ההייטק הישראלי כמנגנון הריפוי והאיחוי של נזקי שינויי האקלים

שני זנסקו

2021-08-15

4 דקות קריאה

קהילת הפייסבוק שלנו היא מקום עבור אנשים מהאקוסיסטם לשתף מנסיונם, להתייעץ ולייעץ לאחרים. כל אחד שצבר ידע בתחום מסוים ומעוניין לשתף אותו עם אחרים מוזמן לעשות את זה בקהילה - וכאן בבלוג אנחנו מנגישים לכם פוסטים נבחרים משם.

באוגוסט 2021, כשכלל כלי התקשורת זעקו את הכותרת ״האנושות החמיצה את ההזדמנות להימנע משינוי דרמטי של החיים על פני כדור הארץ״ – קראתי אותה כמו כולם, אבל אני מודה שליבי לא החסיר פעימה. אפילו חייכתי לעצמי ואמרתי ״הגיע הזמן באמת שזה יהיה בכותרות הראשיות״. למה? כי אני זוכה להיות מאחורי הקלעים ויודעת שטכנולוגיות ישראליות פותרות אתגרים אקלימיים ויכולות להוות מנגון משמעותי בדה-קרבוניזציה העולמית.

למעשה, כתוצר של עשרות (אם לא מאות) פגישות עם סטארטאפים ומשקיעים בשנים האחרונות, אני סמוכה שהרוב כבר פותרים אתגרים אקלימיים, אבל לא בהכרח מודעים לכך או פועלים במסגרת הזו. וזה מובן. הרי כסטארטאפ – יש לך מחויבות להיות בפוקוס ולא להתפזר, לגייס, לשפר את המוצר, להבין את הלקוח, אין לך זמן לישון, אז למי יש זמן לחשוב על פחמן?

אבל מה אם המחויבות שלנו לעולם שלנו, לא רק שאיננה סותרת את אלו, אלא משפיעה באופן ישיר על שורת הרווח שלך ועל שווי החברה? מה אם המחויבות שלנו לעולם גם משפיעה על טרקשן חיובי, אסטרטגי, ומרשים, ואפילו משפיעה על מוצר מדויק יותר ללקוח?

לדבר ולעשות טכנולוגיות שינויי אקלים זה כבר ממזמן לא רק למחבקי עצים – וזה בכלל לא סקטור בעיניי, זו מטרייה שלמה שבתוכה כוללת כל טכנולוגיה שנותנת מענה לאתגר אקלימי כזה או אחר. כך שלא משנה באיזה תחום אתם מגדירים את עצמכם, זה לא רק נוגע בכם, אלא גם טומן בחובו ערך אדיר למה שזה לא יהיה שאתם עושים. לא מדובר רק בטכנולוגיות העוסקות באנרגיה, חקלאות, מזון, תחבורה חכמה שנקרא להם לצורך הדיון ׳התחומים הכביכול מובנים מאליהם׳, אלא גם בטכנולוגיות בנייה, פינטק, ביולוגיה סינטטית, חומרים מתקדמים ועוד.

בשלוש השנים האחרונות, השקעות של קרנות הון סיכון בעולם בתחומי האקלים עמדו על מעל ל-50 מיליארד דולר (כפול משלוש השנים שקדמו להן), ורק בחציון הראשון של 2021 קרנות השקיעו מעל ל-14.2 מיליארד דולר בחברות קליימטק. הזדמנויות המימון לחברות במטריית הקליימטק הן אדירות, ובכלל לא התחלתי לדבר על מענקים פילנתרופיים ו/או ממשלתיים (הגרין דיל של האיחוד האירופי, למשל). במקביל, בכל יום שעובר בעשור האחרון עוד ועוד תאגידים וממשלות מגדירים לעצמם מטרות net-zero בלוחות זמנים קצרים ואף לא הגיוניים, וכ-100 תאגידים הצטרפו עד כה לקליימט פלדג׳. הלחץ הזה, והאתגר לעמוד במטרות השאפתניות הללו – מהווים הזדמנות שיוצרת win-win-win (פעם אחת חשובה מאוד לעולם, פעם שנייה לחברת הסטארטאפ/משקיעים, פעם שלישית ללקוח/תאגיד/מדינה).

סטארטאפים, יזמים ויזמות: אז מה עושים/ות?
1. פוקוס באתגר ספציפי - כפי שאנו יודעים היטב ובמיוחד בקהילה זו, כדי לפתור אתגר צריך להבין את הבעיה. חשוב לפרק את המונח המפוצץ ״שינויי אקלים״ לבעיות הקונקרטיות האמיתיות (ועל הדרך גם להימנע מ״גרין ווש״ ומגישה אופורטוניסטית, אותה משקיעים ושותפים מריחים כבר מקילומטרים). איך? להתמקד, ללמוד ולחקור את האתגר הרלוונטי עבורנו ביותר (ואז כמובן גם את התחרות והפתרונות הקיימים ומה עובד בהם יותר ופחות כדי לדייק את הצעת הערך במסגרת האתגר הספציפי שבחרתם).

2. מדידה – אין צורך לשנות את המוצר או הטכנולוגיה הקיימת, אלא בתור התחלה: פשוט למדוד. כמה פחמן אני חוסכת באמצעות הטכנולוגיה שלי עבור הלקוח שלי? ניתן לעשות זאת בעזרת כלים שונים, יש מגוון רחב של דרכי מדידה שאולי ארחיב עליהן בנפרד בהמשך, וגם בפלנטק בחודש הבא ישיקו כלי מדידת פחמן חינמי זמין לכל הסטארטאפים בישראל.

3. שדרוג הצעת הערך בפחמן - לאחר שמדדנו והבנו איזו בעיה בדיוק אנו פותרים, נוכל להוסיף את החיסכון בפחמן וצבירתו להצעת הערך אל מול לקוחות פוטנציאליים. בשנים האחרונות מחירי הפחמן עולים (כיום, למשל, ישנן מדינות בהן הוא נסחר במעל ל-50 אירו לטון), ומגמה זו מהווה הזדמנות לסחר בפחמן על בסיס פרויקטים אל מול הלקוחות שלנו. לא כל המקרים זהים, אך שווה לבדוק כל מקרה לגופו ולבחון כיצד הנדבך הזה יכול לשפר את הצעת הערך של הטכנולוגיה שלי אל מול הלקוח והפרויקט הספציפי ולתמרץ אותם לעבוד איתי.

4. הלקוח – סטארטאפ כמובן אמור להכיר, לחיות, להיות הלקוח ולהבין בדיוק מה מפריע לו/לה ומה הוא רוצה; אז בין אם הלקוח שלכם הוא תאגיד Fortune 100 או צרכן ישיר – אכפת להם מפחמן. מאוד. ולנו אין את הפריבילגיה להתעלם מזה יותר. ועוד חלק נחמד? הם מוכנים לשלם יותר עבור מוצר שמגלם בתוכו, או לכל הפחות נותן לו אינפורמציה על חסכון פחמני (ולא אפתח דיון שלם בנוגע לדור ה-Z של צרכנים ובעלי ממון שאחריות אקלימית היא בראש סדר העדיפויות שלהם, אלא רק סוגריים) .על מטרות הנט-זירו השאפתניות שהוזכרו לעיל, נגשר כמובן בעזרת טכנולוגיות שייאצו את התהליכים שהתאגידים האלה מנסים להעביר.

5. לצאת מהקופסה (סקטור) – כאמור, ׳חברות בתחומים כביכול מובנים מאליהם׳ כנראה ״יעכלו״ את הקונספט בצורה יותר אינטואיטיבית, אך גם חברות בתחומי הפינטק, פרופטק ועוד יכולים לגלם בהצעת הערך שלהם אלמנט של חסכון פחמני.

6. לא להזניח את הפלנט - יזמים ויזמות גאונים וגאונות שנמצאים בתהליכי מחשבה או הקמה של חברות – יש כל כך הרבה אתגרים לפתור והמוחות המבריקים שלכם/ן יכולים לעשות את זה, חשבתם/ן כבר על איך אתם עושים קליימטק?

ובקטנה על ממשלה ורגולציה ושת״פים בינ״ל: למרות שביומיום שלי אני עוסקת בהשקעות ובעבודה עם חברות וקרנות, ״גדלתי״ בעולמות קשרי החוץ ולכן לכל השקעה או בחינה של חברה נוסף הנדבך הגלובלי-מדיני שלדעתי לא ניתן להתקיים בלעדיו, בטח ובטח כשמדברים בנושא שלשמו התכנסנו. משרדי הממשלה השונים מסונכרנים אתנו, אך כמו בכל תחום - גם פה למגזר הפרטי ולתעשיית ההייטק בפרט יש את היכולת להשפיע על הרגולציה ושיתופי הפעולה הבילטרליים של מדינת ישראל ״בוטום-אפ״. ושיתופי פעולה בילטרליים מהווים הזדמנות אדירה לסטארטאפים – לדוגמא, מאז שהכריז ממשל ביידן על פעולות להאטת משבר האקלים, עלה ועולה בעשרות אחוזים הביקוש לפיתוח נדל״ן עם אפס-קרבון. כמובן שהפתרונות לביקוש הזה הינן טכנולוגיות, וכמובן שיש לנו שפע אדיר מהן במדינתנו הקטנה.

לסיכום, ממש כפי שההייטק הישראלי הוא מנוע הצמיחה של המדינה, ההייטק הישראלי הוא גם מנגנון הריפוי והאיחוי של נזקי שינוי האקלים. אז מה אכפת לכם לעשות קליימטק? גם תגדילו את שורת הרווח, גם תזניקו את החברות שלכם, וגם תשפרו את העולם.
והאמת היא? שאין לנו ברירה אחרת.

*שני זנסקו היא חלק מצוות ההשקעות וניהול הפורטפוליו של קונצנזוס ביזנס גרופ, קבוצת השקעות בריטית שהשקיעה בישראל למעלה מ-700 מיליון דולר בקרנות הון סיכון וסטארט-אפים בעיקר בתחומי הבריאות וקליימטק.

עוד כתבות:

איך יצאנו להנפקה – שלב אחר שלב

13/10/2021

15 דקות קריאה

איך להשיק מוצר טכנולוגי בלי לפתח אותו?

אורן קינן

13/10/2021

5 דקות קריאה

15 טיפים לבניית פרופיל לינקדין מושלם מאפס

דקל יקובוביץ׳

07/10/2021

6 דקות קריאה