היי אני יובל, מנכ״ל ואחד המייסדים ב Simply (עד לפני שבוע וחצי JoyTunes).
לפני כמה ימים פגשתי את דריה לספר קצת על הדרך שעברנו מג׳ויטונס לסימפלי ועל התובנות שלנו מבניית חברת B2C עם מיליונים רבים של משתמשים בעולם, הכנסות גבוהות, שותפים כמו דיסני ו-yamaha ומשקיעים כמו אינסייט, אלף, וגוגל ונצ׳רס (וגם – Jared Leto…).
המסע של ג׳ויטונס התחיל לפני זמן מה, בשכירות משנה של משרד קטן בדרום תל אביב. בזמן שהדרך לא תמיד הייתה ברורה או פשוטה (בלשון המעטה), היעד ניצב לנגד עיננו עוד מההתחלה: ידענו שאנחנו רוצים להביא ערך חיובי ומשמעותי בעולם, ורצינו לעשות את זה בסקייל עצום.
עם השנים, החדר בת״א הפך לבניין, וג׳ויטונס הפכה לסימפלי: חברה גלובלית עם מנוי משפחתי ומוצרים עם מיליוני הורדות בכל חודש. המוצר הראשון שלנו היה בכלל מיועד ללימוד נגינה על חלילית (ה-qa היה קשוח במיוחד..) וכדי למצוא Product Market Fit, עשינו דברים ניסיוניים לחלוטין: מ-User Testing על משפחה וחברים ועד פתיחת דוכן בקניון ערים בכפר סבא כדי לראות איך זרים מגיבים למוצר. למדנו המון, ולמרות שהגענו לאלפי בתי ספר בארה״ב, זנחנו אותו עוד בשנים הראשונות בגלל פוטנציאל עסקי מוגבל יחסית. מאז היו עוד כמה ניסיונות של נק׳ פתיחה שהלכו טוב (משחק מוסיקה עם מאות אלפי משתמשים ביום, מוצר מורים עם 10% מהמורים בארה״ב) אבל לא הייתה את ההתפוצצות שחיכינו לה.
השלב המשמעותי בהתפתחות שלנו היה כש Simply Piano עלה לאוויר. עם המערכת שפיתחנו לזיהוי קולי ועם הניסיון שצברנו בבניית מוצר – ידענו שנוכל להגיע למיליוני אנשים. צמחנו מהר והדגש שלנו התמקד ביצירת ערך משמעותי ללומדים שלנו. עם השנים הוספנו גם את Simply Guitar וממש לאחרונה גם Simply Sing. היום אנחנו כבר עובדים על מוצרים נוספים מחוץ למוזיקה כמו ציור (ועוד הפתעות שעדיין בשלבי פיתוח).
בפודקאסט דיברנו בהרחבה על התובנות שלמדנו מבניית חברת B2C מישראל, על ניהול מבוסס אימפקט (או ליתר דיוק בעיקר על אימפקט), על ההתפתחות האסטרטגית שלנו (וכנגזרת מכך המעבר לסימפלי) והתרבות הייחודית שלנו, וכמובן גם על הדרך שלנו – על ההצלחות, האתגרים ומפחי הנפש 🙂
אני מקווה שתהנו להאזין – אשמח לענות על שאלות!

שתפו אותנו בתובנות שלכם בנושא: