התמלול לפרק זה נעשה באמצעות שירות AI, אם מצאת טעות, נשמח לקבל עדכון כאן

דריה: היי כולם, אני דריה ורטהיים ואתם הגעתם לסטארט אפ פור, סטארט אפ לסדרה שבה אנחנו מדברים על איך AI מעצב ומשנה את מדעי מחדש. והיום, בפרק השלישי בסדרה, אנחנו נדבר על למה קשה להשתנות ובשביל זה נמצאים איתי יעקב Founder של מאנדיי, ערן זינמן ורועי מן. היי ערן.

ערןֿ: היי דריה.

דריה: היי.

רועי: רועי שלום. זה הטקס.

דריה: בהתחלה הטקס אי אפשר להתחיל פרק בלי יפה, אז נגיד שהיום אנחנו נדבר על מה קורה כשהשינוי טכנולוגי פוגש ביזנס, ועל הפערים בין הרצון של הלקוחות לבין הדינמיקה בשוק והאתגרים והדילמות שזה יוצר אצלנו.

רועי: וזה חלק מסדרה.

דריה: כן, חלק מסדרה שזה הפרק השלישי. אני לא יודעת לספור כמה פרקים יהיו, כי כל פעם קצת מרגיש לי שמתווספים. כן, אבל נגיד שיהיה.

ערןֿ: פרק כן.

דריה: פרק על המוצר, פרק על המניה, פרק על מה קורה ארגונית?

ערןֿ: יש גם פרק של כל תרחישי האימה ופרק.

דריה: נבואות הזעם.

ערןֿ: שאתה ואתה מקליטים שבוע הבא.

רועי: אה? נהדר.

דריה: כן, יבוא עלינו לטובה בקרוב. כן.

רועי: כמה ספרת עד עכשיו?

ערןֿ: יש לי איזה שמונה אבל נראה לי פעם.

דריה: שעברה זה היה שבע לדעתי. אז תשמעי.

ערןֿ: בשבוע.

דריה: נגיד לכל החבר'ה בטוויטר להכין עוד.

ערןֿ: כן, לגמרי.

דריה: ננסה להתייחס להכל. טוב יאללה נתחיל.

ערןֿ: יאללה.

דריה: אז בפרק הקודם, נזכיר, דיברנו על מה AI עשה לעולם אס אס על המהפכה הזאת שזה יצר לא רק בעולם אלא בעולם שלנו ספציפית. והיום אנחנו נדבר על אוקיי, יצר נוצר איזה שינוי ענק. למה בכלל קשה להשתנות, נכון? כן. אוקיי. רוצה קצת?

ערןֿ: הבאתי בשביל זה את התנך.

דריה: הופה. כן. שמה זה התנך. תגיד למי שלא לא איתנו בוידאו.

ערןֿ: אה ״The Innovator's Dilemma"

רועי: ספר שנכתב נראה לי בשנות ה 80 או משהו כזה.

ערןֿ: כן כן.

דריה: בערך מתי שהתנך נכתב.

רועי: ו.

ערןֿ: רגע רגע, אני אגיד מה כתוב בספר. די נו. אגב, ספר מומלץ. כאילו מה זה מומלץ? זה קריאה קשה אבל רלוונטי. בוא נגיד.

רועי: וכולם. יש משהו מאוד מיוחד בספר הזה שכל מי שאני אומר הוא אומר כן, קראתי אותו לפני 20 שנה, אז אני אגיד לך עוד פעם.

ערןֿ: אני אגיד לך, כולם אומרים קראתי אותו. בפועל הם קראו סיכום, שמעו איזה פודקאסט שמדבר עליו, קראו את הפרק הראשון.

רועי: או שמעו שיש את הספר.

ערןֿ: כן, כי אין סיכוי שמישהו קרא את הדבר הזה. כן, אני ניסיתי לקרוא אותו.

רועי: וקראתי.

ערןֿ: אותו.

רועי: כן, לפני 20 שנה ואני זכרתי המון. אני זוכר.

ערןֿ: אני קראתי אותו בחופשה לפני שנה בערך.

דריה: בא לי סיוט שאני כביכול יודעת על מה הוא מדבר, אבל זה רק כי שמעתי אתכם מדברים על הספר הזה.

ערןֿ: תגידי, את גם יכולה להגיד שקראתי אותו?

דריה: כן.

ערןֿ: אני אגיד מה הספר ואני באמת ממליץ. דינו ואת הדילמה הוא A New Technologies Cause great Farms. טופל על ידי נכתב על ידי קלייטון כריסטיאן כריסטנסן.

רועי: כריסטיאן כריס האנסן משהו טבע שם בספר זה את המונח Destruction Technology. בסדר שאנחנו משתמשים בו כל כך הרבה, זה משם, והוא מסביר מה התהליכים שקורים ומה הבעיות שקורות בתוך הדבר הזה, וגם אחד מהדברים שהוא מדבר עליהם לעומק זה מה שנדבר עליו היום. זה למה. בגדול כל הספר זה למה. כשיש שינוי טכנולוגי חברות קיימות.

ערןֿ: שינוי.

רועי: שינוי עמוק, חברות קיימות נכשלות ואחרות שלא היו קיימות מצליחות. זה כאילו הבסיס של הספר שהוא אומר זה מאוד מוזר. למה זה קורה תמיד?

דריה: כן. למה לא?

ערןֿ: למה הוא לא אומר את זה? אגב, בהכללה, זה לא שהוא אומר שאין סיכוי לחברה קיימת.

רועי: זה כדי לברוח מהדבר הזה.

ערןֿ: יש הרבה חברות שגם מצליחות, אפילו גם עכשיו אנחנו רואים את זה.

רועי: זה לא גזירת גורל, אבל.

דריה: אבל זה יכול להיות.

רועי: אבל. אבל זה קורה תמיד. עכשיו הדוגמה שהם נותנים שם זה לסוג שוק סטורג, ובעצם הם אומרים למה לקחנו דווקא אותו? כי זה קורה בכל התעשיות שיש להן שרפשטיין כי אומרים כי הוא נמחק כל עשר שנים. היו תקופות כאלו שה Storage השתנה וכל עשר שנים כל האוכלוסייה נמחקה והם עשו כזה טבלה שמראה מי ששרד ומי לא. ואמרו שתמיד אחת או שתיים גג כאלו שרדו ולפעמים בכלל לא.

דריה: תנו איזה דוגמה, יש כמה שינויים.

רועי: נניח אני אתן דוגמה מהספר.

דריה: כאילו כן, כאילו נגיד אני.

רועי: אתן את הסדרה של השינויים. נניח שהיו אז בסדר. אז נניח היה תחום Storage שהיה מייצר פריימים. פעם היה להם הארד דיסקים גדולים כאלה כאלה. ככה וכאילו מי שלא רואה בוידאו.

דריה: גדול גדול ככה ככה עם הידיים.

רועי: ומי שלא רואה בווידאו.

דריה: ככה עם הידיים ככה.

ערןֿ: אוי אמר משהו כמו 80 סנטימטר.

רועי: משהו לא הרבה יותר.

ערןֿ: גדול.

רועי: מאוד גדול והם היו. היה חשוב מאוד שזה יהיה אמין והם הלכו והיית שואל את הלקוחות שם וזה מה שהחברות עשו. מה אתן צריכות הלקוחות? אז הם אמרו יותר Storage מגהבייט כי זה היה מאוד יקר. אז בסדר, למגה בייט בסדר, ופתאום נכנסו הארד דיסקים הקטנים. עכשיו הם שואלים האם החברות הגדולות של המיינסטרים עשו את הדיסקים שם? לא היה להם את הטכנולוגיה לייצר דיסקים הקטנים או לא הבינו שזה מגיע או לא זה. והם אומרים שלא היה להם את המעבדות מחקר הכי מתקדמות. הם המציאו את זה כמעט את את המזעור.

דריה: היה להם את היכולות לייצר.

רועי: את ההארד דיסק הם עשו. הם היו ב cutting של הדבר הזה. היה להם את כל הכסף לשווק כל מה שאת רוצה. בסדר, היה להם את התנאים האולטימטיביים לנצח את השוק החדש שאנחנו יודעים שהוא ניצח, כי זה עם הלפטופים בסדר או פרסונל קומפיוטר. אז פתאום היו צריכים את הארד דיסקים הקטנים. אבל מה הם עשו החברות האלה ואף אחת מהן לא הצליחה? נראה לי זכרוני ל 20 שנה לעבור את השלב הזה כי הם הלכו ללקוחות שלהם. שאלו אותם כי הם רוצים את הדיסקים הקטנים. אמרו להם לא, אני רוצה מגהבייט ל storage, כאילו.

דריה: הם ייצרו דיסקים גדולים עם יותר נפח.

רועי: לצורך העניין הם רצו הלקוחות הקיימים שלהם, יש להם פריימים. המיזוג לא עניין אותם עכשיו. ההארד דיסקים האלה היו פחות טובים. הם התקלקלו הרבה יותר. הם לא היו אמינים. המחיר ל מגהבייט היה הרבה יותר יקר, אז הם אמרו מה אנחנו צריכים את הדבר הזה? זה לא מה שאנחנו צריכים. אז הם פשוט אמרו שזה השוק הזה שבקושי היה קיים למחשבים פרסונליים. לא, זה אמרו, הוא קטן לעומת המיין פריימים. אני זוכר, אני זקן כבר באמת, אבל כשאני הייתי עוד קטן היה דילמה אם יהיה פרסונל קומפיוטר ישתלט על הכול, או שיהיה מחשב מרכזי אחד גדול עם מסופים. וזה היה איזו שאלה ואמרו הנה, זה השוק הגדול ההוא קטן ולא מעניין, לא פיתחו את זה. חברות אחרות פיתחו את זה והם איבדו את כל השוק ונמחקו.

ערןֿ: רגע, רגע שנייה גורי קפץ פה, אבל בתור קורא טרי של הספר, אני שנייה אתחיל בפרדוקס שהספר פותח בו, כי אנשים שומעים את זה ואומרים אוקיי, אני קצת לא מבין את הקונטקסט. הפרדוקס שהוא מציג בתחילת הספר, וזה באמת פרדוקס מעניין. בגדול, מה שהוא אומר. הוא אומר שנגיד עכשיו נתרגם את זה לעידן של AI, כי כמובן אנחנו מדברים הכל בקורס של אז. בגדול, הטענה שלו אומרת שהחברות שמנוהלות הכי טוב היום, החברות הכי טובות, יש להם הכי פחות סיכוי להצליח בעידן של AI. זה הפרדוקס.

דריה: וואו.

ערןֿ: The most well run companies. יש להם הכי פחות סיכוי להצליח בעידן של AI. ואז הוא פותח את זה. הוא אומר מה זאת אומרת עמוס well run? כן, כי אתה יודע, אפשר להתווכח אם הם עשו אלרן, למה הם לא מצליחים לשנות? אז כמובן זה בהתרסה. כן, אבל כן חשוב לי כן לתת את המשפט הזה כדי שיבינו את מה הספר אומר. זה כל מה שהוא אמר. מה הוא גורם נגיד לחברה טובה בסביבה? מה גורם לחברה טובה להצליח בסביבה שאין שינוי דרסטי של טכנולוגיה? ואגב, זה לא אומר שאין שינוי. אוקיי. השינויים שהם מנטליים כל הזמן בעולם שלנו. ב Web יצא מובייל פיתוחים. האינטרנט משתנה. יש מיליון ואחד שינויים, אבל הם לא אסרטיביים כמו בחברות הכי טובות. בסביבה שאין שינויים דיסקרטיים, מה הן עושות כדי להצליח? הן מנוהלות הכי טוב כי הן יודעות להקשיב ללקוחות שלהם, כי הן יודעות לתעדף את העובדים שלהם, כי הן יודעות, מייצרות תהליכים שמייצרים אופטימיזציה בכל go to market שלהם וכולי וכולי וכולי. מאוד יעילות להיות מאוד יעילות.

דריה: הם כביכול כבר בשוק שלא משתנה יותר מדי. כל המבנה של.

ערןֿ: כל מבנה ארגוני תומך בזה. ואז זה כל הדברים האלה. זה מה שאסור לעשות במצב שיש Distributed Technology.

רועי: אפשר להמשיך את זה בעוד משפט. זה מה שגורם להן להיות מקובעות יותר ולכן זה.

ערןֿ: כאילו המטרה שלהם.

רועי: כן כן, המטרה זה לא להיות מקובע. אבל. אבל ברגע שאתה מקשיח תהליכים ארגוניים כדי לקיים משהו מסוים עם המשהו הזה משתנה, אתה עדיין מוקשח, אבל הדבר הזה לא רלוונטי עכשיו.

ערןֿ: עכשיו, אם אני חוזר לדוגמה של רועי כי אני רוצה לתת לזה עוד טיפה צבע. מה שנקרא. אז מה שהוא תיאר זה נכון. היו חברות שייצרו דיסקים גדולים למחשבי מיינסטרים, כי רוב הלקוחות אז היו באמת צריכים.

רועי: היה להם מחשוב שהיה בעולם.

דריה: כן כן.

ערןֿ: אז עכשיו כאילו חסר איזשהו פרט קטן במה שהוא סיפר. למה בכלל החברות החדשות יצרו את העסקים הקטנים? אוקיי. כן, ופה יש איזה שהוא מקום שהחברות הקטנות האמינו במשהו. אוקיי, רכבו על איזשהו גל של משהו שהאמינו בו, שאחד הדברים שהם האמינו בו, וזה היה נראה מופרך באותה תקופת זמן שיום אחד לכל אחד יהיה מחשב פרטי בבית. אוקיי, זה נראה אופיס עכשיו, אבל אז, בעידן אז.

דריה: זה היה מופרך כמו להגיד מאה אחוז מהקוד ייכתב על ידי.

ערןֿ: נכון, או שהיה יחליף בני אדם לצורך העניין. הם האמינו בזה.

רועי: או שאני אגיד את זה עוד אחד הפרדיגמות שאולי זה זה שחברות חדשות ייבנו עם מבן אדם, שניים או שלוש יוכלו לבנות מה שאלף אנשים עשו לפני זה.

ערןֿ: כן כן. אז אם הייתי בא למנכל של חברת הדיסקים הזאת ואומר לו תקשיב, עכשיו חזרתי מהעתיד. שומע? לכל אחד יש מחשב בבית. עכשיו. עכשיו כשיש לך את האינפורמציה הזאת במאה אחוז וודאות, איך אתה חושב שאתה? מה המוצרים שתצטרך לבנות? אני חושב שהוא היה מקבל החלטות אחרות לצורך העניין. אבל באותה נקודת זמן לא היתה את הוודאות הזאת או האינרציה של הביזנס. שם היה אווניו, שם היו הלקוחות. שם היה לסגור את הרבעון הבא היה לייצר טכנולוגיה בעצם ל דיסקטים הגדולים. לצורך העניין בדוגמא של רועי ולפי זה יתקבלו החלטות.

רועי: כן. יש עוד דוגמה כזאת יותר לאחרונה שאני חושב אני מקווה שאני מדייק בסיפור שסטיב ג'ובס, המנכל של אינטל, ואמר לו בוא תעשה את הצ'יפ של האייפון.

דריה: נכון?

רועי: והוא חשב שזה לא מעניין כי זה שוק קטן. Cpu קטן לא מורכב. לא. זה הקווסט ממש נמוך. המחשוב שם בדיוק אותו. זה אותה הקבלה.

דריה: כן.

רועי: וכולנו יודעים איך זה נגמר.

דריה: זה נגמר. ויש את הסיפור אולי הכי הכי מוכר של נטפליקס מול בלוקבסטר. כן.

ערןֿ: אז אני חושב ששוב אני לוקח. בתור מישהו שהיה סוחר סרטים בלוקבאסטר בעברו, מאוד אהבתי את זה. גם אני, אגב, זה היה נורא כיף.

דריה: ברור ללכת לחנות וזה גם.

ערןֿ: היה לך את השכר, את הסרט. איך אתה סבלנות לראות את הסרט? כי היום אין לזה שום ערך.

דריה: כי גם השקעתי זמן בילד שלי לבחור.

רועי: כן.

דריה: בדיוק. זה גם הדבר היחיד שיש לי. ליטרלי. הסרט היחיד שלי.

ערןֿ: זה משהו רומנטי.

רועי: זה היה לחץ כזה 24 שעות. צריך להחזיר.

דריה: אותו, לקבל קנס.

ערןֿ: בקיצור, נחזור שנייה לעניין. אז אז שנייה אני מחזיר אותנו לתקופה. אז שהיה די. וי. די ו בלוקבאסטר היה עסק מצליח. הייתה חברה בשם נטפליקס שהאמינה במשהו ששוב אני מחזיר אותו, כי הכל נראה עובד כשאתה מסתכל.

דריה: אחורה לחשוב על זה.

ערןֿ: אבל אז, בתור מישהו שמשתמש במחשב באינטרנט, אי אפשר היה לראות סרטים באינטרנט, אי אפשר. לא היה לי מודם.

רועי: להוריד אותם.

דריה: להוריד איזה.

ערןֿ: שעה, להוריד סרט של שלוש דקות כאילו זה.

דריה: שיר של שלוש דקות. הייתי שמה להורדה במהלך הלילה כאילו.

ערןֿ: אתה היית צריכה להאמין באמת. כאילו לשים את כל השירים שלך על העובדה שיום אחד אתה מספיק טוב כדי שתוכלי בלחיצת כפתור לראות ב real time סטרימינג באיכות גבוהה סרט ושגם עושה מכשיר שיתחבר טלוויזיה או שטלוויזיה תהיה חכמה במירכאות שתוכל להריץ אפליקציה של נטפליקס, כי הרי זה.

רועי: כאילו מלעשות את הסטרימר הזה. גם היה להם את הקטע שהם עשו את זה.

ערןֿ: אז כאילו. בקיצור מה אני בא להגיד? כאילו מה אנחנו באים להגיד בית ספר? כאילו שבסוף טכנולוגיית אסרטיבית כזאתי. היא נובעת ממקום שיש איזושהי רוח גבית של שינוי שהוא יותר חזק מכמה טוב. אני מעריץ את החברה, כמה טוב החברה מוטמעת, כמה טוב. החברה יודעת מה עוד מפ וכולי ובסוף הוא מנצח את הכל כי הדימיון בשוק משתנה, ומה שהוא אומר בספר זה.

רועי: בואו נתעכב על הנקודה הזאת שאמרת כי היא קריטית. זה שהדימוי בשוק משתנה, כלומר מה שהלקוחות רצו אתמול או מה שהשוק שהיה אתמול הוא לא השוק שרלוונטי למחר והדרישה מהלקוחות תשתנה ואנחנו מקשיבים לעבר.

דריה: אז זה נראה לי נקודה שממש בא לי להתעכב עליה. אולי רק נסיים את מה שכתוב בספר ואז כי זה נראה לי האתגר שלנו כן להקשיב ללקוחות ולהקשיב למה שקורה בשוק.

ערןֿ: תכף נדבר עלינו ספציפית, אבל כן חשוב לי שנייה להישאר במקום הזה, שבסוף הוא אומר יש לך את האינרציה של החברה, במיוחד חברה ציבורית. לצורך העניין יש לך את הרבעון הבא, יש לך את הלקוחות. אנחנו גם פוגשים את זה, ומצד שני יש את האמונה לאן העולם הולך, איפה הלקוחות החדשים, מה הערך שהם ירצו לקנות וחברות שלא השתנו באופן מהותי, את יודעת, תישארו מאחור בסופו של דבר. כן. בגדול, מה שהוא אומר בספר. שנייה, אני אגיע לפתרון שלו כי אנחנו רצים נורא מהר על הספר. כמובן בלי לעשות ספויילרים.

דריה: אבל עם ספוילרים דווקא סתם.

ערןֿ: בצחוק זה לא. אז בגדול הוא אומר שהדרך היחידה ולקח לי המון זמן להבין את הנקודה הזאת, אבל הוא אומר שהדרך היחידה בעצם לבצע את השינוי הזה הוא לא להזיז. לא רק בוא נגיד, להזיז את כל החברה למקום החדש, אלא גם לייצר לעצמך יכולת לבנות צוותים קטנים אוטונומיים בשביל לרדוף אחרי ההזדמנויות החדשות שהשוק מציע.

דריה: זאת אומרת, יכול.

רועי: לחזור להיות אג'ילי.

דריה: כאילו יכול להיות שהמקום שלנו כחברה גדולה כבר הוא איזה שהוא חיסרון היום, ואנחנו צריכים באמת את האופציה הזאת לרוץ הרבה יותר מהר ממה שאנחנו לא.

ערןֿ: כן, אני חושב שזה לא חיסרון כמו שצריך לעשות גם וגם. בסופו של דבר תראה גם גם לצורך העניין. נגיד סתם דבר, לא עלינו. נגיד עכשיו לדוגמא ספציפית על גוגל בסדר לדוגמא חברה אחת שכרגע. נכון להשבוע בוא נראה עוד חצי שנה הכל משתנה נורא מהר. מייקרוסופט היו הגאונים לפני שנה והיום הם הלוזרים נכון? גם העולם פה משנה מאוד מהר, ממהר לשפוט ו להכתיר מלכים חדשים. כן, אבל כרגע הדוגמה מסתדרת לי בסדר. אז גוגל שכרגע מוכתרים בתור חברה שעשתה שינוי מוצלח מצד אחד. אישית, בוא נגיד את ה אני לא יודע אם כל החברה, אבל את המנוע העיקרי של החברה שהוא ה search והוסיפה את ג'מיני לצורך העניין או את ה המהות שלהם לתוך Search results ומצד שני היא גם מפתחת מוצרים חדשים. יש להם את הכלים והם הוציאו מוצר לפיתוח והם מייצרים מוצרים חדשים, ומצד שני הם עושים שיפט לחברה שלהם main products. בוא נגיד את זה ככה.

רועי: והם גם כמו שכן אמרו בספר, וזה לא בשונה ממה שכתוב בספר. הם גם שנים פיתחו את התחום הזה. כלומר, הם כן הלכו לשם. הם בתכלס הם המציאו את האלגוריתמים האלה.

דריה: כן כן, בסוף הם בנו.

רועי: אבל הם גם הלכו למקום של ה hardware. ועכשיו הם ב hardware וזה. אני חושב שכאילו אני לא יודע כמה זה היה שולי או באזור המחקרי עדיין אצלהם. אם אם לא היה את כל העניין הזה, תראי לקח להם איזה שלוש ומשהו שנים להתחיל להגיע לרדאר וזה. אבל זה היה להם שם, בתוך הדי. אן. איי, בתוך המחקרים שלהם, בתוך האזורים שהם פיתחו.

דריה: כן, שמו על זה איזשהו פוקוס לפני כן.

ערןֿ: אוקיי. אוקיי, אז בגדול, כאילו שנייה רץ לי על הספר. כן. כן, כמובן שיש הרבה יותר עומק ויש לכם דוגמאות גם מעולות וכולי. בגדול, אם אני צריך לסכם. הוא אומר שהם מהפכות טכנולוגיות אינטראקטיביות. מהוות איום על חברות קיימות, ובגלל מה שתיארנו כי מקשיבות ללקוחות שלהם כמעט לטווח הקצר, כי הן צריכות להאמין באיזשהו עתיד שהוא כרגע לא מה שהם האמינו בו בעבר. קשה להם להשתנות בגלל כל הדברים האלה, וכדי להשתנות הן צריכות לעשות את מה שאמרתי. כן וזהו. וזה האתגר הגדול פה בתוך כל האירוע הזה.

דריה: יפה. אז עכשיו אני רוצה באמת לחזור ל התארגנה אותנו. כן, דווקא אתם מאורגנים. טוב, אבל. אבל נעבור באמת למה שרועי אמר לנקודה הזאת של רגע יש את מה שהלקוחות אומרים לנו שהם רוצים, אבל אנחנו בדיוק בנקודה הזאת, נכון?

רועי: כן, במקרה שלנו, נניח, אפשר להגיד שזה עוד פיצ'רים מתקדמים של בדיוק.

דריה: אנחנו לא.

רועי: בניהול פרויקטים, במאסות, לאלפי אנשים.

דריה: בדיוק. אנחנו לא בהארד דיסק עם עם נפח גדול יותר, אבל אנחנו ביכולות מורכבות יותר.

ערןֿ: אגב, אני צריך שתשמרי לי זמן בסוף, כי יש לי גם כמה ביקורות על הספר.

דריה: הופה.

ערןֿ: כן.

דריה: אז אוקיי, אז יש את מה שהלקוחות אומרים לנו ואפשר להמשיך ולגדול. אם נמשיך לפתח את מה שהם רוצים נכון, ואנחנו גם.

רועי: יותר מזה, שמים עסקאות שאם זה לא יקרה הם לא יעברו.

ערןֿ: כן לכאורה לא, לא יותר מזה. הבטחנו להם דברים.

דריה: או יפה כאילו אנחנו כבר אמרנו כאילו לאן הרוח הולך? ועל כן כן ומדובר בעסקאות גדולות. חשוב להגיד כאילו אוקיי, ומצד שני אתם אומרים אוקיי, רגע, יש פה את הדינמיקה של השוק כי השוק הולך למקום אחר.

רועי: ומהצד השלישי אני אגיד לך שאם אנחנו באים אנחנו רגילים להוציא מוצרים באמת מאנדיי. אני מסתכל עליה בצורה יחסית מיוחדת, כי אנחנו תמיד ידענו לעשות גם וגם. להמציא מלא דברים קטנים בכל מקום. יש פה יזמות בדי אן. איי של האנשים פה אני לא יודע. כל אחד ממציא משהו אחר פה כל יום, אבל שזה נהדר אבל אני חושב להשיק מוצר חדש, והסל שנקרא אותו מרקטינג ישווקו אותו ושזה יהיה הוליסטי. אנחנו בשנים האחרונות מבינים שככל שאנחנו נהיה יותר Aliens ויותר, נעבוד ביחד בשיתוף שזה לא איזה רוקט סיינס בין ה marketing ל sales לכל השאר, אז אנחנו נצליח הרבה יותר. ופה אם את צריכה לעבוד דרך הארגונים הקיימים כדי להרים מוצר חדש, בסדר שהסל יעשו את הסל זה marketing marketing פרודקט יעשו פרודקט מרקטינג. גם אני יכול להביא לך מלא פונקציות שכל אחד נהיה מתמחה וממש טוב בתחום שלו. כן, אז פתאום את תסכימי את כל האנשים האלה ותגיעי למספר אנשים שאין אף סטארטאפ על כדור הארץ שבנוי מכל כך הרבה אנשים, שהוא מנסה לחפש את הדרך שלו.

דריה: בהתחלה כן, הם מדברים על מוצרים חדשים ולכן.

רועי: לא שחשבנו שצריך לעשות את זה ככה. לא עשינו את זה ככה, אבל אני רואה במלא מקומות שיש אנשים שנמצאים בחברה שחושבים שהם צריכים לעשות דברים כמו שהם עשו אותם לפני זה. נניח כי דף נחיתה בוא נעשה לו ab test, אבל אין לך לקוחות עדיין ויש שם הרבה אנשים. אולי תסתכל עליו ותחליט מה אתה רוצה, אבל אנחנו רגילים שזה מדובר במיליוני דולרים. אז ברור שצריך test כן, אבל בחדש זה טיפה משתנה. אז זה סתם דוגמה אחת, אבל יש רגילים.

דריה: לחשוב בצורה שעובדת עובדת לנו ב scale ואנחנו רוצים לעשות דברים אחרת. עכשיו זה.

רועי: לא אנחנו. זה מאוד שונה. Across הארגון.

ערןֿ: כן. תראה, אני חוזר להגדרה שלו של מה זה חברה טובה. בסדר, בגלל זה אומר שהן נראות אותו דבר ראשון חברה טובה מגנה על עצמה. תמיד היא מקשיבה ללקוחות, היא היא. היא כמו שאמרתי היא מתכננת קדימה. היא מייצרת עוד מעט מאוד אפקטיבי. היא עובדת בצורה יעילה והיא מגינה על עצמה. מה זה אומר? מגנה על עצמה אם משהו משתנה בשוק, היא ממהרת להגיב כאילו לדברים אינסטרומנטליים לא אסרטיביים. היא תמיד דואגת שהיא בפוקוס. היא תמיד בונה את הדברים שצריך שיביאו לה הכי הרבה value היא בונה. היא מגנה על עצמה עכשיו בתקופה כזאת.

רועי: היא גם.

ערןֿ: הגנה.

רועי: המבנה בנוי בצורה מאוד יעילה. הם לא באים ואומרים טוב, בוא נעשה, נעשה אובר הייר כדי שלכל פונקציה יהיה את היכולת לחשוב בצורה אוטונומית, אלא עושים. זה מתחיל להיות יותר ריכוזי. בוא נעשה שירותים, נעשה זה. כל אחד יתמוך לשני.

ערןֿ: אז העניין הוא שבסוף החברה מגינה על עצמה וגם מגנה על עצמה. ושוב אנשים מתוך מקום טוב שרוצים לעשות טוב לחברה. עכשיו שנייה, אני רוצה להביא את זה שנייה אלינו כי דיברנו ככה מאוד בכללי ומאוד בהתלהבות. אבל שנייה, אני אסביר איפה זה פוגש אותנו. אז דבר ראשון אנחנו חברה ציבורית בסדר, חברה ציבורית ואנחנו לא היחידים. יש המון המון חברות ציבוריות שנמצאות בסיטואציה הזאת וחברות ציבוריות נדרש מהם משהו. ביתן רייז לדלתות הרבעון להגיע לתוצאות. והנה כבר דילמה ראשונה למה אני אהבתם? האם אני מהבטן לבטן רייז סייקל שאני נמצא בו? האם אני מהבטן? למה שאני מאמין שהוא בטווח הארוך? ויכול להיות שכמו שרועי אמר אני צריך להקריב משהו בטווח הקצר כדי לעשות משהו נכון בטווח הארוך.

דריה: בסדר וכביכול כבר פרסמתם תחזיות. אתם צריכים לעמוד בהם.

ערןֿ: כן, יש תחזיות, יש ציפיות, יש Guidance שנתנו. לא רק אנחנו ספציפית, כל החברות כן. אז זה כאילו אתגר מספר אחד שתיים. כמו שאמרנו יש את המנגנון שעובד עכשיו יש שם רבנו, יש שם פוטנציאל לגדול וכולי. החברה מגנה על עצמה ופה בעצם אנחנו. אנחנו כמו כל החברות, נמצאים ב אינוורטר. דילמה זה עכשיו אם את תסתכלי על כל השוק הציבורי, בגדול זה מה שהשוק הציבורי אומר. אני אתן לך תראי איזה פרדוקס יש עכשיו בשוק שזה כאילו קחי קטע בסוף מה המשקיעים אומרים. הם כאילו ברחו כאילו מכל החברות תוכנה הקיימות.

רועי: למי ששומע את זה בעתיד. כל השוק התרסק, התרסק לאחרונה.

דריה: יודעים את זה? כן, כי זה השתנה מאוד מאז, אבל.

ערןֿ: אני אגב בטוח שכן, אבל כבר נושא לשיחה אחרת. אם אנחנו כבר.

רועי: מדברים לבן אדם מהעתיד כן.

ערןֿ: אבל בגדול, הוא אומר. ומה השוק אומר בעצם? אני לא יודע. זה לא אומר שהחברות לא טובה. אתה אומר בגדול. אני לא יודע להגיד איזו חברה תצליח להשתנות. שזה בסדר, זה לגיטימי. ואז זה גם אנשים מייצרים בעיניי שוב פרספקטיבה. גם ריזלינג כאילו נוסף אה, לא, לא יצטרכו תוכנה יותר בעתיד לא יצטרכו סיסטם. הברקות לא יצטרכו איקס לא יצטרכו Y. מצד שני, אנחנו רואים משקיעים מתוחכמים מאוד בשוק הפרייבט, משקיעים בעלויות של עשרות מיליארדים בחברות שאפשר לעשות להם וייב Coding ולהחליף אותם שאין להם שום More. שאין להם שום סיסטם ורקורד כאילו כל השטויות האלה לא מתקיימות.

רועי: וגם אין להם יוניט אקונומיקס. הגיוני עם גרוס Margin.

דריה: אבל איך אתם מסבירים את זה? כי אנחנו עכשיו. אז זה בדיוק.

ערןֿ: מה שאני אומר שיש פה סיטואציה של אובר. אינדקס אובר אינדקס. על האירוע הזה בגדול, מה שהמשקיעים אומרים אנחנו לא יודעים איזה. הם אומרים. הנה נובעת הדילמה מה קורה.

דריה: כן, זה.

ערןֿ: לא, זה לא קורה, זה יכול לקרות. זה מה שהם אומרים. בגדול אנחנו מאמינים כרגע שזה קורה ולכן אנחנו לא מאמינים שהחברות הקיימות יוכלו להשתנות. החברות החדשות יעשו את החברות הקיימות, אבל כל האתגרים שיש שמלבישים. בנוסף לזה, בעיניי קיימים גם החברות החדשות. בסדר. כאילו על זה שאפשר להחליף אותם שוב לא ניגע בכולם. עכשיו כן אפשר להחליף אותם בביקורת.

רועי: על הפרק.

ערןֿ: הבא. כן גלש בפרק הבא, אבל שנייה חשוב לי להדגיש את הנוכחות של הפרספקטיבה הזאת במה שאנחנו חווים היום בשוק. ואני אגיד לך בתכלס יש בזה גם מן האמת. למה? ואני חושב שאולי יש סיבה שנייה שנדבר עלינו כי זה קשה. אני לא רוצה לייפות את זה. זה נורא נורא קשה.

דריה: מה עושים? כי אתם מתארים פה קצת מצב שנשמע בלתי אפשרי, כי אתם כביכול לפי הספר. אוקיי, יודעים כזה לאן צריך ללכת. אבל בפועל שוב.

רועי: בוא נחזור לדוגמה טיפה כאילו שהייתה של המיינסטרים. כן, בסדר. שוק המיינסטרימי ממשיך להיות שוק עוד המון המון שנים אחר כך. בסדר, הכאילו הכסף שהחברות האלה עשו עוד נמשך עוד הרבה זמן. מה לא קרה. הוא לא צמח בצורה פסיכית, כמו שאם היו חושבים שכל המחשוב יצמח שם המחשוב לא צמח שם.

דריה: כן העתיד.

רועי: לא. אז כלומר, האם ההכנסות שלהם היו בסכנה בטווח הנראה לעין? לא. והם המשיכו להיות. באותו מצב עוד המון שנים. כן? האם זה היה מנוע צמיחה עכשיו? משקיעים תמיד משקיעים מאוד קדימה. בסדר. חמש שנים עשר שנים כאילו יש להם את זה מאוד קדימה. אז בתזה הזאת, וגם אני חושב שיש המון קולות בשס שכאילו מודעים לדבר הזה שכאילו השוק פשוט זה יהיה סבבה, ימשיכו לעשות כסף, אבל הצמיחה לא תגיע משם. וזה הנושא של השינוי, שהוא, כמו שאמרנו בהתחלה של הדימיון של הלקוחות היום, ובשפע שבשלוש השנים הקרובות לפחות בסדר. בתפיסה שלנו הדימיון הולך להיות שונה. הוא הולך להיות התייעלות. אנשים רוצים להיות אלף איקס יותר חזקים או להחליף תהליכים לחלוטין עם AI או לעשות את הוואלי או אנחנו קוראים לזה אצלנו פנימית, כאילו באזורים שלנו. מי managed work do the work? כן, בסדר.

דריה: דיברנו, דיברנו על זה קודם.

רועי: אז זה השינוי בדימיון והכסף או השוק שהתפתח הכלכלי מסביב לזה הולך להיות בעליו החדש.

דריה: אז אוקיי, ומה זה אומר בפועל?

רועי: שצריך גם וגם?

דריה: או איך עושים את זה? כי איך עושים את זה? אוקיי, יש את ה. אתה אמרת רועי שאנחנו ממשיכים במקביל גם עם סטארטאפים בתוך החברה קטנים יותר שהם עצמאים.

ערןֿ: אני שנייה אוריד את זה אלינו ואני אגיד לך מה אנחנו עושים. ואגב, גם זה אירוע מתפתח. בסדר, זה גם חשוב לי להגיד כן. היום אנחנו נמצאים בסדר נכון להיום, כמו שאתה נוטה להגיד שזה חשוב. במקום שאנחנו עושים שני דברים ואנחנו נדבר על זה בהרחבה, שאני אקליט את הפרק עם דניאל.

דריה: דניאל על מה? מה אנחנו עושים בפועל?

ערןֿ: אבל בגדול אנחנו אחד מסיטים את המוצר שלנו המרכזי ומשנים את הווליום שהוא נותן למקום שיותר down the work. והעבודה היא גנטית, ומצד שני אנחנו עושים שינוי מאוד רדיקלי עם המוצרים הקיימים שלנו, עם ה CRM עם הסרוויס ומייצרים מוצרים חדשים. הצורה שאנחנו עושים את זה, אבל היא בצורה מאוד אג'ילי עם צוותים קטנים שרצים מתוך המקום הזה של הדילמה וזה קשה. למה זה קשה? כי בסוף, כמו שאמרנו, יש לקוחות, יש להם צרכים, יש להם ציפיות, יש כסף שאנחנו יכולים להשאיר על השולחן.

דריה: זהו, אין חשש. אבל.

רועי: אבל שנייה, זו נקודה שחשוב לי על הנקודה הראשונה שהוא אמר שאנחנו כן לוקחים את המוצר הקיים של מאנדיי לעתיד. כן. עכשיו מה זה אומר? זה אומר שהשיח שלנו עם הלקוחות הקיימים גם ישתנה? כלומר, אם הם באו ואמרו לנו עד אתמול אנחנו רוצים פיצ'ר כזה או כזה, אז אנחנו אומרים להם תשמעו AI. כן, עכשיו אצלנו זה גם אני. יכול להגיד את זה ספציפית כי זה זה. רציתם את הפיצ'ר הזה? תעשו לו וייב. הנה יש לנו, עשינו מאנדיי וייב. אתם יכולים לפתח איזה פיצ'ר שאתם רוצים, ואם לא אנחנו בונים על זה שוב יהיה מספיק טוב כדי שהם יהיו מרוצים מזה. בסדר, אנחנו.

דריה: צריכים לעזור ללקוחות להשתנות יחד איתנו.

רועי: ואנחנו מהמרים על זה בצורה ברורה, למרות שערן אמר את כל הדברים האלה שהם ציפו וזה ואפילו הסכמנו עם חלק מהם ודימה עדיין קיים שם ויש קוואד ב גרטנר שאומר שזה מה שצריך לעשות וזה שהדמיון יעשה שיפט גם בלקוחות הקיימים והם גם אלה שמחפשים את ה AI ברמה כזו או אחרת. בסדר, אני חושב שפה בניגוד למיין פריימים שאולי לקח זמן עד שהם יאמרו רגע, נחליף את המיינסטרים עם מלא מחשבים קטנים והם יהיו השרתים פה. הלקוחות הגדולים גם.

דריה: כבר מבינים שהם גם צריכים את זה.

רועי: חלקם.

דריה: יותר ומי פחות.

רועי: זה ייקח להם כמה שנים חלקם, אבל אנחנו עדיין מתחילים לנהל איתם את השיח הזה. זה כל כך ענק, הדבר הזה בסדר, והוא כל כך תקשורתי וכל כך ברור שאנחנו באים ואומרים להם תשמעו, אתם גם צריכים להשתנות ביחד איתנו ואנחנו נהיה סוכנים של השינוי. עכשיו אולי זה יעבוד, אולי לא, אבל אני חושב שזה כיוון אמונה. ואם תשאלי אותי גם לכל העובדים פה בסדר שמזיזים את הספינה הזאת ואת הכל. זה נותן המון אמונה ביכולת שלנו לתת דברים שאת רואה בוידאו שעשינו את הווייב שמפתח פיצ'ר של אנשים עף להם המוח בסדר, שהם מרגישים שהבאנו להם משהו חדש, שאנחנו מובילים אותם לתוך העתיד. בסדר וזה. וזה שאני אומר את זה אני לא שולל במילימטר את הדברים החדשים שערן אמר שאנחנו חייבים לעשות את ה Description, את את מה שנקרא אחרי העתיד הזה של.

דריה: זה גם.

רועי: וגם. יש עוד עתידים אחרים שהם כאילו חייבים להיות בהם, שזה ה PC. כן גם צריך להיות יותר טוב וגם.

ערןֿ: ופה בדיוק אם אני ארצה להכניס את ההוק ממקודם זה שני הדברים שבעיניי לא ביקורת, אבל אני חושב שהם סוטים קצת מצורת החשיבה בספר. הספר הוא מדהים. באמת שקראתי אותו. הרגשתי שהוא נכנס לי למוח כאילו באמת קראתי את זה ואמרתי לו הוא מבין אותי כאילו כי באמת זה זה דילמות שיש לי ביומיום. וזה היה לי מדהים לקרוא את זה, למרות שזה נחשב בשנות ה 80, שזה נראה כמו 40 40 שנה.

דריה: ממש תקופת האבן.

ערןֿ: כן, כי הוא לא מדבר על הטכנולוגיה. אומנם הוא משתמש בדוגמאות מטכנולוגיה אבל הוא מדבר על הקושי הארגוני ואיך הקושי בכלל.

דריה: הפילוסופיה מאחורי זה מיינדסט.

ערןֿ: של בני אדם היא.

רועי: התנהגות של בני אדם בתוך הארגון הזה? למה יש ארגונים ואיך הם בנויים.

ערןֿ: ותראי.

דריה: התנהגות נשארת אותו דבר.

ערןֿ: אין ספק ש AI הוא black swan event ברמה גלובלית. כן, שזה הכי נופל תחת התירוץ של אין, אבל יש שני דברים שהם שונים ממה שקראתי בספר מהותית עכשיו אחד כאילו כמו שאורי אמר כולם באירוע בסדר, כולם כאילו זה לא כמו דיסקטים. היה להם איזשהו אינסייט לעובדה שביום אחד לכל אחד יהיה מחשבים בבית או בדוגמה של נטפליקס שאמרו תקשיבו, נראה לנו בעתיד האינטרנט כל כך השתפר.

דריה: לא כולם כבר מבינים שזה פה.

ערןֿ: מה אתם מבינים? זה כאילו.

דריה: גם זה הטכנולוגיה שהומצא הכי מהר בעולם.

רועי: תעשייתית. רק זה קורה בשנתיים ולא יודע כמה זמן.

ערןֿ: לקח שנה שנתיים. אבל כאילו בגדול ההבנה שלי כאילו מה שאני בא להגיד כנראה תשאלי כל מנכל בחברה ציבורית או פרטית אם הוא מאמין בזה. כנראה שתשעים אחוז יגידו כן כן, בסדר, זה מאוד שונה ממה שיש בספר, כי זה הרבה מהספר. מספר על בליינדספוט של מנכלים או שהם לא האמינו בשוק מסוים או שלא הבינו איפה הוא הולך להיות, או שזה לא המצב. בסדר, זה קצת שונה מהספר. ואגב, אני לא יודע אם היה אירוע דומה לזה בהיסטוריה האנושית, כאילו שכולם הבינו בבת אחת והיה לו כזה או תקשורתי שהוא הולך לקרות. דבר שני, שקצת שונה בספר ממה שאנחנו חווים היום זה שכל הדוגמאות שהוא נותן, אבל זה מה שהיה אז כן מערבות בהן חומרה דברים שהם לא תוכנה. זאת אומרת על דיסקטים חומרה? גם השינוי בין נטפליקס לבין בלוקבאסטר זו חברת תוכנה מול חברת חומרה.

רועי: נתן את הדוגמא הזאת כי לא היו קיימים.

ערןֿ: מה שאת אמרת. אבל אני חושב שגם דוגמה אני חושב מייצור ברזל. אני לא זוכר בדיוק מי.

דריה: אבל למה זה שונה?

ערןֿ: אני אסביר לך למה, כי בסוף יש עניין של סייקל ים ומהירות השתנות. היום בשביל לעשות שינוי פרודקשן בייצור, כן, מהרגע שאתה מחליט על השינוי עד שאתה מגיע ל יש פה עניין של קווי ייצור.

דריה: זה יכול לקחת חודשים אם.

ערןֿ: לא.

דריה: שנים, שנים שנים.

ערןֿ: כאילו אחד הדברים שהוא אומר בספר שיש איזושהי נקודת זמן שהחברות הקיימות מבינות את השינוי. אבל אז טו לייט. אז פה יש שני דברים לדעתי שהם שונים מהותית ממה שמתואר בספר. אחד שכולם מבינים את השינוי בדיון ביחד ומי שלא צריך להתעורר על עצמו. דבר שני, שבעיני חברות קיימות בגלל שזה תוכנה יכולה לעשות שינוי יחסית מהר. 1. ה API מאפשר לחברות לרוץ הרבה יותר מהר עם תוכנה ו 2 תוכנה. זה לא כמו פס יצור. בסדר, בסוף לא משנה איך נהפוך את זה ואני חושב שזה שני דברים שונים בספר.

דריה: וצריך להגיד גם שהשינוי שאנחנו נספר עליו שקרה פה ב Monday. השינוי המהותי במוצר וכל היכולות החדשות שהכנסנו קרה בשלושה שבועות, נכון? נכון.

ערןֿ: בסוף בסוף אני חושב שעיקר העניין עיקר העניין שינוי.

רועי: אני חושב שתוך חצי שנה פיתחנו את הכל, אבל בסוף את חווית את 3 השבועות האחרונים כי טירוף פה.

דריה: אני ראיתי בליץ כאילו.

ערןֿ: כן אבל אבל אבל בגלל וזו הנקודה שעדיין האלמנט הפסיכולוגי משחק פה תפקיד ענק. כי מעבר לזה שאתה מבין שהדברים הולכים לאנשהו ואתה צריך להשתנות, לעשות דברים חדשים, אתה צריך גם להיפרד ממשהו, והמשהו הזה סיפק לך עד היום ביטחון והצלחה ומומנטום.

דריה: ועדיין מספק.

ערןֿ: ועדיין מספק. זה העניין אבל יש איזשהו תהליך שאני ממש מרגיש אותו פסיכולוגי של של היכולת לא להסתכל על מה היה, אלא להסתכל על מה ההזדמנות קדימה בסדר, וזה קשה.

רועי: וזה גם מקצועי. נניח הפרק שהקלטנו אתמול.

דריה: שישוחרר אחרי פרק שאנחנו מקליטים עכשיו.

רועי: אז היה על הקראפט מנשק כאילו אני נניח השקעתי לא יודע כמה עשרות שנים בלהבין פיקסלים ואיך לבנות מוצר שאנשים אוהבים וכאילו Usability וזה וזה ואני חושב המקצועיות בתוך התחום הזה משתנה. למה זה אייג'נט טוב לכל מיני דברים כאלה? בסדר, אז יש פה גם איזשהו תהליך לימוד עמוק של מה המוצר הטוב החדש.

דריה: שלכם שאתם צריכים להבין?

רועי: משהו מקצועי עמוק, שכולם מנסים להבין אותו ביחד. אבל זה מתחבר לי למה שערן אמר שצריך לשחרר את הישן.

דריה: כי מה שאתם מכירים השתנה.

רועי: כי מה שהייתי הכי טוב בו אולי הוא לא הדבר שאולי אני מאמין שגרם לי להצליח. אולי הוא לא הדבר שיגרום לי להצליח בעתיד, אבל יש פה משהו עקרוני שהוא כן אותו דבר. בסדר, זה איך לבנות מוצר טכנולוגי טוב. רק מה זה אומר השתנה. אז אני צריך ללמוד מחדש מה זה אומר ואותה התלהבות שהייתה לנו אז צריכה לבוא לידי ביטוי גם פה ו NOAA nose. זה לא שיש איזה יתרון לאיזה מישהו ש מבחינת האלגוריתמים של האל אליהם להבין איזה מוצר יהיה טוב לבנות עם הדבר הזה.

דריה: מהבחינה הזאת זה מחזיר את Monday אחורה לאיזה נקודת התחלה, כאילו כל.

רועי: אחד מאיתנו.

דריה: כל אחד מאיתנו.

רועי: ואחד מאיתנו זה לא את הארגון, זה אתה, את זה. ואז כאילו בתור ארגון, גם כשהוא גדול צריך. אם כל אחד הולך אחורה טיפה להבין מה הוא טוב בו, אז איך אנחנו מתארגנים ביחד, איך אנחנו זה? זה קשה, זה קשה לאנשים ובגלל זה.

ערןֿ: שנייה אני אסכם את הפרספקטיבה הזאת. בסוף. אין יום שלא נכנס לטוויטר ומישהו לא מחליט שכל העולם חיכה שהוא יכתוב כתבה. למה? Software is dead? כן, כמובן.

דריה: כל פעם מישהו אחר מביא את הבשורה. תודה רבה. כן.

ערןֿ: קראתי אולי דעתי מעל מאה מאמרים כאלה. אחלה דעתי. שוב אני רק ערן. אני לא ארשום דבר כזה, אבל אני אגיד עכשיו מה אני חושב. אנשים מסתכלים על זה לגמרי לא נכון. כאילו בסוף אני קורא אלף מאמרים למי יש? למי אין מעות, למי יש דאטא, למי אין דאטה סיסטם, אורקל, סיסטם רקורדס? למי זה? מי האחרון שייפול מי? אוקיי, הבנתי. בעיניי מה שאני הייתי מפנה אליו כשאני מסתכל על השוק. למי יש את היכולת הכי גדולה להשתנות, כי בסוף אני לא חושב שזו שאלה מי ייפול או מי יחזיק הכי הרבה זמן, או למי יש הכי הרבה הגנות או בסוף בעיניי זה הרבה יותר שאלה של בהינתן כל מה שאמרנו, מי יכול להשתנות הכי מהר, הכי בביטחון, הכי נכון ל Execution של השינוי שיהיה הכי טוב ה Glue כי בסוף אנחנו עושים. עכשיו אנחנו בתחילת אירוע. אנחנו כאילו מבינים אפס נקודה אחד אחוז מהאירוע. כולם כבר הבינו את השלב הזה. פורסים את כל המרחב. אוקיי, זה עוד ישתנה 30 פעם, ובעיניי מי שיצליח. אגב, גם סטארט אפים, לא רק חברות.

דריה: סטארט אפ, כולם.

רועי: כאילו אנחנו מלווים המון סטארט אפים. כן, הם קמים כל יום בבוקר וכאילו חייבים. אה, אנחנו מתים.

דריה: כן.

רועי: עבדנו שנה על פארש או שלא. ואז יום אחרי זה זה גם משתנה להם שם הקצב. השינוי הוא פשוט מטורף. הם עושים pivot משנים.

דריה: אבל זה אולי יותר. זה שריר שהוא יותר חזק אצלהם.

רועי: בוא בוא אני אגיד לך ככה. 93. כמה אחוזים הסטארט אפים נכשלים?

דריה: 35.

רועי: יופי. אז רובם נכשלים. הם נכשלו גם עד עכשיו וגם ייכשלו. עכשיו זה בסדר. אז אנחנו לא מדברים מהפרספקטיבה של נו, אחוזי הצלחה זה ברור, נכון? כי סטארט אפים זה הרבה פחות טוב ותמיד היה. אז אני חושב שמה שגלום במה שערן אומר זה שיש המון יתרונות לחברות הקיימות. בסדר, זה גם כתוב בספר. בהינתן השינוי בסדר הסטארטאפים, יש להם את השינוי, אין להם את כל השאר. לחברות הגדולות יש את השאר. כן שזה Resources. מחקר אנשים יכולת ל go to market המון דברים, אבל יש להם את הקושי של השינוי.

ערןֿ: אולי לחלקם לחלקם יותר מאחרות.

דריה: אבל אז אוקיי, אז בסוף הביטחון אני מרגיש שהביטחון מתערער לגמרי. נכון, כי אנחנו, כל מה שאנחנו מכירים משתנה. אז הביטחון שלנו צריך להגיע בעצם רק מהאמונה שאנחנו יכולים להשתנות. לא.

ערןֿ: אני חושב שזה שילוב של כמה דברים. דבר ראשון כאילו אתה יודע, אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו. סטארט אפ נכשל על מלא דברים. כן, הסטארט אפ נכשל. אני אומר לך בתור עד לא מזמן כן, כאילו על גיוס כסף, על בעיות בין פאונדרס, על חוסר הבנה של איך עושים סקייל לארגון, על חוסר Culture לא טוב, על על חוסר Execution, חוסר מליון דברים נכשל. אני חושב שאחד הדברים שעולים הרבה מאוד ביטחון זה שאני מאמין ביכולת שלנו לרוץ קדימה כי הוכחנו את כל הדברים האלה. אני מרגיש ביטחון לגבי הדברים האלה ואני חושב שבנינו תרבות שמאוד מעודדת Execution ושינוי, ואני חושב שיש לנו את את. אנחנו לא צריכים לשנות את הארגון, זה מה שאני בא להגיד. בסדר, אני חושב שיש לנו את כל ה building blocks, אז זה נותן לי ביטחון? כן. עכשיו תראי, יכול להיות שיש חברות שמאוד מאוד הצליחו, שמאוד מקובעות ויצרו culture של היררכיה וקיפאון בתהליך קבלת החלטות. ואז אני אומר אוקיי, אולי יש פה יותר ריסק. זה לא קשור אפילו לתעשייה שלהם. בסדר. או אם סיסטם רקוב זה לא אמור לקרות בחברה עצמה.

רועי: וגם יש עוד נקודה שקשורה לדבר הזה. זה גודל השוק. ההזדמנות שיש עם AI היא לא ההזדמנות שהייתה עם סופטוור. שוק סופטוור היה איקס שוק סופטוור עם AI הולך להיות. לא יודע כמה מכמה עשרות איקסים על הדבר הזה. אז זה אומר שיש מקום להרבה יותר חברות. הרבה יותר מתחרים, הרבה יותר נישות, הרבה יותר פתרונות. בסדר. אני חושב שגם כשאנחנו מדברים עם משקיעים כבר יש הבנה מאוד עמוקה שאין את הווינר Takes all. לפני איזה שנה היה איזה תפיסה כזאת. לא יודע מה צ'אט אחד שהכל יהיה פשוט בשוק. כן. והיום אנחנו רואים שזה לא שם שיש application layer. החברות AI הגדולות הולכות לאפליקציות לעיר. בסדר. למה? כי הן מבינות שהאל שלהם הוא לא שמעתי את זה מהפה שלהם שזה לא בסדר כי הם מוציאים את המודל הכי חדש, הכי טוב שיש ביקום. ואז שבוע אחרי זה מוציאים אותו. שבוע אחרי זה מוציאים אחד שהוא open source. אז אז למרות שזו הטכנולוגיה הכי מטורפת שיש לנו היום, היא אין לה שום מהות, שזה פסיכי ואז הן נדרשות להתקרב יותר לאזור של ה value ולצאת מהאזור של התשתית, ואז הן נכנסות לעולם האפליקציות שהם ספציפית גם לא טובות בו בהכרח כן או לא יותר טובות מאף אחד אחר. כן, בסדר, ושם יש ריבוי וזה מה שאני מנסה להגיד. הולכים להיות פה המון שווקים, עוד הרבה יותר. גרטנר קוואד טרנדס להמון דברים שונים ויש המון מקום להרבה שחקנים, ואיכשהו, בגלל שהשוק הוא מאוד בהתחלה, כולם מרגישים רגע, הוא הוציא את הפיצ'ר הזה. זה מתחרה בי. כולם מנסים להיות דיפרנציאלית. תמיד אני אומר להפך, בוא כאילו, הלוואי והיה שוק שהוא כאילו כבר נהיה סוליד בסדר כמו CRM שנכנסנו אליו, שיש שם כבר 250 מתחרים.

דריה: אני הולך להשתפר. אנחנו מסתכלים פה על טווח כל כך ארוך, כאילו שהשינוי הזה הולך לקרות בו. כשאני חושבת להסתכל על זה ברמת המיקרו, מה קרה השבוע? מי הוציא מה ואיזה חברה עכשיו מנצחת?

רועי: זה לא זה הקצב של כולם. ואני חושב שבוא נגיד ככה. אם אני צריך לתת איזה מסר לכל הסטארטאפים. אז ללכת לאיזושהי בעיה שהבעיה תישאר לאורך זמן. בסדר. ולא הטכנולוגיה או הדרך לפתור אותה היא מה שמגדיר אתכם כי גם אתם צריכים להשתנות לעומת הדבר הזה. אז תבחרו את הבעיה שאתם באתם לפתור, שהולכת להישאר לאורך זמן. נניח לעשות sales נניח לשווק מוצר בסדר נניח, לא יודע מה. בעיות רפואיות? בסדר. לא להאמין.

דריה: לאף אחד.

ערןֿ: לא עלינו.

רועי: לא עלינו. כן. אז ותחתמו לפתור אותה עם הטכנולוגיה הכי טובה והמוצר הכי טוב שאפשר באותו זמן. עדיין קשה.

דריה: אז בקיק אוף שהיה לפני איזה חודש. ראיתם? דיברתם? דיברתם עם כולם על למה קשה להשתנות וראיתם כזה האילוסטרציה היה איזה הר והיו חבר'ה שנחצבו בהר משני כיוונים לכיוון איזה יהלום. נכון? אז כאילו נראה לי שבסוף זה זה קצת משקף את האג'נדה שלנו, כאילו את איך שאנחנו רואים את הדברים, כאילו היהלום זה כזה. אוקיי, בסוף זה המטרה. אנחנו צריכים להשתנות כדי להגיע אליו. זה מה שמה שלא יהפוך להיות. כאילו מה שלא היה יהיה בעתיד ואנחנו מנסים להגיע אליו מכל דרך אפשרית. בסוף זה נראה לי.

ערןֿ: כן, אנחנו היהלום. שני דחפורים. אני לא זוכר מה זה אחד היה השינוי שאנחנו לוקחים את המוצר המרכזי שלנו ומזיזים אותו, וטרקטור השני היה היוזמות החדשות שאנחנו מרימים, שהן רצות קדימה מהר כמו שכתוב בספר, ואנחנו מאמינים שאת תנועת מלקחיים הזאת תעזור לנו להגיע ליהלום. ואולי השורה התחתונה היא שאנחנו מבינים את הקושי. אנחנו חיים אותו, אבל אנחנו מקבלים אותו ואנחנו עובדים דרכו ומשתנים כאילו אנחנו לא מתעלמים מזה. אנחנו לא מרגישים שאנחנו מתכחשים לזה. אנחנו לא מרגישים שאנחנו אפילו נאחזים בעבר, אלא הולכים על זה על כל הקופה, וזה משהו שהוא גם מאוד משחרר באיזושהי רמה.

דריה: שזה משפט לא זוכרת מי אמר אותו, אבל The only way is true כאילו הדרך היחידה זה לעבור דרך הקושי ולא להתחמק ממנו.

ערןֿ: כן כן להסתכל עליו.

רועי: יש לי גם עוד אנלוגיה לנושא הזה, שכדי לטפס בסולם כדי להחזיק את השלב הבא, את צריכה לעזוב שלב קודם, ואני חושב שהרבה אנשים יכולים בתהליך הזה להסתכל על השלב הבא ולהגיד הנה ולדבר עליו ולראות אותו וזה. אבל כל עוד הם לא משחררים את היד, שזה החלק הקשה, אז הם לא יוכלו לתפוס את השלב הבא.

דריה: מעולה! אז נראה לי שעם כל האנלוגיות האלה אנחנו נסיים. אם לא שמעתם את שני הפרקים הראשונים בסדרה, אז זה הזמן לחזור אחורה, לעשות שיעורי בית. ואם אתם רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש תעקבו אחרינו בכל אחת מהאפליקציות. תודה ערן.

ערןֿ: תודה דריה.

דריה: תודה רועי.

רועי: תודה.