מהלך שנראה שולי הוא הסלמה בקרב על הדאטה, שחוסם סטארטאפים בתחום ה-AI ומייצר מגרש משחקים לא הוגן.

בעולם ההשקעות בטכנולוגיה, אנו מורגלים ברעידות אדמה- ממהפכת הענן ועד ה-GenAI. אך לעיתים, השינויים הטקטוניים ביותר מגיעים במסווה של עדכון טכני שולי, כזה שכמעט אף אחד לא מבחין בו. לאחרונה, גוגל שלחה סיגנל כזה בדיוק: במחיקה שקטה של פרמטר ה-&num מ-URL החיפוש שלה, היא ביטלה את היכולת הוותיקה לבקש מספר מותאם אישית של תוצאות חיפוש.

על פניו, זהו שינוי זניח, אך במציאות, זהו אירוע מכונן. המהלך הזה לא נועד לשפר את חווית המשתמש, אלא לחזק את מעמדה של גוגל בתחרות האסטרטגית על עתיד ה-AI, או במילים אחרות- לא מדובר בשיפור טכני תמים, אלא בצעד תחרותי מחושב בקרב על השליטה בתחום.

במשך שנים, היכולת לשלוף 100, 200 או 500 תוצאות בבת אחת לא הייתה פיצ'ר נוחות, אלא כלי עבודה קריטי. היא שימשה מפתחי AI, חוקרים וסטארטאפים בתחילת דרכם לאיסוף דאטה רחב היקף לצורך אימון מודלים, הערכתם (evaluation) ובניית מערכות RAG -Retrieval-Augmented Generation. גוגל, למעשה, סיפקה את צינור החמצן המרכזי לאיסוף מידע מהרשת. המהלך של גוגל סוגר את הצינור הזה.

המשמעויות עבור מודלי AI מתחרים וסטארטאפים בתחום הן מיידיות ועמוקות:

1. איסוף נתונים איטי ויקר יותר: מה שדרש בעבר בקשת חיפוש אחת, דורש כעת 10 בקשות נפרדות (כדי להגיע לאותן 100 תוצאות). זהו מכפיל של פי 10 בזמן, בעלות החישובית, בשימוש בשרתי פרוקסי ובסיכון לחסימה. עבור סטארטאפ AI צעיר שצריך לסרוק מיליוני דפים כדי לכוונן מודל, העלות והמורכבות הפכו כעת למחסום כניסה משמעותי.
2. פחות הקשר, יותר הטיה: כאשר הגישה הקלה מוגבלת רק ל-10 התוצאות הראשונות, מה שנחשב לניתן ללמידה (learnable) הופך להיות שטחי ומצומצם יותר. מודלי AI שייאלצו להסתמך על דאטה-סט מצומצם זה, יקבלו תמונת עולם פחות עשירה, פחות מגוונת, ומוטה באופן מובנה לטובת השחקנים הגדולים שכבר שולטים בעמוד הראשון. גוגל לא רק מגבילה את הגישה, היא מגבילה את ההקשר, ובכך מגנה על היתרון המרכזי שלה- הדאטה סט העשיר שמאמן את שכבת ההיגיון של Gemini.
3. שער סגור למוניטיזציה (Monetization Gatekeeping): המסלול החינמי והיעיל לאיסוף דאטה נסגר. כעת, הדרך היחידה שנותרה לגישה סקיילבילית היא דרך ה-API הרשמי והיקר בתשלום של גוגל, בכפוף לתנאים של גוגל, למגבלות של גוגל ולתמחור של גוגל. זהו מהלך קלאסי של "Gatekeeping": גוגל הופכת את עצמה מאינדקס המידע ל-OPEC של המידע. היא שולטת בברז, וכעת היא גם קובעת את המחיר.

הסיפור כאן גדול יותר מפרמטר בודד. זהו מקרה בוחן קלאסי של שימוש במונופול קיים כדי לבצר דומיננטיות בעידן הבא. גוגל משתמשת במונופול החיפוש שלה, שנבנה במשך עשרות שנים, כדי להבטיח את הניצחון שלה במירוץ החימוש של ה-AI.

ראינו זאת בעבר עם שינוי מדיניות הפרטיות (IDFA) של אפל, שריסק מודלים עסקיים של חברות פרסום. כעת, גוגל מהדקת את שליטתה על שער הכניסה הראשי לאינטרנט. היא כבר לא רק קובעת מה אנחנו מוצאים אונליין; היא קובעת מה הדור הבא של מערכות ה-AI יוכל ללמוד, להבין ולבצע עליו מוניטיזציה.

כמשקיעים, אנחנו נצטרך לתמחר מחדש את סיכון הגישה לדאטה עבור כל סטארטאפ AI. כיזמים, אתם תצטרכו לחשוב מחדש על התלות שלכם בפלטפורמות סגורות.

החדשות הטובות? יצירתיות ואדפטיביות תמיד היו הנשק הסודי של סטארטאפים. עכשיו, יותר מתמיד, הן יצטרכו להיות מופנות לא רק לפיתוח אלגוריתמים, אלא גם למציאת דרכים חדשות ללמוד על העולם.

לינקדאין כבר מזמן הפסיקה להיות רק "רשת לחיפוש עבודה", היא הפכה למקום שבו בונים מיתוג מקצועי, מפתחים קשרים שמובילים להזדמנויות, ומספרים את הסיפור שלנו.

כדי להבין איך עושים את זה נכון, ריכזנו כאן סדרת שאלות ותשובות שעלו בקבוצת מחפשי העבודה שלנו עם ליאת נתנאל (Lead Enterprise Account Director, LinkedIn) ונטי דנור (Head of People בקרן NFX, מנטורית לפיתוח קריירה, ויזמת) השאלות נוגעות בדיוק בנקודות שמעסיקות את כולנו - איך לבנות פרופיל שמבליט אותנו, איך לכתוב פנייה למגייסים, איך לנהל נטוורקינג בלי להרגיש אינטרסנטיים, ואיך להשתמש בלינקדאין בצורה חכמה גם כשאנחנו לא מחפשים עבודה באופן אקטיבי.

אני עובד מגיל 20 בחברות הייטק ומכאן יש לי ניסיון בהרבה חברות, האם אני נדרש לציין את כלל העבודות שעבדתי בהן בסעיף של היסטוריה תעסוקתית? האם זה משמעותי מבחינת החשיפה שלי בלינקדין? מועיל? גורע?

מומלץ להציג את ההיסטוריה התעסוקתית שלך בלינקדאין, אך אין צורך לפרט את כל התפקידים אחורה 15 שנה. תתמקד ב־3 עד 4 מקומות עבודה אחרונים, במיוחד אם חלק מהתפקידים הקודמים היו קצרים משנה.

הדגש צריך להיות על התפתחות – להראות שבכל תפקיד לקחת אחריות רחבה יותר, השגת הישגים משמעותיים יותר, או עברת לתחום התמחות חדש.

מבחינת החשיפה בלינקדאין, פרופיל עשיר, ממוקד ומפורט תורם מאוד. הפירוט צריך להיות ברור, מתומצת ומגובה בדוגמאות או תוצאות קונקרטיות. לינקדאין “אוהבת” מידע, ולכן פרופיל מסודר ומדויק הוא גם הנראה ביותר וגם הנתפס כמקצועי ביותר.

אשמח לדעת איך מבליטים ומביאים לידי ביטוי את הבידול והערך המוסף שלי בתחום העיסוק שלי, כדי שמעסיקים פוטנציאלים יוכלו לראות את זה ברגע שהם נכנסים לפרופיל שלי?
זו שאלה רחבה שתלויה מאוד בתחום העיסוק, בסוג התפקידים שאליהם את מכוונת ובקהל היעד שלך. ההמלצה שלי היא לצפות בהדרכה שהכנתי בנושא “8 צעדים לפרופיל לינקדאין מנצח” – היא נותנת מסגרת ברורה איך לבנות פרופיל שמדגיש את הערך והבידול שלך בצורה אפקטיבית. 

אשמח לדעת מה הנוסחים לפנייה למגייסים הכי אפקטיביים
אין נוסח אחד שמתאים לכולם. הניסוח הנכון תלוי מאוד בסוג התפקיד, בהיקף האחריות ובמה שהמגייס מחפש. אני דווקא ממליצה לעבוד “הפוך”: לפנות למספר מגייסים (5–10) דרך אנשים שאת מכירה, לבקש היכרות, ולשאול אותם באופן ישיר - אילו פניות גורמות להם לעצור ולהגיב. כך תלמדי ממקור ראשון מה עובד, ותוכלי לבנות פנייה מדויקת ואותנטית שמתאימה למשרות שאת באמת רוצה.

אני באופן ספציפי מחפשת להיכנס לתפקידי אופרציה (או תפקיד דומה שהוא רוחבי כזה) בחברות סטארטאפ קטנות 

השאלה שלי היא- בשלב החיפוש של החברות, למי כדאי לפנות אם זה למייסדים או למישהוא אחר?

והאם בראיונות, יש איזה משהו שכדאי להתייחס אליו יותר או לשים דגש עליו בתפקידים כאלה שעושים הכל מהכל בשלבי ההקמה של החברה, כשאני כבנאדם מדלוורת את עצמי בראיונות ובחיפוש עצמו של התפקיד?

זה תלוי מאוד בשלב שבו החברה נמצאת. בחברות ממש בתחילת הדרך, תפקיד האופרציה דומה לעיתים לתפקיד של COO או Chief of Staff – אדם שעוסק גם בלוגיסטיקה, גם בתפעול וגם בתהליכים משפטיים וארגוניים. בחברות מתקדמות יותר, תפקידי האופרציה בדרך כלל מדווחים ל־COO או למנהל תחום אחר. מה שהייתי ממליצה הוא לפנות לכ־20–30 אנשים שכבר עובדים בתפקידים כאלה וללמוד מהם – איך הם נכנסו לתחום, למי כדאי לפנות, ומה עבד להם בדרך. אין תשובה אחת נכונה, והלמידה הטובה ביותר מגיעה ממי שכבר עשה את המסלול הזה.

אשמח לשאול איך נכון לבנות את פרופיל הלינקדאין למי שעושה הסבה בתוך ההייטק. ז״א עם ניסיון בתפקיד אחד והמעבר לתפקיד אחר
זה תלוי אם כבר צברת ניסיון בתפקיד החדש או שאת בתחילת המעבר. אם מדובר בהסבה, הייתי ממליצה להתחיל דווקא ביצירת תוכן סביב העולם שאליו את רוצה להיכנס – פוסטים, מאמרים או תובנות שמראים התעניינות אמיתית ומעורבות בתחום.
במקביל, כדאי להדגיש בפרופיל את הכישורים הרלוונטיים מהתפקיד הקודם שיכולים לתרום לתפקיד החדש. זה עוזר לגשר על הפער כשאין עדיין ניסיון ישיר. חשוב להבין שבלינקדאין קשה “לספר סיפור הסבה” רק דרך הכותרת או התקציר – לכן התוכן שאת מפרסמת יעזור למצב אותך כאשת מקצוע שמבינה לעומק את התחום החדש.

הייתי שמחה להבין איך לגרום למגייסות לפנות אליי בלינקדין? וגם! איך לתאר מה שעשיתי בצורה שתתאים לכמה תפקידים? (מעבר מגוף מוסדי טכנולוגי להייטק)
כשאת מתארת את הניסיון שלך, השתמשי בשפה תוצאתית – נתונים, הישגים, מדדים, התקדמות. זה גורם לפרופיל להיראות מקצועי וברור גם למי שלא מכיר את התחום הקודם שלך.

לגבי משיכת מגייסות – חשוב להבין שמנהלות גיוס מחפשות מועמדים איכותיים שיישארו לאורך זמן. לכן כדאי לבנות איתן מערכת יחסים עוד לפני שאת צריכה מהן משהו. אפשר לפנות לשיחות היכרות קצרות, להבין מה הן מחפשות וללמוד מהזווית שלהן מה עובד.

בסופו של דבר, אנשים נמשכים למי שנותן ערך לאורך זמן. אם תהיי פעילה, משתפת תובנות ומוסיפה ערך לאחרים, זה יגדיל משמעותית את הסיכוי שיפנו אלייך בעצמן

מצטרף לשאלה איך לגרום לפרופיל לבלוט על מנת שמגייסים יפנו אלי? הרבה תפקידים לא מפורסמים, ואיך אפשר שהמגייסים שמחפשים יראו את הפוטנציאל?
הסוד הוא לא לחכות לרגע שמחפשים עבודה. דווקא בתקופות שבהן את לא בחיפוש, חשוב להשקיע בבניית פרופיל חזק, בתוכן איכותי ובנטוורק ממוקד ורלוונטי.

הזדמנויות רבות מגיעות מהקשרים שאת מטפחת לאורך זמן. רוב התפקידים המשמעותיים שלי, לדוגמה, לא הגיעו מפרסום רשמי אלא דרך קשרים אישיים והיכרות מוקדמת. כשהמשרה כבר מפורסמת – לרוב זה שלב מאוחר מדי.

לכן ההמלצה היא להשקיע בבניית קהילה מקצועית סביבך, להיות פעילה בשיחות ובפוסטים, ולהתחבר לאנשים רלוונטיים. זה מה שגורם למגייסים ולמנהלים לזהות את הפוטנציאל שלך עוד לפני שאת בכלל שולחת קורות חיים.

הייתי רוצה לכתוב תוכן מקצועי אבל לא יודעת מאיפה להתחיל, מה ישמע מקצועי מספיק ויחד עם זאת מעניין גם למי שלא בדיוק בתחומי. (אני מפתחת בקאנד עם שנה וחצי נסיון).

הצעד הראשון הוא להבין למי את כותבת. אם את רוצה לפנות לקהל טכני – מפתחים, מהנדסים או מגייסים טכנולוגיים – התוכן יכול להיות מקצועי ומעמיק. אם המטרה היא להגיע לקהל רחב יותר, צריך לחשוב איך לתרגם את התוכן שלך לשפה נגישה.

באופן כללי, תתחילי משאלות שאת בעצמך שואלת בעבודה או מדברים שלמדת תוך כדי תהליך. ככל שתשתפי תובנות אמיתיות, גם אם הן פשוטות, את תיתפסי כאשת מקצוע מעניינת. העיקר – כתיבה שנותנת ערך אמיתי למי שקורא.

אשמח לדעת אם מנוי פרימיום מומלץ למחפשי עבודה ומה היתרונות שלו? האם הוא נותן בונוס כלשהו? עשיתי לפני כמה חודשים ואני לא בטוחה שיש הבדל, או שאולי אני לא יודעת איך לנצל אותו.

למנוי פרימיום יש כמה יתרונות שיכולים להיות רלוונטיים במיוחד למי שמחפש עבודה:

1. נראות גבוהה יותר למגייסים – לינקדאין היא פלטפורמה עסקית, ולכן משתמשים משלמים מקבלים קדימות מסוימת בחיפושים.
   
2. התראות ממוקדות – ניתן להגדיר מנגנון שמעדכן אותך אוטומטית על משרות חדשות שמתאימות לפרופיל שלך, כך שאת לא צריכה לחפש באופן יזום כל יום.
   
3. גישה לנתונים מורחבים – לדוגמה, מי צפה בפרופיל שלך, ואילו אנשים עובדים בחברות שמעניינות אותך.
   

יחד עם זאת, לא לכולם זה חיוני. אם את עדיין לא מנצלת את הכלים הבסיסיים של לינקדאין (יצירת קשרים, כתיבת תוכן, פניות ישירות), כדאי להתחיל שם לפני שמשדרגים.

כשיוצרים נטוורקינג ופוגשים מישהו חדש, איזה טיפים יש לך כדי לשמר את הקשר הזה, מבלי לייצר תחושה מאוד אינטרסנטית?

שאלה מעולה ממש! לי אישית יש ממש טבלה שהולכת איתי שנים של אנשים שנפגשתי איתם ומה היה בפגישה. לפעמים זה סתם קפה להכיר, לפעמים זה מישהו שעובד בחברה שרציתי לעבוד בה, לפעמים זה דווקא מישהו שעזרתי לו בשלב כזה או אחר בקריירה. בתור אחת שלא זוכרת כלום (בטח אחרי לידות), התיעוד (אפילו קצר בשורה של מה היה) , ממש עוזר לי לחזור לזה ולראות מתי נפגשנו, איזה אקשן אייטם היה (אם היה), ואיך נכון להמשיך את הקשר. זה כבר נותן אומדן. למשל, אם נפגשנו לפני חודש, ואין לי משהו לחדש, לא בטוח שהיתי פונה. אבל אם זה מישהו שיכול לעזור לי למשל, אפשר לשלוח חג שמח ותשמחו להתעדכן במשרות פתוחות או משהו בסגנון.

איך נראית בעיניך פניה מדויקת ויעילה לאנשים בלינקדאין?

אז אני כותבת כאן את חמשת הדברות שלי לפניה בלינקדאין ומוסיפה כמה מחשבות:

- הצגה עצמית- הרבה אנשים מניחים שפשוט רואים את הטייטל שלהם ומוותרים (הרוב המוחלט). אני חושבת שזה דווקא ממש חשוב להציג את עצמכם! זה כבר מכניס את הבן אדם השני לעולם התוכן שלכם, להכירות ראשונית איתכם. ממש בשורה קצרה- שם+שם משפחה וכמה מילים עליכם. "הי X, שמי נטי דנור, סימתי לא מזמן התמחות במשפטים ואני עושה את צעדי הראשונים בעולם ההייטק.."

- פרגון מקצועי/אישי- זה תמיד נחמד- למשל- "ראיתי פוסט שלך בלינקדאין והתחברתי", או - "עוקב אחרי העשייה של החברה שלכם הרבה זמן וזה תחום שאני ממש מתעניין בו". 

- סיבת הפניה-קאט טו דה צ'ייס- לא להרבות במסרים. מסר אחד וברור- "אני פונה אליך כי כבר הרבה זמן שאני שוקלת לעשות הסבה מקצועית ותוהה איך הכי נכון להתחיל"

- הנעה לפעולה- עדיף משהו אחד וקונקרטי. "ראיתי שיש משרה פתוחה ותהיתי אם יש אפשרות לשלוח דרכך קורות חיים". "תהיתי אם נוכל לדבר בהזדמנות בטלפון/זום (ואם תרצה קפה אז אשמח אבל אני מניחה שאתה בטח עסוק😊)". 

- תנסחו פנייה אישית ולא גנרית, שהטון שלכם והאישיות יעברו כמה שיותר (אני יודעת שזה קשה בהודעה יחסית קצרה). אבל תגרמו לצד השני להרגיש שבאמת פניתם אליהם ספציפית ולא לרשימת תפוצה. ‏<ההודעה נערכה>

אני מאוד מתעניין בתחום הVC ואשמח לשאול על תהליך הקבלה והגיוס לקרן, ובאופן יותר ספציפי מה מומלץ לאדם שנמצא בשלב המקצועי המוקדם שלו לעשות כדי להגיע לשם?

העניין עם קרנות קצת יותר מורכב כי באמת אין הרבה משרות (יחסית) ויש הרבה ביקוש. 

אבל (!) מי שבאמת רוצה תמיד יש דרך 😊

1. ללכת לארועים של קרנות ולהתחבר לאנשים שעובדים שם- אנחנו נגיד עושים לא מעט ארועים (כולל אחד סופר מוצלח עם מאנדיי🥳) שם פגשתי כמה אנשים שמאד התעניינו בעשייה שלנו ונשארנו בקשר (בהקשר של חיפוש עבודה). מפגש פרונטלי זה אחלה דרך להכיר ושיזכרו אתכם. 
2. להבין איזה ערך אתם מביאים. הרבה אנשים פונים אלי וכותבים לי "אני רוצה לעבוד בקרן", שזה מעולה, אבל בתור מה? מה היכולות שלכם, מה למדתם ואיך זה מתחבר (וגם אם זה לא מתחבר ישירות, להסביר את זה). אם זו משרה התחלתית אז בכלל תסבירו על האופי שלכם, חוזקות, כישורים... 
3. זה מוביל אותי לעניין קצת לא קשור אבל אני חווה אותו לפחות פעם בשבוע- מיילים של מחפשי עבודה בקרנות שאין בהם מלל. בין אם יש משרה פתוחה או אין- אתם חייבים לספר על עצמכם בגוף המייל!!! בטח ובטח אם אתם לא מגיעים מעולם של קרנות וללא ניסיון. אני מקבלת מלא מיילים עם קורות חיים וזהו!! וזה ביי פאר מוריד את החשק לפתוח כי אין טיזר 😛

לגבי 3 מה כן מומלץ לעשות אם כבר שולחים מייל? מה יגרום לטיזר?

אותנטיות!! המיילים שהכי כיף לי לקרוא ומעלים לי חיוך ועושים לי חשק לפנות לאותו בן אדם זה סיפור אישי ואותנטי- בתכלס זה הכי פשוט אבל אנשים חושבים שזה דל מדי. תספרו על עצמכם, איך הגעתם לאיפה שאתם היום, מה הוביל אתכם ללמוד X, ולמה אתם חושבים לעשות שינוי, למה פניתם לאותו בן אדם ואיך המשרה שהוא או היא פרסמו מעניינת אתכם.

כמה באמת חשוב להיות פעילה בלינקדאין?

הנוכחות שלכם בלינקדאין goes a long way!!! אני רואה הבדל משמעותי בין מועמדים שפעילים בלינקדאין וכותבים תוכן לבין אלו שלא פעילים בכלל בהיבט של חיפוש העבודה שלהם וההזדמנויות שהם מקבלים. אל תרוצו לכתוב בשביל לכתוב. תחשבו רגע ותבנו אסטרטגיה. מה הנרטיב שלי, מה המסר , מה אני רוצה להשיג/מטרות אפילו קצרות טווח. על מה אני יכולה לכתוב, מה הערך המוסף שלי. 

כולכם מעניינים (באמת, בכל מחזור בקורס שלי ברייכמן הייתי נותנת משימות לסטודנטים לכתוב פוסטים והם היו בהלם מה הם הוציאו מעצמם!!). 

הייתי עושה בנק של פוסטים, בתור התחלה, אפילו נותנת לכמה חברים לקרוא ולתת הערות. מה הטון שלכם, מקצועי, הומוריסטי, אולי פינה שבועית של...? חמישה טיפים ל...?

תזכרו שהחלק הכי קשה בכלל ברשתות החברתיות זה לעבור את ה cringe mountain, אבל ברגע שתעלו פוסט אחד זה כבר אמור להתחיל להשתחרר.

אשמח לשמוע קצת על ההסבה מעריכת דין לעולמות ההייטק. מה גרם להחלטה לעשות שינוי? אני במצב דיי דומה (אולי) מראיית חשבון וחושב רבות על המעבר להייטק או אפילו Private Equity.

אז אוסיף גם - איך באמת לנווט את המעבר הזה בקריירה?

איך לנווט את הצעד הזה (שאלת השאלות אגב)

1. לא לעשות שינויים גדולים (לדעתי לפחות). לטבול את האצבעות ולעשות צעדים קטנים.
2. להבין מה כן אנחנו רוצים לעשות (אפרופו סעיף 1 אנשים מתפטרים מבלי לדעת מה באמת הם רוצים לעשות)
3. איך מבינים? קורסים (קצרים ולא יקרים), אלא אם ממש עפנו על תחום מסוים ואז אפשר להעמיק. 
4. להיפגש עם אנשים (ולתעד כן?😛) שעושים דברים שמעניינים אותנו ולשאול אותם איך נראה היומיום שלהם.
5. לעשות דברים מהצד בזמננו הפנוי (פרויקטים, קהילות, התנדבות).

מיתוג בלינקדאין כבר אמרנו?? שיכירו אתכם , אפילו לעשות יומן מסע של הסבת מקצוע יכול להיות מרתק והשראה למלא אנשים

שאלה לגבי חזרה לשוק העבודה - יש לי רקע בעיקר בפיתוח עסקי, עם פער בין משרה למשרה בקו״ח (שנובע מעשור של התמקדות בגידול הילדים). 

אשמח לטיפים איך ניתן לגשר על הפער הזה בקו״ח ובלינקדאין

אם זה חורים בזמן אז פשוט לכתוב CAREER BREAK נראה לי זה הכי נכון, והייתי מדגישה דברים אחרים פשוט, הלינקדאין צריך להיות עם הרבה תוכן (הפרופיל עצמו), שיפרט מה עשית בכל תפקיד.

עד כמה תפקידים אחורה כדאי לפרט בלינקדין ובקו״ח? 

מבחינת עד כמה אחורה- עד איפה שזה לא רלוונטי/עד עשור אחורה נראה לי מספיק ממש, לכתוב בנקודות קצרות אפשר ממש להעתיק מהקורות חיים-באנגלית כמובן.

אני אשמח לשאול שאלה על שיחות נטוורקינג או פגישות אישיות דרך לינקדאין (עם אנשים שאין בינינו קשר קודם).

מה כדאי לשאול כדי לנהל שיחה טובה ומשמעותית? איך/כמה נכון לשתף על תהליך חיפוש העבודה, ואיך לכוון את השיחה כשמדובר בחברה שמעניינת אותי - ומנגד, כשפחות רלוונטית אבל חשוב להשאיר רושם טוב להמשך? (במטרה פלואידית יותר, ליצור קשרים רחבים, להיות בתודעה של אנשים מהתחום, ולבנות מערכת יחסים מקצועית שתוכל להניב חיבורים או הזדמנויות בהמשך)

אוקי, קחי בחשבון שהודעות ללא הנעה לפעולה או מטרה כלשהי נבלעות וסביר להניח שישכחו... הייתי מחזקת את ההודעות האלו עם מפגשים פרונטלים במיטאפים וכנסים.

פשוט לשלוח הודעה של שמחה להתחבר כאן ולעקוב אחרי הפעילות שלך, אני ככה וככה...