שלוש תובנות מסגירת סטארטאפ

Startup for Startup

אני די כזה, אתה יודע, תפסתי את המשבצת הזו שהיא נוחה לי, כאילו, כזה, אני טכנולוג, זה מה שאני יודע לעשות, לתכנת, אני טוב בזה, כאשר מה שהחברה הייתה באמת צריכה, היא “פול פאוור“, כמה שיותר להביא לקוחות.

בכלל, כל הסיפור הזה של סטארטאפ, הוא התחיל מזה שאחד החברים שלי, שהוא גם משקיע והוא גם יזם בעצמו, הוא פנה אליי ואמר שיש הוא פגש איזשהו מישהו שיש לו רעיון מאוד מעניין והוא שוקל להשקיע בו, אין לו שותף טכנולוגי, ואם אני מצטרף, אז הוא ישמח להשקיע בשנינו. זה פתאום כזה כל הכוכבים מסתדרים.

היה לי ברור שאני רוצה להיות בזה בפנים, לא הקדשתי אפילו שנייה למחשבה רגע להבין מי זה הבן-אדם שיושב מולי, כאילו, מה מניע אותו, מה הוא חושב, מה הערכים שלו, כאילו, זה לא שאתה מסתכל מהפריזמה של רק האם בן אדם מתאים לך או לא, זה גם יכול להיות מהפריזמה של אוקיי, אני רוצה להיכנס לתוך זה, ובואו נהיה מודעים למה הפערים בינינו ואז אפשר לעבוד עליהם.

הדבר הכי בסיסי שאפשר לעשות איתו זה ״מבחן הבירה״. זה בנאלי, תלך לשתות ביחד, ואתה יודע, לדבר על החיים, ואז דרך זה אתה יכול לגלות הרבה דברים על הבן-אדם שאתה יושב איתו.

אז זה דבר אחד, דבר שני זה מראש לבוא עם דברים שהם לחשוף את עצמי, כלומר, לחשוב על איזשהן נקודות שהן יכולות להתאים לי, כן? כאילו, יש נקודות שהן חשובות לי בחיי הסטארטאפ, ולדבר עליהן.

כמו, למשל, איך עובדים על המוצר עצמו, כן? אז נגיד לי היה מאוד חשוב שנשתף את כל העובדים של החברה ולקבל החלטה ביחד איתם, והשותף שלי, הוא כזה בא מאוד יותר מעולם שכזה היררכי

ושיש בן אדם אחד שמקבל החלטה, אז כאילו היה לו ברור כזה שזה רק אני והוא צריכים לקבל החלטה,

ולא צריך לערב עובדים. אז זו רק איזושהי נקודה אחת מתוך רבות. 

ללא ספק, השוק הכי גדול שלנו

זה היה בארצות הברית, וכשיצאנו כבר היינו, אני חושב, איזה תשעה חודשים בתוך כל הסיפור, בעצם זה תשעה חודשים, אתה יודע, שלחברה יש עובדים, יש משכורות, יש הוצאות, שרתים, מרקטינג, כאילו, הכול, ופתאום אנחנו מגלים מציאות אחרת לגמרי, בעצם מגלים שבצורה שהשוק בה פועל בעולם הגנטיקה היא אחרת לחלוטין מאשר בארץ. ואז היינו צריכים, אני חושב, שאיזה לקח לנו איזה… כמעט חצי שנה של לעצור ולבנות הכול אחרת. בסוף יש לך סכום קצוב, בנינו אותו ל”איקס” זמן, פתאום אתה אומר, טוב, זה “איקס” זמן ועוד שישה חודשים, וזה שישה חודשים סופר משמעותיים, שהחברה קטנה.

אז היינו כבר בשלב לקראת הסוף של החברה שבו בעצם אמרנו, אנחנו רוצים לצמצם כמה שיותר

את כל הדברים שהם לא קשורים לפעילות ליבה של החברה. היעד זה היה כמה שיותר להביא לקוחות.

ואני די כזה, אתה יודע, תפסתי את המשבצת שנוחה לי, כאילו, כזה, אני טכנולוג, זה מה שאני יודע לעשות, לתכנת, אני טוב בזה, ובוא נעשה את זה. כאשר מה שהחברה הייתה באמת צריכה היא “פול פאוור״, כמה שיותר רופאים, כמה שיותר בתי חולים, כאילו, זה מה שהיה מציל את החברה, לא עוד “פיצ’ר“. אני, כמייסד של חברה, צריך לעשות את כל מה שצריך בשביל שהחברה תשרוד. וזה לא משנה איזה כובע עכשיו אני צריך ללבוש. כלומר, זה שיש לי כובע CTO, זה לא אומר שאני רק ה CTO, קודם כול אני מייסד ואחר כך אני ה CTO. ועכשיו אני כמייסד צריך ללבוש כובע של מרקטינג וללמוד איך אני יכול לעזור לחברה למכור יותר, זה מה שצריך לעשות. אין לך את הפריווילגיה להיות כאילו, אני רע בזה, ממש גרוע, אז אני לא עושה את זה, זה… בעצם, אם אתה גרוע, אז לך תלמד ותהיה טוב בזה. טוב מספיק בשביל שהחברה תוכל להתקדם, אחר כך תביא איש מקצוע. 

חשוב להגיד שאם עכשיו היה לי כאילו, הייתה בחירה, הייתי חוזר אחורה, עם כל מה שאני יודע היום,

האם הייתי נכנס לזה? אז חד וחלק כן. זה לימד אותי כל כך הרבה דברים בהכול, אז החוויה שלי היא לגמרי, מאוד חיובית. כאילו, זה מדהים.

הניוזלטר שלנו

הירשמו וקבלו עדכונים על פרקים חדשים, כתבות, אירועים ועוד הפתעות!

רוצים לקחת חלק בשיתוף ידע?

אם גם אתם רוצים להצטרף למשימה שלנו להעשיר את האקוסיסטם בידע ותובנות, אם אתם רוצים לשאול אותנו משהו, אם אתם מרגישים שיש משהו שעזר לכם וכולם צריכים לדעת, נשמח לשמוע.