התמלול לפרק זה נעשה באמצעות שירות AI, אם מצאת טעות, נשמח לקבל עדכון כאן

Speaker1:

אדוה שיסגל : אז היי לכולם, אני אדוה שיסגל ואתם הגעתם לסטארטאפ פור סטארטאפ בפרק מיוחד שאנחנו מקליטים בלייב. ואני אגיד רגע, רק בנימה אישית שאני די מתרגשת כי זו למעשה ההקלטה האחרונה שלי בפודקאסט בסוף החודש. אני יודעת. אה, לא, לא צריך. לא צריך, אבל בסוף החודש אני עוזבת את סטארטאפ סטארטאפ ולא יכולתי. נראה לי לבחור פרק כייפי יותר להקליט שיהיה הפרק האחרון שלי. אז אנחנו באמת נדבר היום על מה שאולי אחד הדברים הכי הכי חשובים ליזמים ויזמות, בטח בשלבים מוקדמים, וזה בניית מערכות יחסים שיוכלו לקחת את הסטארטאפ קדימה ואולי אפילו עוד יותר נדבר על איך עושים את זה גם בלי שהם מגיעים עם מה שנגיד לא יודעת. בעיתונות אוהבים לקרוא לזה הרקע הנכון או או המסלול הרגיל שכזה. חושבים שצריך לעבור בו, אז כדאי לדבר על זה. נמצאת איתי פה יזמת שאני מאוד מתרגשת לדבר איתה. מירב, בת שאת ומנכלית של דז שנמכרה בשנה שעברה. נכון לוויז ב 450 מיליון דולר אזיי מירב היי.

מרב : האמת שגם אני ממש מתרגשת. שמתי איזה רף על הפרק האחרון. כן. כיף כיף שבאת. ממש תודה וכיף.

אדוה שיסגל : וממש כיף שאת פה. ואני אגיד שאם הייתי נגיד לפני שהייתי כשהגעתי לסטארט אפ סטארט אפ פרוואטי הרבה שנים בתקשורת, וחשבתי שאם הייתי נורא קל לעשות מהשיחה הזאת קליק בייט, כי אם הייתי רוצה לעשות אז הייתי אומרת. איך מגיעים מבית ספר דתי בבאר שבע, להקמת חברת סייבר ועוד בלי לעבור ב 8200. אבל, אבל אנחנו לא בקליק בייטים ואנחנו ננסה היום בשיחה כן, ממש לפרק את הדרך שלך ואת הדרך שבה בנית מערכות יחסים ורתימת אנשים לחזון שלך. וכשאני אומרת אנשים זה יכול להיות משקיעים או משקיעות או או לקוחות או אוטו עובדים. אבל לפני שנתחיל רגע לצלול. ספרי לי בכמה מילים עליך ועל דאז.

מרב : אז כן. אז נתחיל. נתחיל. אז באמת נולדתי בבאר שבע למשפחה דתית. בתור ילדה, אם הייתי חושבת על האם יכולתי בכלל לדמיין את איפה שאני היום? אז לא. אני כן אגיד שאמא שלי בדיוק נפטרה לפני שנה, אז זה גם כבר עלה בדיוק עם התהליך של הרכישה. והיה את השנה שלה ועשינו כזה אירוע מאוד גדול. באו הרבה אנשים, גם אנחנו נפרדנו מבאר שבע כי אבא שלי גם עזב והרגשתי שוואלה, הייתי שם ואמרתי כאילו, איך מפה? כאילו איך? איך הגעתי לזה? זה מדהים כי זה לא זה לא היה. זה לא היה המסלול שלי. עד אז התחלנו. זה כבר בערך לפני ארבע וחצי שנים. רצינו לעשות משהו באמת, לשנות, לעשות נשרף שנה. הכירו אותי לעשות את סקיוריטי, בעצם עולם של אקטיבי, של אקשן, אבל של תיקונים ולא רק להראות לך כאילו מה הבעיות? שזה בדרך כלל רוב מוצרי הסיכוי של עד אז היו מאוד. נראה לך אקשן עם בעיות מין כזה? מסך עם הרבה אדומים? ואנחנו אמרנו לא. אנחנו רוצים לראות איך בעצם מתקנים את הבעיות, שזה לקחת את זה שלב קדימה. וזה גם באמת בעיה יותר קשה ובעיה שהייתה לא פתורה ואני מאוד מתרגשת שאנחנו מסתכלים קדימה, שהיום זה כאילו זה כבר בספיד של כל חברות הכירו אותי. כולם יודעים שאתה גם צריך לתקן. כולם יודעים שצריך לפתור את הבעיה קודם שצריכים לסגור את החורים האלה זה כבר אפילו לא. לא איזה משהו מאוד מהפכני. כבר אז זה ממש הפך להיות קונבנציה של ווינר בלתי management exposure exposure management. זה כבר אחד השווקים היותר מעניינים. זהו זה שותפים מדהימים, דרך מדהימה וכל העובדים הראשונים שהצטרפו וכל עובדים שאחר כך שוב זה מערכות יחסים. אני חושבת שהם הם האנשים שעשו את החברה. זאת אומרת כאילו חברה זה קודם כל האנשים ואחר כך זה הטכנולוגיה, זה המוצר. אבל זה קודם כל האנשים שרצים ביחד.

אדוה שיסגל : אז כמה באמת היית אומרת שהנושא הזה של יצירת קשרים ולהכיר את האנשים הנכונים. אני זוכרת שקראתי באחד הראיונות איתך שאמרת שטס לעשרות כנסים בשנה או שהיה לך משהו כמו 70 טיסות, לא איזה מספר מטורף כזה לארצות הברית בשנה. כמה זה היה חלק מהדרך שלך בכלל? כיזם? עד כמה זה חלק מהיכולת שלך להצליח ולקחת את הסטארט אפ להצלחה?

מרב : אני באמת חושבת שעכשיו, כשאני מסתכלת אחורה, תמיד מסתכלים על דברים שעבדו יותר, על דברים שעבדו פחות. אני חושבת שמסתכלים בכלל על מנכלים שמצליחים להוביל חברות באמת מצליחות, ואני יותר שמה את זה על מנכלים מאשר שאר הסאונדים. יש לזה המון המון חשיבות בניית מערכות יחסים, אמון Culture. כל הדברים האלה נובעים משם וזה בעצם up to you. כאילו מה שאתה בונה זה מה שזה, מה שיהיה. ואני חושבת שאני מסתכלת על ההצלחות שלי בחיים. אז הם כן. הם מתוך בניית מערכות יחסים שהן עמוקות, שהן חזקות, שהן עם אמון. אם זה באמת שותפים, עובדים, לקוחות, משקיעים וגם המקומות שאני מסתכלת על מקומות שיכולתי ללמוד מהם יותר הם גם המקומות שאת החוסר דרס את החוסר הקשבה, את ה, את בניית יחסים לא נכונים. אז אני חושבת שיש לזה המון משמעות. בדרך כלל לא מדברים על זה. זה זה נושא שיותר רציתי לדבר עליו, אבל זה לא נושא שמדברים עליו ביזמות. מדברים על טכנולוגיה, מדברים על לקוחות, לא מדברים על החלק האנושי של של הסטארט אפ, אבל הוא לא פחות חשוב.

אדוה שיסגל : כן. תראי, אני חושבת שבסוף יש את לאקי פייס Present שאו שהדרך שהם עברו המסגרות שהן היו בהם פשוט אפשרו להם לא לעבוד בזה אקטיבית ולייצר קשרים, ואז יש את כל השאר שצריך להתחיל להבין איפה אני פוגשת את המשקיעים שאולי רלוונטיים ואיך אני עושה את הנטוורקינג נכון ואיך אני מייצרת קשרים שיאפשרו לי כל הזמן. כל המשקיעים רק אומרים אל תעשו לי קולד קול. אוקיי, אבל איך בכל זאת אני מדברת איתכם? אז דרך מכר משותף. אז איך מכירים כאילו יש את כל הדבר הזה שהוא בסוף חלק בלתי נפרד מההתחלה? את זוכרת כאילו דוגמא לא היית הולכת לכנסים? איך בכלל את מתחילה לדבר עם אנשים? איך את? איך את מסמנת לעצמך מי האנשים שאת רוצה לדבר איתם? איך עושים את זה בצורה שלא מרגישה אינטרסנטית אל הסוף?

מרב : כן כן, אז אני כבר. תראו, זה לא כל הכנסים. רוב הנסיעות שלי לא בהכרח היו כנסים. גם להיפגש עם לקוחות או להיפגש, לעשות כזה טורס או בטח לקוחות שכבר קיימים. אבל אם נלך לכנסים או באמת איך בונים את Relationship? איך מתחילים? מאיפה מתחילים? אז אני דווקא הסתכלתי תמיד על זה שאם יש, וזה באמת כאילו עצה שלא חשבתי עליה, אבל לא חשבתי עליה אחרי זה שלא תוך כדי עשייה, אלא אחר כך שאני בעצם אוהבת לנסוע. הלפטופ. אני לא פותחת אותו כאילו אני לא אוהבת לראות מצגות ואני לא אוהבת ואני לא אוהבת, בטח לא בכנס. לבזבז את הזמן עכשיו על דמו. ולא הבנתי כאילו לא הבנתי מה הייתה הבעיה. למה? כי זה משהו מאוד מאוד טבעי ש פאונדרס עושים הנה בוא אני אראה לך את הדמו, בוא אני אראה לך מה בניתי. אני חושבת שכאילו אני תמיד העדפתי לנצל את הזמן הזה בלייצר את הקשר. עכשיו להזמין אנשים ל breakfast, lunch ו דינר. אז כן, היו לי המון המון ארוחות וזה סבבה לעשות שלוש breakfast lunch ו 5 דינר זה בדיוק אחר כך. זה בסדר. לא באמת חייבים לאכול בזה כל כך הרבה, אבל זה נותן לצד של הלקוח או המשקיע או הצבר. יש הרגשה של רגע. אנחנו פה בונים זה בעצם זה. זה פחות אינטרסנטי, זה Relationship, ואנשים בסוף רוצים שישאלו אותם מה איתם ואיך הם ואיזה ילדים, כמה ילדים יש להם ויספרו לכם על הג'יני שלהם.

מרב : אנשים אוהבים לדבר וכאילו אם אני מבזבז את הזמן הזה על דמו דם אני יכולה אחר כך לעשות בפגישה הבאה. נכון? אני יכולה להגיד רגע, הייתה לנו פגישה ממש טובה. אז אולי מה אתה אומר על נקבע דמו? או שתלכו לביתן ותראו דמו. כאילו למה אני צריכה בתור פאונדרס של החברה לרוב דמו. אז אני חושבת שזה כאילו אינטואיטיבית משהו שמאוד עבד לי, והיום שאני מסתכלת על אחורה אני אומרת כן, לא ביזבזתי את הזמן, בלפתוח את המצגות ולהראות כאילו ממש אלא יותר. וגם אני כן עוזרת עכשיו ליזמים. שוב סייבר מאוד ספציפי. יש לי קצת השקעות שאני עוזרת בתהליך ה edition, אז אנחנו מדברים על זה שאם יש לכם חצי שעה עם סיסו שכבר יושב איתכם או לקוח כלשהו, אז אל תבזבזו את הזמן בלהסביר על עצמכם, את כל הקרדיט שלכם מהצבא ומה עשיתם. ווטאבר 20 דקות ואז על המוצר ולמה אתם ממש טובים? אלא מתי הקשבתם לו, כאילו לעשות את זה הפוך. זה שני שקפים של פרודקשן וזה מה שאנחנו. זה עולם הבעיה. ואז בוא בוא, בוא נקשיב לך. איפה זה פוגש אתכם? איזה אתגרים יש לכם? כאילו הצד של ההקשבה לומדים ממנו יותר מהצד של הדיבור, וזה משהו שאני חושבת שמאוד מאוד חשוב. כאילו אם רוצים לבנות מערכות יחסים שהם כאלה שבאמת אפשר ללמוד מהם, כן, יש תשובה.

אדוה שיסגל : עכשיו עולה לי תוך כדי משהו שאמרת קודם. אני חוזרת קצת לשני lunch five דיינרס. אמרת שגם נפגשתי עם לקוחות. למה?

מרב : מאז אני לא אוכלת במסעדות.

אדוה שיסגל : אני לא יכולה לדמיין איך שנה כזאת אקזיט, שמן, חביתה וסלט וקוטג בסוף היום.

מרב : לבשל לעצמי לא.

אדוה שיסגל : וכאילו אמרת שנפגשת עם לקוחות. למה את צריכה להיפגש? למה את צריכה מערכות יחסים עם לקוחות בסוף? כאילו זה משהו שמאוד טרנזקציות בניגוד למשקיעים למשל. הם לא משקיעים בך, אכפת להם מהמוצר. המוצר שלך טוב או לא טוב. אם הוא לא טוב יכול להיות לך כל הניסיון שבעולם. הם בסוף צריכים משהו שיעבוד. למה בכלל ללכת לארוחות ערב עם לקוחות? למה לפתח שם מערכות יחסים אישיות?

מרב : כן, כי בהתחלה אין מוצר והוא לא עובד. זאת אומרת מה זאת אומרת להגיע למצב שבאמת המוצר עובד והכל פרפקט? בואו נדבר על כמה שנים קדימה גם עם מייקרוסופט המוצרים שלנו לא תמיד עבדו את כולנו. כולנו בחוויה של זה. זה כי זה תמיד תהליך כי אתה תמיד בתהליך ותמיד אתה במערכת יחסים ותמיד זה לא Transactions לחשוב על משהו Transactions זה פשוט. אני חושב שהטעות שלנו. דרך אגב גם גיוס כספים שאנשים חושבים שזה כן. אני אעשה עכשיו את המשא ומתן עם הקרן ואני אקח את העסקה הכי טובה ואני אתן פחות, וכאילו אני אביא את הדיל הכי נכון ואני אגלה הכי פחות. זה לא. זה לא נכון, כי בסוף אנחנו מדברים על מערכת יחסים כי הם הופכים להיות שותפים שלכם. כן. אז אם השגת את הדיל הכי טוב וביססה את כולם, לא בטוח שעכשיו זו התחלה ממש טובה לבניית חברה. אז זה תמיד לא טרנזקציה, זה תמיד relationship בעיניי ולקוחות זה אותו דבר. לשכנע בדיוק בדרך לכאן. אני דיברתי עם לקוח. אחד הראשונים שלי מתמקדת שמסתכלת. אני מסתכלת על איך זה התחיל אז פשוט דיברנו על בעיה והוא אמר אה, וואלה, זה ממש מעניין אותי, כי אני מנסה לבנות את זה ובנינו את זה ביחד. אז מה זאת אומרת? ברור שזה Relationship. הנה עכשיו אני כבר מכרתי את החברה ואני מדברת עם הבן אדם כאילו רוצה לראות שהוא בסדר. אני מצטערת שהוא עובר לוויז וזה בסדר וברור. מה זאת אומרת זה זה זה זה Relationship וזה נורא חשוב כי אז הם נותנים את הפידבק ואכפת להם והם יודעים לעבוד איתך ביחד. אז כן, אני חושבת שהלקוחות הכי טובים זה לקוחות שצומחים מתוך מערכות יחסים. עכשיו אני לא אומרת בשלב שכבר יש אלפי לקוחות לחברה וזה. אז נכון, יש ברנד ויש מרקטינג ושמעו שזה המוצר הכי טוב בעולם. נגיד מיקרוסופט אופיס. אתם לא באמת צריכים לדבר עם סאטיה נאדלה בשביל לקנות.

אדוה שיסגל : אבל למרות שזה מגניב זה היה.

מרב : זה היה מגניב. זה היה מגניב. כן, אבל במוצרי B2B עדיין אנשים תמיד בתהליך ואתה? הם רוצים לדעת שיש כתובת וכשמשהו לא עובד יש עם מי להתקשר. זה חשוב. אז גם עם ה relationship הוא מינימליסטי, אבל עדיין הוא צריך להיות קיים.

אדוה שיסגל : ואמרת שאת גם משקיעה היום קצת אז איזה טעויות או דברים שאת היית עושה אחרת או שעשית אחרת. את רואה שיזמים עושים בעולם הזה של למצוא את הלקוחות הראשונים שלהם, שזה נראה לי הכי קשה. תמיד כשאני עובדת עם יזמים אני יודעת איזה מטורף שהיה לך מוצר ואיכשהו מצאת עשרה אנשים שירצו לשלם עליו. כאילו איזה? איזה דברים את חושבת שעוד טיפים מהדרך שלך או טעויות שאת רואה שאנשים עושים שם.

מרב : כן, זה תמיד ההתחלה היא תמיד קשה. אפס לאחד. כאילו מיליון זה השלב הכי קשה בחברה. כאילו זה הרבה יותר קשה ממאה למיליארד, כי באמת זה מאוד מאוד קשה לגרום לכמה אנשים ללכת איתך יד ביד. ואני חושבת שבאמת כשאני רואה שיש טעות אני אומרת שוב זה זה מהמקום של בפגישות הראשונות. בוא נגיד שיש כמה חודשים ראשונים כאלה שעושים Edition, כאילו נגיד גם יש לכם ריאיון. גייסתם על ריאיון כי לא כולם זה גיל רענן שמגייסים שאפשר שנותנים כסף על צוות. נכון, יש הרבה קרנות, במיוחד אמריקאיות, שרוצים לדעת על מה אתם עובדים כי הם לא רוצים קונפליקט בתוך הקרן. הם רוצים לדעת שהם מאמינים בספייס. זה בסדר, זה זה. אבל צריך להבין שזה רק התחלה. זה רק זה, רק ממש הקצה של הקצה. עכשיו צריך לבנות את הדבר הזה לתוך משהו שלך. זה משהו שאנשים באמת ישתמשו ויאהבו, ובתהליך הזה זה תהליך. באמת שריקות של לקוחות כאילו ממש עובדים שלכם. זה צריך לחבר אותם עם הפאשן של ויז'ן ולראות שבאמת פותרים בעיה שהיא חשובה להם ושיש להם תקציב בשבילה, ושזה יהפוך את החיים שלהם להרבה יותר טובים. וזה שם הפוקוס ואי אפשר לעשות את זה. אני אומרת את הטעות שאני רואה שעושים זה שבאים וישר מוכרים כאילו יש. יש כאילו פאונדים שאומרים מה, אני לא יכול להגיד שאין לי. אני צריך תפקיד שיש לי, אבל תכלס אין לך. ואם תתקין עכשיו מוצר כזה בבנק או בפורטל האנדרויד הוא לא יעבוד אז אין מה לסבן. את זה צריך לבוא ולהגיד אנחנו בונים what we work in on וכאילו וכאילו use case ולעבוד מהר ולהראות את הדיפלומט מאוד מאוד מהיר Execution נורא חשוב כאילו כל פעם לדבר פיצ'רים ולהראות שהנה מתקדמים וככה בונים את הטקס, בונים עוד פיצ'רים ועוד פיצ'רים והלקוח אומר וואלה זה מגניב. אז הנה זה פותר לי בעיה להתחיל בקטן ולעבור לגדול. אבל זה חייב להיות ב transparency וב trust כי אחרת הם באים ויופי. כי כשיש לך מוצר אני לא מבינה כאילו לא יגלו. כן כן. אז אני חושבת שחלק בעייתי ואני רואה הרבה סאונדים שהם בלופ הרבה זמן על ידי איינשטיין, כי הם לא מבקשים פידבק כי הם מנסים להגיד שיש להם, ואז באמת מאוד קשה לבנות ככה מוצר.

אדוה שיסגל : אז מה? ממש לא לך פגישות שהתנהלו ככה של זה מה שאני חושבת לבנות, בואו נדבר. וכמה חודשים אחר כך רק פתאום חזרת ואמרת.

מרב : יותר מהר אתה אומר יובל, זה זה הרבה יותר מהר. זה הפתיע אותי כמה מהר הם הצליחו לדבר, אבל כן במהלך של שבועות מכן משיחה לאקזיט. כן, גם להראות פעילות, להראות כן צריך לעבוד זה Execution, אבל כן שיחות כאלה של זה מה שאנחנו אוהבים לעבוד עליו. מה הפידבק? מה אתם חושבים שנותנים לך פידבק ומראים להם תוצאה? כן, זה הדרך הכי טובה לעשות. חברה כנראה.

אדוה שיסגל : מדהים. זאת אומרת ממש כאילו אני אומרת Relationship בעצם מאפשר לך לא רק למכור להם את המוצר, אלא להשתמש בהם גם כדי לבנות את המוצר ביחד איתם. ואיך אחר כך את ממשיכה לתחזק את השיחות האלה? את נשארת, את מעבירה את זה כבר לאיש סיילס. כאילו, באיזה שלב את כמנכלית יוצאת מהלופ הזה ואת מעבירה את ה relationship הזה למישהו אחר, אם בכלל?

מרב : כן, אני חושבת שגם לקוחות מבינים שככל שהחברה גדלה ושכבר מגיעים לעשרות מיליונים של דולרים, ואם לא מאות ויותר, אז כאילו הזמן של המנכל הוא מוגבל, אי אפשר יהיה לעשות שיחות כאלה עכשיו כל יום בשבוע. כן, אבל. אבל עם הזמן אני דווקא כן נשארת בקשרים של ווטסאפ או עם סיגנל מסויים של מה קורה. אבל אני כן מאשר relationship ואני לא סובלת מזה. אני חושבת שיש מנכלים אחרים שסובלים מזה אז לא הייתי איגודן. פייק איט. כן, אבל כן יש ארגון שלם שעובד. אם זה פרודקט שלוקחים את זה לסל שלוקחים את זה וצריך לשחרר כי אי אפשר להיות על הכל כי אז אתה בוטל. נק אבל לשחרר אבל לראות שכאילו שהלקוחות מבינים שאם צריך אסקלציה אני שם ואם ואם משהו מתקלקל אז אתה שם וכאילו שיש שיש שיש למי לפנות. כן שיש אבא ואמא לחברה.

אדוה שיסגל : טוב, יש שאלה שאני מתבאסת אפילו שאני צריכה לשאול אותה. אבל. אבל בסוף כן. יש שאלות מהפיל בחדר, לא ידע איך לקרוא לזה, אבל את את בסוף אישה בתעשייה שלי מאוד מאוד גברית.

מרב : בוא נשאל מי שם לב לזה?

אדוה שיסגל : האם היא לא יודעת אם שמתם לב, אבל אבל כשהיא כן מאוד גם ככה עולם היזמות הוא בשיפור, אבל הוא גברי ובתוך תעשיית הסייבר זה בכלל כן שווה להגיד שיש הרבה נשים שנכנסות לספייס הזה והוא ורואים גם מפתחות וגם יש קהילות מדהימות כמו הקריות וזה כן הולך וגדל. עכשיו אני אומרת אוקיי, זה היה הטפיל שלך עכשיו לכל אחד יש הטפיל שלו. יכול להיות שיש אנשים שמגיעים עם ניסיון או רקע קצת אחר מגזע קצת אחר, כאילו לכל אחד יש את הדבר שלו שאולי יכול לא להתיישב. בדיוק התייחס לזה בכלל בפגישות לא יודעים עם לקוחות זה לא עם משקיעים, זה משהו שעלה, התייחס לזה. הרגשתי צורך לדבר על זה.

מרב : כשאני התחלתי זה היה. זה לא שלא היו. אני חושבת שהיו שתיים שלוש פונדקאיות של של סטארט אפים בסייבר. לפני כן.

אדוה שיסגל : אם את יודעת להגיד את השם של כל מי שנמצא שם, זה כנראה אומר שזה מעט.

מרב : אבל כן. בשיחות ראשונות שעשיתי עם סיסו עם רובם זה פעם ראשונה שהם פגשו. זה היה בזום קורונה. בפעם הראשונה שהם נפגשו עם אישה מנכלית בפעם ראשונה בחברות כאלה, וזה היה כזה שוקינג כזה זה יש יש את ה, יש כאלה שמגיבים ויש כאלה שלא מגיבים. זה אמריקאים אז יש כאלה שהם יותר פוליטיקלי קורקט או לא. אבל אבל סבבה. אז מה שלקחתי על עצמי כאילו להבין, זה שאחרי שתיים שלוש דקות זהו זה, מפסיקים להבחין. אני גם חושבת שאתם הבחנתם בהתחלה. מי שלא ידעה שמירב באה זו אישה. אבל נגיד אמריקאים לא תמיד.

אדוה שיסגל : כן.

מרב : לא מכירים את השם הזה, אבל שזה מפתיע לדקה אבל די מתקדמים. כאילו ברגע שמתחילים לדבר באמת את השיחה, שיחה מקצועית ולדבר באמת על תוכן ולהיות הכי טוב במה שאתה עושה זה נגמר אחרי. באמת כלום זמן. אבל כן, כאילו זה סבבה. זה להיות בזה דקה, לא לקחת את זה קשה מדי. אני כן אגיד שיש מצבים יותר קשים שנגיד דווקא בפייס, בפייס שיצא לי להיות כבר באיזשהו כנס RSA או משהו כזה, והמנכל של ברקליס, בנק ברקליס רוצה להיפגש? זה אחד האנשים הכי משמעותיים או חשובים בעולם הבנקאות, והאיש מאוד מאוד מבוגר. אני באתי עם תומר שוורץ, השותף שלי, וכמובן שהוא היה בטוח שהוא המנכל כי הוא לא היה. לא היה ברור לו מה הוא דיבר עליו ופתאום זה נעלם ואי נוחות ואני זרמתי עם זה. לא תיקנו אותו. היה נראה לי שזה לא יודעת לתקן, לא לתקן. לא התעסקתי בזה כל כך. היה חשוב לנו כאילו לראות שהוא מבין מי אנחנו ויאללה להתקדם עם זה, לקבל פגישה, לעשות דמו, לעשות, לעשות שהוא ייתן את בליסינג שלו, שיעשו איתנו Poc. לא יודעת. שוב זה פשוט צריך לא להתעכב על זה יותר מדי. ואני אומרת כן, לכל אחד יש את הקטע שלו. פשוט לנשים זה לא צריך לצאת מהארון. זה היה על.

אדוה שיסגל : השולחן, כבר.

מרב : השולחן, אבל. אבל כן פשוט לקחת איזה אי נוחות של שתי דקות. ואז אני חושבת שהכל הופך להיות מאוד מאוד מקצועי. זהו, אני חושבת שבעבר הייתי יותר בסרטים מזה, נגיד ישיבות הנהלה הראשונות שלי לא כמנכלית אלא דווקא מייקרוסופט או בחברת סטארט אפ שהייתי לפני כן, שחשבתי שהקול שלי לא נשמע מספיק. הוא יותר חלש, הוא יותר, הוא לא. הוא לא במובן שכל ה באתי מיניאטורי לפני כן. זה עוד יותר גברי מ סייבר. כן, הכל הנדסת חשמל. אני לא יודעת כמה. גם עד היום זה כזה עולם מאוד גברי, יותר יותר בסייבר ובסדר. אז אמרתי טוב, אז אולי לעמוד אם עומדים זה הכל. נהיה יותר חזק. כאילו היית מודעת כי התעסקתי בזה. אבל באמת אני באמת חושבת שבסוף אנחנו חצי כאילו כל אחד יש נשים או בבית או בנות, או זה די טבעי, כאילו זה בסדר.

אדוה שיסגל : אז אני רוצה רגע לחזור לעולם של של השקעות ומשקיעים ותהליך גיוס כסף שלך. איך ניגשת למשקיעים כשרק התחלת? כן, באמת זה נכון שאולי השתמע מאיך שהצגתי את זה בהתחלה שכאילו גדלת בבאר שבע, בית דתי והופ מכרת את החברה. אז כן, היו לך עבדת, נכון? זה לא היה. לא, לא.

מרב : הייתי במייקרוסופט.

אדוה שיסגל : במייקרוסופט.

מרב : ולפני כן הייתי בסטארט אפ וגם הייתי באמצע בהרווארד וגם למדתי בטכניון.

אדוה שיסגל : אז כן, צברת שם. ובכל זאת כשיצאת לפגוש משקיעים. איך? איך את יוצאת לדרך? האם? איך מפיץ? את מי מעניין אותך לפגוש? מי לא היתה לך שם? איזו אסטרטגיה?

מרב : כן? אצלנו הסיבוב היה די מהיר כי זה כאילו היה גילי רענן והוא הכיר, והוא הצטרף עם משקיעים צ'אנס שיקרה לו שהוא בנה את זה. אחר כך הסתבר לי שהוא הכיר את את השרשרת ניהול שלנו. זאת אומרת סקוט גאת'רי בהרצאה אנשים שעבדתי איתם והוא שאל אותם אז בסוף, בסוף הרפרנסים ממה שאני אומרת. כאילו נכון, קודם כל זה דבר מאוד מאוד. זה לא באמת בסוף. בסוף אנשים מחפשים את המעגל של אנשים שיגידו עליכם שאתם טובים. כן, וזה לא משנה. אני אומרת שוב. גם אם עשיתם את כל זה והצלחתם להגיע למישהו שהוא ירצה לבדוק שאנשים שעבדתם איתם, אנשים שמכירים אותכם יגידו לכם דברים טובים. אז כאילו זה פחות או יותר כאילו בסוף בסוף זה כאילו שבנית לפני כן. אז נכון שאולי בניתי קצת יותר Reputation עם השנים, אבל בגדול מאוד מאוד חשוב שלבנות לבנות את האיזון האישי כאילו כמה שיותר מוקדם שאפשר. כי בסוף זה הדבר שעוזר לכם גם לגייס עובדים וגם לגייס שותפים וגם לגייס כסף. אז כן, Reputation זה דבר. אני חושבת שכאילו אז אחרי שאתה בונה אותו זה קצת יותר קל. ומה הייתה השאלה השנייה של של איך התמודדתי? אה, כן, איך בחרתי אז? כי אז האסטרטגיה שלי הייתה שאני בהתחלה חשבתי שאני רוצה קרן אמריקאית. אני לא הכרתי את סבא סטארט הייתה חדשה. גילי לפני קנאביס לקויה היו לו. זה סוף קרן אחד, אבל היו לו כבר חברות ממש טובות, מן הסתם וויז וכאלה. אבל הם עוד לא היו חברות של מיליארדים, ודווקא בסוף מה שהבנתי זה שהחיבור הזה שדווקא מישהו לדבר איתו בעברית הוא כן ממש חשוב בסיד, וכנראה באיזה סבבה ללכת לקרן אמריקאית. זה שהיה לי את השילוב הזה בסיד זה היה טוב, אבל זה לא הכרחי, אבל כן חשוב. כאילו בסיד יש באמת כמו שותף נוסף, מאוד חשוב, כאילו מישהו שאפשר לעשות איתו אינסטגרם ולהיות מאוד פתוחים איתו. וגם יש המון סטרס נפשי, אז שאפשר יהיה גם עוד מישהו שאפשר להוציא את זה איתו קצת. אז אני חושבת שהחיבור הזה של היום אני מסתכלת על זה שכן שיש איזשהו שותף ישראלי בבורג זה כנראה עוזר. ומעבר לזה היה חשוב לי כאילו שכמו שחשוב שלדעתי כן לבנות חברה טובה בתחום מסוים, אז צריך שכל השותפים יבינו את התחום. אז לי היה חשוב שהמשקיעים שלי יבינו סייבר. כן, אני חושבת שזה עבד.

אדוה שיסגל : והיו מקומות שהיה לך. כשאת אומרת סיבוב מהיר זה אומר שגם הסיבוב היה חלק או שהיו שם. לא היה לך מקומות של אי הסכמה או אתגרים שנתקלתם בהם בדרך?

מרב : לא, זה היה מהיר. אני חושבת שברגע שאתה מחליט, ברגע שאתה מחליט ללכת עם שותפים, עם שותפים, אני מדברת בהקשר הזה של משקיעים. החלק של המשא ומתן שוב זה למקסם על הסיד או למקסם בכלל. כל סיבוב זה זאת טעות קצת? כן, כי תמיד יש עוד סיבוב ויותר חשוב שלבנות באמת את האמון ואת המערכת יחסים. אז ברגע שהחלטתי שאני הולכת עם גילי והשיעים אז זה באמת היה כאילו עניין של כמה דקות לסגור את המספרים. כן.

אדוה שיסגל : והיום, כשאת בעצמך משקיעה ואת מסתכלת אחורה על תהליך גיוס הכסף שלך ואל מול יזמים שאת פוגשת יש דברים שהיית עושה אחרת או או יש שוב. כשאת אומרת זה היה יחסית מהיר אז קצת קשה להגיד, אבל בכל זאת יש דברים שהיית מתנהלת אחרת, או שאת אומרת מיזמים שאני הייתי ממליצה להם לעשות קצת אחרת.

מרב : כן, אני חושבת שאני רואה שאני כאילו אישית ממש לא אהבתי לדבר עם VC וגם לא אהבתי את תהליכי גיוס כספים. זאת אומרת עשיתי שלושה סיבובים, אבל בסוף כולם היו אנשים שבסוף איכשהו בניתי מערכות יחסים לפני כן, ותכף אני אסביר מה זה אומר. כן, ובסוף כאילו זה היה כזה מין סיבובים שהם תמיד רצו להוביל את הסיבוב הבא, וזה בעיניי זה מצב אידיאלי. למרות שיש שוב כאילו היו לי קרנות ממש טובות. היו לי ארבע קרנות ממש טובות. אז לא, לא ניסיתי כל פעם ללכת וקטשופ around כאילו שוב לא למקסם ולהשביח כל הזמן את המספרים. אני חושבת שפשוט זה לא זה לא הסגנון, זה לא הסגנון שלי. להוציא את הדיל הכי טוב עכשיו מהמשקיעים, אלא יותר מהמשקיעים אז אני חושבת שזה משהו שאני רואה שיזמים עושים כשהם נפגשים יותר מדי קרנות. נגיד אם אני נותנת לאדריכל, נגיד לחברה שלי, נגיד יצאו מידה אז ומקימים חברה, אז אני אומרת להם תבחרו שניים, שלושה, ארבעה די. כאילו לא עכשיו. 20 להיפגש איתם 30 זה כאילו זה שורף אתכם. גם זה כאילו זה מוזיל את זה. זה כמו בדייטים. לצאת עם כל כך הרבה אנשים. בואו תבחרו את תהיו מדויקים על אנשים שאתם רוצים, תשקיעו בהם, שהם השקיעו בכם כאילו תהיו הכי טובים בשבילם ולא כל הבולשיט הזה. לא עכשיו. איזה מסע של חצי שנה. עכשיו זה כן. זה כן משהו נורא של פעם. דרך אגב, כאילו אם מישהו קרא את את הספר של אנדרסן. כאילו אני לא זוכר את השם של הספר, אבל שהוא מספר על פעם סיבובים היו נוסעים עם מצגות, לא יודעת, עם דפים ומלא קרנות ומי לא. זה לא זה. פשוט. צריך להיות תהליך מאוד קצר ולכן אין טעם לדבר לפני שאתה אם אתה לא בסיבוב ולא לדבר עם קרנות. חבל על הזמן. זה נראה בזבוז זמן וגם יודעים איך כל כך הרבה שבסוף אתה גם לא אטרקטיבי. שוב, זה כמו כמו דייטים. תחשבו כמו דייטינג אז עדיף. כאילו כשחושבים על זה אז זה כמה שיותר קצר. ואז אני אומרת אז לא הגזמתם במספרים?

אדוה שיסגל : מעניין, אבל אין את המקום של דווקא. אוקי, אני עכשיו מתחילה לעשות קצת Addition. אני מתחילה לדבר עם קרנות. אני עוד לא מתחילה לגייס איתם כסף, אבל כאילו בשביל באמת לבנות את ה relationship הזה שאחר כך אני אוכל להגיד אה, הנה, כבר יש לי עכשיו משהו. האם אני אדבר קצת כמו שעשיתי עם לקוחות, נניח?

מרב : כן, אני פשוט חושבת שזה פחות אותו דבר, כי יש משהו בלהיות יותר נחשק בזה שאתה פחות מפזר את הזמן שלך על קרנות, כי להם יש מלא זמן ומשקיעים יש מלא מלא זמן הם יכולים לשרוף. וואו מלא זמן הם כותבים דוחות ובסוף רוב הזמן אם השקעת. אם משקיעים השקיעו בך כל כך הרבה זמן הם לא השקיעו באמת. וזה בסוף כאילו זה הפוך, כאילו השקיעו בכם פחות זמן. הם השקיעו כאילו. לא יודעת. זה משהו ב אלגוריתמיקה והם בכלל גם מונעים מפורנו. ורגע אז למה הוא לא השקיע בך? כי אם אתם יותר מדי זמן בשוק, רוב הסיכויים שכאילו בסיבוב הזה הייתי סוגרת אותו והוא עשה סיבוב עוד שלושה חודשים כאילו לא הייתי. כאילו זה זה. זה לא נראה לי מתקדם לשום מקום. כאילו אם התהליך יותר מדי ארוך הוא לא קורה.

אדוה שיסגל : האמת שגם אני זוכרת, לא זוכרת. באחד האירועים שעשינו פה עם המשקיעים אני לא זוכרת מי זה היה, אבל זה היה משקיע שאמר אתם חייבים לזכור שאנחנו מדברים אחד עם השני. אז כאילו בסוף, כשמדברים יותר מדי קרנות, הם התחילו אחד לשני להגיד אני פגשתי אותו. אה, אתה לא השקעת פה ואתה לא השקעת פה ואת לא השקעת פה ואת לא השגת פה. אז אולי כן באמת? לגמרי, גם לי לא כדאי. ובאופן כללי רגע, אני מסתכלת על הקהל פה. אני חושבת שרוב האנשים פה, אם לא כולם, הם יזמים ויזמות בתחילת הדרך, אז מה כזה? אני יוצאת רגע אפילו מהעולם הזה של בניית מערכות יחסים. מה Best Practices שלך לתחילת הדרך Early stage?

מרב : מבחינת מבחינת מה.

אדוה שיסגל : מכל זה יכול להיות הטעויות הכי גדולות שאת רואה שאנשים עושים, או דברים שאת יודעת שעשית לא נכון והיית עושה אחרת. זה יכול להיות בעולמות המוצר הmvp. כל עולם שנראה לך שאת אומרת יש פה אנשים. אם אני עכשיו יכולה להגיד לכם את הדבר האחד שאני נפלתי בו ואל טיפלו בו גם זה יהיה זה.

מרב : אז אני חושבת שאני אגיד שני אולי שלושה טיפים. כן. אני מסתכלת קודם כל אם אם נחזור שנייה כאילו דיברנו מערכות יחסים, אז בואו נדבר על גיוס אנשים. אני חושבת שיש עניין מאד מאוד גדול לגייס אנשים. באמת שאתם לא מתפשרים עליהם, כי מאוד מאוד קשה לסטארטאפ לרוץ עם אנשים שהם לא האנשים המתאימים. זה מאוד מאוד קשה וגם קשה להיפרד מהם כי אתה מאוד תלוי. זה פשוט כאילו תהליך של מבזבז המון המון זמן. אז מאוד חשוב כאילו אם אתם לא בטוחים אז לא יותר קשה זה Go to market. הצוות go to market כאילו בארץ עוד איכשהו פיתוח וזה. יש לנו הרבה מידע על אנשים, אבל לבחור את הוא פיסל זה לבחור את אביב מרקטינג. זה פשוט אחת הפונקציות הקשות וממש צריך לתת לזה attention. ואני יכולה להגיד שכאן אני עשיתי טעות וגם לקח לי זמן לתקן. זאת אומרת שגם אם עשית טעות תתקן מהר, כי כי באמת שוב אין הרבה זמן. לסטארטאפים אין באמת הרבה זמן. אז זה אני חושבת ברמה הזאת. אם אני מסתכלת על אני אקח את זה לשלב הבא של טעויות עם קרנות. יש. צריך גם להבין שאנשים שהיו לפני כן בצבא או עבדו בחברות שמתייחסים לבסיסי בתור הבוס שלהם, הוא לא הבוס שלכם, הוא עובד בשבילכם וזה זה לוקח זמן להבין שצריך לגרום להם לעבוד בשבילכם. בשביל זה הם שמו את הכסף. וזה לא ולא. תמיד העצות שלהם הכי נכונות כי הם פחות זמן בחברה מאשר אתם. אז אם אני אקח את זה שוב לדוגמא הזאת, אז נגיד אצלי בקרנות הם נורא התרשמו מההווי פיסי אז וחשבו שבו זה בטוח. המוצר אולי לא מוכן, אולי הוא זה, אבל אין, אין מצב שהוא לא מתאים. ובסוף אתה צריך לסמוך על עצמך כי בסוף זה מקום של להבין שהמנכל או הפרזנטורים של החברה זה באחריותכם.

מרב : אף אחד אחר לא יתקן לכם, לא יעשה לכם, לא יגיד לכם מה לעשות והם יגידו לכם מה לעשות. ועשיתם ותהיתם זה אתם. טעיתם. זה לא. הם אף פעם לא טועים. אז ממש להבין את זה שזה אתם הבוסים ואין לכם בוסים אחרים. והמשקיעים הם עובדים אצלכם. זה איזה מין משפט כזה שקצת קשה אולי בהתחלה להבין אותו לפי חדרים חדשים? ואולי המשקיעים שלי עכשיו לא יאהבו את זה, אבל כן, הם צריכים לעבוד בשבילכם ולעזור לכם ואתם צריכים להיות במיינד סט שלהם, של איך הם, איך הם עושים את החברה שלכם יותר טובה. אז כן, זה הדבר, זה הדבר השני ואני מסתכלת על הדבר השלישי זה באמת במוצר. גם פה יש איזה רצון לקפוץ נורא מהר למים בהתחלה ולפעמים כאילו לקבל. אנחנו קוראים לזה happy years ואני רואה את זה גם אצל משקיעים וגם מן הסתם לכל פאונדרס סליחה אצל פאונדרס, אבל מן הסתם זה מאוד מאוד טבעי כי אתה נורא רוצה להתקדם. מאוד קשה להיות בשלב במצב כזה של חוסר וודאות של ההתחלה, במיוחד אצלנו. בכלל, הסיפור הוא שבגלל שגייסנו כסף ורק אז עשינו את זה חצי שנה של להבין מה אתה עושה וזה המון pressure כי בתוך המון לחץ והרצון כאילו לפתור את הבעיה הזאת ולרוץ קדימה הוא מאוד מאוד גדול. אבל אם אתם בסוף בוחרים את הבעיה הלא נכונה ובונים את המוצר הלא נכון אין חברה, אז זאת טעות שהמחיר שלה הוא פשוט הכבד מכל, ולכן מאוד חשוב לקבל באמת את הסיגנלים הנכונים ולא לשמוע רק דברים טובים, אלא להפך לתת ללקוחות לשכנע אתכם. אתם יודעים מה? וזה לא נראה לי. זה לא. לא נראה לי שאתם צריכים את זה, כאילו שהם ישכנעו אתכם שהם צריכים את זה. ממש כאילו להקשות כי בסוף פתרתם. התמקדתי בבעיה הלא נכונה. אני אומר שוב אין אין חברה.

אדוה שיסגל : תגידי אבל הלחץ הזה כאילו אני בדיעבד היית מגייסת כסף לפני שהיה לך מוצר? כי אוקיי, ברור שצריך כסף בשביל רגע לשלם אפילו לעצמכם משכורות ולעבוד. ומצד שני אני אומרת הלחץ הזה שידוע VC הרבה פעמים מפעילים הרבה מאוד לחץ ואני חושבת על יזמי Bootstrap. הרבה פעמים הדבר שהם אומרים שמונע ממני ללכת לוויסקי כי הם לא רוצים את הלחץ החיצוני הזה. אז. אז זה נכון לעשות את זה? כי כי אני מדמיינת את הלחץ הזה שמישהו יושב ואומר מה קורה, מה קורה? נתתי לך כסף? מה קורה? ואני יכולה לדמיין לך בתוך הלחץ הזה. אתה מתפשר על בניית המוצר שאת אומרת? אולי הוא לא המוצר הכי נכון? הוא לא הבעיה שהכי דחוף לפתור כי את רק רוצה לדבר. תוצאות כבר.

מרב : כן? אז אני אין בזה. אני חושבת שיש טוב. לא טוב לגייס כסף ואז לרוץ. אני אומרת שוב. אני חושבת שזו פריווילגיה שיש, רק שיש אותה בעיקר רק בעולמות הסייבר. אני חושבת, אני לא יודעת. תתקנו אותי אנשים שעושים דברים אחרים אבל שפשוט משקיעים בצוותים כי כי ככה זה עובד. שוב הרבה מהצוותים הם יודעים מה הם הולכים לבנות אז אולי המצב שלהם יותר יותר קל להם עם התהליך, אבל אני חושבת שיש גם משהו בזה שכמו שהזמן הכי טוב. אם את רוצה להקים סטארטאפ. הזמן הכי טוב זה עכשיו. אז מה זה משנה אם אין לך כסף אז גם אין לך את הגישה של של הקרנות ללקוחות פוטנציאליים. יש להם רשתות יותר. כאילו אם מנסים לעשות את זה לבד זה פשוט יותר לאט מאשר אם עושים את זה עם הלחץ הזה, שאז זה יותר מהיר. אבל זה לא הלחץ היחיד שיש בסטארט אפים. הם לא יודעים לעמוד בלחץ, אז כנראה שאולי זה כן זה, אבל זה כן. זה לחץ עכשיו להגיד אם זה אידיאלי? לא. זה מעצבן, זה קשה, אבל אני חושבת שזה כאילו גרם לנו לרוץ יותר מהר. אז בסוף בסוף אתה יכול להיות שהתהליך הזה היה לוקח פי שלוש זמן אם זה היה בלי כסף, בלי לא בגלל המשכורות, אלא דווקא בגלל הלחץ.

אדוה שיסגל : מדהים. אז נראה לי שאנחנו נפתח את זה לשאלות. אם מישהו רוצה לשאול היי.

Speaker5: אז כן, רציתי לשאול. דיברת בהתחלה ממש בהתחלה על כל הנושא של מערכות יחסים ו breakfast lunch ודברים כאלה. אז כן, באמת מעניין אותי במיוחד שזמן של אנשים הוא מאוד יקר ויש אינטרסים בסופו של דבר, בין אם זה יהיה משקיע או שהוא הלקוח אז איך את מבינה ומדברת את ה what's in it for them? איך מישהו אחר הצהריים זה איזה שעה? שעתיים בכיף. 1. כי היא יודעת לגרום לו. יש לך גם אינטרס בשיחה הזאת ולא רק לי. כאילו באמת להבין מה ייצא לו גם מזה.

מרב : כאילו כן, קודם כל אני אף פעם לא בא לאנשים שעה שעתיים, גם אם אני מבקשת זמן אני תמיד כזה קוויק מושן. הכול קוויק הכול. איך עושים.

אדוה שיסגל : חמישה לאנץ ו.

מרב : זה כזה? יש לך זמן לקפה? זה לא בוא, יש לך זמן, בוא נעשה את האפטר נון ביחד. זה כאילו באמת להיות מאוד מאוד מקוצר. כאילו אם הם רוצים לעשות איזה שעתיים אז הם עשו את זה שעתיים. להיות כאילו מאוד מאוד פרוטוקול על זמן של אנשים שאין להם זמן. זאת התחלה, כן וכן, לבוא בקטע גם של של הכי אמיתי של. ודרך אגב, הרבה אנשים בנויים על זה שהם רוצים לעזור. זה גם מאוד מאוד הפתיע אותי, אבל יש המון אנשים שרוצים לעזור עכשיו, אם זה נישואים שהם כבר לדוגמה, או לקוחות מסוג אחר שהם כבר 20 שנה במקצוע ובאמת כאילו העבודה שלהם היא קשה, מדכדכת. נמאס להם מהבוס שלהם. תחשבו הם אנשים ובסוף יש צוות סטארט אפ שבא עם רעיון. אז מה אכפת להם לשמוע רעיון? זה יכול להיות מגניב, זה שניה מעיר אותם. אז לבוא בקטע הפאן הזה שבו יש לי רעיון? אני רוצה לקבל את הפידבק שלך. לא רוצה עכשיו למכור לך את זה. אתה חייב להיות פרטנר, אלא באמת לבוא עם הבקשה. צריכה להיות קטנה הבאמת מאוד מאוד מכבדת את הזמן, מכבדת להיות רגיש לזה, לא ליפול למישהו שלא רוצה, כאילו יש מספיק כאלה שכן רוצים. אז אני חושבת שזה win win. מה זה רצינית? קודם זה באמת קפה עם בן אדם. אנשים יעשו איתך כאילו זה לא.

Speaker6: אז אני רציתי לשאול דווקא כן. בהקשר המגדרי נקרא לזה בהקשר הנשי ומתוך מחשבה שאולי עם השנים שיעברו תהיינה עוד ועוד נשים שיוכלו. אז גם רציתי לשאול בעצם זו שאלה שמורכבת משתיים. א. איך שמרת על עצמך בתוך התהליך? על עצמך ברמה של הקשרים המשפחתיים של הבריאות? זה תהליך לא פשוט זה? והאם יש לזה קשר גם לשלב בחיים? זה דבר אחד. ודבר שני האם גם לך היה מנטורינג? זאת אומרת שאפשר היה גם אם זה מנטורינג ברמה האישית שיכולת להישען על אנשים מסוימים שבהם היית צריכה לקבל החלטות מורכבות או כאלה.

מרב : אז קודם כל יש מחיר, כאילו שאי אפשר לא לדבר עליו. זאת אומרת, זה בא עם מחיר. אני חושבת שגם גברים וגם נשים זה לכולם היום. את יודעת, גם יש הרבה יותר שוויוניות ואנשים רוצים חיי משפחה זה דבר שהוא לא רק אנחנו. We don't on it. כאילו ויש מחיר. ואני חושבת שצריך לנהל את זה באמת. אני לא יודעת אם זה שלב כי אני אני כאילו יחסית התחתנתי יחסית צעירה וילדתי ילדים מהר וכל הקריירה שלי הייתה כזו ג'אגלינג with kids ובסוף כן יש את המחיר ויש את העניין של השיתופיות עם הבן זוג ולקבל הרבה עזרה ולשלם על עזרה כל מה שאפשר באמת בשביל לעשות את זה כמה שפחות, עם כמה שפחות נזק, אבל יש לזה את המחיר. היום, כשאני מסתכלת על הילדים שלי יותר גדולים כבר הם השיחות היותר פתוחות על זה של איפה זה שם אותם, כמה הם צריכים אותי. אם הם מתקשרים אני תמיד עונה. זאת אומרת, יש עניין של איך, איך לנהל את זה ולשמור על עצמך. זה מאוד מאוד חשוב. אני לא מצטיינת, אני לא אשנה הרבה כאילו כן. אצלי זה כאילו לרוץ, נגיד זה כן לעשות ספורט זה משהו שכן עוזר כי זה גם מיינדפולנס. זה מאוד מאוד מנקה, כי למצוא את המקום, את את המקום הזה, את המקדש הזה שהוא רק שלך ושאת יודעת שאת צריכה ללכת לשם, אז זה מאוד מאוד חשוב. זאת אומרת אם זה ספורט, אם זה יוגה, אם זה לא יודעת אם זה לקרוא ספר חשוב להתנתק ולחזור עוד. לגבי מנטורינג אז אני לא. אני לא כל כך מאמינה דרך מנטורינג אחד של מישהו אחד שאתה הולך אליו. זה לא היה לי ואני גם לא חושבת שצריך את זה. אני חושבת שזה מנטור, שזה משהו שלכל בעיה יש מישהו שיכול לענות. זאת אומרת דווקא לחלק גם את זה. אין זה כזה. זה כאילו לקחת ממי שצריך את מה שצריך. זאת אומרת אם זה מאחד המשקיעים או מחברה או מהבן זוג או לא יודעת או מסודרים אחרים. תמיד מצאתי בזה נחמה. מישהו שנה מעליי, חצי שנה מעליי, שפחות או יותר צעד אחד קדימה ויכול כזה לשתף. אלה המקומות, אבל לא צריך מישהו אחד Committed. אף אחד אין לו באמת את כל הזמן הזה. עכשיו לחנוך אותך לנצח.

Speaker7: היי. אני אולי יזמת בהווייתו, אבל ביום יום שלי כרגע אני צ'יף. אני צמודת מנכל בסטארט אפ בשלבים די ראשוניים. A סוג של ודווקא מעניין אותי מערכת יחסים של מנכלית עם העובדים, עם הצוות. בהתחלה זה מאוד הגיוני ואפילו כמעט בלתי אפשרי שלא יהיה. אם אתה מבשל את העבודה שלך כמו שצריך, אבל מעניין אותי בגדילה עד כמה השקעת כמנכלית להיות על לפתח את ה relationship עם העובדים. עד כמה זה היה חלק מהתרבות שמנהלי צוותים שלך, שהדרגה של ה Leadership של הארגון לפתח את ה relationship עם עובדים? זאת אומרת, דווקא Relationship הפנים ארגוני שנגענו עליו אולי בכותרת, אבל לא ממש. את יודעת כי.

מרב : כן יש, יש בזה כל מיני. אני רואה דברים שעובדים כאילו אני חושבת שזה מאוד אישי. יש מנכלים שעוברים לארצות הברית וכל מה שהם עושים זה ביזנס ואת העבודה כאילו החוצה ומביאים מישהו פנימה שזה עובד פשוט. אני אישית כן כן אהבתי מאוד את הצוות בישראל ותמיד שהייתי מגיעה לארץ אז זה היה לי מאוד מאוד חשוב לבוא למשרד וגם היה חשוב שהעובדים יבואו למשרד ואני כמו שדיברנו על חדר כושר אז אהבתי גם להתאמן עם העובדים. אז כזה זה המקום. ודלת פתוחה ושאפשר להשיג אותי כאילו פחות פחות היררכיות ופחות זה. אבל זה אני חושבת קצת מזה שהגעתי במייקרוסופט ופחות אהבתי את כל ה, את כל השכבות וניהול וכל. יש משהו כיפי באינטימיות של להכיר את האנשים שעובדים איתך, אבל זה לא ממש הכרחי. זאת אומרת, אני חושבת שזה בסדר שמנכל יעשה את העדכונים. את כאילו כן, להיות תמיד תמיד עם דלת פתוחה, אלא אם יש בעיות. אבל שכן, יש מישהו שמנהל את ישראל או איזה צ'יף סטאף שזה סבבה. זאת אומרת, כל עוד הבן אדם הוא מאוד מאוד נגיש ובונה תרבות ומאוד הליין עם המנכל. אני חושבת שזה שזה בסדר. ראיתי גם את זה עובד מעולה.

אדוה שיסגל : טוב, אז נראה לי שעם זה אנחנו נסיים. ואני גם אגיד לך מירב, ממש תודה. כאילו אני חושבת שהיו הרבה דברים שאמרת שהם לא. לא, לא בהכרח העובי. או ששמעתי כאילו שהם חדשים ששמעתי. למשל העניין הזה של רגע קצת לשמור את עצמך אולי קצת יותר נחשק אל מול קרנות, ולאו דווקא להתחיל לדבר עם כולם ולחשוב איפה את שמה, את האפוד שלך ואיך את משקיעה, וזה אולי דווקא כן עובד, אבל אני חושבת שזה כן. חשוב מאוד לקחת את העניין הזה של לחשוב כל הזמן על הזמן של האנשים האחרים, וכאילו מאוד ברור מה את רוצה מהם. אבל איך זה? את מוציאה את זה לפועל בצורה שהיא גם מכבדת אותם? אז תודה ותודה שבאת לפה. ובגלל שאנחנו בכל זאת בפודקאסט אז אני אגיד למי שמאזין שאם יש לכם עוד שאלות אז אתם יכולים לשאול אותם בקהילה שלנו בפייסבוק סטארט אפ פור סטארט אפ, ושאתם מוזמנים לעקוב אחרי זה. מוזר לי להסתכל על אנשים. כשאני מקריאה את זה אני רגילה, אני עושה ושאתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות ולשמוע לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש. אז תודה רבה מירב ותודה לכם שבאתם ותודה לכם שהזמנתם.

Speaker1: סטארט אפ, סטארט אפ סטארט אפ.

Speaker2: אוי אוי אוי אוי אוי.