התמלול לפרק זה נעשה באמצעות שירות AI, אם מצאת טעות, נשמח לקבל עדכון כאן

רן ארז : שלום לכולם. אני רן ארז ואתם הגעתם לפרק מיוחד של פרובוקטיבי מהדורת החגים, ואת הפרק הזה אנחנו נקדיש למנהלי ומנהלות מוצר שמחפשים עבודה. ובאמת ניתן לכם את כל הכלים והטעויות וכל הדברים שעושים כדי להצליח לעבור את ראיונות העבודה לניהול מוצר. ומי שנמצא איתי כאן היום זה מאור נקש Senior Product Manager ב Monday. מה קורה מאור? אהלן, אני ומאור היינו גם בצד המרואיין וגם מצד המראיין. באמת עזרנו למאות אנשים להיכנס ולהתקבל למשרת ניהול מוצר ולעבור את התהליכים, והיום אנחנו רוצים לשתף בכל הטעויות שעושים בתהליכי הראיונות ולתת לכם קצת את הזווית של המנהל המגייס ואיך אנחנו מפרשים את הטעויות האלה ומה זה אומר לנו? אז שנתחיל? יאללה, אז מדהים. אנחנו הולכים לדבר היום על כל הטעויות הנפוצות של מנהלי ומנהלות מוצר עושים בראיונות. אבל לפני שאנחנו ככה נותנים בראש למרואיינים, בוא נשמע איזה טעות אחת שאתה עשית בראיונות. ככה להתחיל טוב, להתחיל מהטעות.

מאור : אתה אומר הכי טוב. יש טעות שאני נורא זוכר אותה, שלפני כמה שנים התראיינתי במקום לתפקיד מנהל מוצר. זה היה ממש בתחילת הדרך ונשארתי ממש ספציפית. זה היה פיזי בעולם שהיינו עושים ראיונות על לוח ונשארתי תייצר מנגנון רנדום לשירים בספוטיפיי. ואיך המנגנון רנדום עובד? אני לא התכוננתי מספיק לראיונות האלה. מי שמתכונן מבין שזו שאלת פרודקט סנס יש לה Framework מוכר. אני לא הכרתי אותו בזמנו. עליתי על הלוח וזה היה בשבילי כמו תרגיל במתמטיקה. התחלתי לייצר מערכים וקוביות ומספרים ולהגיד אם השיר הזה בא ראשון אז זה תלוי בכמות שירים וזה ממש נהיה תרגיל מתמטי. לא הייתי בכיוון בכלל. הריאיון נגמר תוך 20 דקות אתה עברת? אני כמובן לא עברתי.

רן ארז : אוקיי, אז עכשיו בוא נדבר על טעויות שמועמדים אחרים עושים.

מאור : כן, אני חושב שאם אני מנסה לחשוב על הטעויות הכי הכי נפוצות שבאמת משפיעות הכי חזק. הראשונה מביניהם זה שלא מתכוננים מספיק.

רן ארז : וואלה, עדיין אתה חושב שזו טעות נפוצה?

מאור : אני חושב שזה קורה כל הזמן. אני פוגש את זה המון. אני מראיין כל שבוע ואני רואה את רמת המוכנות של המרואיין מגיע אליה. כשאני אומר מוכנות. אני מדבר על ההבנה של המבנה של הראיון כי הראיונות הם נורא ברורים, וראיונות ניהול מוצר הם כמו מבחן עם ספר פתוח. הם לא קלות, אבל עם הכנה טובה אתה יכול לבוא. 80 אחוז מוכן לתהליכים, כי השאלות ברורות. הן גם חוזרות על עצמם, ואם אתה מבין את המבנה מכיר את המבנה טוב, אז אתה יכול לבוא הרבה הרבה יותר מוכן ממה שאתה לראיונות עבודה. ואז נשאר באמת רק הקונטקסט של הריאיון. אוקיי, רגע, אנחנו שנייה זה אני.

Speaker3: מרגישה שאני טל. התשובה של הפרק השני של הספר פתוח וזה אנחנו מחליפים עכשיו את הפרק.

רן ארז : אה, וזה סבבה, זה גם כאילו זה טוב.

מאור : אבל זה קשור.

Speaker3: לא, זה לא כל כך לא.

רן ארז : זה נראה לי סבבה, סבבה.

Speaker3: ודבר שני מה אני צריכה שכאילו כן תדבר טיפה יותר למיקרופון? פשוט כן.

מאור : אז בזווית אני צריך להתקרב.

Speaker3: אתה יכול כאילו מה שקורה זה שהמיקרופון פה ואתה מדבר ככה אני צריכה שתהיה יותר און מייק.

מאור : כן, אבל אז אני לא לרן.

Speaker3: סבבה זה.

מאור : להזיז את זה.

Speaker3: טיפה. זהו, אבל לא יותר מזה. אוקיי רגע, תקשיבו.

מאור : ואז זה כזה כאילו זה זווית כזאת.

רן ארז : אז אני אזוז.

Speaker3: לא?

רן ארז : אוקיי?

Speaker3: אני מקבלת את רגע. זה עובד אם אתה יכול, כאילו אתה בעצם צריך לעשות קצת בקהילה. אתה לא מדבר לרן ככה. אתה כאילו טיפה מסיט את הראש. סבבה כאילו המצלמה זה זה נראה לי. אוקיי.

מאור : אוקיי, אז אני מדבר לרן אבל כאילו כאילו גוף לפה.

רן ארז : כן אוקיי, ככה זה טוב בדיוק ככה כמו שאתה עכשיו.

מאור : מה זה ממש כמו דוגמנית.

Speaker3: אוקיי, דוגמנית תוכן.

רן ארז : שלום עולמי.

מאור : להטות ככה.

רן ארז : יאללה אז איך אתה בתור מראיין רואה שמועמדים לא מוכנים?

מאור : בוא ניקח דוגמא. שאלות נפוצות נגיד זה פרודקט סאנס שואלים אותך על מוצר מסוים? בוא תבנה איתי, תשפר איתי. יש לו פריימוורק מאוד ברור. כשמדברים על פרודקט סנס אז זה מתחיל בכלל המשימה. למה עושים את החיבור למיניהן של החברה שאתה בונה בה את המוצר? מדברים על הסגמנטים, מדברים בכאבים ויש פריימוורק ברור נפוץ מוכר בתעשייה. יש סרטונים בכל הפלטפורמות בלי סוף שמועמד מגיע והוא לא מגיע עם ה framework הנכון ולא בונה סיפור. בעצם שאתה נשאל שאלה לייצר איזשהו מוצר ואני ישר מציע לך פתרון. אז זה מראה על חוסר הכנה הולמת, כי הדבר הכי בסיסי הוא לא להתחיל מהפתרונות.

רן ארז : אני חושב שכשאני מסתכל על מועמדים אני רואה שבעצם יש כמה סוגים של הכנות שצריך לעשות. הדבר הראשון זה כמו שאתה אומר באמת הכנות על הרעיונות המקצועיים. איך עונים בכלל השאלות המקצועיות האלה? פרודקט פרודקט Execution? ויש דבר אחד שהוא קריטי, אבל שני הדברים שאני רואה שמועמדים לא עושים מספיק טוב זה אחד. הם לא עושים הכנה מספקת על החברה. כאילו לאן אתם מתראיינים? מה חשוב להם? מה ניסיתם את המוצר שלהם בכלל התנסיתם? כאילו חשוב לחקור רגע לאן אתם מתראיינים? והדבר השני זה גם קצת הכנה עצמית מנטלית לגבי איך אני ניגש לרעיונות, איך אני מציג את עצמי, איך אני מתקשר רגע, את מה שאני עושה ואיך אני מתקשר, את הרעיונות בצורה מאוד ברורה, ואפשר לתרגל את כל אחד מהדברים האלה ומרגיש לי שכאילו אם מועמד מגיע אליי ואני אומר לו אוקי, יצא לך לשחק עם המוצר שלנו? עובר לי. האמת, לא, אני כזה. רגע, אז מה אתה עושה פה? כאילו אתה הולך להיות מנהל המוצר של המוצר, אז אתה לא ניסית אותו? נראה לי נראה לי מטורף. אז אני מסכים איתך. זה טעות כאילו משמעותית. זרקת את זה פה בעין. בין השורות בפודקסט שאתה אומר יש מבנה מאוד ברור, אבל איכשהו אנשים לא זוכרים את זה או רצים לפתרונות ואני מרגיש שזאת טעות נורא משמעותית. כאילו באמת הקונספט הזה נגיד בשאלות שהן שאלות מוסריות. זה שאנחנו בתור מראיינים מביאים שאלות שהם בכוונה ושהם בכוונה מאוד מאוד אמורפיות, כי אנחנו רוצים שהם יתעכבו על עולם הבעיה. שתבינו טוב טוב מה אנחנו פותרים, למי אנחנו פותרים, מה כואב לו ואני רואה המון מועמדים שמנסים מאוד מאוד מאוד מהר כבר להגיע לפתרון והמהדרין ביניהם זורקים גם איזה שהוא AI בדבר הזה. אתה יוצא לך לפגוש את זה גם נכון?

מאור : אז קודם כל זה מאוד נכון. אני חייב להגיד על עולם הפתרונות שאני כמראיין זה לא הדבר שהכי חשוב לי בראיון. אני באמת מרגיש את זה שרוצים לתת את הפתרונות הכי יצירתיים, הכי טובים, להביא איזושהי יציאה שכביכול תשאיר אותך כמועמד זכיר. אבל אני חושב שהדרך להיות זכיר היא דווקא לא דרך הפתרונות, ואני חושב שאם הרעיון שלך הוא טוב ואני רואה שאתה חושב רחב ואני מרגיש את הניסיון שלך, הניסיון שלך בולט גם אם הפתרון שלך הוא לא הפתרון הכי יצירתי. הסיכוי שאתה תעבור את הריאיון יותר גבוה. לכן לרוץ לפתרונות זה באמת בעיה נפוצה ואני חושב שהיא טעות שאפשר ממש לתקן אותה בקלות. המקום הזה של להתחיל מהפתרון או שכל הזמן יהיה לך מיינדסט לרוץ לזה מהר. אתה לא מקדיש הרבה מחשבה למה שקורה קודם, ואז גם יוצא מצב שאתה מביא פתרונות שהם לא בהלימה עם מה שאמרת קודם. אם אמרת מטרה למוצר שאתה הולך לבנות והגדרת לו סגמנטים ואמרת זה פותר את הבעיות האלה. והאלה בסוף הרבה פעמים אתה מקבל פתרונות שלא פותרים את הבעיה ואז זה נורא מרים להנחתה למראיין ישר המראיין אומר רגע, אבל איך זה פותר את בעיה מס 2 שאמרת שהיא הכי חשובה ואז המרואיין יכול להכנס מזה לאיזשהו בלק אאוט או רגע רגע תן לי לחשוב. וזה בגלל המהירות לפתרון התהליך הוא יותר חשוב לחשוב בקול רם, לשקף לי את המחשבות שלך. זה תהליך הרבה יותר נכון, הרבה יותר. גם מייצר דינאמיות והבנה שלי כמה אתה בפרטים מאשר הפתרון עצמו. אם הפתרון יהיה טוב ויצירתי זה עוד נקודות.

רן ארז : בדיוק.

מאור : זה זה. זה נכון שפתרון טוב הוא בונוס, אבל הוא לא העיקר. הוא לא הפרמטר הראשון שאני אבחן אותו עם המשקל הכי כבד.

רן ארז : אני חושב שמועמדים שאני מראיין אני רואה שהוא גם איזשהו משהו מאוד מאוד דומה לזה שבעצם מדברים על בעיות, אבל זה פתרונות שהן מתחבאות כבעיות. הם יגידו נגיד אנחנו עובדים על שאלה של איך היית משפר את גוגל דוקס, ואז הם יגידו כואב למשתמשים שהמידע שלהם אין להם סיכום אוטומטי. בדיוק לא. זה פתרון שמתחמק. זה כואב להם לקרוא המון מידע, זה הבעיה ואני חושב שהם מועמדים. לא מספיק.

מאור : כואב להם שאני לא מציע להם פופאפ שאומר ככה.

רן ארז : כואב.

מאור : זה לא בעיה.

רן ארז : כואב להם שאין להם Summary. לא לא זה לא זה לא הבעייה. זה פתרון שמתחבא ומאוד חשוב לשים לב לניואנסים על זה. אבל באמת נגענו במקרה הזה.

מאור : כואב להם. זה לצרוך הרבה מידע. אם ניתן רגע במעמד הזה את ההבדל בין בעיה לפתרון זה. הבעיה היא גודל המידע שצריך לצרוך. הפתרון יכול להיות הרבה סוגים של פתרונות ויכול להיות Summary. הוא יכול להיות אודיו. נכון, מגוון רחב של דרכים לפתור את הבעיה. אבל קודם תסביר לי למה זה כואב.

רן ארז : אני חושב שנגענו באמת בחלק המקצועי ובמין טעויות כאלה שאנחנו רואים בראיונות המקצועיים. אבל כאילו יש. יש עוד עולם שלם של skills מסביב. מעניין אותי לשמוע גם איך אתה רואה את התמונה הזאת קצת יותר רחבה. איזה טעויות נוספות עושים בעולמות האלה?

מאור : אוקיי, האמת, אתה נוגע פה בנקודה שבעיניי היא לא מספיק מדוברת, ואני חושב שצריך לתת לה במה וזה באמת דבר מאוד מאוד חשוב. למה כשאתה אומר Skills אז אני אגע בסוף skills skills של המועמד שהם מחוץ לידע שלו בניהול מוצר?

רן ארז : אוקיי, מה הכוונה?

מאור : אוקיי, למה זה חשוב? כי הרבה פעמים אנשים מאוד מאוד מתכוננים. יש גם כאלה שכן מתכוננים, נכון? ואז הם ממש מתכוננים לראיון ולפעמים הם מתכוננים מדי אפילו. אבל כשהם מתכוננים ובאים עם ה framework הנכון הם מתרכזים מאוד בלתת תשובה ממש טובה. אבל הם שוכחים שבסוף אני כמראיין בוחן את ההתאמה שלהם ולא כמה הם מנהלי מוצר מאוד מאוד טובים.

רן ארז : כאילו לא רק.

מאור : הם יכולים להיות מנהלי מוצר מאוד טובים, אבל יש פה עניין של Match. האם הם מתאימים? אגב, לא לחברה שלי אלא אפילו ספציפית גרנולה קצת יותר נמוכה לחברה ולתפקיד הספציפי, כי יכול להיות שבמחלקה במחלקה אחת ובמחלקה אחרת צריכים פרופיל אחר של מנהל מוצר. כשאני מראיין למחלקה מסוימת או לצוות מסויים, אני בוחן את מי הבן אדם בכללותו, וכחלק מלהיות מרואיין צריך לקחת את הדבר הזה לתשומת ליבך ולהבין שאתה צריך להפגין גם סקילים אחרים כמו Leadership, כמו רוחב כתפיים. כמה אני יכול, כמה קונטקסט אני יכול להכיל שאני יכול לדחוף צוות מטריציוני כל העולם של ניהול בלי סמכות. כל העולם של איך אני מקבל פידבק. הרבה פעמים אתה מאתגר מרואיין בתוך ראיון על רעיון שהוא הביא. כשאתה אומר אני חושב שזה רעיון שאולי הוא עונה על אחד ושתיים, אבל הוא לא עונה על שלוש וארבע. אולי בוא ננסה לחשוב על דבר כזה ולראות איך הוא מגיב לפידבק ומקבל פידבק בצורה שהיא בוגרת. אני מקבל פידבק בצורה שהיא מכילה ומניעה לפתרון ולא ממקום סוגר.

רן ארז : אני חושב שגם אני, כשאני מראיין, אני לפעמים, גם אם אני ממש מסכים עם המועמד והכיוון שלו, אני יאתגר אותו בכוונה כדי לראות איך הוא מקבל את הפידבק, גם אם אחר כך נמשיך עם הכיוון שלו. אני רוצה לראות האם הוא. האם הוא דפנסיבי? האם היא לוקחת רגע את הפידבק ואומרת אה, וואו. האמת זו נקודה מעולה. בוא נעשה אחת, שתיים, שלוש וגם לראות רגע, אוקיי. האם היא מסוגלת לעשות פוש בק? לא, זה הכיוון הנכון. בוא נתקדם בכיוון הזה. ברור שזה עדין, אבל אנחנו מסתכלים גם על התכונות האלה ואנחנו מנקדים. כשאנחנו יושבים בצד המראיין, אנחנו מנקדים גם את הדברים היותר שופטים, לא רק איך פתרת את השאלה לפי הפריימריז ואם נגעת בכל הנקודות, אלא גם באמת האם. האם אנחנו חושבים שיש פה התאמה? ושוב חשוב להגיד זה לא אומר עליכם כבני אדם שום דבר. זה יכול להיות אנשים מדהימים. אנחנו רוצים לראות האם זה מתאים למקום הספציפי שאליו אתם מתראיינים.

מאור : זה מה זה חשוב מה שאמרת עכשיו, ואני אפילו אחזק את זה שיש דברים שהם גם מתאימים מבחינת Culture למקום ספציפי מבחינת תרבותית. נגיד, כשאני מראיין לפעמים אחד מהפרמטרים החשובים שאני מסתכל עליהם הם קצב. זה לא נכון לכל חברה במדדי ספציפיים מחפשים גם קצב ההבנה, התפיסה, הגמישות שלך במחשבה איך אתה משתנה בהתאם לפידבק שאתה מקבל, וזה יכול להיות שבשני המקרים גם עם הקצב שלך גבוה מאוד או נמוך מאוד. התשובות שתיהן נכונות.

רן ארז : וזה גם טוב לך בתור מרואיין.

מאור : נכון, וזה עוד פרמטר והרבה פעמים מרואיינים לא לוקחים את זה בחשבון. הם לא שמים לב או לא מספיק במיינד. סט שכשאני מתראיין עכשיו ואומר מילים כדי לתת תשובה טובה לעולם המוסרי, יש עולם רחב יותר של skills שאני צריך גם להביע הוא מין סאב טקסט של skill set. זה לא שאני אבוא ואגיד בראיון אני לידר בדיוק, אבל אתה צריך להפגין שאתה בניסיון שלך הובלת דברים, יודע למדוד אותם, יודע לקבל פידבק. אתה חושב רחב, אתה חושב עסקי ולא רק על ה execution של המוצר. אתה יודע לשלב אסטרטגיה בתוך החשיבה שלך.

רן ארז : ואני חושב שנגעת בזה שזה באמת הנושא הזה של התאמה הוא קריטי. וכשמסתכלים מעבר לפתרון המקצועי ואני חושב לי, זה מזכיר טעות שהיא יחסית דומה, אבל זה כמה אנחנו באים בתור מרואיינים אדפטיביים לסיטואציה הזאת של הריאיון. אנחנו רוצים. לא רק ברור שאנחנו במעמד של מרואיינים. ברור לנו שאם החברה תגייס אותנו זה יהיה לנו טוב, ואנחנו רוצים לעזור למראיין להבין למה זה יהיה טוב עבורו או עבור החברה שיגייסו אותנו. והיכולת הזאת לייצר איזשהו win win בשיחה ובתשובות ובדברים האלה היא משהו שבעיניי הרבה מועמדים מפסידים. כן, זה גם חוזר לזה שהם לא התכוננו על החברה ומה חשוב לחברה. אבל ההבנה הזאת שאני בתור מרואיין צריך למכור את עצמי כדי לייצר ערך לצד השני כמו שאנחנו בונים מוצר. אגב, זה מאוד מאוד דומה עם מה שבעיניי מפוספסת ומעניין לראות אם אתה גם גם חווה את זה בדבר הזה.

Speaker3: אם אתם יכולים לתת פה דוגמא, כאילו להגיד נגיד ככה וככה המרואיין המראיין רוצה לשמוע ככה וככה.

מאור : אז אני חושב שאני מסכים איתך מאוד. ואני אגיד בנושא הזה שאתה נותן פה טיפ אדוונס זה טיפ למתקדמים כי זה לא כל כך טריוויאלי ורוב המרואיינים מרואיינים, יהיה להם קשה להגיד איך אני מייצר את ה win win הזה החוצה. כדי לייצר win win אני יכול לתת לזה כמה טיפים. למשל ללמוד על התפקיד שמחפשים לקרוא את הדרישות משרה ממש לעומק. אני בא לריאיון מסוים. אני משקיע Effort. שני הצדדים משקיעים את היפות. בוא נבין רגע את התיאור משרה ממש טוב. אני אבין מה מחפשים. אני אנסה להבין את הפרופיל ואז אני אציע החוצה דברים שאני יודע שיש לי בניסיון שאולי בפיד שלי אני לא הייתי אומר אותם בטייוואן, אבל פה אני ממש אחזק אותם כי אני יודע שזה מה שהם מחפשים. זה יענה כ סאבטקסט על העולם הזה של לא רק אני ממש רוצה לעבוד פה, אלא למה כדאי לכם גם לקחת ספציפית אותי.

רן ארז : כן, אני חושב שנגיד דוגמה, מישהו שעובר מסיביר לפינטרסט. אוקיי, זה מעבר שהוא כאילו מאוד מאוד גדול ויכול לבוא ולהגיד האמת שראיתי שעכשיו אתם בונים איזושהי פלטפורמה מאוד מורכבת שמאפשרת להרבה משתמשים לעבוד במקום אחד ולנהל את תהליך העבודה. וזה בדיוק מה שעשיתי בחברת סייבר הקודמת שהובלתי את התהליך. אחת שתיים שלוש ולעזור למראיין להבין אה, בעצם כן, יש לו ניסיון בזה. הוא כן יודע להביא ערך מוסף לשולחן או לא יודע מה. אנחנו מתראיינים לחברה שעושה פודקאסטים ולהגיד וואו. האמת שגם לי יש פודקאסט ואני ממש מבין את האתגרים. אני יכול לעזור פה גם אם אין לי את הניסיון פרפקט מאותו מאותו דומיין.

מאור : שאגב אני יכול להגיד שזה דבר שמוסיף המון נקודות למרואיין, גם על חשבון כמה הוא מנהל מוצר חזק, כי ההתאמה לקונטקסט היא הרבה יותר קשה מאשר ללמד אותו להיות פרודקט טוב, כי הרבה פעמים יכול להיות פרודקט עם ניסיון, אבל אולי לא מספיק רחב למה שאנחנו צריכים, אבל אתה רואה את הפוטנציאל ואתה יודע שאתה יכול לקדם אותו לשם. אבל אם הוא בא עם הרקע הדרוש, אם אני מגייס לפלטפורמה והוא בא עם רקע פלטפורמה והקים מוצרים פלטפורמות, יש לזה המון משקל אל מול כמה הוא מנהל מוצר מנוסה, אני אעדיף 4 שנות ניסיון, אבל מפלטפורמה מאשר 10 שנות ניסיון שלא קשורות לפלטפורמה בכלל.

רן ארז : אני חושב שכל הדברים האלה של לייצר את ה win win ולהיות אדפטיבי ולהיות מסוגל להבין שגם בראיון אנחנו רואים גם את הסאב טקסט. אני חושב שזה מוביל אותי לאיזשהי טעות שהיא באמת. אני רואה אותה מלא דווקא אצל אלה שמתכוננים ומתכוננים הרבה וזה השבלונה. זה המחשבה הזאת של אני רובוט ואני חייב לעשות א ב ג ד ב framework ואותי בתור מראיין זה גומר. אני ממש קשה לי לראות את הדבר הזה וכאילו מעניין אותי לדעת כשאתה מראיין ואתה רואה מישהו שבא ונקרא לזה במירכאות מגיע לך את ה Framework. מה זה גורם לך להרגיש? מה אתה עושה?

מאור : נכון? אז אני אגיד שזה טריקי, כי מצד אחד אנחנו אומרים לאנשים תעשה Framework, תבוא מוכן, נכון? מצד שני אתה אומר לו אבל אל תהיה כאילו אל תהיה שבלוני, אל תרוץ על ה Framework, תשלב אותו בתוך השיחה, תשלב, תספר סיפור שמוביל דרך ה Framework ואל תספר איזשהו סיפור. אבל לא כולם עוברים דרך מנטורינג ולא כולם עוברים דרך ההנחיות האלה. אז הם צורכים ידע ביוטיוב והם רואים מעלה סרטונים והם רואים שאנשים הולכים דרך Framework מסוים או קוראים או עושים קורסים שמלמדים אותם Framework. אבל אז המקפצה הזו. מי אני לומד את ה framework זה שלב ראשון. קודם כל אני מכיר שיש פריימוורק בכלל. המקפצה השניה היא מתוך ה Framework. אני רוצה לספר סיפור שלא ירגיש שאני ממש רץ. בולט בולט על ה Framework שאמרו לי אמרו לי לדבר. מי שאני מדבר, מי שהן אמרו לי לדבר סגמנטים. אני מדבר סגמנטים. למה זה לא טוב? כי אפשר להוציא אותך פריימוורק מאוד בקלות. ומראיינים מנוסים אגב, עושים את זה בכוונה. מוציאים אותך Framework בכוונה. שואלים אותך רגע, תן לי המלצה על איזשהו פתרון עוד לפני שהגדרת סגמנטים. ועכשיו אם אתה בכוח מחזיר פריימוורק ואומר לא, לא, רגע, אני פתרונות, לא מדבר לפני פיין פוינטס, אז אתה אז אתה חוטא למטרה. אתה צריך להיות אדפטיבי בתוך הדבר הזה. זה שיש לך פריימוורק זה כדי שתהיה לך איזושהי מסגרת בתוך הראיון שאיתה אתה רץ. אבל אתה לא יכול לחשוב בתוך השבלונה הזאת. אתה צריך לדעת איזה סיפור אתה מספר באופן כללי, כי אתה גם לא יודע איזו שאלה תישאל. בסוף אתה צריך להתאים את ה framework לקונטקסט, ולפעמים הקונטקסט הוא לא מתאים לכל Framework.

רן ארז : אני חושב שכשאני אני הטיפ שלי בדברים האלה זה למועמדים שבאמת עושים את ההכנה. זה תהיו מסודרים אבל לא מתוסרט. זאת אומרת ממש אפילו ברמה של השימוש במילים. אל תגידו לי עכשיו אני יעשה סגמנטציה ואחר כך אני אחפש את ה pain פוינטס ואז אני אציע solutions. אל תגידו את זה ככה. תגידו אוקיי, אני רוצה רגע להבין מי המשתמשים שרלוונטיים עבור המוצר הזה. ואחרי שנזהה משתמשים ננסה להבין איך נראה איזה אתגרים יש להם. אוקיי, זה ברמה ברמה הזאת. והדבר השני הטיפ השני זה תראו לי שיש לכם את הסדר מבלי להגיד לי את כל הסדר. זאת אומרת תגידו לי אוקיי, עכשיו אני רגע אני מתכנן לעשות, להבין רגע את המשתמשים ואז מה כואב להם ולעשות שני שלבים קדימה במקום להגיד אני אתחיל משאלות הבהרה ואז אני אעבור להגדרת המשימה ואז אני אעבור סגמנטציה פיין פוינט Solutions, MVP ואולי בסוף נגדיר מטריקה להצלחה. תעשו לי שני צעדים קדימה שאני אבין שיש לכם structure אבל בלי לשרוף את עצמכם על להקריא לי את פריימוורק. גם אני מכיר אותו. לא צריך לעשות את זה.

מאור : זהו שעה לשרוף. זה הדגש שהייתי רוצה לשים פה אצלך. כי ברגע שאתה אומר לי את זה אני כמראיין בהכרח פרודקט מנוסה. אז כשאתה מקיא לי את ה Framework כבר לי עובר בראש. אתה התכוננת מאוד מאוד טוב על ה Framework הזה, ועכשיו בוא נבין שאתה באמת מבין אותו כי יש כמו שאמרתי דברים שלא מתאימים ל framework. לא מתאים לעשות חיבור של עגול ל mission של החברה כשאין חברה. בדיוק. אם אני שואל אותך אתה תבנה לי עכשיו סטארטאפ תנור לבעלי מוגבלויות אז אין חברה, זה המוצר עצמו. אז אתה לא יכול ללכת ב Framework הזה בכל מחיר. אתה צריך להבין את הסיפור שאתה מספר. בסוף אני רוצה לשמוע אותך חושב וחושב מוצר. אז פריימוורק הוא רק כדי לתת איזשהו מצפן, אבל לא כדי שזה לא. זה לא כמו נגיד מסמך אפיון עם קטגוריות שאני אומר לך רק תמלא לי את התוכן.

רן ארז : בדיוק תשים לי את הצ'ק ליסט בדיוק. אבל אמרת סיפור, ואני חושב שבהקשר של הסיפורים יש איזושהי טעות שבסוף אנחנו בראיונות ניהול מוצר וגם ניגע בזה בפרק הבא. יש הרבה מאוד שאלות של ספר לי על פעם שיספר לי על זה. ספר לי על הצלחה. ספר לי על כישלון. הסיפורים האלה של מה אנחנו עברנו בקריירה המקצועית שלנו ואיזה שהיא. טעות שאני שם לב אליה, שהיא חוזרת די הרבה. זה מסוג הסיפורים שאנחנו בוחרים לספר. או. קיי, שאלו אותנו שאלה, ואנחנו בוחרים לספר סיפור שאולי הוא לא הסיפור הכי טוב, וזה בעיניי ממש ממש טעות גדולה. אני רואה את זה מאוד חזק.

מאור : זו טעות נפוצה ואני חושב שאני אעשה קצת חסד גם למרואיינים, כי זו אמנם טעות נפוצה, אבל איך הם יודעים מה זה סיפור טוב? מה זה טוב? מה ההגדרה של טוב בכלל? טוב למטה זה טוב למייקרוסופט. סיפור טוב הוא בסטנדרטים של מי יושב בסוף מראיין מולי, שביום אחר זה יכל להיות מראיין אחר, ומבחינתו הסיפור טוב הוא מסוים. וגם לזה אפשר לבוא כמה שיותר מוכן. וכשאתה מספר סיפור, אז אם אתה מנהל מוצר מנוסה ואתה מתכונן לשאלה הזאת, כי כמו שאמרנו סיפור הצלחה למשל, זה דוגמה לשאלה שהיא ממש שאלה מוכרת.

רן ארז : בכל רעיון כמעט.

מאור : אם לא בקול אז כל שני רעיונות. אתה ממש יכול להתמיד על סיפור שממש עבדת עליו. יצרת אותו, עשית לו ולידציה. שאלת אנשים שאתה מכיר שזה באמת סיפור שמוציא את הצד המוסרי שלך כמו שצריך, ואם נדבר קונקרטית אז הסיפור צריך להכיל באמת איזושהי הצלחה מוצרית אמיתית, משהו שאתה הובלת כאדם ולא הצוות ולא משהו שהוא, ולא דבר שהוא גם הדבר הכי טרי שעשית, גם זו.

רן ארז : מול זו הטעות. אבל שהם בוחרים את מה שהיה הדבר האחרון שהם עשו. לא הדבר שהכי אימפקט פול.

מאור : שהוא גם בדרך כלל לא בר פרודקשן.

רן ארז : בדיוק אני חושב. אני חושב שמה שחשוב שמראיינים יבינו זה שאני בתור מראיין אומר אם זה הסיפור שהם בחרו על הצלחה מוצרית אז זה הגזמה של ההצלחה שהייתה להם. ואם זה הגזמה אז אוי ואבוי. אין להם שום.

מאור : הצלחה. האמת?

רן ארז : אז אתה אומר אם סיפרת סיפור שעוד לא יצא פרודקשן בתור ההצלחה מוצרית הכי גדולה שלך, אז.

מאור : אם יש הצלחה בכלל?

רן ארז : בדיוק אז אני מניח שאתה מגזים אחד ושתיים שזה היה הדבר הכי גדול שהיה לך ואז. אומייגאד כאילו לא שכחת אף פעם שום דבר על הפרודוקטים וזה לא נכון. אחר כך אתה שואל את המרואיין ואומר אה, האמת שכן. יש לי איזשהו מה שעשיתי שנה שעברה שיצא וזה מדהים. סיפור יותר טוב, נכון?

מאור : ואם אני גם מחזק את זה, אני אגיד שכדי לתת פה טיפ למרואיינים פוטנציאליים ההצלחה צריכה להיות מדידה. לא יכול להיות שאתה נותן הצלחה שלא מדדת אותה, אז תבחר סיפור אחר. תבחר סיפור שכן מדדת. כי בסוף אנחנו כמנהלי מוצר ואתה כמראיין צריך לדעת את זה. בסוף פיצ'ר עולה תהליך גדול ששינית. בסוף צריך למדוד אותו. למה עשינו אותו בעולם? הוא מתחיל מאיזושהי בעיה, אבל הוא מביא איזשהו פיתרון. האם הפתרון הזה הצליח ואז זה מוביל גם לסיפורי כישלון? לפעמים חשבנו שזו היפותזה טובה. נכשלנו כישלון חרוץ. מצוין. תספר לי על הלמידה של הדבר הזה. אני לא מחפש שאתה תהיה שכל פיצ'ר שעשית הוא היה הדבר הכי מוצלח שעשו בחברה. אני מחפש את התהליך, אתה מחפש את הדרך בדיוק והעיקר שאתה יכול למדוד אותו ולמדוד. זה אומר תדבר איתי. אתה תגיד לי. מדדנו את המטריקה הזו והזאת. העלינו אותה באיקס, חשבנו שנעלה אותה בווי, אבל בסוף הצלחנו להעלות באיקס. אבל אני מבין שאתה מדבר את השפה. אני מבין שאתה יודע איך מגיעים לסוף התהליך, שזה המדידה עצמה.

רן ארז : אני חושב שנגענו פה בהמון טעויות, אבל לפני שככה אנחנו רגע נסכם. חשוב לי להגיד משהו למרואיינים המרואיינות זה שלא עברתם תהליך. זה לא אומר עליכם בתור בני אדם שום דבר. וזה גם לא אומר עליכם בתור מנהלי מוצר הרבה אנחנו יודעים שניהול מוצר ורעיונות לניהול מוצר יש ביניהם חפיפה, אבל זה לא פרפקט, זה הדרך הכי טובה שיש לנו היום כדי לבחון מרואיינים, אבל זה לא אומר עליכם משהו. גם אם לא עברתם איזשהו תהליך, זה לא אומר שאתם מנהלי מוצר לא טובים או אנשים לא טובים. זה אומר שבא הקונטקסט הזה בתהליך הזה. למשרה הזאת לא הייתה התאמה. האם יש מה לעשות? כן. האם אפשר להימנע מטעויות האלה? כן, אבל גם אם אנחנו עושים את כל הראיון הזה מושלם, עדיין יכול להיות שזה לא מתאים וצריך לקבל את זה בהבנה. זה לא אומר עליכם שום דבר, אבל זה מסר שהוא חשוב כי אנשים מחפשים עבודה והשוק עכשיו הוא שוק קשה ואנשים לא עוברים והם לא עוברים לא כי הם לא טובים אלא כי באמת התחרות משוגעת וקשה. אנחנו פה להגיד גם זה בסדר, זה קשה, זה חרא, זה מבאס, אבל זה לא אומר עליכם בתור בני אדם.

מאור : בני אדם בטוח לא. אגב, גם לא כמנהלי מוצר בהכרח. לפעמים הדבר הזה של לא עברתי. צריכים להבין שזה סטטיסטית פיצ'ר. זה בנוי ככה. אתה לרוב לא תעבור את התהליכים הראשונים שלך. לרוב אתה תעבור לא תהליך ראשון שהלכת אליו. התקבלת ואתה תעבור. בדרך כלל זה יהיה אחרי כמה ניסיונות וראיונות שעשית. או כמה תהליכי הגיוס שעברת, כי באמת השוק לא פשוט וזה תלוי כמה אתה מנוסה.

רן ארז : מעולה. אז עם זה אנחנו נסיים, ורגע לפני סיום אני אגיד שאם אתם רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש בתכנית שלנו, תעקבו אחרינו בכל אחת מהאפליקציות ותתנו לנו חמישה כוכבים. אנחנו כאן לכל השאלות שלכם. אנחנו נשמח לשמוע בתגובות מה יש לכם להגיד. ושוב ממש ממש תודה רבה. כיף גדול וניפגש בפרק הבא. אז תודה שהזנתם.

Speaker3: מעולה!

רן ארז : איך זה היה?

Speaker3: היה ממש ממש טוב. אני ממש אשמח אם נעשה רק את.