תשאלו אותנו הכל
28:29
פודקאסט
פודקאסט
ליאור סאסי...
פרודקטיבי 37: איך עושים רי-דיסקאברי לעולם הבעיה? (ליאור סאסי, Lightricks)
מה קורה כשמוצר שהגיע ל-Product-Market Fit פתאום מאבד רלוונטיות בגלל שינוי תרבותי עמוק? בפרק השבוע, רן ארז מארח את ליאור סאסי, מנהלת מוצר בחברת Lightricks, לשיחה מעמיקה על אחד האתגרים הכי מעניינים בעולמות ה-AI והקריאייטיב.
האזנה לפרק
בלוג
בלוג
3 דק'
עמי אהרונוביץ׳...
לא למכור ללקוחות. למכור ל״pockets״
רוב ארגוני המכירות בתחום ה-B2B ממשיכים להיאחז במסגרות קלאסיות של פילוח שוק. אזור גאוגרפי, גודל חברה, ורטיקל תעשייה. קל לתכנן איתן קמפיינים, נוח להכניס ל-CRM, הגיוני כשאתה מצייר גרפים במצגת משקיעים.
אבל כשמדובר בטכנולוגיות תשתית עמוקות - כמו דאטה בייסים, כלים לדאטה אנליטיקס או פתרונות סקיילינג - המודל הזה פשוט לא עובד. לא כל mid-market הוא אותו mid-market. לא כל תאגיד מתנהל כתאגיד. והבעיה הגדולה? חברות שמאמצות את המסגרות הללו נלחמות בשוק עם הכלים הלא נכונים.
במקום לשאול “איפה הלקוח יושב?” או “כמה עובדים יש לו?”, כדאי לשאול “איך הארגון חושב טכנולוגית?”, ״איך הארגון בוחן טכנולוגיות חדשות?״, “מי מחזיק את ההגה?” ו-“אילו קהילות מקצועיות מעצבות את הראייה של מקבלי ההחלטות בו?”.
אלו שאלות שמייצרות פילוח מדויק פי כמה, ומגלות pockets - "כיסים", קבוצות של חברות שונות לחלוטין כלפי חוץ, אך עם התנהגות דומה פנימה.
לדוגמה: pocket קלאסי שאנחנו פוגשים שוב ושוב הוא ארגונים בהם ההובלה הטכנולוגית מרוכזת בידיים של איש דאטה בכיר עם אוריינטציית תשתיות. לרוב מדובר באדם אחד - מוכשר, מוכר בקהילה, שמוביל שינויים מבפנים. הוא לא קורא whitepapers של גרטנר. הוא בודק מה עשו החברים שלו בסלק של “Data Infra Israel”, ואיך זה עבד להם.
כי הפלייבוק של אותו כיס הזדמנות שונה לגמרי משל אחרים. הטון, הקצב, התוכן. אתה לא תשלח לו ברושור מרקטינג. תשלח לו benchmark שמישהו עשה בפרודקשן. תבנה איתו POC קצר שלא רק מדגים - אלא מצדיק את הבחירה שלו מול ההנהלה. והכי חשוב? תבין שמה ש”עובד” בכיס כזה, עובד בוורטיקלים מגוונים: פינטק, אדטק, אפילו פרויקטי ממשל בדיגיטל.
הגישה הזו דורשת מאמץ. צריך סקאוטינג איכותי. צריך לסווג את הלקוחות לא לפי תחום או גודל, אלא לפי דפוסי חשיבה והתנהגות. ואז לבנות לכל pocket את הפלייבוק שלו - כי מרקטינג טוב ומכירות אפקטיביות לא אמורות להיראות זהות לכולם. זו חשיבה פחות אינטואיטיבית, אבל הרבה יותר חדה.
בסוף, שוק B2B טכנולוגי מורכב לא בנוי מפלחי שוק, אלא מכיסים של דינמיקות. והיכולת לזהות את הדינמיקה, לבודד אותה ולשכפל הצלחה ממנה - זו כבר לא שאלה של גיאוגרפיה או ורטיקל. זו שאלה של אינטיליגנציה מסחרית.
איך עושים את זה? אין לדבר סוף, ובכל זאת ננסה להמחיש דרך פעולה אחת:
פתחו לעצמכם מסמך עבודה שבו כל לקוח פוטנציאלי שאתם מדברים איתו עובר סיווג לפי פרמטרים התנהגותיים ולא טכניים- מי מוביל את ההחלטות הטכנולוגיות? האם הוא מגיע מקהילה מסוימת? מהו התהליך של בחינה ואימוץ של טכנולוגיות חדשות? איך התקבלה החלטת הרכישה האחרונה בארגון? בתוך חודש, תגלו בעצמכם אילו pockets חוזרים על עצמם - ומכאן הדרך ליעילות מסחרית גבוהה הרבה יותר כבר קצרה.
לקריאת הבלוג
28:00
פודקאסט
פודקאסט
רומי גובס...ונועה מץ...
״על הספה״ - עם יזמת ששמעה 100 פעמים ״לא״ לפני הכסף הראשון
רומי גובס, מייסדת ומנכ״לית Sensi.Ai, מספרת על הדרך שעברה מיזמת שלא מצליחה להביא את עצמה בצורה הטובה ביותר מול משקיעים לגיוס של עשרות מיליוני דולרים והובלת עשרות עובדים.
האזנה לפרק
בלוג
בלוג
4 דק'
סהר דולב-בליטנטל...
כשהמשמעות פוגשת את הביצועים: הסוד להצלחת עובדים וארגונים
בעידן החדש של עולם העבודה, שבו משכורת ותנאים טובים כבר אינם מספיקים, העובדים מחפשים משמעות מעבר לפן הכלכלי. הם רוצים לדעת שהשעות שהם משקיעים במשרד (או במשרד הביתי) לא רק מייצרות רווח, אלא גם משנות חיים, משפרות את העולם או תורמות לקהילה. כשהחזון והערכים של החברה מתחברים לאלו של העובד, מתרחש קסם: המחויבות, המוטיבציה, וההשקעה שלו נוסקים לגבהים חדשים.
משמעות שמניעה למצוינות
מחקרים רבים מראים כי תחושת משמעות בעבודה אינה רק nice to have, אלא קריטית להצלחה ארגונית. עובדים שמרגישים חלק ממשימה גדולה יותר – כזו שמגשימה חזון ערכי – אינם מסתפקים בביצוע מינימלי. הם מגלים יצירתיות, נחישות ויכולת התמודדות מרשימה עם אתגרים. לדוגמה, בעולם ההייטק, שבו המשימות מורכבות ודורשות פתרונות חדשניים, עובד שמאמין במטרה של החברה יתמסר לעבודה מתוך תשוקה אמיתית. במסגרת כזו, הוא לא "רק" מהנדס תוכנה, הוא משנה חיים.
תרבות ארגונית שמגשימה חזון
אחת הדרכים לחזק את תחושת השייכות והמשמעות היא באמצעות יישום החזון הערכי של החברה ביומיום. אין זה מספיק לדבר על ערכים בישיבות או על קירות המשרד. חברות מצליחות הן אלו שמוכיחות את מחויבותן לערכים באמצעות המעשים שלהן.
איך עושים זאת בפועל?
השרשת חזון ברור ומעורר השראה: לשתף את העובדים ב"סיפור הגדול" של החברה – למה היא קיימת וכיצד פועלה משפיע לטובה על העולם.
שקיפות ושותפות: לאמץ תרבות של פתיחות. עובדים מעריכים הנהלה שמשתפת באופן כנה באתגרים ובקשיים לצד ההצלחות והזדמנויות, ובנוסף קשובה ליוזמות, ביקורת ורעיונות חדשים.
שיתוף בהצלחות משמעותיות: לשתף באופן שוטף את העובדים כיצד תוצרי עבודתם מייצרים שינוי אמיתי – דרך סיפורים, נתונים או דוגמאות חיות.
זיהוי הערך האישי של כל עובד: להכיר בתרומתו הייחודית של כל עובד, לאפשר לו להביא אותה לידי ביטוי ולשקף לו כיצד הוא משתלב במארג הכללי של המשימה.
מעבר לנוסחת הרווח הפשוטה
כשהלב של העובד מחובר לחזון החברה, הוא הופך ממועסק למוביל, ממבצע לשותף. תחושת המשמעות אינה רק תגמול אישי, היא בונה צוותים חזקים ועמידים, המניעים את הארגון קדימה. תחום ההיי טק מהווה דוגמא מרתקת לכך. בחברות רבות, החזון הארגוני כולל פיתוח טכנולוגיות שמטרתן לשנות את העולם לטובה. מתכנתת שעובדת על פתרונות מתקדמים להנגשת אפליקציות לאנשים עם מוגבלויות, חוקר המקדם פתרון פורץ דרך לאבחון מוקדם של סרטן, או מהנדס שמפתח טכנולוגיה להפחתת זיהום אוויר, מרגישים שהם מייצרים השפעה רחבה, ולא רק מוצר. עובדים אלו לא רק מפתחים מוצרים מתקדמים טכנולוגית – הם גם מרגישים שהם משנים חיים, משפיעים על העולם לטובה ומסייעים לאנושות. אימוץ חזון מיטיב הוא חלק מגישת ה-"Talk the talk, walk the walk", שבה ערכי החברה באים לידי ביטוי בליבת העשיה, ולא רק בדיבורים. החיבור הזה מאפשר לעובדים להזדהות עם המשימה ולפעול מתוך אמונה פנימית ולא רק מתוך תחושת חובה.
כאשר המשימה של החברה ברורה, ערכיה מובחנים ומובנים, ועובדיה חשים שהם פועלים למען מטרה משמעותית, קל להם יותר להתחבר לעשייה היומיומית. הם לא זקוקים ל"אמצעים חיצוניים" שיניעו אותם, הם מתמקדים בעשייה משמעותית המביאה ערכים מיטיבים. בעולם שבו משמעות, ערכים ושאיפות אישיות תופסים מקום מרכזי, חיבור אמיתי לערכי החברה הוא לא רק "יתרון נחמד" אלא יתרון תחרותי. חברות שמצליחות לייצר חיבור כזה זוכות לא רק בעובדים מרוצים ומחוברים יותר, אלא גם בתוצרים איכותיים שמקדמים את הארגון כולו ועושים אימפקט משמעותי בעולם.
לקריאת הבלוג
וידאו
וידאו
06/2025
איך לייעל את העבודה שלכם עם MCP
צפייה בוידאו
וידאו
וידאו
06/2025
מה זה MCP ולמה זה אמור להיות חשוב לכם
צפייה בוידאו
וידאו
וידאו
06/2025
איך להטמיע MCP במוצר שלכם (דוגמא לAI sales agent)
צפייה בוידאו
בלוג
בלוג
3 דק'
עידן סידס אלון ח...
סימני מסחר: הקניין הרוחני האולטימטיבי לסטארטאפים
קניין רוחני (Intellectual Property) הוא הקניין המרכזי של חברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות חדשניות. בבלוג זה נסקור את ההיבט הייחודי של הגנה על סימני מסחר, תוך התמקדות בחשיבותם לסטארט-אפים ובדרכים להבטיח את ההגנה הטובה ביותר עליהם.
מהו סימן מסחר?
סימני מסחר הינם זכות קניין רוחני שמעניקה זכות שימוש ייחודית ארוכת טווח עבור סימן מסחר מילולי (למשל: Apple) או מעוצב (למשל הלוגו: 
), כל עוד הבעלים של הסימן עושה בו שימוש ומשלם דמי חידוש (אחת ל-10 שנים).
סימני מסחר מחולקים לסוגים לדוגמא חברת סטארט-אפ המפתחת תוכנה להורדה תרשום לרוב את שמה של התוכנה בסוג 9. אם התוכנה לא נמכרת כתוכנה להורדה אלא כשירותי תוכנה (Software as a service) או פלטפורמה לתוכנה (Platform as a service), הסוג המתאים לרישום הוא סוג 42.
כדי שסימן מסחר יהיה כשיר לרישום, הוא חייב להיות בעל אופי מבחין, כלומר שונה בצורה מובחנת מסימנים אחרים באותה טריטוריה. כמו כן, הסימן לא יכול לתאר את הסחורות והשירותים. בדוגמת אפל, היות והמונח "תפוח" הוא שרירותי לגמרי לתחום עיסוקה של החברה ולא תיאורי, הסימן התקבל לרישום.
מה בין סימני מסחר לשמה של החברה?
לרוב שמה של החברה מהווה סימן מסחר חשוב של החברה. חשוב להדגיש כי רישום חברה ברשם החברות אינו מחליף את הרישום ברשם סימני מסחר.
האם חברה חייבת לרשום את סימני המסחר שלה?
ישנם מקרים בהם רישום סימן מסחר הוא הכרחי בנסיבות מסוימות, למשל לצורך אכיפה במכס נגד זיופים והפרות. בנוסף, לדוגמא חברת אמאזון מחייבת את החברות המשתמשות באתר המכירות שלה לרשום את הסימן ב-Amazon Brand Registry שתנאי הסף לכניסה אליו הוא רישום משפטי של סימן המסחר הרשמי סימני המסחר. מעבר לכך, לא קיימת חובה לרישום סימני מסחר, אבל התועלת שברישום (שמירה על זכויות הקניין הרוחני) עולה לאין שיעור על הסכנה באי-רישום (הפרה של הסימן על ידי מתחרים).
באיזה שלב מומלץ לחברת סטארט-אפ לרשום את סימני המסחר שלה?
ההמלצה היא לרשום את סימן המסחר מיד כשיש היתכנות מסחרית לשימוש בסימן, לדוגמה בתוכנה או בשירותי התוכנה הנושאים את שמו אשר עתידים להיות ממוסחרים בטריטוריות הרלבנטיות.
לסיכום
סימני מסחר מספקים הגנה פנטסטית לשמות וללוגואים שבחרתם עבור שם החברה ומוצרי הדגל של החברה שלכם. סימני מסחר הנם נכס קניין רוחני חשוב ביותר בפורטפוליו קניין הרוחני של החברה.
אין האמור בבלוג זה מלהוות יעוץ משפטי
לקריאת הבלוג
36:00
פודקאסט
פודקאסט
גבריאל עמרם ...
305: אתגרים בסגירת סטארטאפ, ותובנות שאספנו בדרך
גבריאל עמרם, קו-פאונדר שסגר את החברה שלו אחרי 4 שנות פעילות, עשרות עובדים, והשקעות של יותר מ-13 מיליון דולר. הוא משתף ברגע שבו הבין שהגיע הזמן לעצור את החברה ואת החלום סביבה.
האזנה לפרק