306_ ״על הספה״ – היזמת ששמעה 100 פעמים ״לא״ לפני הכסף הראשון

התמלול לפרק נעשה באמצעות שירות AI – אם מצאת טעות, נשמח לקבל עדכון כאן

רוני הרניב: [00:00:00]
היי, אנחנו כבר מתחילות בפרק. רק שנייה לפני. אני רוצה להזמין אתכם להירשם לאירוע האוף סייט השנתי של סטארט אפ פור סטארט אפ בנושא Soft Skills. אנחנו יודעים שאתם רוב הזמן עובדים על גיוס כסף או על בניית מוצר או על כתיבת קוד, אבל עכשיו יש לכם הזדמנות לעבוד על היכולות שמחזיקות את הכל ביחד. על ה skills שעושים את ההבדל. אז יהיו בכנס שלושה מסלולים סטוריטלינג, ניהול ומנהיגות ופרודוקטיביות ויצירתיות, ואחד עשר דוברים מדהימים, ביניהם Keynote Speakers [00:00:30] שלנו. ינון קוסטיקה, מייסד שותף Vp פרודקט בוויז ומחכה אופן שהוא Founder Coo של Fiverr. האירוע יתקיים ב 22 לשישי במוזיאון תל אביב. כל שאר הפרטים נמצאים באתר שלנו סטארט אפ פור סטארט אפ דוט. קום. ויש גם קישור להרשמה בתיאור הפרק. אז יאללה תירשמו. האזנה נעימה!

נועה מץ: [00:00:49]
שלום לכולם. אני נועה מץ ואתם מאזינים לסטארט אפ פור סטארט אפ על הספה. סדרת שיחות שחושפת את האספקטים הפסיכולוגיים והרגשיים של יזמות. והיום נדבר על האיזון העדין והמתח [00:01:00] המתמיד שבין אותנטיות לבין הפרסונה, הפסאדה היזמית, אותה חזות חיצונית, דמות שיזמים ויזמות מפתחים ומטפחים לאורך הדרך. והיום תצטרף אליי רומי ג'ובס, מנכלית ומייסדת חברת Sense AI. היי רומי. היי נועה. אז קודם כל גילוי נאות רומי ואני חברות. רומי ובעלי המתוק למדו יחד תואר ראשון באוניברסיטת באר שבע לפני הרבה מאוד שנים. אני אספר בקצרה שאתן אחרי סבב B גייסתם 53 מיליון דולר. יש לחברה משרדים [00:01:30] בתל אביב וטקסס שם את חיה ובחברה 90 עובדים. יאללה פתיח ומתחילות.

נועה מץ: [00:01:50]
אז רומי, את רוצה אולי לספר לנו את הסיפור שמאחורי מה שמוביל אותך להקים את החברה?

רומי גובס : [00:01:56]
תמיד ידעתי שאני אקים חברה משלי. זה היה לי ברור. פשוט לא [00:02:00] ידעתי מתי ולא ידעתי מה יהיה ה mission שאני אחליט שעכשיו אני קמה כל יום בבוקר ומתלבטת עליו לצורך העניין. ואז, לפני כמה שנים, נולדה הבת הבכורה שלי ושמנו אותה בגן ילדים, ובעצם לצערנו זה היה אחד מגני הילדים שהיו בשנים האחרונות בחדשות. בכל המקרים של התעללויות בגני ילדים אנחנו לצערי חווים כזה גלים בארץ פה של המקרים האלה. הכל בסדר איתה, לא קרה לה כלום. הוצאנו אותה משם מאוד מהר. הבנו שמשהו לא עובד [00:02:30] עוד לפני שהמקרה הזה התגלה, אבל זה משהו אחד לראות את זה בחדשות ומשהו אחר לחוות את זה מתחת לבית. ואז החלטתי שלשם אני רוצה להביא את הידע הטכנולוגי שלי, וזו בעצם הבעיה שאני רוצה לפתור. השקיפות, החוסר יכולת שלנו כגורם מטפל לדעת מה קורה עם הלבד שלנו. לימים החלטנו להתמקד בעולם הזיקנה. זה מייקינג לונג סטורי שורט מהרבה סיבות, בעיקר השוק שהולך וצומח, שוק ה אייג'ינג? Population aging [00:03:00] population. העובדה שיש יותר ויותר זקנים ופחות צעירים שיכולים לדאוג להם. הבנו שאנחנו באיזשהו Focal point בהיסטוריה שאם לא תיכנס טכנולוגיה מהסוג הזה, אנחנו נמצא את ההורים שלנו, סבא וסבתא שלנו ואולי אפילו את עצמנו בשלב מסוים, בלי הטיפול שאנחנו זקוקים לו.

נועה מץ: [00:03:16]
אז תקחי אותנו לתקופה הזאת שאת מתחילה לגייס. אתם מתחילים לגייס כסף לחברה ואתם מתחילים לעניין. משקיעים? קחי אותנו לשם לעניין משקיעים.

רומי גובס : [00:03:25]
זה מאוד אופטימי. כן, בדיוק. אז התחלנו בלי ניסיון [00:03:30] מוקדם ביזמות. לא אני ולא השותף שלי. השותף שלי, אגב, הוא גם מהתואר למדנו ביחד בבן גוריון. הוא CTO של החברה. קוראים לו לבוא אל מלם. לא היה לנו גם נטוורק ולא היה לנו גם ניסיון. איך מגייסים כסף? וגם, כאמור, הבאנו חברה מאוד לא סטנדרטית לשוק הזה. כל המשתנים היו הפוכים מהרבה מאוד חברות שאנחנו רואים היום, ובעצם התחלנו להגיע למשקיעים מתוך נטוורק פרטי והתחלנו ככה לנסות בשטח. התחלנו. בנינו איזשהו סיפור הרבה מאוד למידה כזו. [00:04:00] מיזמים אחרים שהכרתי ושאלתי ובדקתי וניגשנו בעצם למשקיעים. והתגובות לא היו מאוד מאוד חיוביות. בהתחלה היה מאוד קשה להגיע למצב שאני באמת מצליחה לרתום אותם לחלום האדיר הזה ואלי ולגרום להם להאמין שאני ונבו זה מי שנשנה את העולם הזה.

נועה מץ: [00:04:21]
אז את מספרת שאת מתקשה? אתם מתקשים לרתום את המשקיעים אליכם לעניין אותם To Engage בתוך הסיפור שלכם ולגרום להם לרצות להתקדם. [00:04:30] ואני זוכרת שסיפרת לי שאתם פגשתם כמה משקיעים.

רומי גובס : [00:04:34]
כן, ממש. בשלבים הראשונים פגשנו אפילו יותר ממאה משקיעים. כן, שמה שזה אומר בעצם שלפחות 99 אמרו לו בסוף באמת, בתוך 99 הפגישות האלה. ברוב הפגישות לא הייתי אני הבאתי. הייתי מאוד מאוד צמודה על הפיץ. כל פעם באיזושהי סוגיה אחרת שלא הרגשתי בנוח איתה, בין אם זה גודל השוק שלנו או בין אם זה הטכנולוגיה שלנו [00:05:00] או בין אם זה ה evidence market שלנו.

נועה מץ: [00:05:03]
ומהי נקודת המפנה? איפה זה קורה שאתם מצליחים?

רומי גובס : [00:05:08]
אני חושבת שדבר ראשון הוא capital going. זה העובדה שכל לא שקיבלנו מבחינתנו תפיסתית עד היום. אגב, זה כזה הדרך. לכן זה לא הלא שיסגור את את השרשרת שיעצור אותנו גם אז.

נועה מץ: [00:05:24]
גם אז כשאת מקבלת לא ועוד לא ואחרי לא ואחרי לא. ועוד אכזבה ועוד אכזבה. את עדיין בתפיסה [00:05:30] של כן במה כן?

רומי גובס : [00:05:32]
כן, כי אני רואה את החברה כאורגניזם חי שכל הזמן עובר אבולוציה ומפעם לפעם שיפרנו, בין אם זה את המודל העסקי שלנו, בין אם זה את ה Go to market שלנו, בין אם זה את, איך אנחנו מסתכלים על הטכנולוגיה, איזה evidence אנחנו מביאים לשיחות עם המשקיעים? וידעתי שאם אנחנו נמשיך את האבולוציה הזאת כל הזמן, בסוף אנחנו נגיע למצב שנקבל את הקרן. זאת אומרת, זה לא שנשארנו סטודנטים ועשינו את אותו הדבר שוב ושוב ושוב, אלא כל הזמן שיפרנו את עצמנו וזה.

נועה מץ: [00:05:59]
כל פעם מייצר לך איזשהו [00:06:00] איזשהו זיק של תקווה. זה גורם לך להישאר אופטימית ומכניס לך מוטיבציה.

רומי גובס : [00:06:05]
כן, כי אתה בעצם מה שאתה רואה זה תהליך שבו אתה כל פעם נתקל בקיר, פותח את הקיר הזה ואז נתקלת בעוד קיר. אז אתה מבין שאתה עובר איזושהי דרך ובסוף אתה תגיע לקן הזה. ובאמת המשכנו בדרך הזאת. זה לקח לא מעט זמן, ובסוף מצאנו את האנשים שגם האמינו למה שאנחנו בעצם היו שותפים לחזון המאוד גדול שלנו. וגם היה לנו כימיה [00:06:30] ומערכות יחסים מאוד טובה איתם, שגרמה להם להאמין בנו כמי שיוציא את זה לפועל.

נועה מץ: [00:06:34]
מה את מרגישה שקורה שם? בפגישה הזאת? אפשר להשתמש בשם שלה משקיעה?

רומי גובס : [00:06:39]
אז יש לנו שני משקיעים שהם בעצם המשקיעים הראשונים בליבריה הראשונים. סנסי. אחד זה עמרי קריגר, שהוא יש לו פמילי אופיס והיום זה כבר VC שנקרא נקרא Secret Code. ויש את עדי לבנון שהיא הייתה בזמנו פרטנר בפרינט קפיטל, והם [00:07:00] בעצם כשאנחנו פוגשים אותם. יש איזושהי כימיה שלא הייתה לנו לפני כן עם משקיעים אחרים. קודם כל ברמה האנושית, שנייה לפני המוצר והחזון וכולי, ואנחנו בעצם מצליחים להביא גם את כל הלסינג Learn שלנו 199 שאמרו לנו לא לצורך העניין, אבל גם את עצמנו בצורה הרבה יותר אותנטית ופתוחה.

נועה מץ: [00:07:22]
אז אם אנחנו מתחברות למקום הזה של להצליח להיות אותנטית כי זה לא פשוט הסביבה, בדרך [00:07:30] כלל הסביבה שבה את חיה בדרך כלל לא מאפשרת לנו להיות אותנטיות. מה קורה במפגש הזה אם אנחנו מנתחות אחורה? מה קורה במפגש הזה עם עדי ועם עמרי שמאפשר לך ולנבא להיות אתם עצמכם ובהמשך גם לקבל את הכסף?

רומי גובס : [00:07:48]
זאת שאלה טובה, אני. אני חושבת שזה גם תלוי בסוג בן אדם שאתה פוגש בצד השני. נכון, יש אנשים שיש לנו כימיה איתם ויש אנשים שלא. זה משהו מובנה בצורה [00:08:00] שלנו, כאילו כאנשים. זה גם האנשים שפגשנו שהם מדהימים והם אנשי חזון והם ראו בדיוק את מה שאנחנו רואים וזה איפשר לנו להיפתח. וגם אני חושבת שהם מנכל. ובכלל Founder הם עוברים איזשהו תהליך של חיבור מאוד עמוק למה שהם עושים באיזה שהוא שלב כשאתה מתחיל לקבל עוד evidence, בין אם זה מהשטח, בין אם זה מהשוק, [00:08:30] בין אם זה מהעובדים, בין אם זה ממשקיעים. ככל שהזמן עובר אתה בוטח בעצמך יותר וביכולות שלך, ואז אתה מתחיל להביא את עצמך יותר ופחות את הסיפור הקצר, הקר, האובייקטיבי. בדיוק.

נועה מץ: [00:08:43]
ואת רואה את זה בהמשך? אם אנחנו מסתכלות עכשיו מאוד מאותה נקודה עד היום ראית את זה בעוד סיטואציות. פגשת את זה בעוד סיטואציות?

רומי גובס : [00:08:53]
וואו, אני חושבת שזה ליווה אותי. הקונספט הזה של החשיבות של הכימיה הזאת ליווה אותי בכל שלב בחברה, [00:09:00] כמעט בכל אינטראקציה בסוף. מנכל זה הדבר שהכי חשוב לדעתי עבורו זה להבין אנשים, בין אם זה להבין את השוק, בין אם זה להבין את היוזרים שלו כדי לבנות מוצר יותר נכון, בין אם זה להבין לקוחות, משקיעים, עובדים, אקוסיסטם של אנשים שבסוף עוזרים לארגון לצמוח. זה להבין אנשים. לרתום אנשים ולעבוד עם אנשים לאורך כל הדרך. ואני חושבת שאם אני שנייה מסתכלת [00:09:30] אחורה על כל האנשים שפגשתי לאורך הדרך, האנשים שהיו Game Changer עבור החברה זה האנשים שהייתה לי. כימיה טובה איתם. זה סוג של פרי, רק טוויסט שאתה חייב אותו כדי לעבוד נכון. ואני חושבת שהדוגמה הכי טובה היא עובדים בסופו של דבר ובעיקר במקום שלי. זה בעיקר צוות ההנהלה. אני חושבת שלקח לי שנים להבין שאם אני מגייסת מנהל מקצועי ותותח ככל שיהיה. אם אין לי כימיה טובה איתו ותקשורת טובה איתו, זה לא יהיה [00:10:00] הוגן שאנחנו רוצים לראות. אני חושבת שהבנתי את זה כשאחד המנהלים שלנו היום שהוא עם החברה כבר שלוש שנים, קוראים לו דניאל רובין והוא Vp Operations שלנו.

נועה מץ: [00:10:10]
היי דניאל.

רומי גובס : [00:10:12]
הוא, אנחנו מראיינים המון. אוריאן הוא המון בשנתיים האחרונות בתפקידי הנהלה בכירים, והוא חלק שותף בראיונות האלה, והיתה פעם שהתלבטו לגבי איזשהו מנהל שבאמת היה כאילו היה רוקסטאר בתפקידים הקודמים שלו, ודניאל ראיין אותו והוא ירד מהשיחה. וככה התלבטנו. ואז הוא אמר לי רומי, את לא [00:10:30] תצליחי לעבוד איתו. ואני כאילו התגובה הראשונה שלי הייתה מה זה, אבל אני לא יכולה להיות כזה בן אדם במירכאות, מפונק. מה זה לא יכול לעבוד איתי? אני לא אוכל לעבוד איתו. אני צריכה להתאים.

נועה מץ: [00:10:41]
את עצמי.

רומי גובס : [00:10:41]
בדיוק. אני צריכה להתאים את עצמי.

נועה מץ: [00:10:42]
החברה צריכה. זה מה שהחברה צריכה בדיוק.

רומי גובס : [00:10:44]
ואז חשבתי על זה כמה רגעים ואמרתי ואז הסתכלתי אחורה ואמרתי בסוף יכול להיות שאני באמת צריכה לקבל את זה? שאם אין את הרכיב הזה של הכימיה והסגנון. תקשורת המתאים זה פשוט לא יעבוד. ולימים [00:11:00] היום מה שאני מנסה לעשות זה כן להרחיב את גבולות הגזרה שלי כל הזמן כבן אדם. כן, להיות כמה שיותר מכילה לסגנונות תקשורת שונים, אבל לדעת איפה הגבול? לדעת איפה זה מקום שאם אני אחצה אותו באמת לא תהיה פה הצלחה דו צדדית, לא רק שלי ולא רק שלו.

נועה מץ: [00:11:16]
שזה באמת דבר שאני שומעת. אני שומעת את זה מיזמים ויזמות שהתובנה הזאת, שזה בסדר לבחון האם האנשים יעבדו [00:11:30] טוב איתי, היא היא תובנה חשובה, וזה בסדר לקחת את זה בחשבון. זה בסדר שזה יהיה קריטריון. הרבה פעמים כשנמצאים בתהליך גיוס כזה של בכיר שאמור לעבוד עם המנכלית. לך היי דניאל, שירים דגל ויגיד לו יהיה לכם קשה לעבוד ביחד, אולי לא כדאי שניקח אותו, אבל הרבה פעמים זה מייצר קצת אנטגוניזם בשאר חברי ההנהלה נמצאים חלק מהתהליך שאומרים אם הוא טוב אז למה? למה הוא צריך להתאים רק למנכל? למה הוא צריך להתאים רק למנכלית? [00:12:00] זה מייצר איזו תחושה כזאת של חוסר נוחות. אבל אני ממש מאמינה בזה וזה לא מתוך פינוק בעיניי, וזה לא מתוך איזו תחושת גדלות, אלא כי בסוף יש מי שמניע את האופרציה הזאת מראש המגדל, וצריך שזה יעבוד טוב. כמו שאתה אומר. צריך שתהיה כימיה.

רומי גובס : [00:12:21]
נכון? ובסוף המנכל גם בונה. לא רק המנכל, אבל בחברה נבנה איזה שהוא די. אן איי הרבה פעמים כי הוא ברוח המנכל ברוח היזמים ובסוף [00:12:30] אם בן אדם לא מתאים לך הרבה פעמים, יכול להיות שהוא גם לא מתאים לארגון שיצרת שבנית. הוא אולי לא יתאים לחברי ההנהלה שגייס לפני, כי גם להם יש איזה שהוא סגנון תקשורת מסוים. כן, אז זה דבר אחד, והדבר השני הוא שאנחנו גם תוך כדי תנועה. אני כל הזמן חושבת איך אני יכולה לייצר את הפלטפורמה הכי טובה לכימיה טובה בין חברי ההנהלה, כי גם לזה יש משמעות. מה התגובות שלך כמנכל כשלא מסתדרים כשאין הסכמות. איך אתה פותר את הדברים האלה כדי כל הזמן לחזק אותם כצוות?

נועה מץ: [00:12:57]
זה רגע להעיר לך על משהו [00:13:00] שהוא כאילו אוף טופיק, לא להעיר לך להאיר ב א לא ב ע. כמובן שגם שמתי לב אליו בשיחת ההכנה שלנו ובכוונה לא אמרתי כלום כי רציתי לראות את הפרצוף שלך.

רומי גובס : [00:13:11]
אני אוהבת הפתעות.

נועה מץ: [00:13:12]
אני שמתי לב שאת את מדברת בלשון זכר. כן, על עצמך.

רומי גובס : [00:13:17]
מעניין.

נועה מץ: [00:13:17]
כן, זה מאוד נפוץ אצל נשים, גם אצל נשים חזקות ומוצלחות. Like your self. ואני רוצה לזרוק מחשבה שאולי זה גם חלק מהם. כאילו להיטמע [00:13:30] בתוך להיטמע בתוך איזושהי סביבה. זאת אומרת עד כמה אני יכולה להיות אני עצמי אני האישה מדברת בלשון נקבה ועד כמה אני חלק מאיזה שהוא. סטינג שה סטינג הוא בסוף סטינג גברי.

רומי גובס : [00:13:44]
אז אני אגיד כמה דברים. דבר ראשון אני אתחיל ואגיד שאנחנו ממש לאחרונה עשינו איזושהי בדיקה אצלנו ואנחנו בתוך סנסי 43 אחוז נשים שזה פה כן שזה פנומנלי וכנל בצוות ההנהלה.

נועה מץ: [00:13:56]
יפה מאוד. באמת גם בצוות ההנהלה כן.

רומי גובס : [00:13:58]
אז היום יצרנו אפילו הVIP שלנו [00:14:00] של אישה שזה בדרך כלל תפקיד שמאופיין על ידי גברים. אז אז מהבחינה הזאת היום אני לא מרגישה שאני בסביבה גברית, אבל אני גדלתי מאוד בסביבה גברית לאורך כל השנים ויכול להיות שזה חלק מזה. החל מגיל מאוד מאוד קטן שרוב החברים שלי היו בנים תמיד לאורך כל החיים אני חושבת ועד לבחירה במקצוע הטכנולוגי ובזמנו הנדסת תוכנה גם הייתה מקצוע שלומדים אותו יותר. גברים והייטק היה פעם מאופיין על ידי יותר גברים. [00:14:30] היום זה טיפה השתנה, אבל בימים שאני נכנסתי להייטק, אז לצורך העניין תמיד צחקנו על זה שאין תור בשירותי נשים. אף פעם. זה היתרון הכי גדול של להיות בהיי טק.

נועה מץ: [00:14:40]
אז מהמקום הזה של. שלהיות אישה ואנחנו נתעכב על זה רק עוד רגע ונתקדם זה את מרגישה שיש איזושהי הפנמה? יש איזושהי הפנמה של התכונות הגבריות של השיח, שהוא יותר זכרי מאשר נשי. [00:15:00] את מרגישה את הדבר הזה? זה משהו שפוגש אותך? את מתעסקת בו?

רומי גובס : [00:15:06]
אז א. מזמינים אותי המון בשנתיים האחרונות לדבר בדיוק על הנושא הזה, בין אם זה ביום האישה או בכל מיני פורומים של נשים, יזמות או כשרוצים לעודד נשים, יזמות וכל מיני אקסלרטורים וכו. אז כזה אני באה לדבר ותמיד אני אומרת שזה בחיים לא העסיק אותי ואני מאוד אמיתית כשאני אומרת את זה כאילו בחיים לא התעסקתי בהבדלים מגדריים לטוב ולרע. [00:15:30] לא חשבתי. אף פעם לא האמנתי. נגיד שיש אפליה בשכר. זה כאילו משהו שלא הבנתי שהנתונים אומרים שיש, אבל לא הרגשתי שזה יכול לקרות לי בשום סיטואציה, כאילו בעולם הקטן שלי. אף פעם לא חשבתי שיכולה להיות אפליה או קושי או משהו כזה שקשור לעצם היותי אישה.

נועה מץ: [00:15:47]
אז במקום הזה את מרגישה שאת יכולה להיות הכי? את הכי אותנטית. כמה זוהר?

רומי גובס : [00:15:54]
כן כן, אני חושבת שזה משהו אבל מאוד. שצריך [00:16:00] להיות טבוע בך כאילו. אני רואה הרבה נשים שזה בדיוק ההפך אצלן, שהן נורא עסוקות בזה וקשה כאילו קשה להוציא את זה מהראש. מה שאני מנסה להגיד זה שזה משהו עמוק. זה לא משהו שאתה עובד עליו או משנה אותו או משפר אותו.

נועה מץ: [00:16:16]
יש שם איזה עומק שדורש לגשת אליו בצורה יותר מעמיקה ומודעת. כן. ואם נחזור לחברה ולצוות שלך זה נשמע שאת [00:16:30] יכולה. את מרגישה שאת יכולה להיות את עצמך אותנטית כמו שאת, את זה מספיק טוב. חד משמעית בחברה שלך עם אנשים שאת עובדת איתם.

רומי גובס : [00:16:41]
לקח לי זמן להבין את זה, אבל התשובה היום כן.

נועה מץ: [00:16:44]
מה היה בעבר?

רומי גובס : [00:16:46]
בעבר? כל עוד אתה לא כאילו. ככל שהחברה עוברת אבולוציה, גם המנכל עובר אבולוציה בביטחון שלו, במה שאנחנו עושים, ביכולת שלנו לפרוץ אתגרים, ביכולת שלי להוביל את החברה. ככל שיש יותר שמות [00:17:00] גדולים שהולכים אחרינו, בין אם זה משקיעים או עובדים, אתה צובר איזשהו ביטחון שמאפשר לך לאט לאט להגיד אוקיי, אני, אני הבאתי את זה לאן שזה אני עם כל מה שאני מביאה, לטוב ולרע, ולכן אני צריכה כנראה יותר להקשיב לאינטואיציות שלי ולהיות אני ולא להסתיר שום דבר. זאת אומרת לא ללכת למקום של כמו שדיברנו בשיחת הכנה שלנו על פיצ Mode. לא ללכת ל peach mode שהוא מאוד קר ונקי, אלא דווקא יותר ללכת למקומות הרכים ולדעת אם רכים זה המילה [00:17:30] אבל יותר אמיתיים, יותר כנים.

נועה מץ: [00:17:33]
הרגשת שבהתחלה בימים הראשונים, או לפני שהתחלת להרגיש שהחברה מתבססת ושזה גם בזכותך הרבה בזכותך, ואת מספיק טובה והרגשת שאת משתמשת באיזשהי באיזשהי פסאדה, איזושהי דמות באיזושהי מסכה שיש. יש סיטואציות מסוימות שאת בצורה מודעת או לא מודעת, לא הכי מרגישה בנוח בעור שלך ואת צריכה להחליף. להחליף [00:18:00] תחפושת אני קוראת לזה.

רומי גובס : [00:18:02]
הרגשתי שאני יותר נדבקת. למה סקריפטים? ואני יותר עושה מה שאני חושבת שצריך לעשות מאשר מגיבה באותו רגע מהבטן בצורה אינטואיטיבית. בדיוק. זה סוג שונה של קבלת החלטות. זה סוג שונה של תקשורת עם אנשים ולי באופן אישי מאוד. אני לא שחקנית טובה אז אני הולכת למקום של השחקנית. זה לא יוצא טוב אף פעם. יש אנשים שזה עובד להם יותר טוב. אצלי זה היה. זה היה מאוד ניכר שזה לא טבעי ולכן [00:18:30] ככל שהלכתי ויותר התחברתי למי שאני והפסקתי להיות יותר צמודה על הסקריפטים נהייתי יותר טובה. אני חושבת שבכל מה שקשור ל PR שזה משהו שגם אני הייתי צריכה לצמוח בו, להיות יותר ויותר טובה בו ככל שהזמן עובר זה לא בא לי טבעי. אני מהנדסת תוכנה, אני לא אשת יחסי ציבור, וכשהיו שמים אותנו מול כזה הכתבים הגדולים, בין אם זה פורבס או TechCrunch או Venture ביט או דברים כאלה, זה היה לי מאוד לא טבעי והייתי עושה המון הכנות לזה. בין אם זה עם Vp [00:19:00] marketing שלנו או עם לא משנה אנשים, כאילו קואצ'ר עם כל מיני סוגים ואז הייתי מנסה להיצמד למה שדיברנו עליו כל הזמן, כאילו היה לי כזה מלא נתונים בראש להגיד את זה, לא להגיד את זה, כן ללכת לפה, ללכת לשם וזה יצא לא טוב בסוף. אני מסתכלת על הכתבות האלה מפעם. אני אומרת אבוי, כן, זה כאילו זה מה.

נועה מץ: [00:19:21]
מה את רואה?

רומי גובס : [00:19:22]
אני אני רואה שלא הצלחתי. הדבר הכי גדול שקורה בסיטואציות האלה זה שאתה לא מצליח. To on the conversation, כי אתה אתה [00:19:30] נכנס לאיזשהו לופ של שאלות, תשובות כי אתה נורא מרוכז. במה אתה צריך לענות במקום ולהצליח לנווט את השיחה במקום להצליח, להוביל, להוביל כן מהבטן. בדיוק. אני זוכרת שבין ה לבין אורן זאב הוא המשקיע שהוביל את הסבב האחרון שלנו ביחד עם אינסייט פרטנרס. כשפגשתי את אורן במהלך האביר שלנו, אחד הדברים שהוא אמר לי. 10 דקות לתוך השיחה, זו היתה הפעם השנייה שפגשתי אותו. פגשתי אותו פעם אחת. שנה לפני כן, ובאותה [00:20:00] הפגישה הראשונה גם לא גייסנו, וגם הוא אמר באופן חד משמעי שזה לא משהו שמעניין אותו להשקיע בו. ואז, בפגישה השנייה, הוא אמר משהו בדיינר שלך השתנה בכל הדרך שבה את בכלל מציגה את עצמך ואת החברה נורא נורא שונה, ואני חושב שזה עוד חלק מההתפתחות. לאורך הזמן באמת האמונה שלי במה שאנחנו עושים, ההבנה שלי של לאן הדבר הזה הולך להגיע. נתן לי המון, [00:20:30] והחיבור שלי לאותנטיות הזאת זה משהו שהוא גם רע מהצד.

נועה מץ: [00:20:34]
אני שומעת שבשיחה הזאת אנחנו מחברות בין האותנטיות לאינטואיציה. ואני חושבת כשאני מציעה את האינטואיציה ליזמים ויזמות. רגע, מה? מה את מרגישה עכשיו? מה את מרגישה שאת צריכה לעשות? לא. מה את חושבת? מה את מרגישה שאת צריכה לעשות? מה הבטן אומרת לך? זה הרבה פעמים כלי שהוא לא נגיש. הוא לא נגיש ליזמים. [00:21:00] יש לך איזה מחשבות? אני רואה שזה בעיניים שלך. אני רואה שזה מהדהד לך באיזשהו אופן.

רומי גובס : [00:21:05]
כן. אני חושבת שלמדתי לגשת לזה גם יותר ויותר עם הזמן. אני לא יודעת להגיד איך, אבל למדתי גם לגשת לזה ולמדתי גם לסמוך על זה מאוד. האם בשנים הראשונות היה לי המון מנגנוני בדיקה לכל דבר? הייתי נורא הרבה יותר זהירה בקבלת ההחלטות שלי.

נועה מץ: [00:21:25]
זה מתחבר לדאטה. זה באמת המילה שהיתה לי בראש כשאמרת את זה. זה שיש [00:21:30] הרבה חיפוש אחרי דאטה. הרבה. לאסוף דאטה לפני שמתקדמים לראות מה? כאילו מה הבחוץ אומר? לא הבפנים, הבפנים זה אני, האינטואיציה שלי, הגוף שלי, הניסיון שלי. נכון, אבל יש איזה הסתמכות על הבחוץ, שזה הדאטה שכמובן אי אפשר לערער על דאטה, כי זה ברור וידוע כמה חשוב להיות מסתמך על דאטה, אבל כן יש איזשהו בנקודות מסויימות איזושהי התנגשות בין השניים.

רומי גובס : [00:21:52]
נכון שהיה איזה מאמר שקראתי שממש שינה לי את התפיסה לגבי אינטואיציה, ואחד הדברים שהיה כתוב שם זה שהאינטואיציה [00:22:00] בסוף זה כמו מודל בינה מלאכותית שאוסף המון המון דאטה לאורך השנים ואז מוציא איזשהו פלט, ובסוף האינטואיציה שלנו היא.

נועה מץ: [00:22:08]
דרך טובה לשכנע יזמים לעצור שנייה.

רומי גובס : [00:22:11]
שהם data driven. כן, אני אומרת, יש לי מנגנון שאוסף את הדאטה הזה ומוציא איזשהו פלט, והוא לומד כל הזמן והוא משתכלל ואני צריכה להקשיב לו כנראה. והדוגמה הכי טובה שלי לזה זה ראיונות עבודה. אני התחלתי ממקום שנורא קשה לי להבין מי עומד מולי ועשיתי המון טעויות בגיוס. המון. אני חושבת שזה. לא יודעת, [00:22:30] כאילו כשאני אתחיל חברה חדשה היכולת לגייס תהיה מפתח ולצמצם את זמני ההצלחה של החברה באמת. זה אחד הדברים שהכי עיכבו אותנו לאורך הזמן, והיום אני עולה מולי בן אדם ואני כנראה תוך חמש עד שבע דקות, יודעת להגיד אם הוא מתאים או לא. אני לא צריכה יותר מזה. זה זה? והסיבה לזה היא כי ראיינתי, גייסתי הכשרתי ופיתחתי מאות אנשים עד היום. אז כמות הדאטה שאספתי בדרך היא אדירה.

נועה מץ: [00:22:56]
אז מקודם התחלתי לשאול שנשמע שבעבר [00:23:00] פחות, אבל ככל שהזמן עובר יותר ויותר מבססת את התחושה של עצמך בצורה אותנטית. את מביאה את עצמך כמו שאת וזה משפר את הביצועים של כולם, של החברה שלך. איפה את מרגישה שאת פחות יכולה להיות עצמך? שאת צריכה אולי קצת לעגל פינות, לייפות את המציאות, לחשוב לפני שאת מדברת, לשנות קצת את סגנון התקשורת שלך, להביא את המידע בביטים ולא.

רומי גובס : [00:23:34]
אז [00:23:30] באמת הדוגמא הכי טובה תהיה כל מה שקשור ל במות. לעמוד על במות ולעשות פרזנטציות ולעשות PR ודברים מהסוג הזה ששם נדרש ממני משהו שאני לא בסדר. אני לא חיית במה. ואז יש המון באמת Practice שצריך להכניס לתוך הדבר הזה.

נועה מץ: [00:23:51]
וזה מחזיק אותך מלהביא את עצמך בצורה אותנטית.

רומי גובס : [00:23:54]
כן, יש אנשים שזה מאוד טבעי להם, ואז באמת הם עושים את זה בצורה שהיא מאוד אותנטית כי זה [00:24:00] הם ואצלי זה לא המצב. וגם שם אגב, אני מאמינה שזה עניין של שעות טיסה ואני רואה איך מפעם לפעם זה נהיה לי יותר קל ואני יותר מחוברת. כשאני עושה את הדברים האלה יותר מחוברת לרגע ואני.

נועה מץ: [00:24:15]
מניחה שזה גם יותר כיף לך.

רומי גובס : [00:24:16]
זה כן. זה הופך להיות יותר ממקום של חרדה. או מיי גאד, זה הופך להיות כזה מגניב. וואי איזה כיף! כאילו Exciting כזה.

נועה מץ: [00:24:24]
אני הייתי שמחה לקחת אותך וזה קצת יותר אישי אבל תחליטי אם זה מתאים לך למקומות של משפחה למקומות [00:24:30] של הורים. האם את יכולה להיות כאילו לספר להם את הדברים בצורה כמו שהם או שהם נלחצים בבית? בני משפחה, ילדים, משקיעים, עובדים מסוימים כמובן עידוד נתינה עם Names אבל עובדים מסויימים שאת יודעת או שאת מדברת לחברה כולה עם דברים שאת מרגישה שאת יכולה לדבר עליהם בכזה פורום.

רומי גובס : [00:24:52]
לא? אני באמת חושבת שברוב הרבדים אני התחלתי להאמין מאוד בלהיות תמיד אני. גם בהורות אני [00:25:00] חושבת שזה כי להורות מעצימה וטובה גם בחברה, גם לחברים ואני לא החברה הכי טובה שיש בגלל המקצוע שלי. ואני התחלתי להיות קצת במוד של It is what it is ומי שנמצא שם עדיין אז מגניב. ומי שלא אז אני אקבל את זה ויבין. וגם בזוגיות אין לבעלי ברירה אלא לקבל אותי כמו שאני כרגע.

נועה מץ: [00:25:22]
אני רוצה להגיד במקום הזה ליזמים ויזמות שהם מרגישים הרבה [00:25:30] פעמים שהם לא מצליחים לרצות את הסביבה, שבגלל שהכל כל כך עמוס וכל כך אינטנסיבי, וגם את יודעת להצליח להצליח, להדביק מפגישה לפגישה את הקצב של מה שאת עברת זה לא מה שעובר בנאדם רגיל. אם פגשתי אותך עכשיו פגשתי אותך לפני שלושה חודשים. זה לא מה שבן אדם רגיל עובר. זאת אומרת להדביק את הפערים ולהצליח להעביר את עצמך ואת כל. את כל החוויות ואת ההשתנות שחווית בתקופה הזאת. זה לא פשוט. אז הרבה פעמים יזמים מרגישים [00:26:00] שהם לא מצליחים לרצות את הסביבה שלהם ואנשים נשארים מאחורה. אז במקום הזה הייתי רוצה להתחבר למה שאמרת ולהגיד מעט זה good enough. זאת אומרת תחזיקו ותשמרו קרוב את מי שעושה לכם טוב ואת מי שמאפשר לכם להוריד את הפסאדה. אתם לא צריכים להיות בדמות. אתם לא צריכים לשים מסיכה ולרצות אף אחד. מי שעושה לכם טוב ומאפשר לכם להיות אתם [00:26:30] ומצליח להכיל את זה שאתם לא יכולים להיות שם תמיד ולשמור על איזשהו קשר רציף. שם תהיו וזה מספיק טוב איפה שאתם מרגישים. טוב, תהיו איפה שאתם מרגישים. אתם תהיו.

רומי גובס : [00:26:42]
זה כן. אני חושבת שהיתרון האדיר שבזה זה שזה מוריד משקולת מאוד כבדה מהגב. והסטארט אפ פה משקולת בפני עצמו וברגע שאתה מוריד את המשקולות האלה ואתה רותם אליך את האנשים שמוכנים להיות שם בתנאים במירכאות האלה, אז [00:27:00] זה לא רק מוריד את המשקולת של אני לא מרצה כל הזמן. זה גם מייצר לך מערך תמיכה אמיתי.

נועה מץ: [00:27:05]
אמיתי.

רומי גובס : [00:27:05]
שהוא עוד חלק מהמנועים האלה שיש לך כבר Founder.

נועה מץ: [00:27:10]
אם את אם הייתי מושיבה פה את רומי שלפני חמש שנים מה היית אומרת לה? ואפילו במנותק מהשיחה שלנו, כן. מה היית רוצה להגיד לה?

רומי גובס : [00:27:23]
דבר ראשון trust your Instinct זה. אני יודעת שזה מתקשר לשיחה שלנו, אבל זה באמת אחד על לסנדלר הכי גדולים שלי מהמסע [00:27:30] הזה. והדבר השני זה. לעולם לא להפסיק ללמוד כל הזמן, להרגיש שאני באיזושהי מגמת התפתחות, להבין מה הדבר הבא שאני רוצה להשיג או שהחברה צריכה ממני להתפתח בו ולהמשיך כל הזמן להיות באינטראקציה המתמדת הזאת? אף פעם לא להגיד כי היום אני במצב שאני זהו, אני יכולה להפסיק ללמוד, ומה שהבאתי זה מה שנכון. ואני כל הזמן גם אומרת את זה לצוות. כל פעם שיש לנו אתגר אדיר לפנינו אני אומרת הם כל הזמן אומרים [00:28:00] רק נעבור את זה. ואני אומרת להם לא, זה לא רק נעבור את זה, אנחנו נעבור את זה. ואז יגיע הקיר הבא שנצטרך לעבור גם אותו. אז בואו ניקח נשימה עמוקה שניה ופשוט נבין שזו הדינמיקה פה.

נועה מץ: [00:28:11]
רומי תודה רבה. היה לי כיף איתך.

רומי גובס : [00:28:14]
תודה נועה.

נועה מץ: [00:28:15]
ורגע לפני שנסיים אני רוצה להזמין אתכם לשאול אותי ואת רומי שאלות בקהילה שלנו של סטארט אפ פור סטארט אפ או באתר. ואם אתם רוצים לדעת בכל פעם שיוצא פרק חדש תעקבו אחרינו. תודה רומי ותודה לכם שהאזנתם.