קניין רוחני (Intellectual Property) הוא הקניין המרכזי של חברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות חדשניות. בבלוג זה נסקור את ההיבט הייחודי של הגנה על סימני מסחר, תוך התמקדות בחשיבותם לסטארט-אפים ובדרכים להבטיח את ההגנה הטובה ביותר עליהם.

מהו סימן מסחר?

סימני מסחר הינם זכות קניין רוחני שמעניקה זכות שימוש ייחודית ארוכת טווח עבור סימן מסחר מילולי (למשל: Apple) או מעוצב (למשל הלוגו: ), כל עוד הבעלים של הסימן עושה בו שימוש ומשלם דמי חידוש (אחת ל-10 שנים).

סימני מסחר מחולקים לסוגים לדוגמא חברת סטארט-אפ המפתחת תוכנה להורדה תרשום לרוב את שמה של התוכנה בסוג 9. אם התוכנה לא נמכרת כתוכנה להורדה אלא כשירותי תוכנה (Software as a service) או פלטפורמה לתוכנה (Platform as a service), הסוג המתאים לרישום הוא סוג 42.

כדי שסימן מסחר יהיה כשיר לרישום, הוא חייב להיות בעל אופי מבחין, כלומר שונה בצורה מובחנת מסימנים אחרים באותה טריטוריה. כמו כן, הסימן לא יכול לתאר את הסחורות והשירותים. בדוגמת אפל, היות והמונח "תפוח" הוא שרירותי לגמרי לתחום עיסוקה של החברה ולא תיאורי, הסימן התקבל לרישום.

מה בין סימני מסחר לשמה של החברה?

לרוב שמה של החברה מהווה סימן מסחר חשוב של החברה. חשוב להדגיש כי רישום חברה ברשם החברות אינו מחליף את הרישום ברשם סימני מסחר.

האם חברה חייבת לרשום את סימני המסחר שלה?

ישנם מקרים בהם רישום סימן מסחר הוא הכרחי בנסיבות מסוימות, למשל לצורך אכיפה במכס נגד זיופים והפרות. בנוסף, לדוגמא חברת אמאזון מחייבת את החברות המשתמשות באתר המכירות שלה לרשום את הסימן ב-Amazon Brand Registry שתנאי הסף לכניסה אליו הוא רישום משפטי של סימן המסחר הרשמי סימני המסחר. מעבר לכך, לא קיימת חובה לרישום סימני מסחר, אבל התועלת שברישום (שמירה על זכויות הקניין הרוחני) עולה לאין שיעור על הסכנה באי-רישום (הפרה של הסימן על ידי מתחרים).

באיזה שלב מומלץ לחברת סטארט-אפ לרשום את סימני המסחר שלה?

ההמלצה היא לרשום את סימן המסחר מיד כשיש היתכנות מסחרית לשימוש בסימן, לדוגמה בתוכנה או בשירותי התוכנה הנושאים את שמו אשר עתידים להיות ממוסחרים בטריטוריות הרלבנטיות.

לסיכום

סימני מסחר מספקים הגנה פנטסטית לשמות וללוגואים שבחרתם עבור שם החברה  ומוצרי הדגל של החברה שלכם. סימני מסחר הנם נכס קניין רוחני חשוב ביותר בפורטפוליו קניין הרוחני של החברה.

אין האמור בבלוג זה מלהוות יעוץ משפטי