ליאור:            היי ערן.

ערן:               היי ליאור.

ליאור:            לא עשינו את זה הרבה זמן.

ערן:               אנחנו נמצאים באותו חדר פיזי.

ליאור:            מטורף. שמע, זה דברים שאומרים אותם ואחר-כך חוזרים שנתיים אחרי זה, זה כמו מלחמת המפרץ. זוכר את מלחמת המפרץ?

ערן:               ברור.

ליאור:            ככה אני מרגישה כרגע.

ערן:               הייתי הולך עם מסכה לבית ספר. זה מה שאני זוכר.

ליאור:            כן. גם עכשיו יש לך פה מסכה.

ערן:               [צוחק] כן.

ליאור:            היי כולם, הגעתם ל-Startup for Startup, הפודקאסט שבו אנחנו חולקים מהידע, הניסיון והתובנות שיש לנו כאן במאנדיי.קום וגם מחברות אחרות, והוא מיועד לכל מי שסטארט-אפ מדבר אליו, לא משנה באיזה כיסא הוא יושב ברגעים אלו [מוזיקה]. ביוני 2018 הייתה לנו עורכת דין אחת בחברה. היום, שנתיים אחרי זה בדיוק, אנחנו כבר עם שש עורכות דין. איך הופכים את פונקציית ה-Legal בחברה לכזאת שדוחפת את ה-business קדימה ותורמת להצלחה של ממש של כל מחלקה בחברה? על כל זאת ועוד נדבר היום עם שירן נאווי, Head of Legal במאנדיי.קום. היי שירני.

שירן:              היי.

ערן:               מה קורה?

שירן:              הכול בסדר. נרגשת להיות כאן.

ערן:               תתרגשי קצת יותר קרוב למיקרופון.

שירן:              אני אתרגש קרוב. לא כדאי, לא כדאי.

ליאור:            דווקא שירן, לפני שנתחיל ונצלול לנושא, רגע נגיד שזה פרק טעון גם היום. סבבה, עברו שנתיים מאז שהבנו שצריך Legal.

ערן:               למה זה טעון?

ליאור:            למה זה טעון? מה אתה שומע כשאתה שומע Legal?

ערן:               משהו נוראי.

ליאור:            תודה [צוחקת].

ערן:               אה, בגלל זה?

ליאור:            אז באמת בוא נתחיל ממך רגע ערן. כשאתה שומע Legal גם היום, וכששמעת Legal לפני שנתיים, מה שמעת? חבל שאי אפשר לראות את הפרצוף שלך. [צוחקת]

ערן:               לא, זה בסדר. תראי, אני חושב ש… זה קצת, כאילו, Legal זה מושג רחב. ה-Legal מלווה אותנו מ-day one בחברה. כי בעצם כשאתה מקים חברה, אתה עובד עם עורכי דין. וזה קריטי, בוא נגיד ככה. אין דרך אחרת לעשות את זה מן הסתם. אי אפשר לגייס כסף בלי עורכי דין, ומיתר, המשרד שמלווה אותנו, מלווה אותנו מ-day one. אז כשמדברים על Legal צריך להבין ש, מה שאנחנו מדברים בפרק הזה בקונטקסט זה הקטע של להביא מישהו in-house. וזה בכלל לא אינטואיטיבי, אנחנו רצנו המון זמן מול מיתר, טיפלו לנו בכל העניינים. מנושא השקעה – כשהיינו חברה קטנה עדיין – דרך כל-מיני נושאים שעלו לאורך הזמן. שהיו נושאים קטנים, כן? כשאתה חברה קטנה אז יש בעיות קטנות. ואני חושב שמה שאת מדברת עליו זה הנקודה הפיבוטלית הזאת שאתה מבין אוקיי, אני צריך להביא מישהו in-house. וזה קטע מאוד מלחיץ.

ליאור:            למה זה מלחיץ?

ערן:               כי האינטואיציה שלי הלכה ל"אוקיי, אז נביא מישהו פנימה, מה שהוא יעשה זה ייצר לנו עבודה, בעיות. יחפש מה לעשות. יחפש בעיות ב-Legal." זה האינטואיציה שלי הייתה. כי אצלי תמיד עורכי דין… אני לא מנסה להשמיץ אף אחד, אבל זה כאילו משהו מעכב, זה מונע, זה כאילו מייצר אתגר ובעיות.

ליאור:            אז אתה שומע האטה, אתה שומע סיבוך, אתה שומע מורכבות. כאב ראש.

ערן:               אני יש לי, יש לי ניסיון… היה לי ניסיון לא טוב עם עורך דין בחברה. אני ממש זוכר בתור מתכנת או בתור מישהו שמנהל … של RND, שתמיד עורכי דין היו אומרים "חכה חכה חכה, אי אפשר להתקדם עד ש-". אתה צריך… אני זוכר מקרה אחד הזוי, בחברה הקודמת שהייתי בה, רצינו להוציא איזושהי אפליקציה ל-mobile. מישהו מה-Legal אמר לנו חבר'ה, עדכנו את הגרסה של ה-IOS, עד שאני לא מסיים לעבור על כל ה-Legal של ה-Terms and Conditions החדש שהבאתם אתם לא יכולים להוציא את האפליקציה. אוקיי, זה 600 עמודים, לא יודע מה זה הדבר הזה. והוא ישב וקרא על זה וזה, ואמר "טוב, יש לי מלא הערות, אבל זה אפל, אז לא נראה לי שאנחנו יכולים לעשות משהו." אז מה עושים? עכשיו אתה נמצא באיזה מצב שאתה צריך לקחת אחריות, כאילו. מה אני אמור לעשות במצב הזה?

[00:04:00]    אז פשוט אצרנו טוב, בוא נוציא, אנחנו לא נגרור את החברה ואת האפליקציה בגלל הדבר הזה. אבל זה מאוד מורכב. כאילו, אני חושב שהאינטואיציה הולכת למקום שעורכי דין הם בלוקר למשהו. בין אם זה זמן, בין אם זה סעיפים שעכשיו מייצרים איזשהו קונפליקט מול מישהו אחר.

ליאור:            או כמו שאתה אומר, ממש חסימה של פיצ'רים חדשים או של פרויקטים מסוימים או…

ערן:               כן.

ליאור:            וזאת הסיבה שהפרק הזה היום, היה לי חשוב שתביא את האינטואיציה הזאת כדי להסביר למה אנחנו מדברים על Legal כ-business enabler. אם אתה מדבר על בלוקר, אנחנו, התקווה היא שבסוף הפרק שירן תשכנע את כולכם, כל מי שמאזין, שלא רק שזה לא חוסם באמת, זה מאפשר ומאיץ ונותן ביטחון ויכול להעיף את החברה לכיוונים חדשים.

ערן:               אבל אני יכול להגיד פה את ה-bottom line, כי שווה לזה לעשות ספוילר, שאני חושב שמה ששירן והצוות שלה הצליחו לבנות פה זה לגמרי את זה. כאילו, אני לא מרגיש היום בכלל במקום הזה. ההיפך. וזה מעניין ממש לנתח כאילו מה עשיתם ואיך אנחנו עובדים ביחד בשביל להבין איך הצלחנו לייצר את זה פה בחברה. ואני חושב שלא רק הממשק שלי ושל רועי מול שירן וה-Legal, אלא של כל החברה. שזה בעיניי מדהים. כל האנשים שעובדים בחברה ממש מסתכלים על זה בתור משהו שמאיץ תהליכים ועוזר. [מוזיקה]

ליאור:            שירני [צוחקת]?

שירן:              Yes.

ליאור:            אז אחרי שעשינו מלא build up, בואי נדבר שנייה כמו שערן אמר, להגיד Legal זה מאוד רחב, אז בואי נדבר רגע, תסבירי לנו מה זה Legal כמו שאת מתכוונת לזה.

שירן:              בטח. אז קודם-כל אני ממש מבינה את מה שערן מדבר עליו, כי זה באמת עדיין יש את עורכי הדין האלה ועדיין באמת יש את התפיסה הזאת של Legal כבלוקר – לפעמים מוצדקת, לפעמים לא. זה מוניטין שלילי שאני ככה חיה איתו יום-יום, זה תמיד ברקע, וזה משהו שאנחנו כל הזמן מנסים לפרק. בעיניי Legal באמת מורכב משלושה דברים עיקריים. אז אחד, הדבר הראשון, אולי אפילו העיקרי ביותר, זה לבנות תשתית נכונה ולסלול דרך שמקיימת את האסטרטגיה של החברה. את האסטרטגיה של ה-business כמו שה-business מנחיל אותה. אתן כדוגמה, חברה יודעת שהיא נכנסת לתחום המסחר האלקטרוני. אוקיי, אז צריך לדעת לבנות את זה נכון, צריך לדעת לבנות תשתית. בסוף מסחר אלקטרוני הוא תחום מאוד רגולטורי. איך אני גובה את הכסף, איך… מה בדיוק אני צריך לפרט ברמת מה ה-tax, מה המחיר, איפה אני משקף את זה. זה דברים שנגזרים באמת מחוקי המשחק. ואז צריך לראות איך אנחנו בונים תשתית שמקיימת מוצר כזה. מצד שני אפשר לראות את האסטרטגיה בצורה יותר רחבה, שזה חברה שיודעים שרוצה ללכת להנפקה, בעוד שנה, בעוד שנתיים. אז מתחילים לעבוד על תשתיות ולסלול את הדרך כדי להגיע להנפקה כשאנחנו מוכנים. להתחיל להכין את התשתיות של איך מנהלים את החוזים שלנו, לעמוד מול כל-מיני חוקים שאנחנו יודעים שאנחנו כבר רוצים, שאנחנו נצטרך לעמוד בהם בהמשך, לדעת לבנות את זה מעכשיו. זה באמת העניין של האסטרטגיה. שתיים זה ניהול סיכונים של החברה. זה גם ברמת המקרו וזה גם ברמת המיקרו. מה אני מתכוונת? נגיד מקרו זה ברמה של עכשיו יש טרנד של אכיפה מאוד חזקה בענייני פרטיות. או יש סיכון מאוד גדול לחברה תמיד ב-security, כמו כל חברת cloud, כמו כל חברה שמתעסקת ב-data. ואז השאלה היא איך מנהלים את הסיכון הזה, באיזה חוקים אנחנו רוצים לעמוד, מול איזה מדינות – אנחנו חברה שפעילה בהמון מדינות בעולם, מה החוקים שרלוונטיים אלינו, איך אנחנו יוצרים את התיעדופים. וניהול סיכונים גם ברמת המיקרו. של אני עובדת על הסכם מול לקוח ועכשיו אני יודעת שהוא דרש ממני המון המון דרישות, אני יכולה לעמוד בזה בצורה הזאת,

[00:08:00]     אני יכולה לעמוד בזה בצורה אחרת, ובסוף יש לי מה שנקרא, סעיף שנקרא cap of liability. זה סעיף שאני מגדרת את הסיכונים שלי. אז אני תמיד מודעת מה אני יכולה לעשות בפועל, אגב, כי אני צריכה להכיר את המוצר, מה אני באמת יכולה לעמוד בפועל, מול מה הרף העליון של הסיכון שלי מול הלקוח הזה. למשל, מה האחריות שלי במקרה של security breach. אני לא יכולה לקחת את כל הסיכון של שימוש בשירותי ענן. אני צריכה לגדר את זה איפשהו כדי שהעסקה הזאת באמת יהיה בה תועלת לחברה. וזה תפקיד שרק Legal יכול לעשות, זה לא שיקול שעוד מישהו יכול לעשות. הדבר השלישי, שזה דבר שאני חייבת להגיד שאני דווקא למדתי אותו פה בחברה מכוח התרבות של החברה – זה empowerment של אנשים, זה empowerment של כל מקבל החלטות בחברה, שבמקרה של מאנדיי זה כל עובד בחברה, מקבל החלטה מושכלת. אני לא רוצה, וגם החברה לא רוצה, שהוא יצטרך לבוא ל-Legal כל פעם שהוא צריך לעשות משהו. כל פעם שהוא צריך לפתח מוצר, כל פעם שהוא צריך להוציא איזה פוסט. אז אנחנו באמת רוצים ליצור יותר ויותר מודעות להבנה של טרנדים משפטיים בעולם או להבנה של למה חשוב לשמור על פרטיות, למה חשוב לשמור על אבטחת מידע, כדי שמחר הוא ייקח, הבן אדם הזה ייקח את ההחלטה בעצמו.

ליאור:            רגע רגע, אני חייבת רגע להגיד. שבין ה-build up שעשינו עוד פעם לזה שזה לא מאט ו, לבין מה שסיפרת הרגע שנשמע, בואי, אסטרטגיה, גידור סיכונים, שכל אחד יהיה מודע ולא יצטרכו לבוא אליכם – נשמע כמו מגה-עומס על המערכת.

שירן:              נכון, נכון. אז-

ליאור:            קליל זה לא נשמע מה שסיפרת פה כרגע.

שירן:              זה פשוט המון שיקולים שאנחנו לוקחות – ואני אומרת "לוקחות" כי אנחנו כאן צוות של שש עורכות דין – אנחנו לוקחות בשביל, אנחנו לוקחות את כל השיקולים האלה ושוקלות אותם ובסוף אנחנו מנגישות את זה לחברה, זה בסוף עניין של הנגשה. מנגישות את זה לחברה, שלהם יהיה קל. שאנחנו לא נהיה ה-bottleneck שיעכב את הדברים. אני לא רוצה להיות עורכת הדין ש"רגע, hold it, אל תלכו להוציא אפליקציה מול אפל כי שנייה אני צריכה לעבור על ה…" סתם דוגמה היפותטית, כי אני צריכה לעבור על התנאים. לא, קודם-כל תלכו, כי אין לי say כאן, אין לי say מול אפל. זה אחד. שתיים, האפליקציה הזאת ב-IOS היא הכרחית, היא קריטית לחברה, אני לא יכולה לסגור אותה. אז אני הולכת למקום של גידור סיכונים. אז קודם-כל תלכו, ואז בואו נחשוב איך אנחנו נגדר את הסיכונים בהמשך.

ליאור:            אתה יכול להבהיר את התשובה?

ערן:               זה נקודה לדעתי מאוד חשובה, שאני יכול אפילו לתת את הפרספקטיבה שלי, בתור מישהו שצורך את השירותים שלך נגיד היום או של הצוות שלך, או בעבר נגיד מול משרדי עורכי דין, שאני ממש, בעיניי, אני קטלגתי את זה למה זה עורך דין שעושה עבודה טובה. ומה זה עורך דין שעושה עבודה לא טובה. אני חושב שזה ממש לא אינטואיטיבי. יש נגיד אנשים שאומרים "יש לי איזה מקרה מורכב, אני אלך להתייעץ עם עורך הדין שלי." עכשיו, מה קורה כשאתה מתייעץ עם עורך דין? אתה מראה לו נגיד איזשהו מסמך משפטי, אז הוא אומר "טוב, יש לי, אני מקצוען, אני אראה לו את כל הבעיות שיש במסמך הזה." והוא חוזר עם כאב ראש של איזה 30 סעיפים שצריך לשנות אותם, והכול מסומן באדום, וכאילו אתה לא מסוגל להתמודד עם הדבר הזה. זה לדעתי עבודה של עורך דין שהיא לא טובה. כי מה שהוא עושה, הוא כאילו מגן על עצמו. הוא אומר "הנה, אני הראיתי לך את כל הבעיות שיש במסמך" – בעסקה, לא משנה מה – "תתמודד." עכשיו, אתה, אין לך את היכולת להבין מה הסיכון. מה חשוב, מה לא חשוב. אני חושב שמשהו שהיה לנו מאוד חשוב במערכת היחסים שבנינו מולך ומול הצוות וגם כשעבדנו בעבר מול מיתר-

ליאור:            ועדיין עובדים מול מיתר, כן?

ערן:               ועדיין עובדים מול מיתר, אלון ואפרת מדהימים בקטע הזה.

[00:12:00]     זה  פשוט שאתם ממש שותפים. כאילו, כשאני מדבר איתך את אומרת לי "שמע, אני מבינה את ה-business, אני מבינה מה חשוב, זה וזה תתעלם, עזוב, אל תחשוב על זה בכלל. ההחלטה היחידה שצריך לקבל זה ככה, ואני חושבת שככה זה נכון." וזה שם אותם במקום של empowerment. כי כאילו, אתה לא עובד סביב כל הבעיות. אתה עובד סביב מה שגורם לדברים להתקדם. ואני חושב שגם הרבה יזמים או אנשים שיש להם חברות בוחרים עורכי דין לא נכונים, שהם רק מציפים להם את הבעיות ואת הקשיים, ואתה מרגיש ש, כשאתה מרגיש שאתה מגיע למקום שעורך הדין כל הזמן תוקע לך את הדברים וקשה לך להתקדם והכול נהיה קשה – זה סימן שאתה עובד עם הבן אדם הלא נכון. ואני חושב שרוב עורכי הדין הם כאלה. כאילו, interface של "בוא נציף לך את כל הבעיות, את כל המכשולים, וקח אתה את האחריות ואת ההבנה של מה הסיכון ומה הסיכוי בכל אחד מהדברים האלה."

ליאור:            אני גם אוסיף שב-default הכי קל במירכאות פשוט לא לעשות כלום, כן? אתה יכול לשלוח מסמך לעורך דין ולהגיד "טוב, תודה רבה שהראית לי את הסיכון, אני אכן לא אחתום…" גם אגב ב-consumer, כן? ברמת הפרט. אני לא אחתום על חוזה דירה חדש, אני לא אעשה את הטרנזקציה הזאת, אני לא אזוז בעולם הזה, אין סיכוים ואין סיכויים.

ערן:               והאנרגיה הולכת לשם, האנרגיה הולכת לשם, כי עורך הדין יבוא ויגיד לך את כל הבעיות.

ליאור:            בדיוק.

ערן:               וקח תתמודד, מה, אני אקח את האחריות על הדבר הזה? זה כאילו-

ליאור:            והמעבר באמת שאתה מדבר עליו פה הוא מעבר לאיך אפשר בכל-זאת לעשות את הפעולה הזאת ולהבין מה הסיכונים והאם יש איזשהו קו אדום שצריך להיות מודעים אליו. וכן איך אפשר לרוץ קדימה. וזאת שאלה אחרת לחלוטין.

ערן:               אני חושב שזה Legal שהוא שותף. כאילו, מעבר ל-Legal שהוא דבר טכני שמשקף לך את כל הבעיות הטכניות שיש במסמך או בעסקה.

שירן:              אגב, זה בדיוק שורש העניין. כמו שאתם אומרים, אתה מקבל המון המון הערות. אז יכול לקרות אחד משניים: או שאתה חותם עליו as is עם כל הסיכונים, או שאתה לא חותם עליו בכלל ואתה קופא במקום. שתי הסיטואציות האלה לא טובות. לא טובות לאף אחד.

ליאור:            אל-מול המטרה שהגדרנו, שהיא להתקדם ולהצליח.

שירן:              בדיוק. ולכן קודם-כל צריך להבין את המטרה, מה אני רוצה להגיע. ואז מה ש-Legal אמור לעשות זה להגיד אוקיי, אני יודע מה אני רוצה, אני אדע לתעדף את הסיכונים של הדבר הזה, בוא תשיג רק את זה ואת זה. הרעיון הוא לא להציף בעיות, הרעיון הוא לתת פתרון. ו-Legal, אחד הדברים ש-Legal בעיניי אמור לעשות כשהוא מגיע לחברה זה באמת לשאול את עצמו מה ה-vision שלי. מה ה-vision, כשאני עשיתי עם הצוות שלי offsite בשנה שעברה, אז שאלתי אותן, מה ה-vision שלנו? מה ה-vision שלנו כ-Legal. כי צריך להיות לנו כזה.

ליאור:            תני דוגמה ל-vision.

שירן:              האם אנחנו רואות את עצמנו כ-business enablers, מה אנחנו רוצות… עכשיו, אם נדבר רגע בצד הפרקטי, מה אנחנו רוצות להשיג השנה. אז אני יכולה להגיד שהמטרה העיקרית של השנה הזאת, 2020, זה לייצר תרבות של trustworthiness. השתמשתי פעם במילה compliance, אפילו ב-onboarding שאני עושה עם העובדים, compliance, כאילו לעמוד. אבל לעמוד במה? זה התחייבויות חוזיות, זה חוקי המשחק, זה מה מתחרים אחרים עושים וזה חוקים. אבל זו מילה נורא גדולה, אנשים לא מבינים אותה והיא מאוד ליגלית. אז סתם דוגמה, ב-onboarding עם עובדים חדשים אז אני אומרת להם "אני אומרת לכם – compliance – זה באג'נדה של Legal, אבל זה תפקיד של כולנו, וזאת הפעם האחרונה שתשמעו אותי אומרת את המילה הזאת, עכשיו אנחנו נדבר על trustworthiness. כי זו המטרה, בואו נדבר במטרות, בואו נדבר בערכים. מה אנחנו רוצים. מה בכלל העולם המשפטי רוצה. לשקף, transparency, הוא רוצה לדאוג לפרטיות, הוא למעשה רוצה לשרת את מה שאתה רוצה כיוזר.

ליאור:            אבל שנייה בשביל ש… Legal זה עדיין Legal, וגם כשאת אומרת compliance וצוחקת על עצמך, אמרת את המילה הזאת בסוף.

[00:16:00]

שירן:              טוב. אז האתגר, והוא אתגר גדול, זה לדאוג לאותה מילה גדולה, ל-compliance. זה אומר לאזן את הסיכונים של החברה, לנהל אותם איכשהו, תוך שהולכים יד ביד עם ה-business ולא מאטים אותו. זה אתגר ענק. זה נורא נורא קשה.

ערן:               בדגש על לא מאטים. זה, זה בעיניי ה-אינדיקציה. כאילו, אני לא מרגיש שהיום האטנו בכלום, כשיש לנו צוות של Legal כזה משמעותי בחברה.

שירן:              אני רוצה להגיד שבכלל במאנדיי האתגר הזה מועצם. כי בחברות אחרות – האמת ברוב החברות – בסוף אתה מבין דרך המנהלים, אתה הולך איתם יד ביד, אתה נפגש איתם ארוחות צהריים – הכול די יחסית מנוהל ואפשר לעשות את זה. במאנדיי זה מקום שכל אחד יכול לקבל החלטה – זה סופר-מאתגר. כי אתה צריך לדעת לא לעכב אותה. אבל זה אומר שאתה גם, כ-Legal, צריך להיות לך עור של פיל ואתה צריך להיות מספיק בוא נגיד חסין, resilient, כדי לנהל את הדברים האלה ולהבין שחיים עם סיכונים בשלום. כי המטרה של Legal זה לא להעלים את הסיכון, זה לנהל אותו בהתאם לאסטרטגיה של החברה. אני אתן לגם דוגמה מעולם הווידיאו. אני אתן לכם, העבודה הראשונה שלי, גם להנחיל עניין של מה נכון ומה לא נכון בלי להאט אותם וגם איך זה בא לידי ביטוי שכל אחד יכול לקחת החלטה. בקמפיין מאוד גדול של החברה לפני כמה חודשים עבדנו עם הצוות, ליטל מהצוות שלי-

ליאור:            שאחראית על?

שירן:              היא אחראית על IP ועל ענייני Marketing. אז היא באמת עבדה עם כל הצוות, בפגישות שבועיות, לפעמים אפילו יומיות, על הקמפיין הגדול, איזה אסטים מותר לנו להשתמש – אסטים אני מתכוונת לאיזה תמונות מותר לנו לקחת, וידיאוים, מאיזה אתרים, משהו שאני יכולה להשתמש גם לפרסומת, רישיונות מיוחדים וכדומה. איזה לוגואים של לקוחות או של business partners אנחנו יכולות להשתמש. והם באמת יצרו איזה קו והלכו עם הקו, הם ידעו מה מותר ומה אסור וככה הם באמת כתבו את הכול. ואז החליטו שרוצים שיהיה סרטון vision – vision זה שאנחנו מראים את המוצר שלנו בהמשך – הוא היה סופר יצירתי, של צוות ה-motion אצלנו. ומעצב ה-motion מן הסתם לא היה מחובר לכל מה מותר ומה אסור שהצוות עבד עליו, הוא פשוט עבד בשיא הקריאטיביות שלו. שזה מדהים, זה משהו שאנחנו לא רוצות גם לשבור. רגע לפני הפרסום אנחנו מגלות שם דברים שאנחנו לא באמת יכולים להשתמש בהם. עכשיו, בחברה אחרת את אומרת "רגע, אבל המנהל של הצוות ידע, איך הוא לא זה?" זה לא עובד ככה. זה לא עובד ככה, זה כולם צריכים לדעת. עכשיו, האמירה היא זה לא אותו מעצב היה צריך לעבור דרכנו, זה הוא היה צריך לדעת "רגע, מה אני מחפש, מה המטרה שלי? אני רוצה שסרטון ה-vision הזה יהיה חשוף לכולם. אני רוצה שהוא יהיה חשוף לכולם. אז מה אני צריך, אני צריך רישיון מתאים. מבחינתנו זה הכי בסיסי ביותר. במקרה הזה באמת הלכנו למעצב, להחזיר אותו לעריכה מטורפת, זה לא דבר שהיינו עושות. שוב, זה גם שיקול. אז כן, לקחנו קצת סיכונים. מקסמנו עד כמה שיכולנו, ושלחנו אותו לדרכו. ושם באמת הייתה לי נקודה שאמרתי לליטל "את מבינה שזה לא עוזר לדבר עם הצוות, עם המנהל, כי בסוף בא המעצב והוא מעצב משהו שהוא רוצה." עכשיו, אנחנו לא רוצות לעצור את זה. אז היא אמרה "קודם-כל תפסתי אותו כשגריר – הוא יודע." כי הוא בסוף זה שמעצב את הסרטונים, אז הוא יודע. אבל מה המטרה שלנו? הסברנו את הרציונלים – מה אתה צריך. פעם הבאה זה לא כדי להביא אותו אלי. זה לא כדי שהוא יעביר את הסרטון אצלי פעם הבאה. הוא ידע מה השיקולים שאני הייתי עושה. והוא לוקח אותם לבד. זה הרעיון.

[00:20:00]

ליאור:            דמיינו כזה, רק כפול. מאות כאלה ביום, מאות אנשים שזזים, ובהצלחה, הנה האתגר שלכם.

שירן:              ואנחנו גדלים מהר.

ערן:               זה אתגר של לנצח את זה לא עם בירוקרטיה. זאת אומרת, לא להפוך את שירן להיות ה-bottleneck. זה מה שאני חושב שראיתי בהרבה חברות. שצריך לקבל אישור מ-Legal. אז בוא נעשה ישיבה עם Legal, ישיבה הכי נוראית על כדור הארץ, שהם יעברו על כל הדברים ויאשרו עוד לפני שעושים. על הפנים.

ליאור:            ה-Legal השוטר המפחיד, כן?

ערן:               כן. אז זה ההבדל בין להיות בירוקרטיה לבין להיות משהו שהוא מלווה ונותן לאנשים, מעצים את האנשים לתת להם את הכלים להבין מה הרציונל מאחורי זה ולסמוך עליהם. וזה אני חושב מה שהם הצליחו לייצר פה בצורה מאוד מאוד טובה. זה סופר-מאתגר. זה סופר-מאתגר.

שירן:              אפילו ברמה האישית. באמת, אפילו ברמה המקצועית. אמרת מקודם אחריות מקצועית של עורך הדין. באמת האחריות המקצועית שלך כעורך דין זה לקחת את השיקולים הליגליים האלה. ואז אתה, בוא נגיד, ממש בחודש הראשון שלי בחברה-

ליאור:            רגע, מה זה לקחת את השיקולים הליגליים? את מדברת ובתוך המוח שלך הכול ברור לך.

ערן:               לא, היא אומרת שמע, אני עורך דין, אני צריכה להציב ל… כאילו להציף למקבלי ההחלטות את כל האספקטים הליגליים. זה לא נכון. לא מתחבר לזה בכלל.

ליאור:            נכון.

שירן:              אבל מצד שני, איך אני יודעת מה ה-risk tolerance של החברה.

ערן:               נכון.

שירן:              מה ה-risk tolerance שהגדרנו לעצמנו. אז היום אני יודעת להגיד אותו. היום גם אני יודעת, תמיד באינטראקציה מול אנשים בחברה, אני יודעת האם זה מישהו צעיר שהוא קצת יפחד לקחת את ההחלטה, אני אגיד לו… אני יודעת מה הריסק, אני אגיד לו את הרציונל, כי אני רוצה שלפעם הבאה הוא ילמד, אז אני תמיד אגיד לו את זה. אני אגיד לו "עכשיו תגיד לי מה התועלת." ואז הוא אומר לי מה התועלת אז אני לוקחת את ההחלטה. כי אני לא רוצה שהוא יהיה בלוקר או שהוא ייקח את זה על עצמו, כי הוא לא באמת מבין את זה, אז אני לוקחת את ההחלטה הזאת בשבילו. אבל זה משהו שהייתי צריכה להגיע אליו. בהתחלה לא ידעתי מה ה-risk tolerance של ערן ורועי, לא ידעתי בכלל מה האסטרטגיה הגדולה של החברה, איך מנחילים את זה, כי בכל חברה זה אחר. הייתה לי חברה שהמנכ"ל רצה לדעת את ה-red lines. אז ידעתי שזאת חברה שכשאני עוברת על הסכם אני נותנת red line, אני לא לוקחת את ההחלטות העסקיות. מצד שני חברה אחרת, קחי את ההחלטות העסקיות. כל חברה יש לה את ה-risk tolerance שלה, כל חברה זה גם האנשים בתוך החברה. אז יש אחד שאת תפרטי לו יותר את הסיכונים, יש אחד שהוא ממש, he will freak out, את לא תפרטי לו. את תיקחי את זה בשבילו, את תגידי לו את זה.

ליאור:            אז איך ניגשים לזה בהתחלה? עורך דין נכנס לארגון חדש, איך הוא מגיע למצב שתוך שנתיים הוא מדבר כמוך?

שירן:              או, פיצוח, בעיניי.

ליאור:            ושערן מדבר עליו כמו שערן מדבר עלייך, כן.

שירן:              מה שלא היה ברור לי בהתחלה אגב. כי במצגת הראשונה שעשיתי לערן ורועי, אמרתי להם אני צריכה שתנחילו אותי מלמעלה למטה. אני לא הבנתי את זה. ואז לא נתנו לי את זה, כן? אבל אז הייתי צריכה לחשוב עם עצמי, אמרתי טוב, איך אני עושה את זה, איך אני מפצחת את זה. ואז אני אומרת, bottom up. אני מתחילה מלמטה. אני מתחילה לדבר עם האנשים, לדבר עם האנשים, לדבר עם האנשים. ובסוף זה גם מה שעבד לי. כולם מכירים אותי ואת הצוות שלי, הצוות שלי מכיר אותם, אנחנו מדברים אחד עם השני, אנחנו חיים את ה-business, יצרנו סוג של trust. הם האמינו שאני יודעת על מה אני מדברת. הם האמינו, וזה הכי חשוב.

ליאור:            ואיך מגיעים לזה שירן? איך את מגיעה למצב שאת מבינה את ה-business? מה, נכנסת לפה והבנת, ידעת Sas, הבנת את מאנדיי, כאילו, איך זה קורה?

שירן:              אז קודם-כל עוד לפני שנכנסתי למאנדיי, פתחתי חשבון במאנדיי, הכרתי את המוצר. זה task מס' 1 לכל עובדת שגייסתי. תכירי את המוצר, שחקי עם המוצר, תקימי… זה, אני מאמינה בזה שזה הכרחי, זה הדבר הכי בסיסי בעולם, לעורך דין להכיר את המוצר. אגב, זה גם מה שהרבה פעמים יצר את הקונפליקט, שאתה שולח את ההסכמים המסחריים עם הלקוחות שלך, שולח אותם לעורך דין  חיצוני.

[00:24:00]     עורך דין חיצוני, הוא לא יודע. הוא באמת לא יודע, יש כאן פער מידע אמיתי. זה לא שהוא מנסה לכסת"ח וזה. אחת יש לו אחריות מקצועית, שתיים יש לו פער מידע, שהוא לא יודע מה המוצר מאפשר. הוא לאו דווקא יודע שמאנדיי מעלה פה איטרציות כל שעה ומתקנת. נשמע לו הגיוני שלהודיע ללקוח לפני שינוי משמעותי 30 יום. זה הגיוני, אגב, יש חברות שככה זה באמת עובד ולא יכול לעבוד אחרת. במאנדיי זה לא נכון. אבל אין לו את הידע הזה. וזה ידע שבא באמת מבפנים. אז קודם-כל להכיר את המוצר. להכיר את המוצר הכי טוב. ולהכיר את המוצר זה לא רק מבפנים. זה להכיר אותו גם מבחוץ. אז אחרי שהכרתי את המוצר, הדבר השני שעשיתי זה פתחתי חשבונות אצל כל המתחרים שלנו וממש עברתי את כל ה-flow שלהם של ה-signup, לראות איך הם עושים דברים. לראות עד כמה הם שקופים פה, עד כמה הם מפרטים במוצר, סתם לדוגמה, ב-purchase page. עד כמה הם נותנים שם מידע, עד כמה אנחנו. זה להשוות. כי בסוף, אני לא מביאה את העולם המשפטי הגדול והחוקי לתוך מאנדיי. אלא אני מפרשת את העולם המשפטי ואת החובות המשפטיות שלנו מתוך העולם של מאנדיי, מתוך התעשייה שאנחנו חיים בה. ואז ביחד אני קוראת לזה "חוקי המשחק". זה החובות שלנו כלפי הלקוחות, זה החובות שלנו כלפי עצמו, זה חוקים. זה הכול ביחד. [מוזיקה]

ליאור:            מתי צריך להכניס Legal לתוך חברה? ערן, אמרת קודם שאנחנו עובדים עם מיתר והם מלווים אותנו ברקע. על-פניו יכולנו להמשיך ככה עד היום. מתי מגיע הרגע, מתי נכון – שירן, ככה אני אשמח לשמוע משניכם – שחברה מסתכלת ומזהה שעכשיו זה הזמן לבנות את הדבר הזה פנימית?

ערן:               כן, אז תראו, אני חושב מהחוויה שלי, אז כמו שאמרתי, עדיין אנחנו עובדים עם משרד עורכי דין, אבל אז היה לנו רק משרד עורכי דין, שעבדנו מולו בהתחלה כשהקמנו את החברה ועזרו לנו. ואז ה-Legal הסתכם במסמכי השקעה. בעיקר corporate governance כזה מול הבורד, מסמכי השקעה. ממש בקטנה. היה שם דברים מאוד משמעותיים, אבל בזה זה הסתכם.

ליאור:            גם התדירות של המפגש אתה אומר שהיא יחסית ספציפית ונדירה.

ערן:               כן, יחסית נדירה. אתה צריך להתקשר למשרד עורכי הדין כל יום, אתה צריך להסביר לו את כל הקונטקסט כל הזמן מחדש. אתה מבין שכאילו אתה משקיע המון אנרגיה בשביל להסביר מה ה-risk tolerance שלך וכו'. באיזשהו שלב הגענו לסיטואציה הזאתי ואמרנו חייבים להביא מישהו in-house, כי תראו, בסוף אתה רוצה מישהו שהוא ייצג אותך, את הפרספקטיבה שלך. עם הידע הליגלי. ככה אני מסתכל על זה. היום אני מסתכל על שירן והצוות שלה, היא מייצגת אותי ואת רועי במאה אחוז. רק שיש לה נשק אחד ענקי, שאי אפשר לסבן אותה. היא מבינה את כל האספקטים הליגליים ואת כל ההשלכות, את כל ה, איפה יש סיכון ואיפה יש משהו שאין לו משמעות. והיום אני יכול להגיד לכם שאני שחררתי את זה לגמרי. כאילו, היא לוקחת ownership על הדבר הזה במיליון אחוז. כאילו, ואני יודע שהיא לא מייצגת את ה-Legal בתור הבעיות. היא מייצגת אותי ואת רועי בתור מה שאנחנו היינו רוצים מהחברה עם כל הידע הליגלי שיש לה. זה בעיניי הנקודה שאתה מגיע למצב שאתה משקיע בזה המון אנרגיה. וכל חברה תגיע לזה ממקום אחר. מה שקורה, ככל שאתה גדל והנוכחות שלך גדלה בחוץ, ה-brand בוא נקרא לזה, ואז היה לנו mini brand, micro brand. אנשים מתחילים לשים לב אליך, אתה נמצא יותר בחוץ. ואני ממש זוכר את התביעה הראשונה שקיבלנו. עכשיו, אתם צריכים להבין מה זה. כאילו, אני לא יודע אם אתם יכולים לחבר את התחושה, אבל אני, כאילו, קיבלתי תביעה – אני זה החברה, אבל זה אותו דבר – פעם ראשונה, לא ישנתי בלילה. אני אזרח רגיל, ואני לא, אף אחד לא תבע אותי עד היום. פתאום אתה מקבל תביעה. אתה לא מבין מה זה בכלל, זה… אתה לא יודע לכמת את זה, אתה לא יודע… זה מלחיץ.

[00:28:00]     אתה שומע, ישר קוטפץ לך בראש worst case scenario, צריך לסגור את החברה, תבעו אותנו. ואני חושב שזה מפגש ראשון מאוד מלחיץ עם Legal. כי אנשים שולפים את הקלף הזה של משפט ועורכי דין מאוד בקלות, הם לא מבינים עד הסוף מה זה אומר. קל מאוד להגיש תביעה, יחסית. והמפגש הראשון היה מאוד מפחיד. שבדיעבד הוא היה כלום, כן? כאילו, הוצאנו מסמך אזהרה והבן אדם השני התקפל ולא היה פה שום מילה, אבל באותו רגע זה היה מאוד מלחיץ התחושות בבטון. ולאט לאט הדברים האלה מתגברים, ככל שאתה עולה יותר, אני יכול להגיד שעד היום קיבלנו הרבה תביעות, מכל-מיני גורמים.

ליאור:            פניות. האם אפשר לתבוע אתכם? שירן עונה "לא" [צוחקת]

ערן:               כן, כי אנשים מחפשים, יש אנשים שמחפשים כסף, יש אנשים שמחפשים, לא יודע מה. באמת, אני כאילו… פעם איזה יזם שדיברתי איתו אמר לי "תקשיב, ככל שתעלו יותר, קח את זה בחשבון, תתכונן לזה כבר מעכשיו, יחפשו אתכם. יהיה כל-מיני אופורטוניסטים ואנשים שיחפשו אתכם." היום אני יכול להגיד, אני ארוץ קדימה, אני חי עם זה בעולם אחר. אני אגיד לכם מה השתנה. וזה אולי חשוב להגיד ליזמים. זה טיפ שקיבלנו מהתחלה ואני חושב שהוא סופר-חשוב. בסוף כל תביעה כמעט שאתה מקבל, אפשר כמעט לכמת אותה בכסף. עכשיו, זה חשוב לכמת אותה בכסף. כי אם נגיד מישהו תובע אותך על… לא יודע לחשוב על דוגמה ספציפית, אולי שירן תעזור, אבל לא יודע, זה שהוא לא יכל להשתמש בתוכנה x זמן או שנעלמו לו נתונים וזה פגע בו – אפשר לתחום את זה בכסף, זה תמיד אוקיי, אז הדבר המפחיד הזה שנקרא תביעה, נגיד-

ליאור:            רישיון לשנה, כן.

ערן:               50 אלף דולר. אוקיי, יש לנו כסף, לא מלחיץ, אוקיי? כל עוד אתה יכול לכמת משהו בכסף ולהגיד worst case scenario זה הכימות… עכשיו, זה גם מלחיץ אותי, כי אם אנחנו נגייס מחר עוד סיבוב גיוס, משקיע חדש ירצה להיכנס, הוא לא רוצה להיכנס לחברה שיש לה בעיות ליגליות. אז אם אני אומר לו "תקשיב, הסיכון פה הוא 650 אלף דולר, אז בוא נעשה discount של 50 אלף דולר על הווליואציה, worst case, בסדר? אין פה באמת משהו ש… אחד הטיפים הכי חשובים ששווה לתת, זה נוגע ל-IP. אלון, שהוא עורך דין שמלווה אותנו מ-day one ממיתר אמר לנו תקשיבו חבר'ה, לא איכפת לי מהכול. יהיו לכם בעיות בדרך. דבר אחד תשמרו עליו, וזה גם שירן עד היום, מה שנקרא שומרת על זה בלי לחשוב פעמיים, זה ה-IP שלכם. כי לחברה יש כמה נכסים, יש את האנשים שעובדים בה, יש את הכסף שיש לה בבנק ויש לה את המוצר, זה ה-IP שלה בסוף. ה-trademark שלה, המוצר שלה. ואם חלילה פה יש בעיה, זה בעיה רצינית, כי אי אפשר לכמת את זה בכסף. אם מישהו יכול לטעון שהמוצר שייך לו או שהוא שותף להקמה שלו או שה-international property שלו תרם לדשבורד הזה של החברה – זה לא מגובה, אין לך שום דבר שמגן על זה, לא תחמת את זה בשום צורה – אין לזה סוף, אין לזה cap. וזה משהו שבאמת היה מלחיץ משקיע אחר. או היה מונע מהחברה to go public. מרחף עליהם מין ענן מאוד מאוד גדול כזה של חוסר-ודאות.

שירן:              נכון, נכון. אני חושבת שחברה שהיא באמת באזור שהוא די רגולטורי, כמו חברה שמתעסקת בהרבה data, חברה שמתעסקת ב, כמו מה שאמרנו מקודם, מסחר אלקטרוני – היא כנראה תצטרך להביא את הבן אדם הזה מוקדם יותר כדי לבנות תשתית מראש היא נכונה לחברה. תשתית שהיכולה ללכת עם החברה קדימה ולא להנחית עורך דין כשהחברה יש לנו כבר 300 או 400 אנשים, ואז נורא קשה להכיל את זה, זה באמת בא, הוא נחת על החברה תרתי משמע, הרבה יותר קשה לבנות תשתית ככה ולייצר איזושהי תרבות מסוימת של עמידה בכללים. ובסוף זה רלוונטי – ערן נגע בזה מקודם בקטנה– ל-brand של החברה, לאיך שהחברה נראית, עד כמה היא רצינית. ושמה אני חושבת שזה באמת קריטי.

[00:32:00]

ערן:               ועוד משהו שחשוב לי להגיד, זה שיש לך מישהו in-house, זה לא אומר שאתה לא עובד יותר מול חברות עורכי דין מבחוץ. אני יכול לתת דוגמה, דווקא לדעתי ממש מעניינת, שהייתה לנו. זה היה די בתחילת הדרך, אני חושב שזה גם עיצב אותנו, כאילו גם את שירן ואותנו.

ליאור:            תחילת הדרך של שירן בתוך החברה.

ערן:               של שירן, כן, סליחה. אז בעצם קיבלנו מכתב מעורכי דין, מחברה, לא נזכיר את שמה, אבל הם בעצם תבעו אותנו על סימן-מסחר, על trademark, על השם מאנדיי. היה להם איזשהו שם שכלל את המילה מאנדיי.

ליאור:            אפשר להריץ על זה מלא בדיחות, כן? הקלנדר העולמי, ארגון הקלנדר העולמי שלח מכתב למאנדיי ואמר-

ערן:               זה יותר מורכב מזה, כן.

ליאור:            המילה מאנדיי היא שלנו ולא שלכם.

ערן:               אתם יודעים שהשתמשו בזה ליום שני בעבר? [צוחקים]. בקיצור, קיבלנו מכתב מלחיץ, שירן קיבלה את זה. ועכשיו תראו, שירן, אני מדבר עלייך, את נמצאת פה בחדר, היא מבינה בהמון המון תחומים, אבל ספציפית לגבי סימני מסחר באיחוד האירופי או בארה"ב זה כבר איזשהו תחום התמחות מאוד מאוד ספציפי, זה כמו רופאים מתמחים. כאילו, היא רופאת משפחה [צוחק], היא מטפלת בכל הבעיות, ויש-

ליאור:            בעיה מאוד מאוד ספציפית.

ערן:               מאוד מאוד ספציפית. עם מיליון details, כן.

ליאור:            והיא כאן בהתחלה אתה אומר. נוסיף גם את זה.

ערן:               יחסית, כן.

ליאור:            שמי שלא מכיר, בסדר? אני רגע אצייר את דמותך. לוקח זמן to earn your pass, כן?

ערן:               אני אתבל את זה, אתם לא יודעים עד איפה…

ליאור:            לכל מי שמקשיב ורוצה פעם לעבוד איתך [צוחקת].

ערן:               בקטע טוב כמובן.

ליאור:            כמובן.

ערן:               ולתבל את העניין, אנחנו גם אחרי סיבוב גיוס.

ליאור:            זה תמיד כיף. אם אפשר שדברים יקרו כשיש משקיעים חדשים על הפרק.

ערן:               נכון. תמיד אנחנו עושים סיבובי גיוס, אז תמיד יש בעיות. בקיצור, אז התחלנו לדבר ולהעריך את הסיכונים וכו' ואז שירן עשתה מחקר, ופנינו לאיזשהו משרד עורכי דין מאוד מאוד מפורסם באירופה. של מומחים בתחום הזה. ואנחנו יושבים איתם בשיחה, ביחד עם שירן, והנה, מה דיברנו עליו מקודם [ לא ברור]  ואומרים לנו "תראו, זה מסוכן, וזה מסוכן, וזה נורא", אני כאילו יושב ואני מחזיק את הראש, כאילו מה…

שירן:              הוא היה אדום.

ערן:               מה אני עושה? כאיל, אני סיימתי את הפגישה בקטסטרופה. עכשיו, להגיד או לא להגיד? את יודעת, משקיעים, אני לא יודע להסביר להם אפילו מה העניין. אנחנו נפגשים במשרד עורכי דין שהוא מומחה בתחום, הוא מספר לי על כל הסיכונים שיש לי פה, וזהו, ככה מסיימים את השיחה. וכאילו, איך את מתקדמת? זה טירוף. ובאיזשהו שלב שירן אמרה לי – וממש אהבתי את זה – היא אמרה לי "תקשיב, לא מתאימים לנו, אני מעיפה אותם. אני צריכה מישהו אחר." פנתה למישהו. בארה"ב, נכון?

שירן:              כן.

ערן:               ואת קולטת את השינוי מקצה לקצה. שהוא בא עם שירן ואמר לה תקשיבי, אנחנו יוצאים ביחד אני ואת, לסגור את הסיפור הזה. זה תופס פרספקטיבה שהוא גם עושה לך את המשא ומתן, הוא גם מבין מה תורת המשחקים פה מול הצד השני. אוקיי? איך הוא מציג את זה, מתי כן להתקפל, מתי לא להתקפל. או עשינו שיחת ביניים של אסטרטגיה, כמה אנחנו מוכנים לגדר את זה ולסכן את זה. וזה פרטנר ששירן … ואני יכול כאילו, לסיים את זה ו להגיד שסגרנו את זה וסגרנו את זה מהר וסגרנו את זה לפני שסיימנו את הסיבוב, וידענו לכמת את זה. ושירן רצה על זה לבד. זה כאילו העביר אותי ממצב של מאה אחוז קטסטרופה ולחץ למצב ששירן רצה על זה לבד וסוגרת את זה עם אותו עורך דין.

ליאור:            הדבר הזה פעם אחת מוחל ופעם שנייה מוחל בדרך שאתה רוצה שזה יהיה מוחל.

ערן:               ומהר. ומהר.

ליאור:            כן, הדרך שאתה רוצה.

[00:36:00]

ערן:               כן, נכון. וזה ההבדל בין מישהו שהוא כאילו מייעל את התהליך ועוזר לך כאילו להתקדם בעסק שלך, לבין מישהו שמציף לך את כל הבעיות ומשאיר לך את ה-ownership ואת יכולת ההתמודדות בינך לבין עצמך. בטח יש לך עוד מיליון details על הסיפור הזה-

שירן:              [צוחקת]. אני אחלוק בקצרה מהפרספקטיבה שלי. זו הייתה סיטואציה מפחידה. לא כי פחדתי מהשבר הזה. כי זה פשוט עוד משבר, זה יכול להיות עוד תביעה, התמודדתי גם עם גדולות יותר וזה היה בסדר. אבל זה היה באמת החיבור שאנחנו עוד לא יצרנו את ה-trust, והמטרה העיקרית שלי כשאני מנהלת משבר בחברה זה כמה שפחות הסחת הדעת של רועי וערן. כמה שפחות להרחיק אותם מהדבר הזה ולהחזיק את זה בשתי ידיים. עכשיו, הבנתי בדרך שאני לבד לא יכולה לעשות את זה, את הידע אין לי. ובהתחלה שהבאתי עורכי דין שמפרטים את הסיכונים, וואלה, לא עבד. הייתי צריכה מישהו חזק. מישהו חזק שיודע להחזיק אותם בסיטואציה הזאת, לתת להם את ה-comfort, ואז אני רצה איתו.

ערן:               לתת את הביטחון גם.

שירן:              ואת הביטחון, וזה היה הדבר הכי חשוב, ובאמת למדתי את זה בתהליך הזה. שזה מה שהייתי צריכה שם, זה היה הדבר הכי חשוב שהייתי צריכה שם. ומשפט שלו שהוא אמר לאותו עורך דין, we will pound them into the ground. ואז אמרתי "סומכת עליו".

ערן:               [צוחק]

שירן:              הוא נותן ביטחון. ורצנו איתו. וזה באמת נגמר מהר.

ערן:               למרות שגם עורך דין לוחמני מדי זה גם לא בהכרח טוב. כאילו, אנשים שמחפשים… יש עורכי דין שמחפשים לריב. שזה גם לא בהכרח טוב.

שירן:              לא טוב בכלל.

ערן:               כן. בוא נגיד, עורך דין טוב גם נמנע הרבה פעמים מריבים, הוא מוצא את הדרך הנכונה כדי שכל הצדדים יהיו מרוצים. אבל הוא כן ממקום שלוקח אחריות. אני חושב שזה המקום החשוב להיות בו. [מוזיקה]

ליאור:            מה האתגרים קדימה?

שירן:              וואו, אתגרים קדימה. טוב, האתגר הזה של להתמודד עם חברה ענקית שצומחת, הוא לא נגמר. היום הוא תופס אותנו יותר ב-supply chain שלנו. זה אומר בהערכה של הוונדורים שלנו. היות ואנחנו חברה שעובדת מול enterprises ולאט-לאט אנחנו פורצים את השוק ל-enterprises גדולים יותר ויותר – יש להם דרישות. יש להם דרישות שמעמידות אותנו לפעמים לפחות במקום שלהם. עכשיו, אני לא בנק ענק ואני לא חברה פדרלית ואין לי את ה-resources לזה. אבל הם לא מבינים את זה. זה ה-level שהם מצפים, ל-level הכי גבוה שיש. אז צריך לדעת – עכשיו אנחנו באמת בפיצוח, אנחנו ממש באמצע של זה – של איך אני דואגת לסנן את הספקים שאני מביאה או דואגת להנחיל כאן סוג של מדיניות של הקפדה על דברים חשובים מעולם ה-compliance המפחיד, אבל בצורה שהיא מאוד אינטואיטיבית וזורמת, שהיא קלה לאנשים בגרון, שאני לא מכבידה על התהליך. אני אתן דוגמה, security ממש מהשבוע שעבר. אחד הדברים שאנחנו צריכים ממש להקפיד עליהם, סופר-חשוב, כי אנחנו חברת data, זה לשמור על הפרטיות ועל אבטחת המידע שיש אצלנו. עכשיו, זה לא משהו שאפשר לעשות כ-afterthought. זה לא משהו שאתה מתקן אחר-כך או זה. זה משהו שצריך ממש בזמן שאתה מעצב את המוצר, בזמן שאתה בונה את התשתית, זה שיקולים שאתה חייב לקחת בבניית התשתית. ואז אנחנו חושבים אוקיי, איך אנחנו גורמים להם להבין את זה? עושים awareness, מחלקים קלפים, rule of thumb, עושים הכול. זה עוד לא עד הסוף. ואז דיברתי עם מנהל קבוצה כאן שהצטרף אלינו ל-

[00:40:00]     RND – רועי נבו, ניתן לו קרדיט. ואז אמרתי לו מה אנחנו עושים, איך אנחנו עושים את זה? אני רוצה שזה יהיה הכי אינטואיטיבי שיכול. אני לא רוצה להכביד להם בתהליך. כי אחרת מה יקרה? הם לא יעשו את זה. לא השגנו את המטרה. ואז עלה לו רעיון שאנחנו פשוט נשאל אותם איזו שאלת security קטנה, לא משהו שהם באמת צריכים לחשוב עליו בטירוף-

ליאור:            את מי? את המפתחים?

שירן:              את המפתחים, לפני שהם מעלים פיצ'ר. אצלנו בחברה כל פעם לפני שמעלים פיצ'ר מעלים את זה, עושים איזשהו announcement במאנדיי. אז רגע לפני שאתה עושה את ה-announcement הזה אתה צריך להגיד שיקול הפרטיות שלקחת, מה שיקול ה-security שלקחת, הכי פשוט. עצם העובדה שהוא צריך לכתוב את זה בשתי מילים, הוא חושב את זה. וזה הכי אינטואיטיבי, לא הכביד על התהליך. הצלחתי להשיג את המטרה. וזה משהו.

ליאור:            שוב, כמו קודם, אחד כזה, עכשיו עשרות כאלה. זה האתגר שלך.

שירן:              זה גם עשרות, וזה גם בהמון המון תחומים אחרים לעשות את זה. עוד משהו שאנחנו חושבים זה לעשות איזה משחק אינטראקטיבי. כי לעשות איזה קובץ של guidelines, כמו חברות אמריקאיות, "זו המדיניות שלנו, ככה אנחנו עושים, תחתום כאן בסוף" – זה לא עובד. אז אנחנו עובדים בצורה של סרטונים מעניינים, משחקים אינטראקטיביים, שאנשים יכולים להבין את זה.

ליאור:            אז זה האתגר שלך היום?

שירן:              זה האתגר שלי היום. יומיומי.

ליאור:            גם היום, גם אתמול, גם מחר. יומיום, כן.

שירן:              כן.

ליאור:            מה בעיניך ערן, איפה אותך פוגשים האתגרים של ה-Legal היום?

ערן:               אני חושב שסצנה שלא יוצאת לי מהראש – ראיתן את הסרט Ford vs. Ferrari?

שירן:              לא.

ליאור:            לא.

ערן:               לא? סרט טוב.

ליאור:            איך אמרת את זה במבטא אמריקאי.

ערן:               כן? יצא טוב? אז אל תערכי את זה.

ליאור:            טוב.

ערן:               בקיצר, יש שם איזה סצנה, מי שראה אולי אם מישהו מאזין, אז כאילו זה פורד ופרארי, זה כזה שחזור של משהו שקרה באמת. שתי חבורת מוטור, פרארי הוציאו איזושהי מכונית מאוד מהירה במסלול מרוצים, ב-NASCAR אני חושב. ופורד אמרו ה-brand שלנו יורד, זה כבר לא cool, בוא נוציא מכונית ספורט חדשה, היא תתחרה בפרארי. עכשיו, הם לא עשו את זה בחיים. אז רואים כזה סצנה שהם יושבים עם המנכ"ל של פורד, עם עשרה עורכי דין בחדר, ומישהו בא להציע את המכונית ספורט, וכאילו רק הורגים אותו מכל כיוון עורכי הדין. אז הוא בא למנכ"ל, אומר "תקשיב לי, אני לא יכול לעשות פה כלום בחברה. כאילו, כל דבר שאני רוצה לעשות, יש לכם יותר מדי מה להפסיד, אתם לא רוצים באמת להעז ולנצח." אז אני חושב שזה הפחד שלי. כאילו, כי ככל שאנחנו נגדל, השווי של החברה יותר גדול, יהיו לנו יותר לקוחות, יותר הכנסות, יש לך יותר מה לאבד. זה לא רק ב-Legal אגב, כאילו, בכל תחום בחברה, ה-Innovation, איך אנחנו עדיין מעזים, איך אנחנו מוחקים את כל מה שעשינו ומשנים מחדש. וראיתי את זה כבר בחברות שהן גדולות, שזה הופך להיות ממש מעמסה ו-bottleneck. ואני חושב שיש לנו פה תשתית ממש טובה כדי שזה לא יקרה, וצריך לראות איך אנחנו עושים לזה scale. זה בעיניי כאילו אתגר סופר-רציני. כי כשיהיה פה אלף איש, אלפיים איש, כשיהיה לך חמישה משרדים בכל העולם, אנשים שאת כבר לא תוכלי לדבר איתם face to face – זה אתגר. צריך למצוא גם דרכים אחרות בשביל לשמור אותו.

ליאור:            זה גם הופך להיות פתאום אתגר תרבותי. שהוא כבר לא איזשהו סעיף בהסכם. איך כולם – אנחנו תמיד רוצים שכולם יחשבו product במאנדיי, או כולם יחשבו על הלקוחות, לא משנה מה הם עושים – איך כולם יודעים לעצור ולשאול שאלות שקשורות בסופו של דבר ל-Legal.

ערן:               זה גם scale לאנשים ממדינות שונות, זה גם חוקים שונים למדינות שונות. זה, פתאום אנחנו נכנסים לאסיה, יש לנו משרדים באירופה, יש לנו משרדים באוסטרליה, יש להם חוקים שונים. סופר-מאתגר. בהקשר הזה.

שירן:              אגב, זה בדיוק העניין, גם אמרת איך הם שוקלים שיקולים של Legal. זה לא שיקולים של Legal, זה שיקולים של business. זה השיקולים שהעסק צריך לשקול, כי בסוף – מה שאני אומרת לאנשים – אתה מוציא פיצ'ר, אתה לא רוצה שמישהו יוריד לך אותו, נכון? אתה לא רוצה שיהיה בו איזה באג שיפתח את ה-data של כל הלקוחות. זה יבאס אותך. תסתכל על זה, זה חשוב.

ליאור:            זה מהפן של המוצר. וגם קצת תיארת קודם – באמת לא התעכבנו על זה – אבל מול עסקה גדולה שיכולה להיחתם, מול חברה שרוצה  שנעמוד באיזשהו סטנדרט פדרלי,

[00:44:00]     בסופו של דבר אותו איש מכירות שפנה אלייך כדי לאפשר את הסגירה של העסקה הזאת, מדברים על מאות… כן? לפעמים על מיליונים של דולרים אם לא מאות אלפים של דולרים. לכן זה pure business בהקשרים האלה.

שירן:              זה pure business. במקרה שלנו שאנחנו B to B ובאמת ככל שנרצה לפרוץ להרבה יותר שווקים, הרבה יותר… לקוחות יותר גדולים, enterprises גדולים – יהיה לנו יותר קשה, אנחנו נצטרך לעמוד בסטנדרט הרבה יותר גבוה.

ערן:               האמת שאני… נראה לי שאנחנו מתקרבים לסיום, אני חייב להרים לצוות.

ליאור:            יאללה, תרים.

ערן:               כי מגיע להם. להן. אבל אני לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי. הן… כאילו אתה אומר Legal, נכון? אבל הן, ה-Sales כאילו רוצים לסגור את החודש, הן נלחמות כמו אריות, לא בשביל לעכב את העסקה, לגרום לה לקרות, כאילו עם ה-Legal. דוחפות אנשי Sales, וכאילו נלחמות, כאילו לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי-

ליאור:            ועלות לשיחות כדי-

ערן:               עולות לשיחות באמצע הלילה בשביל לגורם לזה לקרות. כאילו איכפת להן מההצלחה של צוותים אחרים. זה לא רק כאילו הן לא מונעות – הן גורמות לזה לקרות.

ליאור:            ודוחפות, כמו ששירן אומרת.

ערן:               דוחפות. אני באמת מסיר את הכובע, הצוות, באמת מגיע לו פה קרדיט אדיר. אני עף עליהם ברמה אחרת.

ליאור:            אני אתחבר רגע להרמה לצוות ואני אגיד שזה באמת פרק ראשון שאנחנו עושים על Legal, אבל יש לנו בתוכנית עוד כמה. אחד למשל על IP, פרק שלם שנקדיש לכל הנושא של IP, וזה גם באמת הזמנה לכל מי שמקשיב ויש לו שאלה ספציפית בעולמות האלה. דיברנו ודיברנו ודיברנו וזה נושא, כשאני ושירן התיישבנו פה אמרנו "טוב, אפשר לדבר גם כל היום." אז אם משהו שחשוב לכם להבין לא נאמר, תשאלו. גם שירן תוכל לענות וגם בפרקים הבאים אפשר יהיה לחזור לזה. שירן, ככה לסיום, מישהו שואל את עצמו, Legal in-house – כן/לא, מה, איך – מה הדבר הראשון שהיית אומרת לו?

שירן:              הדבר הראשון שהייתי אומרת לו זה embrace [צוחקת]. אחד זה תביא את הבן אדם הנכון, קודם-כל תבחר את השותף. תסתכל על זה לא כ-Legal, יועץ משפטי מאוד טוב, עם ידע מקצועי, אפשר למצוא כזה, זה לא בעיה. ואגב בשביל ידע מקצועי גם נעזרים הרבה פעמים במשרדים חיצוניים וזה קל. בסוף תמצא את השותף, מישהו שמבין אותך, את הצרכים העסקיים שלך, אתה יכול להתחבר אליו, והוא ילך איתך יד ביד. כי בסוף זה התפקיד שלו. את העבודה המקצועית גם יכולים לעשות משרדים חיצוניים.

ערן:               הטיפ שלי זה משהו שאמרתי במהלך הפרק, אבל אני כן רוצה להגיד את זה כי אני חושב שזה טיפ שיכול להיות שווה מיליונים או מיליארדים. לגבי IP. אם יש משרדים שמקשיבים לנו עכשיו, אנשים שפותחים חברות, חברות שבתחילת הדרך – תגינו על ה-IP. עכשיו, מה זה אומר? אני אתן כמה דוגמאות. כל בן אדם שעובד איתכם ותורם לכם לקוד, פרילנסרים, יש חברות שאומרות "טוב, אנחנו מתחילים, לא נחתים את העובד על חוזה." לא לעשות דברים כאלה, לא להתעסק עם דברים של אנשים שתורמים ל-International Property של החברה, בין אם זה קוד, עיצוב, product. בין אם הם חיצוניים, בין אם זה חברה חיצונית שעוזרת לכם, בין אם זה עובדים שמגיעים. אלה דברים שלא מתעסקים איתם. כשהחברה תצליח ותעשה scale, תוודאו שיש לכם הכול מסודר. אם יש משהו אחד שחשוב להתמקד עליו ולוודא שהוא הרמטית סגור – זה זה. כל השאר אפשר לטפל. ממליץ גם לא להיכנס, אבל בר טיפול. אז אם יש מישהו שמקשיב שנמצא בסיטואציה הזאתי, מאוד מאוד מאוד ממליץ לסגור את זה הרמטית מכל כיוון.

ליאור:            תודה שירן.

שירן:              תודה לכם.

ליאור:            תודה זינמן.

ערן:               תודה ליאור, תודה שירן.

ליאור:            תודה שהאזנתם. [מוזיקה]