם מרמים. ואני חושב שמה שמיוחד אצלנו שאין את זה. כלומר, ניצחון של מישהו אחר זה ניצחון שלך, זה הכול כזה תורם, זה לא בא על חשבון האחד או האחר. כאילו, ב-show off הזה בסוף זה היה כזה, הם הציגו משהו מדהים וכולם עפו ואז מישהו הציג עוד משהו מדהים, זה לא בא אחד על חשבון השני. אז אני חושב שגם האלמנט הזה של recognition, יש משהו הרבה יותר כיפי והרבה יותר שנותן מוטיבציה מאשר דווקא פרסים הקלאסיים שיוצרים הרבה פעמים תחרותיות, או לפעמים קצת תסכול. אז אני חושב שבאמת זה היה מדהים.

טל:             שזה עוד דוגמה טובה לזה שהאקתון זה רק מיקרוקוסמוס למה שקורה באמת בעולם. מה גורם לאנשים למוטיבציה ביומיום שלהם, זה ש… אתה יודע, אנשים יקבלו העלאה אם הם יעבדו טוב? לא, נכון? זה שהם מחוברים למה שהחברה עושה והם רוצים שהחברה [00:32:00] תצליח וזה חשוב להם ויש להם passion אמיתי שמגיע ממקומות פנימיים, זה מה שגורם לאנשים למוטיבציה ולהצליח. אותו דבר בהאקתון, לא בשביל הפרס הם באים, עובדים בהאקתון.

דריה:          אבל אני אאתגר אתכם. כי בסוף האקתון, אתם מדברים פה הרבה, שזה משהו שמאוד מאוד נבנה ובונים אותו במשך הרבה זמן – אני בטוחה שגם כל הצוות מעורב בזה ומתכונן לדבר הזה. ואז אני יכולה לדמיין סיטואציה שאני עובדת עכשיו, לא יודעת, 24 או 48 שעות על משהו מאוד מאוד כבד ומשמעותי ובסוף לא יודעת, אולי יש הרבה רעיונות ובוחרים לא ללכת עם מה שאני בניתי בסוף. לא יכול להיווצר פה איזשהו דווקא תסכול, שבסוף עבדתי נורא נורא קשה בשביל משהו שלא ממשיך הלאה?

בן:             אז אני חושב שזה הרבה יותר inspiring דווקא לראות מה אפשר לעשות ולראות איזה דברים מטורפים אנשים הגיעו מאשר מתסכל. כמו גם שבאמת אתה שמח בסוף שהמוצר מתקדם ויש מלא דברים מגניבים …

דריה:          כן, זהו, זה איזושהי… זה גם מתכתב עם מה שאנחנו עובדים עליו בדרך-כלל, זאת אומרת גם ביומיום דברים שנעבוד עליהם לא תמיד יתקדמו הלאה ו…

טל:             לגמרי. [מוזיקה]

דריה:          רוצים לדבר קצת על אתגרים סביב הדבר הזה? מה מאתגר בתכנון של הדבר הזה, ביצירה של האקתון?

בן:             אני חושב בהגדרה זה אתגר. כאילו, כמו שתיארנו את זה, שאתה מתכונן ליום שבו מוצר חדש שלך, חברה שלמה הולכת להתחיל לעבוד עליו במקביל – זה האתגר. כאילו, איך אתה מצליח לפשט משהו מספיק ולהכין את כל מה שצריך כדי להתמודד עם זה. אני חושב שזה בפני עצמו. ואני חושב שעוד אתגר מאוד מאוד משמעותי זה העניין הזה שדיברנו על הבלנס בין איך אתה מייצר משהו שהוא מוגדר, מספיק מוכוון כדי לעשות setup for success ביום של ההאקתון. מצד שני אתה לא מכווין מדי כדי שגם אנשים לא יקבלו מקום ליצירתיות שלהם ול-ownership ולקדם את הדברים. אז אני חושב שהחלק הזה הוא מאוד מאתגר, איך אתה מוצא את המקום הנכון להאקתון, איך אתה מגדיר טוב את המשימות שיאפשרו חופש. אבל מצד שני יקדמו להצלחה. אז זה משהו שאני חושב שהוא קריטי.

דריה:          מה לגבי ה… ביום של ההאקתון עצמו, איך אתם דואגים לזה שבאמת כל צוות יודע על מה הוא עובד ושהוא מתקדם ושהוא לא מגיע למצב שהוא נתקע והוא רואה צוותים אחרים מתקדמים הלאה ומצליחים? זה יכול לקרות?

בן:             אז זה חלק מהמטרה בלהראות את ההתקדמות ולשתף עם כולם. זה עוזר לנו להבין איפה מישהו צריך עזרה ומה אפשר לעזור. ותמיד יכול לקרות שיש צוותים שמתקדמים יותר ומתקדמים פחות, אבל הדרך שלנו להתמודד עם זה זה באמת עם הכנה. כלומר, לספר לאנשים מראש על מה הם הולכים לעבוד. הם יכולים כבר מראש להתחיל לבדוק ספריות, כל-מיני דברים שאולי יכולים לשמש אותם בהאקתון. לבדוק דברים שיכולים לסבך. וככה נמנענו מלא מעט דברים שבאו אלינו לפני ואמרו “תקשיבו, הדבר הזה הוא לא הגיוני כי בדקנו כמה דברים.” אז אני חושב שזה סופר סופר קריטי. כי אחרת זה מתגלה באותו יום, יש לך הרבה פחות זמן לאלתר ולהכין פתרונות. עוד משהו שעשינו שאני חושב שמאוד עזר, הכנו backlog לגיבוי. כי היה לנו ברור שעדיין עם כל ההכנה חלק מהרעיונות לא יצאו לפועל. אז הכנו לנו דברים שאנחנו תמיד יכולים להגיד “אוקיי, זה לא מסתדר לכם, הנה יש לנו פה רשימה, תראו אם יש משהו שאתם מתחברים אליו.”

דריה:          עוד דברים שאתם יכולים לעבוד עליהם.

בן:             כן, כדי שבאמת אף אחד לא ייתקע, נראה לי זה המטרה הכי חשובה פה, זה שאף אחד לא ייתקע וכולם יוכלו לרוץ.

דריה:          אז אמרת, דיברנו על האקתונים למפתחים ולבילדרים, שזה רוב הדוגמאות שנתתם. טל, אתה כן הזכרת שיש האקתון גם, שהוא לא חייב להיות סביב פיתוח. יש עוד האקתונים שהם מעניינים לדבר עליהם?

טל:             היה לנו האקתון אחד שאני חושב שהוא גם יוצא דופן קצת מהאחרים שדיברנו עליהם, זה האקתון שעשינו למפתחים חיצוניים אצל מאנדיי, גם עם פלטפורמה, שבה… אותו האקתון שאמרנו קודם [00:36:00] הפנימי שמפתחים מתוך החברה פיתחו אפליקציות על גבי מאנדיי, זו היתה תשתית שבנינו כדי שמפתחים חיצוניים יוכלו לפתח על גבי הפלטפורמה שלנו building blocks חדשים. וההאקתון הפנימי היה באמת רק test fight לתשתית שנבנתה החוצה, ואז באמת חודש אחרי ההאקתון הפנימי עשינו גם האקתון חיצוני, שבעצם הזמנו מפתחים מכל העולם, גם פרטנרים שלנו, גם חברות מוצר אחרות. גם indie developers כאלו. לבוא ליומיים שבהם, שהם עשו בדיוק את מה שעשינו בהאקתון הפנימי. הם תכננו אפליקציות בעצמם, הביאו רעיונות משל עצמם. ופיתחו אותם ביומיים, וזה… לא רלוונטי לכל חברה כמובן, כי זה בעיקר חברות שהן פלטפורמות, שבונים עליהן, marketplace כאלו שבונים איזושהי תשתית local כזאת או אחרת שמפתחים עליה. אבל סתם, עוד…

דריה:          לא, אבל זו נקודה טובה, כי גם מי שעובד בעצם עם פרילנסרים או שרוצה… אני חושבת שזה גם כלי טוב ליידע אנשים מבחוץ על איזשהו משהו חדש שאתם עובדים עליו.

טל:             כן, זה היה… א’, הם קיבלו את אותה תחושה שאנחנו הרבה פעמים מקבלים פנימית מהאקתון, פתאום הם לא האמינו שהם הצליחו ביום-יומיים לבנות משהו. וזה נתן לנו גם הרבה ביטחון על התשתית שבנינו, כי אמרנו “טוב, לא רק חבר’ה שלנו הצליחו, מי שבשבילם גם בנינו את זה הצליחו.” וזה מאוד חיבר אותם למה שאנחנו עושים וגם יצר איזושהי במה לנו לספר להם על הניצוץ הזה, לספר להם על מה בנינו, על למה זה יכול לעזור, למה זה טוב, למה להם, מה ייצא להם מלבנות על גבי מאנדיי. וזה היה פעם ראשונה שאנשים חיצוניים בנו על מאנדיי. שזה היה גם מרגש מאוד ונקודת ציון.

בן:             אני חושב שזה דרך פשוט מאוד טובה להתניע דברים. כלומר, האפליקציות שהם בנו זה אפליקציות ראשונות שאחרי זה הגיעו ל-marketplace, ונתנו לנו את הבסיס שממנו הלכנו ובנינו ועשינו עוד האקתונים כאלה בעבר. אז זה באמת אחלה דרך לבוא עם מישהו שאין לו רקע והבנה לפעמים, עד לנקודה שכבר יש לו מוצר חי וקיים. ואז הרבה יותר קל לבוא ולשלוח אותה ל-marketplace שלנו ולהיכנס לזה. אז זה נותן לך את קפיצת המדרגה הזאת במינימום זמן.

דריה:          מגניב. טוב, אז לקראת סיום, מה, טיפים ככה סופר-פרקטיים שיש לכם לתת לחבר’ה אחרים שמתכננים, ניגשים לתכנן האקתון?

בן:             אז שוב, אני אגיד את זה על ההאקתונים מהסוג שאנחנו דיברנו עליהם. הדבר הכי חשוב זה לאתר את הממד הזה במוצר שלכם, את האזור הזה במוצר שלכם שברור לכם שאסטרטגית ולעוד הרבה זמן קדימה אתם תרצו לבנות בו עוד ועוד ועוד דברים. ושלדברים האלה יש הרבה במשותף, וגם מספיק לא במשותף. ואז באותו רגע אתם צריכים לבנות את התשתית הזו, שבעצם גורמת לזה שלא כל אחד יעשה את אותו דבר ויבנה את אותו דבר 20 פעמים. אלא שהתשתית תיתן את כל המשותף, ואז שכל instance כזה יצטרך לממש רק את מה שייחודי לו, רק את מה שמיוחד בו. ואז האקתון זה אחלה הזדמנות לבדוק את הדבר הזה, לבחון את הדבר הזה, לראות שבאמת כולם הצליחו לקבל את המשותף בקלות וכולם הצליחו לממש על גבי זה, on top of it, את מה שייחודי להם.

דריה:          ולבנות את המקפצה הבאה בעצם של המוצר.

בן:             כן. ואם הצלחתם את זה אז כאילו, זה כנראה אומר שגם going forward בעתיד כל פעם כשיהיה רעיון חדש, תהיה הזדמנות חדשה, זה כבר תשתית שתחזיק אותנו קדימה.

טל:             אני חושב שבאמת דיברנו הרבה על ההכנה להאקתון וכמה היא [00:40:00] קריטית. אבל יש עוד נקודה, שזה ה-follow-up אחרי ההאקתון. האקתון יצאנו עם הרבה מוצרים, ובדרך-כלל רובם לא בשלים כבר ל-production ונדרש גם follow-up עליהם. אז חשוב גם להתכונן לזה מראש. להבין איך סוגרים את זה, איך מוודאים שהדברים באמת יעלו ויגיעו ליוזרים, מי לוקח ownership על הדבר הזה אחרי. זה משהו ששווה וחשוב לדעת כבר לפני. ואם אין לך מישהו שלוקח ownership על הדבר הזה או לא רוצה אז אתה בבעיה, אולי לא צריך לעשות את ההאקתון. אז אני חושב שה-follow up זו נקודה שהיא מאוד מאוד קריטית, כי באמת יש איזו חגיגה ב-show off ואחרי זה עוד נרגעים, אוקיי, זהו, זה מדהים.

דריה:          שלא תהיה ירידת מתח כאילו-

טל:             אחרי, כאילו, איך לשמר את הדבר הזה חי. אז לחשוב גם על זה כחלק מההכנה של ההאקתון ואיך לשמר את המומנטום ולהכניס את זה, לקדם את זה קדימה.

דריה:          מעולה. טוב, אז נזכיר שאם יש לכם שאלות לטל או לבן או אלינו אפשר לשאול אותנו בעמוד הפייסבוק שלנו או באתר. תודה בן.

בן:             תודה רבה.

דריה:          תודה טל.

טל:             תודה דריה, היה כיף.

דריה:          תודה שהאזנתם. [מוזיקה]

 

 

[wp_applaud]