מה באמת חושב משקיע אמריקאי כשהוא אומר שהרעיון שלכם "מעניין"? מה ההבדלים הקריטיים בין משקיעים אמריקאיים לישראלים? ולמה וולידציה למוצר שלכם בישראל יכולה להיות טעות קריטית שתגלו מאוחר מדי?
המעבר לשוק האמריקאי הוא אתגר עצום עבור יזמים ישראלים, והוא רצוף בפערים תרבותיים, עסקיים ותקשורתיים שיכולים להכשיל גם את הסטארטאפ המבטיח ביותר. השבוע בפודקאסט, אנחנו מדברים עם יסמין לוקץ' , משקיעת הון סיכון, יזמת חברתית, והמייסדת של עמותת ICON שחיה ונושמת את עמק הסיליקון כבר 18 שנה.
בפרק, יסמין מסבירה איך לגשת נכון למשקיעים, לקוחות ועובדים אמריקאים, ואיך להימנע מהנפילות הכואבות ביותר. דיברנו על בניית נטוורקינג מאפס , על ההשפעה של מהפכת ה-AI על עולם ההשקעות והסטארטאפים בכלל ועל התוכניות של ICON שמחברות יזמים ישראלים למרכז העשייה בוואלי.
מי אתם? ומה אתם עושים? התשובה לשתי השאלות האלה היא אחד הדברים הבסיסיים ביותר שסטארטאפ צריך לגבש כדי להגיע אל המשקיעים, לשכנע אותם, ולבנות מותג מצליח. אבל למרות שמדובר בשאלות פשוטות לכאורה, לעיתים קרובות מתברר שהגדרת הזהות של החברה והמוצר במדויק היא אחד האתגרים המשמעותיים שחברות מתמודדות איתם בתחילת הדרך, ויש לכך חשיבות מכרעת להמשך.
אז הפעם, בפרק קצר שמבוסס על הבלוג שכתבה אסטרטגית המוצר תמר דן, נבין בעזרתה כמה חשוב לעצור ולהתמקד בהגדרת הזהות המותגית כבר בשלבים המוקדמים של החברה, איך בונים אסטרטגיה מותגית נכונה שתאפשר לחברה לבלוט ולרכוש את אמון המשקיעים, ומה השאלות שאסור להתעלם מהן כשניגשים למשימה.
קריינות: עמית צפריר
אז איך עושים Growth במוצרי B2B SaaS?
השבוע בפודקאסט ניתחנו איך ניגשים לעשות גרות׳ במוצר דרך קייס סטאדי מרתק שבו שיר ירקוני (Group Product Manager במאנדיי) והצוות היו אחראים לעזור ללקוחות גדולים להבין את הערך במוצר בתקופת הניסיון ולהפוך ללקוחות משלמים, כל האתגרים שהם נתקלו בהם בדרך ומה אתם יכולים לקחת לצוותי המוצר שלכם כדי לשפר את התוצאות העסקיות שלכם כבר מחר בבוקר.
בפרק נכנסנו לעומק בסוגיות של בניית עץ היפותזות, שילוב בין דאטה למחקר משתמשים ואיך מעמיקים מעבר למה שהמשתמשים אומרים לנו כדי לייצר הזדמנויות ממשיות במוצר שלנו.
איך אפשר להגיד בדיוק את אותו משפט ולקבל תגובה שונה לגמרי, רק כי הדרך שבה אמרנו אותו השתנתה? מה מניע את חברי הצוות שלנו בתקשורת איתנו, ואיך אנחנו משתקפים למי שעובד איתנו?
בפרק השבוע אנחנו חוזרים לסדרת פרקי ה״סופט-סקילז״ שלנו – כל מה שלא כתוב בתיאור המשרה אבל יכול לעשות הבדל משמעותי בקריירה. והפעם אנחנו מדברים על תקשורת במקום העבודה – איך סגנונות אישיות שונים משפיעים על הדינמיקה בינינו, למה פרשנויות שגויות נוצרות גם כשלא הייתה כוונה לפגוע, ואיך יוצרים סביבה שבה מותר לשאול, לטעות ולדבר בלי לחשוש.
נועה מץ, פסיכולוגית סטארטאפים יועצת ושותפה לשעבר בקרן הון-סיכון, מסבירה למה ביטחון פסיכולוגי הוא לא מותרות אלא תנאי הכרחי ליצירתיות וחדשנות. נדבר בפרק על כלים מעשיים, כמו למסגר משימות כחקר ולא כהוכחת יכולת, ולבחור סימני שאלה במקום סימני קריאה כדי לעודד שיח פתוח. נדבר גם על מודל ה-DISC, שמחלק את סגנונות התקשורת לארבע נטיות ברורות ומסבירה איך אפשר לזהות מי יושב מולך, ומה הוא צריך לשמוע כדי להיות חלק אמיתי מהשיח.
5 תובנות מרכזיות מהפרק:
מה זה מיתוג אישי ואיך אפשר לעשות את זה באופן לא מתאמץ או ״מפוצץ״? איך מוצאים את הנקודות שמבדלות אותנו, גם אם נדמה שאין לנו מה לחדש, ומה הדרך הכי טובה ליצור קשרים משמעותיים בעולם העבודה?
השבוע בפרק ה-300 של הפודקאסט (!) אנחנו חוזרים לסדרת פרקי הסופטסקילז שלנו – כל הדברים שלא כתובים בקורות החיים אבל יכולים לעשות את כל ההבדל בקריירה. בפרק רוני הרניב מארחת את נטי דנור, Head of People בקרן ההון סיכון NFX, מנטורית לפיתוח קריירה, יזמת, מרצה ודמות בולטת באקוסיסטם עם יותר מ-18 אלף עוקבים בלינקדאין, לשיחה פתוחה על אחד הכלים הכי חשובים (ואולי גם המפחידים?) בהתפתחות המקצועית שלנו: נטוורקינג ומיתוג אישי.
בפרק נדבר על איך יוצרים רשת קשרים שממשיכה לשרת אותנו לאורך זמן, גם כשאנחנו לא מחפשים עבודה באופן אקטיבי. איך נראית פנייה טובה בלינקדאין (ומה כדאי לא לכתוב), למה דווקא קבוצת וואטסאפ נישתית יכולה להיות המקום הכי נכון לייצר ממנו קשרים משמעותיים, ואיך בכלל מתחילים כשלא מרגישים שזה חלק מה-DNA שלנו.
– הפרק הזה הוא בשבילך!
אם אהבתם את הפרק, אתם תאהבו גם את הפרקים הקודמים בסדרה:
בכל יום בעבודה אנחנו נמצאים באינטרקציות של משא ומתן, מנסים לשכנע מישהו בדעה המקצועית שלנו, או לרתום אנשים למטרה שלנו. זה יכול להיות שמדובר בבוס – שיגבה את הרעיון שלנו, את הצוות שירוץ על פיצ'ר חדש, או את הלקוח שיבחר בנו. אבל איך גורמים לטיעון שלנו להיות באמת משכנע?
בפרק השבוע רוני הרניב מדברת עם עמיחי אבן חן, סניור פרודקט מנג׳ר במאנדיי וזוכה אליפות אירופה בדיבייט, שמסביר איך לבנות טיעון שעובד – גם מול מנהלים, משקיעים, או אפילו כשמבקשים העלאת שכר.
עמיחי משתף אותנו בטכניקה פשוטה אך עוצמתית של בניית טיעון SEXC – שמסייעת להציג רעיון בצורה חדה וברורה: איך להגדיר את המסר המרכזי, איך להסביר אותו, איך לגבות אותו בדוגמאות, ואיך לסיים בבקשה ברורה. בעזרת סיפורים מהחיים, הוא מראה איך הכלים של דיבייט יכולים לשמש אותנו בכל שיחה חשובה – מהצגת רעיונות בעבודה ועד להתמקחות מול בעל הדירה.
״אז, ספר/י קצת על עצמך?״. הרבה מאוד אנשים מתקשים לענות על השאלה הלכאורה פשוטה הזו, למרות שהיא עולה כמעט בכל פגישה ראשונה, בין אם מדובר בפגישה אישית ובין אם מקצועית. לעיתים הקושי נובע ממבוכה ולעיתים בשל האתגר להבין מה בדיוק הדבר הנכון לספר בכל סיטואציה.
בפרק היום אנחנו צוללים לעומק עולם ההצגה העצמית בעולם מקצועי, ובוחנים איך אפשר להשתמש בכלים סיפוריים כדי להציג את עצמנו. בפרק רוני הרניב יושבת לשיחה עם ד"ר נועם פיינהולץ, סטוריטלר עסקי, על העקרונות והכלים שיכולים לשנות את הדרך שבה אנחנו נתפסים – בפגישות עבודה, ראיונות או כל מפגש מקצועי.
נועם משתף ב-6 טכניקות פרקטיות להצגה עצמית: החל מסיפור קצר ומדוייק, דרך שימוש במספרים שמספרים את הסיפור שלנו בצורה עוצמתית, שימוש ברגעים קטנים כדי ליצור חיבור אמיתי ועד המודל שעוזר לנו לספר על עצמנו – מבלי להעמיד את עצמנו במרכז.
הפרק השבוע הוא חלק מסדרה חדשה שעוסקת בסופט סקילז בעולם העסקי, זאת אומרת בתכונות או יכולות שהן לא מקצועיות או טכניות, אבל הן עדיין הכרחיות בשבילנו בעולם העבודה או היזמות. אז בין אם אתם יזמים של סטארטאפ, בונים קריירה, מנהלים צוותים או פשוט רוצים לחדד את המסר האישי שלכם, יש בפרק כלים מעשיים שאפשר ליישם מיד.
איך מתחילים מסע של מעבר תפקיד בתוך הארגון? איך מאזנים בין התפקיד הקודם לתפקיד החדש? ומה המערכת יכולה לעשות כדי לעזור למעבר להיות מוצלח?
היינו רוצים לחשוב שאנחנו מצליחים להתקדם בחיים בזכות הכישרון, החוכמה והמסירות שלנו לבדם, אבל זה לא תמיד המצב. לפעמים כדי להתקדם ולצמוח צריך לדעת לפעול, להיות פרואקטיביים, לזהות הזדמנויות וללכת עליהן עד הסוף.
אלמוג רוס החל את דרכו המקצועית במאנדיי בתפקיד תמיכה, וברגע אחד של שיחת מסדרון הוא הצליח לזהות הזדמנות לקחת את הקריירה שלו צעד אחד קדימה לכיוון שחלם עליו – ניהול מוצר.
בפרק השבוע אלמוג משתף איך עשה את הצעד הראשון – ומה נדרש ממנו כדי ללמוד את התפקיד החדש, ולמעשה סביבת עבודה חדשה. לצד רועי סעדון, דיירקטור פרודקט במאנדיי והמנהל של אלמוג, נגלה גם איך נבנתה התמיכה שסייעה לו לצלוח את המעבר מצד המנהלים והצוותים (הן הישנים והן החדשים) החל מתשומת הלב לפרטים הקטנים ועד לבניית תוכנית עבודה ששמה אותו במסלול הנכון להצלחה.
פרק שיכול להדליק את הניצוץ לעשות קפיצה גדולה בקריירה, או לתת דחיפה למי שעמוק בפנים יודע/ת שהוא/היא צריכים לפעול ולא לחכות שיבחרו בהם.
למכור את המוצר שלנו לחברות קטנות ובינוניות זה דבר אחד, אבל איך מוכרים לחברה עם אלפי עובדים, מחלקות מסועפות, שלל צרכים מגוונים ותהליכי רכש ארוכים? זהו מסע מורכב – מהצעד הראשון של יצירת קשר ועד הרגע שבו העסקה נסגרת (או נופלת). מכירה לאנטרפרייז היא שפה, ובפרק השבוע ננסה להתחיל ללמוד אותה.
בפרק הזה אנחנו יוצאים לחלק הראשון של ספיישל בשני חלקים, שבו נפרק שלב אחרי שלב את תהליך המכירה לארגונים הגדולים באמת. אדוה שיסגל מארחת את אמיתי וייזר, Director of Sales, ושקד הרשקוביץ, Solutions Engineering Manager במאנדיי, ששיתפו את השיעורים שלהם ממכירות ללקוחות הענקיים.
ביחד, נצלול אל השאלות הגדולות: איך מזהים את האנשים הנכונים לפנות אליהם? איך מייצרים פגישה ראשונה שפותחת דלתות? ולמה מכירת אנטרפרייז היא לא עניין של כסף ומוצר, אלא של בניית מערכת יחסים אמיתית עם הלקוח?
מה קורה כשמוצר שהגיע ל-Product-Market Fit פתאום מאבד רלוונטיות בגלל שינוי תרבותי עמוק? בפרק השבוע, רן ארז מארח את ליאור סאסי, מנהלת מוצר בחברת Lightricks, לשיחה מעמיקה על אחד האתגרים הכי מעניינים בעולמות ה-AI והקריאייטיב. ליאור משתפת במסע שעברה עם המוצר שלהם, פלטפורמה שמאפשרת ליוצרי וידאו ופרסומות לייצר סטוריבורדים בעזרת AI, ואיך צוות המוצר הבין שהדרך שבה יוצרים חושבים, פועלים ומייצרים תוכן השתנתה לגמרי.
דרך שילוב חכם בין כלים כמו FullStory, ניתוח דאטה מסורתי, ושיחות עומק עם פרטנרים מהתחום (כולל ארי פולמן ולקוחות כמו מקאן), ליאור וצוותה גילו תופעה מרתקת: יוצרי תוכן החלו לתפוס את הבינה המלאכותית לא כעוזר טכני, אלא כשותף קריאטיבי. פתאום ה"סדר" וה"תהליך הלינארי" שאפיינו את עולם הווידאו התחלפו בזרימה ספונטנית, מעגלית וחופשית. התובנה הזו שינתה לגמרי את כיוון הפיתוח, מפרויקט של שיפור חוויית השימוש, לפרויקט של שינוי פרדיגמה.
אבל מה עושים עם התובנה הזאת בפועל? ליאור מספרת על סדנה פנימית שערכו בלייטריקס, בה כל הצוות התבקש ליצור בעצמו טריילר, כדי להרגיש "על הבשר" איך נראית עבודה יצירתית בעידן החדש. המשוב שנוצר מהחוויה הזו לא רק שינה את המוצר, אלא גם את הדרך שבה הצוות חושב.
קוד הנחה פעיל עד 18.6: productivy10x
איך הופכים רעיון טכנולוגי שאפתני לפיצ'ר אמיתי שמשתלב בתוך מוצר מורכב ובאמת מייצר ערך? בפרק הזה ליאת פלד, VP Product פנגו, מספרת לרן ארז על הדרך שעברה עם הצוות שלה כדי לפתח את פיצ'ר סריקת השלטים, כזה שמזהה מתוך תמונה של שלט חניה האם מותר להחנות, מתי ואיפה. זה נשמע פשוט, אבל מאחורי הקלעים עומדים אין ספור אתגרים: מאי-ודאות טכנולוגית, דרך בחירה מדויקת של Use case אחד מתוך אינסוף תרחישים, ועד להחלטה מודעת לא לנסות לפתור את כל הבעיה אלא רק את החלק שהכי חשוב למשתמשים.
ליאת משתפת על הפיצ’ר הקודם שנכשל, על הניסיונות שפגשו את מגבלות המציאות, ועל ההזדמנות שנוצרה כשהעירייה שינתה את חוקי המשחק. היא מדברת על תהליך קבלת ההחלטות: איך לצמצם בלי לפגוע בחוויית המשתמש, איך למדוד ערך גם כשאין פעולה ישירה באפליקציה, ולמה לפעמים “חוסר הצלחה” בהאקתון דווקא פותח דלת לרעיון שעובד.
תהליך גיוס ההון לסטארטאפים צעירים הוא מטבעו תהליך מורכב, תובעני, ולעיתים גם מתסכל. בעידן שבו כלי AI הופכים לחכמים ונגישים יותר, יזמים יכולים להיעזר בהם כדי לייעל את הפנייה למשקיעים, ממחקר שוק וניתוח פרסונות משקיעים, דרך כתיבת מצגות ומיילים מותאמים אישית, ועד סימולציה של שאלות מראיונות השקעה. אבל לצד כל ההזדמנויות, חשוב לזכור: משקיעים מזהים חוסר אותנטיות, ואי אפשר להחליף הבנה אמיתית של השוק והלקוח בשום כלי. בבלוג שכתב של יניב גולן, שותף מנהל ב־Lool Ventures, הוא פירט איך להשתמש נכון ב-AI כדי לחזק את המסר שלכם, ולא להיבלע בתוך הרעש.
קישורים לכלים שהפנינו אליהם בפרק:
קריינות: תומר לוי
תהליך גיוס ההון לסטארטאפים צעירים הוא מטבעו תהליך מורכב, תובעני, ולעיתים גם מתסכל. בעידן שבו כלי AI הופכים לחכמים ונגישים יותר, יזמים יכולים להיעזר בהם כדי לייעל את הפנייה למשקיעים, ממחקר שוק וניתוח פרסונות משקיעים, דרך כתיבת מצגות ומיילים מותאמים אישית, ועד סימולציה של שאלות מראיונות השקעה. אבל לצד כל ההזדמנויות, חשוב לזכור: משקיעים מזהים חוסר אותנטיות, ואי אפשר להחליף הבנה אמיתית של השוק והלקוח בשום כלי. בבלוג שכתב של יניב גולן, שותף מנהל ב־Lool Ventures, הוא פירט איך להשתמש נכון ב-AI כדי לחזק את המסר שלכם, ולא להיבלע בתוך הרעש.
קישורים לכלים שהפנינו אליהם בפרק:
קריינות: תומר לוי
רומי גובס, מייסדת ומנכ״לית Sensi.AI, פגשה יותר ממאה משקיעים לפני שהיא והשותף שלה שמעו את ה״כן״ הראשון, זה ששינה את מסלול החברה. עשרות מצגות פשוט לא עבדו. רומי הייתה בפיץ' מוד: מרוחקת, טכנית, לא מחוברת לאינטואיציה שלה, ובטח שלא לעצמה. במבט לאחור היא מבינה שכל ה"לא" בדרך, עיצבו לא רק את החברה, אלא גם אותה. היא מתארת את התהליך הזה כמו אורגניזם חי, שלומד, משתנה, מתפתח. עד כדי כך, שבפגישה השנייה עם המשקיע אורן זאב, הוא עצר ואמר לה: "משהו בך השתנה לגמרי."
מה שהשתנה, היא מסבירה, היה החיבור שלה לעצמה. ההבנה שהיא כבר לא צריכה להחזיק דמות, אלא פשוט להיות.אחרי הרבה זמן היא הרגישה שהיא לא רק מגיבה לשאלות, אלא באמת מנהלת את השיחה. אז איך מגיעים למקום הזה? כנראה שזו דרך שחייבים לעבור כדי להשתנות, ואין ממש קיצורי דרך.
ביחד עם נועה מץ, רומי נכנסת לשיחה עמוקה על כימיה עם אנשים, משקיעים, עובדים, שותפים, ועל ההבנה שלא כל מי שמבריק על הנייר מתאים למסע שלך. היא משתפת איך תוך דקות ספורות היא יודעת אם מישהו מתאים לארגון, ולמה דווקא העובדה שהיא לא "חיית במה", עזרה לה לפתח סגנון ניהול אישי ואותנטי.
בסדרת ״על הספה״, נועה מץ, פסיכולוגית סטארטאפים, לוקחת אותנו למסע אחר, שחודר מתחת לפני השטח של עולם היזמות ונוגע באתגרים השקטים והמורכבויות הרגשיות שבדרך.
האזינו לפרקים הקודמים בעל הספה:
מה באמת חושב משקיע אמריקאי כשהוא אומר שהרעיון שלכם "מעניין"? מה ההבדלים הקריטיים בין משקיעים אמריקאיים לישראלים? ולמה וולידציה למוצר שלכם בישראל יכולה להיות טעות קריטית שתגלו מאוחר מדי?
המעבר לשוק האמריקאי הוא אתגר עצום עבור יזמים ישראלים, והוא רצוף בפערים תרבותיים, עסקיים ותקשורתיים שיכולים להכשיל גם את הסטארטאפ המבטיח ביותר. השבוע בפודקאסט, אנחנו מדברים עם יסמין לוקץ' , משקיעת הון סיכון, יזמת חברתית, והמייסדת של עמותת ICON שחיה ונושמת את עמק הסיליקון כבר 18 שנה.
בפרק, יסמין מסבירה איך לגשת נכון למשקיעים, לקוחות ועובדים אמריקאים, ואיך להימנע מהנפילות הכואבות ביותר. דיברנו על בניית נטוורקינג מאפס , על ההשפעה של מהפכת ה-AI על עולם ההשקעות והסטארטאפים בכלל ועל התוכניות של ICON שמחברות יזמים ישראלים למרכז העשייה בוואלי.
מה עובר על יזם שמחליט לסגור את החברה שהקים? איך מתנהלים מול השותף, העובדים, הלקוחות והמשקיעים? ומה יכול לעזור עם תחושת הכישלון?
בפרק השבוע מתארח גבריאל עמרם, קו-פאונדר של הסטארטאפ "Brew", שסגר את החברה אחרי 4 שנות פעילות, עשרות עובדים, והשקעות של יותר מ-13 מיליון דולר. יחד עם אדוה שיסגל, הוא משתף ברגע שבו הבין שהגיע הזמן לעצור את החברה ואת החלום סביבה.
גבריאל משתף על קבלת ההחלטות הכואבות: מתי מבינים שזה כבר לא הולך לקרות, איך מתנהלים מול גורמי הלחץ השונים כשיודעים שהסוף מתקרב, וגם על לילות ללא שינה, והמאמצים למכור את ה-IP כדי להציל משהו מהחברה.
הסיפור של גבריאל הוא לא יוצא דופן, למעשה הוא הכלל של הסטטיסטיקה שבה 9 מתוך 10 סטארטאפים נסגרים. אז אם אתם נמצאים לקראת סגירת החברה שלכם, או יש לכם מחשבות בכיוון ואתם נמצאים כרגע בעין הסערה, הפרספקטיבה של גבריאל שנתיים אחרי סגירת החברה שלו וכשהוא נמצא בתוך הפרק שלאחר מכן, אולי יכולה להועיל לכם.
—
5 תובנות מרכזיות מהפרק:
מוזמנים להצטרף אל קבוצת הפייסבוק שלנו ולהמשיך את השיח –
www.facebook.com/groups/startupforstartup/
ניתן למצוא את כל הפרקים ותכנים נוספים באתר שלנו –
מה המודל של קרנות הון סיכון? במה שונים משקיעי אנג׳ל מקרנות? איזה שאלות כדאי ליזמים לשאול בפגישות עם משקיעים?
לסטארטאפ מתחיל יש שני נתיבים שבהם הוא יכול לבחור – לגייס כסף, או להישאר בוטסטראפ (במימון עצמי). במידה והדרך שתיבחר תהיה גיוס כספים, גם שם יש לא מעט אפשרויות כשמדובר על גיוס פרה סיד או סיד – אפשר ללכת על השקעה מוסדית, כלומר מגוף כמו קרן הון סיכון, או עם אנג׳ל – משקיע פרטי.
בפרק השבוע נשלב גרסאות מקוצרות של שני פרקים שעלו ב-2022 בסדרת ״צעדים ראשונים״, שהמטרה שלה היא לתת ליזמים ויזמות שיוצאים לדרך כלים פרקטיים למסע שלהם.
בחלק הראשון של הפרק, אדוה שיסגל מדברת עם גיל בן ארצי, שותף-מייסד בקרן UpWest, על כל מה שצריך לדעת כשמגיעים לגייס כסף מקרן הון סיכון. גיל משתף איך יודעים מתי כדאי לגייס וכמה כסף, מה יכול לגרום להם לא להשקיע בחברה, ואיך צריכה להתנהל פגישת השקעה.
בחלק השני של הפרק, אדוה תדבר עם אמיר שבט, יזם בעצמו ומשקיע אנג׳ל שביצע כבר יותר מ-30 השקעות בסכומים שונים בשלבי פרה-סיד. אמיר משתף בדוגמאות להשקעות טובות ולא טובות שביצע, בדרך לדעת שאנחנו בוחרים את האנג׳ל הכי נכון לנו, ובטעויות שכדאי להימנע מהן בעבודה עם אנג׳לים.
לפרק המלא על גיוס מקרנות הון סיכון עם גיל בן ארצי
לפרק המלא על גיוס מאנג׳לים עם אמיר שבט
האזינו לכל סדרת ״צעדים ראשונים״ כאן
רומי גובס, מייסדת ומנכ״לית Sensi.AI, פגשה יותר ממאה משקיעים לפני שהיא והשותף שלה שמעו את ה״כן״ הראשון, זה ששינה את מסלול החברה. עשרות מצגות פשוט לא עבדו. רומי הייתה בפיץ' מוד: מרוחקת, טכנית, לא מחוברת לאינטואיציה שלה, ובטח שלא לעצמה. במבט לאחור היא מבינה שכל ה"לא" בדרך, עיצבו לא רק את החברה, אלא גם אותה. היא מתארת את התהליך הזה כמו אורגניזם חי, שלומד, משתנה, מתפתח. עד כדי כך, שבפגישה השנייה עם המשקיע אורן זאב, הוא עצר ואמר לה: "משהו בך השתנה לגמרי."
מה שהשתנה, היא מסבירה, היה החיבור שלה לעצמה. ההבנה שהיא כבר לא צריכה להחזיק דמות, אלא פשוט להיות.אחרי הרבה זמן היא הרגישה שהיא לא רק מגיבה לשאלות, אלא באמת מנהלת את השיחה. אז איך מגיעים למקום הזה? כנראה שזו דרך שחייבים לעבור כדי להשתנות, ואין ממש קיצורי דרך.
ביחד עם נועה מץ, רומי נכנסת לשיחה עמוקה על כימיה עם אנשים, משקיעים, עובדים, שותפים, ועל ההבנה שלא כל מי שמבריק על הנייר מתאים למסע שלך. היא משתפת איך תוך דקות ספורות היא יודעת אם מישהו מתאים לארגון, ולמה דווקא העובדה שהיא לא "חיית במה", עזרה לה לפתח סגנון ניהול אישי ואותנטי.
בסדרת ״על הספה״, נועה מץ, פסיכולוגית סטארטאפים, לוקחת אותנו למסע אחר, שחודר מתחת לפני השטח של עולם היזמות ונוגע באתגרים השקטים והמורכבויות הרגשיות שבדרך.
האזינו לפרקים הקודמים בעל הספה:
איך אפשר להגיד בדיוק את אותו משפט ולקבל תגובה שונה לגמרי, רק כי הדרך שבה אמרנו אותו השתנתה? מה מניע את חברי הצוות שלנו בתקשורת איתנו, ואיך אנחנו משתקפים למי שעובד איתנו?
בפרק השבוע אנחנו חוזרים לסדרת פרקי ה״סופט-סקילז״ שלנו – כל מה שלא כתוב בתיאור המשרה אבל יכול לעשות הבדל משמעותי בקריירה. והפעם אנחנו מדברים על תקשורת במקום העבודה – איך סגנונות אישיות שונים משפיעים על הדינמיקה בינינו, למה פרשנויות שגויות נוצרות גם כשלא הייתה כוונה לפגוע, ואיך יוצרים סביבה שבה מותר לשאול, לטעות ולדבר בלי לחשוש.
נועה מץ, פסיכולוגית סטארטאפים יועצת ושותפה לשעבר בקרן הון-סיכון, מסבירה למה ביטחון פסיכולוגי הוא לא מותרות אלא תנאי הכרחי ליצירתיות וחדשנות. נדבר בפרק על כלים מעשיים, כמו למסגר משימות כחקר ולא כהוכחת יכולת, ולבחור סימני שאלה במקום סימני קריאה כדי לעודד שיח פתוח. נדבר גם על מודל ה-DISC, שמחלק את סגנונות התקשורת לארבע נטיות ברורות ומסבירה איך אפשר לזהות מי יושב מולך, ומה הוא צריך לשמוע כדי להיות חלק אמיתי מהשיח.
5 תובנות מרכזיות מהפרק:
מה הופך מוצר לכזה שאנשים זוכרים וגם רוצים להשתמש בו? למה זה לפעמים טוב לצחוק על הבעיה של המשתמשים שלנו? איך בונים מודעות שעוררות רגש אצל קהל היעד שלנו?
בפרק הזה אדוה שיסגל מארחת את מנו כהן, Head of Marketing במוצר ה-CRM של מאנדיי, לשיחה שמפרקת שלב אחר שלב איך לבנות סיפור סביב מוצר, למה לא מספיק להגיד “המוצר שלנו הוא הכי טוב”, ואיך יוצרים מסר שגורם לאנשים להזדהות ולא רק ללחוץ על מודעה.
מנו משתף מהניסיון שלו ב-Wix, ב-Walnut ובמאנדיי, ומסביר איך הוא ניגש לבניית קמפיינים, כולל מחקרים עם מאות אנשי מכירות, קריאייטיב שנשען על כאב אמיתי של המשתמשים, ויצירת דמות של CRM ש"צריך תמיכה רגשית" כדי לדבר על התסכול שבשימוש במערכות אחרות. לאורך הפרק הוא מציג את מודל הפירמידה לבניית מסר – החל מפיצ'רים, דרך הערך למשתמש, ועד לרגש שמחבר את הקהל לסיפור של המוצר.
מה באמת חושב משקיע אמריקאי כשהוא אומר שהרעיון שלכם "מעניין"? מה ההבדלים הקריטיים בין משקיעים אמריקאיים לישראלים? ולמה וולידציה למוצר שלכם בישראל יכולה להיות טעות קריטית שתגלו מאוחר מדי?
המעבר לשוק האמריקאי הוא אתגר עצום עבור יזמים ישראלים, והוא רצוף בפערים תרבותיים, עסקיים ותקשורתיים שיכולים להכשיל גם את הסטארטאפ המבטיח ביותר. השבוע בפודקאסט, אנחנו מדברים עם יסמין לוקץ' , משקיעת הון סיכון, יזמת חברתית, והמייסדת של עמותת ICON שחיה ונושמת את עמק הסיליקון כבר 18 שנה.
בפרק, יסמין מסבירה איך לגשת נכון למשקיעים, לקוחות ועובדים אמריקאים, ואיך להימנע מהנפילות הכואבות ביותר. דיברנו על בניית נטוורקינג מאפס , על ההשפעה של מהפכת ה-AI על עולם ההשקעות והסטארטאפים בכלל ועל התוכניות של ICON שמחברות יזמים ישראלים למרכז העשייה בוואלי.
מה באמת חושב משקיע אמריקאי כשהוא אומר שהרעיון שלכם "מעניין"? מה ההבדלים הקריטיים בין משקיעים אמריקאיים לישראלים? ולמה וולידציה למוצר שלכם בישראל יכולה להיות טעות קריטית שתגלו מאוחר מדי?
המעבר לשוק האמריקאי הוא אתגר עצום עבור יזמים ישראלים, והוא רצוף בפערים תרבותיים, עסקיים ותקשורתיים שיכולים להכשיל גם את הסטארטאפ המבטיח ביותר. השבוע בפודקאסט, אנחנו מדברים עם יסמין לוקץ' , משקיעת הון סיכון, יזמת חברתית, והמייסדת של עמותת ICON שחיה ונושמת את עמק הסיליקון כבר 18 שנה.
בפרק, יסמין מסבירה איך לגשת נכון למשקיעים, לקוחות ועובדים אמריקאים, ואיך להימנע מהנפילות הכואבות ביותר. דיברנו על בניית נטוורקינג מאפס , על ההשפעה של מהפכת ה-AI על עולם ההשקעות והסטארטאפים בכלל ועל התוכניות של ICON שמחברות יזמים ישראלים למרכז העשייה בוואלי.
מי אתם? ומה אתם עושים? התשובה לשתי השאלות האלה היא אחד הדברים הבסיסיים ביותר שסטארטאפ צריך לגבש כדי להגיע אל המשקיעים, לשכנע אותם, ולבנות מותג מצליח. אבל למרות שמדובר בשאלות פשוטות לכאורה, לעיתים קרובות מתברר שהגדרת הזהות של החברה והמוצר במדויק היא אחד האתגרים המשמעותיים שחברות מתמודדות איתם בתחילת הדרך, ויש לכך חשיבות מכרעת להמשך.
אז הפעם, בפרק קצר שמבוסס על הבלוג שכתבה אסטרטגית המוצר תמר דן, נבין בעזרתה כמה חשוב לעצור ולהתמקד בהגדרת הזהות המותגית כבר בשלבים המוקדמים של החברה, איך בונים אסטרטגיה מותגית נכונה שתאפשר לחברה לבלוט ולרכוש את אמון המשקיעים, ומה השאלות שאסור להתעלם מהן כשניגשים למשימה.
קריינות: עמית צפריר
אירועים קרובים מגייסים סבב ראשון ב-2025? אתם לא לבד אם זה מרגיש קשה מתמיד.
חוקי המשחק משתנים – והסשן הזה נועד לעזור לכם לנווט את התהליך בצורה ממוקדת, ברורה ובביטחון.
הצטרפו למאסטרקלאס פרקטי וטקטי בהובלת גיל בן-ארצי, שותף-מייסד בקרן ההון סיכון UpWest, המיועד ליזמים בשלבים מוקדמים. נדבר על:
מה משקיעים מחפשים היום (ולמה/איך זה שונה מבעבר)
איך לגשת לתהליך הגיוס, לאפטם אותו ולהתכונן כמו שצריך
איך לבנות את הסיפור שלכם ולמקם אותו נכון מול משקיעים
ציפיות שחשוב לתאם מראש - וממה כדאי להימנע
נדבר גם על למה לפעמים דווקא להיות מחוץ ל"פרופיל הקלאסי של יזם" יכול להיות היתרון שלכם, ומתי לוותר על גיוס מקרנות ולהתחיל ׳רזה׳ עם משקיעי אנג'ל יכולה להיות בחירה נכונה.
הסשן יכלול כ-90 דקות של תוכן, תובנות ממוקדות ליזמים, וזמן לשאלות פתוחות.
גיל בן-ארצי הוא שותף-מייסד ב-UpWest, קרן סיד שנבנתה במיוחד כדי לעזור ליזמים ישראלים לפרוץ לשוק האמריקאי מהיום הראשון. עם משרדים בעמק הסיליקון ובתל אביב, הקרן השקיעה ביותר מ-100 סטארטאפים שגייסו יחד מעל 3 מיליארד דולר – כולל SentinelOne (NYSE: S), HoneyBook, BeeHero, Stampli, Zenity ועוד.
ההשתתפות מותנית באישור מראש, ומספר המקומות מוגבל. מהרו לתפוס מקום :)
עולם ההשקעות בתחום הבריאות עובר שינוי משמעותי - ואנחנו כאן כדי לעזור לכם לנווט בו. אנחנו מזמינות אתכם לפאנל מיוחד עם משקיעי הון סיכון מובילים בתחום, שבו נדבר על מה באמת מעניין משקיעים היום, איך הם בוחנים סטארטאפים, אילו ציפיות יש להם בכל שלב - ואיך תוכלו לנהל סיבוב גיוס בצורה חכמה וממוקדת כדי להגיע לקו הסיום בצורה מוצלחת.
היכולת לספר את הסיפור של עצמנו או של הסטארטאפ שלנו בצורה טובה, יכולה להיות מה שיהפוך ישיבה עם משקיעים להצלחה או כישלון, פגישה מקרית לכזו שתוליד הזדמנות או בקיצור - להפוך את המסע היזמי לקצת יותר יעיל. אבל - לספר סיפור, ובטח לספר אותו בקצרה - זה ממש לא פשוט. ובדיוק בשביל זה יש את פיצ׳בק! סשן עם דונה גריפית׳, מומחית סטוריטלינג שעבדה עם יותר מאלף סטארט-אפים, חברות ענק וקרנות בארץ ובחו״ל, שבו אתם ואתן מוזמנים לעשות את הפיצ׳ שלכם ולקבל פידבק בלייב. לא רוצים להציג? אין בעיה - מוזמנים גם לבוא להאזין, וללמוד מהפידבקים שאחרים מקבלים.
בהרצאה וסדנה סופר פרקטיות עם עמיחי אבן חן, נלמד איך לכתוב פרופמטים נכונים, ואיך להשתמש באפליקציות וייב קודינג נכון כדי לבנות מוצרים ולרוץ מהר יותר, גם למי שלא כתבו שורת קוד מימיהם. שימו לב - כיוון שהסדנא תהיה פרקטית ותתבסס על פיצ׳רים הפתוחים רק לבעלי משתמש במשתום, הסשן מיועד לבעלי חשבון בתשלום ב-Base44, Lovable או כל כלי וייב קודינג אחר.
אז איך עושים Growth במוצרי B2B SaaS?
השבוע בפודקאסט ניתחנו איך ניגשים לעשות גרות׳ במוצר דרך קייס סטאדי מרתק שבו שיר ירקוני (Group Product Manager במאנדיי) והצוות היו אחראים לעזור ללקוחות גדולים להבין את הערך במוצר בתקופת הניסיון ולהפוך ללקוחות משלמים, כל האתגרים שהם נתקלו בהם בדרך ומה אתם יכולים לקחת לצוותי המוצר שלכם כדי לשפר את התוצאות העסקיות שלכם כבר מחר בבוקר.
בפרק נכנסנו לעומק בסוגיות של בניית עץ היפותזות, שילוב בין דאטה למחקר משתמשים ואיך מעמיקים מעבר למה שהמשתמשים אומרים לנו כדי לייצר הזדמנויות ממשיות במוצר שלנו.
מה קורה כשמוצר שהגיע ל-Product-Market Fit פתאום מאבד רלוונטיות בגלל שינוי תרבותי עמוק? בפרק השבוע, רן ארז מארח את ליאור סאסי, מנהלת מוצר בחברת Lightricks, לשיחה מעמיקה על אחד האתגרים הכי מעניינים בעולמות ה-AI והקריאייטיב. ליאור משתפת במסע שעברה עם המוצר שלהם, פלטפורמה שמאפשרת ליוצרי וידאו ופרסומות לייצר סטוריבורדים בעזרת AI, ואיך צוות המוצר הבין שהדרך שבה יוצרים חושבים, פועלים ומייצרים תוכן השתנתה לגמרי.
דרך שילוב חכם בין כלים כמו FullStory, ניתוח דאטה מסורתי, ושיחות עומק עם פרטנרים מהתחום (כולל ארי פולמן ולקוחות כמו מקאן), ליאור וצוותה גילו תופעה מרתקת: יוצרי תוכן החלו לתפוס את הבינה המלאכותית לא כעוזר טכני, אלא כשותף קריאטיבי. פתאום ה"סדר" וה"תהליך הלינארי" שאפיינו את עולם הווידאו התחלפו בזרימה ספונטנית, מעגלית וחופשית. התובנה הזו שינתה לגמרי את כיוון הפיתוח, מפרויקט של שיפור חוויית השימוש, לפרויקט של שינוי פרדיגמה.
אבל מה עושים עם התובנה הזאת בפועל? ליאור מספרת על סדנה פנימית שערכו בלייטריקס, בה כל הצוות התבקש ליצור בעצמו טריילר, כדי להרגיש "על הבשר" איך נראית עבודה יצירתית בעידן החדש. המשוב שנוצר מהחוויה הזו לא רק שינה את המוצר, אלא גם את הדרך שבה הצוות חושב.
קוד הנחה פעיל עד 18.6: productivy10x
איך ניגשים לשיפור פיצ'ר קיים עם עומק חדש? איך בודקים אם פיצ'ר באמת משפיע על מטריקות עסקיות? ולמה חשוב דווקא להסתכל על יוזרים שלא מצליחים?
כשענבל הורן נכנסה למאנדיי, היא התחילה לעבוד על אזור מאוד בוגר במוצר, פיצ'ר ה־Updates, שנראה על פניו כמפוצח: 70% מהמשתמשים השתמשו בו באופן קבוע. אבל כשהיא והצוות התחילו לחקור את הנתונים לעומק הם גילו שהתמונה הרבה פחות ורודה – רק 30% מהמשתמשים ביצעו פעולה אחת של תקשורת בחודש, ולזה הייתה השפעה ישירה על האדופשן והנטישה של המוצר.
בפרק ענבל משתפת בדרך שהם עברו, איך מצאו את הקשר הישיר בין פיצ'ר התקשורת לבין מדדים עסקיים כמו Time to Adoption ו־Retention, איך הצליחו להוכיח סיבתיות ולא רק קורלציה, ואיך כל זה עזר להם לבחור איפה בדיוק להתמקד.
בפרק רן ארז וענבל מדברים גם על מודל הקרחון, שמתאר שלוש שכבות של יוזרים: אלה שפשוט לא גילו את הפיצ'ר (Discovery), אלה שכן מכירים אבל מנהלים את התקשורת שלהם מחוץ ל־Monday, ואלה שלא יכולים להשתמש בו בכלל – לרוב בגלל מגבלות רגולציה או אבטחת מידע. לכל שכבה כזו נבנתה אסטרטגיה שונה – משיפורים בממשק, דרך אינטגרציות עם Slack ו־Email, ועד בנייה של יכולות הרשאות מתקדמות שיצרו Trust ואפשרו שימוש חדש בפיצ'ר.
ענבל תרצה גם בכנס PMLive ב־29.6 באוניברסיטת תל אביב – אנחנו נהיה שם, ואתם גם מוזמנים להירשם כאן!
איך אפשר להיות גם B2C וגם B2B? מה עושים כשמזהים שיש לנו לא מעט לקוחות אנטרפרייז מבלי שבכלל כיוונו אליהם? איך משנים את מודל התמחור כך שלא יפגע בלקוחות הקיימים שלנו?
אחת השאלות הראשונות שסטאראפ יכול להישאל בתהליך השקעה היא האם הוא B2C או B2B. התשובה לשאלה הזו משפיעה על המודל העסקי של החברה, על סוג המכירות שהיא תעשה, וגם על התמחור של המוצר שלה.
מאז שארטליסט הוקמה בשנת 2016, הם הספיקו להיות B2C שמוכר רק לאנשי מקצוע בתחום יצירת התוכן, לזהות את השינוי שהגיע עם התפתחות הקריאייטור אקונומי ולהרחיב את הקהל שלהם, ולמכור לכמה מהחברות הגדולות בעולם – כמו גוגל, דיסני, קוקה-קולה ונייק. אז איך מוכרים גם לקונסומר וגם לאנטרפרייז, מבלי שאף אחד מהצדדים יפגע?
השבוע בסדרת אלטרנטיב דריה ורטהיים מדברת עם עירא בלסקי, מייסד-שותף ומנכ״ל-שותף ב-Artlist. עירא משתף איך זיהוי נכון של הזדמנויות לאורך הדרך אפשר להם להתרחב לעוד ועוד לקוחות בשוק שפעלו בו, איך בונים מודל תמחור שישרת מעל ל-20 מיליון לקוחות עם פרופילים שונים לגמרי, ומה האתגרים שמגיעים עם פנייה לסוגי לקוחות שונים.
איך מוכרים למפתחים? איך בונים מוצר בשוק שעוד לא קיים? למה המייסדים של ג׳ייפרוג לא וויתרו למרות שלא הצליחו למצוא השקעה במשך חמש שנים?
המעבר ממוצר חינמי למכירות בכלל, ולאנטרפרייז בפרט – הוא אתגר שלא מעט חברות נתקלות בו, ורבות לא מצליחות לצלוח. אם נחשוב על זה רגע – האם יש איזה שהוא שירות שוואטסאפ או טוויטר יכולות להציע, שיגרום לנו להסכים לשלם על השימוש בהן?
האתגר הזה היה גם חלק מהמסע של ג׳ייפרוג, לצד לא מעט אתגרים אחרים. אם למנות כמה מהם – הם בנו מוצר בשוק שעוד לא היה קיים, הקהל שהם כיוונו אליו היה מפתחים, והם לא הצליחו לגייס השקעה במשך חמש שנים. ולמרות כל זאת, היום – 14 שנים אחרי שהתחילו – הם מוכרים לפורטפוליו של 7000 חברות שמעל ל-60 אחוז מהן חברות אנטרפרייז. אז איך הם עשו את זה?
השבוע בסדרת אלטרנטיב, דריה ורטהיים מדברת עם שלומי בן חיים, מנכ״ל ומייסד-שותף בג-Jfrog על המסע שעשו והמעבר ממוצר חינמי מבוסס קוד פתוח למכירות לאנטרפרייז. שלומי שיתף באיך להשתמש בוויראליות ככלי ולמה היא לא המטרה, איך מנגישים את הערך למקבלי ההחלטות בחברות, ובמה קרה כשהוא הסביר לאוסטרלים על המשמעות מאחורי השם של החברה.
איך אפשר להביא חדשנות לשוק מיושן? איך בונים חברה שכל אחד מהעובדים בה מגיע מתחום אחר לחלוטין? ואיך מגייסים כסף למוצר טכנולוגי בשוק לואו-טקי?
כשמגיעים להקים חברת סטארטאפ בתחום שיש בו הרבה טכנולוגיה יש לא מעט אתגרים, אבל אתגר אחד שכנראה לא תפגשו הוא התנגדות של השוק לטכנולוגיה שאתם מציעים. במקרה של Veev, חברת טכנולוגיית בניה, הסיפור היה קצת אחר. ההחלטה להקים חברה בשוק לואו-טקי התגלתה כמאתגרת כשהם ניסו לתקשר אותה לחשמלאים, נגרים, אינטסלטורים ובעלי מקצוע אחרים שפועלים בתחום. אז מה הם עשו? החליטו לקחת את כל ה-supply chain אליהם.
השבוע, דריה ורטהיים מדברת עם דפנה עקיבא, שותפה מייסדת ו-CRO ב-Veev, על המסע שלהם כחברת מוצר שמייצרת מוצר טכנולוגי בשוק שהוא הכל חוץ מטכנולוגי. הן דיברו על ההזדמנות שמגיעה עם ריצה בשוק ללא חדשנות, על איך נראית צמיחה עבורם, וההחלטה להקים חברה שמועסקים בה כל בעלי המקצוע הרלוונטים במקום לעבוד עם אנשים חיצוניים.
מה עומד מאחורי ההחלטה להתמקד בשוק הישראלי? מה היתרונות שמגיעים עם התמקדות בשוק קטן שיש איתו היכרות מוקדמת? ומתי מבינים שהזמן הנכון להתרחב גלובלית?
עבור רוב חברות הסטארטאפ שקמות בישראל, הכניסה לשוק הישראלי מגיעה אחרי התבססות בשווקים אחרים, גדולים יותר. יש לזה מגוון של סיבות, שקשורות באתגרים שהחלטה להתמקד בשוק הישראלי מביאה איתה – בין אם מדובר בגיוס כספים, גיוס עובדים, או האפשרות לצמוח.
אבל כשליאור וילצ׳ינסקי ורמי גבאי הקימו את חשבונית ירוקה ב-2011, הם ידעו מההתחלה שהם רוצים להתמקד בשוק המקומי. הסטארטאפ, פלטפורמת SaaS לעצמאיים ועסקים קטנים, נולד בעקבות הכאב האישי שלהם בתור עצמאיים, אבל גם מתוך רצון לבנות משהו מתוך ישראל שיפנה לשוק המקומי ולא יסתכל החוצה.
היום הם פועלים בשם שונה, morning של חשבונית ירוקה, ויש להם 110 אלף לקוחות וחשבוניות בשווי של 55 מיליארד שקלים שעוברות דרכם – וזה כשמרגע ההקמה ועד היום הם התמקדו רק בשוק הישראלי, גייסו כסף לראשונה ב-2021 ומתחילים להסתכל רק עכשיו על התרחבות לשוק הגלובלי.
השבוע בסדרת אלטרנטיב דריה דיברה עם ליאור ורמי על ההחלטה להתמקד בשוק הישראלי, איך הם השתמשו באלמנט הקהילתיות כדי לצמוח, ואיך מתכננים יציאה לשוק חדש לגמרי.
איך לומדים להכיר השוק שלכם כשנמצאים רחוק ממנו? מה המודל העסקי של חברת B2C? איך בוחרים באיזה שוק להתחיל להתמקד?
כשחושבים על מסע של סטארטאפ, יש תהליך שנראה די קבוע – מתחילים מרעיון, מגיעים לולידציה ראשונית, והשלב הבא הוא פניה למשקיעים. עבור חברות B2C, המסע הזה נראה קצת שונה – דוגמא אחת היא שאם בדרך כלל מספיקה וולידציה אצל לקוח אחד, שעבור חברת B2B יכול להיות חברה גדולה, עבור חברות שפונות ישירות ללקוחות הדרישות מהמשקיעים הן הרבה יותר גבוהות.
השבוע בסדרת אלטרנטיב, דריה ורטהיים מדברת עם יובל קמינקא, מייסד-שותף ומנכ״ל Simply (Joytunes), שיש לה מאות אלפי לקוחות משלמים ברחבי העולם ו- כל זה כשכל 200 העובדים שלהם נמצאים כאן בישראל. יובל שיתף במה המשמעות של הצלחה עבורם, איך נראה תהליך גיוס הכספים, ומה המשמעות של רווחיות בחברת B2C.
מה זה סורסינג? איך אפשר להשתמש בו כדי להוריד עלויות של תהליכי גיוס? מה הדרך הכי טובה לוודא שמועמדים יענו לפניה?
בכל סטארטאפ, בין אם גדול או קטן, עולה לעיתים הצורך לגיוס מאוד מדויק וספציפי – זה יכול להיות לתפקיד בכיר בחברה, תפקיד שאין הרבה אנשים שממלאים אותו, או כזה שדורש ניסיון מאוד מסוים. הבעיה היא שהאנשים שיכולים להתאים לנו למשרות האלו לא בהכרח יפנו אלינו – אולי הם אפילו לא מחפשים עכשיו עבודה. אז איך עושים את זה? פה נכנס לתמונה צוות הסורסינג – שזה בדיוק התפקיד שלו.
זה אולי נשמע כמו משהו שמיועד לחברות גדולות – אבל דווקא בסטארטאפים קטנים, שאולי לא יכולים להעסיק פונקציה כזו במשרה מלאה אבל הסקייל הנמוך יחסית של הגיוס מחייב שכל גיוס יהיה הכי מדויק שאפשר, יש הרבה יתרונות למגייס או מגייסת שיוכלו לשלב פרקטיקות של סורסינג בתהליכים שלהם, ולמצוא את המועמדים הכי מתאימים.
השבוע אדוה שיסגל מדברת עם זוהר מנדלסון בן עטר, הסורסרית הרארשונה במאנדיי וה-Team Lead של צוות הסורסינג,ועם דניאל וייסבלט, Director of Global TA& HR Director. זוהר ודניאל משתפות בפרקטיקות שאפשרנו לנו להגיע ל25% response rate להודעות שאנחנו שולחים – כמעט 20% יותר מהבנצ׳ ברק בתעשייה, באיך בונים את המשרה הזו נכון, ומתי ואיך יוצרים אסטרטגיה גיוסית לכל שלב בתהליך.
—
מבנה פניה למועמדים
פרקים נוספים בנושא:
170: איך מודדים ומשפרים תהליכי גיוס עובדים
כאן אפשר לצפות במגוון המשרות הפתוחות בסטארטאפים במאגר שלנו, ולהגיש מועמדות למשרות הרלוונטיות עבורך
למאגר המשרות
Arbel.ai
About the job
Founding Engineer (Sr. Software Engineer)
One of those unique opportunities that don't come around very often.
Hybrid. Remote, 1 day-a week; Offices in Haifa, 4-times a week.
The Fun Stuff You'll Own and Build
Backend: Design and build backend infrastructure and cloud-based services in AWS / Google, (Python & JS)
Hybrid AI Pipelines Build pipelines, based on business logic, for analyzing visual data including Photogrammetry, Reality interpretation AI algorithms, Streaming tools, etc.
CICD and Deployment – Full responsibility over deployment, resource management, autoscaling, and orchestration (Kubernetes cluster)
Algorithms – Based on business needs, design and build or improve Segmentation and Classification algorithms, and 3D Point cloud and Mesh manipulation and analysis algorithms
Develop LLM-powered applications, including agent-based systems, MCP servers and retrieval-augmented generation (RAG)
Frontend – Own development for customer facing and internal apps
Lead decisions on architecture, tools, and technical direction
Collaborate closely with the founding team to shape product direction
Establish engineering practices and help set the foundation for engineering culture
Wiserpay
Wiserpay is looking for a hands-on Tech Lead to take full technical ownership of our product today and grow into VP R&D as we scale.
We already have a successful product in production, generating real revenue with major Israeli enterprises – and now we’re gearing up for a full rebuild to support U.S. market scale. This is your chance to shape the next-generation architecture of a validated product, backed by paying clients and VC investment.
As our first senior engineer, you’ll be the technical lead in a growing startup, responsible for hands-on development, technical planning, and eventually building the team around you.
You will:
· Lead the redesign and implementation of Wiserpay’s new SaaS platform
· Own the full stack – from backend architecture to frontend UX
· Build scalable, secure systems using AWS, CI/CD, and modern development practices
· Implement engineering best practices across code quality, documentation, and team workflow
· Work directly with product and business stakeholders to prioritize and deliver meaningful features
· Grow into VP R&D and lead a world-class engineering team as we expand
FIX TOK
הובלת פיתוח המוצר מקצה־לקצה, כולל בחירת ארכיטקטורה, הקמת תהליכי CI/CD ו-Infrastructure as Code.
פיתוח Hands-On ב-Backend בענן (AWS / GCP), תכנון APIs, ניהול בסיסי נתונים וסקלאביליות מול עומסי וידאו.
גיוס והובלת צוות מפתחים ראשון, ביצוע Code-Reviews, תהליכי Agile.
שותפות מלאה בהחלטות מוצר ואסטרטגיית שוק, עבודה צמודה למייסדים ולמשקיעים.
תגמול: אקוויטי משמעותי, שכר עולה עם גיוס Seed, אופציה לעבודה היברידית באזור המרכז.
Swellyo
מפתח/ת מוביל/ה – משרה מלאה | עבודה מרחוק
אנחנו מחפשים מפתח/ת מוביל/ה שיצטרף/תצטרף לצוות הפיתוח שלנו (מפתח שלישי) ויוביל את הצוות. זו משרה מלאה, כולל עבודת קוד יומיומית.
מה התפקיד כולל:
הובלת צוות פיתוח קטן
אחריות על הארכיטקטורה והפיתוח המרכזי
עבודה צמודה עם צוות המייסדים
שימוש בכלי AI מתקדמים לקצב פיתוח מהיר ויעיל
Tadata
What You’ll Build
As one of our first engineering hires, you'll shape the foundation of a category-defining company.
You’ll:
🏗 Architect production-grade MCP servers developers love
⚡ Build dev-first tools that simplify AI connectivity
🔧 Develop analytics to optimize AI experiences
🚢 Ship 0→1 products in an iterative, fast-moving environment
👥 Hire and mentor as we scale from 3 to 30+ engineers
🤝 Collaborate with product and go-to-market to grow the company
Examples of technical challenges we’re tackling include: translating APIs to AI-friendly formats, instrumenting and analyzing AI interactions, and ensuring compatibility across different AI clients.
Tema Creative
Developing and maintaining Unity-based applications and experiences
Implementing complex UI systems and tween-based animations (e.g., DOTween)
Working with dynamic content (ScriptableObjects, JSON, CSV)
Optimizing performance across mobile, desktop, and AR/VR platforms
Integrating with client-side databases and external systems
Collaborating closely with UX/UI designers, content teams, and animators
Interpreting non-technical feedback and documenting development progress
BalCar
לליווי פרויקט מעניין בתחום הרכב, דרוש /ה מומחה /ית שיווק דיגיטלי עם ניסיון מוכח של מעל 6 שנים בבניית מסע לקוח A-Z, והבנה כמו גם כישרון בתקשורת שיווקית. איש של מילים, של הבנת UX, יודע /ת לתכנן פאנלים מרגע שלקוח נוחת, דרך רכישה ועד לאפטר סייל וריטנשיין באמצעים דיגיטליים. מבין /ה ב UX, אוטומציות שיווקיות, פרודקט ותקשורת שיווקית.
WayToGo (יש לאן בע"מ)
WayToGo ("יש לאן") is a small and vibrant startup that has developed a technology platform for group-based outdoor navigation and activities.
We’re already out there – with real clients, an active product and proven success (the POC is behind us). Now we’re ready to grow, scale, and build the future together.
We’re looking for a Full Stack Web Developer to join us on the journey and grow with us.
If you breathe code and also get excited about the outdoors, group experiences, and meaningful content – we might be the right fit for you!
This is an opportunity to be part of something value-driven and impactful, with an option for equity-based involvement for the right candidate.
Tema Creative
אנחנו מחפשים מנהל/ת מוצר סקרנ/ית, יוזמ/ת ובעל/ת הבנה עמוקה בטכנולוגיה שיצטרפ/תצטרף לצוות שלנו ויוביל/תוביל את פיתוח המוצרים משלב mvp ועד ההשקה.
התפקיד כולל:
הגדרת חזון מוצר ואסטרטגיה
ניהול Roadmap והובלת פיתוח Agile מול צוותי עיצוב, פיתוח ותוכן
מחקר שוק, אפיון צרכי משתמשים ויצירת מסמכי אפיון (PRD)
בדיקות פיצ'רים, הטמעה והובלת תהליכי השקה
עבודה צמודה עם לקוחות מוסדיים (מוזיאונים, גופים ציבוריים ותרבותיים)
Ubeya
We are looking for a highly skilled React Native Developer to join our team and help build high-quality mobile applications for iOS and Android. The ideal candidate will have hands-on experience with React Native, a strong understanding of mobile app development principles, and a passion for creating seamless user experiences.What You’ll Do:
Develop and maintain cross-platform mobile applications using React Native.
Collaborate with designers, product managers, and backend developers to create robust and scalable applications.
Optimize app performance and ensure responsiveness across devices.
Debug and fix issues, ensuring application stability and usability.
Integrate third-party APIs, libraries, and native modules as needed.
Write clean, maintainable, and reusable code following best practices.
Stay up-to-date with emerging trends in mobile development and React Native.
Ubeya
We are seeking a skilled Automation Engineer to join our R&D team. In this role, you will be responsible for designing, developing, and executing automated tests to ensure the quality and reliability of our software products.Knowledge in a testing tool like Playwright, Selenium, or similar is required and will be crucial in building robust integration and end-to-end tests
What You'll Do:
Design and implement automated testing frameworks for integration and end-to-end testing.
Develop and maintain automated test scripts using Jest or similar for Node.js and React applications.
Collaborate with cross-functional teams to understand product requirements and ensure comprehensive test coverage.
Execute automated tests, analyze results, and report defects to the development team.
Continuously improve and optimize test automation strategies and processes.
Stay updated with industry best practices and emerging technologies in test automation.
Ubeya
We are looking for an experienced Full-Stack Developer to join our growing team. As part of our R&D efforts, you will play a pivotal role in the development of our core, module-based and feature rich solution and will have substantial impact on our product experience and the business.
What You will do:
Design, plan, and execute end-to-end features, leveraging cutting edge methods and technologies.
Review and optimize co-worker codes
Be part of an organic team developing in a fast paced environment (In House and out)
Challenge yourself and your teammates, question existing processes, and bring in new ideas
Have a direct impact on the future of our product
Develop features and code that will be used daily by hundreds of thousands of people.
Lama ai
You will be a part of a small startup team that is moving extremely fast and building an awesome solution. As such, you will be responsible for:
nanit
AskIt
We’re looking for a hands-on, visionary technical leader to own our AI development end-to-end. The VP of R&D will lead the design, development, and deployment of advanced AI systems, including LLMs and multi-modal models, while managing a small, agile team. This role combines deep technical expertise with product thinking, innovation, and leadership in a fast-moving startup environment.
RiverPool
We’re building the future of AI-powered data infrastructure—helping companies reimagine how they interact with their data warehouses. We’re now looking for a Senior Fullstack Developer to join our core technical team and take full ownership of building our cloud-based SaaS application from the ground up.
This isn’t just about feature work—it’s a true builder role. You’ll be instrumental in defining architecture, making stack choices, building scalable systems, and delivering a production-grade B2B product that serves enterprise customers.
🔧 What You’ll Do
Architect and build the full SaaS web application—backend to frontend.
Implement core enterprise features: authentication, access control, user/workspace management, auditing, etc.
Make key decisions on cloud architecture, API design, state management, and scalability.
Set up CI/CD pipelines, testing, and observability from day one.
Help establish coding standards and engineering culture.
Sylla LXP
CTO Hands-On | שותף/פה מייסד/ת לסטארטאפ EdTech בצמיחה
מיזם SaaS פעיל ומבטיח בתחום ה-EdTech, עם מוצר רץ, לקוחות משלמים והכנסות של שש ספרות – מחפש CTO Hands-On להצטרפות כשותף מייסד בשלב קריטי של סקייל וצמיחה. התפקיד כולל הובלת כל תחום הפיתוח והארכיטקטורה, עבודה ישירה עם AWS, React ו-Node.js, וניהול שותפים טכנולוגיים. נדרשת השקעה סמלית (50K) לצד Equity משמעותי.
הזדמנות נדירה להוביל מוצר עם Product-Market Fit ולבנות מערכת שמשנה את עולם הלמידה הארגונית.
Raft Technologies
As we expand our network to new international locations, we are seeking an Operations Project Manager to lead the end-to-end establishment of new transmission and reception sites (antennas, RF shelters, and related infrastructure) worldwide. This is a hands-on, senior operations role reporting to the VP of Operations, responsible for planning, executing, and delivering complex site deployment projects in the telecommunications domain.
This position is strictly for candidates with deep, hands-on experience in telecom site/infrastructure buildouts abroad.
Responsibilities
Vetric
Vetric
As an Account Executive, you will drive our sales efforts in the dynamic world of startups, mid-size and global enterprises. This role is ideal for a sales professional with a proven track record in SaaS and data solutions, particularly within the US and global markets. Your role will include:
מה עובר על יזם שמחליט לסגור את החברה שהקים? איך מתנהלים מול השותף, העובדים, הלקוחות והמשקיעים? ומה יכול לעזור עם תחושת הכישלון?
בפרק השבוע מתארח גבריאל עמרם, קו-פאונדר של הסטארטאפ "Brew", שסגר את החברה אחרי 4 שנות פעילות, עשרות עובדים, והשקעות של יותר מ-13 מיליון דולר. יחד עם אדוה שיסגל, הוא משתף ברגע שבו הבין שהגיע הזמן לעצור את החברה ואת החלום סביבה.
גבריאל משתף על קבלת ההחלטות הכואבות: מתי מבינים שזה כבר לא הולך לקרות, איך מתנהלים מול גורמי הלחץ השונים כשיודעים שהסוף מתקרב, וגם על לילות ללא שינה, והמאמצים למכור את ה-IP כדי להציל משהו מהחברה.
הסיפור של גבריאל הוא לא יוצא דופן, למעשה הוא הכלל של הסטטיסטיקה שבה 9 מתוך 10 סטארטאפים נסגרים. אז אם אתם נמצאים לקראת סגירת החברה שלכם, או יש לכם מחשבות בכיוון ואתם נמצאים כרגע בעין הסערה, הפרספקטיבה של גבריאל שנתיים אחרי סגירת החברה שלו וכשהוא נמצא בתוך הפרק שלאחר מכן, אולי יכולה להועיל לכם.
—
5 תובנות מרכזיות מהפרק:
מוזמנים להצטרף אל קבוצת הפייסבוק שלנו ולהמשיך את השיח –
www.facebook.com/groups/startupforstartup/
ניתן למצוא את כל הפרקים ותכנים נוספים באתר שלנו –
רומי גובס, מייסדת ומנכ״לית Sensi.AI, פגשה יותר ממאה משקיעים לפני שהיא והשותף שלה שמעו את ה״כן״ הראשון, זה ששינה את מסלול החברה. עשרות מצגות פשוט לא עבדו. רומי הייתה בפיץ' מוד: מרוחקת, טכנית, לא מחוברת לאינטואיציה שלה, ובטח שלא לעצמה. במבט לאחור היא מבינה שכל ה"לא" בדרך, עיצבו לא רק את החברה, אלא גם אותה. היא מתארת את התהליך הזה כמו אורגניזם חי, שלומד, משתנה, מתפתח. עד כדי כך, שבפגישה השנייה עם המשקיע אורן זאב, הוא עצר ואמר לה: "משהו בך השתנה לגמרי."
מה שהשתנה, היא מסבירה, היה החיבור שלה לעצמה. ההבנה שהיא כבר לא צריכה להחזיק דמות, אלא פשוט להיות.אחרי הרבה זמן היא הרגישה שהיא לא רק מגיבה לשאלות, אלא באמת מנהלת את השיחה. אז איך מגיעים למקום הזה? כנראה שזו דרך שחייבים לעבור כדי להשתנות, ואין ממש קיצורי דרך.
ביחד עם נועה מץ, רומי נכנסת לשיחה עמוקה על כימיה עם אנשים, משקיעים, עובדים, שותפים, ועל ההבנה שלא כל מי שמבריק על הנייר מתאים למסע שלך. היא משתפת איך תוך דקות ספורות היא יודעת אם מישהו מתאים לארגון, ולמה דווקא העובדה שהיא לא "חיית במה", עזרה לה לפתח סגנון ניהול אישי ואותנטי.
בסדרת ״על הספה״, נועה מץ, פסיכולוגית סטארטאפים, לוקחת אותנו למסע אחר, שחודר מתחת לפני השטח של עולם היזמות ונוגע באתגרים השקטים והמורכבויות הרגשיות שבדרך.
האזינו לפרקים הקודמים בעל הספה:
איך אפשר להגיד בדיוק את אותו משפט ולקבל תגובה שונה לגמרי, רק כי הדרך שבה אמרנו אותו השתנתה? מה מניע את חברי הצוות שלנו בתקשורת איתנו, ואיך אנחנו משתקפים למי שעובד איתנו?
בפרק השבוע אנחנו חוזרים לסדרת פרקי ה״סופט-סקילז״ שלנו – כל מה שלא כתוב בתיאור המשרה אבל יכול לעשות הבדל משמעותי בקריירה. והפעם אנחנו מדברים על תקשורת במקום העבודה – איך סגנונות אישיות שונים משפיעים על הדינמיקה בינינו, למה פרשנויות שגויות נוצרות גם כשלא הייתה כוונה לפגוע, ואיך יוצרים סביבה שבה מותר לשאול, לטעות ולדבר בלי לחשוש.
נועה מץ, פסיכולוגית סטארטאפים יועצת ושותפה לשעבר בקרן הון-סיכון, מסבירה למה ביטחון פסיכולוגי הוא לא מותרות אלא תנאי הכרחי ליצירתיות וחדשנות. נדבר בפרק על כלים מעשיים, כמו למסגר משימות כחקר ולא כהוכחת יכולת, ולבחור סימני שאלה במקום סימני קריאה כדי לעודד שיח פתוח. נדבר גם על מודל ה-DISC, שמחלק את סגנונות התקשורת לארבע נטיות ברורות ומסבירה איך אפשר לזהות מי יושב מולך, ומה הוא צריך לשמוע כדי להיות חלק אמיתי מהשיח.
5 תובנות מרכזיות מהפרק:
המעבר מתפקיד של חבר צוות למנהל של אותו צוות הוא אף פעם לא פשוט, ומביא איתו לא מעט אתגרים: מקצועיים, גם ניהוליים, וגם אישיים. בפרק הקצר שמבוסס על הבלוג של אוהד אלעל, R&D Team Leader בארטליסט, הוא משתף בתהליך האישי שעבר כשמצא את עצמו מקבל הצעה לנהל את הצוות שלו, למרות שחבריו לצוות ותיקים ממנו בחברה.
אוהד מתאר את השאלות שעלו ("איך לעבור מחבר לדמות סמכותית?"), את ההבנה שתפקידו החדש מחייב שינוי גישה ("להפסיק להיות hands on ולעבור לחשיבה מערכתית"), ואת ההחלטות שקיבל כדי לבנות אמון מחדש עם הצוות. הוא משתף גם בטיפים פרקטיים איך לבנות שגרות עבודה חדשות, לקיים שיחות אישיות עם כל אחד מהצוות, ולשמור על קווים ברורים בין הקשר האישי לבין הניהולי.
קריינות: תומר לוי
מי אתם? ומה אתם עושים? התשובה לשתי השאלות האלה היא אחד הדברים הבסיסיים ביותר שסטארטאפ צריך לגבש כדי להגיע אל המשקיעים, לשכנע אותם, ולבנות מותג מצליח. אבל למרות שמדובר בשאלות פשוטות לכאורה, לעיתים קרובות מתברר שהגדרת הזהות של החברה והמוצר במדויק היא אחד האתגרים המשמעותיים שחברות מתמודדות איתם בתחילת הדרך, ויש לכך חשיבות מכרעת להמשך.
אז הפעם, בפרק קצר שמבוסס על הבלוג שכתבה אסטרטגית המוצר תמר דן, נבין בעזרתה כמה חשוב לעצור ולהתמקד בהגדרת הזהות המותגית כבר בשלבים המוקדמים של החברה, איך בונים אסטרטגיה מותגית נכונה שתאפשר לחברה לבלוט ולרכוש את אמון המשקיעים, ומה השאלות שאסור להתעלם מהן כשניגשים למשימה.
קריינות: עמית צפריר
איך משתנה המרקטינג בחברה שצומחת דרך המוצר (PLG), כשמוסיפים מנוע צמיחה שמונע דרך מכירות (SLG)? איך זה משפיע על הלקוחות שאנחנו מכוונים אליהם, על ערוצי השיווק, ועל המטריקות שאנחנו מודדים? ומה הקשר של כל זה לדגים גדולים ודגים קטנים?
בחירת אסטרטגיית צמיחה לסטארטאפ היא החלטה מורכבת, כזו שמשפיעה על כל אזור בחברה, מהאופן שבו מפתחים את המוצר ועד הדרך שבה מגיעים ללקוחות חדשים. בסדרת פרקים חדשה: ״הכל על PLG ו-SLG" אנחנו משתפים בדרך של מאנדיי בבחירת מנוע הצמיחה שלה: תחילה בהתבסס על המוצר בלבד, ובהמשך גם עם שילוב של מערך מכירות.
בפרק השבוע אדוה שיסגל מדברת עם רועי מן, Co-CEO וקו-פאונדר של מאנדיי, על האופן שבו השילוב של אסטרטגיית צמיחה נוספת שמונעת ממכירות שינה את פעילות המרקטינג של החברה: אם בעבר השיווק התבסס בעיקר על פרפורמנס וערוצי פוש שהציגו את הפיצ'רים של המוצר לקהל רחב, היום הוא גם שם דגש על פתרון בעיות ומכוון לקהל מצומצם ומדויק יותר. זה תהליך שבו אנחנו לא מחכים שמישהו יגיע אלינו, אלא מזהים מראש את הלקוחות שאנחנו רוצים לעבוד איתם ובונים איתם מערכת יחסים.
בפרק רועי משתף בשינויים שהמרקטינג עבר, למה השינוי הזה היה נחוץ בכלל, איך ניגשנו אליו, מה היו האתגרים, וגם מה עדיין לא מפוצח.
חסר לכם קצת רקע? קישור לפרק הראשון בסדרה: https://bit.ly/42gdugd
מה הכלים השונים לתכנון קדימה? כמה שאפתנות כדאי להביא לתהליך הצבת היעדים שלנו? ואיך אפשר לתכנן לתרחישים עתידיים שונים?
תכנון קדימה הוא תמיד מאתגר – היכולת להגיד עכשיו לא רק איפה נרצה להיות בעוד שנה, אלא גם מה יידרש מאיתנו כדי להגיע לשם, ואיך נדע שזה באמת אפשרי. אם נוספים על האתגר הזה משתנים בלתי ידועים כמו משבר כלכלי, מלחמה, מילואים, או עבודה מרחוק, הוא נהיה קשה אפילו יותר.
בתחילת ינואר, ערכנו אירוע בנושא ׳איך תראה 2024? כלים לתכנון שנתי׳ ובה היו ארבע הרצאות קצרות, כל אחת עסקה בתכנון קדימה של ורטיקל משמעותי אחר בסטארטאפ – תכנון פיננסי, מרקטינג, רואדמאפ מוצרי, ומשאבי אנוש.
הפרק היום הוא הסשן שהעביר תומר קרמרמן, Head of Analytics to the CEO במאנדיי, על כלים ואסטרטגיות בתכנון קדימה. איתמר שיתף בכלים לזיהוי האתגרים הכי משמעותיים שנרצה לפתור בשנה הקרובה, והדרך לעשות תעדוף בעזרת הסטייקהולדרים השונים בחברה.
ההרצאה לוותה במצגת, שניתן לראות כאן.
לכלי שתומר והצוות שלו בנו לScenario planning ניתן להיכנס כאן
את ההקלטה המלאה מתוך האירוע ניתן למצוא כאן.
שלי Startup for Startup
תשאלו אותנו הכל
