כאשר אנשים משתמשים במוצר באופן טבעי, מבלי לחשוב יותר מידי, אפשר להגיד שהם ב"זרימה". המטרה העיקרית בתכנון ועיצוב UX היא יצירת פלואו מוצלח וחלק עבור המשתמשים, עם כמה שפחות חיכוכים או תסכולים, הכוונה היא ליצור את החוויה הקלה, האינטואיטיבית והמכלילה ביותר שאפשר.

הפילוסופיה הסינית העתיקה מדברת על הרמוניה, טקסיות, והתנהגות ללא מאמץ המכונה “Wu-wei”, למרות שהיא עתיקת יומין, רעיונות הליבה שלה עדיין נשארים רלוונטים לדרך בה אנו חיים היום. אני אחבר בין שני התחומים האלו שנראים לכאורה לא קשורים, ואציע דרך מחשבה חדשה להסתכל על עיצוב UX.

מאמץ ללא מאמץ

אחד מרעיונות הבסיס של הפילוסופיה הסינית לפי קונפוציוס, הוא הסתמכות על לכידות חברתית ועל טקסים ששומרים על סדר בחברות וקהילות. טקסים אלו מפגישים בין אנשים ונותנים להם תחושת קדושה בהיותם חלק ממשהו גדול והרמוני. מעבר להשתתפות עצמה, העקביות שבטקסים והחזרתיות שלהם משלבים את הפרט בתוך הקהילה, וכך יוצרים הוויה חסרת מאמץ. 

בזרם הטאואיסטי שאפו לאמץ state of mind חסר מאמץ, כזה שבסופו של דבר משאיר את הטבע האנושי כמו שהוא. אחד המניעים הבולטים ביותר לבניית דרך בלתי מתאמצת, היה התמודדות עם הצורך האנושי המתמיד בעשיית מאמץ קוגניטיבי. כיום אנחנו יכולים לראות טרנד בולט של מיינדפולנס, מדיטציה ויוגה – כחיפוש אחר ריכוז, הרמוניה וקהילה.

[caption id="attachment_9004111233684347" align="aligncenter" width="778"] Imperial Ming Court, Ming Emperor Xianzong Enjoying the Lantern Festival, 1485. Wikimedia Commons (public domain).[/caption]

בספרו  Trying Not to Try מתאר אדוארד סלינגרלנד את כתביהם הנרחבים של הפילוסופים הסינים על הטאו וה Wu-wei. לפיו, הטאואיסטים האמינו שהזרימה היא המקור לכל ההצלחות בחיים, ולכן הם פיתחו שיטות שונות להשיג אותה ולתחזק אותה. הוא מתייחס לעקרונות מפתח עתיקים להשגת wu-wei בפעולה מסוימת, ביניהם: לא לנסות ולשפר כל הזמן את ההתנהגות, קבלה והשלמה, לקחת בקלות ולא לנסות יותר מידי.

[caption id="attachment_9004111233684345" align="aligncenter" width="370"] The book Trying Not to Try by Edward Slingerland /  Amazon[/caption]

מהי זרימה?

בהתאם לתיאוריית ה-Wu-wei, מיהי צ׳יקסנטמהיי מגדיר זרימה בספרו כך:

״מצב של ריכוז או התמוססות מלאה עם הפעילות הנוכחית ועם הסיטואציה. אנשים כל כך שקועים בפעילותם ונראה ששום דבר אחר לא משנה להם״. על מנת להשיג זרימה, עלינו לשקול שלושה דברים:

1. הצבת יעדים מציאותיים
2. התאמת רמות מיומנות
3. שמירה על מיקוד

זרימה מתרחשת כאשר רמת המיומנות של האדם תואמת את רמת הקושי של ביצוע המשימה. אם המשימה קשה מדי, היא עלולה להוביל לחרדה והזרימה הופכת קשה להשגה. לעומת זאת, כאשר המיומנויות מתעלות על האתגר, אז הביצוע הופך להיות משעמם. כאשר הכישורים מתיישבים עם רמת הקושי, מתאפשר תהליך חסר מחשבה, והוא בא לידי ביטוי בטקסים של עשייה, ביצוע חזרתי והרמוני.

[caption id="attachment_9004111233684341" align="aligncenter" width="334"] הספר זרימה / אתר עברית[/caption]

מאמץ ללא מאמץ ב-UX

באופן כללי, ישנן מספר גישות לעיצוב ה-UX האינטואיטיבי והנוח ביותר (או לפחות בשאיפה). למשל, להישען על מוצרים קיימים ונפוצים ושימוש ב best practices. הפילוסופיה הסינית העתיקה שתיארתי יכולה אולי ללמד אותנו כמה עקרונות שיסייעו למשתמשים לצלוח את השימוש במוצר.

1. כאשר שומרים את הפעולה שתושג בסופו של התהליך ברורה ככל האפשר – כך שומרים על פוקוס ומתאמים בין ציפיות המשתמש לתוצאה הצפויה.
2. קבלו באהבה את האתגר של למידת תהליך, ממשק, מיתוג, גרסה, או פיצ׳רים חדשים. זה לוקח זמן, אל תצפו לקסם, אם כי אחרי תקופת ההסתגלות המשתמשים מתגברים על האתגרים והם יכולים להרגיש בזרימה, הם מרגישים שוב שהכישורים שלהם תואמים את הפעולות.
3. מיקוד של המשתמשים בפעולה אחת בכל פעם מגבירה את תחושת הזרימה. על מנת להשיג ריכוז זה אפשר למזער את הסחות הדעת, שמירה על אזורים נקיים (white spaces), לייצר היררכיה והפרדה בין חלקים המיועדים למטרות שונות, ולהשתמש במצבי הסתרה והצגה כמו תפריט המבורגר.
4. על ידי מעקב וניתוח השימוש במוצר ניתן לראות את המקומות בהם המשתמשים עלולים להתקשות למצוא זרימה. שיטות usability testing הן דרך מעולה לקבל הבנה מציאותית יותר של השימוש במוצר ונקודות הכאב של המשתמשים. לאחר הניתוח אפשר להציע פתרונות חדשים.

[caption id="attachment_9004111233684343" align="aligncenter" width="802"] Pinterest feed / pinterest.com[/caption]

דוגמה טובה לזרימת UX יכולה להיות פלטפורמת פינטרסט. פעולת ה"Pinteresting", גלילה אינסופית בפינטרסט, חיפוש אחר השראה, רעיונות או סתם לאוורר את המוח היא סופר קלה וזורמת. השלב הראשוני של למידת הממשק נועד להיות מהיר, הגלילה זהה למדיות חברתית נפוצות אחרות כמו אינסטגרם ופייסבוק. כמשתמשת קבועה אני יכול להעיד שחווית השימוש בפינטרסט יכולה להיות אפילו נעימה מדי – אפשר לגלול במשך שעות מבלי לשים לב שהזמן עבר. הזרימה מתאפשרת הודות למעט הסחות דעת, מסך הפיד הראשי כולו מלא בתוכן חדש, מרענן ומותאם אישית, וישנן כמה מטרות מוגדרות עיקריות: נעיצת תמונה, ניהול לוחות בפרופיל האישי, והעלאת תוכן. 

סכנות אפשריות בלהיות בזרימה

להיות במצב זרימה בזמן שימוש במוצר כנראה יהיה מספק מאוד עבור המשתמש, בייוחד בתחילת השימוש. יחד עם זאת, להיות שקוע לחלוטין בפעולה מסוימת עד כדי איבוד תחושת זמן ושיקול דעת עלול גם להיות מסוכן. דוגמא ליישום תהיה הגיימיפיקציה אשר עושה שימוש באלמנטים משחקיים בהקשרים אחרים, משחקים דורשים ריכוז ונוטים להציג מציאות חלופית ששואבת את תשומת הלב ואת קו המחשבה שלנו. באפליקציות הכרויות למשל, ה-UX כולו בנוי על תגמולים על התאמות בין שני משתמשים – מה שהופך אותם ל״ניצחון״, אלו לוכדות את המשתמשים וגורמות להם לחפש התאמות חדשות מבלי להגדיר סוף מוחלט. עיצוב ה-UI תומך גם במצב התודעה המשחקי עם שימוש בצבעי ניאון מרעננים, גרדיאנטים ואפקטים קוליים. המשתמשים יכולים להישאב באופן מלא לשימוש בפלטפורמה, ועבור חלקם התנהגות מסוג זה עשויה להיות ממכרת.

[caption id="attachment_9004111233684339" align="aligncenter" width="756"] Dating app / Yogas Design, Unsplash.com[/caption]

הטייק אווי

אנחנו יכולים ללמוד מהפילוסופיה הסינית העתיקה את הדרך הבסיסית ביותר להסתכל על הוויה חסרת מאמץ ועל ההשפעה שיכולה להיות לה על חיינו, בייחוד באורח החיים המשוגע בו אנו חיים היום, להיות בזרימה נחשב לרגע שמימי ונדיר. העקרונות והשיטות שהצגתי להשגת זרימה ללא מאמץ, ניתנים ליישום בקלות בעיצוב UX, כל מה שהמשתמשים רוצים הוא להרגיש בשליטה, ליהנות ולהצליח בפעולות שהם מבצעים – אלו אמורים לשמור עליהם מרוצים. כדי להשיג מטרה זו, שימו לב לשלושה דברים: האתגרים שאתם מציבים הם ריאליסטיים, הפעולות ברורות והדרך להשגתן חופשית ונקייה.

מקורות והרחבה:

1. Van Norden, Bryan W. Introduction to classical Chinese philosophy. Hackett Publishing, 2011
2. Linne, Joaquín. "It's not you, it's Tinder." Gamification, consumption, daily management and performance in dating apps." Convergencia 27 (2020)
3. Lowman, Graham H. "Moving beyond identification: Using gamification to attract and retain talent." Industrial and Organizational Psychology 9.3 (2016): 677-682
4. Usability testing, Norman Neilsen group https://www.nngroup.com/articles/usability-testing-101/
5. Wu-wei, Wikipedia https://en.wikipedia.org/wiki/Wu_wei
6. Trying not to try, Edward Slingerland https://www.edwardslingerland.com/trying-not-to-try
7. Flow https://en.wikipedia.org/wiki/Mihaly_Csikszentmihalyi

בינה מלאכותית היא כבר מזמן לא רק טכנולוגיה חדשנית – היא הופכת במהירות לחלק בלתי נפרד מחיינו. מארגונים עסקיים ועד מוסדות פיננסיים, השאלה אינה האם לאמץ AI, אלא כיצד לעשות זאת באופן שיביא ערך אמיתי ללקוחות ולארגון. השנה הקרובה מסתמנת כשנת הפריצה של הבינה המלאכותית, עם מודלים חדשים שמחוללים מהפכה בשירות, בשיווק, ובניהול חוויית הלקוח.

בבנק ONE ZERO אנו מפעילים מזה כשנה את 'אלה', הבנקאית הדיגיטלית האישית המותאמת לכל לקוח. אלה היא הרבה יותר מצ'אט בוט – היא מבוססת על מודלי שפה גדולים (LLM) ותפקידה לספק מענה מלא, הן על מידע כללי ושירותי הבנק, והן על נתונים פיננסיים אישיים, כמו מעקב הוצאות חודשיות או סטטוס חסכונות. בזכות ההטמעה של אלה, הצלחנו לצמצם ב-60% את כמות הפניות שדורשות התערבות בנקאי אנושי, מה ששיפר את חוויית השירות ללקוחות ואת מיקוד הבנקאים בפניות מורכבות יותר.

למה מוצרי GenAI נתקעים ב"בטא" בארגוני B2C ? 

מרבית הארגונים עדיין בשלב ניסוי זהיר. אז איך אפשר לפרוץ את מעגל הבטא? אנו מאמינים שזה מתחיל ביצירת ערך מעשי ללקוחות, המבוסס על שיטת 'אמון כפול' בעולם ה-LLM – אמון פנימי בארגון ואמון חיצוני מול הלקוחות.

אמון פנימי בארגון

רבים מהארגונים חוששים לחשוף מודלי שפה ישירות ללקוחות, מחשש לטעויות, חוסר שקיפות או מידע לא מהימן. אנחנו בחרנו בגישה שונה: להשיק מוקדם, ללמוד מהשטח ולשפר בהתמדה. במקום להמתין למוצר מושלם, אנו מבססים תהליך שיפור מתמשך, הנשען על אינטראקציה יומיומית עם לקוחות.

ארכיטקטורה: גמישות מודולרית במקום "מודל אחד כל-יכול"

במקום לפתח מודל אחד ענק שמנסה לפתור הכול, פיצלנו את המשימות לתת-רכיבים. כל רכיב ממוקד במשימה ייעודית, מה שמאפשר לפתח, למדוד ולהחליף אותו בקלות. למשל, פירוק מרכיב ה-Retrieval Augmented Generation (RAG) משאר חלקי השרשרת מאפשר להבטיח דיוק ומהימנות תוך שמירה על גישה מודולרית. כך, גם כשמשודרגים מודלי בסיס או מתגלים באגים, ניתן לבצע תיקונים בקלות יחסית מבלי לשנות את כל המערכת .שיטה זו, המשלבת בדיקות אוטומטיות לצד מעקב אנושי, מאפשרת להריץ בדיקות על גרסאות רבות ולמקד את הבדיקות הידניות רק בפתרונות המבטיחים ביותר. כך אנו מייעלים את התהליך תוך שמירה על שליטה ואיכות.

מאימוץ גישה דיכוטומית לחשיבת  LLM 

עבודה עם LLM שונה מגישות מסורתיות של "שחור ולבן". התשובות אינן רק "נכונות" או "שגויות", אלא נעות על סקאלה עשירה של הסתברויות וניואנסים. בבנק הטמענו שיטות QA חדשות, שמאפשרות למדוד איכות תשובה על פי פרמטרים כמו אורך, ניסוח ודגשים, ולא רק על בסיס דיוק עובדתי.

אמון הלקוחות: שיפור מתמיד ומעקב רציף

בניית אמון מול הלקוחות מתבססת על תהליך יומיומי של שיפור, בדיקה והפקת לקחים. מדי יום נבדקות מאות אינטראקציות בין 'אלה' ללקוחות, כדי לוודא שהמענה ברור, שלם ומותאם לצרכי המשתמש. במקרים בהם נדרשים שיפורים, אנו מוסיפים הבהרות, מעדכנים תוכן ומשדרגים את מנגנוני ה-Guardrails למניעת טעויות חוזרות.

תהליך זה, המכונה Feedback Loop, כולל מדידה עקבית של פרמטרים כמו אחוז הפניות שנפתרו אוטומטית ואיכות התשובות. המידע אינו נשאר בגדר תיאוריה – הוא מתורגם לפעולות בזמן אמת, המבוססות על משוב מהלקוחות.

התוצאה: מענה אישי ומותאם

מאז שחרור גרסת הבטא של 'אלה' בינואר, שיעור הפידבק השלילי צנח מ-18% ל-1.2% בלבד. מדובר במוצר שמתפתח ומשתפר ללא הפסקה, ומציע ללקוחות חוויה יוצאת דופן: בנקאית פרטית שמספקת תשובות מיידיות ומסייעת להבין סוגיות פיננסיות מורכבות.

הצצה לעתיד: 

ארגונים שיעזו לצאת מאזור הניסוי ולספק ללקוחותיהם ערך אמיתי, יובילו את עידן ה-GenAI. כפי שמוכיח המקרה של 'אלה', גם בסביבה רגישה ומורכבת כמו בנקאות ניתן להטמיע פתרונות מתקדמים, לשפר את חוויית הלקוח ולחסוך משמעותית במשאבים. זהו שינוי מחשבתי, לא רק טכנולוגי – ואלה הארגונים שינצחו בעתיד הדיגיטלי.

יש רגע שמוכר למייסדים רבים בעולם הסטארטאפים. הרגע הזה שהם יושבים ומהרהרים במסע הגיוס שלהם ומתלוננים: "למה אף אחד לא אמר לי שאני יכול לקחת פחות?" זהו משפט ששמעתי שוב ושוב מיזמים שמצטערים על הלחץ והאתגרים שנלווים ללקיחת מימון מוגזם בשלב מוקדם מדי.

במהלך השנים שאני עובד ב-lool ventures, ראיתי מקרוב איך החלטות מימון מוקדמות יכולות לקבוע את גורלו של סטארטאפ. מייסדים רבים מתמקדים בצמצום ודילול המניות שלהם או במקסום הערכת השווי של החברה. אבל האמת היא שהאסטרטגיה החכמה ביותר למימון אינה נוגעת בלגייס כמה שיותר כסף, אלא בלגייס את הסכום הנכון בזמן הנכון. כאן נכנס מימון pre-seed כאחד הכלים החזקים ביותר שיש ליזם.

למה מימון pre-seed הוא יותר מסתם הון ראשוני?

לעיתים קרובות מזלזלים במימון pre-seed ורואים בו שלב קטן וחסר משמעות במסע הגיוס. אני טוען בדיוק את ההפך: שלב ה-pre-seed הוא המקום שבו נבנית התשתית להצלחה העתידית של הסטרטאפ. הוא לא נועד להאיץ צמיחה, אלא לתת את הזמן והמרחב הדרושים לניסוי, לשיפור ולהשגת המטרות בצורה הנכונה.

בהירות במקום כאוס

מימון pre-seed מאפשר ליזמים לאמת הנחות יסוד ולבחון את השוק שלהם מבלי שמופעל עליהם הלחץ העצום להציג תוצאות מיידיות. זהו השלב שבו מגדירים את הערך המוסף של המוצר ומוודאים שהוא פותר את הבעיה הנכונה עבור הקהל הנכון.

בניית סיפור שמתחבר

גיוס הון הוא למעשה אמנות סטוריטלינג, ומימון pre-seed מאפשר לבנות נרטיב חזק יותר. במהלך תקופה ראשונית זו, ניתן להפוך השערות ראשוניות למספרים והישגים מדידים – דבר שמקל על סגירת סבבים עתידיים ולשפר את התנאים שלהם.

מקום לטעויות

סטארט-אפים בשלבים מוקדמים עוסקים בלמידה, ולעיתים קרובות למידה כוללת כישלונות. מימון pre-seed נותן את הגמישות לבצע התאמות ושינויים לפני שמתחייבים לתוכניות צמיחה מסוכנות שמוכתבות על ידי סבבים גדולים יותר.

צמצום סיכונים לקראת סבב A

כשתגיעו לשלב סבב A, תצטרכו להראות התאמה בין המוצר לשוק, נתונים של צמיחה ראשונית ולהוכיח את המומנטום למוצר. מימון pre-seed מעלה את הסיכוי להגיע לשלב זה עם תשתית חזקה שאי אפשר להתעלם ממנה.

מה לגבי דילול מניות?

אחת השאלות הנפוצות ביותר שמייסדים מעלים לגבי מימון pre-seed היא: "אם אגייס עכשיו, האם לא אאבד יותר מדי אחוזים מהחברה?" זו שאלה לגיטימית, אך לעיתים היא מתעלמת מהתמונה הרחבה יותר: התוצאה הצפויה.

בזמן שתגיעו לשלב סבב B, ההבדל בכמות האחוזים שמחזיקים המייסדים בין גיוס pre-seed לבין דילוג עליו הוא לרוב מינימלי – סביב 1-1.5%. עם זאת, ההשפעה האמיתית של מימון pre-seed היא בהגדלת הסיכוי לתוצאה טובה יותר של הסטארט-אפ.

מימון pre-seed משפר את הסיכויים שלכם להגיע לאבני דרך קריטיות כמו סבבי A ו-B בכך שהוא נותן את הזמן הדרוש לבחון הנחות יסוד, לאמת את השוק ולבנות מומנטום. חשוב מכך, הוא מציב אתכם בעמדה לגייס סבבים עתידיים בתנאים טובים יותר, עם סיפור חזק ושווי גבוה יותר. ללא מימון pre-seed, סטארט-אפים רבים נאלצים לפנות לגיוסי ביניים או נאבקים לגייס בכלל, דבר שמפחית באופן דרמטי את התוצאה הכוללת.

המפתח הוא לא רק אחוזי הבעלות, אלא הערך שאתם יכולים ליצור עם אותה בעלות. מימון pre-seed עוזר לכם לבנות חברה שיש לה סיכוי גבוה יותר להצליח ולהשיג תוצאות טובות יותר.

הסיכונים בגיוס יותר מדי, בשלב מוקדם מדי

מצד שני, גיוס מימון גדול מדי בשלב מוקדם מדי עלול ליצור אתגרים משלו. הערכת שווי מוגזמת, גמישות מופחתת והלחץ להציג תוצאות מהירות עלולים כולם לפעול כבומרנג. כפי שמייסדים רבים מבינים מאוחר מדי: "למה אף אחד לא אמר לי שאני יכול לקחת פחות?"

אנו רואים זאת לעיתים קרובות כאשר סטארט-אפים מגייסים סבבי seed גדולים מבלי להבין במלואם את השוק או המוצר שלהם. התוצאה? בסיס רעוע שקשה לתקן מבלי לפגוע במסלול החברה. גיוס הסכום הנכון – בין אם ב-pre-seed או ב-seed – נותן לכם את המקום לגדול בצורה מחושבת מבלי להיכנס לנרטיב צמיחה שאינו בר קיימא.

קחו מה שאתם צריכים – לא יותר ולא פחות

הדיון במימון pre-seed אינו עוסק בלגייס כמה שיותר; הוא עוסק בלגייס את מה שדרוש לכם ליצירת נתיב בר קיימא קדימה. זהו כלי אסטרטגי שנותן את הגמישות לגדול בצורה חכמה ואת החופש להתמקד במשחק במלואו. בפעם הבאה שאתם שוקלים את אסטרטגיית הגיוס שלכם, חישבו על השאלה: "למה אף אחד לא אמר לי שאני יכול לקחת פחות?" לקיחת פחות עכשיו עשויה להיות ההחלטה החכמה ביותר שתעשו עבור העתיד של הסטארטאפ שלכם.

יזמים רבים יודעים שסטארטאפ הוא לא רק רעיון. הוא מאבק יומיומי על מימון, טכנולוגיה, ושיווק. אבל בעידן שבו השווקים תנודתיים, המשקיעים זהירים, והגיוסים הופכים לאתגר מורכב יותר, עולה שאלה קריטית: האם אתם מנצלים את כל מה שמגיע לכם?

סטארטאפים צעירים נוטים לחשוב על השקעות פרטיות כדרך המרכזית, ולעיתים היחידה, לגיוס הון. אבל ישנה אפשרות נוספת – מענקים ממשלתיים ובינלאומיים, שמציעים חמצן כלכלי ללא ויתור על שליטה בחברה. המענקים הללו, שמכונים "מימון לא מדלל", יכולים להיות ההבדל בין סטארטאפ שמתקשה לשרוד לבין כזה שממריא.

מה זה מימון לא מדלל ולמה זה כל כך חשוב?

מימון לא מדלל הוא תמיכה כלכלית שמגיעה מממשלות או מגופים בינלאומיים ואינה דורשת ויתור על אחוזי בעלות (equity). מדובר בכספים שמיועדים בעיקר למחקר ופיתוח (R&D), הנדסה מוקדמת או ניסויים טכנולוגיים/קליניים. בניגוד למשקיעים פרטיים שדורשים נתח מהחברה בתמורה להשקעה, מענקים אלו מאפשרים ליזמים להתקדם מבלי לאבד שליטה בחזון שלהם.

למה שמדינות ישקיעו ככה? התשובה פשוטה: טכנולוגיה היא מנוע הצמיחה של הכלכלה המודרנית. מדינות מבינות שהשקעה בחדשנות יוצרת מקומות עבודה, תעשיות חדשות ותשלומי מסים. זו השקעה לטווח ארוך שמועילה לא רק לחברות, אלא גם לכלכלה המקומית.

המרוץ הטכנולוגי – למה מענקים הם חלק מתחרות עולמית?

אנחנו חיים בעידן שבו כל מעצמה רוצה להוביל טכנולוגית. סין, ארצות הברית והאיחוד האירופי משקיעות סכומי עתק כדי למשוך חדשנות לשטחן. בארצות הברית, הממשלה הפדרלית תומכת ב-R&D בסכום של 190 מיליארד דולר בשנה, עם מיקוד בתחומים כמו אנרגיה ירוקה, חלל, ובריאות דיגיטלית.

בסין, ההשקעה עצומה עוד יותר – 450 מיליארד דולר בשנה, הממוקדים בהפיכת המדינה למובילה עולמית בטכנולוגיה. האיחוד האירופי מפעיל תוכניות כמו הורייזון אירופה, שמציעה מענקים בגובה 95.5 מיליארד אירו על פני שבע שנים, תוך עידוד שיתופי פעולה בין מדינות וחברות.

ישראל, עם כל גודלה הקטן, נמצאת בתחרות. המדינה משקיעה 5.6% מהתמ"ג שלה במו"פ – השיעור הגבוה בעולם – אך רוב ההשקעה מגיעה מהסקטור הפרטי. רשות החדשנות מציעה תמיכה כספית לסטארטאפים צעירים, אך רבים מהם כלל אינם מודעים לאפשרויות נוספות שמגיעות מחוץ לישראל, כמו תוכניות מענקים אירופאיות או אמריקאיות.

השוואה בין גודל ההשקעה בקרנות R&D

כדי להבין את ההזדמנויות, חשוב להכיר את המספרים.
בסין, הממשל משקיע 450 מיליארד דולר בשנה – השקעה אדירה שמתרכזת במרכזי מחקר ממשלתיים ובתשתיות. בארצות הברית, הסכום קטן יותר – 190 מיליארד דולר – אך מרבית ההשקעות מופנות לפרויקטים טכנולוגיים מתקדמים שמובלים על ידי חברות פרטיות.

האיחוד האירופי, עם תוכנית "הורייזון אירופה", מציע מענקים בסכום כולל של 95.5 מיליארד אירו, שמיועדים לתמיכה בפרויקטים חדשניים בתחומים כמו בריאות, קיימות וטכנולוגיות דיגיטליות. בגרמניה, הממשלה משקיעה כ-120 מיליארד דולר בשנה במחקר ופיתוח, עם דגש על דיגיטציה של תעשיות מסורתיות.

גרמניה, אחת המובילות באיחוד האירופי, מקצה לבדה כ-40 מיליארד דולר מדי שנה, עם דגש על דיגיטציה של תעשיות ותמיכה במו"פ מתקדם. ביפן, ההשקעה הממשלתית עומדת על כ-38 מיליארד דולר, בעיקר בתחומים כמו רובוטיקה וביו-טכנולוגיה, בעוד שדרום קוריאה משקיעה כ-20 מיליארד דולר בתחומי טכנולוגיות מידע, אלקטרוניקה ורכב. בישראל, רשות החדשנות מקצה כ-400 מיליון דולר מדי שנה למענקים לסטארטאפים בשלבי הפיתוח הראשוניים, סכום נמוך יחסית, אך עם פוטנציאל אדיר כאשר הוא משולב עם תוכניות מענקים בינלאומיות.

ההתאמה למענקים: איך הם שונים מהשקעות פרטיות?

מענקים ניתנים לפי קריטריונים ייחודיים, ששמים דגש על חדשנות והשפעה ולא על שורת הרווח המיידית. בעוד שמשקיעים פרטיים מחפשים החזר כלכלי מהיר, מענקים מתמקדים בפיתוח טכנולוגיות עמוקות (deep tech) ובפרויקטים בעלי השפעה חברתית וכלכלית רחבה. תוכניות המענקים מיועדות במיוחד לחברות שמפתחות טכנולוגיות פורצות דרך בתחומים כמו בינה מלאכותית, אנרגיה מתחדשת, בריאות וביו-טכנולוגיה, וכן לחברות אימפקט שמתמקדות ביצירת פתרונות לבעיות גלובליות כמו שינויי אקלים או שוויון חברתי.

מענקים אלה מתאימים במיוחד לסטארטאפים שנמצאים בשלבים המוקדמים של הפיתוח הטכנולוגי, כשעדיין קשה למשוך משקיעים פרטיים שמחפשים תוצאות מידיות. עבור חברות deep tech, שנדרשות לתקציבים גדולים למחקר ופיתוח, המענקים יכולים לספק תמיכה קריטית כדי לקדם את המוצר משלב הרעיון לשלב אב-טיפוס מתקדם. עבור יזמים רבים, המענק הוא לא רק מקור מימון – אלא גם דרך להוכיח את הפוטנציאל של הטכנולוגיה שלהם ולבסס אמינות בשוק, מבלי להתפשר על החזון או על השליטה בחברה.

השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם כשאתם בוחנים התאמה למענקי R&D היא פשוטה אך מכרעת: האם המוצר שלכם הוא Nice to have או Must have? אם התשובה היא "Nice to have", זה הזמן לחזור צעד אחורה ולשאול שאלה עמוקה יותר: האם יש לטכנולוגיה שלכם יישום שיכול ליצור השפעה משמעותית בעולם, גם אם הוא שונה מהיישום הנוכחי שבחרתם?

מענקי R&D לא מיועדים למוצרים שהם "תוספת נחמדה" לשוק – אלא לפתרונות שחיוניים לתחומים כמו בריאות, אנרגיה, או שינויי אקלים. אם תצליחו למצב את הטכנולוגיה שלכם כחלק מהותי מהתשתיות העתידיות או כפתרון משמעותי לבעיה גלובלית, המענקים לא רק יתאימו לכם – הם יהיו חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה שלכם. המענה לשאלה הזו יכול לעזור לכם להבין לא רק אם אתם זכאים למענק, אלא גם אם המוצר שלכם מכוון נכון לשוק ולצרכים הקריטיים של העולם.

מתי ואיך כדאי לשלב מענקים באסטרטגיה שלכם?

התשובה פשוטה: כמה שיותר מוקדם. יזמים שמכירים את עולם המענקים כבר בשלב הרעיון הראשוני יכולים לשלב אותם כחלק אינטגרלי מאסטרטגיית המימון שלהם, ולבנות את החברה בצורה חכמה ומבוססת יותר.

בישראל, הדרך החכמה להתחיל היא דרך רשות החדשנות. בשלב הראשון, ניתן להגיש בקשה למענק תנופה, שמיועד ליזמים בשלבים הראשוניים ביותר. מענק זה, שיכול להגיע עד 200 אלף שקל, מספק את המשאבים הדרושים לפיתוח אבטיפוס ראשוני או להוכחת היתכנות טכנולוגית – מבלי לאבד שליטה בחברה. לאחר מכן, כשיש תוצאות ראשוניות והחברה מוכנה לשלב הבא, אפשר לשלב השקעה פרטית קטנה (פרה-סיד), שתספק מימון נוסף להרחבת הפעילות ולבניית מוצר בשל יותר.

בשלב הזה, ניתן לחזור שוב למענקים, כמו מסלול פרה-סיד של רשות החדשנות, המספק תמיכה להמשך פיתוח הטכנולוגיה. כאשר לחברה יש מוצר בשל יותר ונתוני שוק ראשוניים, ניתן לשלב מענקים בינלאומיים כחלק מסיבוב השקעה רחב יותר. תוכניות כמו "הורייזון אירופה" או מענקים אמריקאיים בתחום האנרגיה והבריאות הן דוגמאות טובות למענקים שיכולים להשתלב בסיבוב כזה, עם מימון נוסף ממשקיעים פרטיים המשלימים את המענק.

שילוב חכם בין מענקים להשקעות פרטיות

הסוד להצלחה הוא בשילוב האסטרטגי בין מענקים למימון מדלל. מענקים לא נועדו להחליף השקעות פרטיות, אלא להוות חלק ממסלול מימון גמיש שמאפשר לחברה לצמצם את הדילול המוקדם ולהגדיל את הערך שלה. כאשר מענקים משמשים למימון ראשוני של מחקר ופיתוח, הם מורידים את הלחץ הכלכלי ומאפשרים לחברה להגיע למשקיעים עם מוצר בשל יותר ופוטנציאל ברור.

לדוגמה, חברה שמתחילה עם מענק לפיתוח אבטיפוס ראשוני, משתמשת בהשקעה פרטית קטנה להרחבת הפעילות, ולאחר מכן מקבלת מענק נוסף להמשך הפיתוח – תגיע למשקיעים עם מוצר מוכן יותר ודרישות השקעה נמוכות יותר. השיטה הזו מצמצמת את הצורך לוותר על אחוזים רבים מהחברה בשלב מוקדם מדי, ומשאירה בידי היזמים שליטה רבה יותר על החזון שלהם.

השילוב החכם הזה, שממנף את היתרונות של מענקים לצד השקעות פרטיות, מאפשר לכם להתרכז ביצירת ערך ובבניית חברה יציבה וחדשנית, בלי לוותר על נתח משמעותי מהשליטה בחברה שלכם.

מה יוצא לכם מזה?

המענקים האלה לא רק מספקים חמצן כלכלי לסטארטאפ שלכם, אלא גם מוסיפים שכבה של ערך ייחודי. להיות חלק מתוכנית לאומית או בינלאומית כמו הורייזון אירופה או מענקים של רשות החדשנות זה לא רק עניין של כסף – זה גם עניין של יוקרה. השתתפות בתוכנית כזו שולחת מסר ברור למשקיעים: אתם לא סתם עוד סטארטאפ, אלא חברה מבטיחה שממשלות וגופים גדולים מאמינים ביכולת שלה להוביל שינוי טכנולוגי.

היוקרה הזו לא מסתיימת רק בשולחן המשקיעים. תוכניות לאומיות יכולות לפתוח דלתות בשווקים בינלאומיים, ליצור חיבורים עם שותפים אסטרטגיים, ולעיתים קרובות גם לספק תמיכה רגולטורית או גישה למשאבים ייחודיים. במילים אחרות, המענקים לא רק מממנים את הפיתוח שלכם – הם מכניסים אתכם לרשת גלובלית של הזדמנויות שיכולה לשנות את מסלול הצמיחה שלכם.

אז בפעם הבאה שאתם שוקלים איך להרחיב את החברה שלכם, זכרו: המענקים הם לא רק כסף. הם אסטרטגיה.

בעידן הדיגיטלי, כולנו זקוקים לנגישות בשלב כזה או אחר. בין אם מדובר בהגדלת הפונט כדי לראות טוב יותר, בשימוש בהגדרות מסך מותאמות במצבים של תאורה באור או בחושך, או אפילו כשיש רק יד אחת פנויה, נגישות דיגיטלית היא לא דבר השמור רק למתמודדים עם מוגבלויות קבועות. היא הכרחית לכולנו במצבים שונים, ולכן, רצוי שגם מפתחים יכירו את הכוח הטמון בה.

מפתח שמבין בנגישות דיגיטלית הופך לא רק למתכנת טוב יותר, אלא גם לאדם שתורם תרומה משמעותית לארגון שבו הוא עובד ולחברה כולה. כשמתכנתים מבינים כיצד לבנות ממשקים שמתאימים לכולם, הם לא רק ממלאים אחר דרישות רגולטוריות, אלא גם מספקים חוויית משתמש, נוחה ואף טובה יותר, לכולם. לכן, הכשרת מתכנתים בתחום הנגישות דיגיטלית היא מהלך הכרחי ואף בסיסי בעולם בו אנו חיים, ובעל ערך שמוביל לפיתוח מוצרים טובים יותר וקוד נקי, קריא ויעיל יותר.

האתגרים בנגישות דיגיטלית

לא הכל ורוד- הנגשה דיגיטלית יכולה להוות אתגר לא פשוט עבור מפתחים. בניגוד לבעיות הנדסיות קלאסיות, שמלוות בהדרכות ברורות ופתרונות ישימים, הנושא מרגיש לפעמים כמו "חור שחור" - לא מובן, מורכב ולא מתועד מספיק. לכן, ההבנה כי הנגשת אפליקציות ושירותים דיגיטליים היא הכרחית, מביאה לשינוי עמוק בדרך בה מפתחים תופסים את העבודה שלהם.

האתגרים המרכזיים ביצירת הנגשה דיגיטלית מתחילים בהבנת הפערים הקיימים.

לעיתים קרובות, מפתחים מגלים שהנגישות נופלת בין הכיסאות או שהיא לא חשובה מספיק, מפני שהיא אינה נתפסת כמשהו קריטי באותו הרגע, במיוחד אם אין למפתח את המודעות לתחום ואת הצורך בו. למשל, אם משתמש בעל מוגבלות לא יצליח להשתמש בכפתור מסוים או לבצע פעולה כלשהי, זו לא תהיה בעיה "שוברת" מערכת עבור כל המשתמשים, אך עבור אלו המסתמכים על נגישות, חוויית השימוש יכולה להיפגע באופן קריטי.

מפתח שמתחשב בהנגשה דיגיטלית נדרש לכתוב קוד שמתייחס לצרכים מגוונים של משתמשים עם מוגבלויות שונות. תהליך זה מעודד אותו לתכנן בקפדנות רבה יותר את מבנה הקוד ואת ארגונו, כך שהוא יהיה ברור, גמיש ומובנה בצורה נכונה.

לדוגמה, שימוש נכון בפרמטרים המיועדים לשירותי הנגישות ובשמות בעל משמעות עבור רכיבים אינטראקטיביים לא רק משפר את הנגישות, אלא גם מחייב את המפתח לכתוב קוד מובן יותר, עם תיאורים ברורים שמייעלים את הקריאה והתחזוקה שלו. יתרה מכך, הדרישה לעמוד בסטנדרטים אלה מובילה לפיתוח ממשקים שהם לא רק נגישים יותר, אלא גם עקביים, מודולריים וברי שינוי, דבר שתורם לאורך זמן למוצר יציב יותר וקל יותר להרחבה ולשדרוג.

בסופו של דבר, כתיבת קוד שמותאם לנגישות מעלה את איכות הפיתוח, מונעת תקלות עתידיות ומייעלת את התהליכים הטכנולוגיים והארגוניים כאחד.

טעויות נפוצות בפיתוח מונגש דיגיטלית ודרכי הימנעות מהן

תוויות נגישות ואלטרנטיבות טקסטואליות

באפליקציות רבות ניתן למצוא כפתורי תמונה או רכיבים שהם ויזואליים בלבד ללא תווית ברורה. עבור משתמשים שנעזרים בקוראי מסך, חוסר בתוויות כאלו יכול ליצור בלבול וחוסר הבנה של המסך ולפגוע בחוויית השימוש. תיאור ברור של כל רכיב אינטראקטיבי חיוני לשימושיות של כולם. יש להבטיח כי כל כפתור או רכיב אינטראקטיבי יקבל תיאור מתאים ונגיש.

שטח מגע

 גודל האזור הניתן להקשה הוא עוד אתגר משמעותי. התקן הגלובלי לנגישות דיגיטלית (WCAG) ממליץ על גודל מינימלי של 24x24 פיקסלים בגדלים של מסך לתוכן וובי (Web), אך iOS ו-Android ממליצים על אזורי הקשה גדולים יותר (48x48dp או 44x44pt), דבר שמתאים יותר למשתמשים שהאינטראקציה שלהם עם האפליקציה היא באמצעות האצבע שדורשת שטח גדול יותר מפוינטר של עכבר, זו דוגמה לבעיית נגישות שלא מצריכה מוגבלות כלשהי. איזון נכון בין הדרישות לנגישות לבין הצרכים המעשיים של משתמשים עם מוגבלויות יכול להוביל לפיתוח חוויית משתמש כללית טובה ושמישה יותר, במיוחד באפליקציות מובייל.

Custom views

כאשר מפתחים רכיבים מותאמים אישית כמו סולמות דירוג או כפתורים מיוחדים, חשוב להוסיף להם תכונות נגישות ברורות, כדי שמשתמשים שנסמכים על טכנולוגיות מסייעות יוכלו להבין ולנווט בהם בקלות. רכיבים מותאמים אישית ללא סימון מתאים גורמים לבלבול בקרב משתמשים ועשויים להקשות על השימוש בטכנולוגיות נגישות.

איחוד תוכן

רכיבים המכילים טקסט ואייקון צריכים להיות מקובצים כיחידה אחת, כך שקורא המסך יוכל להקריא אותם כיחידה אחת, ולא כמספר רכיבים. אם אין קיבוץ כזה, האלמנטים עלולים להיקרא בנפרד, דבר שעלול ליצור בלבול. לדוגמה, כשמשתמש נדרש ללחוץ על אייקון שמתחתיו טקסט מלווה, הוא עלול לא להבין את מה שהוא ישמע מקורא המסך, אם קורא המסך יכריז על האייקון בנפרד ועל הטקסט בנפרד במקום לאחד אותם.

התאמה לכלל הטכנולוגיות המסייעות

 בדיקות נגישות דיגיטלית רבות מתמקדות בעיקר בקוראי מסך, אך חשוב לבדוק גם טכנולוגיות נוספות כמו שליטה קולית, מקלדות חיצוניות, ויכולת תפעול באמצעות מקשי קיצור. 

חשיבות שילוב נגישות דיגיטלית בשלב מוקדם בפיתוח

מפתחים שמכירים את כללי הנגישות והסטנדרטים העולמיים, יכולים לשלב נגישות דיגיטלית כבר משלב התכנון והפיתוח (Shifting Left). כלומר, כבר כחלק מהשיקולים הראשונים של תהליך הפיתוח. כשמשלבים את הנגישות מוקדם, ניתן לאתר בעיות פוטנציאליות לפני שהן הופכות לבעיות יקרות לתיקון בשלבים מאוחרים יותר. מדובר בטעויות שתיקונן עלול לעלות לחברות מיליוני דולרים, משלב הבדיקות עד להחזרת המוצר לצוות הפיתוח, ולגזול זמן רב.

שילוב מוקדם לא רק משפר את המוצר עבור משתמשים עם מוגבלויות, אלא גם תורם לפיתוח חוויית משתמש משופרת לכולם. לדוגמה, כאשר מפתחים מתאימים את האפליקציה לשימוש נוח במקלדת חיצונית או באמצעות קול, כלל המשתמשים נהנים משימוש נוח יותר בפלטפורמות.

הנגשה היא לא רק עניין של ציות לרגולציה, אלא הדרך להבטיח שהמוצר ישמש את כל המשתמשים בו, ללא תלות במגבלות פיזיות או טכנולוגיות. כשתהליך זה מבוצע נכון, המוצר הסופי לא רק עונה על דרישות החברה, אלא גם הופך נגיש יותר לקהלים רחבים, וזה מפתח להצלחה בעידן הדיגיטלי. לכן, רצוי שכל מפתח יבין בנגישות דיגיטלית. זה חלק מהיותו מקצוען ומפתח טוב יותר, ותורם לתחום הפיתוח כולו, ולא רק בהיבט הטכני, אלא גם בהיבט החברתי והתרבותי. על ידי הפיכת המוצרים לנגישים יותר, אנחנו מבטיחים שכלל החברה תוכל להפיק מהם את המירב.