התקופה הנוכחית מביאה איתה לא מעט אתגרים שקשורים לגיוס כסף, ולהתנהלות כללית אל מול המשקיעים שלנו. האתגרים האלו נהיים משמעותיים יותר כשמדובר במשקיעים מחו״ל – שלא תמיד מבינים לעומק את המצב, ויש חשיבות מאוד גדולה לדרך בה נתקשר מולם.
באמצע נובמבר, ערכנו אירוע שבו דריה ורטהיים ראיינה את שולי גלילי מקרן UpWest, ז׳אק בנקוסקי מ-U.S Venture Partners ואהרון ג׳קובסון מ-NEA על הדרך בה משקיעים בארה״ב תופסים את המצב הנוכחי, כיצד הם היו רוצים שיזמים יעבדו מולם, ואיך הם רואים גיוס כסף לסטארטאפים ישראלים כיום.
מה חשוב לדעת על Term Sheet? מה המשמעות של כל אחד מהסעיפים? והאם כדאי לקחת עורכי דין שילוו אותנו בתהליך השקעה?
אחרי שבעונה הראשונה של ׳צעדים ראשונים׳ נגענו בכל המיילסטונים המשמעותיים שכל סטארטאפ פוגש בתחילת הדרך, בעונה השניה אנחנו נוגעים באחד האתגרים הכי גדולים של כל סטארטאפ – גיוס הכסף הראשון. במהלך העונה נצלול לעומק של כל אחד מהשלבים בתהליך גיוס, במטרה לתת ליזמים ויזמות שנמצאים בשלב הזה כלים פרקטיים שיעזרו להבין ולצלוח את השלב הזה.
טרם שיט (Term-sheet) הוא מסמך מקובל בעולמות ההון סיכון, שבו מפורטים התנאים הבסיסיים של סיבוב ההשקעה – מה יהיה הסכום ההשקעה, שווי החברה, זכויות המשקיע, תנאים במקרה של גיוס נוסף, וכו׳. זה מסמך משפטי לכל דבר שיכולה להיות לו השפעה משמעותית על תהליכי הגיוס הנוכחיים והעתידיים שלנו, ולכן חשוב שיזמים או יזמות שמקבלים אותו ידעו להבין מה המשמעות של כל סעיף.
בפרק השלישי בסדרה, דריה ורטהיים מדברת עם ליאת אהרונסון, שותפה מייסדת וmanaging director ב-Horizen Labs Ventures ויושבת ראש תוכנית היזמות Zell על מה זה טרם שיט. ליאת מסבירה את סוגי המימון השונים, מפרטת על המשמעות של כל סעיף במסמך, ומה הטעויות הנפוצות שכדאי להימנע מהן.
—
תוכן נוסף בנושא:
מה זו וולואציה? מתי נכון להעלות אותה בשיחה עם משקיע? ולמה היא לא הגורם הכי חשוב בתהליך השקעה?
אחרי שבעונה הראשונה של ׳צעדים ראשונים׳ נגענו בכל המיילסטונים המשמעותיים שכל סטארטאפ פוגש בתחילת הדרך, בעונה השניה אנחנו נוגעים באחד האתגרים הכי גדולים של כל סטארטאפ – גיוס הכסף הראשון. במהלך העונה נצלול לעומק של כל אחד מהשלבים בתהליך גיוס, במטרה לתת ליזמים ויזמות שנמצאים בשלב הזה כלים פרקטיים שיעזרו להבין ולצלוח את השלב הזה.
בפרק השני בעונה אנחנו נוגעים באחד הנתונים הכי מוכרים בהקשר של תהליך גיוס – ולואציה. המספר הזה, שאנחנו רגילים לראות לא מעט בכותרות העיתונים, נתפס לעיתים קרובות כמספר הכי חשוב. אבל האם זה באמת נכון?
בפרק, דריה ורטהיים מדברת עם רון גורה, מייסד שותף ומנכ״ל Empathy, על החשיבות של וולואציה (ספוילר – היא ממש לא הדבר הכי חשוב). רון משתף באיך נראה תהליך קביעת הוולואציה, איזה גורמים נלקחים בחשבון כשמחשבים אותה, מה המשמעות של וולואציה גבוהה או נמוכה, ואיך היא יכולה להשפיע על הסבבים הבאים שנעשה.
איך יוצרים קשר עם משקיעים? לאיזה משקיעים כדאי לפנות? ומה חשוב לזכור לפני פגישה ראשונה עם משקיע פוטנציאלי?
אחרי שבעונה הראשונה של ׳צעדים ראשונים׳ נגענו בכל המיילסטונים המשמעותיים שכל סטארטאפ פוגש בתחילת הדרך, בעונה השניה אנחנו נוגעים באחד האתגרים הכי גדולים של כל סטארטאפ – גיוס הכסף הראשון. במהלך העונה נצלול לעומק של כל אחד מהשלבים בתהליך גיוס, במטרה לתת ליזמים ויזמות שנמצאים בשלב הזה כלים פרקטיים שיעזרו להבין ולצלוח את השלב הזה.
ובפרק הראשון אנחנו הולכים לשלב הכי מוקדם בתהליך גיוס – יצירת קשר עם משקיעים, וניהול הפגישה הראשונה. יש לא מעט קרנות ומשקיעים פרטיים שקיימים בישראל ובעולם בכלל, ואחד האתגרים המרכזיים הוא להבין מי מהם רלוונטי עבורי, ואז להצליח ליצור איתם קשר ולקבוע פגישה. לאחר מכן מגיע השלב השני, שבו צריך להפוך את הפגישה לאפקטיבית, ובתקווה לצאת עם תאריך לפגישה נוספת – שאולי בהמשך תבשיל להשקעה.
אז בפרק הראשון של העונה אדוה שיסגל מדברת עם יואב וילנר, מייסד-שותף ומנכ״ל Walnut, שמשתף מהניסיון שלו איך לפנות למשקיעים גם כשאין קשרים (ומשתף מתי הוא מסכים לעשות חיבור בעצמו), מה היתרון בלהיפגש גם עם משקיעים שאתם יודעים שלא רלוונטים עבורכם, ואיך לנהל את הפגישה הראשונה.
—
תכנים רלוונטים נוספים:
מה זו וולואציה? מתי נכון להעלות אותה בשיחה עם משקיע? ולמה היא לא הגורם הכי חשוב בתהליך השקעה?
אחרי שבעונה הראשונה של ׳צעדים ראשונים׳ נגענו בכל המיילסטונים המשמעותיים שכל סטארטאפ פוגש בתחילת הדרך, בעונה השניה אנחנו נוגעים באחד האתגרים הכי גדולים של כל סטארטאפ – גיוס הכסף הראשון. במהלך העונה נצלול לעומק של כל אחד מהשלבים בתהליך גיוס, במטרה לתת ליזמים ויזמות שנמצאים בשלב הזה כלים פרקטיים שיעזרו להבין ולצלוח את השלב הזה.
בפרק השני בעונה אנחנו נוגעים באחד הנתונים הכי מוכרים בהקשר של תהליך גיוס – ולואציה. המספר הזה, שאנחנו רגילים לראות לא מעט בכותרות העיתונים, נתפס לעיתים קרובות כמספר הכי חשוב. אבל האם זה באמת נכון?
בפרק, דריה ורטהיים מדברת עם רון גורה, מייסד שותף ומנכ״ל Empathy, על החשיבות של וולואציה (ספוילר – היא ממש לא הדבר הכי חשוב). רון משתף באיך נראה תהליך קביעת הוולואציה, איזה גורמים נלקחים בחשבון כשמחשבים אותה, מה המשמעות של וולואציה גבוהה או נמוכה, ואיך היא יכולה להשפיע על הסבבים הבאים שנעשה.
איך יוצרים קשר עם משקיעים? לאיזה משקיעים כדאי לפנות? ומה חשוב לזכור לפני פגישה ראשונה עם משקיע פוטנציאלי?
אחרי שבעונה הראשונה של ׳צעדים ראשונים׳ נגענו בכל המיילסטונים המשמעותיים שכל סטארטאפ פוגש בתחילת הדרך, בעונה השניה אנחנו נוגעים באחד האתגרים הכי גדולים של כל סטארטאפ – גיוס הכסף הראשון. במהלך העונה נצלול לעומק של כל אחד מהשלבים בתהליך גיוס, במטרה לתת ליזמים ויזמות שנמצאים בשלב הזה כלים פרקטיים שיעזרו להבין ולצלוח את השלב הזה.
ובפרק הראשון אנחנו הולכים לשלב הכי מוקדם בתהליך גיוס – יצירת קשר עם משקיעים, וניהול הפגישה הראשונה. יש לא מעט קרנות ומשקיעים פרטיים שקיימים בישראל ובעולם בכלל, ואחד האתגרים המרכזיים הוא להבין מי מהם רלוונטי עבורי, ואז להצליח ליצור איתם קשר ולקבוע פגישה. לאחר מכן מגיע השלב השני, שבו צריך להפוך את הפגישה לאפקטיבית, ובתקווה לצאת עם תאריך לפגישה נוספת – שאולי בהמשך תבשיל להשקעה.
אז בפרק הראשון של העונה אדוה שיסגל מדברת עם יואב וילנר, מייסד-שותף ומנכ״ל Walnut, שמשתף מהניסיון שלו איך לפנות למשקיעים גם כשאין קשרים (ומשתף מתי הוא מסכים לעשות חיבור בעצמו), מה היתרון בלהיפגש גם עם משקיעים שאתם יודעים שלא רלוונטים עבורכם, ואיך לנהל את הפגישה הראשונה.
—
תכנים רלוונטים נוספים:
איך נראה תהליך גיוס כסף לחברת B2C? באיזה מטריקות כדאי ליזמי קונסומר להתמקד? איך מקימים חברת קונסומר מישראל?
גיוס כסף הוא אף פעם לא תהליך פשוט, אבל כשמדובר על חברות B2C – הוא נהיה אפילו מסובך יותר. הציפייה של המשקיעים לגבי הוולידציה שצריכה להיעשות, החיבור לשוק ואפילו המודלים העסקיים היא אחרת, ולא מעט פעמים יזמי קונסומר יידרשו להראות הוכחות יותר מגובשות לרעיון שלהם.
אז איך בכל זאת אפשר לעבור את תהליך גיוס הכסף בהצלחה? השבוע אדוה שיסגל מדברת עם דני כהן, General Partner בקרן ויולה. דני מתמחה בחברות קונסומר, והוא משתף באיך הוא מצפה שתראה פגישת השקעה ראשונה עם חברת B2C, על איזה מטריקות הוא מסתכל, ולמה הוא חושב שיזמי קונסומר חייבים לנסות את המוצר על קהל היעד במדינה אליה הם מכוונים.
—
תכנים שהוזכרו בפרק:
מה המשמעות של משקיע אנג׳ל? איך מוצאים אנג׳לים רלוונטים? מה היתרונות והחסרונות על פני קרנות מוסדיות?
לסטארטאפ מתחיל יש שני נתיבים שבהם הוא יכול לבחור – לגייס כסף, או להישאר בוטסטראפ (במימון עצמי). במידה והדרך שתיבחר תהיה גיוס כספים, גם שם יש לא מעט אפשרויות כשמדובר על גיוס פרה סיד או סיד – אפשר ללכת על השקעה מוסדית, כלומר מגוף כמו קרן הון סיכון, או עם אנג׳ל – משקיע פרטי. כחלק מסדרת ׳צעדים ראשונים׳ שהמטרה שלה היא לתת ליזמים ויזמות שיוצאים לדרך כלים פרקטיים למסע שלהם, אנחנו רוצים לסקור את האפשרויות השונות לגיוס בשלבים מוקדמים.
אמנם משקיעי אנג׳ל יכולים להשקיע בכל שלב, אבל הנקודה הכי נפוצה לפגוש אותם היא בתחילת הדרך, כשהסכומים עליהם מדובר עוד לא ענקיים והתרומה של מישהו עם ידע מקצועי יכולה להיות עצומה. יחד עם זאת, ההחלטה לבחור במשקיע אנג׳ל יכולה להתגלות כטעות אם נבחר ב׳כסף טיפש׳ – אדם עם כסף אבל בלי היכרות של התחום, שילחץ עלינו להחזיר את הכסף בחלון זמנים לא ריאלי.
השבוע אדוה שיסגל מדברת עם אמיר שבט, יזם בעצמו שהיום עובד בטוויטר ובמקביל משקיע אנג׳ל שביצע כבר 30 השקעות בסכומים שונים בשלבי פרה-סיד. אמיר משתף בדוגמאות להשקעות טובות ולא טובות שביצע, בדרך לדעת שאנחנו בוחרים את האנג׳ל הכי נכון לנו, ובטעויות שכדאי להימנע מהן בעבודה עם אנג׳לים.
—-
לפוסט של אמיר על דגלים אדומים בפגישות עם משקיעים
לבלוג של אמיר ׳הכל על השקעות אנג׳ל׳
—
לא בטוחים מה המשמעות של השלבים השונים?
Pre-Seed – השלב שלפני שלב גיוס ההון הראשוני. הרעיון שיש לכם עוד מאוד ראשוני, ולא בהכרח בניתם צוות או הוכחתם היתכנות כלכלית.
Seed – שלב הגיוס הראשון, שבו הסיכון הכלכלי הוא הגבוה ביותר. הרעיון שלכם כבר קצת יותר בשל, ואתם יכולים להוכיח היתכנות כלכלית. בשלב הזה לא תמיד יש מוצר, ומקובל לגייס על בסיס רעיון, מצגת או צוות המייסדים.
איך מחליטים לעשות פיבוט? איך מתקשרים למשקיעים את ההחלטה הזו? ומה עושים כשמבינים יום אחד שצפויה לחברה שלכם שנה עם אפס הכנסות?
אם אתם איתנו כבר זמן מה, אתם בטח יודעים שרוב הפרקים שלנו מתמקדים בדרך של מאנדיי – בהצלחות, באתגרים, בתובנות ובלמידות שלנו כחברה. אבל לאחרונה עצרנו, והבנו שלצד הגדילה וההתפתחות של מאנדיי בדרכה – יש עוד הרבה דרכים למסע הזה שנקרא סטארטאפ.
השבוע בסדרת אלטרנטיב, שבה אנחנו מארחים בכל פרק יזם או יזמת אחרים לשיחה על המסע שלהם, אנחנו מדברים על פיבוט – הרגע שבו יזם או יזמת מבינים שצריך לעשות שינוי מהותי במודל העסקי, בשוק שמכוונים אליו או במוצר.
בפרק ליאור קרנכל מדברת עם בועז כץ, מייסד-שותף וסמנכ״ל דאטה של ביזאבו, על המסע שעברו בעשר השנים מאז הקמתה של החברה, שכלל ארבעה פיבוטים. בועז שיתף בשיקולים שעמדו מאחורי כל פיבוט, בדרך בה התמודדו עם השינויים שכפתה עליהם הקורונה, ואיך מגייסים אנרגיה בכל פעם שיש צורך בשינוי כיוון.
איך נראה תהליך גיוס כסף לחברת B2C? באיזה מטריקות כדאי ליזמי קונסומר להתמקד? איך מקימים חברת קונסומר מישראל?
גיוס כסף הוא אף פעם לא תהליך פשוט, אבל כשמדובר על חברות B2C – הוא נהיה אפילו מסובך יותר. הציפייה של המשקיעים לגבי הוולידציה שצריכה להיעשות, החיבור לשוק ואפילו המודלים העסקיים היא אחרת, ולא מעט פעמים יזמי קונסומר יידרשו להראות הוכחות יותר מגובשות לרעיון שלהם.
אז איך בכל זאת אפשר לעבור את תהליך גיוס הכסף בהצלחה? השבוע אדוה שיסגל מדברת עם דני כהן, General Partner בקרן ויולה. דני מתמחה בחברות קונסומר, והוא משתף באיך הוא מצפה שתראה פגישת השקעה ראשונה עם חברת B2C, על איזה מטריקות הוא מסתכל, ולמה הוא חושב שיזמי קונסומר חייבים לנסות את המוצר על קהל היעד במדינה אליה הם מכוונים.
—
תכנים שהוזכרו בפרק:
מה זה Go To Market? מתי צריך להתחיל לחשוב עליו בבנייה של מוצר חדש? איך אנחנו מזהים הזדמנויות חדשות במוצר?
כשניגשים לבנייה של מוצר חדש, הרבה אנשים נוטים להתחיל מלראות בעיה, ואז להשקיע לא מעט זמן במחשבה על פתרון שאנשים ירצו לאמץ .רק ששיטת העבודה הזו עלולה לגרום להם להגיע מאוחר מדי לבעיה של ה-Go To Market – איך אני מגיעה לאנשים האלו?
בעבר, אם בנית מוצר טוב עם טכנולוגיה טובה שיש לו שוק, אז רוב הסיכויים שהוא היה מגיע למשתמשים הרלוונטים. היום זה כבר לא מספיק. בשביל להצליח להגיע לקהל חייבים לחשוב מראש על ה-Go To Market שלנו ולהבין מה הדרכים שלנו להגיע אליו.למעשה, היום במאנדיי אנחנו כבר חושבים הפוך וקודם כל מחפשים אזור שיש בו מסה וסקייל, ורק אז מחפשים בתוכו מוצר.
השבוע בפודקאסט דריה ורטהיים מדברת עם רועי מן ומיכל לופו, Product Director במאנדיי, על אסטרטגיית ה-Go-To-Market שלנו. דרך הסיפור של בניית מערכת ה-CRM שלנו, רועי ומיכל משתפים על מה זה אומר להתחיל עבודה על מוצר מחשיבה על go to market, מה קורה כשאין לנו go to market ברור, ואיך זה נראה כשבונים מוצר שמיועד לשוק חדש לגמרי.
איך מוצאים רעיון לסטארטאפ? איך מוודאים שיש לו שוק מספיק גדול? ואיך אפשר לדעת שהבעיה שאנחנו רוצים לפתור באמת מספיק כואבת למשתמשים פוטנציאלים?
האזינו בספוטיפיי
האזינו באפל
האזינו בגוגל
התקופה הראשונה בחייו של כל סטארטאפ עוברת דרך מספר מיילסטונים משמעותיים – מציאת רעיון, לקוחות ראשונים, עובדים ראשונים, גיוס כספים ועוד לא מעט אתגרים. בסדרה החדשה שלנו, ׳צעדים ראשונים׳ אנחנו רוצים לגעת בכל הנקודות האלו, ולתת ליזמים ויזמות שנמצאים בשלב הזה, כלים פרקטיים שיעזרו להבין ולצלוח כל אחת מהנקודות המשמעותיות בתחילת המסע שלהם.
מציאת רעיון טוב לסטארטאפ היא אמנם אתגר בפני עצמו, אבל החלק הבאמת קשה – הוא להוכיח שהבעיה שאנחנו רוצים לפתור היא ממשית, ושיש שוק מספיק גדול שיהיה מוכן לשלם על הפתרון שאנחנו מציעים לה. אז את הפרק הראשון בסדרה אנחנו מקדישים לנקודת המוצא של כל סטארטאפ, לא משנה באיזה תחום הוא פועל – מציאת בעיה ורעיון, ואיך עושים להם וולדיציה.
בפרק הראשון בסדרה אדוה שיסגל מדברת עם עמרי מן, CRO ומייסד-שותף באנקור, שקמה לפני שנתיים וגייסה מאז סיבוב סיד של 15 מיליון דולר. הם מדברים על איך הם מצאו את הבעיה שהמוצר שלהם פותר, איך הם הוכיחו שיש שם בעיה אמיתית – סיפור שכולל מכירה של מוצר שעוד לא היה קיים – ומתי מפסיקים לעשות וולידציה ויודעים שאפשר לצאת לדרך.
—
פרקים נוספים בנושא:
מתי להביא אנשי מכירות לסטארטאפ? איך יודעים לתכנן את תקציב השיווק הראשוני? למה כדאי למייסד ללכת למכור את המוצר בעצמו בהתחלה?
האזינו בספוטיפיי
האזינו באפל
האזינו בגוגל
כבר דיברנו בעבר על זה שמוצר, טוב ככל שיהיה, לא רלוונטי ללא משתמשים. הדרך להגיע למשתמשים האלו היא דרך שיחות מכירה ופרסום, שבשלבים ראשונים של סטארטאפ יכולים להשפיע על כל הרואדמאפ המוצרי.
אבל בתחילת הדרך התקציבים קטנים, וההחלטה על איפה להוציא כל שקל בפרסום או משכורת שנשלם לאיש מכירות יכולה להשפיע לטובה – אבל גם לפגוע בסטארטאפ.
השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם אמיר נחמיה, מייסד-שותף ומנכ״ל Connecteam על איך בונים אסטרטגיית מכירות ומרקטינג בתחילת הדרך. אמיר שיתף באיך נראה תהליך המכירות הראשוני אצלם ואיך הוא הוביל לשינוי של כל השוק אליו הם פנו, למה הוא לא מאמין בלהביא אנשי מכירות בשלבים מוקדמים, ואיך יודעים איפה לפרסם בהתחלה.
מה זה MVP? איך בונים אחד שישרת אותנו? מה הטעויות הנפוצות שאפשר לעשות בבנייה שלו?
Miminum Viable Product, הוא שלב הכרחי בדרך לבניית מוצר מצליח – על ידי בניה של מוצר בעלות מינימילית ובזמן הכי קצר האפשרי, אפשר לאסוף פידבקים מהמשתמשים ולהוכיח היתכנות עסקית לחברה שלנו. מבלי לעבור בשלב הזה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו משקיעים הרבה זמן ומשאבים בפיתוח מוצר מתקדם שאמנם יכול להיות מאוד בשל – אבל ללא ביקוש בשוק.
השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם יובל סמט, מייסד-שותף ומנכ״ל RiseUp על כל מה שכדאי לדעת על MVP כשיוצאים לדרך. יובל משתף בדרך שלהם ב-RiseUp לבנות אותו ובטעויות שעשו, בחמשת השאלות שצריך לשאול את עצמנו כשמתחילים לעבוד עליו, ואיך אפשר להשתמש בו בפגישות השקעה.
מה זה בדיוק הסכם מייסדים? למה חשוב לחתום על אחד? ואיפה הוא יפגוש אותנו בתהליך קבלת השקעה?
התחלה של סטארטאפ מלווה באין ספור שיחות עם מי שעובר את התהליך הזה לצידנו – השותפים שלנו. בין אם מדובר בסיעור מוחות על הרעיון, בהתלבטויות לגבי השוק או המוצר, או בלדבר על הקשיים – שותפות טובה היא כזו שמאפשרת שיח על כל אחד מהנושאים האלו.
אבל יש נושא אחד שמאוד מאתגר להעלות בתחילת הדרך והוא חשוב לא פחות – ואולי אפילו יותר – מכל החלטה אחרת ששותפים מקבלים יחד – הסכם מייסדים. מסמך משפטי שמטרתו היא להסדיר את מערכת היחסים בין מקימי הסטארטאפ, ולהגדיר את מערכת היחסים ביניהם ובינם לבין החברה שיקימו.
השבוע, בפרק השני של סדרת ׳צעדים ראשונים׳ שלנו ליזמים ויזמות בתחילת הדרך, אדוה שיסגל מדברת עם ליתן יהב, מייסד-שותף ומנכ״ל Vyzer. בפרק ליתן משתף במסע שלו ושל השותפים שלו ובשיחות שניהלו סביב הסכם המייסדים, איך אפשר לגשת לשיחה הזו, ומה צריך לכלול בהסכם.
—
להרשמה לאירוע שאלות בעקבות הפרק שייערך ביום שני ה24.10
המסמך מהפרק: נקודות שכדאי לדבר עליהן בהסכם מייסדים
When is the right time to start charging for our product? How much money can we charge for our first version of the product? And why can't any campaign work without paying customers?
3rd Episode in our mini-series about Performance Marketing -where we discuss basic terms and principles from the digital marketing world. Its purpose is to allow you to speak this technological 'language' fluently and approach every process with the right background. Whether you are new to this world or want to deepen your understanding of this language – this series is for you. If you haven't heard the previous episode yet, we recommend listening to the episodes by order in this mini-series.
In this week's episode, Lior Krengel and Roy Mann discuss a question that every founder has to ask themselves – when should we start charging for our product?.
Intuitively, it seems that the right thing to do is to release a free version, and then start charging once you have a solid customer base. The problem is – Will the users who chose our product when it was free still use it when it isn't?
Lior and Roy explain why choosing a free version could distract us from the relevant users, how this decision affects the feedback we'll receive, and how it's connected to performance marketing?
—
For fore relevant episodes:
Performance Marketing 01: Where to begin?
What makes Eran Zinman and Roy Mann's partnership successful?
Finding the right partner is one of the most challenging things in founding a company. Other than the fact that you'll probably spend more time with your partner than with your significant other, it is a relationship in every way – even after finding the right person, it'll struggle to last if you don't keep working on it.
This week, Lior Krengel spoke with Roy Mann and Eran Zinman, the Co-founders of monday.com, about their partnership. Lior presented them with questions we gathered from our Startup for Startup community on Facebook and asked them to answer. They share the moment they have decided to become partners (spoiler – it's related to Eran's wedding). What is their way of resolving disputes. The process of deciding on their position in the company, and why this year they became Co-CEOs.
How to build trust among partners? when is the time to seek counseling? and what can you do when you reach a breaking point?
Every relationship has its ups and downs. Co-founders relationship is no different. Similar to the decisions we make with our life partners, co-founders also need to make crucial decisions together. What is the vision of our company? How should we build our product? And what are the areas of responsibility of each founder?
In this week’s episode we are hosting Yali Saar, Co-Founder and CEO of Tailor Brands. Yali started the company with two other founders, and he shares the journey they have been through until they managed to have a truly successful relationship.
The conversation was recorded as a part of our Challenge Accepted events series, and you will hear questions from the audience throughout the episode.
איך הקמה של מרקטפלייס משתלבת באסטרטגיה רחבה של החברה? איך בונים תשתית אמינה מול הלקוחות שלנו? איך מודדים הצלחה של פרוייקט כזה?
״מרקטפלייס זה המקום שבו לקוחות יכולים להתקין מוצרים שצד שלישי פיתח על גבי הפלטפורמה. ואז עולה השאלה מה מאפשרים להם לבנות, כמה תומכים בהם ביכולת שלהם לבנות – ושם אנחנו רוצים ללכת עד הסוף, שמישהו יוכל לבנות מוצר ולהתחרות בנו״.
לפני כ-4 שנים מאנדיי השיקה מרקטפלייס משלה כחלק מהתפיסה על המוצר כפלטפורמה פתוחה, כזו שתאפשר לחברות רווחיות נוספות לקום על גביה. הבנה נוספת שהייתה היא שכדי לשרת את הצרכים של מגוון עצום של לקוחות, כדאי לבחור על איזה מוצרים מאנדיי שמה פוקוס ואיפה אנחנו מאפשרים לצד שלישי להיכנס ולמלא את הצורך.
בשביל להגיע לרמה כזו של מרקטפלייס נדרשה עבודת תשתית מקיפה, ועבודה של בניית אמון מול הלקוחות ומול הפרטנרים שבונים את האפליקציות השונות. אז השבוע דריה ורטהיים מדברת עם רועי מן, Co-Founder ו-Co CEO במאנדיי, ועם קרין לוי, Head of Ecosystem על מה שלמדו בשנים האחרונות על הקמה, ניהול ומדידה של המרקטפלייס של מאנדיי.
מתי הזמן הנכון להעלות את מחיר המוצר שלנו? איך מערבים בתהליך כמה שיותר אנשים מהארגון? איך מתקשרים את המהלך נכון ללקוחות?
העלאת מחירים היא לרוב אתגר משמעותי עבור חברה, וחלק בלתי נפרד מהסתכלות הוליסטית על המוצר. איך נכון לארוז את המוצר ומה התמחור האופטימלי עבור הערך שאנחנו נותנים, אלו שאלות שמנהלי מוצר צריכים להכיר כדי לעשות את העבודה שלהם על הצד הטוב ביותר.
אז השבוע רן ארז מדבר עם ילנה ליבריך Experienced Product Manager במאנדיי, על תהליך העלאת המחירים של החברה בשנה האחרונה, מה היה החלק שלה כמנהלת מוצר בקבוצת Growth בתהליך, ואיך אפשר להעלות מחירים בצורה חלקה גם בתוך החברה וגם מול הלקוחות שלנו.
איך מאמנים את מודל ה-AI לדבר בשפה של המותג שלנו? באילו כלים אפשר להשתמש כדי ליצור תוכן? איך אפשר להשתמש בכלים האלה ועדיין לשמור על ייחודיות?
במהלך חודש אוגוסט נקדיש את הפרקים שלנו לנושא שקל לצרוך גם אם אתם בחופש – AI. בכל פרק, נשאל איך אפשר לעבוד עם כלי AI בזווית שונות של הסטראטאפ שלנו.
כש-GenAI פרץ לחיינו, אחד התחומים הראשונים שהוא השתלב בהם היה כתיבת תוכן. החל מסיעור מוחות סביב נושא מסיום, דרך כיוונים נוספים לבטא רעיון, ועד הגהה ובדיקת התוכן שכתבתם – עבודתם של כותבי תוכן כמעט מכל הסוגים עשתה קפיצה משמעותית קדימה בעזרת כלי AI. אבל איך משתמשים בכלים האלה נכון, ואיך בכל זאת משאירים את הטאצ׳ האנושי ואת השפה הייחודית לחברה שלנו – באופן שמבדיל אותנו מאלפי חברות אחרות?
בפרק השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם רון יקר, Experienced UX Writer, ועמית צפריר, Experienced B2B Content Marketing Manager במאנדיי, על איך משלבים כלי AI ביצירת תוכן מילולי.
אילו שאלות כדאי לשאול כלי AI כדי להפיק תובנות אמינות ומדוייקות ממחקר המשתמשים שלנו? איך רותמים בינה מלאכותית כדי לסכם ולנתח כמויות גדולות של פידבק כתוב? איך אפשר לשפר את מיומנויות הריאיון שלנו באמצעות AI?
בפרק נוסף בחודש אוגוסט שעוסק כולו במקרים מחיי העבודה שבהם AI יכול לעזור לנו – נעסוק הפעם במחקר משתמשים.
הפעם, אדוה שיסגל מדברת עם מורן רוזנטל (Senior UI/UX Product Designer במאנדיי) ועמיחי אבן חן (Senior Product Manager במאנדיי), על הדרך שבה הם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לשדרג את מחקר המשתמשים שלהם: מהשלב הראשון של זיהוי והגדרת הבעיות שלנו, דרך עיבוד כמויות גדולות של פידבקים כתובים, ועד להפקת תובנות סדורות שיובילו לפעולות מלומדות שישפרו את המוצר שלנו.
מה עושים כשמודל ה-AI שלנו לא עומד בחוויה שאנחנו רוצים לתת למשתמשים? מתי ואיך אפשר לעשות MVP בלי חווית משתמש? באילו מקרים חשוב להתמקד באקספליינביליות?
השבוע בפרק רן ארז מדבר עם עמית שוסטר, Head of product ב-Imagen, על האתגר המוצרי שנתקל בו כשהחברה החליטה להתרחב ממוצר לעריכת תמונות של צלמים לכזה שגם מסנן אותן תחילה, מה עשו כשהבינו שהמודל עלול להשליך תמונות טובות ולפגוע באמון המשתמשים, וכיצד הפכו את החוויה למוצלחת בעקבות תוצאות המודל.
אירועים קרובים דוד בלסם, יזם ואיש מוצר ישתף בניסיון שלו איך בונים סיפור סביב רעיון.
סיפור טוב הוא כוח אדיר שיכול לדחוף את הסטארטאפ קדימה- מגיוס לקוחות, עובדים, כסף ממשקיעים ויצירת חיבור לחזון.
בסדנא, שמתאימה לפאונדרים בשלבים מוקדמים, נלמד איך נוכל לקדם את הסטארטאפ בעזרת אומנות הסטוריטלינג.
דוד הוא יזם ואיש מוצר עם ניסיון של למעלה מעשור בתעשיית ההייטק.
הוא היה מנהל המוצר הראשון ב-Melio, שם סייע בבניית החברה מאפס עד לשווי של 4 מיליארד דולר, ובסופו של דבר ניהל את תחום השותפויות עם לקוחות מובילים כמו אינטואיט, שופיפיי וקפיטל וואן. לפני כן, הוביל קבוצת פרודקט ב-Freightos, חברה שבנתה מרקטפלייס לעולם השילוח ולאחרונה ביצעה מיזוג SPAC.
בימים אלה דוד עובד על מיזם חדש.
אדם פישר, שותף בקרן Bessemer, ישתף בטעויות שכדאי להימנע מהן בתהליכי גיוס כספים, ובפרקטיקות שכדאי לאמץ כדי להפוך את תהליך הגיוס ליעיל וטוב יותר. בקרן בסמר
אירוע למציאת קו פאונדר/ית והפעם בגרסה הפיזית - במשרדי מאנדיי.קום מחפשים שותפ/ה לסטארטאפ שלכם? האירוע הזה בשבילכם ובשבילכן.
״תכלס, מה הבעיה לנהל? אני גם ככה מוביל את הפרוייקטים הגדולים של הצוות וחונך חברי צוות חדשים – זה סתם עוד כמה ישיבות בשבוע״. זו כנראה מחשבה שעולה ללא מעט אנשים שעושים את המעבר לניהול, והרבה פעמים היא מוצדקת – מעבר כזה לא מגיע ללא קונטקסט, ויכול להיות שעובד שעושה אותו כבר מצא את עצמו מבצע חלקים מהעבודה שהוא יעשה כמנהל עוד לפני שהוא קיבל את הטייטל. אבל המציאות בפועל היא שונה, וניהול זה מקצוע בפני עצמו שמביא איתו לא מעט אתגרים חדשים.
למעשה, אחת הנקודות הכי משמעותיות ומאתגרות שאפשר לעבור במסע שלנו כעובדים בסטארטאפ או בארגון, זו גדילה לניהול. לא משנה באיזו מחלקה נעשה המעבר הזה, הוא מלווה בלא מעט אתגרים – אישיים ומקצועיים – שלפעמים קל לשכוח שהם משותפים לכל מי שעושה מעבר דומה.
כשהתחלנו לחשוב על חודש בנושא ׳צמיחה בתוך הארגון׳, היה לנו ברור שנרצה לדבר על המעבר לניהול, כדי לנרמל את השיח על האתגרים שמגיעים איתו, ולהביא את הפתרונות שאנחנו מצאנו לחלקם. אז השבוע דריה ורטהיים מדברת עם ליאור מדואל, Team Lead בצוות framework ואבירם גבאי, Team Lead בביגבריין, על אתגרים שונים שמלווים מעבר לניהול בפעם הראשונה. בפרק הם שיתפו בהסתגלות לציפיות החדשות ממך, באתגרים שמגיעים עם ניהול אנשים שלפני כן היו חברי צוות (ואולי אפילו חברים בלי קשה), ואיך להימנע ממצב שאתם מנסים להמשיך להחזיק את כל מה שהחזקתם לפני כן.
איך לוקחים אתגר בצוות והופכים אותו להזדמנות? מה עושה מנהל שמבין שהצוות שלו לא מרוצה בעבודה? וכיצד אפשר לאתר בעיות בצוות בשלבים מוקדמים?
בכל שנה, אנחנו עורכים במאנדיי סקר עובדים אנונימי שבו אנחנו שואלים כ-30 שאלות שמטרתן להבין איך העובדים מרגישים כלפי העבודה בחברה בתחומים שונים. מחקרים מראים קשר מובהק בין תוצאות הסקר להצלחה העסקית של חברות – ויש בזה המון היגיון. התפקיד שלנו כמנהלים הוא לייצר צוותים טובים, כאלו שיש בהם תקשורת טובה, מוטיבציה גבוהה, שיתוף פעולה וכו׳, וצוותים טובים כאלו יובילו חברות להצלחות עסקיות.
באוקטובר 2021, כשניר פוגל, Director of Client Services במאנדיי קיבל את המייל עם התוצאות מהסקר של הצוות שלו, הוא הבין שיש בצוות בעיה. רמת המוטיבציה הכללית לא הייתה מספיק גבוהה והיו הרבה אזורים שדורשים טיפול. משם – הוא יצא למסע שהמטרה שלו הייתה להפוך את האתגר הזה להזדמנות, ולהשתמש בו כדי לחזק את הצוות.
השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם ניר ועם הדס מור-פלדבאו, Director of People, על ההתמודדות האישית עם התוצאות של הסקר, איך בונים תוכנית שתאפשר צמיחה מהמקום הזה, ואיך לוקחים ציון נמוך בשאלה ׳כמה אתה מאושר במקום העבודה?׳ והופכים אותו לפעולות שישפרו אותו.
With the purpose of understanding the concept of 'Individual Contributor', Tal Haramati, Tech Lead, shared with us his journey in the company. In this episode, Tal shared how he joined as one of the very first developers, then moved to manage the R&D team for a while until realizing that he was meant to do something else, and all the way to becoming the Tech Lead that he is today.
Main takeaways from this episode:
1. There are many forms of leadership and many ways to grow professionally.
2. How important it is to stay tuned with regards to whether we are doing what we love. And whether check whether we are good at what we do. The correlation between the two is unsurprisingly high.
מתי הזמן הנכון להעלות את מחיר המוצר שלנו? איך מערבים בתהליך כמה שיותר אנשים מהארגון? איך מתקשרים את המהלך נכון ללקוחות?
העלאת מחירים היא לרוב אתגר משמעותי עבור חברה, וחלק בלתי נפרד מהסתכלות הוליסטית על המוצר. איך נכון לארוז את המוצר ומה התמחור האופטימלי עבור הערך שאנחנו נותנים, אלו שאלות שמנהלי מוצר צריכים להכיר כדי לעשות את העבודה שלהם על הצד הטוב ביותר.
אז השבוע רן ארז מדבר עם ילנה ליבריך Experienced Product Manager במאנדיי, על תהליך העלאת המחירים של החברה בשנה האחרונה, מה היה החלק שלה כמנהלת מוצר בקבוצת Growth בתהליך, ואיך אפשר להעלות מחירים בצורה חלקה גם בתוך החברה וגם מול הלקוחות שלנו.
מה עושים כשמודל ה-AI שלנו לא עומד בחוויה שאנחנו רוצים לתת למשתמשים? מתי ואיך אפשר לעשות MVP בלי חווית משתמש? באילו מקרים חשוב להתמקד באקספליינביליות?
השבוע בפרק רן ארז מדבר עם עמית שוסטר, Head of product ב-Imagen, על האתגר המוצרי שנתקל בו כשהחברה החליטה להתרחב ממוצר לעריכת תמונות של צלמים לכזה שגם מסנן אותן תחילה, מה עשו כשהבינו שהמודל עלול להשליך תמונות טובות ולפגוע באמון המשתמשים, וכיצד הפכו את החוויה למוצלחת בעקבות תוצאות המודל.
מה זה Go To Market? מתי צריך להתחיל לחשוב עליו בבנייה של מוצר חדש? איך אנחנו מזהים הזדמנויות חדשות במוצר?
כשניגשים לבנייה של מוצר חדש, הרבה אנשים נוטים להתחיל מלראות בעיה, ואז להשקיע לא מעט זמן במחשבה על פתרון שאנשים ירצו לאמץ .רק ששיטת העבודה הזו עלולה לגרום להם להגיע מאוחר מדי לבעיה של ה-Go To Market – איך אני מגיעה לאנשים האלו?
בעבר, אם בנית מוצר טוב עם טכנולוגיה טובה שיש לו שוק, אז רוב הסיכויים שהוא היה מגיע למשתמשים הרלוונטים. היום זה כבר לא מספיק. בשביל להצליח להגיע לקהל חייבים לחשוב מראש על ה-Go To Market שלנו ולהבין מה הדרכים שלנו להגיע אליו.למעשה, היום במאנדיי אנחנו כבר חושבים הפוך וקודם כל מחפשים אזור שיש בו מסה וסקייל, ורק אז מחפשים בתוכו מוצר.
השבוע בפודקאסט דריה ורטהיים מדברת עם רועי מן ומיכל לופו, Product Director במאנדיי, על אסטרטגיית ה-Go-To-Market שלנו. דרך הסיפור של בניית מערכת ה-CRM שלנו, רועי ומיכל משתפים על מה זה אומר להתחיל עבודה על מוצר מחשיבה על go to market, מה קורה כשאין לנו go to market ברור, ואיך זה נראה כשבונים מוצר שמיועד לשוק חדש לגמרי.
How to create a habit of using our product? What’s the importance of your first seven friends on Facebook? Why should we send notifications to our users?
Every company has three growth engines – acquisition, activation, and retention. For new users to become regular users of our product, they need to see the value it offers and want to use it often. One of the best ways to make sure it happens is to make the use of our product into a habit – something that becomes part of their routine.
To use an example we are all probably a bit too familiar with, the fact that we’ve signed up to a new gym and bought new sports clothes and gear – doesn’t entail us coming every week and renewing our subscription next year.
This week, Darya Wertheim speaks with Michal Lupo, Group Product Manager, and Stav Levi, Product Manager at monday.com, about creating a habit for our users. They discuss the three stages that must exist to create a habit, the challenges in creating habits for different audiences, and how we can tell we succeeded.
—
For more relevant episodes
כאן אפשר לצפות במגוון המשרות הפתוחות בסטארטאפים במאגר שלנו, ולהגיש מועמדות למשרות הרלוונטיות עבורך
למאגר המשרות
TakenOti Bio
Nym
Nym
OM2
Anyword
Rivery
Fast Corporation
זמן אמת
Wizedom on behalf of Innovative AI Analytics Startup
wizedom Recruiting
TalentHR
TalentHR
TalentHR
TalentHR
TalentHR
TalentHR
GenieLabs
Diagnostic Robotics
Kiami
Wearable Devices
אילו שאלות כדאי לשאול כלי AI כדי להפיק תובנות אמינות ומדוייקות ממחקר המשתמשים שלנו? איך רותמים בינה מלאכותית כדי לסכם ולנתח כמויות גדולות של פידבק כתוב? איך אפשר לשפר את מיומנויות הריאיון שלנו באמצעות AI?
בפרק נוסף בחודש אוגוסט שעוסק כולו במקרים מחיי העבודה שבהם AI יכול לעזור לנו – נעסוק הפעם במחקר משתמשים.
הפעם, אדוה שיסגל מדברת עם מורן רוזנטל (Senior UI/UX Product Designer במאנדיי) ועמיחי אבן חן (Senior Product Manager במאנדיי), על הדרך שבה הם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לשדרג את מחקר המשתמשים שלהם: מהשלב הראשון של זיהוי והגדרת הבעיות שלנו, דרך עיבוד כמויות גדולות של פידבקים כתובים, ועד להפקת תובנות סדורות שיובילו לפעולות מלומדות שישפרו את המוצר שלנו.
איך מאמנים את מודל ה-AI לדבר בשפה של המותג שלנו? באילו כלים אפשר להשתמש כדי ליצור תוכן? איך אפשר להשתמש בכלים האלה ועדיין לשמור על ייחודיות?
במהלך חודש אוגוסט נקדיש את הפרקים שלנו לנושא שקל לצרוך גם אם אתם בחופש – AI. בכל פרק, נשאל איך אפשר לעבוד עם כלי AI בזווית שונות של הסטראטאפ שלנו.
כש-GenAI פרץ לחיינו, אחד התחומים הראשונים שהוא השתלב בהם היה כתיבת תוכן. החל מסיעור מוחות סביב נושא מסיום, דרך כיוונים נוספים לבטא רעיון, ועד הגהה ובדיקת התוכן שכתבתם – עבודתם של כותבי תוכן כמעט מכל הסוגים עשתה קפיצה משמעותית קדימה בעזרת כלי AI. אבל איך משתמשים בכלים האלה נכון, ואיך בכל זאת משאירים את הטאצ׳ האנושי ואת השפה הייחודית לחברה שלנו – באופן שמבדיל אותנו מאלפי חברות אחרות?
בפרק השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם רון יקר, Experienced UX Writer, ועמית צפריר, Experienced B2B Content Marketing Manager במאנדיי, על איך משלבים כלי AI ביצירת תוכן מילולי.
מה המשמעות של Managing Up? איך בונים תקשורת טובה יותר עם המנהלים שלי? ואיך אפשר לעזור למנהלים שלנו להיות מנהלים טובים יותר עבורנו?
לעיתים נדמה כאילו מערכת היחסים בין מנהלת לעובד היא חד צדדית – יש טקסים, פרקטיקות ודרכי פעולה שמנהלת צריכה לפעול לפיהן, והעובד יכול להיתפס כצד פסיבי בתוך מערכת היחסים הזו. האמת היא, שההפך הוא הנכון.
כדי לייצר מערכת יחסים אידיאלית שתאפשר עבודה טובה יותר, שני הצדדים צריכים לעבוד על התקשורת ולדייק את דרכי העבודה שלהם כדי שיתאימו להם. במציאות, זה לא המנהלת שמנהלת את העובד – אלא גם העובד שצריך לדעת לנהל את המנהלת שלו.
לעולם הזה, של איך לנהל את המנהלים שלנו, קוראים Managing Up, ובפרק השבוע דריה ורטהיים דיברה עם אור מי-פז, Engineering Director וגל סרף, Engineering Group Lead , בדיוק על זה.
אור (AKA – המנהל) וגל (AKA – העובד) שיתפו בפרקטיקות שהם משתמשים בהם כדי לבנות תקשורת טובה יותר, מה קרה בפעמים שלא הצליחו לתקשר כמו שצריך, ואיך אפשר לתרגל את זה על בסיס יום יומי.
מה המשמעות של יעילות במרקטינג? איך אפשר למדוד אותה? ומה הדרך לעשות את זה בסטארטאפים בשלבים שונים?
הרבה דובר בשנה האחרונה על השינויים בשוק, שהביאו איתם גם את השינוי בגישה מצמיחה בכל מחיר, לרצון לראות רווחיות מהירה יותר. למשוואה הזו נכנס מדד נוסף, יעילות.
באזורים מסוימים במאנדיי, כמו למשל במרקטינג, יעילות הייתה מדד שניטרנו ופעלנו לפיו עוד מתחילת הדרך, עובדה שאפשרה לנו להמשיך להוציא כסף על מרקטינג גם בתקופה שבה הרבה חברות אחרות נאלצו להוריד הוצאות, עקב המצב בשוק. באזורים אחרים אנחנו עוד לומדים לעשות את זה, ומנסים למצוא את המטריקות שיעזרו לנו לזהות בצורה הטובה ביותר את ההשפעה שיש לכל דולר שאנחנו מוציאים.
השבוע, בפרק השני בסדרה, אנחנו צוללים לדרך בה הבאנו יעילות למחלקת המרקטינג, ובאופן ספציפי – איך אנחנו מוודאים שכל דולר שאנחנו משקיעים במרקטינג מבצע את האימפקט שרצינו שהוא יעשה. בפרק, דריה ורטהיים מדברת עם תומר קרמרמן, Head of analytics to the CEO ועם נעמי רוזנוולד, Operations & Analytics Group Lead, על הפרקטיקות שמאפשרות לנו להישאר יעילים, המשמעות של היחס בין CAC ל-LTV, ואיך אנחנו יודעים תוך פחות משבועיים האם קמפיין שהעלינו הוא טוב.
—
פרקים נוספים בנושא:
מה המשמעות של מטריקת כוכב צפון? איך לדעת שבחרנו במטריקה הנכונה? ומאיזה טעויות נפוצות כדאי להימנע?
בין אם מדובר בפיתוח, מוצר, עיצוב או מרקטינג – לכל תפקיד בסטארטאפ יש צורך במטריקה אחת שתשקף עבורו הצלחה. המטריקה הזו נקראת ׳מטריקת כוכב צפון׳, והיא כלי מאוד חשוב לכל צוות, וליכולת שלו לרוץ מהר ולהגיע ליעדים שלו.
ועם כמה שהמטריקה הזו חשובה, הבחירה שלה יכולה להיות טריקית, ובחירה במטריקה לא נכונה עלולה להסיט אותנו מהמסלול, או לגרום לנו לחשוב שהגענו להצלחה כשלמעשה אנחנו לא קרובים בכלל.
בפרק השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם אלעד דויטשר, Senior Product Analyst במאנדיי, על כל מה שצריך לדעת על מטריקת כוכב צפון. אלעד משתף בלמה המטריקה הזו חשובה, מה צריך לשאול את עצמנו כשקובעים אותה, ובכמה כללי Do's and Don'ts שחשוב לעקוב אחריהם.
—
פרקים נוספים בנושא:
