איך מאמנים את מודל ה-AI לדבר בשפה של המותג שלנו? באילו כלים אפשר להשתמש כדי ליצור תוכן? איך אפשר להשתמש בכלים האלה ועדיין לשמור על ייחודיות? 

במהלך חודש אוגוסט נקדיש את הפרקים שלנו לנושא שקל לצרוך גם אם אתם בחופש – AI. בכל פרק, נשאל איך אפשר לעבוד עם כלי AI בזווית שונות של הסטראטאפ שלנו. 

כש-GenAI פרץ לחיינו, אחד התחומים הראשונים שהוא השתלב בהם היה כתיבת תוכן. החל מסיעור מוחות סביב נושא מסיום, דרך כיוונים נוספים לבטא רעיון, ועד הגהה ובדיקת התוכן שכתבתם – עבודתם של כותבי תוכן כמעט מכל הסוגים עשתה קפיצה משמעותית קדימה בעזרת כלי AI. אבל איך משתמשים בכלים האלה נכון, ואיך בכל זאת משאירים את הטאצ׳ האנושי ואת השפה הייחודית לחברה שלנו – באופן שמבדיל אותנו מאלפי חברות אחרות?

בפרק השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם  רון יקר, Experienced UX Writer, ועמית צפריר, Experienced B2B Content Marketing Manager במאנדיי, על איך משלבים כלי AI ביצירת תוכן מילולי.  

אילו שאלות כדאי לשאול כלי AI כדי להפיק תובנות אמינות ומדוייקות ממחקר המשתמשים שלנו? איך רותמים בינה מלאכותית כדי לסכם ולנתח כמויות גדולות של פידבק כתוב? איך אפשר לשפר את מיומנויות הריאיון שלנו באמצעות AI?

בפרק נוסף בחודש אוגוסט שעוסק כולו במקרים מחיי העבודה שבהם AI יכול לעזור לנו – נעסוק הפעם במחקר משתמשים.

הפעם, אדוה שיסגל מדברת עם מורן רוזנטל (Senior UI/UX Product Designer במאנדיי) ועמיחי אבן חן (Senior Product Manager במאנדיי), על הדרך שבה הם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לשדרג את מחקר המשתמשים שלהם: מהשלב הראשון של זיהוי והגדרת הבעיות שלנו, דרך עיבוד כמויות גדולות של פידבקים כתובים, ועד להפקת תובנות סדורות שיובילו לפעולות מלומדות שישפרו את המוצר שלנו.   

מה זו וולואציה? מתי נכון להעלות אותה בשיחה עם משקיע? ולמה היא לא הגורם הכי חשוב בתהליך השקעה? 

אחרי שבעונה הראשונה של ׳צעדים ראשונים׳ נגענו בכל המיילסטונים המשמעותיים שכל סטארטאפ פוגש בתחילת הדרך, בעונה השניה אנחנו נוגעים באחד האתגרים הכי גדולים של כל סטארטאפ – גיוס הכסף הראשון. במהלך העונה נצלול לעומק של כל אחד מהשלבים בתהליך גיוס, במטרה לתת ליזמים ויזמות שנמצאים בשלב הזה כלים פרקטיים שיעזרו להבין ולצלוח את השלב הזה. 

בפרק השני בעונה אנחנו נוגעים באחד הנתונים הכי מוכרים בהקשר של תהליך גיוס – ולואציה. המספר הזה, שאנחנו רגילים לראות לא מעט בכותרות העיתונים, נתפס לעיתים קרובות כמספר הכי חשוב. אבל האם זה באמת נכון? 

בפרק, דריה ורטהיים מדברת עם רון גורה, מייסד שותף ומנכ״ל Empathy, על החשיבות של וולואציה (ספוילר – היא ממש לא הדבר הכי חשוב). רון משתף באיך נראה תהליך קביעת הוולואציה, איזה גורמים נלקחים בחשבון כשמחשבים אותה, מה המשמעות של וולואציה גבוהה או נמוכה, ואיך היא יכולה להשפיע על הסבבים הבאים שנעשה.

מה חשוב לדעת על Term Sheet? מה המשמעות של כל אחד מהסעיפים? והאם כדאי לקחת עורכי דין שילוו אותנו בתהליך השקעה? 

אחרי שבעונה הראשונה של ׳צעדים ראשונים׳ נגענו בכל המיילסטונים המשמעותיים שכל סטארטאפ פוגש בתחילת הדרך, בעונה השניה אנחנו נוגעים באחד האתגרים הכי גדולים של כל סטארטאפ – גיוס הכסף הראשון. במהלך העונה נצלול לעומק של כל אחד מהשלבים בתהליך גיוס, במטרה לתת ליזמים ויזמות שנמצאים בשלב הזה כלים פרקטיים שיעזרו להבין ולצלוח את השלב הזה.

טרם שיט (Term-sheet) הוא מסמך מקובל בעולמות ההון סיכון, שבו מפורטים התנאים הבסיסיים של סיבוב ההשקעה – מה יהיה הסכום ההשקעה, שווי החברה, זכויות המשקיע, תנאים במקרה של גיוס נוסף, וכו׳. זה מסמך משפטי לכל דבר שיכולה להיות לו השפעה משמעותית על תהליכי הגיוס הנוכחיים והעתידיים שלנו, ולכן חשוב שיזמים או יזמות שמקבלים אותו ידעו להבין מה המשמעות של כל סעיף. 

בפרק השלישי בסדרה, דריה ורטהיים מדברת עם ליאת אהרונסון, שותפה מייסדת וmanaging director ב-Horizen Labs Ventures ויושבת ראש תוכנית היזמות Zell על מה זה טרם שיט. ליאת מסבירה את סוגי המימון השונים, מפרטת על המשמעות של כל סעיף במסמך, ומה הטעויות הנפוצות שכדאי להימנע מהן. 

— 

תוכן נוסף בנושא: 

פרק גיל בן ארצי 

טמפלייט טרם שיט של Y combinator

מה המשמעות של משקיע אנג׳ל? איך מוצאים אנג׳לים רלוונטים? מה היתרונות והחסרונות על פני קרנות מוסדיות?

לסטארטאפ מתחיל יש שני נתיבים שבהם הוא יכול לבחור – לגייס כסף, או להישאר בוטסטראפ (במימון עצמי). במידה והדרך שתיבחר תהיה גיוס כספים, גם שם יש לא מעט אפשרויות כשמדובר על גיוס פרה סיד או סיד – אפשר ללכת על השקעה מוסדית, כלומר מגוף כמו קרן הון סיכון, או עם אנג׳ל – משקיע פרטי. כחלק מסדרת ׳צעדים ראשונים׳ שהמטרה שלה היא לתת ליזמים ויזמות שיוצאים לדרך כלים פרקטיים למסע שלהם, אנחנו רוצים לסקור את האפשרויות השונות לגיוס בשלבים מוקדמים.

אמנם משקיעי אנג׳ל יכולים להשקיע בכל שלב, אבל הנקודה הכי נפוצה לפגוש אותם היא בתחילת הדרך, כשהסכומים עליהם מדובר עוד לא ענקיים והתרומה של מישהו עם ידע מקצועי יכולה להיות עצומה. יחד עם זאת, ההחלטה לבחור במשקיע אנג׳ל יכולה להתגלות כטעות אם נבחר ב׳כסף טיפש׳ – אדם עם כסף אבל בלי היכרות של התחום, שילחץ עלינו להחזיר את הכסף בחלון זמנים לא ריאלי.

השבוע אדוה שיסגל מדברת עם אמיר שבט, יזם בעצמו שהיום עובד בטוויטר ובמקביל משקיע אנג׳ל שביצע כבר 30 השקעות בסכומים שונים בשלבי פרה-סיד. אמיר משתף בדוגמאות להשקעות טובות ולא טובות שביצע, בדרך לדעת שאנחנו בוחרים את האנג׳ל הכי נכון לנו, ובטעויות שכדאי להימנע מהן בעבודה עם אנג׳לים. 

—-
לפוסט של אמיר על דגלים אדומים בפגישות עם משקיעים
לבלוג של אמיר ׳הכל על השקעות אנג׳ל׳

— 

לא בטוחים מה המשמעות של השלבים השונים?
Pre-Seed – השלב שלפני שלב גיוס ההון הראשוני. הרעיון שיש לכם עוד מאוד ראשוני, ולא בהכרח בניתם צוות או הוכחתם היתכנות כלכלית. 

Seed – שלב הגיוס הראשון, שבו הסיכון הכלכלי הוא הגבוה ביותר. הרעיון שלכם כבר קצת יותר בשל, ואתם יכולים להוכיח היתכנות כלכלית. בשלב הזה לא תמיד יש מוצר, ומקובל לגייס על בסיס רעיון, מצגת או צוות המייסדים. 

מה המודל של קרנות הון סיכון? איזה שאלות כדאי ליזמים לשאול בפגישות עם משקיעים? ומי מהצוות צריך לדבר בפגישה כזו? 

לסטארטאפ מתחיל יש שני נתיבים שבהם הוא יכול לבחור – לגייס כסף, או להישאר בוטסטראפ (במימון עצמי). במידה והדרך שתיבחר תהיה גיוס כספים, גם שם יש לא מעט אפשרויות כשמדובר על גיוס פרה סיד או סיד – אפשר ללכת על השקעה מוסדית, כלומר מגוף כמו קרן הון סיכון, או עם אנג׳ל – משקיע פרטי. כחלק מסדרת ׳צעדים ראשונים׳ שהמטרה שלה היא לתת ליזמים ויזמות שיוצאים לדרך כלים פרקטיים למסע שלהם, אנחנו רוצים לסקור את האפשרויות השונות לגיוס בשלבים מוקדמים.

כשמגיעים לגייס כסף מקרן הון סיכון – הסטטיסטיקה נגדנו. קרן ממוצעת רואה בשנה מאות סטארטאפים, ומשקיעה בכמה בודדים. יש הרבה למידות שאפשר לעשות שיעזרו לנו לקבל ׳כן׳, וגם הרבה כאלו שיעזרו להבין יותר טוב מה המשמעות של ׳לא׳.

השבוע אדוה שיסגל מדברת עם גיל בן ארצי, שותף-מייסד בקרן UpWest, על כל מה שצריך לדעת כשמגיעים לגייס כסף מקרן הון סיכון. גיל משתף איך יודעים מתי כדאי לגייס וכמה כסף, מה יכול לגרום להם לא להשקיע בחברה, ואיך צריכה להתנהל פגישת השקעה. 

—
לא בטוחים מה המשמעות של השלבים השונים?
Pre-Seed – השלב שלפני שלב גיוס ההון הראשוני. הרעיון שיש לכם עוד מאוד ראשוני, ולא בהכרח בניתם צוות או הוכחתם היתכנות כלכלית. 

Seed – שלב הגיוס הראשון, שבו הסיכון הכלכלי הוא הגבוה ביותר. הרעיון שלכם כבר קצת יותר בשל, ואתם יכולים להוכיח היתכנות כלכלית. בשלב הזה לא תמיד יש מוצר, ומקובל לגייס על בסיס רעיון, מצגת או צוות המייסדים. 

איך מוצאים רעיון לסטארטאפ? איך מוודאים שיש לו שוק מספיק גדול? ואיך אפשר לדעת שהבעיה שאנחנו רוצים לפתור באמת מספיק כואבת למשתמשים פוטנציאלים? 

האזינו בספוטיפיי
האזינו באפל 
האזינו בגוגל   

התקופה הראשונה בחייו של כל סטארטאפ עוברת דרך מספר מיילסטונים משמעותיים – מציאת רעיון, לקוחות ראשונים, עובדים ראשונים, גיוס כספים ועוד לא מעט אתגרים. בסדרה החדשה שלנו, ׳צעדים ראשונים׳ אנחנו רוצים לגעת בכל הנקודות האלו, ולתת ליזמים ויזמות שנמצאים בשלב הזה, כלים פרקטיים שיעזרו להבין ולצלוח כל אחת מהנקודות המשמעותיות בתחילת המסע שלהם.

מציאת רעיון טוב לסטארטאפ היא אמנם אתגר בפני עצמו, אבל החלק הבאמת קשה – הוא להוכיח שהבעיה שאנחנו רוצים לפתור היא ממשית, ושיש שוק מספיק גדול שיהיה מוכן לשלם על הפתרון שאנחנו מציעים לה. אז את הפרק הראשון בסדרה אנחנו מקדישים לנקודת המוצא של כל סטארטאפ, לא משנה באיזה תחום הוא פועל – מציאת בעיה ורעיון, ואיך עושים להם וולדיציה.

בפרק הראשון בסדרה אדוה שיסגל מדברת עם עמרי מן, CRO ומייסד-שותף באנקור, שקמה לפני שנתיים וגייסה מאז סיבוב סיד של 15 מיליון דולר. הם מדברים על איך הם מצאו את הבעיה שהמוצר שלהם פותר, איך הם הוכיחו שיש שם בעיה אמיתית – סיפור שכולל מכירה של מוצר שעוד לא היה קיים – ומתי מפסיקים לעשות וולידציה ויודעים שאפשר לצאת לדרך.

— 

פרקים נוספים בנושא: 

117: למה חשוב לגבות כסף על המוצר שלנו מההתחלה

מה זה MVP? איך בונים אחד שישרת אותנו? מה הטעויות הנפוצות שאפשר לעשות בבנייה שלו?

Miminum Viable Product, הוא שלב הכרחי בדרך לבניית מוצר מצליח – על ידי בניה של מוצר בעלות מינימילית ובזמן הכי קצר האפשרי, אפשר לאסוף פידבקים מהמשתמשים ולהוכיח היתכנות עסקית לחברה שלנו. מבלי לעבור בשלב הזה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו משקיעים הרבה זמן ומשאבים בפיתוח מוצר מתקדם שאמנם יכול להיות מאוד בשל – אבל ללא ביקוש בשוק.

השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם יובל סמט, מייסד-שותף ומנכ״ל RiseUp על כל מה שכדאי לדעת על MVP כשיוצאים לדרך. יובל משתף בדרך שלהם ב-RiseUp לבנות אותו ובטעויות שעשו, בחמשת השאלות שצריך לשאול את עצמנו כשמתחילים לעבוד עליו, ואיך אפשר להשתמש בו בפגישות השקעה.

מה זה בדיוק הסכם מייסדים? למה חשוב לחתום על אחד? ואיפה הוא יפגוש אותנו בתהליך קבלת השקעה? 

התחלה של סטארטאפ מלווה באין ספור שיחות עם מי שעובר את התהליך הזה לצידנו – השותפים שלנו. בין אם מדובר בסיעור מוחות על הרעיון, בהתלבטויות לגבי השוק או המוצר, או בלדבר על הקשיים – שותפות טובה היא כזו שמאפשרת שיח על כל אחד מהנושאים האלו.

אבל יש נושא אחד שמאוד מאתגר להעלות בתחילת הדרך והוא חשוב לא פחות – ואולי אפילו יותר – מכל החלטה אחרת ששותפים מקבלים יחד – הסכם מייסדים. מסמך משפטי שמטרתו היא להסדיר את מערכת היחסים בין מקימי הסטארטאפ, ולהגדיר את מערכת היחסים ביניהם ובינם לבין החברה שיקימו.

השבוע, בפרק השני של סדרת ׳צעדים ראשונים׳ שלנו ליזמים ויזמות בתחילת הדרך, אדוה שיסגל מדברת עם ליתן יהב, מייסד-שותף ומנכ״ל Vyzer. בפרק ליתן משתף במסע שלו ושל השותפים שלו ובשיחות שניהלו סביב הסכם המייסדים, איך אפשר לגשת לשיחה הזו, ומה צריך לכלול בהסכם. 

— 

להרשמה לאירוע שאלות בעקבות הפרק שייערך ביום שני ה24.10 

המסמך מהפרק: נקודות שכדאי לדבר עליהן בהסכם מייסדים

הבלוג של ליתן באתר שלנו

איך לומדים להכיר השוק שלכם כשנמצאים רחוק ממנו? מה המודל העסקי של חברת B2C? איך בוחרים באיזה שוק להתחיל להתמקד?

כשחושבים על מסע של סטארטאפ, יש תהליך שנראה די קבוע – מתחילים מרעיון, מגיעים לולידציה ראשונית, והשלב הבא הוא פניה למשקיעים. עבור חברות B2C, המסע הזה נראה קצת שונה – דוגמא אחת היא שאם בדרך כלל מספיקה וולידציה אצל לקוח אחד, שעבור חברת B2B יכול להיות חברה גדולה, עבור חברות שפונות ישירות ללקוחות הדרישות מהמשקיעים הן הרבה יותר גבוהות.

השבוע בסדרת אלטרנטיב, דריה ורטהיים מדברת עם יובל קמינקא, מייסד-שותף ומנכ״ל Simply (Joytunes), שיש לה מאות אלפי לקוחות משלמים ברחבי העולם ו- כל זה כשכל 200 העובדים שלהם נמצאים כאן בישראל. יובל שיתף במה המשמעות של הצלחה עבורם, איך נראה תהליך גיוס הכספים, ומה המשמעות של רווחיות בחברת B2C. 

What makes Eran Zinman and Roy Mann's partnership successful? 

Finding the right partner is one of the most challenging things in founding a company. Other than the fact that you'll probably spend more time with your partner than with your significant other, it is a relationship in every way – even after finding the right person, it'll struggle to last if you don't keep working on it. 

This week, Lior Krengel spoke with Roy Mann and Eran Zinman, the Co-founders of monday.com, about their partnership. Lior presented them with questions we gathered from our Startup for Startup community on Facebook and asked them to answer. They share the moment they have decided to become partners (spoiler – it's related to Eran's wedding). What is their way of resolving disputes. The process of deciding on their position in the company, and why this year they became Co-CEOs.

How to build trust among partners? when is the time to seek counseling? and what can you do when you reach a breaking point?

Every relationship has its ups and downs. Co-founders relationship is no different. Similar to the decisions we make with our life partners, co-founders also need to make crucial decisions together. What is the vision of our company? How should we build our product? And what are the areas of responsibility of each founder?

In this week’s episode we are hosting Yali Saar, Co-Founder and CEO of Tailor Brands. Yali started the company with two other founders, and he shares the journey they have been through until they managed to have a truly successful relationship.

The conversation was recorded as a part of our Challenge Accepted events series, and you will hear questions from the audience throughout the episode.

Product Execution Best Practices -קהילת PFP בשיתוף "Finding a Job Together" & Meta

מתי ההבדלים בין התרבויות הישראלית והאמריקאית יכולים לפגוש אותנו בסביבת העבודה? אילו השפעה יכולה להיות לאותם ההבדלים? ואיך מתגברים עליהם? 

כישראלים אנחנו יכולים להיות די בטוחים שאנחנו מכירים את האמריקאים ולחשוב שאנחנו יודעים בדיוק איך לתקשר איתם. אבל האמת היא שכל מה שלמדנו משנים של צפייה בסדרות וסרטים, לא בדיוק מלמד אותנו על הדקויות הרגישות שאנחנו עשויים לפגוש כשנרצה לגייס כסף מקרנות אמריקאיות, או לקיים פגישת עבודה בחברה גלובלית.

לישראלים לדוגמה יש נטייה לחשוב שהתרבות האמריקאית היא ״צבועה״ לעומת הישירות הישראלית. זה יכול להיות מקור לאי-הבנות או לתסכול משני הצדדים. בתרבות האמריקאית גם מסתכלים אחרת על ״הגדלת ראש״, על מתן פידבק, ועל גבולות בתקשורת באופן כללי. ואלו רק מספר דוגמאות לפערים בין התרבויות השונות.

השבוע בפרק נשמע הרצאה של אמיר שבט, משקיע בקרן Darkmode, יזם ועובד לשעבר בחברות גלובליות כמו מייקרוסופט, גוגל, טוויטר וסלאק. אמיר ישתף בתובנות שלו מעבודה ארוכת שנים מול אמריקאים, יספר על נקודות חיכוך שישראלים נתקלים בהם וגם איך אפשר להתמודד איתן.  

לחצו כאן לראות את המצגת של אמיר מההרצאה

לחצו כאן לראות את הוידאו המלא של ההרצאה

האזינו גם לפרק 192: צעדים ראשונים 5 – גיוס כסף מאנג׳לים (אמיר שבט)

מה המניעים לצאת לרידיזיין? מה התפקיד של מנהלי מוצר בתהליך? איך שינויים בעיצוב המוצר יכולים להשפיע על משתמשים חדשים וקיימים?

כשיעל פלג נכנסה להיות Head of Product בחברת Healthee, היא ידעה שהחברה נמצאת בפתחו של תהליך רידיזיין של המוצר. למזלה זו הייתה הפעם השלישית שלה בפרוייקט כזה, ולכן היא ידעה איך נראה הרידיזיין, ומה עליה לעשות כאשת מוצר.

עיצוב מחדש הוא תהליך גדול מורכב ומעניין, שכל מנהל ומנהלת מוצר ייתקלו בו כנראה בשלב כזה או אחר בקריירה שלהם. מהלך כזה יכול להתחיל מנקודות מוצא שונות: הוא יכול להתחיל מצד המרקטינג כחלק מתהליך מיתוג, הוא יכול גם להתחיל מהתשתית הטכנולוגית – כשהחברה מבינה שהפתרונות המהירים שבנתה לא יכולים להחזיק את ההתקדמות של המוצר, והוא יכול להתחיל דווקא מהחוויה, כשמבינים שיש צורך בשינוי עמוק בזווית הזו.

בפרק, רן ארז מדבר עם יעל על הניסיון שלה כמנהלת מוצר בתהליך של רידיזיין, מאיפה מתחילים, מה הבעיה שרוצים לפתור, על השלבים השונים של התהליך, איך רותמים את כל בעלי התפקידים בחברה, ואיך רידיזיין יכול להיות הזדמנות נפלאה לבחון את המוצר מחדש – מה אנחנו משאירים בו, וממה אנחנו נפרדים.

איך מחברים את אריזת המוצרים לאסטרטגיה רחבה יותר של החברה? איך עושים ולידציה ל-Packaging שבחרתי? איך קובעים את המחיר של המוצר בפעם הראשונה שיוצאים לשוק?

לאופן האריזה והתמחור של מוצרים ופיצ׳רים שונים בתוך המוצר יש השפעה ישירה על היכולת של חברה למקסם את הרווחים שלה. חברות סטארטאפ קטנות וגדולות נתקלות בשאלות של סביב עולמות ה-Pricing & Packaging במטרה להצמיח את החברה ולחבר בין המוצר לעולם המכירות. 

כך לדוגמה, כשיוצא פיצ׳ר חדש במוצר שמיועד לקהל מסוים – האם נרצה בהכרח למכור אותו דרך טיר שמכוון לאותו קהל? או אולי נרצה למכור אותו כ-Add-on בטירים נוספים? איך מחליטים מה שייך לאיזה טיר, באיזה מחיר, ואיך יודעים שקיבלנו החלטה מבוססת ונכונה?

אז השבוע בפרק, דריה ורטהיים מדברת עם אסף ספקוטי, Head of Pricing & Packaging במאנדיי, על סוגים שונים של מנועי צמיחה בתוך עולם ה-Packaging, אסטרטגיות וטכניקות של Packaging ועל מה כדאי להסתכל כשאנחנו קובעים את המחיר של המוצר שלנו.

מתי נכון להקים מחלקה פיננסית פנימית בסטארטאפ שלנו? איזו פונקציה צריך לגייס קודם? מיהו איש / אשת הכספים שיתאימו למשימה? ואיך בונים סט-אפ שיוביל להצלחה? 

בשלבים הראשונים של חברת סטארטאפ, הצד הפיננסי מנוהל לרוב על ידי היזמים ולפעמים גם על ידי חברות חיצוניות. אולם מגיע שלב שבו כדאי לשקול הקמת מחלקה פיננסית פנימית, לחבר אותה עם שאר המחלקות ולאפשר ליזמים להיות בפוקוס על אזורים אחרים. השאלה היא – איך עושים את זה נכון? 

השבוע בפרק דריה ורטהיים מדברת עם אייל בר, VP finance במאנדיי, על כל השאלות שהוא מקבל מיזמים על הקמה של מחלקה פיננסית: מה הפרופיל שאנו מחפשים לאנשי פיננסים ראשונים בחברה, איך נותנים מענה נרחב ולא נקודתי לצרכים הכספיים של הסטארטאפ, איך התפקיד משתנה ככל שהחברה צומחת, וכמה חשובים האמון והכימיה בין היזמים לפונקציה הפיננסית.

כמעט בכל מוצר יש מרכז מידע או סיוע ליוזרים – אבל האם לקוחות שלנו באמת נעזרים בו? האם הם מצליחים לפתור את הבעיה שלהם במהירות או שבסופו של דבר יתייאשו מחיפוש אחר תשובה ויתעקשו לדבר עם נציג אנושי?

בפרק השבוע רן ארז מדבר עם רונן פריצקי, Senior product manager, CX lead במאנדיי, על האתגר שהתמודד איתו בתפקיד – לעזור ליוזרים לעזור לעצמם. רן ורונן דיברו על המשמעות של להשתלב ביוזר ג׳רני ולהפגיש את המשתמשים עם עזרה בקונטקסט שהם מחפשים וצריכים, איך מתמודדים עם הפחד של יוזרים מצ׳ט בוט, ואיך רונן והצוות הצליחו לשפר בעשרות אחוזים את מספר המשתמשים שמצליחים לפתור את הבעיה שלהם ללא נציג.

מה צריך להיות הפרופיל של העובד הראשון בסטארטאפ? מה התנאים שאפשר להציע לעובדים בתחילת הדרך? ואיך יודעים שהגיע הזמן לגייס?

בכל סטארטאפ יגיע הרגע שבו צוות המייסדים, שעד אותו רגע היו אחראיים על כל האספקטים שלו, ישים לב שיש דברים שמתחילים ליפול בין הכיסאות. השלב הזה הוא בדרך כלל הסימן לכך שהגיע הזמן לגייס את העובד או העובדת הראשונים. אבל לסטארטאפ קטן בתחילת הדרך, שעוד לא יכול להציע יציבות או להתחרות בתנאים שמציעות חברות גדולות יותר במשק, גיוס העובדים הראשונים יכול להיות אתגר משמעותי.

השבוע בסדרת ׳צעדים ראשונים׳, אדוה שיסגל מדברת עם עמית רפפורט, מייסדת-שותפה ומנכ״לית Compete, על איך נראים הגיוסים הראשונים בסטארטאפ. עמית שיתפה באיך יודעים שהגיע הזמן לגייס, בפחדים שמגיעים עם הצורך לשחרר ברגע שמגיע עובד ראשון, ועל מה חשוב להקפיד כשאנחנו מחפשים את העובדים הראשונים שלנו.

מה המניעים לצאת לרידיזיין? מה התפקיד של מנהלי מוצר בתהליך? איך שינויים בעיצוב המוצר יכולים להשפיע על משתמשים חדשים וקיימים?

כשיעל פלג נכנסה להיות Head of Product בחברת Healthee, היא ידעה שהחברה נמצאת בפתחו של תהליך רידיזיין של המוצר. למזלה זו הייתה הפעם השלישית שלה בפרוייקט כזה, ולכן היא ידעה איך נראה הרידיזיין, ומה עליה לעשות כאשת מוצר.

עיצוב מחדש הוא תהליך גדול מורכב ומעניין, שכל מנהל ומנהלת מוצר ייתקלו בו כנראה בשלב כזה או אחר בקריירה שלהם. מהלך כזה יכול להתחיל מנקודות מוצא שונות: הוא יכול להתחיל מצד המרקטינג כחלק מתהליך מיתוג, הוא יכול גם להתחיל מהתשתית הטכנולוגית – כשהחברה מבינה שהפתרונות המהירים שבנתה לא יכולים להחזיק את ההתקדמות של המוצר, והוא יכול להתחיל דווקא מהחוויה, כשמבינים שיש צורך בשינוי עמוק בזווית הזו.

בפרק, רן ארז מדבר עם יעל על הניסיון שלה כמנהלת מוצר בתהליך של רידיזיין, מאיפה מתחילים, מה הבעיה שרוצים לפתור, על השלבים השונים של התהליך, איך רותמים את כל בעלי התפקידים בחברה, ואיך רידיזיין יכול להיות הזדמנות נפלאה לבחון את המוצר מחדש – מה אנחנו משאירים בו, וממה אנחנו נפרדים.

מה עושים כשמודל ה-AI שלנו לא עומד בחוויה שאנחנו רוצים לתת למשתמשים? מתי ואיך אפשר לעשות MVP בלי חווית משתמש? באילו מקרים חשוב להתמקד באקספליינביליות?

השבוע בפרק רן ארז מדבר עם עמית שוסטר, Head of product ב-Imagen, על האתגר המוצרי שנתקל בו כשהחברה החליטה להתרחב ממוצר לעריכת תמונות של צלמים לכזה שגם מסנן אותן תחילה, מה עשו כשהבינו שהמודל עלול להשליך תמונות טובות ולפגוע באמון המשתמשים, וכיצד הפכו את החוויה למוצלחת בעקבות תוצאות המודל.

כמעט בכל מוצר יש מרכז מידע או סיוע ליוזרים – אבל האם לקוחות שלנו באמת נעזרים בו? האם הם מצליחים לפתור את הבעיה שלהם במהירות או שבסופו של דבר יתייאשו מחיפוש אחר תשובה ויתעקשו לדבר עם נציג אנושי?

בפרק השבוע רן ארז מדבר עם רונן פריצקי, Senior product manager, CX lead במאנדיי, על האתגר שהתמודד איתו בתפקיד – לעזור ליוזרים לעזור לעצמם. רן ורונן דיברו על המשמעות של להשתלב ביוזר ג׳רני ולהפגיש את המשתמשים עם עזרה בקונטקסט שהם מחפשים וצריכים, איך מתמודדים עם הפחד של יוזרים מצ׳ט בוט, ואיך רונן והצוות הצליחו לשפר בעשרות אחוזים את מספר המשתמשים שמצליחים לפתור את הבעיה שלהם ללא נציג.

מתי הזמן הנכון להעלות את מחיר המוצר שלנו? איך מערבים בתהליך כמה שיותר אנשים מהארגון? איך מתקשרים את המהלך נכון ללקוחות?

העלאת מחירים היא לרוב אתגר משמעותי עבור חברה, וחלק בלתי נפרד מהסתכלות הוליסטית על המוצר. איך נכון לארוז את המוצר ומה התמחור האופטימלי עבור הערך שאנחנו נותנים, אלו שאלות שמנהלי מוצר צריכים להכיר כדי לעשות את העבודה שלהם על הצד הטוב ביותר.

אז השבוע רן ארז מדבר עם ילנה ליבריך Experienced Product Manager במאנדיי, על תהליך העלאת המחירים של החברה בשנה האחרונה, מה היה החלק שלה כמנהלת מוצר בקבוצת Growth בתהליך, ואיך אפשר להעלות מחירים בצורה חלקה גם בתוך החברה וגם מול הלקוחות שלנו.

איך ניגשים לעשות ולידציה לבעיה שאנחנו מנסים לפתור? אילו שאלות אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כדי לצאת לדרך? איך מגלים את התשובות לשאלות האלה דרך ראיונות משתמשים? 

יש לכם רעיון מעולה למוצר, מיזם, פתרון לבעיה מסוימת בעולם – ועם זה אתם מחליטים להתחיל לרוץ קדימה ולנסות לקבל ולידציה מול משתמשים. זו הדרך האינטואיטיבית שהרבה יזמים בוחרים ללכת בה כשיש להם רעיון שמרגש אותם – לגשת למשתמשים פוטנציאליים ו״למכור״ להם את הפתרון שהם מצאו. אבל יש דרך טובה יותר כנראה, שתוביל אותנו לוולידציה מדויקת ונכונה יותר: קודם כל לוודא שאכן קיימת בעיה ספציפית שמפריעה לאנשים כך שהם היו מוכנים לשלם כסף כדי לפתור אותה, ורק אחר כך לגשת לפתרון. 

כדי להבין את הבעיה במלואה אנחנו יכולים לשאול את עצמנו כמה שאלות יסוד – ולצאת לראיונות משתמשים, באופן שיעניק לנו את התשובות והכלים שיעזרו לצאת לדרך. 

אז השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם עמיחי אבן חן, Senior Product Manager במאנדיי, על למה לא כדאי לעשות ולידציה לפתרון שלנו, איך נכון לגשת לראיונות משתמשים בתהליכי ולידציה, ומאיזה טעויות כדאי להימנע. 

—

תכנים נוספים שדיברנו עליהם בפרק:

פרק 177: על איך עושים ולידיציה לרעיון לסטארטאפ (עומרי מן ,Anchor)

פרק 196: הכל על מחקר מתחרים (רן ארז) 

The Mom Test

איך לומדים להכיר השוק שלכם כשנמצאים רחוק ממנו? מה המודל העסקי של חברת B2C? איך בוחרים באיזה שוק להתחיל להתמקד?

כשחושבים על מסע של סטארטאפ, יש תהליך שנראה די קבוע – מתחילים מרעיון, מגיעים לולידציה ראשונית, והשלב הבא הוא פניה למשקיעים. עבור חברות B2C, המסע הזה נראה קצת שונה – דוגמא אחת היא שאם בדרך כלל מספיקה וולידציה אצל לקוח אחד, שעבור חברת B2B יכול להיות חברה גדולה, עבור חברות שפונות ישירות ללקוחות הדרישות מהמשקיעים הן הרבה יותר גבוהות.

השבוע בסדרת אלטרנטיב, דריה ורטהיים מדברת עם יובל קמינקא, מייסד-שותף ומנכ״ל Simply (Joytunes), שיש לה מאות אלפי לקוחות משלמים ברחבי העולם ו- כל זה כשכל 200 העובדים שלהם נמצאים כאן בישראל. יובל שיתף במה המשמעות של הצלחה עבורם, איך נראה תהליך גיוס הכספים, ומה המשמעות של רווחיות בחברת B2C. 

מה המשמעות של Managing Up? איך בונים תקשורת טובה יותר עם המנהלים שלי? ואיך אפשר לעזור למנהלים שלנו להיות מנהלים טובים יותר עבורנו?

לעיתים נדמה כאילו מערכת היחסים בין מנהלת לעובד היא חד צדדית – יש טקסים, פרקטיקות ודרכי פעולה שמנהלת צריכה לפעול לפיהן, והעובד יכול להיתפס כצד פסיבי בתוך מערכת היחסים הזו. האמת היא, שההפך הוא הנכון.

כדי לייצר מערכת יחסים אידיאלית שתאפשר עבודה טובה יותר, שני הצדדים צריכים לעבוד על התקשורת ולדייק את דרכי העבודה שלהם כדי שיתאימו להם. במציאות, זה לא המנהלת שמנהלת את העובד – אלא גם העובד שצריך לדעת לנהל את המנהלת שלו.

לעולם הזה, של איך לנהל את המנהלים שלנו, קוראים Managing Up, ובפרק השבוע דריה ורטהיים דיברה עם אור מי-פז, Engineering Director וגל סרף, Engineering Group Lead , בדיוק על זה.
אור (AKA – המנהל) וגל (AKA – העובד) שיתפו בפרקטיקות שהם משתמשים בהם כדי לבנות תקשורת טובה יותר, מה קרה בפעמים שלא הצליחו לתקשר כמו שצריך, ואיך אפשר לתרגל את זה על בסיס יום יומי. 

 איך ממשיכים לעבוד עם צוות מצומצם? מה עושים כשהיעדים חייבים להשתנות? איך זה להיות מנהל או מנהלת בתקופה הזו? 

עבור מנהלים ומנהלות, התקופה האחרונה קשה במיוחד. מעבר לקושי הכללי שכולנו חווים – בין אם מדובר בחרדות, עייפות, עצב או כל סיבה אחרת שמקשה עלינו את העבודה, המנהלים והמנהלות שלנו מתמודדים עם אתגר כפול, כאשר הם צריכים בנוסף להישאר מוחזקים עבור הצוותים שלהם.

ומעבר לאתגר האישי, יש גם לא מעט אתגרים פרקטיים שצריך לפתור – איך ממשיכים כאשר אחוז גדול מהצוות שלנו לא נמצא? איך אפשר לוודא שהאנשים שכן עובדים לא נשחקים? וגם איך לשמור על עצמנו בתקופה הזו?. עבור מנהלי פיתוח, האתגר הזה מאוד מוחשי, כיוון שלא מעט עובדים ועובדות אשר ביום יום עוסקים בפיתוח, גויסו למילואים.

השבוע, דריה ורטהיים מדברת עם שחר פולק,  head of engineering ב – Imagen.AI ויוצר הפודקאסט ומנהל קהילת המפתחים ׳מחוץ לקופסא׳, על כל האתגרים שניהול בתקופה האחרונה מביא איתו. שחר משתף בפרקטיקות שעזרו לו בתקופה האחרונה, מה עדיין מאתגר, ואיך הוא מצליח לתמוך באחרים בתקופה לא פשוטה גם עבורו?

איך נדע במהירות אם מודעה תכניס כסף לחברה? איך נגזור פרוקסי-מטריקס שיעזרו לנו ללמוד על המשתמשים שלנו? למה זה חשוב עבור חלקים אחרים בארגון? 

אחד התקציבים הגדולים ביותר בסטארטאפים מוקדש למרקטינג, כשהכוונה היא כמובן להכניס לחברה לקוחות משלמים. אבל מהרגע שמפרסמים מודעה, ועד שמשתמש פוטנציאלי מקבל את ההחלטה אם לשלם על המוצר שלנו או לא – עשוי לעבור זמן, ובמשך כל הזמן הזה אנחנו ממשיכים להוציא כסף על המודעה. אז איך אפשר לדעת כמה שיותר מהר אם קמפיין מסוים שהעלינו מביא לנו לידים שגם יתקנוורטו בסופו של כבר ללקוחות משלמים? 

השבוע אדוה שיסגל מדברת עם אלונה קסל, Business Data Analys במאנדיי על התהליך שעשינו בחברה כדי לקצר את הפאנל הזה מ-28 ימים ליומיים, איך אנחנו מסווגים את ה-Signups שלנו כ״איכותיים״ או לא כבר במעמד הרישום ל- Free Trial,  ואיך לדעת שהמטריקות שהגדרנו עדיין מתאימות. 

מה קורה כשיש צוואר בקבוק אצל צוותי האנליסטים? מה המבנה הארגוני שמאפשר לצוותי הדאטה שלנו לרוץ מהר יותר? מה החשיבות של פונקציית ה-BI? 

לפני שלוש שנים כשמיקי רוזן, היום BI Group Lead, הגיעה למאנדיי, התפקיד שלה היה לנהל צוות אנליסטים שישבו תחת ביגבריין. מהר מאוד, היא שמה לב לכאב שהיא פגשה גם בחברות אחרות בהן עבדה – צוותי האנליסטים השקיעו הרבה זמן בלסדר ולארגן את הדאטה ברמה הטכנית, ולא הצליחו להגיע לעבודה שלמה הם גויסו – להביא תובנות עסקיות שיעזרו לארגון לאפטם את עצמו.

שיחות עם ההנהלה הובילו לכך שמיקי הובילה שינוי במבנה הארגוני של צוותי הדאטה בחברה, ולהכניס מקצוע חדש שעד אז לא היה קיים בארגון – BI Developer, מי שאחראי על עיבוד הדאטה הגולמי והנגשה שלו לאנליסטים ברמה הכי פשוטה.  

השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם מיקי על הכאבים שחוותה שעזרו לה להבין שיש צורך בשינוי במבנה הארגוני של צוותי הדאטה, למה המצב הקודם לא היה אופטימלי ואיך הוא לא תמך בצמיחה של הארגון, ואיזה פונקציות כדאי לסטארטאפים קטנים לגייס כדי לרוץ מהר מההתחלה. 

— 

פרקים נוספים בנושא:
7: איך הופכים דאטה למנוע צמיחה (על מערכת הביג-בריין שבנינו)
41: דאטה סקול – איך הופכים דאטה לנגיש עבור כל עובדי החברה

מה המשמעות של מטריקת כוכב צפון? איך לדעת שבחרנו במטריקה הנכונה? ומאיזה טעויות נפוצות כדאי להימנע? 

בין אם מדובר בפיתוח, מוצר, עיצוב או מרקטינג – לכל תפקיד בסטארטאפ יש צורך במטריקה אחת שתשקף עבורו הצלחה. המטריקה הזו נקראת ׳מטריקת כוכב צפון׳, והיא כלי מאוד חשוב לכל צוות, וליכולת שלו לרוץ מהר ולהגיע ליעדים שלו.

ועם כמה שהמטריקה הזו חשובה, הבחירה שלה יכולה להיות טריקית, ובחירה במטריקה לא נכונה עלולה להסיט אותנו מהמסלול, או לגרום לנו לחשוב שהגענו להצלחה כשלמעשה אנחנו לא קרובים בכלל.

בפרק השבוע, אדוה שיסגל מדברת עם אלעד דויטשר, Senior Product Analyst במאנדיי, על כל מה שצריך לדעת על מטריקת כוכב צפון. אלעד משתף בלמה המטריקה הזו חשובה, מה צריך לשאול את עצמנו כשקובעים אותה, ובכמה כללי Do's and Don'ts שחשוב לעקוב אחריהם. 

— 

פרקים נוספים בנושא: 

מפצחים A/B testing 2.0